ה-MVP שלי/אריק טל

כמדי שנה, מתקבצים טובי המוחות: מאמנים ושחקנים בעבר ובהווה, פרשנים, בלוגרים, אוהדים וכל מי שעוקב אחרי ה-NBA, ומביעים את דעתם בנושא הבוער ביותר עם תום העונה הרגילה: מיהו ה-MVP? לעיתים הוויכוח מאוד קצר. זה בדר"כ קורה אם השחקן הטוב בעולם נותן עונה גדולה ומשאיר אבק לכל השאר. השנה זה לא קרה, ואותם טובי מוחות מוצאים עצמם מפולגים. כיוון שהשנה הצטרפתי למשפחת הכותבים על הליגה, הנה התרומה הצנועה שלי לוויכוח הגדול.

אחת הבעיות הקשות בדרך לקביעה נחרצת, היא העובדה שאין תשובה ברורה, מתמטית, 100% אובייקטיבית, לשאלה הבסיסית: מהי ההגדרה של MVP? או-קיי, אם נתרגם לעברית נקבל: השחקן בעל הערך הרב ביותר. יופי. איך בדיוק מודדים את זה? שמעתי לא מעט קולות שטענו: ה-MVP צריך להיות השחקן הטוב ביותר בקבוצה הטובה ביותר. אני ממש לא אוהב את ההגדרה הזו. אני בהחלט מבין את הרצון לתגמל קבוצה מנצחת, אבל מה קורה אם הקבוצה בעלת המאזן הטוב ביותר היא אוסף של שחקנים טובים, נגיד כמו דטרויט בימי צ'ונסי בילפס, והקבוצה שסיימה במקום השני היא אוסף של נגרים סביב סופר סטאר, נגיד כמו בשנים הראשונות של לברון בקליבלנד?

דבר אחד ברור. ה-MVP הוא לא בהכרח השחקן הטוב בעולם. כולם כבר יודעים את זה. אז מה ההגדרה? הקלעי המצטיין? מדד פלוס-מינוס? יש כל כך הרבה סטטיסטיקות מורכבות, אבל אף אחד מהן לא נותנת תשובה נחרצת לשאלה הזו. מבין כל התשובות שניתנו לאורך השנים, הנה האהובה עליי ביותר: ה-MVP הוא השחקן שהשפעתו על הצלחת הקבוצה היא המשמעותית ביותר. או-קיי, אז איך את זה מודדים? קחו את השחקנים שנתנו עונה גדולה ויוצאת דופן (בדר"כ מדובר ברשימה מצומצמת של ארבעה עד שישה שחקנים), ותבדקו עד כמה הקבוצה הצליחה איתם, ומה היא עשתה בלעדיהם. צריך גם לתת משקל להצלחה הקבוצתית. אפשר וצריך לקבוע, לדוגמא, ש-MVP לא יכול להגיע מקבוצה שהולכת ללוטרי. כמו הרבה הגדרות אחרות, גם ההגדרה הזו כוללת בתוכה מרכיבים סובייקטיביים, כך שאפילו אם תסכימו איתי על ההגדרה, לא בהכרח תסכימו על התוצאה, אבל זה מה שעושה את הוויכוח למעניין כל כך. בואו נתחיל.

אז מהי אותה רשימה מצומצמת? הנה, עוד לא התחלנו, וכבר יש מוקש. לכל אחד רשימה משלו. ברשימה שלי תמצאו את לברון, דוראנט, קוואי, קארי, ווסטברוק, והארדן. יש עוד תותחים בליגה הזו: אייזיה תומאס, פול ג'ורג', ג'ון וול ויאניס אנטטקומפו, אבל בעיניי הם עדיין לא בליגה של הגדולים באמת. עכשיו צריך להתחיל לנפות.

נפתח באמת הכואבת: לברון ג'יימס הוא עדיין השחקן הטוב בעולם. אני יודע שקליבלנד מגמגמים לאחרונה, ואני יודע שלצידו שני אול-סטארס וסוללה של שחקנים משלימים, אבל כשהוא לא משחק הקוואלירס תמיד מפסידים. תמיד. ההשפעה שלו על הצלחת הקבוצה היא כנראה המשמעותית בליגה. אבל, יש עוד אמת כואבת: מכיוון שמדובר בשחקן הטוב בעולם מזה כעשור, ומכיוון שהתרגלנו לראות ממנו עונות ענקיות כל שנה, קצת קשה להתרגש מזה. לג'יימס יש כבר 4 עונות MVP, ואני יודע שזה לא הוגן, אבל ככה גם למייקל היו רק חמש עונות MVP. כשאתה הטוב מכולם לאורך זמן, אנשים נוטים להתרגש מדברים חדשים ולוקחים את היכולות שלך כמובן מאליו. לברון נפלא, אבל ראינו אותו כבר בעונות טובות יותר. לברון בחוץ.

יכול להיות שהרגזתי כמה אנשים כששמתי ברשימה המצומצמת את קארי ודוראנט. אוהד, מה לעשות… אבל לא – אני עדיין מאמין שאני אובייקטיבי: שני השחקנים הללו, יחד עם קוואי לאונרד, הם שלושה מארבעת השחקנים הטובים בעולם. קארי נתן עונה ענקית, אפילו אם היא לא דומה לעונה ההיסטורית שלו אשתקד. עד הפציעה, דוראנט שיחק ברמה של MVP. אבל: ברגע שהשניים שילבו כוחות, הם ויתרו על תואר ה-MVP. תוציאו את אחד מהם מהקבוצה, ועדיין מדובר במועמדת לאליפות. ההוכחה: הווריורס ניצחו 14 משחקים רצוף, הרצף הכי ארוך השנה, כשדוראנט פצוע. קארי ודוראנט בחוץ.

נשארנו עם לאונרד, ווסטברוק והארדן. לא נראה לי שפה הרבה יחלקו עליי. אלו הם השמות החמים בקרב רוב הפרשנים. בקרב אלו המצדדים בקוואי, נשמעת הטענה כי אם בוחרים באחד מהשניים האחרים, צריך לשנות את התואר ל-MVP של ההתקפה, משום ששניהם לא ידועים ביכולות ההגנתיות שלהם. זה נכון, אבל שוב יש לאמר: ה-MVP זה השחקן שלו הייתה את ההשפעה החיובית הגדולה ביותר, לאו דווקא השחקן הטוב ביותר. אם אני צריך לבחור שחקן סביבו לבנות קבוצה, ללא ספק קוואי בחירה טובה בהרבה מווסטברוק והארדן, אבל לא כך בוחרים MVP. בואו נבדוק מה עשו הקבוצות איתם ובלעדיהם.

קוואי לאונרד.
ב-2,474 דקות הוא בפלוס 436 נקודות: 8.46 ל-48 דקות בממוצע.
בלעדיו:
ב-1,217 דקות סן אנטוניו בפלוס 154 נקודות: 6.07 ל-48 דקות בממוצע.

ראסל ווסטברוק.
ב-2,802 דקות הוא בפלוס 251 נקודות: 4.30 ל-48 דקות בממוצע.
בלעדיו:
ב-889 דקות אוקלהומה במינוס 189 נקודות: מינוס 10.20 ל-48 דקות בממוצע.

ג'יימס הארדן.
ב-2,947 דקות הוא בפלוס 425 נקודות: 6.92 ל-48 דקות בממוצע.
בלעדיו:
ב-1,009 דקות יוסטון בפלוס 37 נקודות: 1.76 ל-48 דקות בממוצע.

מה אפשר ללמוד מהנתונים הנ"ל? לקוואי יש את מדד הפלוס-מינוס הטוב מבין השלושה, אבל הקבוצה מצטיינת גם בלעדיו. סן אנטוניו מנצחת בממוצע כל משחק בו קוואי נח ב-6 נקודות. קוואי משפר את הסטטיסטיקה הזו בפחות מ-2.5 נקודות למשחק בלבד. כן, קוואי הוא הטוב במבין השלושה, אבל הערך שלו עבור סן אנטוניו נמוך בצורה משמעותית מהערך של הארדן או ווסטברוק לקבוצות שלהם. הארדן משפר את יוסטון בלמעלה מ-5 נקודות בממוצע ל-48 דקות. כפול מלאונרד. ווסטברוק? הוא מוסיף למעלה מ-14 נקודות, אבל זה בעיקר בגלל מה שהם עושים בלעדיו: הת'נדר מפסידים 10 נקודות לכל 48 דקות בהם ווסטברוק נח. מטורף. מבחינתי, נותרו שניים במירוץ. קוואי בחוץ.

עכשיו העניינים מסתבכים. כבר למדנו על ההשפעה האדירה שיש לשניים על הקבוצות שלהם. מכאן, אין ברירה אלא לחפור עמוק יותר במספרים, ולנסות ולמצוא את שובר השיוויון. לפני שנתחיל, אני רוצה להתעקב לרגע על הסטטיסטיקה שתיזכר יותר מכל העונה: טריפל דאבל. ווסטברוק הוא השחקן השני בהסטוריה שמסיים עונה עם טריפל דאבל. זאת ועוד, הוא עשה זאת כשהוא שובר את שיא הטריפל דאבל לעונה (42), שהיה שייך לאוסקר רוברטסון (41). אין ספק, מדובר בהישג אדיר, אבל אני רוצה לשים אותו בפרופורציה.

קודם כל, יש משהו שרירותי במספר 10. אני יודע, ספרות כפולות. אבל אם היינו משתמשים במתמטיקה בעלת 12 ספרות אז הסיפור היה שונה לגמרי. מבחינתי, ההבדל בין 9 ל-10 זהה להבדל בין 8 ל-9 או בין 10 ל-11, למרות שאף אחד לא יזכור סטטיסטיקות של 9,9, ו-9. מעבר לזה, ההישג הסטטיסטי של ווסטברוק נובע לא מעט מהגדרתו כמטרה. לא אכפת לי כמה ווסטברוק ודונובן יכחישו: בשלב מסויים, כשנראה היה שממוצע של טריפל דאבל הוא בר השגה, וששיא הטריפל דאבל לעונה ניתן לשבירה, הם הפכו את זה למטרה. הם יכולים להמשיך לספר לנו שכל מה שמעניין אותם זה נצחונות. במו עיניי ראיתי כיצד ווסטברוק משחק בגארבג' כדי להשיג עוד אסיסט או ריבאונד. במו עיניי ראיתי איך דונובן שולח את ווסברוק לעשות בוקס-אאוט ולקחת ריבאונד אחרי זריקות עונשין של היריבה. מעולם לא ראיתי גארד נשלח למשימה כזו. כשווסטברוק מסר, השחקנים מהרו לזרוק. לא מחפשים זריקה נוחה יותר, אין הנעת כדור. המטרה ברורה: עוד אסיסט לווסטברוק. כשהת'נדר הבטיחו את המקום השישי במערב, ווסטברוק המשיך לשחק. אחרי ששבר את השיא של רוברטסון, כבר אפשר היה לנוח. זה היה די דוחה בעיניי.

הרבה אנשים נוטים להסתנוור מהסטטיסטיקה הזו. טריפל דאבל. נכון, זה מרשים, אבל קצת פרופורציות. לא מדובר בהכרח על הדיוטות. גם אנשים שמבינים כדורסל ברמות הגבוהות ביותר. צ'ונסי בילפס, שחקן העבר הנפלא אותו הזכרתי בתחילת המאמר, הוא כיום פרשן בטלויזיה. לפני כשבועיים-שלושה בילפס חייך למצלמה ודיבר בשבחיו של ווסטברוק. "מעולם לא ראיתי עונה מרשימה כל-כך", טען. באמת? להלן רשימה חלקית של שחקנים נגדם ואיתם שיחק בילפס: לברון, קובי, שאק, דאנקן, ווייד, נאש, נוביצקי, ועוד, ועוד… באמת אף פעם לא ראית עונה כזו? כשהיית בן 19,צ'ונסי, ושיחקת בקולג', בוודאי יצא לך לראות את מייקל והבולס קורעים את הליגה עם 72 נצחונות. זוכר? אבל למה ללכת רחוק? בעונה הקודמת קארי הציג נתונים היסטוריים, מרשימים לא פחות מהטריפל דאבל של ווסטברוק. מעולם לא היה שחקן שקלע כל כך הרבה באחוזים כל כך טובים. בשנה שעברה קארי הפך ליחיד בהסטוריה שמסיים עם למעלה מ-30 נקודות ביותר מ-50% (מהשדה), 40% (משלוש) ו-90% (מהעונשין), והוא עשה את כל זה כשהוא מוביל את הקבוצה שלו לשיא נצחונות של כל הזמנים. מעולם לא ראית עונה כזאת, צ'ונסי? זיכרון קצר. אחרי שנרגענו, בואו ונבדוק עוד מספרים.

ווסטברוק:
31.6 נקודות, 42.5% מהשדה, 34.3% לשלוש, 84.5% מהקו.
10.7 ריבאונדים, 10.4 אסיסטים, 1.6 חטיפות, 0.4 חסימות, 5.4 איבודי כדור.

הארדן:
29.1 נקודות, 44.0% מהשדה, 34.7% לשלוש, 84.7% מהקו.
8.1 ריבאונדים, 11.2 אסיסטים, 1.5 חטיפות, 0.5 חסימות, 5.7 איבודי כדור.

מספרים מאוד מאוד דומים, שנובעים מהעובדה ששניהם משחקים המון דקות ומקבלים כמעט את כל ההחלטות בהתקפה. ווסטברוק קולע כ-2.5 נקודות יותר, ולוקח כ-2.5 יותר כדורים חוזרים, הארדן מוסר כמעט אסיסט אחד יותר למשחק. שניהם איבדו כמות מפחידה של כדורים העונה. למעשה, מעולם לא היה שחקן ב-NBA שאיבד כל כך הרבה כדורים בעונה אחת. ווסטברוק והארדן, בעונה שזה עתה הסתיימה, תופסים את שני המקומות הראשונים בהיסטוריה! כזה דבר ראית, צ'ונסי?

מה עם ההצלחה של הקבוצות? יוסטון, סיימה במקום השלישי במערב, עם 55 נצחונות. בהחלט הפתעה לטובה. גם אוקלהומה הפתיעה לטובה, כשסיימה במקום השישי עם 47 נצחונות. יוסטון עם מאזן טוב יותר, בצורה משמעותית, אבל חייבים להודות שסביב הארדן יש אוסף שחקנים טוב בהרבה, והמספרים הוכיחו את זה. שני השחקנים שולטים בצורה מוחלטת על משחק ההתקפה של קבוצתם. מתוך צפייה במשחקים, אני חייב להודות שהארדן מציג משחק יותר חכם, ונראה שהוא הרבה יותר בשליטה. מאוד הפתיע אותי ללמוד מהסטטיסטיקה שלהארדן יותר איבודי כדור מאשר לווסטברוק. להארדן יסודות טובים יותר: הוא קלעי יותר טוב, בעל שליטה יותר טובה בכדור, ובאופן כללי מקבל החלטות יותר טוב. ווסטברוק אתלט היסטרי, ונראה שייצר התחרותיות שלו לא יודע שובע. ווסטברוק לא מפחד מכלום, ולעולם לא מוותר.

