יומן נובמבר, יומן דצמבר, יומן ינואר-פברואר

כמו כל איש זקן הוא ידע שהרגע הזה יגיע. היה זה סופו של תהליך ארוך, כמעט שנתיים, בהן התמונה הצטיירה לאיטה. קו אחרי קו, נקודה בעקבות רעותה. ניסיונות, מאמצים, רעיונות, ופעולות שונות נחלו רק הצלחה חלקית. טעויות, כישלונות, וחוסר מזל שחקו את היכולת עד דק. לבסוף הגיע הקש האחרון, ששבר את גבו של הגמל הקשיש, ודווקא בדמות פציעות שגרתיות למדי. הכתף של אולדריג' והברך של פולטל, דווקא הם מכולם, הביאו לרגע הזה וסימנו אותו באור בהיר ושלוו.

"אפשר לנצח בלי גבוהים", חשב לעצמו, "יוסטון עושים את זה לא רע. אבל יש להם פורוורדים אימתניים והמון שלשות. אבל בלי גבוהים, ובלי פורוורדים טובים, ובלי שלשות – אי אפשר לנצח. ערימת גארדים מאותגרי קליעה מרחוק לא קולעת מספיק, ובוודאי שלא תגן כמו שצריך. זה כבר לא עניין של סבירויות סטטיסטיות. זו וודאות מתמטית".

ענייני ויובשני, כדרכו מזה כשבעים שנה, הזקן קיבל את הרגע הזה ללא רגשנות מיותרת. רק אנחה קלה נשמעה, והיות שהיה לבדו בחדרו, למעשה לא נשמעה כלל. ממגירה נעולה שלף מסמך ישן, כתוב בכתב יד על נייר מכתבים מצהיב. העיף מבט בתוכנית שכבר הכיר בעל פה, חשב על ההתאמות הנדרשות לרגע הזה, ופעל ללא היסוס. "לא אוכל לאמן מחר מול שרלוט. סיבות אישיות. טימי יחליף אותי", סימס לקונית ל-GM.

***

כמו כל סוכן רדום הוא ידע שהרגע הזה יגיע. פרסומת של HEB בהודעה מוקלטת ממספר לא ידוע סימנה שהרגע הזה הוא עכשיו. "משהו צץ", אמר לאשתו, "אני צריך לצאת". "בשלוש בלילה?!?", הגיבה מתוך שינה, "מישהו אצלכם יצא מדעתו". "כן", חשב לעצמו, "תוך כמה שעות כולם יחשבו כמוך. אבל כשהמולדת קוראת אני מתייצב למשימה".

***

כמו כל מאמן הוא ידע שהרגע הזה יגיע. אבל לא ציפה שהרגע הזה יהיה עכשיו. "שון, מה קורה לך? אני לא מבין. דיברנו על זה שבלי קיי.די ועם קיירי פצוע כל מה שצריך לעשות השנה הוא לפתח את הצעירים ולהגיע לפלייאוף, וכשאני עומד ביעד אתם מפטרים אותי? זה חסר כל הגיון!". "אני מצטער", דבק מארקס בתוכנית שקיבל מפופ, "ההחלטה אינה נתונה בידיי. אתה יכול להבין לבד איך זה קרה". "לא יאמן, פשוט לא יאמן", פלט אטקינסון הנסער, "אתם עוד תצטערו על ההחלטה הזו, ואני אפרח במקום אחר! אתה עוד תראה!" וטרק את הטלפון. "אם רק היית יודע כמה אתה צודק חביבי", מלמל לעצמו מארקס, "היית מודה לי עכשיו". משימתו הושלמה.

***

כמו כל טמבל, קיירי לא ידע שהרגע הזה יגיע. "תגיד לי, אתה לא מתבייש לפטר את המאמן בלי לתאם איתי קודם?", צווח על דוראנט טלפונית, "למה אתה חושב עזבתי את לברון??? כדי שאני, אני ורק אני אקבע את גורלו של המאמן!!!". "אתה לא מתבייש להאשים אותי יא נחש בן נחש שכמוך? אתה חושב שאם תתקשר אלי ותתחיל בהאשמות לא אדע שאתה זה שפיטרת אותו בלי להגיד לי???", צווח דוראנט בחזרה, "בחרתי בך כי חשבתי שאתה לא כמו כולם – משוכנע שאני טמבל – אלא מבין שאני בעצם גאון מפוספס!!! אבל כנראה שגם גאונים כמוני טועים לפעמים". אחרי רבע שעה של צעקות רמות, האשמות נוראיות וסתם חוסר הבנה כללי, נרגעו הרוחות רק לאחר שהגיעו להסכם שקובע שדוראנט יקח את כל זריקות הקלאץ' במשחקי החוץ, וקיירי יקח את כולן במשחקי הבית.

"ומה נעשה עכשיו?", מירר קיירי, "כולם ידעו שלא אנחנו מאחורי המהלך הזה, ושוב יטענו שאנחנו לא מנהיגים של ממש". "נכחיש", קבע דוראנט, "הסוכן שלי תמיד אמר לי להכחיש הכל". "נכחיש מה?", שאל קיירי, "שזה אנחנו או שזה לא אנחנו?". "לא יודע", הודה דוראנט, "הוא רק אמר לי להכחיש, לא אמר לי מה להכחיש". "אולי זה בעצם לא כל כך משנה?", הבריק קיירי. "וואלה", אמר דוראנט, "אולי. לא יודע". קיירי מצא את עצמו מוקסם מהרעיון, "פתרון אדיר!", הכריז, "אכחיש דבר ראשון על הבוקר". "למה דווקא אתה??", התחמם דוראנט, "זה בכלל היה רעיון שלי – אני רוצה להכחיש!!!". אחרי רבע שעה של צעקות רמות, האשמות נוראיות וסתם חוסר הבנה כללי, נרגעו הרוחות רק לאחר שהגיעו להסכם שקובע שקיירי יקלע יותר נקודות מול בוסטון וקליבלנד, דוראנט יקלע יותר נקודות מול אוקלהומה והלוחמים, ודי.ג'יי יכחיש במקומם.

***

הטקס לציון פרישתו של פופ היה אירוע הספורט הנצפה ביותר של השנה. בצעד חריג אישרה הליגה למועדון לרשום את פופ ליום אחד כשחקן סגל, על מנת שגופיה ללא מספר, הנושאת רק את שמו וחמישה גביעים, תועלה לתקרת האולם. בקי האמון החליפה את בוילן בשיקגו, תחזיק בתפקיד כעשור ותזכה בשלוש אליפויות.

בראשון במאי 2020 מונה קני אטקינסון למאמנה החדש של הספרס. הדחליל המשיך לשמש כעוזר מאמן. מאנו הצטרף אליו. אולדריג' ודרוזן הוטרדו עבור שחקנים צעירים ובחירות, והבחירה הגבוהה בדראפט נראית מבטיחה מאד. יצאנו לדרך חדשה.