ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת קוואי לאונרד – פרק 2/8 – הלייקרס

ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת קוואי לאונרד – פרק 2/8 – הלייקרס

פרקים קודמים: פרק 1 – הקרע עם הספרס.

(כולם חוזרים לאולם)

יו"ר הוועדה, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, שמעון אגרנט – שוב שלום לכולם. בדיון הקודם עמדנו על הסיבות והגורמים לקרע בין קוואי לספרס. כזכור, לאחר שהובהר מעבר לכל ספק שקוואי לא ימשיך בספרס, לא נותר לספרס אלא להטריד אותו. בשלב זה נותרה עוד עונה אחת בחוזה של קוואי, העונה הרביעית, כאשר העונה החמישית היא אופציית שחקן שסביר היה להניח שלא יממש אותה בכל מקרה. כמו כן, נזכיר שקוואי ביקש להטרידו ללוס אנג'לס ובעדיפות ללייקרס. בדיונים הבאים ננסה להבין כיצד קרה שקוואי הוטרד דווקא לטורונטו ולא למועדונים אחרים, ולהבין את מערכת השיקולים וההחלטות של הנוגעים בדבר, בעיקר ברמת ההנהלה. לעדות ראשונה בנושא אני מתכבד להזמין את מר ארווין "מג'יק" ג'ונסון, ששימש אז כנשיא פעילויות הכדורסל בלוס אנג'לס לייקרס.

(מג'יק עולה לדוכן)

אגרנט – צפרא טבא מר ג'ונסון, תודה רבה שמצאת זמן להופיע בפני הוועדה, הבנו מפלינקה שבדרך כלל אתה מאד עסוק.

מג'יק – אין בעיה, יש לי מספיק זמן וחיוכים לכולם. חוץ מלפלינקה.

ידין – ב-15 ביוני 2018 מתפרסמות הידיעות על כך שקוואי ביקש טרייד מהספרס ומעדיף לשחק בלייקרס. איפה זה תופס אותך?

מג'יק – היה זה יום קיץ מקסים בלוס אנג'לס, הייתי במשרדה של ג'ני באס היפהפייה והמקסימה, ערבבתי קצת וודקה במיץ אשכוליות, והתלבטתי אם להוסיף דובדבן או שניים, כשהיא התיישבה לידי על הספה ו…

ידין, חותך – ברמה המקצועית, אני מתכוון, איפה זה תופס אותך ברמה המקצועית? כדורסל, ניהול מועדון, דברים כאלה.

מג'יק – ובכן, הייתה לנו קבוצה צעירה, עתירת כישרונות, הרבה מקום מתחת לתקרת השכר, וסבירות גבוהה מאד, אלמלא היו מאשימים אותי בטמפרינג הייתי אומר וודאות, להחתים את לברון ג'יימס עם פתיחת הפרי אייג'נסי תוך שבועיים.

ידין – או.קי, זה כבר יותר בכיוון – אז מה היו השיקולים שלכם לבניית הרוסטר?

מג'יק – השיקולים היו סביב שני צירים עיקריים – ציר הזמן וציר ההתאמה ללברון. בציר הזמן – כל קבוצה של לברון בשיאו היא במוד של "לנצח עכשיו", גם מאחר והיות שלברון משחק בה היא יכולה "לנצח עכשיו", וגם מאחר וברור לכולם שהקביעה האחרונה הזו לא תימשך לנצח. מדובר במשאב יקר, נדיר ומתכלה שיש למצותו כאן ועכשיו.

ידין – נשמע בהחלט סביר. וציר ההתאמה ללברון?

מג'יק – כאן העסק קצת פחות ברור. תראה, קליבלנד של השנים האחרונות הייתה לברון, קיירי וקלעים, כשגם שחקן כמו לאב, שיש לו יכולות כדורסל נוספות, בעיקר נדרש לקלוע מרחוק, לקחת ריבאונדים, ולעשות את המקסימום בהגנה. מצד שני, במיאמי היו גם ווייד ובוש, שניהם שחקנים רציניים בפני עצמם ולא בהכרח הקלעים הטובים ביותר. מצד שלישי, מיאמי הגדולה התפרקה ארבע שנים לפני כן, והמשחק הלך יותר לשלשות, אז בהחלט אפשר לטעון שהיום היו בונים אותה קצת אחרת – פחות כריס בושים ויותר ריי אלנים למשל.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי), מזדעק ממושבו באולם – לא!!!! בלי ריי אלן!! אפילו אחד זה יותר מדי!!!