אני חייב להודות שעד לפני כחודש דעתי הייתה נחושה: הארדן MVP. אבל בשבועות האחרונים ווסטברוק הצליח לנצח עבור אוקלהומה מספר משחקים, כשהוא קולע עם הבאזר. יכולת קלאץ' היא אלמנט מאוד משמעותי כשבאים לשפוט את הגדולים ביותר, וווסטברוק הוכיח לאחרונה שיש לו את הגן הזה. בתחילת הערב, כשהתחלתי לכתוב את הטור, עדיין חשבתי שהארדן הוא הבחירה הנכונה. "המספרים יוכיחו את זה", חשבתי לתומי. "איבודי הכדור ואחוזי הקליעה יעשו את ההבדל"… אבל לא. המספרים מאוד דומים. לפני מספר שבועות, פרשן TNT ומאמן הווריורס בעבר מארק ג'קסון, נדרש לסוגיה וטען שיש לחלק את הפרס לשניהם, כי לשניהם מגיע. אני מסכים איתו שלשניהם מגיע, אבל רק אחד יכול לזכות. אז מי ה-MVP שלי? ראסל ווסטברוק, בפוטו פיניש. בזכות סלי הניצחון, ובגלל החבורה הפתטית שמסביבו.

לפוסט הזה יש 90 תגובות

  1. הייט-אשברי

    13 אפר 2017 18:52:35

    יש עוד פרמטרים שמשחקים לזכותו של ווסטברוק . יש לו USAGE גבוה ב-6 נק' מהארדן ( 40% לעומת 34% ) , אחוז גבוה יותר מהנקודות של הארדן נקלעות מהעונשין ( כתוצאה מחפירה לתוך יריבים ) , והוא משקיע בהגנה יותר מהארדן ושחקן הגנה טוב ממנו .

    1. עידו גילרי

      13 אפר 2017 19:11:43

      איך ה-USG משחק לטובת ווסטברוק? זה בדיוק להיפך. וגם האמירה לגבי ההגנה של ווסטברוק לעומת הארדן מופרכת בעיני.

      2. הייט-אשברי

        13 אפר 2017 20:36:03

        אם זה כך , ניקח שחקן עם 10% יוסייג' ונכתיר אותו MVP .
        אני מסכים שזה לא נתון חיובי לקבוצות כי הוא מראה על תלות רבה בשחקן אחד , אבל במקרה של ראס מול הזקן הוא נובע מזה שלזקן יש קבוצה ולראס יש את עצמו .

          1. הייט-אשברי

            13 אפר 2017 21:04:48

            הוא לא זורק יותר מדי . הוא מוסר יותר מ-8 אסיסטים למשחק , ומוסר עוד פעמים רבות שלא מתורגמות לסלים כי אין לאוקלהומה קלעים ברמה של יוסטון .

          2. עידו גילרי

            13 אפר 2017 21:14:55

            אין כמעט הבדל באחוז הקליעה אחרי מסירה של הארדן (52.1%) לזה שאחרי מסירה של ווסטברוק (53.1%) ואם כבר זה נוטה יותר לכיוון ווסטברוק. זה נכון שלאוקלהומה סיטי אין קלעים באותה רמה אבל גם יוסטון קלעה בממוצע הליגה מחוץ לקשת.
            וכן 24 זריקות למשחק זה הרבה יותר מדי כשאתה קולע ב-47.5% אפקטיבי (כמעט 4% פחות מהממוצע בליגה).

          3. ברוך רובין

            13 אפר 2017 21:17:19

            מציע לל לבדוק סטטיסטיקות ווסטברוק השנה הוא המגן הגרוע ביותר בליגה, כמובח שזה הגיוני כיוון שהוא עוזב את השחקן כדי לקחת ריבאונד הניתוח המופתי של רדיט עליו מסביר הכל, יוסאג זה תעודת עניות לדונבון חד וחלק,

          4. עידו גילרי

            13 אפר 2017 21:26:34

            ווסטברוק לא המגן הגרוע בליגה זה ממש עיוות מה שאתה עושה כאן עכשיו. וגם הניתוח העלאק מופתי ברדיט לא הראה את זה.

          5. הייט-אשברי

            13 אפר 2017 21:30:03

            היוסייג' של ווסטברוק הוא לזכותו , וכמה שהוא גבוה יותר הם מנצחים יותר.
            לדוגמא , אוקלהומה ניצחה 31 מתוך 38 המשחקים שבהם ראסל רשם TD , נכון ל-1.4 . אני חושב שהם ניצחו מאז גם את הנוספים שלו .

          6. עידו גילרי

            13 אפר 2017 21:38:29

            היוסייג' ממש לא קשור לטריפל דאבל. אסיסטים וריבאונדים בכלל לא נכנסים אליו. ואם כבר אז המאזן של אוקלהומה שכשהוא זורק מעל 22 זריקות הוא 23-21 כש-22 או פחות 12-25.

          9. הייט-אשברי

            13 אפר 2017 22:06:45

            זה אומרשהכדור אצלו . את המסקנה תסיק לבד .

            אגב , עוד נתון לזכותו של ראסל כשמשווים את המספרים שלהם . אם מנרמלים אותם לדקות הפער לטובתו גדל . הוא שיחק השנה 34.6 דקות למשחק , בעוד הארדן שיחק 36.4 , כמעט 2 דקות יותר.

          10. עידו גילרי

            13 אפר 2017 22:09:58

            בסדר זה שהכדור אצלו לא אומר שום דבר על ה-יוסייג' שלו.
            זה נחמד שאתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך.
            לתוך אחוזי השימוש נכנסים רק זריקות מהשדה, זריקות מהקו ואיבודי כדור. אז שוב כל מה שהUSG המטורף שלו אומר זה שהוא לוקח יותר מדי זריקות. כמו שהראיתי לך הת'אנדר מנצחים יותר כשהוא לוקח פחות זריקות

          11. אחד העם

            13 אפר 2017 22:19:33

            אשברי – זה ממש פשוט –
            אתה אומר שככל שהוא קולע, קוטף ומוסר יותר זה טוב יותר , זה טיעון נהדר.
            הבעיה מתחיל בזה שאתה חושב שככל שהוא עושה את זה ביותר פוזישנים או זמן החזקת כדור אז זה יותר טוב. (זה בעברית פשוטה מה שאתה אומר וזה בערך כמו לומר שככל שלשחקן לוקח יותר זריקות להגיע למספר נקודות מסויים זה אומר שהוא יותר טוב…. )

            וכן – אני עדיין מחזיק בדעה שה USG ההזוי של ראסל הוא נתון שעדיף לדונובן למחוק מהר מקורות החיים שלו.

          12. הייט-אשברי

            13 אפר 2017 22:20:14

            אתה זה שמתעלם מהעובדות . הסברתי לך שאם ראסל לוקח יותר ריבאונדים , אז סביר שזה תורם ליוסייג' יותר גדול שלו משום שזה מעלה את הסיכוי שהוא זה שיסיים את ההתקפה ולא מישהו אחר .
            ואתה כמובן מתעלם ממה שכתבתי לגבי נירמול הדקות של שניהם , ומתעלם גם מהסטטיסטיקה שכששניהם על הספסל אוקלהומה נפגעת יותר מיוסטון .

          14. עידו גילרי

            13 אפר 2017 22:25:24

            אנחנו דיברנו על אחוזי השימוש טוב או רע. הטענה שזה שהוא לוקח ריבאונד מעלה את הסיכוי שהוא יסיים התקפה היא משהו שמצריך בדיקה. אבל זה לא רלבנטי כי השאלה האם זה טוב שהוא מסיים התקפה בזריקה או לא. ומכיוון שהוא קולע באחוזים גרועים היוסייג' שלו הוא דבר שעומד לרעתו. עוד לא הבאת טיעון אחד לסתור את זה.
            אתה רוצה לדבר על הנירמול ועל נתוני ON/OFF אין בעיה אבל בוא קודם נגמור את הדיון על אחוזי השימוש.

          15. ברוך רובין

            13 אפר 2017 23:28:08

            איך אתה יכול לפרש את הנתונים האלה בצורה אחרת זה פשוט לא מובן לי קולעים על ווסטברוק באחוזים מחרידים, הוא כמעט לא מפריע לשחקן בזריקה , https://www.reddit.com/r/nba/comments/5qat1j/statistically_analysis_russell_westbrooks/
            הוא עושה דברים מדהימים על בסיס יומי תוך כדי פגייה בהתפתחות של השחקנים שלידו ובטובת הקבוצה רק כדי לפמפם את הסטיסטיקות, למען השם הוא עוזב את השחקן כדי להגיע לריבאונד, לא מעט משחקים הוא חיפש אסיסט על סל קל כדי להגיע לטריפל דאבל, הוא יכל להוציא מהקבוצה הזאת הרבה יותר עם הכישרון המדהים שיש לו (הוא בלתי עציר בהתקפה אבל הבחירת זריקות שלו פשוט איומה).

          16. עידו גילרי

            13 אפר 2017 23:47:40

            קודם כל לא אמרתי שהוא שחקן הגנה טוב. אבל מכאן ועד הגרוע בליגה יש פער עצום. בכל פרמטר הגנתי סטטיסטי שתבחר יש בעיתיות אבל גם שמסתכלים על התמונה כמכלול יש הרבה גרועים ממנו. קיירי אירווינג זה שם אחד שעולה לראש ואייזאה תומאס שני.

            כבר אמרתי לך פעם שהסיבה שהוא "מאתגר" מעט זריקות קשורה באופן ישיר לעובדה שדווקא יחסית לזמן שלו על המגרש לוקחים מעט מאד זריקות מולו. זה דווקא משהו חשוב בהגנה שקשה למדוד -מניעת זריקה.
            חלק מהנתונים שמובאים בניתוח שם לא עדכניים ואני לגמרי לא בטוח שהיו נכונים לנקודת זמן הספציפית שבא הפוסט עלה. בכל מקרה הוא ממש לא קרוב ללהיות האחרון ב"העלאת" אחוזי הקליעה של היריב מולו.
            כשמסתכלים על הנתונים של השמירה פר סוג מהלך (שלא יוצאים אוטומטית מנתוני מצלמות המעקב) אז רואים שהוא טיפה מתחת לממוצע אבל בהחלט לא הגרוע ביותר.

            עכשיו אם מסתכלים הגנתית על OKC הם היו משהו כמו טופ 10 בדיפנסיב רייטינג ועם ווסטברוק על הפרקט זה היה אפילו טיפה טוב יותר. מבחינת הריבאונד הם היו קבוצת הריבאונד הטובה בליגה. בקיצור כל הטיעון האלה שהויתור על ריבאונדים לטובתו פוגע בהם לא כל כך מתיישב עם המציאות.

            אני לא חולק על זה שהוא יכול להוציא הרבה יותר מעצמו ומהקבוצה שלו ביחד. בעיקר בגלל איך שהם מריצים את ההתקפה. אבל זה לא היה הטיעון שלי מראש.

  3. מנחם לס

    13 אפר 2017 19:17:07

    ווסטברוק יהיה ה-MVP כי הוא עשה משהו שחשבו שלעולם לא יחזור על עצמו – טריפל דאבל עונתי. שום הגיון, שום סטטיסטיקה, שום מצב קבוצתי. שום השחקן הטוב בעולם.

  4. עידו גילרי

    13 אפר 2017 19:18:40

    ההסתמכות על נתוני ON/OFF היא מוטעית בעיני. אבל כמו שאמרת הבחירה היא מאד סובייקטיבית איך שלא תהפוך את זה. לדעתי הארדן ראוי יותר. לא רק שהוא יותר יעיל בעיני אלא גם ביחס לציפיות קדם עונה הקבוצה שלו התעלתה בהרבה על כל הציפיות. OKC עשו פחות או יותר מה שציפו מהם. אני לגמרי לא מסכים עם הקביעה שלך ש"חייבים להודות שסביב הארדן יש אוסף שחקנים טוב בהרבה".

    1. מתן גילור

      13 אפר 2017 19:30:45

      +1
      כל מה שעידו כתב.
      כמו כן, אותי לא מפתיע שלהארדן יותר איבודים. יש להם יחס אס'/אב' כמעט זהה. הארדן פשוט מוסר יותר. אולי עידו יוכל לאשש את תחושתי שהארדן מאבד אחוז גבוה יותר במסירות וראסל באיבודים אחרים (צעדים, תוקף, חטיפה וכיו"ב).

      מאד מסכים איתך שהפכו את העונה הזו להרבה יותר ממה שהיא. כן, עונה מדהימה. של שניהם. אבל של קרי בעונה שעברה היתה טובה בסדר גודל.

      תודה רבה על הטור.

      1. עידו גילרי

        13 אפר 2017 19:45:09

        בגדול התחושה שלך נכונה אבל זה הבדל ממש מינורי.
        איבדוים במסירה:
        הארדן 77 מתוך 464 (16.6%)
        ווסטברוק 62 מ 438 (14.2%)

  5. פינקי

    13 אפר 2017 19:43:34

    אני חושב שמה שציינת בחצי משפט, זה הדבר שמכריע את הכף דווקא לטובת הארדן, הצלחה של הקבוצה.
    יוסטון התחילו את העונה כקבוצה שהייתה אמורה להילחם על מקום בפלייאוף, וסיימה אותה במקום השלישי בליגה.
    הטענה שהסגל שלה טוב משל התאנדר לא נכונה לדעתי, זה נכון שהחבר'ה בת'אנדר נראים לא משהו, אבל אחד הגורמים העיקריים לזה הוא ווסטברוק בעצמו, צריך להיות אולסטאר רציני (דוראנט) כדי לבלוט כשהוא בסביבה,רק שלשום אולדיפו נתן אחלה משחק כשווסטברוק היה בחוץ.
    ובכלל, מי כבר יש ביוסטון שהופך את הסגל שלהם לטוב יותר?

    רוב הסיכויים שהתואר ילך לווסטברוק, כי האמריקאים אוהבים סטטיסטיקות ושבירת שיאים, אבל להארדן מגיע יותר.

  6. אהרון שדה

    13 אפר 2017 20:02:26

    תודה רבה מאמר יפה מאד גם אם אני חלוק עליו.
    להלן הדעה שלי יש 7 שחקנים עם קייס לשחקן העונה ואחד טיפה אחריהם.
    השמיני הוא וול …ומחוץ לרשימה כמה גדולים ברשות קרי.

    טופ 7 שלי כולל את הרבעייה המוסכמת על כמעט כולם שזה השלישייה שהבאת +לברון + אזייה תומס ,פריק ודוראנט.
    דוראנט נופל בגלל הפציעה ובגלל מה שכתבת.
    פריק שנתן עונת טופ 20 בחמש קטגוריות שזו אנקדוטה מדהימה במובן מסוים יותר מראסל ( בדיוק בגלל מה שכתבת על המספר 10 ).
    יורד בקושי ….ונראה לי שעוד נראה אותו מתמודד על התואר.
    לברון יורד בגלל מה שכתבת.
    ומקום רביעי שלי הוא קוואי בגלל שאכן ס.א מצליחה גם בלעדיו.
    מקום 3 אזייה תומאס מתקשה להבין למה הוא לא במועמדים הסופיים ?
    בעונה הסדירה בוסטון אלופת המזרח לפני לברון והטריו …תומאס מוביל אותה באופן אבסלוטי כולל רבע אחרון שבנ.ב.א נקרא מעתה רבע אזייה ולא רבע רביעי….והעולם שותק !.

    מקום 2 שלי ראסל למרות שברור לי שהוא סגר את הסיפור ויזכה בתואר האמיתי וראשון הארדן ינסה לתת חזק בראש לראסל בסדרת הפליאוף הנחמדה שמחכה לנו כבר בסיבוב הראשון.

  7. bobby

    13 אפר 2017 20:09:26

    תודה על הניתוח אריק.

    אם יש משהו שאני לא מצליח להבין, זה הסטייטמנט שלהארדן שחקנים משלימים טובים יותר משל ווסטברוק באוקלהומה.
    זאת דוגמא קלאסית של "חכמת הבדיעבד".
    עם פתיחת העונה, כשניתחו וסקרו כל קבוצה, רוב האנשים היו סבורים שאולקומה יכולים לסיים במקומות 8-4 (איפה שאכן סיימו בסוף, בול באמצע במקום 6), מעטים ניבאו שלא ייכנסו לפלייאוף – וגם זה בתרחישים פאסימיים בהם ווסטברוק נפצע לפרק זמן מסוים במהלך העונה.
    לעומת זאת, ליוסטון, מלבד מספר אופטימיים מצומצם (ביניהם מיודענו גיא), רוב האנשים ניבאו או גירוד של מקומות 7-8, או אי העפלה לפלייאוף.

    וממה נבעו התחזיות האלה? לא בגלל מחשבה שווסטברוק בהכרח עדיף על הארדן, אלא בעיקר בגלל מחשבה שעל הנייר, הסגל המשלים של הרעמים בתחילת העונה, נראה מבטיח מהרבה משל הרוקטס.
    הרבה הימרו בליינד על כך שאדאמס יהיה ה-MIP לאור הפלייאוף המוצלח שלו, ושקאנטר יהיה השחקן השישי של העונה.
    הרבה גם סברו שהטרייד ששלח את איבקה לאורלנדו בתמורה לאודליפו הוא טרייד מעולה שמחזק את הקו האחורי שלהם בצורה ניכרת.
    ויוסטון? הם איבדו את דווייט האוורד בקיץ, והסתמכו על כך שקאפלה הצעיר וננה המבוגר שהוחתם בקיץ יאיישו את הסנטר. אוטומטית אנשים אמרו שאין סיכוי שזה תחליף ראוי להאוורד.
    אנדרסון ואריק גורדון? אחרי שנים של צליעה בניו אורלינס, היה ספק גדול אם יצליחו לגרד עוד עונה סבירה, או שימשיכו לדעוך.
    ודאנטוני? הרבה גיחכו כשהחתימו אותו, והיו בטוחים שהאין-הגנה שבשיטה שלו תגבר על האפקטיביות של ההתקפה, כפי שהיה עם הניקס והלייקרס.

    אז האם באמת הצוות המסייע של יוסטון עדיף על זה של הת'אנדר? זה טוב ויפה שבפועל החב'רה ביוסטון הציגו יכולות גבוהות, בעוד ששחקנים שבנו עליהם רבות באוקלהומה כמו קאנטר ואדאמס דיי דרכו במקום.
    אבל למה זה קרה? אולי עם רכז פחות סוליסטי מווסטברוק, כן היינו זוכים לראות את הצוות המסייע של אוקלהומה קורע רשתות כמו ביוסטון. לכו תדעו, אם בתחילת העונה ווסטברוק והארדן היו מחליפים קבוצות, האם באמת היינו מדברים עכשיו על זה שהצוות המסייע של הרוקטס עדיף?

    אגב, אני מאמין שבסופו של יום ווסטברוק אכן יקבל את ה-MVP. אבל זה ממש לא בגלל שהוא ה-most valuable player, אלא פשוט בגלל הרמה האישית. אין ספק שלראות אותו משחק זה מחזה מרשים. הכוח המתפרץ שלו והמהירות שבה הוא עובר את המגרש זה דבר שאין שני לא, מה גם שהוא שיפר במעט את הזריקה שלו, והתשוקה שלו למשחק ולניצחון היא גבוהה מאוד.
    ובנוסף, יש את כל נושא הטריפל-דאבלס, שהעיתונאים לא יתעלמו ממנו. אין מה לעשות, זה מוכר.
    אבל השחקן שנתן את הערך הגבוה ביותר לקבוצה שלו, ושבאמת בכל עונה אחרת היה זוכה ב-100% בפרס, זה הארדן.

    אגב, אהבתי את הנקודה שבה התייחסת לכך שזה היה מכוער איך אוקלהומה כיוונו לכך שווסטברוק ירשום כמה שיותר טריפל-דאבלס. זה באמת מכוער כשקבוצות/שחקנים עושים דברים כאלה. מצד שני, גם הרוקטס אפשרו לא מעט פעמים לתת להארדן עוד כמה דקות משחק בשביל להשלים טריפל-דאבל.. בצורה אולי פחות בוטה וברורה לעין כמו באוקלהומה, אבל עדיין גם יוסטון לא לגמרי חפים מכך.

    2. נתנאל

      14 אפר 2017 00:46:27

      מסכים וכתוב יפה מאוד
      אבל… הפוטו פיניש שהוא נתן לעונה זה מה שסגר את הסיפור.

      יצא לי לראות כמעט את כל המשחקים האילו, והוא באמת שיחק מעולה ולא היה ניכר שהוא מחפש את הטריפל דאבל בצורה חריגה (את העזיבה של השחקן מהוויק סייד, עניין הריבאונד בעונשין והקליעות המהירות שלוקחים אחרי מסירה שלו אני מחשיב כשיטה שלחלוטין צריך למדוד האם היא מועילה או מזיקה, לתחושתי היא מועילה כי אחרי ריבאונד שלו הם טסים)
      וזאת כאשר היה ברור שעניין הממוצע והשיא ישחק לו בראש…
      תוסיף על זה את סלי הקלאץ' והריצות המטורפות שהוא עשה בעצמו לסגור משחקים (אני די בטוח שהוא עבר את איזייה בנקודות ברבע הרביעי בתקופה הזו), ודווקא במשחק נגד דנבר שכן היה ברור שהוא רוצה לעשות טריפל דאבל ולשים את זה מאחוריו, הוא עשה 18-2 אישי וסל מהחצי…
      M V P

    3. אריק טל

      14 אפר 2017 05:11:10

      כל כך הרבה תגובות (איזה כייף!), אני לא יכול לענות לכולם. אבל אני רוצה להתייחס לטענה שכולם מעלים בנושא הצוות המסייע של ווסטברוק והארדן. קודם כל, כל מה שכתבתי הוא בפירוש חוכמה שלאחר מעשה. גם אני הייתי שותף להערכות שהצוות באוקלהומה טוב יותר. אבל העונה הוכיחה את ההיפך. אפשר בהחלט לטעון שזה בזכות השימוש היעיל יותר של הארדן בשחקנים שלצידו, אבל זה לא יכול להסביר את ההבדל ביכולת של הקבוצה כשהארדן על הספסל. אם משווים את ההישגים של הקבוצות בדקות שבהן הכוכבים על הספסל, רואים יתרון עצום לטובת יוסטון. שוב, חוכמה של בדיעבד, אבל אילו הנתונים של העונה, ועל כך ביססתי את הטענה שהצוות המסייע של יוסטון טוב יותר.
      מעבר לזה, בסופו של דבר כל הכרעה היא סובייקטיבית. אפשר לעשות קייס דומה למה שאני עשיתי לווסטברוק עבור הארדן ועבור שחקנים נוספים. אני לא חולק על אף אחד שחושב שהארדן צריך להיות ה- MVP. הוא נתן עונה אדירה. יכול להיות שפיספסתי משהו לגבי איזאה תומס. אני חייב להודות שלא ראיתי אותו הרבה, והמעט שראיתי היה מרשים בצורה בלתי רגילה. אבל בכל מקרה, הבחירה הסופית תהיה בין ווסטברוק להארדן.

      1. bobby

        14 אפר 2017 09:42:16

        תודה לך, וגם לנתנאל, על ההתייחסות.

        בסופו של דבר אני מודע לכך שאם ווסטברוק יזכה ב-mvp, זה לחלוטין בזכות ולא בחסד.
        רק הסיבה של ״השחקנים מסביבו פחות טובים משל הארדן ביוסטון״ עדיין לא יושבת לי טוב בגרון.
        מבין את הטיעון שלך על אפקטיביות הקבוצה כשכל אחד מהם נח. בהחלט נתון ששופך מעט אור על הטענה שהצוות המסייע של יוסטוון עדיף. מצד שני כאן גם יכולים להיכנס לדיון סוגיית המאמן וסגנון המשחק –
        האם דונובן, שבנה סגנון משחק בו ווסטברוק כמעט 100% מהזמן נוגע בכדור, לא יוצר יותר תלות בקבוצה מאשר הסגנון של דנטוני עם הארדן ביוסטון?
        אבל זה כבר דיון סובייקטיבי מדיי שאי אפשר לצאת ממנו.

        בכל מקרה – שיהיה ל-2 המועמדים בהצלחה, ואמן שהארדן, ביחד ים הקבוצה הטובה יותר (😉), יעברו את הרעמים בסיבוב הראשון, ובכלל יגיעו הכי רחוק שניתן בפלייאוף זה.

  8. גיא הרשע

    13 אפר 2017 20:10:38

    לכל מי שיבחר ב-קאוויי/הארדן/ווסטברוק,
    יש באמת טיעונים מצוינים –
    כאלו שקשה להתווכח אתם.
    2 טיעונים שאני ממש לא מסכים אתם –
    (של הכותב, ובתגובות)

    את הארדן מקיפים שחקנים טובים יותר,
    והראשן שומר פחות טוב מווסטברוק.

      1. גיא הרשע

        13 אפר 2017 20:45:36

        אני אשמח שתראה לי את הסטטיסטיקה שמראה שווסטברוק שומר טוב יותר מהארדן,
        או את זו שמראה שהצוות המסייע של הארדן עולה על זה של ווסטברוק.

        לדוגמה –
        אני מכיר את הנתון שהשחקנים עליהם ווסטברוק שומר קולעים ב-3.4 אחוז יותר מאחוזיהם הרגילים (הנתון של הארדן הוא 1.1 אחוז).

        1. הייט-אשברי

          13 אפר 2017 21:13:22

          נתחיל בשחקנים . בברלי, אנדרסון , אריזה , דקר ,קאפלה, לו וויליאמס וגורדון הם צוות טוב בהרבה מאולדיפו , קוליסון , אדאמס, גיבסון , קאנטר . רוברסון ומקדרמוט .
          אם אתה לא מסכים , אביא לך מחר את נתוני הקליעה של כולם . לא כמות הזריקות אלא האחוזים מהשדה .
          ליוסטון יש קבוצה אתלטית יותר וקלעים טובים יותר . והיא מסתדרת לא רע גם כשהארדן על הספסל – יש נתונים שמגבים את זה.

          1. אחד העם

            13 אפר 2017 22:29:13

            תביא בבקשה נתוני קריירה.
            אם תציג שהשנה הצוות של הארדן קולע באחוזים טובים יותר זה יהיה טיעון לטובתו (לרכז תמיד יש אחריות חלקית על המסירות שהוא נותן – מיקום השחקן המקבל וטיימינג במסירה)

  9. ספלאש

    13 אפר 2017 20:11:27

    ממש הפתעת אותי בסיום, הייתי בטוח שאתה בונה את כל המאמר בשביל לתת את הפרס להארדן.
    בשביל לנמק את הזכייה של ווסטברוק, לא צריך מאמר ארוך לצערי, מספיק 2 אותיות: TD.
    אני לא חושב שמגיע לראסל, אבל אם הוא לא יקבל זו תהיה הפתעה עצומה, עם איך שהליגה חושבת היום

    1. אריק טל

      14 אפר 2017 05:15:09

      כפי שכתבתי קודם, הפתעתי גם את עצמי קצת.
      אם לסכם את כל המאמר שלי לשני משפטים קצרים, הייתי אומר ווסטברוק ה- MVP, ולא בגלל הטריפל-דאבל. הסטטיסטיקה אכן מרשימה אבל אסור להסתנוור ממנה. את הסיבות כבר פירטתי.

  12. גלעד

    13 אפר 2017 20:27:17

    הדעות שלי נוסחו כבר מעליי אבל אוסיף גם בכל זאת.
    ההבדל בין מקום שלישי למקום שישי מספיק גדול כדי להעלים כל פער מינורי בסטט' לטובת ראסל. מה גם שההגנה והצוות המסייע כמו שגיא ציין לא בהכרח הולכים לטובת אוקלהומה.

    עוד יש לציין לגבי הריבאונדים של ראסל שאמנם אין סיבה להשמיץ אותו עליהם שרוב גדול מהם נלקח בלי שחקן יריב בסביבה.

    1. עידו גילרי

      13 אפר 2017 20:33:45

      אני לא אוהב את הטיעון נגד הריבאונדים של ווסטברוק.
      13.2% מהרביאונדים שלו בהגנה הם קונטסטד.
      אצל הארדן? 15.1%. זה לא כזה הבדל משמעותי.
      אצל לברון ג'יימס זה 16.8% ולא שמעתי אף אחד בא אליו בטענות.

      1. גלעד

        13 אפר 2017 20:38:15

        הפער של ראסל בסטט' מול הארדן הוא באותם ריבאונדים אנקונטסטד.
        יש גם טענה שאני לא יכול לאשר כי לא ראיתי מספיק העונה שהוא נוטה לעשות כמו רונדו בעונה שעברה וקצת לוותר על ההגנה האישית בשביל סיכוי גבוה יותר לריבאונד.

          1. גלעד

            13 אפר 2017 20:50:59

            הכוונה היא לא שהוא מרוויח ריבאונדים שהארדן הפסיד בגלל שהם קונטסטד אלא שהפער ביניהם לא מתבטא במלחמות על ריבאונד אלא יותר בשאיפה של השחקן והקבוצה לקחת כל ריבאונד אפשרי

            1. גלעד

              13 אפר 2017 20:59:45

              את יוסטון ראיתי קצת יותר מאוקלהומה וכמעט לא ראיתי מקרים של בוקס אאוט עבור הריבאונדים של הארדן.
              נראה שהשיטת משחק של יוסטון מאפשרת לשחקני חוץ יותר ריבאונד כשגם בברלי ואריזה עם מספרים גבוהים יחסית לעמדתם בריבאונדים (איזור ה-6)

          3. Ljos

            13 אפר 2017 21:03:55

            קודם כל, לא ברור לי איך זה הגיוני הסטטיסטיקה הזו. 8.7 מהריבאונדים שלו הם אנקונטסטד, לעומת 2.2. אז אתה טוען שהוא לוקח את כל הריבאונדים שלו בהתקפה?
            דבר שני, הטיעון הזה בא להפריך את הטענה שהטריפל דאבל הם מכת מוות מנצחת לטובת ראס. כשכל ההבדל הוא שקבוצה מוכשרת וגבוהה של אוקלהומה עוזבת לו שני ריבאונדים יותר במשחק, ההבדל הקטן הזה לא משמעותי.

          4. עידו גילרי

            13 אפר 2017 21:25:06

            7.8 הם אנקונטסטד בהגנה השאר בהתקפה.
            אני לא מאמין שהטריפל דאבל הוא מכת מוות לשום דבר אז עלי זה לא עושה רושם. אנ יפשוט לא אוהב שמנסים לעוות את התמונה לגבי ווסטברוק. גם עם זה שהם עושים בוקס אאוט עבורו אז הם קבוצת ריבאונד ההגנה השלישית בליגה וקבוצת הריבאונד הטובה בליגה (למרות שאיבדו את דוראנט). בקיצור הטיעון שזה פוגע בקבוצה הוא קצת רעוע בעיני.

          5. Ljos

            13 אפר 2017 21:40:39

            אה. סליחה, פשוט שכחתי לרגע איך קוראים, ובכל מקום שכתבת קונטסטד הוספתי אן בהתחלה. טמטום שלי.
            אתה לא, אבל יש מי שכן. הטענה היא שהוא מרוויח סטטיסטיקה על חשבון השחקנים האחרים (סטטיסטיקות הריבאונד של השחקנים המובילים ירדו משנה שעברה). הפגיעה בקבוצה היא מההגמדה שלו את שאר שחקני הקבוצה. זה רק אחד מהדברים.

  13. גיא הרשע

    13 אפר 2017 20:53:04

    אני לא מבין את הצורך לגמד את שאר אוקלהומה בשביל להעצים את ווסטברוק.
    זו קבוצה עם הגנה מצוינת (10 בליגה), רב' מצוין (3 בליגה), רב' התקפה אדיר (1 בליגה).
    ויש להם מהספסל את אחד משחקני הספסל הדומיננטיים בליגה (קנטר, 14.3 נק' ב-54.5% מהשדה).

    1. הייט-אשברי

      13 אפר 2017 21:34:00

      עד כמה שזכור לי , 2 שחקני ספסל של יוסטון ( וויליאמס וגורדון ) מועמדים לתואר השחקן השישי , ואחד מהם (גורדון ) כנראה גם יזכה בו .
      איך זה מסתדר עם התיאוריה שלך ?

      1. גיא הרשע

        13 אפר 2017 21:45:38

        גלעד צרף קישור לתחזיות קדם העונה.

        "פריוויו יפה מאוהד אמיתי . יוסטון אכן תלך לאן שהארדן ייקח אותה ולא תעשה פלייאוף. מעולם לא החזקתי מהארדן . אנוכי בהתקפה וחור בהגנה . גם בעונה שעברה הוא לקח אותם בקושי למקום השמיני . והאחריות היתה שלו – לא של הווארד. מקום 10 במערב."
        (הייט-אשברי)

        אז אכן יוסטון הלכו לאן שהארדן לקח אותם, וזה גבוה יותר מהמקום אליו ווסטברוק לקח את הת'אנדר.

        1. הייט-אשברי

          13 אפר 2017 22:01:19

          כתבתי למטה שכמעט כולם טעו , כולל אני . לא חזינו התפצצות של כישרון התקפי מצד הצוות המסייע של הארדן . אני מזכיר לך שאנדרסון וגורדון הוחתמו שניהם בקיץ האחרון , ואף אחד לא צפה את המופעים שלהם לשלוש . ובפגרה הובא גם לו וויליאמס , שהוביל את הלייקרס מהספסל (! ) עד שעזב .
          והארדן עדיין חור בהגנה . ואם הוא לקח קבוצה גבוה יותר , אז קוואי לקח קבוצה גבוה ממנו . ברור לך שהטיעון שלך לא מחזיק מים .

          2. הייט-אשברי

            13 אפר 2017 22:14:24

            ריאן אנדרסון קלע 41.9 אחוז מהשדה ו-40.4 לשלוש . לא נשמע לי ממוצע הליגה . עוד מעט אבדוק את האחרים .
            ועוד נתון משמעותי לזכותו של ראסל . נתוני הנקודות , האסיסטים והריבאונדים אינם מנורמלים . ראסל שיחק בממוצע למשחק כמעט 2 דקות פחות מהארדן – 34.6 לעומת 36.4 . זאת אומרת שכשמנרמלים ל-48 דקות משחק הפערים לטובת ראסל גדלים בכל הפרמטרים .

          3. עידו גילרי

            13 אפר 2017 22:18:13

            זה שחקן אחד שממוצע הקריירה שלו הוא 38% מחוץ לקשת. הקבוצה ככלל קלעה ב-36% מהשלוש – בדיוק ממוצע הליגה. להבדיל נניח מהווריורס של שנה שעברה שקלעו מעל 41% מחוץ לקשת.

        2. bobby

          14 אפר 2017 09:56:56

          גיא, עידו, מציע לכם לא להיכנס עם ה״א לדיונים שקשורים להארדן, ווסטברוק ופרס ה-mvp.
          לא שהוא לא בר שיח, רק שבכל נושא שקשור איכשהו לג׳יימס הארדן, השנאה מעוורת אותו. מצידו שטיאגו ספליטר ייקח את ה-mvp ולא הארדן.

          הוא עוד בטראומה מזה שב-2015 הארדן קיבל את הפרס ולא קרי. רגע, בעצם גם אז הארדן לא זכה.. לא משנה. הוא בטראומה ממשהו מסוים שגורם לכך שהארדו בא לו רע בעין (אולי זה הזקן?) אין טעם לפרוס בפניו טיעונים על למה הארדן ראוי לפרס.

  15. גלעד

    13 אפר 2017 21:10:06

    בנושא הציפיות מהקבוצה. הלכתי לבדוק כאן אצלנו בהופס את התחושה שלי (שכבר עלתה פה) שווסט נמצא בערך איפה שחשבנו שהוא יהיה ואילו הארדן הרבה מעל.
    צדקתי.
    בפריוויו של אוקלהומה התסריט הריאלי גם בפריוויו עצמו וגם בתגובות היה איזור ה-50 נצחונות ומיקום 5-7 במערב. בדיוק מה שקרה.
    http://www.hoops.co.il/?p=76895
    בפריוויו של הרוקטס התחזית האופטימית הייתה 50+ נצחונות ומקום רביעי במערב ואילו בתגובות הלך הרוח היה שהם יסיימו בשלהי הפלייאוף (6-8) מלבד גיא שהימר על מקום שלישי הרוקטס נתנו עונה הרבה מעל המצופה.
    http://www.hoops.co.il/?p=78922

    1. הייט-אשברי

      13 אפר 2017 21:41:42

      נכון – אבל אתה טועה בדבר אחד . אף אחד לא חזה התפוצצות התקפית כזאת של יוסטון ולא רק של הארדן – גם של אנדרסון , גורדון והאחרים .
      לד'אנטוני אכן מגיע תואר מאמן העונה , ודונובן מולו פחות או יותר עציץ בהצגה של ראסל .
      תשאל את עצמך לאן מגיעות הקבוצות בלי שניהם . בלי ראסל אוקלהומה לא בפלייאוף . חד וחלק . שמישהו כאן יחלוק על זה.
      ללא הארדן יוסטון עדיין נכנסת . כי יש לה הרבה ספקי נקודות חוץ ממנו , וההגנה שלה לא נפגעת . לאורך העונה , כשהוא ישב על הספסל , בד"כ האחרים עשו עבודה טובה .

      1. עידו גילרי

        13 אפר 2017 22:05:47

        אנדרסון וגורדון היו די סביב ממוצעי קריירה שלהם העונה.
        לפני העונה בדיונים עם אפלטון דיברנו על 115 נקודות למשחק. אין כאן שום דבר חורג מהתחזיות. זה העובדה שהם ספגו פחות משציפינו שמפתיעה.

  16. אהרון שדה

    13 אפר 2017 21:11:44

    שאלה למי שיודע ;.
    קראתי איפה שהוא שהפרסים השנה לא יחולקו כבכל שנה תוך כדי הפליאוף…..אלא בערב גאלה מיוחד שיתקיים אחרי הדראפט בסוף יוני האם השמועה הנ"ל נכונה ?

  18. Rondi

    13 אפר 2017 22:05:20

    מצוין!!!
    מרגיש לי כאילו כתבת את המחשבות שלי.
    גם אני כל השנה הייתי עם הארדן וכמה נצחונות בחודש האחרון הטו אצלי את הכף.
    אני מסכים עם כל מילה פרט לנקודה אחת. זה לא שסביב הארדן יש שחקנים יותר טובים. השחקנים סביב הארדן יכולים לשחק גם בלעדיו. השיטה נשארת אותה שיטה. במקרה של okc הקבוצה בנויה על המהירות של ווסטברוק ובלעדיו עם כל הכבוד לאולדיפו אף שחקן לא מצליח לבוא לידי ביטוי (אולי פרט לקנטר).
    זו אגב הסיבה שעושים לו בוקס אווט. הרעיון הוא לשים את הכדור כמה שיותר מהר אצל ראס.
    באסה מבחינתו של הארדן שנותן כבר בפעם השנייה עונת MVP תוך שנתיים ומפסיד אותה בפוטו פיניש. מצד שני, אני מאמין שבסופו של דבר הוא יהפוך לטופ דוג אחריי לברון…

  19. Mbk

    13 אפר 2017 22:15:17

    קבוצה עם 67 ניצחונות ואין לה מועמד אחד ל MVP
    בעונה ההיסטורית ההיא ביג O היה שלישי במירוץ ה MVP
    שני היה וווילט עם עונה של 50.4 למשחק
    ה MVP היה ביל ראסל עם מספרים הרבה יותר צנועים
    לדעתי הדיון על ה MVP הפך לנדוש ומאוס ,ווסטברוק סיפק עונה מטורפת ברמה האישית וגם הארדן ,אם מישהו היה אומר לי לפני 5 שנים שהארדן יהיה מלך האסיסטים של הליגה הייתי שולח אותו להסתכלות

    1. רביד אראל

      14 אפר 2017 09:58:32

      אני חושב שההבדל העיקרי הוא שאז השחקנים בלבד בחרו את הMVP, ולכן הם בחרו את השחקן שהם חשבו שהוא הכי מרשים ועדיין יהיה מקובל על כולם.

  20. הייט-אשברי

    13 אפר 2017 22:32:21

    אחרון להלילה , מתוך NBA.COM :

    The Thunder outscore teams by 3.3 points per 100 possessions with Westbrook on the floor and are outscored by 9.2 points with him on the bench—a difference of 13.1
    points over 100 possessions

    ומה הנתון המקביל לגבי הארדן ? אני מזמין את כל חסידיו לבדוק לבד.

  21. הממזר של סטוקטון

    13 אפר 2017 23:30:32

    קארי MVP ללא עוררין !

    מדברים על חודש אחרון ?

    MY LIGHT SKIN NIGGA תפר את כ ו ל ם !

    גאון ברמה של דה וינצ'י, איינשטיין, מוצארט. הוא משחק התקפה כאילו היה הילד הלא חוקי של מיכאל טל ו ראשיד נז'מטדינוב.
    10 ספרות מעל כל החיקויים האחרים.

    ראסל – זונת סטט'.

    הארדן – זונת עונשין.

    אייזאה – MVP לא יכול לבוא מהמזרח

    לברון – לא בדיון. השחקן הטוב בעולם לשעבר, וגם זה רק בטמפרטורת החדר (לא מעלה 1 יותר או פחות !)

    קוואי – מלאך אלוהים והיחיד שבתחרות.

  22. ויסקונסין

    14 אפר 2017 00:19:31

    🙂 לממזר, סיגנון כתיבה יפה לאריק טל,
    יפה לכם הויכוח, לא שהבנתי הכל, אך 1+ לרב המגיבים.
    ראסל בונה 70% והורס 30% (35% במאי/הספר של אריך קסטנר),
    זה כמעט פשע ששחקן כזה, בחלקו הורס,חבל.

  23. Ish

    14 אפר 2017 00:42:01

    טוב השתעממתי מספיק בשביל לבזבז את הזמן שלי על הטענה למי כביכול היה סגל שהיה ניתן לצפות ממנו ליותר בתחילת העונה (לכן שחקנים שהגיעו בטריידים מאוחר יותר לא נרשמו) להלן הנתונים של PER WS ו WS/48 עבור השחקנים ששיחקו/היו צפויים לשחק הכי הרבה דקות עבור הקבוצה בתחילת העונה בשנתיים האחרונות (השורה של השנה המאוחרת מצד שמאל(כי אני שמאלן))(שחקנים עם שורה אחת הם רוקים או רוקים אפקטיבית(דקר))

    PER WS/48 WS
    יוסטון – 2016 -> 2017
    אריזה – 5.4 0.090 12.9 -> 6 0.103 12.3
    גורדון – 2.1 0.069 13.5 -> 3.8 0.079 13.2
    בברלי – 4.4 0.102 13.0 -> 5.3 0.124 13.0
    אנדרסון – 3.9 0.092 17.2 -> 5.2 .118 13.6
    קפלה – 4.4 0.144 18.3 -> 6.0 0.185 21.4
    דקר – 3.1 0.105 13
    הארל – 0.9 0.118 14.6 -> 4.1 0.183 19.2
    ננה – 2.7 0.120 16.8 -> 4.1 0.165 18.9

    סה"כ חלקי נצחונות: 23.8 -> 37.6
    ממוצע דירוג אפקטיביות שחקן: 13.76(דקר לא כלול) -> 14.325

    אוקלהומה – 2016 -> 2017
    אולדיפו – 4.9 0.099 16.7 -> 4.0 0.86 13.6
    רוברסון – 3.4 0.105 10.2 -> 4.2 0.085 9.6
    אדאמס – 6.5 0.155 15.5 -> 6.4 0.129 16.4
    קנטר – 8.1 0.226 24 -> 5.8 0.183 23.7
    סאבוניס – 0.7 0.022 6.9
    גרנט – 2.1 0.050 12.6 -> 3.0 0.098 10.3
    פיין – 1.4 0.093 12.9 -> 0.1- 0.011- 6.2
    אברינס – 2.1 0.095 10.1

    סה"כ חלקי נצחונות: 26.4 -> 34.1
    ממוצע דירוג אפקטיביות שחקן : 13.65(שני רוקים לא כלולים) -> 12.94 (לא כולל פיין)

    מסקנות? תרגישו חופשי להמציא. אני למדתי שנתוני PER וWS הם אמצעי מעודד הקאה לא רע בכלל(אבל יש אנשים שחושבים שיש להם חשיבות אז שיהנו). ההבדלים לא גדולים במיוחד אם כי לשחקני הרוקטס יתרון לא מבוטל בשנות הנסיון הכוללות בליגה (לא מופיע בנתונים)

  24. captain beefheart

    14 אפר 2017 01:57:26

    מאמר משובח. הצלחת לגרום לי להטיל ספק בכמה דברים שחשבתיהם לסגורים. ובכל זאת נפגש איתך בסיום – ברור שראס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט