ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת קוואי לאונרד – פרק 1/8 – הקרע עם הספרס

ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת קוואי לאונרד – פרק 1/8 – הקרע עם הספרס

כתב המנדט

מאת: אדם סילבר

אל: כלל המכותבים

הנדון: ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת קוואי לאונרד

מכובדיי,

במהלך העונה האחרונה, ובפרי אייג'נסי בסיומה, התברר שפרשת קוואי לאונרד השפיעה עמוקות על מגוון מועדונים בליגה, לא רק בשנה החולפת אלא גם לשנים הבאות. אירוע שכזה מחייב ניתוח, הבנה והסקת מסקנות לעתיד במגוון רבדים והקשרים.

אי לכך ובהתאם לזאת, כארגון המתקדם, הלומד ומפיק הלקחים שהוא ליגת הנ.ב.א, אני מורה על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתברר את העובדות, תשמע את הנימוקים, ותצביע על מסקנות ארגוניות, מקצועיות וכן, גם אישיות, הנגזרות מהפרשה, וזאת על מנת שכולנו נהיה טובים יותר בעתיד.

אתם, מכובדיי המכותבים, תזומנו להעיד בדיוני הוועדה ועליכם מוטלת החובה המשפטית לשתף את הועדה בכל הידוע לכם ולענות על כל שאלה שתישאלו. בתום שלב העדויות ובירור העובדות, תפרסם הועדה את המלצותיה שגם להן, כאמור, תוקף משפטי מחייב.

לשמחתי, חברי ועדת אגרנט נעתרו לבקשתי לתרום מניסיונם ולהוביל גם הפעם את המסע לבירור האמת. קהילת הופס היקרה תאכלס את מושבי הצופים באולם.

בברכה,

אדם "דמבו" סילבר, קומישינר הנ.ב.א.

פרק 1 – הקרע בין קוואי לספרס

יושב ראש הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, שמעון אגרנט – שלום לכולם, אני מבקש לפתוח את דיוני הוועדה בבחינת נקודת הפתיחה של הפרשה, והיא כמובן הקרע שחל בין קוואי לבין המועדון בו עלה ופרח, הספרס. מילים רבות מספור נכתבו, נאמרו ובעיקר ספוקלצו בעניין, אך מאחר ושני הצדדים ידועים בנטייתם לחשאיות, הסוגייה טרם הובהרה עד סופה. אי לכך ובהתאם לזאת, ועל מנת לשמוע את הדברים מפי הסוס, אני מבקש להזמין לדוכן, לעדות הראשונה, את מר קוואי לאונרד.

(קוואי עולה לדוכן העדים)

חבר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, משה לנדוי – שלום לך מר לאונרד וברכות על הזכייה באליפות וב-FMVP. בטרם נעבור לשלב העדות, חשוב לי לחדד ולומר שעליך לומר את האמת, כל האמת ושום דבר פרט לאמת. האם הנקודה ברורה?

קוואי – Well, you know, I mean, I just want to play ball.

לנדוי – סליחה? לא הבנתי.

קוואי – Men, you know, I just want to win.

לנדוי – ולא הרגשת שאתה יכול לנצח בספרס?

קוואי – you know.

לנדוי – אז זהו שלא, איי דונט נואו, בדיוק בגלל זה זומנת לדוכן.

קוואי – Well.

לנדוי – רק כדי לחדד – מדובר במועדון שזכה בחמש אליפויות בעשרים השנה האחרונות, אחוז ניצחונות פסיכי של 70% או משהו כזה, כשאתה בעצמך זוכה שם לא רק באליפות אלא גם ב-FMVP בגיל 22, שנה אחר כך 55 ניצחונות, ב-2016 67 ניצחונות והפסד בחצי גמר המערב, וב-2017 62 ניצחונות והפסד בגמר המערב רק אחרי שנפצעת. נראה שמדובר בבסיס טוב לניצחונות גם בעתיד, הלא כן?

קוואי – הלו? כן?

לנדוי – סליחה?

קוואי – כן.

לנדוי – כן מה??

קוואי – כן המפקד.

לנדוי – קוואי אתה כבר לא בספרס – אתה יכול לעבור ל"נוח", ולא צריך לקרוא לי המפקד.

לנדוי – אז הבעיה לא הייתה בכך שלא יכולתם לנצח?

קוואי – נכון.

לנדוי – אז מה הייתה הבעיה, בעצם?

קוואי – קוואדריספס טנדינופאטי.

לנדוי – המממ… תראה ידידי הצעיר, אני שמח שהקפדת על שיעורי הלטינית בבית הספר, אבל אני יכול רק לקנא בך על יכולתך לקרוא את קיקרו, ורגיליוס ושפינוזה בשפת המקור, אמנם למדתי מעט לטינית בבית הספר היסודי בדנציג, אבל עברו מאז כמאה שנה… האם תוכל לתרגם?

קוואי – you know.

לנדוי – ???

(דממה מתמשכת. חברי הוועדה נראים אובדי עצות)

מנחם לס, מתרומם ממושבו באולם – כבוד השופט, כמומחה לרפואת ספורט, אם יורשה לי – מדובר בבעיה רפואית שליוותה את קוואי במהלך עונת 2018, ואולי אף לפני כן. קוואי הרגיש שלא החלים ממנה לחלוטין, בעוד שהצוות הרפואי בספרס סבר שהוא כשיר לשחק. כתוצאה מכך נוצרו מתחים בין קוואי, ומקורביו, לבין מאמנו ולפחות חלק מחברי הרוסטר.

קוואי – Yep.

לנדוי – הבנתי, תודה רבה.

חבר הוועדה, הרמטכ"ל לשעבר חיים לסקוב – אז אם הבנתי נכון, למרות ששורש הבעיה רפואי, הקרע ביחסים עם המועדון נובע ממשבר אמון. אתה הרגשת שמתעלמים מהפציעה שלך, ומסכנים את בריאותך ואת המשך הקריירה שלך, ולכן לא רצית להמשיך במועדון. האמנם?

קוואי – Yep.

לסקוב – אני תוהה האם אכן יש בסיס הגיוני לתחושתך זו. כזכור, מדובר במועדון שידוע בקריירות הארוכות של שחקני המפתח שלו, במינון דקות קפדני, ובמדיניות שמרנית בנוגע לחזרה מפציעות. בהחלט יכול להיות שבמקרה שלך הייתה טעות רפואית, בדיאגנוזה או בפרוגנוזה של הפציעה, אבל האם לא ניתן להניח שמדובר בטעות מקצועית גרידא? טעות שכזו אינה בהכרח גוררת או מצדיקה משבר אמון וקרע ביחסים.

קוואי – כן, אני חושב שבהתחלה זו פשוט הייתה טעות מקצועית, אבל זה לא נגמר שם. זה בסדר שהרופא יחשוב א' ואני אחשוב ב', זה אפילו בסדר שיתברר בסופו של דבר שאכן היה ב' ושהרופא טעה, אבל זה לא בסדר שכאשר אני אומר להם שאני ממשיך לסבול מכאב וממגבלת תנועה הם יתעלמו מכך ויתחילו להסביר שיש לי בעיות פסיכוסומטיות או לתהות האם אני "שובת" בגלל אג'נדות שאינן רפואיות. זה כבר לא עניין רפואי, זה כבר עניין של איך מתייחסים לבני אדם בכלל ולאנשים שעובדים אצלך בפרט.

לסקוב – ואמרת להם את זה? עם מי דיברת שם?

קוואי – אמרתי לצוות הרפואי, ואחר כך לפופ שהתקשר אלי. עם השחקנים האחרים לא כל כך דיברתי, לא היה לי נעים לבקר את המועדון בפניהם. ואז התחילו כל מיני לחצים גם מצד השחקנים, אם זה טוני פארקר שהסביר שהפציעה שלו חמורה משלי, ואם זה אחרים. וזהו, הבנתי שאני לבד, שאף אחד לא באמת מקשיב לי, שכל אחד מקדם את האינטרסים שלו, ושאני צריך לקחת אחריות על מה שקורה איתי – קודם כל רפואית ואחר כך בנוגע להמשך הקריירה. וכשהבנתי את זה, כבר לא היה לי שום רצון לדבר איתם ונתתי לדוד שלי לנהל את המגעים. אז פשוט התנתקתי מכל הבחינות – נסעתי לניו-יורק, עבדתי עם רופאים שאני בחרתי, ועם צוות פיזיותרפיה משל עצמי.

לסקוב – אני מבין. קודם כל זו אכן חוויה קשה, הן בהיבט הרפואי, הן בהיבט של החשש לעתיד המקצועי, ולא פחות מכך גם במובן החברתי/ארגוני – אני בטוח שזה לא קל לשחקן להרגיש כך אחרי שבע שנים טובות במועדון. ברשותך, עוד כמה מילים בנושא, אני באמת מנסה להבין האם אכן לא הייתה שום דרך להתגבר על המשבר הזה.

(קוואי מהנהן בראשו)

לסקוב, ממשיך – אז אני יכול להבין שחל נתק עם המועדון כתוצאה מתחושה שחלקים ניכרים בו פונים נגדך, אבל בדרך כלל במצבים כאלה עוד נותר איזה אוד מוצל מאש, איזה נווה מדבר, איזה מישהו שאתה עדיין יכול לדבר איתו, גם אם אחרים, לתחושתך, פונים נגדך. נניח טים דאנקן, שב-2018 כבר היה חצי מחוץ למערכת של הספרס, לא יכולת לדבר איתו? להגיד לו מה אתה מרגיש?

קוואי – לא.

לסקוב – למה לא, בעצם?

קוואי – לא יודע בדיוק. הוא בן אדם שלא מדבר הרבה. אני בן אדם שלא מדבר הרבה. לא דיברנו יותר מדי לפני הפרשה הזו, וגם לא במהלכה.

לסקוב – את טוני פארקר כבר הזכרת, אז נניח לזה. מאנו?

קוואי – לא דיברתי איתו. הוא נתפס אצלי כחלק מהביג-3 ולא חשבתי שהם יפנו נגד המועדון עבורי או עבור אף אחד אחר.

לסקוב – מישהו מהצעירים אולי?

קוואי – לא רציתי שיחשבו שאני מלכלך על המועדון. וגם לא חשבתי שזה יעזור – מה, כולם שם ישנו את דעתם בגלל שאיזה ד'זונטה צעיר חושב שאולי קוואי צודק? זה לא עובד שם ככה.

לסקוב – אז בעצם אתה מתאר מצב שבו אין לך כתובת במועדון בפניה אתה יכול לשטוח את הקייס שלך. יתכן שזה משהו שנצטרך להתייחס אליו בהמלצות, אבל בלי קשר, בעיני, כמי ששרת מרבית חייו בצבא, האחריות הכוללת על הלוחמים היא של המפקד.

קוואי – הלוחמים זה מועדון אחר.

לסקוב – סליחה?

קוואי – לא משנה, הבנתי למה אתה מתכוון.

לסקוב – את פופ ואר.סי הכרת כבר למעלה משבע שנים, הם אפילו הטרידו על מנת להשיג אותך בדראפט, מה שהם בדרך כלל לא עושים, לקחת איתם אליפות ו-FMVP, פופ אמר לפני גמר המערב ב-2017 שבעיניו אתה שחקן הטו-וואי הטוב ביותר בליגה. איך אחרי כל זה נוצר נתק קשה כל כך ובלתי ניתן לאיחוי?

(קוואי שותק)

לסקוב, ממשיך – וגם אחרי שדרשת את הטרייד, פופ התעקש לפגוש אותך. וטס לקליפורניה – ההר בא אל מוחמד. מה בעצם הוא אמר לך בפגישה הזו?

(קוואי שותק)

לסקוב – חשבת שגם פופ פונה נגדך?

קוואי – לא יודע מה להגיד לך. לא בדיוק חשבתי שהוא נגדי, אבל חשבתי שהוא לא מבין אותי. זה לא קרה לי הרבה איתו, אבל זה כן קרה בפרשה הזו. וגם הוא עקץ אותי מול התקשורת. כששאלו אותו מתי אחזור לשחק הוא עשה פרצוף, אמר שחוות הדעת שקיבל מהצוות הרפואי היא שאני כשיר, אבל צריך לשאול את "הצוות שלי בניו יורק". אז הבנתי שהוא בצד שלהם. זה היה לי חבל, אבל בשלב הזה כבר התנתקתי מהם, אז זה כאב פחות ממה שאפשר היה לחשוב מלכתחילה.

לסקוב – תראה, אני מבין את האכזבה שלך, כל חייל צריך להאמין שהמפקד שלו איתו. זה לא יכול לעבוד אחרת. אנחנו נדבר על זה עם פופ בעצמנו. אני גם מבין שכבר היית פגוע, אבל שים לב – מצד אחד אתה מודה שהתנתקת, מצד שני אתה מאשים את פופ שקיבל את דעתם – אבל למעשה הוא גיבש את עמדתו במעמד צד אחד, הצד של הצוות הרפואי של הספרס, שהסבירו לו את עמדתם, פשוט מכיוון שהצד השני, הצד שלך, לא תקשר איתו. אולי אם לא היית מתנתק הוא היה מקשיב גם לך?

קוואי – אולי. לא נראה לי. לא יודע.

אגרנט – תודה רבה לך, אני חושב שנמשיך מכאן לעדויות נוספות בנושא. תישאר בסביבה בינתיים, נזמין אותך שוב במקרה הצורך. יש תה ובייגעלעך על העגלה במסדרון. החלב נגמר.

(קוואי מהנהן ויוצא מאולם הוועדה)

*******************************************

אגרנט – על מנת לחקור את העניין מכל צדדיו ולהבין את הדברים על בוריים, אני מבקש להזמין לדוכן את מר גרג פופוביץ'.

(פופ עולה לדוכן)

חבר הוועדה, יצחק ארנסט נבנצאל, לשעבר מבקר המדינה – שלום לך מר פופוביץ'.

פופ – שלום וברכה.

נבנצאל – נשמח אם תוכל לשתף אותנו בנקודת מבטך בעניין הקרע עם קוואי.

פופ – או.קי.

נבנצאל – אתה יכול להתחיל.

פופ – הוא לא רצה לשחק אצלנו יותר. ניסיתי לשכנע אותו. לא הצלחתי. הטרדנו אותו.

נבנצאל – את זה אנחנו יודעים. למה לדעתך הוא לא רצה לשחק אצלכם יותר?

פופ – לא יודע, תשאלו אותו.

נבנצאל – שאלנו. עכשיו אנחנו שואלים אותך.

פופ – עניתי לך.

נבנצאל – מה שאמרת אינו נחשב כתשובה.

פופ – זו התשובה שלי, אם אתה רוצה תשובה אחרת תצטרך לפנות למישהו אחר.

נבנצאל, לואט במבטא ייקי כבד – "הֵר" פופוביץ', אני לא משוכנע שאתה מבין את הזיטואציה שבה אתה נמצא. זו לא מזיבת עיתונאים, אני לא עובד ב-ESPN, והאיש הגבוה שעומד ליד הדוכן הוא לא הזאונדמן אלא איש משמר בית המשפט. אם לא תענה על השאלות ברצינות הוא ייקח אותך לתא המעצר באשמת ביזוי בית המשפט. זה חלל קטן, חשוך, דחוס ולח. כמו מרתף יינות קטן רק שאתה הבקבוק. פאשטייסטטטטט???

(פופ שותק)

נבנצאל – אני מקווה שהבהרנו את הסוגייה. אתה יכול להמשיך.

פופ, נאנח – טוב, קוואי נפצע בגמר המערב ב-2017. ההערכה שלנו הייתה שהוא יפספס את תחילת עונת 2018, אבל יחזור לשחק לפני פגרת האולסטאר. הערכה זו הייתה מבוססת על סדרת בדיקות שגרתית לפציעה כזו, פציעה שאולי לא מתרחשת כל יום, אבל בוודאי שזו לא הייתה הפעם הראשונה שהצוות הרפואי מתמודד עם בעיה כזו, שהרי גם טוני פארקר סבל מבעיה דומה.

נבנצאל – ומה קרה לפני פגרת האולסטאר?

פופ – הוא התחיל לשחק בדצמבר. עד ינואר שיחק ב-9 משחקים, בערך חצי מהמשחקים שהתקיימו באותה תקופה, וברובם עם הגבלת דקות. זה תאם במדויק לפרוטוקול שלנו של החזרת שחקנים פצועים לשגרת משחק.

נבנצאל – ומה קרה אחרי ה-13 בינואר, המשחק האחרון שלו באותה עונה, ומסתבר שגם בספרס? מדוע הוא הפסיק לשחק?

פופ – תראה, במהלך המשחקים הוא הרגיש שהוא עדיין לא במיטבו. זה טבעי וברור לשחקן שחוזר מפציעה כזו. אנחנו חשבנו שהכאב יחלוף, ובכל מקרה אינו מהווה אינדיקציה לכך שנותרה בעיה רפואית כלשהי. ככה זה, לגוף לוקח זמן להתרגל לאינטנסיביות הזו. זה היה בדיוק לפי הפרוטוקול.

נבנצאל – ובכל זאת, הוא לא המשיך לשחק אלא להיפך, הפסיק לגמרי.

פופ – הוא פשוט אמר לנו שהוא חושב שהוא עדיין פצוע, שהוא חושש לסכן את הבריאות ולהחריף את הפציעה עוד יותר, ולכן הוא רוצה לחזור לניו-יורק ולהמשיך בטיפול הרפואי.

נבנצאל – ומה אמרתם לו?

פופ – אמרתי לו שהצוות הרפואי אישר שהוא החלים מהפציעה, ולהבנתי הוא כשיר למשחק, אבל אם הוא צריך עוד זמן, או רוצה לקבל חוות דעת נוספת, שיעשה זאת.

נבנצאל – ואז מה קרה?

פופ – הוא חזר לניו יורק, ולמעשה ניתק את הקשר.

נבנצאל – מה ציפית שהוא יעשה?

פופ – חשבתי שהוא יעדכן אותנו מה קורה איתו, מה קורה עם הפציעה, מתי הוא חושב שהוא יוכל לחזור, וזה לא ממש קרה.

נבנצאל – יצרת איתו קשר במהלך התקופה הזו?

פופ – כן, כמובן, אני תמיד שומר על קשר עם שחקנים שיוצאים קצת מהמערכת. דיברנו מדי פעם בטלפון ושלחתי לו הודעות טקסטואליות.

נבנצאל – ומה הוא אמר בשיחות ובהודעות?

פופ – לא יותר מדי. אמר שהוא מתייעץ עם הרופאים, שהוא עדיין לא בטוח שמבינים מה הבעיה. לא אמר יותר מדי.

נבנצאל – איפה זה שם אותך, כמאמן הקבוצה?

פופ – תשמע, מצד אחד ברור שאני רוצה שהוא יבריא, ואם הוא מרגיש שהוא לא יכול לשחק לא אכריח אותו, מצד שני נלחמנו בשיניים על להגיע לפלייאוף, ושחקן כמוהו, אפילו לחלק מהמשחקים, ולכמה דקות בכל ערב, יכול לעשות את ההבדל בין הפסד לניצחון ולהביא אותנו לפלייאוף, אז כל פעם שאלתי אותו מה קורה ומתי הוא צפוי לחזור.

נבנצאל – ומה הוא אמר?

פופ – לא יותר מדי. אולי לא ידע בעצמו, אולי זה קצת הלחיץ אותו, לא יודע. אבל באיזשהו שלב התחלתי לקבל הודעות מהדוד שלו שאומרות שהוא לא חוזר בעתיד הנראה לעין.

נבנצאל – זה גרם לך להרגיש שהוא מתנתק מכם?

פופ – כן. זו לא דינמיקה חיובית כשמתחילים לדבר דרך קרוב משפחה, מקורב או סוכן. בטח לא כשמדובר במישהו שגדל אצלנו.

נבנצאל – אז מה עשית?

פופ – תשמע, במהלך העונה לא היה לי יותר מדי זמן לעסוק בזה. נלחמנו על הפלייאוף ופשוט חשבתי שכשהוא יחזור הוא יחזור.

נבנצאל – ולא חשבת שאולי זו לא באמת הפציעה אלא משהו אחר? שהוא פשוט רוצה לעזוב?

פופ – כן, התחלתי לחשוב שזה המצב, בעיקר אחרי שהתקשורת עברה להתנהל בעיקר מול הדוד שלו.

נבנצאל – טוב, ואז הגעתם לפלייאוף, שוב מול גולדן סטייט, מה קרה אז?

פופ – מצד אחד שמחתי שהצלחנו להגיע לפלייאוף, בעיקר לנוכח הנסיבות והיעדרות קוואי, מצד שני היה ברור שכדי שיהיה לנו סיכוי להפתיע את הלוחמים אנחנו צריכים את קוואי איתנו. כל העניין של מקום שני מול מקום שביעי לא ממש שינה לי, כבר הייתי בפלייאוף במקום גבוה והודחתי, וגם במקום נמוך והעפלתי לשלב הבא. גם השחקנים הרגישו ככה, שיש סיכוי.

נבנצאל – ואז התקיימה ישיבת השחקנים המפורסמת? שבה הם שאלו אותו האם הוא מתכוון לשחק?

פופ – כן. זו הייתה ישיבה של שחקנים בלבד. לא הייתי מעורב.

נבנצאל – ומה קרה שם?

פופ – הוא אמר להם שהוא לא ישחק ושיש לו סיבה טובה לכך.

נבנצאל – ואיך הם הגיבו?

פופ – לא שמחו, כמובן, ובעיקר לא הבינו למה בעצם הוא לא משחק, ואפילו לא מגיע למשחקים כדי לעודד מהספסל.

נבנצאל – הפסדתם ללוחמים, תמה העונה, ואז הוא מודיע לך שהוא דורש טרייד ללוס אנג'לס.

פופ – אינדיד.

נבנצאל – הופתעת?

פופ – קצת. מצד אחד הכתובת הייתה על הקיר, בגלל ההתנתקות שלו, מצד שני זה עדיין מפתיע כשזה קורה, בכל זאת מישהו שגדל אצלנו, בן אדם שאני עובד איתו ברמה יומיומית כבר שבע שנים. כן, אפשר לומר שבכל זאת הופתעתי.

נבנצאל – ואיך הגבת?

פופ – אמרתי להם, כלומר לדוד שלו, שאנחנו לא עושים שום טרייד בלי לדבר קודם. פשוט לא יקרה. הם לא היו מוכנים לדבר איתנו, וזה לא מקובל עלי. בסוף הם הבינו את זה ונפגשתי עם קוואי בקליפורניה.

נבנצאל – ומה באמת קרה שם, בפגישה הזו?

פופ, מתעצבן – מה זה משנה מה קרה שם? זה ביני לבינו, ובכל מקרה זה לא עזר, אז מה זה משנה?

נבנצאל, נובח – מר פופוביץ', התפקיד שלנו זה להבין מה קרה שם, והפגישה הזו נכללת במסכת העובדות. אז מה קרה שם?

פופ, נאנח – ניסיתי להבין מה השתבש ולמה הוא רוצה לעזוב. אמרתי לו שאנחנו מאד רוצים שיישאר, שהוא שחקן הפרנצ'ייז שלנו, שאנחנו גאים בו, בהתפתחות שלו, ובהישגים שלו עם הקבוצה, ושאין לנו שום רצון שיעזוב. אמרתי לו שאני חושב שהייתה בעיית תקשורת בנוגע לפציעה שלו, והבטחתי לו שהוא יוכל לקחת את הזמן עם ההחלמה שלו בעונה הבאה, ושלא נלחץ עליו.

נבנצאל – ומה הוא אמר?

פופ – הוא אמר שהוא מודה לי, ולמועדון, על כל מה שעשינו עבורו, שהוא לא מתחרט על שום דבר, אבל הוא צריך להמשיך הלאה. והוא ביקש שוב שנטריד אותו ללוס אנג'לס, עדיף ללייקרס, כי שם הוא רוצה לשחק.

נבנצאל – לא הצלחת להוציא ממנו יותר מזה?

פופ – לא, הוא כבר היה מחוץ להישג ידי בשלב הזה, וגם הדוד שלו נכח בפגישה.

נבנצאל – אז בוא נחשוב על מה שהוא לא אמר – יכול להיות שהוא לא היה מרוצה מהרוסטר שבניתם סביבו? משיטת המשחק?

פופ – לא התרשמתי שזה המצב. כשהוא שיחק הוא קיבל את הכדור חלק גדול מהזמן, והתבססנו עליו, בעיקר מ-2016 כשהוא המשיך להשתפר והזקנים הזדקנו, אז אני לא חושב שאפשר להגיד שלא נתנו לו את הכבוד המגיע לו או שלא התאמנו את עצמנו אליו. אני גם לא חושב שהוא אישית חשב כך.

נבנצאל – יכול להיות שהוא פשוט רצה לחזור ללוס אנג'לס?

פופ – יכול להיות, אבל זה משהו שאף פעם לא עלה לפני כן. ביולי 2015 הוא חתם אצלנו על 94 מיליון דולר ל-5 שנים, הכול התנהל על מי מנוחות והוא לא רמז אפילו שהוא רוצה לשחק במקום אחר או שהוא לא שבע רצון מהסכום שקיבל. אם היה כל כך רוצה הביתה יתכן שיכול היה להעלות זאת קודם לכן.

נבנצאל – הזכרת כסף, יכול להיות שהכסף היה חשוב לו?

פופ – לא חושב, ובכל מקרה, אנחנו היחידים שיכלו להציע לו סופר דופר מקס, או איך שלא קוראים לזה, אז אם הכסף בכלל שיחק תפקיד הוא אמור היה לשחק לטובתנו.

נבנצאל – חוזי פרסום? שוק גדול? כל העניין הזה?

פופ – לא יודע, לא מתעסק בזה.

גיא רוזן, מתרומם ממושבו באולם – סליחה, אדוני, אם אפשר?

נבנצאל – אפשר.

גיא רוזן – ובכן, אדוני, אני נוטה להאמין שכוכב ברמתו של קוואי היה זוכה לחוזים בהיקף פחות או יותר דומה, ללא קשר לגודל השוק שהיה משחק בו, וזאת מאחר וסופרסטארים נהנים מכך שהמרצ'נדייז שלהם נמכרים בכל העולם, ולא רק בשוק של קבוצת הבית שלהם.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי), קופץ ממושבו באולם – בדיוק כך, אדוני חבר הוועדה, אני בכלל לא גר בסאן אנטוניו ויש לי חולצה של מאנו. הזמנתי באינטרנט והיא הגיעה בדואר. הייתי בהחלט מזמין גם חולצה של קוואי, ואז…

נבנצאל, מופתע מההתפרצות מהקהל – לא יודע מה זה אינטרנט, לא היה בתקופתי, ניחא. אבל… מי אתה בעצם אדוני הצעיר? ומדוע אתה חושב שהעובדה שרכשת חולצה של מאנו מאוששת את הטיעון?? אדוני הצעיר משקף את השוק???

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) – אאהה.. תראה… אני מבין…. רק רציתי להסביר ש…

נבנצאל, חותך – אני מקווה שזו הפרעה אחרונה למהלך הדיון. בפעם הבאה אוציא אותך מהאולם.

נבנצאל, פונה לפופ – בקיצור, זה לא הכסף, זה לא הבית, זה לא חוסר פוטנציאל של הסגל, אז מה זה כן? מדוע, למיטב הבנתך, קוואי החליט לא להמשיך בספרס?

פופ – הוא פשוט נפגע מאיתנו, איבד את אמונו במועדון, ובי אישית, ולא רצה להמשיך. זה עניין אישי/רגשי יותר מאשר כל עניין אחר.

נבנצאל – ומה המסקנות שלך מהפרשה הזו?

פופ, מתפרץ – מה אתה רוצה ממני?? אני עובד בביזנס הזה כבר 23 שנה, עשרות שחקנים עברו אצלי, בטח עשרה מהם אולסטארים, חמש אליפויות, שישה פיינלז, מיליון ניצחונות, רצף מטורף של הופעות בפלייאוף, ועכשיו אתה רוצה להוציא אותי ככישלון בגלל שחקן אחד שאף אחד לא מבין מה עובר לו בראש?? זה נראה לך סביר???

חבר הוועדה, הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין – מר פופוביץ', אין לנו שום כוונה כזו. הישגיך הרבים נזקפים לזכותך – הצלחת הספרס, פיתוח שחקנים, גידול מאמנים – כל אלו ועוד אינם נשמטים מזיכרוננו ולו לרגע אחד. תחליט הוועדה את אשר תחליט בנוגע לפרשה הזו, לא יהיה בכך לבטל או להקטין את הקריירה שלך. כל מטרתנו כאן, במסגרת המנדט שקיבלנו, היא להבין את אשר קרה על מנת לנסות ולהבין כיצד ניתן להשתפר וללמוד מכך לעתיד.

פופ, נרגע קמעא – תראה, אני בטח לא שמח או גאה שכך התנהלו הדברים. ברור שכאשר שחקן ששיחק אצלך מיומו הראשון בליגה, הגיע להישגים, אישיים וקבוצתיים, השתפר והפך לשחקן הפרנצ'ייז שלך, כששחקן כזה אומר לך שהוא דורש טרייד, ואינו מוכן לשחק יותר בקבוצה, אתה מבין שמשהו השתבש, ובוודאי שכמי שעומד בראש המועדון אני נושא באחריות לכך. בכך אין ספק. ואם אתה שואל אותי אם יכולתי לעשות דברים אחרת, אז כן, חשבתי על זה ארוכות ואני מניח שהתשובה חיובית. האם זה היה עוזר? האם אפשר היה למנוע את התוצאה הסופית? אני לא בטוח.

ידין – בהסתכלות לאחור, מה היית עושה אחרת?

פופ – אני חושב שיכולתי להיות יותר רגיש לספקות של קוואי בנוגע לאבחנה הרפואית. אני רגיל לסמוך על הצוות הרפואי שלנו, ואני חושב שבצדק, אבל העולם השתנה, מקורות הסמכות היטשטשו, והיום כל אב מודאג שלבן שלו יש איזה עניין רפואי חופר באינטרנט כדי לברר פרטים, וכל אם מודאגת מארגנת חוות דעת שנייה ושלישית באסותא, וגם זה בצדק. קוואי איש צעיר, וכנראה שהייתי צריך להבין שבניגוד לדור שלי הוא מרגיש טבעי להטיל ספק בסמכות מקצועית דוגמת הצוות הרפואי אצלנו.

ידין – מה עוד?

פופ – כנראה שגם הייתי צריך להיות יותר רגיש לקוואי באופן אישי. לא ידעתי שהוא יפגע כל כך, ולא יכולתי לדעת, אבל כן ידעתי שהוא בחור סגור, שעבר טראומה משפחתית איומה, ויכול להיות שזה שם אותו במצב שמחייב התייחסות עדינה יותר. עדינות היא לא המושג הראשון שאתה חושב עליו כשאתה רואה בן אדם שני מטר עם 105 קילו של שרירים, אבל כנראה שצריך היה לקחת את זה בחשבון.

לנדוי, מתערב – אכן, סוגיה זו ידועה בעולם המשפט כ"הלכת הגולגולת הדקה", כלומר כשאנחנו עושים פעולה מסוימת כלפי אדם כלשהו, אין להניח שהוא יגיב בדומה לאדם הממוצע, אלא יש לקחת בחשבון שיתכן וקיימת אצלו רגישות מסוימת שתגרום לכך שהפעולה שלנו תביא לתוצאה מזיקה יותר מאשר במקרה של אדם ממוצע.

פופ – נכון, אני לא חושב שהיחס שלי לקוואי, ולפציעתו, היה שונה מהיחס שלי לשחקנים אחרים שנפצעו, אבל הם פשוט היו פחות רגישים ולא התנתקו גם כשהתגלעו חילוקי דעות כאלו ואחרים. על טוני ומאנו צרחתי פי אלף מאשר על קוואי ולא נגרם שום נזק. אם כבר, הם הפכו לשחקנים טובים יותר, אבל במקרה של קוואי הרגישות שלו גרמה לכך שההתנהלות הסבירה שלנו הביאה לתוצאה שלילית.

נבנצאל, מתערב – אני לא בטוח שאני מבין מה אתה אומר – אז מי לא היה בסדר לדעתך? אתה? קוואי? שניכם? אף אחד? מה השורה התחתונה?

פופ – זה לא עניין של בסדר או לא בסדר, זה עניין של תחקור והפקת לקחים. אני חושב שהלקח עבורי הוא לנסות להיות יותר מודע לרגישות הסינגולרית של שחקנים ספציפיים, ואני חושב שהלקח עבור קוואי הוא להבין שאנשים שנראים "נגדו" אינם בהכרח כאלה, לפעמים הם פשוט לא מבינים מה קורה איתו, בין השאר כתוצאה מדפוסי התקשורת שלו, שאינם תמיד ברורים. יש משפט שאומר "כשאתה מפסיד, לפחות אל תפסיד את הלקח", אז אנחנו הפסדנו את קוואי, קוואי הפסיד מועדון שיכל לשלם לו יותר מכל מועדון אחר, ולהגיע איתו להישגים לא פחות מאף מועדון אחר, ועכשיו מה שנשאר זה שאף אחד מאיתנו לא יפסיד את הלקח.

אגרנט – מילים כדורבנות, מר פופוביץ', מילים כדורבנות. תודה על עדותך, נזמין אותך שוב בהמשך. אנחנו יוצאים להפסקה קצרה. יש תה ובייגעלעך על העגלה במסדרון. החלב נגמר.

הפרק הבא: פרק 2 – הלייקרס.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 45 תגובות

      1. מצד אחד זאת הייתה סאטירה נושכת הרבה יותר ממה שיש בימינו, אבל מצד שני הם ידעו לגוון ולרדת על המון אנשים וגורמים שהם לא מפלגה פוליטית כזו או אחרת, משהו שהיום לא ממש קיים.

  1. אני אפילו לא יודע מהיכן להתחיל להחמיא לך. מדהים ממש (ואיזו הפתעה!)
    קראתי פעןם וחצי. התחלתי לקרוא נהר כפיהשאני קורא כל פוסט, ואז הבנתי שעלי להצתחיל הכל מחדש ולקרוא מילה מילה וליהנות מכל מילהץ והפוטושופ? איך לעזאזל אתה עןשה זאת?

  2. ענק !!! ענק !!!!
    ב – "הֵר" פופוביץ', אני לא משוכנע שאתה מבין את הזיטואציה שבה אתה נמצא – ממש יכולתי לדמיין את אורי זוהר אומר את זה…..
    🙂

  3. אם כבר כותבים על זה – נחמד ועשוי טוב.
    אבל לעצם העניין – חבר מיקי, אתה חופר . כבר חלף זמן רב . שבאלאמו יסתכלו קדימה, יבנו מחדש , ויפסיקו לחפור בעבר. מה שהיה מת .

    1. תודה הייט.
      .
      כבר אמר מי שאמר – מי שאינו לומד מההיסטוריה נידון לחזור עליה. אי אפשר לתת לאירוע כזה לעבור בלי תחקיר, ואני באמת חושב שזה סוג של "יום הכיפורים" של הספרס, אז לדעתי דווקא חשוב לזכור, להבין, ללמוד מה שאפשר, ולוודא שזה לא קורה לנו שוב (למשל עם דז'ונטה, שחוזר מפציעה ארוכה ויצטרך למצוא מחדש את מקומו בקבוצה).
      .
      בלי קשר לספרס – זה אירוע שגל ההדף שלו שינה לכל הפחות את העונה האחרונה בליגה, והשפיע על מספר מועדונים גם לשנים הבאות. ניכנס לזה בפרקים הבאים בסדרה.

  4. מהנה ביותר.
    יכול להיות שמכל הקונספרציות אולי באמת קורים מצבים של חוסר הבנה וסכסוכים פשוטים כמו שתיארת כאן?

  5. מצוין מיקי.
    ואני עדיין לא מבין למה הוא עזב את הספרס.
    (התאוריה שלי אומרת שחברה צעירים בני 27, אחרי שנים ארוכות באותו מקום, פשוט רוצים שינוי)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט