הפעם אחרוג ממנהגי של סיקור+ניתוח+חוויות מהשטח, ואפתח במנהג חדש. כמה מחשבות, קצרות וקולעות על משחק שלא צלח בידי לסחוט ממנו מיץ לכתבה רחבה יותר. משהו לשתות איתו את התה עם הלימון של הבוקר, או לנשנש בורקס בהפסקת הצהריים. אשמח לתגובות/הארות/הערות, כמו תמיד. (תודה לחבר יקר על הרעיון לשם של הפינה, ותודה לאריק אינשטיין ז"ל על השיר שפורט על נימי הגעגועים לבית).
1. הארדן. ג'יימס הארדן. אפשר לצפות בהארדן בטלוויזיה עשרות פעמים, אבל לראות ממרחק קצר יחסית את הארדן משחיל 54 נקודות בלא פחות מ-32 זריקות ב- 69.9 TS% ו-64% אפקטיבי זו חוויה. לא אומר שזו חוויה כיפית בהתחשב בכך שלאחר 53 דקות היו לקבוצה רק 22 אסיסטים, אבל זה בהחלט לא מהעולם הזה.
2. הקאובוי מחולון. עד כדי כך זה ברור שהחמישיה הפותחת של וושינגטון לא ממש נהנים להיות על הפרקט ששאר הקבוצות מתכוננות לכך מראש ופותחות בבליץ ברבע הראשון במטרה לשבור אותם. שאלתי את PJ טאקר על כך בסוף המשחק (גם בחולון התלבש כמו קאובוי טקסני?):
3. וול. לאחרונה, הוא משחק טוב מהספסל. כן, קראתם נכון. אך קצת פחות טוב כאשר המשחק נפתח. הוא פותח משחקים בצורה אנמית, חסרת חשק, וללא מנהיגות. במשחקים האחרונים הקבוצה יורדת לפיגור גדול כבר ברבע הראשון: נגד פורטלנד 20- תוך 8 דקות, נגד קליפרס 22- תוך 11 דקות, והיום נגד יוסטון 17- תוך חמש וחצי דקות!
4. רגע שנחקק. וול מאבד כדור להארדן לאחר כדרור ו-(?) ניסיון חדירה (לאחר ש-0 מחברי קבוצתו נגעו בכדור). הארדן מכדרר מקו העונשין האחד היישר אל קו העונשין השני ועולה לדאנק נינוח, ללא שמירה. בינתיים, וול מתווכח עם השופטים ולא יורד להגנה בעוד שאר הקבוצה רצה להגנה. פיני כבר היה שולח אותו לחדר ההלבשה.
5. מה לעזאזל הם ניסו לעשות? סאטו וריברס נכנסים לשחק כמעט תמיד בפיגור ועם הגב אל הקיר. במקרים מסויימים הם מצליחים (במאמץ עילאי נגד קליפרס עייפים בבק-טו-בק או נגד יוסטון עם ספסל קצר ובלי פול), אבל נגד קבוצות טובות שמשחקות בצורה מלוכדת זה פשוט מתכון להפסד. כמו שריברס אמר בראיון איתי: "אני לא יודע מה לעזאזל החמישיה הפותחת ניסו לעשות." תנו לסאטו וריברס לפתוח ולוול ולאוברה לעלות מהספסל ותראו קבוצה אחרת.
6. עוד רגע שנחקק. 19 שניות לסיום, ביתרון נקודה לוושינגטון, פורטר נשלח לקו. הוא מחטיא את הראשונה, איזה מתח! בינתיים מוריס, במקום להתמקם לריבאונד לקראת הזריקה השנייה מפטפט עם וול בחצי המגרש השני. מסוג הדברים שעולים לך במשחק מידי פעם. הפעם, המזל עזר, פורטר קלע את השנייה. וחוץ מזה, בליגה שבה זו ממש מצווה דתית לתת כיפים לאחר כל זריקת עונשין, מתחדדת בי התחושה שפורטר ו-וול ממש לא BFF. קיראו עוד על כך כאן.
לסיום. לאחר העונשין, קאפלה בדאנק מרשים משווה, 125-125 לאחר תרגיל יפה מפסק הזמן. מצד שני, ברוקס, עם 10 שניות, בפסק זמן פשוט נותן את הכדור לוול שמתברבר ומקבל גג ענק מטאקר, אך מחזיר עם גג יפה על גורדון. אך בהארכה, יוסטון פשוט נפלו מהרגליים. בערב שבו הספסל שלך מקבל דקות מעטות וקולע 9(!) נקודות לעומת 45 נקודות מהספסל המקביל, וטאקר מסיים עם 5 בלבד (ולא באשמתו – הארדן וגורדון פשוט לא ספרו אותו כאופציה בהתקפה. זרק 7 פעמים ב-43 דקות, וחבל). קישור: תקציר המשחק.
הארדן בחדר ההלבשה ובמסדרון מתגלה כביישן וחברותי כאחד (מתחבק עם מוריס), מתלבש בפשטות, מתראיין אחרון (בניגוד לוול למשל) ומשפיל מבט באופן כללי. שונה לחלוטין מהתדמית הפחות מחמיאה שלו. להתראות עד התה והלימון הבא.
Berch
27 נוב 2018 09:39:49אחלה טור
היית כל כך מדוייק עם טאקר "אוהביך מחולון רק רוצים לראות אותך קצת". זה בדיוק ככה. כל השאר דיבורים 🙂
שלהבהת
27 נוב 2018 17:28:01אחלה פידבק, תודה רבה!
משה
27 נוב 2018 10:28:04יפה ונחמד מאד
אחלה רעיון
כיף לשמוע איך השחקנים ונראים באחד על אחד ולא דרך המסך
אשכרה הפעם גרמת לי לחבב את הארדן עוד קצת
תודה רבה
שלהבהת
27 נוב 2018 17:28:17תודה על הפרגון!
עידן עופר
27 נוב 2018 10:38:08אחלה ריאיון, אהבתי מאוד את הפורמט. הארדן תמיד אחרון..לפי זכרוני.
שלהבהת
27 נוב 2018 17:28:57תודה רבה עידן. אכן. ואז הצלחתי לשכנע את טאקר להתראיין אף שכבר היה בדרך לאוטובוס.
ולדי קוגן
27 נוב 2018 11:31:06לייק על הפורמט, חתיכת משחק תפסת. וושינגטון בסוף ילכו לפירוק השאלה מה יקבלו על הסחורה שלהם.
גלעד
27 נוב 2018 11:57:50אחלה כתבה תודה
האווי לאסוף
27 נוב 2018 12:03:33מעולה, תודה רבה
ינון יבור
27 נוב 2018 12:10:40תודה. כיף לקרוא
גיא רוזן
27 נוב 2018 12:10:56אחלה פורמט, יופי של סיקור.
אם ההתנהלות של וול בולטת כל כך למתבונן מקרוב, מעניין לדעת מה יהיו ההחלטות של הנהלת הוויזרדס לגביו.
זה שיש לו כדורסל, זה ברור.
זה שהמפגש שלו עם חבריו לקבוצה, יוצר תגובה רעילה, גם זה ברור.
הוויזרדס (לדעתי) חייבים לנסות ללכת בכל הכוח על טרייד עבורו, גם אם זה לכאורה במחיר הפסד –
אי אפשר להישאר תקועים לעד (אורך החוזה של וול בהחלט מזכיר את המילה "לעד") עם קבוצה רעילה.
שלהבהת
27 נוב 2018 17:25:51תודה רבה! ההנהלה היא בעצמה נושא לכתבות רבות… מסכים איתך חלקית. לפי דעתי כדאי קודם לעשות שינויים בתרבות/הנהלה.
Dor
27 נוב 2018 12:17:48אחלה כתיבה וכתבה. חייב להגיד שהראיון עם ריברס מלפני כמה ימים פשוט מדהים. תפסת אותו בטיימינג נהדר וכמעט בלי פילטרים והוא נותן לנו זווית פנימית של שחקן נבא מחליף ובפרט זווית פנימית על הבלאגן בוושינגטון. נהדר.
אבנר
27 נוב 2018 12:35:48+מיליון
הזווית האישית שאתה נותן מדהימה
(דרך אגב, איפה הברון מעקרון?)
שלהבהת
27 נוב 2018 17:26:13המון תודה!
שמעון
27 נוב 2018 13:11:11מעולה יניר. הארדן תמיד היה חביב גם במשחקו. אוהב להמטיר נקודות, בחורות ושקט. אין עליו. הוא דומה לקליי באדישות שלו ובאופי וגם קליי אוהב בחורות.
דינגו
27 נוב 2018 14:47:35גם 100% מהגברים ההטרוסקסואלים בעולם אוהבים בחורות. לא הבנתי איך זה נקרא חלק מאופי.
סימור סקגנטי
27 נוב 2018 13:25:51אהבתי לקרוא, השחקנים יוצאים בתיאור כמעט בני אדם (לטוב ולרע) וזאת בהחלט זווית מעניינת
המשגיח
27 נוב 2018 14:14:31אחלה זווית שלהבת תודה
דינגו
27 נוב 2018 14:46:52שוב סיקור מעניין ולא שגרתי.
מעולה כבר אמרנו?
תודה רבה
שלהבהת
27 נוב 2018 17:26:35המון תודה, מעריך מאוד.
סולי
27 נוב 2018 14:48:24כל איזכור של אריק אינשטיין הגדול מבורך – בטח איזכור שלו באתר ספורט- בטח ובטח באתר ספורט שעוסק בכדורסל וב – NBA בפרט (..רואה את דר' ג'יי קורע רשתות וקארים עבדול ג'אבר נוגע בשמים…")- ועל אחת כמה וכמה בפוסט כייפי כזה אשר נמצא באכסניית ה NBA הזאת – תודה!
שלהבהת
27 נוב 2018 17:27:23נכון, ענק! תודה רבה.
פאקו
27 נוב 2018 15:50:17תענוג שלהבת.
שגיא נאור
27 נוב 2018 15:53:57מעולה, תודה
א.ב
27 נוב 2018 16:10:24בזכות הטור הזה הגעתי לראיון עם ריברס שפיספסתי במקור. וואו.
אחד הראיונות המעניינים והלא פרווה של שחקן נבא שנתקלתי בהם ever.
שלהבהת
27 נוב 2018 17:26:52לגמרי!! תודה רבה.
ניר
27 נוב 2018 16:24:55היה נהדר לקרוא, תודה רבה.
אני מאוד אוהב את וול אבל אני חושב שיהיה טוב לו ולקבוצה שהוא יעבור בטרייד.
מנחם לס
27 נוב 2018 17:16:24תודה, מצויין. אבל מציע לכולם – כשמראיינים 'ישראלי' לשעבר – תמיד, אבל ת-מ-י-ד לשאול "מה אתה זוכר מישראל ומה היתה החווייה שלך מלשחק במדינה הקטנה?" או משהו כזה!!!
שלהבהת
27 נוב 2018 17:20:39זאת היתה הכוונה. אבל אז התלבש לי על הראיון הכתב מיוסטון קרוניקל, כמו שאתה יכול לראות, ומשם הוא כבר רץ לאוטובוס לשדה. הוא ממש עשה לי טובה כי לא היה לו מצב רוח לכלום.
עגל שסבור שיש לפרק את דיוק
27 נוב 2018 19:04:11תודה שלהבת, אתה כישרוני ומשקיען 🙂
לגבי הארדן מה שאמרת ידוע. איפה אפלטון כשצריך אותו? ובכלל איפה הוא בזמן האחרון?
הארדן היה תמיד בחור ביישן ולא מנהיג, או מנהיג שקט, לא ווקאלי. הוא בחור די צנוע ומוכן להתחלק בתהילה ובכדור. בניגוד לכוכבים אחרים אין לו בעיה להביא כוכבים שישחקו איתו וכמובן שהיה שחקן שישי מזהיר למרות שהכישורים שלו הם של mvp.
מאחורי הקלעים הוא כנראה נהנתן לא קטן, אוהב ללכת למסיבות, לא מתיימר להיות כזה family guy פוריטני אלא נהנה מהחיים, אוכל קצת, מעשן קצת, וכל מה שמסביב.
שלהבת
28 נוב 2018 03:34:25תודה על התגובה המעניינת. בכלל גם ד'אנטוני נראה נחמד וכל הקבוצה נראית די מגובשת.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
27 נוב 2018 19:54:28יופי של פוסט, תודה רבה שלהבת.
יאיר
27 נוב 2018 21:17:44תודה רבה, כיף לקרוא!
Wave bull
28 נוב 2018 02:35:42שלהבת – שילהבת!
שלהבת
28 נוב 2018 03:32:58המון תודה! איזה תגובה!
פינגבק: עם התה והלימון והספרים הישנים: קיירי וואראדי, מרי טרי, וד"ש מסטפן סמית / יניר רובינשטיין | Hoops