לנדוי – אדוני! לא קיבלת את רשות הדיבור! אני מזהיר אותך פעם נוספת.

אשך טמיר המקורי, מצידו השני של האולם – מאנו צודק במאה אחוז, רק לא ריי אלן!!! ובעיקר לא לברון!!!

לנדוי – מה קורה כאן?? להפסיק מיד עם קריאות הביניים! מה זו ההתנהגות הזו??

אשך טמיר המקורי – תפסיקו לסתום פיות!!!

לנדוי, מרים את קולו – עד כאן! אני מבקש ממשמר בית המשפט ללוות את מר המקורי אל מחוץ לאולם.

אשך טמיר המקורי, בעודו נגרר אל מחוץ לאולם – זו בדיוק הבעיה בליגה הזו! השופטים הורסים הכול!!

(המהומה שוככת… שקט חוזר לאולם)

ידין, פונה שוב למג'יק – אני בהחלט מקבל את התפיסה שפרטת, אבל לא לגמרי מבין איך  הרוסטר שלך באותו זמן מתאים לתפיסה הזו. לברון מחזיק את הכדור ומנהל את המשחק, איך לונזו, שהוא פוינט גארד טהור, מתאים כאן? גם בהנחה, אופטימית למדי, שיפתח קליעה באיזשהו שלב, הרי אמרנו שאין זמן. גם רנדל ואינגרם, שאינם ידועים כשחקני הגנה טובים במיוחד או כצלפים, לא לגמרי מתאימים כאן, וגם הם צעירים. זובאק והארט עוד יכולים איכשהו לתרום, אבל בסופו של דבר נשמע שיש לך רוסטר עם הרבה נכסים אבל לא כאלה שמתאימים לקבוצת לברון כמו שתיארת אותה נכונה.

מג'יק – מסכים איתך, ולכן פנינו לספרס להבין מה הם רוצים עבור קוואי. חשבנו שקוואי יכול לתרום לקבוצה בכל המישורים – שחקן שיכול ליצור לצד לברון, יכול לחדור לצבע במקרה הצורך, הפך גם לקלע משובח מבחוץ, תוסיף לזה תרומה הגנתית אדירה, גם אישית וגם קבוצתית, חטיפות, חסימות, ריבאונד. ההיבט היחיד שלא כל כך הצטיין בו באותה תקופה הוא מסירות וניהול משחק, אבל את זה לברון היה מסדר, ורונדו מהספסל. תוסיף לזה ניסיון ברמות הגבוהות ביותר ויכולת מוכחת במאני טיים. בול בפוני.

ידין – ומה הם אמרו?

מג'יק – הם רצו שחקנים צעירים והמון בחירות, וגם לא נשמעו נלהבים יותר מדי באופן כללי לדבר איתנו. אני חושב שבימים הראשונים, לפני שפופ פגש את קוואי בקליפורניה, הם עוד קיוו להשאיר אותו ולכן המשא ומתן לא התרומם, אבל גם אחר כך הם לא התניעו אותו מחדש.

ידין – לארי קון דווח שהספרס דרשו חבילה של אינגראם (5.5), הארט (1.5), קוזמה (1.5), שתי בחירות סיבוב ראשון ושתי אופציות להחלפת בחירות. סך הכל יוצא 8.5 מיליון דולר וצריך להוסיף משכורות בסך 10 מיליון דולר כדי לאזן את החוזה של קוואי.

לסקובבבליצ'ר דיברו על עסקה של אינגרם, קוזמה, הארט, לואל דנג, ובחירת סיבוב ראשון. אפשר להניח שהספרס לא רצו לקחת את החוזה של דנג, ה"תקן" שלהם לחוזה מת כבר נתפס על ידי גאסול, אבל אולי אפשר היה לעשות סיין אנד טרייד על רנדל? בניו אורלינס הוא קיבל 8 מיליון דולר, או שילוב של רנדל ותומאס ברייאנט? או פשוט להוסיף את לונזו (7). נשמע לי שזה עובר.

מג'יק – אני מאמין שאפשר היה לסגור איזושהי עסקה, בדומה למה שלסקוב הציע, ואולי עם עוד איזו בחירה או החלפה. אבל הספרס העדיפו לסגור עם טורונטו, יתכן שחשבו שהחבילה של טורונטו טובה יותר או שפשוט לא רצו לחזק אותנו כיריבה בקונפרנס. לא יודע.

ידין – ולא חשבת לחזור אליהם עם חבילה משופרת? מה יש לך להפסיד?

מג'יק – תראה, כמו כולם היה לי ספק בנוגע למצבו הבריאותי, הבחור היה פצוע מאז גמר המערב ב-2017, ושיחק רק 9 משחקים בעונה החולפת. בנוסף, למרות שביקש לעבור אלינו, לא יכולתי להיות בטוח שיסתדר עם לברון וירצה להמשיך איתו מעבר לאותה שנה, קוואי בחור די מוזר וקשה לקרוא אותו. ללכת עד הסוף עבור שחקן ספק פצוע שלא בטוח שיישאר אצלנו? גם אם הוא שחקן אדיר… לא יודע.

ידין – טוב, אנחנו נבדוק את זה עם הספרס, ונתייחס לכך בהמלצות הסופיות, אבל אקדים ואומר שכתוצאה מאי ביצוע העסקה הזו לא רק שקוואי לא הגיע ללייקרס בסופו של דבר, אלא שגם אף שחקן אחר משמעותי לא הגיע, ועונת 2019 בוזבזה לריק.

מג'יק – נכון, אבל צריך לקחת בחשבון שנשארו לנו נכסים להטריד עבור אנתוני דייויס שנה מאוחר יותר – שחקן מעט פחות טוב מקוואי לדעתי, אבל בזמן קבלת ההחלטה לא היה ספק בנוגע לבריאותו, הגיע לאותה תקופה (שנה אחת ואחריה אופציית שחקן), ולא יושב על הבלטה של לברון. והכי חשוב – בנוגע לדייויס ידענו בוודאות שהוא רוצה לשחק עם לברון. נוסף לכך – בסופו של דבר קוואי, בניגוד לדייויס, יכול היה להגיע אלינו גם כשחקן חופשי בקיץ 2019, ואז היינו זוכים בשניהם. ההפך אינו נכון – אם היינו מטרידים עבור קוואי לא היינו יכולים לקבל את דייויס כשחקן חופשי אלא רק בקיץ 2020. השורה התחתונה היא שקוואי החליט שהוא לא רוצה להצטרף ללברון ולדייויס, וזו ההוכחה הטובה ביותר לכך שהחלטנו נכון – אפשר להניח שגם אם היה משחק ב-2019 בלייקרס היה עוזב לקליפרס, בעסקה משולבת עם פול ג'ורג', בדיוק כמו שקרה אחרי השנה בטורונטו.

ידין – יש הרבה היגיון בדבריך. מצד שני, ניתן להעריך שאם קוואי היה מגיע, עונת 2019 הייתה נראית אחרת עבור הלייקרס. אולי הייתה זו הלייקרס שהייתה זוכה באליפות ולא טורונטו? תרחיש טורונטו כזה – להטריד עבור קוואי, לזכות באליפות, ולאבד אותו מיד – האם זה תרחיש גרוע עבורכם? יתכן ו-2020 הייתה הופכת להיות שנה אבודה, בדומה ל-2019 במציאות, אבל בקיץ 2020 אנטוני דייויס היה מגיע כשחקן חופשי, והלייקרס הייתה בערך במצב שבו היא נמצאת היום, אבל אולי עם אליפות נוספת.

מג'יק – קשה לי להעריך מה היו סיכויינו לאליפות עם קוואי ולברון. נכון שקבוצה סביב קוואי ולברון לא אמורה להיות פחות חזקה מטורונטו עם קוואי, אבל צריך לזכור שאלמלא הפציעות של דוראנט, קאזינס וקליי יתכן שהאליפות הייתה נשארת באוקלנד בכל מקרה. מה היה קורה אם קוואי ולברון לא היו מסתדרים? מה היה קורה אם הייתי מטריד עבור קוואי, מפסיד ללוחמים בגמר המערב, ואז מאבד אותו? אני מניח שהייתם חוקרים אותי עכשיו מדוע הטרדתי עבור קוואי ולא עבור דייויס שהיה נשאר אצלי גם אחר כך…

ידין – הזכרת את פול ג'ורג'. שחקן נוסף שנמנעת להטריד עבורו מתוך מחשבה שיגיע אליך עונה אחת לאחר מכן כשחקן חופשי ובסוף זה לא קרה. לא למדת מהסיפור הזה שצריך להכות בברזל בעודו חם?

מג'יק – תראה, קודם כל חלפו בערך עשרים יום בין פרסום דרישת הטרייד של קוואי ב-15 ביוני, לבין החתימה של פול ג'ורג' כשחקן חופשי באוקלהומה ב-6 ביולי. כלומר, כשדרישת הטרייד התפרסמה, עדיין היה לי סיכוי להנחית את פול ג'ורג' כשחקן חופשי, ושוב, בדומה לאנתוני דייויס – הוא אולי שחקן מעט פחות טוב מקוואי, אבל היה בריא והביע את רצונו לשחק בלייקרס. וקבוצה עם פול ג'ורג', לברון, והצעירים בהחלט יכלה ללכת רחוק גם בלי קוואי. כך שאני לא חושב שהיה מקום לבצע טרייד עבור קוואי לפני שאני יודע מה קורה עם פול ג'ורג'.

ידין – מסכים. אבל פול ג'ורג' חתם באוקלהומה ב-6 ביולי, וקוואי הוטרד לטורונטו ב-18 ביולי, כלומר היו לך 12 ימים שבהם ידעת שאין פול ג'ורג' וקוואי עדיין היה אופציה. אז אני שוב שואל – לא הבנת שצריך להכות בברזל בעודו חם?

מג'יק – אפשר לתאר את זה ככה, אבל אפשר לטעון גם את ההפך הגמור – שבדיוק מכיוון שהחבר'ה האלה משנים את דעתם חדשות לבקרים, בדיוק מכיוון שהם אומרים לך שהם רוצים להגיע אליך, אבל בסוף חותמים במקום אחר, ואז מחליטים שגם משם הם רוצים ללכת, אי אפשר לסמוך על מה שהם אומרים. מה היה קורה אם הייתי מטריד עבור פול ג'ורג' כששיחק באינדיאנה? ואפילו נניח שהיה חותם אצלי שנה לאחר מכן כשחקן חופשי, כמו שחתם באוקלהומה, מה היה מונע ממנו לדרוש ממני טרייד שנה אחר כך כמו שדרש מפרסטי? ואז הייתם חוקרים אותי על למה הטרדתי עבור פול ג'ורג'…

ידין – תראה, אני מסכים איתך שקשה לצפות את ההחלטות של השחקנים האלה, ושלמעשה גם חוזה חתום ארוך טווח איתם אינו מהווה שום ערובה לכך שלא ידרשו טרייד זמן קצר לאחר מכן. אני מתחיל לחשוב שהדרך היחידה להשאיר אותם לאורך זמן היא לדאוג שישחקו עם שחקנים אחרים שהם רוצים לשחק איתם. אם נסתכל על דוראנט וגולדן סטייט, דוראנט נשאר שם שלוש שנים למרות שבכל שנה הייתה לו תחנת יציאה. כלומר, הוא בחר לשחק בגולדן סטייט שלוש פעמים ברציפות, ב-2016, 2017 וב-2018, ורק בפעם הרביעית, ב-2019, עזב. מה הביא אותו לשם? ומה השאיר אותו שם פעמיים נוספות? אני חושב שבעיקר השחקנים ששיחקו איתו והמערכת סביבו. השאלה היא האם בנית את עצמך נכון כדי למשוך כוכבים.

מג'יק – תסלח לי אם אוותר על צניעות מזוייפת – התשובה לכך היא בהחלט כן, והיא מבוססת על שתי הוכחות בלתי ניתנות לערעור – לברון ג'יימס ואנתוני דייויס.

ידין – מעניין. ולמה לדעתך קוואי העדיף את הקליפרס על הלייקרס בקיץ 2019? למה לדעתך פול ג'ורג' העדיף את אוקלהומה על הלייקרס בקיץ 2018? וגם כשעזב אותה דרש ללכת לקליפרס ולא ללייקרס? מדובר בשני שחקנים שהצהירו בעבר שהם מעוניינים לשחק בלוס אנג'לס ושציינו מפורשות שהם מעדיפים את הלייקרס, ואיכשהו – בתום ריבאונדים וזריקות, בתום אסיסטים יפים, בתום הרבה קליעות – הם מחליטים דווקא לשחק אחד עם השני ודווקא בקליפרס. מה השתנה שם פתאום?

מג'יק – משום מה יש לי תחושה שתספר לי.

ידין – תסלח לי אם אוותר על צניעות מזוייפת – התשובה לכך היא לברון ג'יימס. איזו סיבה אחרת יש לפול ג'ורג' שלא להיפגש אתכם בפרי אייג'נסי של 2018? הוא ידע, כמו שכולם ידעו, שלברון יחתום בלייקרס, וכנראה שלא רצה לשחק איתו. ואיזו סיבה יש לקוואי להעדיף את הקליפרס על הלייקרס? הוא הרי אוהד לייקרס וקובי מילדות, והלייקרס הם המועדון המפואר יותר. איזה יתרון יש לקליפרס על הלייקרס? מלבד נוכחותו של ג'רי ווסט, היתרון המרכזי שלהם הוא שאין להם את לברון ג'יימס.

מג'יק – אני חושב שאתה מגזים.

ידין – בבקשה, תן לי דוגמא נוספת לכוכב שרצה לשחק עם לברון – קיירי בקיץ 2017? שדרש לעזוב את קליבלנד, ואמר מפורשות שהוא רוצה להוביל קבוצה בעצמו ולא לנגן כינור שני ללברון? או קיירי בקיץ 2019 שיכול היה לחתום בלייקרס כשחקן חופשי ולא עשה זאת? ולא מכיוון שהוא אכן כינור ראשון בברוקלין… הוא פשוט העדיף לשחק עם דוראנט, למרות שלא ידוע איך יחזור מהפציעה, מאשר לשחק עם לברון.

מג'יק – בסדר, זו רק דוגמא.

ידין – דוגמא כפולה, למעשה, מאחר ואת אותם הדברים ניתן לומר על דוראנט – האיש שיחק עם ראסל והארדן, עבר לסטף, קליי ודריימונד, עכשיו התחבר לקיירי, ואיכשהו תמיד דילג על לברון, ואף אמר השנה מפורשות ששחקנים לא רוצים לשחק עם לברון.

מג'יק – עזוב, ברור שדוראנט לא ישחק עם לברון, הם יושבים על אותה משבצת, שניהם SF-ים.

ידין – נכון, אבל הרי גם קוואי ופול ג'ורג', שניהם SF-ים ועדיין רצו לשחק ביחד, וקוואי אמר שהוא רצה להביא את פול ג'ורג' לספרס, למרות שזה היה לכאורה "על המשבצת שלו". ואחסוך לך דוגמאות נוספות ממחזור הפרי אייג'נסי של 2019 – באטלר, קמבה, ואחרים שאינם SF-ים, שכולם פסחו בלי להניד עפעף על ה"תקן" שהיה הקיץ ללייקרס לחוזה מקס.

מג'יק – שכחת שדי-ווייד וכריס בוש רצו לשחק עם לברון?

ידין – אתה צודק, אבל נדמה לי שזו הייתה תקופה אחרת – לברון היה צעיר יותר ועם פחות כוח במועדון, ושחקנים אחרים יכלו לסמוך על ריילי שתהיה שם קבוצה של ממש. נדמה לי שעם השנים לברון הפך מאיים יותר, או שלפחות כך חושבים כוכבים אחרים בליגה.

מג'יק – יכול להיות, אבל גם אם נתייחס ללברון המאוחר – קווין לאב האריך חוזה בקליבלנד אחרי שהוטרד אליה ממינסוטה, ואחרי שהבין בדיוק איך זה לשחק עם לברון. ואיך תסביר את אנתוני דייויס? הוא כוכב, ורצה לשחק עם לברון, ואפילו היה חצי עונה במעין הקפאה פשוט בגלל שאמר להם שהוא רוצה לעזוב, ורק ללייקרס של לברון. אי אפשר לבטל את זה. וחוץ מזה, אני לא באמת צריך מיליון כוכבים – צריך את לברון, ועוד כוכב ועוד משהו. אז יש את דייויס ועוד כמה חתיכות שבסופו של דבר הן לא רעות בכלל – דני גרין, אייברי בראדלי, קאזינס, ג'אבל מגי. יש כאן פוטנציאל לקבוצה מצוינת, בעיקר אם כולם בריאים, ולא פחות טובה מקבוצות לברון בעבר.

ידין – מסכים שבסוף יצאה לכם קבוצה עם פוטנציאל, אני רק אומר שלברון מסתמן כחרב פיפיות, מצד אחד הוא, עדיין, שחקן נפלא, ומצד שני נראה שבשנים האחרונות הוא לא פופולרי במיוחד בקרב בני מינו הכוכבים. רוצה לומר, שההחלטה שלכם להחתים את לברון ג'יימס, ולא כוכב אחר, עלתה לכם, לדעתי, בכך שרוב הכוכבים האחרים העדיפו שלא להגיע אליכם, או מזווית אחרת – אם הייתם מטרידים עבור פול ג'ורג' בקיץ 2017, ולא מחתימים את לברון בקיץ 2018, בהחלט יתכן שהייתם זוכים גם בקוואי בקיץ 2019.

מג'יק – מסכים איתך, יכול היה להיווצר מצב הפוך שבו קוואי ופול בלייקרס ולברון במקום אחר, אבל באמת שאי אפשר לדעת, וכאשר שחקן ויצרן כסף כמו לברון, לא רק אומר לך שהוא רוצה להגיע אליך, אלא חותם, כשחקן חופשי, על חוזה לארבע שנים, בלי וטו על טרייד, זו חתיכת ציפור ביד. והציפור הזו עדיפה על שחקנים שלא ברור לך עד כמה הם באמת רוצים להגיע אליך, ועד כמה הם רוצים לעוף מאינדיאנה/סן אנטוניו/אוקלהומה/אחר כי פשוט לא טוב להם שם. בסופו של דבר אני שלם עם ההחלטות שהתקבלו ועם הקבוצה שבנינו לעונה הזו, ולבאות אחריה.

ידין – הוועדה מודה לך מר ג'ונסון, אכן תקופה מרתקת ורבת תהפוכות עברה על הלייקרס בשנים האחרונות. תהנה מהחופש ובהצלחה בעתיד בכל אשר תלך.

הפרק הבא: פרק 3 – הקליפרס.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

    1. "הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב"…
      .
      ועכשיו ברצינות – לדעתי קבלת ההחלטות בלייקרס בשנים האחרונות היא ממש סוגיה מרתקת, וכוללת המון שאלות מעניינות, למשל:
      .
      מה היה עדיף ללייקרס – להטריד עבור פול ג'ורג' ב-2017? עבור קוואי ב-2018? או עבור דייויס ב-2019?
      .
      האם ההימור על לברון כציר המרכזי של הקבוצה יתברר כנכון?
      .
      האם השורה התחתונה של בניית הלייקרס, עד כה, היא חיובית? אם כן, האם בדיעבד הייתה הצדקה לפרישה של מג'יק?
      .
      והכי חשוב – אם אתם בהנהלת הלייקרס – מה הייתם עושים בכל הצמתים האלו?
      .
      אשמח לשמוע

      1. מאנו, לענות על השאלות זאת חתיכת עבודה למי שמכין פוסט על שחקן בלי המון מידע עליו (נניח טיישון פרינס) אבל בשבילך אגיע לירח (עם האסטרונאוט דרק וויט).

        שלושת אופציות הטריידים לא היו טובות במיוחד. ב2017 הפייסרס נכנסו למשא ומתן עם הלייקרס בידיעה שהם יכולים להוציא מהם הרבה נכסים (צעירים ובחירות דראפט) מקבוצות אחרות, כמו אוקלהומה ולכן זה לא עבד. אותו הסיפור ב18 וב19 רק שלברון התחיל לפעול באוף-סיזון הזה אז הוא בעצמו חתר למהלך של דיוויס.

        השורה התחתונה של בניית הלייקרס היא מבאסת כי הם עדיין לא עשו מה שהאוהדים שלהם רוצים- קבלות, אפילו לפלייאוף לא הגיעו מאז פציעת האכילס של קובי. בעונה הזאת הסטטוס ישתנה אם לא יהיו פציעות מיותרות/חוסר התאמה של הסגל/מרמורי לברון טיפוסיים אבל מישהו יצטרך לעשות התאמות שם, ורק אלוהים (לא הבעלים הגרוע) יודע מי.

        ההימור על לברון כציר המרכזי של הקבוצה לא הוכיח עצמו עדיין כי הייתה לו רק שנה, בעונה הקרובה נוכל לקבל את התשובות על לברון ולראות מה הוא יעשה בפלייאוף (אם וכאשר).

        אם אני בהנהלת הלייקרס לא הייתי משנה כלום ולא רודף אחרי סופרסטאר בקיצים של 17,18 אבל מביא את דיוויס בהתאם למציאות. שינוי אחד ויחיד הוא הבאת רול פליירס שיתאימו לשיטת לברון ואז ניתן לסחוט עוד שנה של לברון בשיאו (מעניין מתי לא היה בשיאו, חוץ מגמר 11), ומביא גם את רונדו באותו הקיץ (כמו שאכן קרה) כי הוא מנטור מיוחד לצעירים, ואם מישהו רוצה דוגמאות אז זה כאן- https://www.orangeball.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa/

        תודה רבה מאנו על השאלות מעוררות המחשבה, נקווה שהספרס יחזרו לדיון ושמידע על טיישון פרינס יזרום כמו האיגוואסו.

      2. זה פשוט רעיון גאוני לדון בסוגיות הללו עושה את הדיון לממש כיפי לקריאה.
        אני חושב שאפשר לחלק את הדיון לשלוש חלקים – אתה נוגע בכולם בצורה עמוקה אני פשוט מסדר אותם לאיך שנראה לי צריך לקחת החלטה בצמתים הללו
        1 הציר המנהלתי – מהם האפשרויות להחתמה – הן מבחינה חוזית והן מבחינה מס וכדומה. בציר זה צריך גם לחשב את הסיכויים וסיכונים של חתימה מול עזיבה
        2 הציר המקצועי – מהי רמת ההתאמה במשחק ובכישורים (וסתם שאלה דמיונית האם הציוות של דוראנט ג'ורג' קוואי בחמישייה יכול לעבוד?)
        3 ציר האישיות (או האגו) עד כמה שחקנים מוכנים ללכת ולוותר על תפקיד ראשי על מנת לזכות כקבוצה (לא אהבתי את ההתנהלות של דיוויס מול הפליקנס והדרישה לטרייד בלשון המעטה אבל אהבתי את זה שהוא מוכן לא להיות דווקא מספר 1 על מנת להצליח)

      3. הנבואה ניתנה כידוע לשוטים, אבל כיום, בדיעבד ועם היסטוריית הפציעות של קוואי וג'ורג', הלייקרס בחרו נכון

  1. חייבים להכניס חזרה את האשך. הוא הרי הוצא רק לחצי שעה להתאוורר.
    פנטסטי. כתיבה מעולה, אבל מה עם שמעון? שמעתי אותו צורח "רק לא פול ג'ורג'! רק לא פול ג'ורג/! הוא נגר!!!", ואותו זרקו מהאולם לשלושה ימים.
    (אני ראיתי את ג'רי ווסט וסטיב באלמר חופרים בחצר של קוואי בור מטר על מטר וממלאים אותו במטילי זהב, ואת ג'יני חופרת שם יום אחרי בור מטר על מטר וממלאת אותו ב'הבטחות')

    1. מסכים במאה אחוז! את כל השנה האחרונה ביליתי בלהסכים לביקורת הנוקבת של דקסטר על הלייקרס, אבל התחקיר הזה גרם לי לחשוב שגם אם על הסגנון אפשר לתהות, השורה התחתונה היא לא כל כך גרועה כמו שניתן היה לחשוב. מבחינתי זו הפתעה רבתי.

      1. ב"לורקס" של ד"ר סוס אפשר לראות איך בכל שלב נעשית בחירה שנשמעת הגיונית ויכולה להיות הנכונה, אך לאט לאט הן מובילות למטה, להרס עצום.
        בלייקרס של מג'יק ג'ונסון אולי ניסו ליצור את האנטי תזה. רצף בחירות שנראות מטורפות אבל בסוף מה שיוצא יכול להיות מצליח.

  2. מיקי חייב להגיד שהייתי סקפטי לגבי היכולת של זה להחזיק 8 פרקים, אבל אתה עושה ממני מאמין.
    הצעת ייעול: להדגיש את שמות השואלים והנחקר (אולי אפילו בצבע שונה) כדי שיהיה קל להבחין איפה מתחילות השאלות ותשובות.

  3. 1. הלייקרס היו צריכים לעשות הכל לקבל את פול גורג ב 2017. לברון היה מצטרף בכל מקרה והוא ופול היו מסתדרים (פול לא כזה אלפא). אני חושב שמרגע שזה לא קרה ולברון הגיע (עם בעיית הדחייה של כוכבים אחרים לחסות בצילו), הם שיחקו את הקלפים שלהם נכון – התמקדו בכוכב שממש רוצה לשחק עם לברון ובאגרסיביות רבה (כדי לא להפסיד עוד שנה של לברון) השיגו אותו

    2. אני חושב שלא היתה להם ברירה אלא לקבל את לברון – יש לו בטנק עוד שנה שנתיים של גמר (לא בטוח שאליפות). האם זה שווה את הדרמה? דווקא בגלל שהם הלייקרס, הייתי אומר שלא. הם בין הקבוצות היחידות שיכולות להגיד לא למישהו כמו לברון ולדעתי היו צריכים לסרב כי המותג שלהם רק נפגע מהמותג של לברון. אולי זו הסיבה שמגיק כבר לא שם, כי הוא לא הסכים להיות בתפקיד ניצב בסרט של לברון

    1. תגובה מצויינת, תודה רבה.
      .
      1 – מסכים לגמרי. פול ג'ורג' נראה כמו חוליה מודולרית שיכולה להסתדר עם כולם, ובנוסף הוא היה מגיע כבר בקיץ 2017 ומקצר את הגארבאג' טיים. גם לי נראה שלא היה עוזב אם לברון היה מגיע, אבל מצד שני כן חתם באוקלהומה כשזה קרה, אז יש כאן סיכון, אבל בהחלט הייתי הולך עליו.
      2 – בקיץ 2018, למרות שלברון עמד להגיע, הייתי הולך על טרייד על קוואי. לדעתי היו בהחלט יכולים לזכות באליפות, ולא בטוח שקוואי היה עוזב, וגם אם כן האליפות הייתה שווה את זה והקבוצה, עם לברון, הייתה ממשיכה להיות תחרותית.

      1. תודה
        לגבי 2 אתה כנראה צודק – די ברור שקוואי רצה לצאת מהספרס לLA וטרייד עליו (בתוספת האטת קצב המשחק המהיר של הלייקרס שלדעתי גרם לפציעה של לברון) כנראה היה מביא אליפות ואולי אפילו 2 אליפויות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט