סיקור משחק 6 בגמר המערב / עידו גילרי

גולדן סטייט ווריורס (3) 115 – יוסטון רוקטס (3) 86

כמו במזרח גם במערב יהיה לנו משחק 7 ואם להאמין לשקופית מהשידור אז זו הפעם הראשונה שזה קורה מאז 1979.

אם קמתם בבוקר הסתכלת על התוצאה ואמרתם לעצמכם -"טוב צפוי, הלוחמים בבית מול הטילים ללא כריס פול, למה כבר אפשר לצפות?" אז תחשבו שוב. התוצאה הסופית הייתה רחוקה בשלבים רבים של המשחק מתבוסה ללא תנאי.

שתי הקבוצות עלו מאד נחושות עם ההגנה שאפיינה אותן לאורך כל הסדרה ולקח כמעט שתי דקות לראות נקודות על הלוח. הווריורס באו במטרה להניע כדור ולשתף את כל השחקנים אבל זה לא בא לידי ביטוי על לוח התוצאות כשהם מחטיאים בלי הפסקה ומן הצד השני גורדון ואריזה העלו ל6-13 ליוסטון. שבע נקודות מהירות של קרי השוו את התוצאה על 13-13 באמצע הרבע אבל מכאן עד סיומו הייתה רק קבוצה אחת על המגרש. הרוקטס המטירו גשם של שלשות על ראשם של הווריורס ההמומים וקלעו בשש הדקות הבאות 26 נקודות שהעמידו את התוצאה על 22-39. הווריורס מצידם החטיאו ללא הרף כשדוראנט מסיים את הרבע עם 1 מ-6 מהשדה והקבוצה כולה על 36% מהשדה כולל 1 מ-7 מחוץ לקשת לעומת 8 מ-12 של יוסטון.

אם יושבי האורקל ארנה החלו להיכנס לפאניקה זה לא היה ניכר על פניהם של שחקני הווריורס  ושלשה של קליי תומפסון מייד עם פתיחת הרבע השני סימנה את שינוי המגמה. הווריורס החלו לקצץ בהפרש במהירות כשהם כופים איבודי כדור על הרוקטס וארבע דקות למחצית ההפרש התוצאה כבר עמדה על 45-50 ליוסטון. כאן הארדן הוביל ריצה מהירה של יוסטון שסגרה על 10 הפרש במחצית 51-61 לרוקטס.

הרבע השלישי הביא איתו תופעה מוכרת – השתוללות של הווריורס. השלישיה המובילה של הווריורס פתחה בסערה כשתומפסון, דוראנט וקרי קולעים את כל הנקודות בריצת 2-13 שהביאה לגולדן סטייט יתרון ראשון מאז הרבע הראשון. הארדן בשתי שלשות סטפ-בק אופייניות עוד ניסה לשמור את הרוקטס בעניינים אבל מכאן השלשות הפסיקו להיכנס ויוסטון המשיכו לאבד כדורים. מאמצע הרבע הרוקטס קלעו רק שלוש נקודות כשקרי ותומפסון פותחים מבערים וצולפים מכל מקום. השניים סיימו עם 7 מ-9 מחוץ לקשת כשהווריורס הופכים את הקערה על פיה ועולים ליתרון 77-84.

פתיחת הרבע האחרון לא נראתה שונה בהרבה כשהארדן העייף ממשיך להחטיא ולאבד. קליי תומפסון בעוד שלשה העלה ל77-89 והארדן ירד לנוח לשתי דקות על הספסל . יוסטון המשיכו בבצורת גם כשהמזוקן חזר למגרש כשרק גרין קולע סל יחיד במשך שש הדקות הראשונות של הרבע. מן הצד השני קרי את תומפסון המשיכו לחרוך את הסלים וההפרש צמח מעל 20 נקודות 79-101 בסיומן של 12 דקות משחק בהן התוצאה עמדה על 5-31 לווריורס. שאר המשחק היה לפרוטוקול בלבד כשבצוותי הניקיון שעלו לפרקט 4 וחצי דקות לסיום ניתן היה למצוא גם את פטריק מקו שחזר מהפציעה הכואבת שחווה בסיום העונה.

תוצאת החצי השני עמדה על 25-64 לווריורס אבל היא חסרת משמעות לעובדה שעכשיו שתי הקבוצות יפגשו שוב בעוד יומיים למשחק השביעי המכריע ביוסטון. כריס פול כנראה יעדר שוב אבל הרוקטס הראו שכאשר הם מפוקסים גם בלעדיו הם יכולים להתמודד עם גולדן סטייט. השאלה היא האם דאנתוני ירחיב את הרוטציה כדי ששחקניו לא יפלו שוב מעייפות בסיום המשחק.

אצל הרוקטס הארדן היה טוב למרות 9 איבודים כשקלע 32 גם מצא את הזריקה מחוץ לקשת עם 4 שלשות. הוא הוסיף 9 אסיסטים 7 ריבאונדים ו-3 חטיפות. עזרו לו אריק גורדון שסיים עם 19 נקודות וטרבר אריזה שקלע 14. הבעיה הייתה שהשניים היו נהדרים בחצי הראשון ונעדרים בשני בו קלעו רק 3 נקודות יחד עם  1 מ-10 מהשדה.

אצל הווריורס היו אלה הספלאש בראת'רס שעשו את העבודה. קליי תומפסון קלע 35 (כולל 9 מ-14 מחוץ לקשת) הוריד 6 ריבאונדים והוסיף 4 חטיפות. סטף קרי פתח חלש אבל המשיך מצויין וקלע 29 נקודות יחד עם 6 אסיסטים 5 ריבאונדים ו-3 חסימות. קווין דוראנט במשחק לא מרשים הוסיף 23 נקודות ב6 מ-17 מהשדה ודריימונד גרין שוב היה הלב הפועם של הווריורס עם 4 נקודות בלבד אך גם 10 ריבאונדים, 9 אסיסטים, 5 חסימות, ו4 חטיפות.

****

לסיום מכיוון שזו השבת האחרונה בה יתקיימו העונה משחקים אני רוצה להודות לשני אנשים יקרים שהיו כאן במאני טיים ועשו הכל מאז פגרת האולסטאר כדי להביא לכם את סיכום משחקי השבת. אז תודה מקרב לב לגיא ודובי  שנתנו כתף והיו שותפים נהדרים שהפכו את המשימה האפורה הזו להרבה יותר מהנה.

לפוסט הזה יש 156 תגובות

  1. תודה לך, עידו. וזה באמת היה תענוג לחלוק אתכם את הסיקורים.

    אחרי המשחק, השאלה שאני שואל היא האם יש משהו שיוסטון יכולים לקחת מהמשחק הזה, למשחק 7?
    לצערי, אני חושב שהתשובה היא "לא".
    יוסטון לא סתם הפסידו הלילה, הם גם הוסיפו לשחיקה של הארדן, הם המשיכו עם אותה רוטציה קצרה, והם החמיצו הזדמנות להכניס לסדרה קצת דם חדש.
    כריס פול פצוע. למה לא לנסות לשבור את הפרדיגמה?
    מובן לי החשש. אחרי פתיחה נהדרת למשחק, כל שינוי היה יכול להיתפס כטעות קרדינלית.
    אבל ישנה השורה התחתונה –
    השמרנות של דנטוני שמה את יוסטון במקום רע.
    חבל.

  2. אני עדיין מחכה לתגובה הנ"ל:

    "טעיתי. חשבתי שיוסטון הם בלון מנופח, שמה שהם עשו בעונה הרגילה זו אחיזת עיניים.
    אבל לאור העובדה שהיינו מרחק מחצית אחת בלבד מלהיות מודחים כבר אחרי 6 משחקים,
    וזה כאשר כריס פול לא שיחק הלילה –
    אני חוזר בי.
    יוסטון קונטנדרים. כל הכבוד להם על שלקחו אותו עד לקצה.

    ה. א.

    1. קשקשן – לא התכוונתי להגיב יותר עד סיום הסדרה. אבל מאחר ופתחת את הפה , תקרא טוב :
      כדורסל אינו מתימטיקה . גם קבוצה טובה יותר מפסידה לעיתים .
      הווריורס היו מרחק נגיעה מלעלות בבית ל-3 : 1 . ואז , גם אם הרוקטס היו חוזרים במשחק 5 , היום זה היה מסתיים . זה בוודאי כבר היה מסתיים אם איגי לא היה פצוע .

      יוסטון קונטנדרית בעזרת 2 שיקוצים :
      הראשון , שהופך את הכדורסל למשחק סטטי כמו קריקט , דוחף ללא הפסק בכל התקפה ועסוק בחצי מהזמן איך לרמות את השופטים .
      השני , רכז מוכשר בעברו , עושה הורדות זקיף בהגנה ומהלך כל העת אימים על השופטים ( אפילו היום , כשהפך עצמו פתאום לעוזר מאמן ), אולי בגלל שהוא עאלק "יו"ר איגוד השחקנים ".
      זוג מכוער כזה לא ראיתי מעולם משחקים ביחד.
      את לברון אני לא סובל בגלל ההתנהגות מחוץ לפארקט . אבל על הפארקט חייבית להודות שהוא שחקן נהדר . זוג השיקוצונים של הטילים פשוט בלתי נסבלים על הפארקט., ואבו-זקן בפרט הורס את כל היופי של משחק הכדורסל .
      אז זו הקבוצה שאתה רוצה לראות עם טבעות . וזו הדוגמא שאתה רוצה שיאמצו שאר מאמני הליגה – יחפשו גארד מוביל וילמדו אותו את כל השטיקים של אבו זקן . למה בא לי להקיא ?

      אמן שהלוחמים יגיעו לגמר – רק כדי שאבו-זקן והשותף האלים שלו לא יהיו שם . מול הסלטיקס/ הקאוואלירס לפחות תהיה סדרת כדורסל נעימה לצפיה – ושהטובים יותר ינצחו.

        1. בלי להתייחס אליי הצלחת להוכיח בדיוק את שטענתי.
          אגב, "הרכז המוכשר בעברו" היה עליון על הסופרסטאר הכוכב שלך (כל אחד מהם שתבחר…) בסדרה הזאת עד הפציעה.

      1. תקרא שוב את מה שהוא כתב לך.
        לא מבין למה אתה לא יכול להסכים עם זה.
        אני לפחות מודה באשמה שחשבתי שגולדן סטייט יקחו 4-1 וטעיתי
        יוסטון משחקים יפה או מכוער זה לא מעניין, הם נותנים פייט ענק לגולדנים וכל הכבוד להם.

        1. בשלושת המשחקים שניצחו הטילים נתנו מאבק רציני כשבאחד הביסו ב-22 הפרש ושני האחרים היו צמודים. אך לא היה מאבק רציני במשחקים שהפסידו כשבמשחק האחרון נתנו פייט רק במחצית הראשונה אך לא היה מאבק אמתי בסך הכל של המשחק, וגם בשלישי לא היה מאבק ממשי ואף במשחק הראשון הלוחמים שלטו אך לא הביסו כמו בשלישי ובשישי.

      2. אז אני מבין שתגובת ההתנצלות לא תגיע? . . .

        דרך אגב –
        "כדורסל אינו מתימטיקה . גם קבוצה טובה יותר מפסידה לעיתים "
        נכון.
        גולדן סטייט כבר הפסידו 3 פעמים בסדרה הנוכחית.
        אני זוכר שכתבת במפורש שגולדן סטייט לוקחים את הסדרה, במקרה הגרוע, בסוויפ ג'נטלמני.
        אני גם זוכר, אי אז מזמן, כאשר טענת שכל מה שכותבים על כך שיוסטון קונטנדרים זה שטויות.

        יש דרך אחרת לתאר קבוצה שלוקחת את האלופה, בסדרת גמר המערב (שמוסכם על כולם שזה הקונפרנס החזק יותר) לסדרה של 7 משחקים, חוץ מקונטנדרית?

        1. רשע-לשעבר – מעניין מה בער לך לכתוב את הפוסט היום . האם זה בגלל שאולי בעוד יומיים התחזית שלך לפני הסדרה תתבדה ?

          1. התחזית שלי לפני הסדרה:
            בבראקט: יוסטון ב-7.
            בדיון עם הבן הממזר על דעתי לגבי זהות המנצחת כתבתי שזה קרוב ל-50/50 עם יתרון קטן לגולדן סטייט,
            כאשר הייתי משוכנע, וצדקתי, שזו תהיה סדרה של לא פחות מ-6 משחקים.

            כל זה לא משנה את העובדה שמשום מה, אין לך את היכולת לכתוב –
            "טעיתי".

          2. שוב –
            בבראקט (ששמו ווישפול ת'ינקינג) כתבתי יוסטון ב-7.
            כאשר שאלת על התערבות, כתבתי שאני חושב שזה 50/50 עם יתרון קטן לגולדן סטייט.

            בשום מקום לאורך העונה, לא כתבתי שיוסטון פייבוריטית מול גולדן סטייט.
            מה שכן כתבתי זה שהם יתנו פייט, ושזו תהיה סדרה ארוכה.

            (לא שאני תמיד צודק? רק בשנה שעברה הפסדתי לך בירה, ולמתן מנת חומוס, כאשר התערבתי על זהות האלופה)

            אפשר להאשים אותי בהרבה דברים,
            בכך שאני כותב תחזיות סותרות, ואז צועק "צדקתי! צדקתי!" –
            לא.

          3. וואלה.
            עכשיו בו נגלול במורד אותו פוסט, בו לקחתי הימור שיוסטון זוכים ב-7 משחקים, ונקבל את התמונה המלאה –
            לא התערבתי אתך בגלל (כמו שכתבתי בתגובות באותו פוסט) שאני לא מתערב על זריקת מטבע (50/50).
            ההימור בפוסט על יוסטון ב-7, נשאר זהה לדעתי על הסדרה, ולבראקט ה-"ווישפול ת'ינקינג" שלי.

            אם אתה מעוניין, תשלח לי מייל, ואני אתן לך פרטים של פסיכיאטר טוב שמתמחה ב-OCD . .
            (ברוך הבא למועדון!)

          4. מצחיק שאתה בא בטענות להייט על חוסר יכולתו להודות בטעות..

            האופציה היותר עצובה היא שאין לך מושג מה שאתה כותב, או שוכח יום למחרת…

            כתבת פה בשרשור הזה :

            "בדיון עם הבן הממזר על דעתי לגבי זהות המנצחת כתבתי שזה קרוב ל-50/50 עם יתרון קטן לגולדן סטייט,
            כאשר הייתי משוכנע, וצדקתי, שזו תהיה סדרה של לא פחות מ-6 משחקים."

            וגם :

            "בשום מקום לאורך העונה, לא כתבתי שיוסטון פייבוריטית מול גולדן סטייט."

            כאילו… הרגע הבאתי לך את הפריוויו שלך למשחק הראשון בסדרה, וגם לסדרה עצמה, בא אתה בפירוש מהמר על יוסטון ב 7 משחקים.

            הנה ציטוט מהלינק לפוסט שהעלתי פה בשרשור לפני כמה תגובות :

            "אני מהמר על כל השלישייה (של יוסטון- הטרייפקטה…) שיופיעו,
            הלילה בפרט, ובסדרה בכלל, ושזה יהיה ניצחון ראשון מ-4 ליוסטון בסדרת גמר המערב."

            אז כמו שכתבתי –

            "אתה כתבת תחזיות לכל הכיוונים, אם כי כולן היו צמודות."

          5. בן ממזר, אתה שוב לוקה בהבנת הנקרא.

            הימור: "נטילת סיכון הכולל אלמנטים של אי-ודאות לגבי התוצאות."

            יש דבר כזה הנקרא הימור על האנדרדוג.
            תקרא שוב את הפריוויו, תקרא את התגובות שלי אחרי הפריוויו, ותקרא את הדיון ביני לבינך ממתי שרצית להתערב.
            הדעה שלי ברורה.

            אתה באמת צריך לטפל ב-OCD. הקטע הזה של ההדבקות בפרטים הקטנים, תוך התעלמות מהתמונה המלאה –
            בטווח הארוך זה לא עושה טוב. מניסיון.

          6. אין לך דיעה ברורה. כי אתה כבר בפחד מתמיד להביע אותה.
            וכל זה בגלל בירה 1…

            בכל מקום פיזרת תחזיות סותרות, וזה כתוב שחור על גבי לבן.

            אתה טוען ש :

            "אפשר להאשים אותי בהרבה דברים,
            בכך שאני כותב תחזיות סותרות, ואז צועק "צדקתי! צדקתי!" –
            לא."

            אבל זה בדיוק מה שעשית…

            בפריוויו המקצועי שערכת למשחק הראשון ולסדרה עצמה, אחרי כל הניתוחים שהבאת שם, נתת תחזית ניצחון של יוסטון ב 7 משחקים.

            בשום מקום שם לא הוזכר הבארקט או הווישפול שלך שהם בסך הכל עוד כסת"ח שאתה מדי פעם תוקע בתגובות.

            עכשיו אתה מנסה להתנער ממנה.

            ואני שמח שאתה מפנה לתגובות :

            בשרשור מספר 7 בפרייויו שלך אתה כותב להייט בין היתר :

            "ב. ניסיתי להיות בפריוויו הכי אובייקטיבי שאפשר. היכן השמצתי את גולדן סטייט, או הצגתי אותם בצורה בדרך מעוותת?

            ג. זה שכתבתי שהניחוש שלי הוא שהם מנצחים ב-7 משחקים,
            זה מה שמציק לך???"

            ז"א נתת תחזית על יוסטון ב 7 משחקים כשאתה בשיא האובייקטיביות שלך…

            אבל מסתבר שאי הבנת הנקרא היא לא רק שלי..

            הנה שרשור מספר 37 שמבלבל גם את סמיילי… :

            אני :

            "עדיין לא הבנתי על מי מהמר כותב הפריוויו שתיקח את הסדרה..

            כל כך הרבה זיג ו זג שאני מרגיש שזרקו אותי ללש"ביה בצאלים."

            סמיילי : (מצטט אותך)

            שורה תחתונה:

            "אני מהמר על כל השלישייה שיופיעו,
            הלילה בפרט, ובסדרה בכלל, ושזה יהיה ניצחון ראשון מ-4 ליוסטון בסדרת גמר המערב.
            (לא 4 – 0, כן? 4 – 3 מרגיש נכון. ומבדר…)"

            נראה לי שההימור בסדרה על יוסטון…"

            אני :

            http://www.hoops.co.il/?p=124401

            שרשור תגובה מס' 3…

            אני אקצר לך.. בתגובה 3.1.1 הוא בעצם אומר שמדובר ב
            "ווישפול…"…

            אז כמו שכתבתי :

            "אתה כתבת תחזיות לכל הכיוונים, אם כי כולן היו צמודות."

            נ.ב.

            אין לי OCD. תודה.

            יש לי אינסומניה, פוטופוביה, והיפומאניה,
            שזה מאניה דיפרסיה בדרגה קלילה.

            אבל הכל דבש..

          7. החיפוש שלך אחרי משמעויות נסתרות,
            הוא פשוט משעשע.
            ההימור שלי –
            כפי שכתבתי בפריוויו למשחק מס' 1,
            כפי שהוא כתוב בבראקט שלי,
            הוא יוסטון ב-7.

            כאשר דנתי אתך על הסדרה, כתבתי שזה 50/50, והפייבוריטית היא גולדן סטייט (בהפרש קטן).

            אני מבין שזה לא ברור לך, אז אבהיר –
            יש הבדל בין הימור לבין ניתוח סיכויים.
            כאשר כתבתי בבראקט, ובפריוויו, שההימור שלי הוא "יוסטון ב-7",
            זה הימור שבחלקו נובע מרצון לתוצאה מסוימת.
            בכל מקום בו היה דיון על יוסטון וגולדן סטייט (כולל אינספור פעמים עם הייט), טענתי פעם אחר פעם שליוסטון יש סיכוי.
            אתה יודע מה לא כתבתי?
            את צמד המילים "יוסטון פייבוריטית".

            אתה המומחה לחיפוש (אתה בטוח שאין לך OCD? אני הייתי שוקל ללכת ולהיבדק…),
            תראה לי שמה שכתבתי לא נכון. תראה לי מתי כתבתי "יוסטון פייבוריטית".

            וזה לא שאני מתבייש לכתוב על קבוצה כזו או אחרת שהיא פייבוריטית. כתבתי את זה על הסיקסרס לפני המפגש שלהם מול הסלטיקס. כתבתי את זה על הקאבס לפני המפגש שלהם מול הסלטיקס.

          8. טוב.. רשע נראה לי שקצת הלכת לאיבוד או שאין לך מושג מה אתה כותב, או שפשוט קשה לך להודות בטעות או כל התשובות נכונות..

            אז תרשה לי לפני כן להחזיר אותך לתחילת ההתנצחות בינינו בשרשור זה.. זה החל כך :

            אתה :

            "התחזית שלי לפני הסדרה:
            בבראקט: יוסטון ב-7.
            בדיון עם הבן הממזר על דעתי לגבי זהות המנצחת כתבתי שזה קרוב ל-50/50 עם יתרון קטן לגולדן סטייט,
            כאשר הייתי משוכנע, וצדקתי, שזו תהיה סדרה של לא פחות מ-6 משחקים."

            אני רוצה להדגיש שם את המילה "תחזית" בה השתמשת מיד בפתיח…לא הימור… תחזית !

            ז"א התחזית שלך – יוסטון. וגם כתבת את זה בפריויו שלך שהבאתי פה לינק שלו, בו לא מופיע שום ווישפול ולא בארקט.

            הגדרה של תחזית – הערכת המצב העתידי על סמך נתונים קיימים; ניבוי; ספקולציה…

            על כן כתבתי לך מיד בהמשך השרשור :

            "אתה כתבת תחזיות לכל הכיוונים, אם כי כולן היו צמודות."

            ולמה כתבתי לך את זה כי מצד 1 כתבת את התחזית – יוסטון. עם ניתוח די מפואר…

            מצד שני כשהצעתי לך התערבות כתבת :

            "גולדן סטייט בריאים ובכושר טוב. הם הפייבוריטים בסדרה.
            אני מקווה שיוסטון יפתיעו, אבל אני סקפטי."

            שזו תחזית הסותרת לגמרי את התחזית שלך של יוסטון ב 7..

            אם יוסטון פייבוריטים או לא, זה לא כל כך רלוונטי, כי בתחזית 1 שלך על סמך ניתוח מקצועי, אתה מהמר עליהם ב 7 והם הפייבויטים שלך לזכות בסדרה, ובתחזית אחרת "גולדן פייבוריטים", ו "אתה מקווה שיוסטון יפתיעו, אבל סקפטי"

            ולכן כמו שכתבתי בהתחלה :

            "אתה כתבת תחזיות לכל הכיוונים, אם כי כולן היו צמודות."

            אבל שכל אחד מבאי הבלוג מוזמן להחליט על פי הכתוב, הלינקים, וראות עיניו..

            זה מתחיל להזכיר לי את הויכוח לגבי טורונטו ואיך "הם סיימו בדיוק איפה שחשבתי שהם יסיימו" וזה אחרי הפסד בירה ו סוויפ עם יתרון ביתיות בקונפרנס צולע אחרי דירוג 1 במזרח ו 2 בליגה..

          9. כחלק מהניסיון ללמוד להתמודד עם ליקויים כאלו ואחרים,
            אני אעשה ריוויינד, והפעם אגיב כראוי:

            בן ממזר:
            אתה טועה ומטעה.

            גיא רוזן:
            סבבה.

          10. ז"א שים לב שבמילה "פייבוריטית" אתה זה שמחליט להשתמש ראשון.

            כשאני כותב על תחזיות סותרות שלך, אחרי שאתה בעצמך משתמש במילה תחזית לגבי יוסטון.

          11. ואני מזמין כל אחד להחליט על פי ראות עיניו האם זו נחשבת תחזית או לא ..והאם היא סותרת או לא :

            http://www.hoops.co.il/?p=124612

            "הסדרה לה חיכינו סוף סוף הגיע. אחרי שבשנתיים האחרונות נמנעה מאתנו ההנאה שבלצפות בסדרת גמר מערב בין 2 הקבוצות הטובות בליגה (בשנה שעברה קאוויי נפצע במשחק מס' 1, ואחר כך זו כבר לא הייתה אותה ספרס, לפני שנתיים הספרס נכשלו בדרך לגמר המערב).
            ניתוח מרתק, מדוקדק, רהוט, וסופר מקצועי, נמרוד איתן כבר כתב.
            אני אוסיף מחשבה נוספת שלי על הסדרה, מזווית אותה לא תקפנו:

            ה-X פקטור. זו שאלה מעניינת במיוחד. על פול, קרי, הארדן, דוראנט, קליי, גרין, וקפלה, כבר שמענו, קראנו, והתדיינו לעייפה.
            אבל אם יש דבר אחד שלמדתי אחרי כמה עשרות שנים של צפייה ב-NBA, זה שבסדרות בעלות פוטנציאל אפי –
            יש את השחקן הנוסף, זה שלא דיברו עליו לפני הסדרה, שהוא ה-X פקטור. מי שנותן תרומה ייחודית שמשנה את הסדרה, ועוזרת לקבוצתו לנצח.
            ב-2015 זה היה איגודאלה בפיינלס נגד הקאבס.
            ב-2012 זה היה שיין באטייה בפיינלס נגד הת'אנדר.
            ב-95', זה היה מריו אלי בסדרה הענקית של יוסטון מול הסאנס.
            אז מי זה יהיה השנה?
            ההימור שלי?
            מצד גולדן סטייט זה קל.
            איגודאלה כבר השאיר מאחוריו את העונה הרגילה ממזמן, והוא שוב איגודאלה של הפלייאוף, זה שמגן נפלא, קולע כשצריך (28% מהשלוש בעונה הרגילה, 38% בפלייאוף), ומהווה חלק מהרכב המחץ של הלוחמים.

            מצד יוסטון, זה כבר יותר מעניין.
            המעומד הראשון הוא השחקן היחיד במדי יוסטון ששיחק בתפקיד משמעותי בקבוצת אליפות –
            טרבור אריזה.
            לא מספיק מזכירים את אריזה, אבל הוא כבר בעונתו השלישית בליגה, ב-2009, היה ה-SF הפותח בקבוצת אליפות – הלייקרס.
            בעונה הרגילה הוא היה סביר (8.9 נק', 32% מהשלוש),
            אבל הבפלייאוף?
            אז הוא העלה את רמתו.
            אריזה סיים את הפלייאוף של אותה עונת אליפות עם 11.3 נק', כאשר הוא מסיים 23 משחקי פלייאוף עם 40 שלשות אותן קלע ב-47.6% נהדרים.
            את הסדרה הקשה ביותר באותה עונה – מול דנבר, אריזה סיים עם 12.3 נק', ו-50% מהשלוש,
            כאשר הוא מגביל את כרמלו אנטוני באותה סדר ל-40% מהשדה, ו-25% מהשלוש.
            במשחק מס' 3 של אותה סדרה, כאשר הסדרה בשוויון 1, והנאגטס מנסים לשמור על הביתיות שלקחו במשחק הקודם, הלייקרס מצאו את עצמם בפיגור בן 8 נק' בתחילת הרבע האחרון.
            דקות קלאצ' נהדרות של אריזה, שכללו 2 שלשות במאני טיים, ו-2 קליעות עונשין קריטיות בשניות הסיום של המשחק, היו ההבדל בין ניצחון שנתן ללייקרס בחזרה את יתרון הביתיות, להפסד שהיה יכול להציב אותם במצב לא נעים, בו הפסד במשחק הבא בדנבר, משמעותו פיגור 1 – 3.
            בכלל, כאשר בודקים את אריזה בפלייאוף, מגלים שיש דבר כזה "פלייאוף אריזה" –
            ממוצע הקריירה שלו מה-3 בעונה הרגילה הוא 35.3% סבירים עד לא מדהימים.
            ממוצע הפלייאוף שלו מה-3?
            38.2% שכוללים כמה קליעות קלאץ' מרשימות.
            האחוז האפקטיבי של אריזה בקריירה בעונה הרגילה הוא 50.3%
            האחוז האפקטיבי שלו בפלייאוף הוא 52.9%
            מספיק דובר על המאצ' אפים, ועל מי ישמור על מי, איך, כמה, ולמה.
            דבר אחד ברור –
            לאריזה יהיה תפקיד משמעותי בסדרה,
            הן בזכות יכולתו לקלוע מבחוץ, הן בזכות קור רוחו והניסיון שלו, והן בזכות העובדה שיש לו הזדמנות לעשות את מה שכבר עשה בעבר מול כרמלו בשיאו –
            לשמור על כוכב היריבה.
            דרך אגב, ב-2 המשחקים בהם פגש העונה אריזה את גולדן סטייט, הוא לא זהר –
            5.5 נק' למשחק באחוז מזעזע (פחות מ-25% מהשדה).
            מי שכן בלט, הוא מעומד נוסף לזוכה בתואר ה-X פקטור הנחשק –
            לוק מ'בה א-מוטה.
            הוא שיחק פעמיים מול גולדן סטייט, ובאותם משחקים יוסטון ניצחו.
            הוא קלע באותם ניצחונות 14 נק' למשחק (כמעט כפול מה-7.5 שיש לו העונה) באחוזים נהדרים (66.7% מהשדה, 57.1% מה-3).
            המועמד השלישי הוא יקיר אוהדי חולון, האיש והפחים –
            PJ טאקר.
            טאקר נתן עונה רגילה לא רעה בכלל – 9 נק', 45% מהשלוש.
            ואז הגיעה הסדרה מול יוטה. טאקר הפך לפורוורד המשמעותי ביותר בטרייפקת הפורוורדים של יוסטון, כאשר הוא משחק כמעט 33 דקות במשחק, קולע 11.8 נק', קוטף 6.8 רב', וקולע 52% מהשלשות שלו.

            הניחוש שלי למשחק הלילה:
            גולדן סטייט מגיעים לסדרה כאלופה המכהנת, והם בכושר משחק טוב. הם קולעים את השלשות שלהם, קרי נראה כמי שמתקרב לחזור לעצמו, ודוראנט, ובכן, הוא קולע המון, ומכל מקום.
            אם יוסטון רוצים שיהיה להם איזו שהוא סיכוי לנצח, הם צריכים להעניש כל ניסיון של גולדן סטייט ללחוץ את הארדן ופול במטרה "לתת לאחרים לנצח".
            ואם יש משהו שלמדתי על השחקנים המשלימים של יוסטון, זה שכאשר הם מקבלים את ההזדמנות, הם מוכיחים את עצמם.
            אני מנחש שזה לא יהיה רק שחקן אחד מטרייפקטת הפורוורדים של יוסטון שיקבל את משימת השמירה על דוראנט,
            ושזה לא יהיה רק אחד מהטרייפקטה שיתעלה על עצמו בסדרה – ,אני מהמר על כל השלישייה שיופיעו,
            הלילה בפרט, ובסדרה בכלל, ושזה יהיה ניצחון ראשון מ-4 ליוסטון בסדרת גמר המערב.
            (לא 4 – 0, כן? 4 – 3 מרגיש נכון. ומבדר…)"

            לעומת :

            "גולדן סטייט בריאים ובכושר טוב. הם הפייבוריטים בסדרה.
            אני מקווה שיוסטון יפתיעו, אבל אני סקפטי."

            אז:

            "אפשר להאשים אותי בהרבה דברים,
            בכך שאני כותב תחזיות סותרות, ואז צועק "צדקתי! צדקתי!" –
            לא."

            ובכן…

          12. מה אתה בא אליי בטענות, יא קאפקייק ?

            מראים לבן אדם שחור על גבי לבן שהוא כתב תחזיות סותרות, והוא עוד מתווכח. מה גם שהייתי עם מספיק אינטגריטי כדי להדגיש את העובדה שלמרות התחזיות הסותרות, הוא הימר בכולן על סדרה צמודה.

            ההיתממויות האלו יותר גרועות מכל רעה חולה באתר.
            טרוליזם במיטבו.

          13. ביממה האחרונה אני מתחיל לחשוב שלא….
            אם אתה מזהה עוד סממנים בבקשה תעשה את מה שצריך ותגאל אותי מיסוריי.

          14. אז כן.. הוא כתב את זה בציניות.

            בכל מקרה הסאנס כבר יגאלו אותך מייסוריך כשיקחו על עצמם את החוזה של לאורי תמורת הבחירה הראשונה.

          15. אתה פשוט רשע. אפילו מקדונטנו אמר שרוב הסיכויים שהוא ישמור על הבחירה וייקח את הבאסט הראשון בסביבה.

          1. א. הקאבס מרחק ניצחון מהפיינלס. הזמן להתנצלות עוד לפנינו…

            ב. על מי שכן הלעזתי – הפליקנס, עליהם כבר כתבתי התנצלות בתגובה שמכה על חטא.

            ג. לא ביקשתי מאף אחד התנצלות.

          2. בשנה שעברה, בריש גלי, כתבתי שטעיתי בניתוח מאזן הכוחות לפני הפיינלס,
            וכתבתי שדוראנט הוא MVP, לא רק ראוי, אלא כזה שנתן הופעה התקפית מהגדולות שנראו בסדרת גמר
            (וזה אחרי שבתחילת העונה כתבתי שאני חושב שצירופו של דוראנט יהרוס את המרקם הקבוצתי של גולדן סטייט).

            השנה, על הפליקנס, כתבתי –

            "אני חייב להכות על חטא.
            לא חשבתי שלרונדו עדיין יש "את זה".
            בתחילת השנה, לא חשבתי שהפליקנס בכלל מעפילים לפלייאוף.

            יש פעמים שפשוט כיף לטעות."

            אני לא אוהב לטעות.
            אבל כאשר ברור לי שטעיתי, אין לי בעיה להודות בכך.

          3. תגובה 3:
            "אני עדיין מחכה לתגובה הנ"ל:

            "טעיתי. חשבתי שיוסטון הם בלון מנופח, שמה שהם עשו בעונה הרגילה זו אחיזת עיניים.
            אבל לאור העובדה שהיינו מרחק מחצית אחת בלבד מלהיות מודחים כבר אחרי 6 משחקים,
            וזה כאשר כריס פול לא שיחק הלילה –
            אני חוזר בי.
            יוסטון קונטנדרים. כל הכבוד להם על שלקחו אותו עד לקצה.

            ה. א."

            לא ביקשתי התנצלות. חיפשתי לראות אם הייט יודה שטעה.

            לגבי וויכוח האנדראצ'ווינג,
            תסלח לי, אבל אני פשוט לא זוכר במה מדובר.

          4. הוא מתכוון לזה שבדיון על האם לברון ראוי או לא ראוי להיות מועמד ל-MVP לא הסכמת עם הטענה שהקאבס אנדראצ'יביניג (שוב מזכיר שהכוונה לשנה שעברה).

          5. למיטב זיכרוני, בסיומה של העונה שעברה כתבתי במפורש שלברון יצא מהרשימה הסובייקטיבית שלי, לאור מאזן הקאבס בסיומה של אותה עונה.

            וויכוח עם איש על הנושא, אני פשוט לא זוכר.
            ככה זה הגיל, לא עושה עמי חסד. . .

      3. הייט, נשמתי כמה נשימות עמוקות כמו שאני עושה כאן באתר הרבה פעמים.
        התגובה שלך ילדותית בצורה בלתי רגילה וזה בא ממישהו בן קרוב ל-60 אם איני טועה (?). במקום להתעצבן ולהתבטא בסגנון אכלו לי שתו לי תיקח אחריות ותגיד שאפו ליוסטון, טעיתי, סבבה אבל אנחנו עדיין יותר טובים.
        מה הבעיה בזה?

        1. ואתה באמת אובייקטיבי . מה איכפת לך הגיל ? העיקר שזה נכון , ואתם חבורת שונאי משחק יפה וחסידי אנטי כדורסל , מתחבאים מאחורי ההעדפות שלכם כאילו אתם אובייקטיביים .
          אני לא מתיימר להיות כזה, אבל במקרה של סגנונות המשחק, אני המקרה צודק.
          נכון ש-KD , כשהוא הגו-טו-גיי , הורס את היופי של המשחק של הלוחמים . אבל בג"ס זאת לא ההעדפה הראשונה – זה מגיע כאילוץ (שאני לא אוהב לראות ) כשחונקים ללוחמים את ההתקפה באמצעות שריטות, דחיפות ומה לא?

          1. אני נותן הרבה פחות משמעות ליופי של המשחק והרבה יותר להגנה ולתוצאה הסופית. עדיין מתגעגע לסנטרים של פעם ותופס את הראש כל פעם ששחקני יוסטון מיידים שלשות. שריטות מכות והכל זה חלק מהמשחק (גרין טוב בזה). ולפעמים ניצחון הוא די מקרי ונקבע לפי השפיץ של הנעל. אין מה לבכות על המזל של היריבה פשוט צריך לקבל את הגורם האקראי. KD לא הורס כלום, הוא הציל את הקבוצה. בלעדיו ג"ס היתה הרבה פחות טובה.

          2. די הייט, אני אוהד גולדן אבל מה שהם עושים מול יוסטון (שלא עובד אגב) זה לא משחק יפה. זה בידודים, זה התקפה עומדת, זה זריקות רעות של דוראנט ומעט מאוד חדירות של קרי, ומדי פעם זריקות רעות של קליי. מרגיש לפעמים שקרי שכח שמה שהפך את השלשות שלו לכל כך אפקטיביות זה העובדה שהקבוצות יודעות ששחקן שומר עליו לא יכול לנשום לרגע, ולא יודע אם לתת לו מרווח שלא יחדור או לשחק צמוד שלא יזרוק. במקום לחדור ולהניע את ההתקפה עם מסירות חכמות הוא מוותר ישר ונותן לדוראנט שיקלע (אולי) עוד סל מחצי מרחק על שומר נחות, ויעזור להם בקושי להשאר במשחק. זה שהשלשות הקשות לפעמים נכנסות זה טוב ויפה, אבל גם זה לא באמת עוזר להריץ התקפה. יש לי עוד הרבה מה להגיד על משחק הפלייאוף הקלוקל של קבוצת ההתקפה הטובה בNBA בעונה הסדירה, אבל את הנקודה בטח הבנת. אם לא אני יכול להרחיב.

          3. לא יודע, מהזיכרון שלי הוא נכנס הרבה פחות, אולי כי כלום לא יוצא מזה כי הוא כמעט ולא מוסר החוצה כמו שהוא יודע מעולה.

  3. צודק גיא.
    לדעתי אותו הדבר עם טיירון לו בקאבס רק שעליו נכפה לשחק ללא לאב ולדעתי זה יעזור לבוסטון כי בהגנה הוא פשוט היה נטל ובהתקפה הפליאוף את ה13 נקודות גם ננס יכול לתת.

  4. זה היה ידוע שגולדן סטייט ינצחו היום למרות שהם פתחו מאוד רע אבל זה גם היה ברור שדאנטוני ישמור על רוטציה קצרה ושככל שיעברו הדקות כך גם הארדן יאבד מאחוזי הקליעה שלו.
    אני מקווה שבמשחק המכריע יוסטון יוכלו לעשות את זה למרות שכריס פול ייחסר ככל הנראה.

    1. ברור וקל.
      קליי אולי לא מדבר כחד באדם, אבל רחוק מלהיות הדביל שמציירים אותו והוא בהחלט שחקן נפלא וקלעי הכי גדול שראה המשחק, אם לא ״אחיו״ הסטף, שגם הוא לא קלעי גרוע 😉

      כתושב העיר הקרירה, בחופשת מולדת לצורכי חתונה שלי, בגיל מתבגר (מאד), אני מופתע לטובה מהיכולת של יוסטון..
      חלילה לא רוצה להפסיד בסדרה או את האליפות בכלל, אבל חבר׳ה, כותבים ומגיבים, שו סאאר?! יעאני מה קורה ?? יוצאים קצת מפרופורציות ??
      אחלה סדרות ושיגעון של גמרים איזוריים .
      בשבילי, הופס זה הטופ בנושא הליגה וזה כולל אתכם הכותבים וקהל המגיבים הנפלא . גם להוא שאני לא מת עליו בקליבלנד, אבל גאה ביכולות הכדורסל המשוגעות שלו.

      המשך פלייאוף פגז וכיפי לכולם.
      Go Warriors !

  5. תודה על סיקור המשחק.
    אם השם טאקר לא כתוב אז ברור שיוסטון הפסידו
    נעלם ?
    נרדם ?
    בכלל לא קם ?
    הפושטק מחכה להיות הגיבור של משחק 7 מול הקהל הביתי…. אני מכיר אותו 🙂

    1. דווקא היה הטאקר הרגיל. נתן את הכל על המגרש. אהבתי איך ברבע הראשון הוא עשה פאול חזק על דוראנט למנוע זריקה ואז ישר רץ להרים אותו מהרצפה.

    2. יש ליוסטון 48 שעות לעשות מהלך שישנה את היסטוריית ה-NBA:

      הם צריכים להחליף את נותנת החסות, כך שזה כבר לא יהיה ה-"טויוטה סנטר", אלא ה-"רנו סנטר".
      ואז כמובן, בפי האוהדים השם של האולם יהיה "אולם הפחים" –
      משם המרחק למשחק ענק בו טאקר מוביל את הקבוצה מאולם הפחים לאליפות היסטורית, קצר…

  6. תודה על הסיקור
    שני משחקים מכריעים, קצת פיצוי אחרי הסיבוב הקודם. לדעתי הרוקטס, גם ללא פול, הם הפייבוריטים לקחת את המשחק והסדרה. נגמרה הבצורת מהשלוש, והמשחק אצלם בבית, כמובן.
    נראה מה יש לאלופה (היוצאת?) להגיד בנידון

  7. תודה עידו על סיקור מדויק וגם על הדגש שהמשחק לא היה בלואו אאוט כמו שהתוצאה מרמזת. הארדן היה טוב אבל כמות איבודי הכדור לא מתקבלת על הדעת. אני מדבר על unforced turnovers.
    יוסטון כרתה לעצמה בור מאוד עמוק עם השחיקה הנוספת של שחקני הרוטציה. אני לא מבין למה ג'ו ג'ונסון לא קיבל עוד כמה דקות. כרגע ג"ס פייבוריטים בגלל ההיעדרות של פול.

  8. אני לא מתרשם מההפרש הגדול.
    קליי וקרי נכנסו לגרוב שלהם ואי אפשר לעצור את זה.
    לא היה את כריס פול כדי להנהיג אותם על המגרש.
    ומצד שני דוראנט שיחרר הרבה את הכדור סופסוף ונתן לספלאש בראדרס לעשות את שלהם.

    תהיה מלחמת עולם במשחק הבא

    1. ציטוט מפוסט סיקור המשחק הנוכחי:

      "כמו במזרח גם במערב יהיה לנו משחק 7 ואם להאמין לשקופית מהשידור אז זו הפעם הראשונה שזה קורה מאז 1979."

  9. תודה על סיקור מעולה הפליאוף השנה מהטובים ביותר הזכורים לי.
    יש השנה בליגה המון שחקנים מצויינים שנמצאים ממש בשיא היכולת שלהם ולכן התחרותיות פשוט נפלאה. מעל כולם לברון דוראנט סטף קליי הארדן פול (חבל מאוד שנפצע שוב). כל אחד מהם עם סט יכולות יחודי וכולם עם פוטנציאל להגיע ממש עד הסוף ובנוסף לזה מחזור הרוקיס הנפלא של השנה שהאחרון שעדין מייצג אותו זה (בוסטון בכלל זאת תופעת טבע ממשיכה כנגד כל הסיכויים ולמרות הפציעות). הרבה שנים לא היה ריכוז כזה של שחקנים עם כשרון ויכולת כל כך טובים אפילו קיצוניים … היה טוב לראות היום את מקאו חוזר ראיתי אותו בלייב כשנפצע זו היתה חוויה די מזעזעת טוב לראות אותו על הרגלים משחק שוב לא האמנתי שזה יקרה.
    שתי הלילות הקרובים אש.
    תודה רבה עידו.

  10. תודה על הסיקור המאוזן.
    בימים טרופים אלו צריך לשמור על אובייקטיביות אחרת תואשם ב-
    1. העדפה של קבוצה X על קבוצה Y
    2. פולניות
    3. בכיינות
    4. אי יכולת לזהות כדורסל יפה ע"פ כדורסל מכוער
    5. יכולת מוטעית לזהות פחדן שבחר בדרך הקלה לאליפות
    6. ראייה שגויה על קלע טהור שמתעורר רק כשהקבוצה שלו מובילה

  11. תודה עידו על אחלה סיקור ותודה לעזרא על העזרה. זה באמת היה מחרפן.
    אני חושש שהכנסנו את קליי לסדרה. משחק עם המון טעויות הגנתיות של שתי הקבוצות.
    יוסטון החזיקה מעמד 3 וחצי רבעים אבל איבדה הרבה יותר מדי כדורים עד שקליי שחרר את הנצרה והמשחק ברח. טוב היה ברור שהוא שווה ניצחון אחד בסדרה. עכשיו השאלה מה עושים בבית?
    איך חוזרים לדומיננטיות ההגנתית של משחקים 4 ו -5. מבה אמוטה מאוד אכזב וחייב ללמוד את החילופים, כי אי אפשר לסמוך על גרין ליותר מ15 דקות.

  12. ראיתי את כל המשחק- נקודת המפתח היתה ותהיה למשחק 7 – ההגנה שיוסטון מייצרת.
    ברבע הראשון זה עבד מצוין, בשני קצת פחות ולאחר מכן זה קרס.
    אם יצליחו לשמור על רמת הגנה קרוב לרמה של רבע ראשון – הם בגמר.
    בסקור גבוה -הוורירס לוקחים, סקור נמוך יחסית – הרוקטס. זה הכלל.
    היום ג״ס לא נמשכו לשיטת הבידודים בחצי השני- וכשרצים ומניעים כדור הפ הכי טובים.
    להיכנס להם לגופייה, עם לחץ במניעת כדור- והופה הם חוזרים לאחד על אחד ואז הם פחות טובים מהמקור.

  13. המחצית הראשונה נהדרת מבחינת יוסטון. המחצית השניה ממש לא. מצד שני במשחק 7 תהיה אנרגיה אדירה. בכל מקרה סדרה מעולה וכל הכיף עם דרמות כאלו.

  14. מה שג"ס צריכה לעשות בשביעי , ואני מקווה שסטיב קר מבין את זה ומשנן לשחקנים – תנועה, תנועה , תנועה . לא לנוח לרגע בהתקפה ולתת כל הזמן ריצות וחיתוכים -לאמצע ולצדדים , תוך מינימום איבודי כדור. זה לא קל , יכול להתיש קצת , אבל הספסל של ג"ס ארוך יותר , בפרט שג'ורדן בל נכנס סוף סוף לעניינים , פט מקאו חזר, ואולי איגי יחזור .
    צריך פשוט להתיש את הרוקטס ולשמור על משחק צמוד במחצית הראשונה. בחצי השני הם כבר יפלו מהרגליים .

  15. אני אתן דוגמא ללקיחת אחריות, דוגמא אישית, ויכולת להודות בטעות.
    למה החבר'ה פה קצת מאותגרים בעניין.

    טעיתי.
    טעיתי טעיתי טעיתי

    איך לעזאזל כיניתי את אריק "טופ 50" גורדון, כשהוא בכלל טופ 25 ?..

    מגיע לו צוות מסייע הרבה יותר ראוי מ

    ג'יימס "נו דיפנס 0/22" הארדן

    ו…

    כריס "פלייאוף המסטרינג" פול

    בחיאת מורי.. תדאג לאולסטאר היחיד שלך לקצת LEHELP

  16. תודה על הסיקור עידו.

    מה שהיה במחצית השנייה, זה עייפות בלתי נסבלת של השחקנים, וזה בא לידי ביטוי גם בהתקפה וגם בהגנה.
    בהגנה – איך לזעזאל נתנו לסטף וקליי לקחת 28 שלשות?! אתה לא יכול להמר על פאקינג ספלאש בראדרס שיפספסו מה-3, בטח באורקל ארונה.

    כולי תקווה שאת ההתאמות שצוות האימון ביצע אחרי משחק 3, הם יידעו לבצע גם הפעם.

      1. שזה בדיוק מה שג"ס היו צריכים.
        הם גם מההתחלה הניעו הרבה יותר את הכדור, גם דרך לוני מחוץ לקשת כדי להכריח את השומר שלו להיצמד אליו או שזאת זריקה חופשית בעזרת חסימה שלו.
        ברגע שהכדור כמעט ולא הולך לדוראנט בפוסט, אלא מזיזים יותר וסטף חודר יותר ההתקפה נראית נהדר. אחרי רבע ראשון שהם לא שמרו וזה פחות הורגש הכל התפוצץ החל מתחילת רבע שני והעלאת רמת ההגנה

        1. נכון, אבל דווקא אז הם לא קלעו. בחצי השני הייתה הרבה פחות הנעת כדור והנקודות פשוט זרמו כמו מים כי השתחררה הנצרה של קליי וססטף.

          1. למרות שאני תומך בגישה הזו, והגבתי על כך לא פעם, אני חושב שבנוסף לטענה שהנעת הכדור תרמה לניצחונם של , לדעתי לעייפות של יוסטון יש לא פחות מקום. במחצית השנייה הם כבר היו די עייפים, והיכולת שלהם לחנוק את ההתקפה של גולדן סטייט כמו במשחקים הקודמים ירדה בשל כך

          2. משחק ההתקפה שלהם מושפע המון מההגנה לדעתי, כמובן שהיא נותנת להם לרוץ יותר וזה משחרר אותם.
            בגלל זה גם ברבע הראשון הם פגעו, למרות כמה זריקות טובות מאוד. קליי אגב נכנס לעניינים כבר מההתחלה וקלע באחוזים טובים, פשוט לא זרק מספיק.

            גם בחצי השני ראינו הרבה יותר הנעת כדור מהמשחקים האחרונים, הרבה יותר תנועה על חסימות וכמובן בגלל הגנה פנטסטית הם יכלו לרוץ יותר מה שאיפשר להגיע למצבים נוחים במעבר שבזה קליי קטלני ביותר.

            לי זה מרגיש שהכל קשור בקבוצה הזאת, הגנה-משחק ריצה- מסירות ותנועה ללא כדור- אחוזים מהשדה.

          3. מסכים חלקית. הרבה ממה שקרה נובע מאיבודים וחסימות בצד השני שיצרו הרבה מצבים במשחק מעבר. בהתקפה העומדת היו כמה ברייקדאונס אבל בגדול הם עדיין נצמדו אליהם.

          4. נסכים להסכים חלקית.

            עוד התאמה שראינו אגב היא בפיק&רול. השחקן החוסם מגיע בספרינט טבורי גם בלי מגע הרבה פעמים מה שבלבל את ההגנה וכן ייצר יתרון מהמצב הזה.

            בנוסף הם השתמשו בזה בין סטף וקליי מה שעבד טוב בעבר ולא ראינו ככ מאז ההגעה של דוראנט.

  17. קלי תומפסון הציל את העונה לווריורס במשחק הזה.

    העייפות תדבר אצל יוסטון במשחק השביעי אבל לפחות הוא בבית. לא מאמין שג"ס יכולים להרשות לעצמם כזו פתיחה גם ביוסטון.

    קאר צריך לראות איך השחקנים שלו מתחילים את המשחק כמו שצריך ולא מורידים את הרגל מהגז או בועטים בדלי ומחזירים את יוסטון

    1. הנטיה של ג"ס להגיע לא מרוכזים לרבע הראשון ולהתעורר רק בשלישי עלולה להיות מסוכנת במשחק 7.
      למזלם, ההחלטה של יוסטון לשחק עם ששה וחצי שחקנים במשך כל הסדרה תגבה מחיר במשחק הבא כשכולם נראים עייפים – שחוטים.

      1. *סחוטים.

        הרוקטס משחקים רוטציה קצרה כי זה מה שדאנטוני לאורך השנים עושה בפלייאוף ולצערם פול פצוע, וגורדון כמה שהוא טוב, לא יכול באמת לשמש מוביל כדור נוסף.
        אני מניח שבטח ג'ונסון אולי יקבל דקות יחד עפ מאבה א מוטה, אבל הבעיה של הרוקטס איך מוצאים דקות מנוחה להארדן (בהעידרו של פול) כי הרוקטס ממש תלויים בו

  18. אחלה סיכום, תודה רבה גילרי.

    לא ראיתי, אבל זה לא מפריע לי להזכיר שתמיד אמרתי שקליי הוא המקום שבו יריבותיה של גולדן סטייט מגלות שאין שמיכה מספיק גדולה כדי לכסות את כל האופציות.

    עוד אוסיף ואזכיר משהו שלא אמרתי מעולם, והוא שעל מנת שתומפסון יתברר ככזה הלוחמים צריכים לחזור למשחק השוטף שלהם. קליי הוא הנפגע העיקרי מההירו בול, והמרוויח העיקרי מהמשחק הקבוצתי.

    כל הכבוד ליוסטון על הפתיחה והמאמץ, ובוודאי שאי אפשר לבוא בטענות על הפסד ללוחמים בחוץ בלי פול, אבל אפשר לתהות, כתמיד, מה דאנטוני חשב שיקרה בסוף המשחק. האם קיווה שהלוחמים ישברו אחרי הפתיחה היוסטונית הקטלנית ולא יעשו קאמבק? האם ננה, למשל, לא יכול היה לשחק יותר? הפציעה של פול לא ממש מאפשרת להפריד משתנים, אבל אני לא בטוח שדאנטוני למד את הלקח משנה שעברה.

    1. אני חושב שהבעיה המהותית של יוסטון (וזה כנראה חכמה בדיעבד) שהם לא באו עם מוביל כדור שלישי בסגל (אחד כזה שיכול לתרום באמת)

  19. גולדן בנו סגל של גבוהים כנגד קליבלנד כי קר חשב כמו אשברי – עכשיו הוא נתקע בלי שחקן זריז וקלעי כמו כספי שיכל לעזור בסידרה הנוכחית.
    אם יעלו לגמר בטוח שנראה יותר שיתוף בגבוהים – הן נגד קליבלנד והן נגד בוסטון

  20. "אם הלוחמים ימשיכו לשחק בידוד של דוראנט.
    מבחינתי שיעופו היום בלילה.

    אם הם חוזרים לשחק את כדורסל הטיקי טאקה שלהם,
    שירוצו עד הסוף.

    המפתח: שסטף קרי יחזור לתת את הטון ולשלוט בקבוצה שלו.
    הכדור צריך להיות אצלו בכל תחילת התקפה, וכל היתר צריכים להיות בתנועה, כשדוראנט בתפקיד של האריסון בארנס ב-2016, ממתין ב-weak side.

    כמו שהם משחקים הסדרה, אם הם עפים בסדרת הגמר, הם צריכים לתת לדוראנט ללכת, להביא את פול ג'ורג' במקום, ולחזק בעודף את הספסל."

    לא חשבתי שדוראנט ייכנס כל כך טוב לדמות של האריסון בארנס.

    מבחינתי גולדן סטייט הם קארי, תומפסון וגרין.
    הם השיטה.
    כל היתר הם רול פליירס.
    כן, גם דוראנט.

      1. עידו – דוראנט מכונה התקפית מדהימה,
        אבל למרות יכולת אישית עצומה,
        המשחק של גולדן סטייט מבוסס על השטף והתנועה של השחקנים,
        שכולם נוגעים בכדור,
        ולכל אחד מהם מעורבות ותרומה למשחק.

        במשחקים הראשונים בסדרה, היה נראה שדוראנט מתחיל ומרכז יותר מדי התקפות, כשסטפן קרי, רץ לצד, ומחכה לחיתוך לפינה כדי שאולי יקבל כדור.
        במרבית הפעמים זה נגמר בבידוד של דוראנט על אחד השומרים שלו.

        אני חושב (ולא בדקתי סטטיסטית), שהסיכוי של הלוחמים לנצח משחק, עולה משמעותית כסטפן קרי, קולע מעל 25 נקודות, בהשוואה למשחקים בהם KD קולע את אותן 25 נקודות.

        1. לא חולק על זה שקרי הוא השיטה אבל דוראנט הוא חלק מאד משמעותי במכונה הזו. גם במשחק הזה הרוקטס מאד צמצמו את הנעת הכדור של הווריורס וכאן היכולות של דוראנט מאד חשובות.

    1. זה מה שכתבתי אתמול בפריוויו.
      לקח בוקר שלם, עד שמערכת התגובות הואילה בטובה לקבל את ההתייחסות שלי.

      עידו, תודה רבה על הסיקור המצויין, עכשיו ולאורך כל העונה.

    2. קוואי עבור דוראנט (סיין אנד טרייד)???
      נשמע לי מצוין ללוחמים, אבל מבחינת הספרס אני מעדיף את קוואי

  21. תודה על הסיקור המצויין.
    מזל שדוראנט לא קורא את התגובות פה – עשו ממנו רולפלייר במקרה הטוב, שחקן ספסל או מוטרד במקרים האחרים. אויב הציבור.
    איפה קליי המאמי הלאומי היה במשחקים 2 ו-4? אם היה טורח להופיע ג״ס לא הייתה מגיעה למשחק 7 בחוץ!
    לא נורא, מחר הכל יתברר, בחוץ, מול הקשיחות היוסטונית, התותחים יידומו ודוראנט יסחוב את ״הלוחמים״ אל הארץ המובטחת. שנאמר: בדוראנט ננוחם.

    1. חחח לגמרי. משתמע פה שהוא האריסון בארנס. הוא לא רואה ממטר את קאווי ויסלח לי קאווי וכבר עונה הבאה נראה את זה. היחיד שאני לוקח לפני דוראנט זה קרי בשיאו. חיים פה בסרט אנשים חבל שהוא לא משחק במזרח. אבל היא צריך לידו מנהל משחק ברמה גבוהה הוא לא יודע לנהל משחק בשיט ומאבד הרבה כדורים בזמני לחץ בגלל זה. הרוב פה צוחקים אבל וואלה יש פה אנשים רציניים שלא רוצים אותו בקבוצה שלהם. אני מוכן לתת לגולדן כל שחקן של פילי למעט סימונס. גם את אמביד אני נותן עליו.

        1. לא אני לא. כי אני מאמין שסימונס יהיה שחקן גדול מדוראנט. דוראנט גם בן 29 וסימונס 21. לא נותן את סימונס על דוראנט בחיים. כל האחרים אפשר.
          אני מאמין גדול מאד בסימונס.

        2. סימונס לא יהיה יותר טב מדוראנט. אבל בכל מקרה מדברים על כאן ועכשיו, אז קח עכשיו את דוראנט ואת סימונס עוד 5 שנים

  22. דוראנט קלע מצוין, אבל שחקן לא חכם ולא קבוצתי.
    אין עוררין על יכולת הקליעה שלו, אבל הוא לא מתאים למארג הקבוצתי של הלוחמים, מארג בזכותו הם עלו לגדולה.ניכר גם שדוראנט לא מנסה ולא מעוניין להשתלב במארג, אלא כופה את סגנונו.
    וכן, הם לא צריכים את דוראנט כדי לנצח אליפויות, מספיק להם בוגוט בריא, לא בוגוט לא היה נפצע קליבלנד לא הייתה זוכה באליפות על אף הרחקתו של גרין.

    1. מסכים לגבי בוגוט – הפציעה שלו פגעה מאוד בלוחמים ואולי אפילו עלתה להם באליפות. בלהט השערוריה סביב גרין אנשים "שכחו" את הפציעה שלו.

    2. מצד שני – בוגוט כן שיחק נגד אוק' סיטי וזה לא ממש עזר. רק התעלות של קליי (יותר מאתמול – אז אלה היו 41 נק' עם 11 שלשות!) הצילה את ג"ס.

      1. הלוחמים ניצחו את אוקלהומה של דוראנט ווסטברוק.
        התעלות או לא התעלות, הם ניצחו.
        האם לא נכון לצפות משחקנים להתעלות כדי שקבוצתם תנצח? קליבלנד מנצחת כל משחק בזכות התעלות של לברון.

      2. יותר משקליי ניצח את אוקלהומה אלה היו דוראנט ווסטברוק ששיחקו מזעזע במשחק 6 ובדקות האחרונות איבדו לגמרי את הראש. הסדרה ההיא הייתה בכיס שלהם, מבחינת מאץ אפ וכשרון הפ היו יותר טובים, יצאו לוזרים.

  23. חברים הסדרה גמורה. זה יותר גרוע מלראות את הספרס בלי לאונרד.

    כריס פול חשוב ליוסטון יותר מכל השחקנים בסגל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט