ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת קוואי לאונרד – פרק 3/8 – הקליפרס

ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת קוואי לאונרד – פרק 3/8 – הקליפרס

פרקים קודמים: 1 – הקרע עם הספרס, 2 – הלייקרס.

יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, שמעון אגרנט – בתום עדותו של מר ארווין ג'ונסון, אנחנו נשארים בקריית מלאכי, אבל חוצים לצידו השני של הכביש – אני מבקש להזמין את העד הבא, מר ג'רי ווסט, המשמש כיועץ בכיר לבורד של הלוס אנג'לס קליפרס.

(ווסט עולה לדוכן)

לנדוי – מר ווסט, הצטרפת לקליפרס בקיץ 2017, אחרי עונה סדירה שהסתיימה במקום הרביעי, והפסד בסיבוב הראשון של הפלייאוף ליוטה של גורדון הייווארד. למעשה, אם יורשה לי, הייתה זו עוד עונה טיפוסית בעידן הלוב סיטי – הכישרון קיים אבל הקבוצה מתקשה ללכת עד הסוף.

ווסט – אמת. זו גם הייתה התחושה שלי ושל סטיב באלמר שגייס אותי למועדון, שהגענו לאיזושהי תקרה, וצריך לחשוב מה עושים הלאה. אפשרות אחת הייתה להמשיך עם השלד הקיים, בשינויים קלים, ואולי להחליף מאמן, אפשרות שנייה הייתה לנצל את הנכסים כדי לבנות מחדש בניסיון להחליף את הד.נ.א של הקבוצה.

לנדוי – החלק הראשון בפאזל הייתה דרישת הטרייד של כריס פול, ב-28 ביוני 2017.

ווסט – נכון. שלחנו אותו ליוסטון עבור לו-וויל, הראל, פטריק בברלי, בחירת סיבוב ראשון ועוד כמה חתיכות קטנות.

לנדוי – אבל זו לא הייתה יוזמה שלכם אלא שלו, נכון?

ווסט – צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים. זה נכון גם ללוגואים, מסתבר.

לנדוי – אז אתה בר-מזל?

ווסט – קשה לי להגדיר מישהו שבילה את רוב הקריירה שלו בהתמודדות עם ביל ראסל והסלטיקס כבר-מזל… באופן עקרוני יותר – תמיד טוב כשהמזל דופק בדלת, אבל צריך לוודא שאתה יודע לפתוח לו את הדלת כשזה קורה. כל המזל בעולם לא יעזור לך אם לא תקבל את ההחלטות הנכונות. מכיוון שפול עמד בפני סיום החוזה שלו, לא ממש הייתה לנו אפשרות לבחור לאן להטריד אותו, אבל קיבלנו נכסים יפים שנתנו לנו גמישות בהמשך.

לנדוי – שלושה שבועות אחר כך, אתה מחתים את בלייק גריפין על חוזה מקס לחמש שנים. איך זה בדיוק מסתדר עם התוכנית הכוללת??

ווסט – באופן די דומה, למעשה. אם היינו נותנים לו ללכת היינו מוצאים את עצמנו בלי נכסים, וחשבתי שהוא עדיין שחקן שיכול לעניין קבוצות מסוימות, אם כצלע שנייה או שלישית בקונטנדרית ואם כצלע ראשונה בקבוצות חלשות יותר.

לנדוי – ועדיין, חמש שנים לשחקן לא צעיר, פציע למדי, שמתבסס על אתלטיות, ולא ידוע בשיקול דעתו? זה לא נכס שמטרידים בקלות. היית עלול להיתקע איתו לשנים ארוכות.

ווסט – נכון, הייתי שמח לתת לו ארבע שנים במקום חמש אבל הוא לא הסכים לוותר. והאמת, שגם לא ציפיתי שמישהו יטריד עבורו כל כך מהר, אבל כשההזדמנות הופיעה קפצנו עליה. לדטרויט לא היה אופק תחרותי, ואני מניח שראשי המועדון חששו להתדרדר לתחתית הליגה ולאבד את האוהדים, הם מינו את דוויין קייסי למאמן וראיתי גם בזה סימן שהם מסתפקים בלהיות מה שאנחנו, וטורונטו, היינו באותו שלב – קבוצה שעושה עונה סדירה טובה ועוברת שלב או שניים בפלייאוף. לקראת חורף 2018 התחלנו לדבר איתם, ובסופו של דבר הם החליטו שבלייק הוא האופציה הטובה ביותר שעומדת בפניהם להישאר בסביבה. לא היססתי.

לנדוי – ושוב קיבלת נכסים מעניינים כמו טוביאס האריס, אייברי בראדלי ובחירות, אבל גם את החוזה של בובאן. בשלב זה אתה כבר עם סגל מעניין אבל בלי כוכב של ממש, מה עושים במצב כזה?

ווסט – יש כאן מספר שיקולים. הסגל אולי לא יכול ללכת עד הסוף, אבל גם לא ממש מאפשר טנקינג. משהו באמצע. השחקנים רוצים להוכיח את עצמם עבור החוזה הבא שלהם, והאמת שגם אנחנו רוצים שייראו טוב כדי למקסם את השווי שלהם בטריידים עתידיים. בנוסף, כל הרעיון היה למשוך כוכבים, פשוט את הכוכבים שאנחנו רוצים ולא את אלו שהיו אצלנו, ולוס אנג'לס או לא לוס אנג'לס, כוכבים לא יגיעו לקבוצת טנקינג, ובטח שלא לקליפרס שהיו ידועים בלוזריות שלהם. לכן החלטנו לכוון למעלה – ליצור קבוצה טובה, שלא מפחדת משום דבר, שמראה שאנחנו מועדון רציני שפותח דף חדש ומבטיח, ולהשתמש בכך שיש לנו הרבה חוזים סחירים כדי להמשיך לצוד הזדמנויות טובות מחד, וליצור מקום תחת תקרת השכר מאידך. אם מועדון שממוקם טוב גיאוגרפית מעמיד קבוצה טובה, שעובדת נכון ומתפתחת, ועושה את כל זה עם מקום תחת תקרת השכר, הוא הופך לאופציה טובה עבור כל כוכב בליגה.

לנדוי – הגענו לקיץ 2018, ולבקשת הטרייד של קוואי. בבליצ'ר דיברו על חבילה של טוביאס, פטריק בברלי, ג'רום רובינסון ובחירה.

ווסט – כבר אז חשבתי שקוואי הוא כישרון כדורסל בלתי רגיל ושחקן שאפשר לבנות מסביבו את הפרנצ'ייז שלנו, כך שברגע שהבנו שהוא אכן מתעתד לעזוב את הספרס, רצינו לצרף אותו לקבוצה.

לנדוי – ולא חששת מכל "המסביב"? פציעה מסתורית מתמשכת שסופה מי יישורנו, דפוסי תקשורת בלתי מפוענחים, והצהרתו שהוא מעדיף את הלייקרס?

ווסט – כן, זו לא הייתה הצעה נטולת סיכון, אבל היו לי הרבה נכסים לתת ולא היה נכון לקפוא על השמרים. כאמור, כשההזדמנות מופיעה – לא צריך להסס.

לנדוי –הספרס לא נענו להצעה שלך. חשבת לשפר אותה?

ווסט – טוביאס האריס הוא מחליף לא רע בכלל לקוואי, בעיקר בהתקפה ובקליעה מבחוץ. בברלי הוא רוטווילר מהסוג שפופ אוהב וגם יודע לקלוע מבחוץ. ג'רום רובינסון הוא גארד שנבחר 13 בדראפט. לספרס לא הייתה בחירה גבוהה מזו מאז טים דאנקן. במהלך עונת 2018 הספרס היו איומים בהתקפה בכלל, ומשלוש בפרט, ואני חושב שההצעה התאימה לצרכים שלהם, והייתה טובה, גם יחסית לנסיבות, וגם יחסית לחבילה שכן קיבלו בסופו של דבר – לא חושב שדרוזן עולה על האריס, או שפולטל עולה על בברלי, וכן חושב שג'רום רובינסון בבחירה ה-13 עולה על הבחירה ה-29 שקיבלו מטורונטו והפכה אחר כך לקלדון ג'ונסון. כמובן, שאם הספרס היו מבצעים את העסקה לפני הדראפט יכלו לבחור את מי שהם רוצים ולא בהכרח את רובינסון.

לנדוי – אני נוטה להסכים איתך, אז מדוע, להערכתך, הספרס סרבו להצעה?

ווסט – לא יודע, את זה צריך לשאול את פופ. ההסברים האפשריים ששמעתי הם שהספרס לא רצו להטריד את קוואי לקבוצה מערבית, ושאולי גם לא רצו לתת לו את מה שהוא רוצה כדי לא לעודד דרישות דומות בעתיד. אפשר בהחלט לטעון שיש כאן שיקולים ארוכי טווח שמבוססים על משוואת הכוח בין השחקנים בכלל, והכוכבים בפרט, לבין המועדונים, ובין המועדונים לבין עצמם.

לנדוי – אני מבין, נדבר על זה עם פופ בהמשך הדרך, אבל כמו שאוסקר ויילד אמר פעם, באופן שאינו פוליטיקלי קורקט היום – הכל עניין של מחיר. ובהחלט יתכן שהשיקולים הללו היו נדחים מפני הצעה טובה יותר, אילו היית מציע כזו. היו לך נכסים נוספים שיכלו להתאים לספרס בדמותם של אייברי בראדלי, שחקן הגנה מוצלח וצלף, שג"א, שנראה לי שדרוג על ג'רום, ואפילו זובאק כסוג של פולטל. יכולת לנסות קומבינציה אחרת ולראות איך הם מגיבים.

ווסט – יתכן, אבל תסתכל מה קרה למג'יק בחורף לאחר מכן – כשאתה מציע הצעות שנתפסות כמוגזמות אתה נראה נואש, וזה משפיע על היכולת שלך להיתפס באופן אמין בעסקאות אחרות. מדיניות פזרנית כזו מגיעה עם תג מחיר. ושוב, לא התרשמתי שהבעיה הייתה בהצעה שלי, אלא שמדובר בחוסר עניין כללי – ווג' דווח שהפניות השונות לספרס, לא רק מצידי, פשוט לא התרוממו לכדי שיחה אמיתית. ואני לא יכול לדבר עם עצמי.

לנדוי – טיעונים מדויקים והגיוניים, אין ספק, אבל בכל זאת – לקחת כאן סיכון אדיר, שאמנם השתלם בסופו של דבר כשקוואי הנחשק הגיע אליכם בקיץ לאחר מכן, אבל יכול היה להיגמר אחרת לגמרי. גם כשהסיכון לא מתממש אי אפשר להתעלם מהמהלך שמגלם אותו. מה היה קורה אם קוואי לא היה בוחר בכם, או לא היה מצליח לשכנע גם את פול ג'ורג', או שפול ג'ורג' לא היה מצליח לשכנע את פרסטי להטריד אותו לקליפרס, כמו שקוואי לא הצליח לשכנע את פופ שנה קודם לכן להטריד אותו לאן שרצה? מספר התנאים ההכרחיים שצריכים היו להתקיים כדי שתצליח לארגן חבילה כמו זו של קיץ 2019 הוא בלתי מבוטל. הסבירות שכולם יתרחשו בתוך שבועיים בתחילת יולי היא לא גבוהה. ואז בהחלט יכול להיות שקוואי היה נשאר בטורונטו ואתה היית נשאר בלי כלום, או גרוע מזה, קוואי היה חותם בלייקרס וכל הפרויקט שלך היה נתפס ככמעט לא רלוונטי, ואף כושל, למשך שנים ארוכות. ובוא נזכור שזה יכול היה להיות אקורד צורם מאד בקריירה שבמצטבר היא אולי המרשימה ביותר של אדם כלשהו בליגה הזו מאז היווסדה!

הציפור הנדירה, מצטעק ממושבו באולם – אין ספק שהקומבינציה של מר ווסט, על המגרש ובעמדות ניהול, היא מרשימה מאד, אבל לדעתי היא נופלת מזו של ביל ראסל, שהיה שחקן לא פחות טוב ואף יותר! זכה בהרבה יותר אליפויות!! והיה המאמן השחור הראשון בליגה, שאף זכה באליפות כמאמן-שחקן!!!!

לנדוי – מר הנדירה, יש הרבה היגיון בדבריך, אבל כאן זו וועדת חקירה ממלכתית ולא איזה פוסט באתר שלכם, הבנת אותי?? אני מבקש להימנע מקריאות ביניים ולשמור את התגובות האלה… ובכן, לתגובות!!!

לנדוי, חוזר לווסט – מתנצל מר ווסט, על ההפרעה למהלך הדיון, אבל אם לחזור לשאלתי – כשכל כך הרבה מוטל על הכף, לא שווה לתת הכול כדי להשיג לפחות את אבן הפינה בפרויקט, שהיא במקרה הזה גם אבן הראשה שלו?

ווסט – תשמע, אני מסתובב בליגה כבר לא מעט שנים, ואני חושב שאני יודע להעריך מה אפשרי בסיטואציה נתונה ומול הצד השני למו"מ. הצלחתי להעביר את קובי ללייקרס פשוט מכיוון שהבנתי שלשרלוט אין בעיה עקרונית עם זה והכל שאלה של מחיר. במקרה של הספרס לא הרגשתי שיש פרטנר בצד השני, אז שאלת המחיר, גודל החבילה ומרכיביה היו משניים.

לנדוי – אני מבין. אז החלטת לוותר בינתיים? להמתין בסבלנות לקיץ?

ווסט – סבלנות כן, להמתין לא, ולוותר בטח שלא. הבנתי שבמירוץ אחרי קוואי חל שינוי שעיקרו המועד ואופי הפעולה – המועד שנקבע הוא קיץ 2019 ואופי הפעולה הוא משיכתו לקבוצה כשחקן חופשי. הייתה לי שנה להיערך לכך ופעלתי במספר מאמצים מקבילים, ובהם:

א. ההיבט הפיננסי – הייתי צריך להיות במצב שבו אני מסוגל להציע לקוואי חוזה מקסימום. כמובן, שכוכב בסדר גודל כזה בדרך כלל יזכה למספר מחזרים שיציעו לו חוזה מקסימום, ולכן אין בכך די.

ב. ההיבט התחרותי – גם כשהם מקבלים חוזה מקס, כוכבים ירצו לעשות זאת במועדון תחרותי שיכול ללכת עד הסוף. זה מה שהם, ברובם, חוץ מבאטלר, רוצים. על זה הם חלמו כשהיו ילדים. בנוסף, טבעות בדרך כלל גם מביאות לגידול בהכנסות מחוץ לפרקט. לפיכך הייתי צריך לדאוג לקבוצה תחרותית, שב-2019 זה אומר שהמועדון צריך להיות מסוגל לצוות לכוכב הראשי לפחות כוכב אחד נוסף, אם בהחתמה כשחקן חופשי, שזה בדרך כלל קשה בשל תקרת השכר, ואם בטרייד עבור נכסים מכובדים ביותר. במסגרת זו הצעתי לטוביאס הסכם נאה, גם אם לא מקסימום, שיאפשר לי להשתמש בו ככוכב שני או להטריד אותו בעת הצורך. הוא החליט לא לקבל את ההצעה אז הטרדתי אותו לפילי באמצע השנה, יחד עם החוזה של בובאן ומייק סקוט, עבור ווילסון צ'נדלר, שאמט, מוסקלה ולא פחות מארבע בחירות. יש כאן קומבינציה שמאפשרת לי לשמור על מקום מתחת לתקרת השכר וגם נותנת לי נכסים שאוכל להטריד עבור כוכב אחר שיצטרף לקוואי במקום האריס.

ג. ההיבט ה"רך" – אפשר להניח שלכוכב מסוגו של קוואי יהיו מספר הצעות לחוזה מקסימום בקבוצה תחרותית. במצב כזה ההיבט ה"רך" הוא זה שעושה את ההבדל – איפה השחקן רוצה לגור, עם מי הוא רוצה לשחק ולהתאמן, ועוד. ידעתי שהוא מעדיף את ל.א, אבל מכיוון שגם הלייקרס היו במשחק, וגם להם היה מקום למקס וכוכב "שני" בדמותו של לברון, הייתי צריך לייצר לנו יתרון עליהם בהיבט הזה. היו לי שני כיוונים – הראשון הוא פשוט לתת לו להרגיש רצוי – שלחנו נציג כמעט לכל משחק שלו השנה, בידיעתו, כסוג של סיגנל שאומר שאנחנו רוצים אותו ומחכים לו, והשני הוא לשדר לו שהוא יהיה הכוכב שלנו, בה' הידיעה, בעוד שבלייקרס יש את לברון.

לנדוי – תכנית מצוינת ומסודרת, אין ספק, אבל אני חושב שהדבר שלא נכלל בה הוא הכוכב השני. הטרדת טוביאס, שהייתה מוצדקת לנוכח העובדה שזו הייתה השנה האחרונה בחוזה שלו, הותירה אותך במצב שבו אין לך כוכב שני ואתה צריך להחתים שחקן נוסף על חוזה מקסימום או להשיג אחד כזה בטרייד, וזה כשיש עוד הרבה מחזרים בחוץ. זו נקודת כשל אפשרית שעלולה הייתה להפיל את כל הפרויקט. אולי בכל זאת עדיף היה להציע לטוביאס מקסימום, ולהיות בטוח שיש לך נכס ביד?

ווסט – הכל תלוי במחיר. נכון שבסוף טוביאס קיבל חוזה גדול בפילי, אבל יש בהחלט אפשרות שחוזה מקס כזה היה מרתיע מחזרים אחרים. האם פרסטי, למשל, היה הולך על האריס בטרייד עבור פול ג'ורג'? לא בטוח בכלל, בעיקר אם פרסטי תכנן ריבילד, ואז אין לו כל כך מה לעשות עם האריס, והוא מקבל חוזה שיהיה קשה להזיז הלאה. אני חשבתי שטוביאס ב-80/4 זה חוזה מצוין שיהיה קל להטריד, כולל לקבוצות כמו אוקלהומה שהיו משתמשות בו כנכס בהמשך, אבל בחוזה מקס הסיכון היה גבוה מדי.

לנדוי – אז מה עושים כדי להגדיל את הסיכויים לכוכב שני בקיץ?

ווסט – כמה דברים. אחד, כמו שאמרתי קודם, צריך להיות מועדון ששחקנים ירצו להגיע אליו, ואני חושב שבמובן זה העונה שלנו ב-2019 הייתה מצוינת – הצלחנו מעבר לציפיות, הראינו אופי ושיש לנו שחקנים שיכולים להצליח מסביב לכוכבים שיגיעו. שתיים, להנחית את קוואי, מתוך הנחה שכוכבים אחרים ירצו להצטרף אליו. ושלוש, זה שאלמלא חוקי הטמפרינג, הייתי אומר לך שדיברנו גם עם שחקנים מובילים נוספים. אי אפשר היה לדעת מי מהם יגיע בסוף, ופול ג'ורג' ספציפית היה רעיון וביצוע של קוואי, אבל עשינו הכול כדי שהסיכויים שלנו במירוץ הזה יהיו טובים. ולראיה, הצלחנו להביא את פול ג'ורג' בלי לוותר על נכסים משמעותיים – אמנם ויתרנו על שג"א החביב, אבל בגלינארי בכל מקרה כבר לא היה צורך, יש גבול למספר ה-SF-ים שיכולים להיות על המגרש בכל רגע נתון. ואמנם נתתי המון בחירות אבל, כאמור, אלו נכסים שצברתי בטריידים קודמים בדיוק לצורך זה. נשארנו עם בברלי, עם הראל, עם שאמט, וכמובן עם לו-וויל. יש לנו אחלה קבוצה.

לנדוי – תודה רבה לך מר ווסט, ובהצלחה בהמשך הדרך.

הפרק הבא: פרק 4 – טורונטו.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

    1. 🙂
      .
      תשמע, אחרי הקיץ האחרון היה לי קשה מאד לבוא אליו בטענות, ומעבר למבחן התוצאה, בו הוא הצליח, אני באמת חושב שעשה כאן עבודה כמעט מושלמת – למשל האופן שבו נפרד מנכסי עידן הלוב סיטי:
      א. תמיד תהיתי האם הטרייד על פול השתלם ליוסטון, ולא חשבתי על הצד של הקליפרס – זה איפשר לו להקיף את הכוכבים שלו בהראל, בברלי ולו-ויל! חתיכת עסקה מוצלחת!!
      ב. האיש נתן את בלייק גריפין עבור האריס והבחירות, ואת האריס עבור עוד בחירות – יוצא שעל מנת להיפטר מהחוזה של גריפין לא רק שלא שילם אלא גם קיבל למעלה מחמש בחירות! אין דברים כאלה.
      גם ניהול הסיכון במומ עם טוביאס היה יפה.
      הדבר היחיד שאפשר לתהות בנוגע אליו הוא שלא הצליח להביא את קוואי בשנה שעברה, אבל הוא, ואחרים, הצליחו לשכנע אותי שמי שאחראי לכך זה פופ, אז נחכה לפרק של הספרס כדי להבין בדיוק מה קרה שם.

      1. א. כן העסקה הייתה מוצלחת כי ווסט ידע שהוא מפרק את הלוב-סיטי לאט לאט כדי לבנות קבוצה חזקה לעתיד בשביל הקליפרס אז הוא העביר את פול תמורת שחקנים משלימים מנוסים שיודעים את מקומם ולא מפריעים לכוכבים הראשיים לנהל את ההצגה/לא מקרי ראש קשים שהסתובבו בצד השני של העיר בעונה האחרונה והוא ידע שאי אפשר להעביר את פול תמורת כוכב אחר כי זאת סיטואציה שכבר לא רואים בליגה.
        ב.עכשיו אני מבין שהבחירות שהוא נתן לאוקלהומה בעצם "חוזרות אליו" עם הבחירות של פילי ודטרויט אז הוא לא בהפסד עתידי משמעותי. במובן הזה הוא בהחלט "אוכל את העוגה ומשאיר אותה שלמה" אז כל הכבוד לו על העבודה הקשה

  1. הרגת אותי עם "נשארים בקרית מלאכי"
    ווסט הוא מוח כדורסל מחושב והחלטי עוד מגיל ינקות שעושה עבודה יפה מאוד בכל מקום שאליו הוא מגיע.
    פרק קצר אך מעניין

  2. תודה רבה הוא עשה הכל נכון …אבל לפעמים זה לא מספיק ולפעמים מה שהגיוני ונכון שלשום נראה טיפשי ולא נכון אתמול תשאלו את דני איינג'

  3. בינתיים, אחרי שלוש כתבות מתוך השמונה, הפרויקט פשוט עשוי נפלא.
    היו הרבה פוסטים, ניתוחים, ופרויקטים (שאני בטוח שאת רובם לא קראתי) איכותיים באתר, כך שאני נזהר לומר שאלו הכתבות העשויות היטב והמהנות ביותר שראיתי וקיימות באתר, אך הן בהחלט ברמה הגבוהה ביותר גם פה, וכנראה בכל אוקיינוס האינטרנט הרחב.
    אהבתי איך אתה מעביר פחות או יותר את התהליכים שהיו בכל הסאגה הזו, וההיסקים שלך לגביה, תוך כדי שימוש ברעיון מבדר שעשוי היטב.
    תודה רבה על ההשקעה וכל הכבוד על התוצר הסופי.

    1. בכל הנוגע לחלק הזה, הזכרת את זה באחת מההערות, וכנראה שווסט הוא אכן האושייה הכי גדולה בעסק אי פעם.
      מדהים איך כוחו עדיין במותניו, והוא מצליח (בנוסף להיותו שחקן על) להיות מוח הכדורסל שעוקף את כולם בסיבוב אחרי כל השנים, ולהקים עוד קבוצה מבטיחה אחרי שלל הצלחות לאורך השנים. אני חושב שהיכולת שלו להצליח לעשות זאת (ולא להראות כמו איינג' לדוגמא כמישהו מאיים שאם אתה עושה איתו עסק, בהכרח הפסדת) , היא בכך שהוא יודע למצוא עסקאות שבהן גם כשהוא המרוויח הכי גדול מהעסקה, הצד השני עדיין מרוויח ממנה דברים שתורמים לאינטרסים שלו (ו-west גם כנראה יודע למכור את זה כך לצד השני ולתקשורת) ובכך לא מרגיש מרומה ופגוע, ובעיקר לא מובך.

  4. תודה רבה מיקי. ממשיך להיות מהנה לקריאה. גם כשהלוגו באופן מסוים מהמר קלות זה מצליח לו, בסופו של יום עשה תהליך מדהים עבור הקליפרס בשנתיים שהוא שם. בכלל מאז הגעת באלמר הקליפרס הפכו למועדון שכולם רוצים לשחק בו וזה חתיכת הישג בהתחשב בזה ששנים תחת סטרלינג היו מועדון מוקצה שאף אחד לא רוצה להתקרב אליו למרות שהיו בשוק גדול ורווחי מבחינת פרסום וכו'…
    אשך כנראה שפופ ממש לא רצה לתת לקאווי את רצונו (קבוצה ב-ל.א.) כי באמת שעל פניו ההצעה של הקליפרס נשמעת טובה יותר ממה שקיבלו מטורנטו ומתאימה מאוד לצורכי הספרס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט