היום לפני 34 שנים: "מלחמת הסנטרים" / מנחם לס

היתה זו ההצגה הגדולה בעיר (לנדובר), במדינה (מרילנד) וברפובליקה (ארה"ב) באותו יום, ה-13/12/1982. ההצגה או המאורע (כי שזה היה יותר ממשחק כדורסל זה בטוח!) העמידה את שני הסנטרים הגדולים ביותר במכללות – ויותר ממוח כדורסל אחד הדגיש 'כולל ה-NBA' – רלף סמפסון מאוניברסיטת וירג'יניה, מס' 1 במכללות, והוא על ה-2.22 מ' שלו, נגד פטריק יואינג, הסנטר היותר נמוך אבל עם ה-2.14 מ' שלו עדיין חתיכת בשר מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, מס' 2 במכללות.

הכל היה במשחק הזה: 1 נגד 2. שני הסנטרים הנחשבים לטובים ביותר עם חילוקי דיעות על 'מי טוב ממי'. שתי אוניברסיטאות שכנות, אחת – ג'ורג'טאון – יושבת ממש בתוך הבירה, והשנייה , לנדובר,  פרבר של הבירה (9 מייל מהקפיטול). שתיים מהאוניברסיטאות המעולות ביותר – אחת, ג'ורג'טאון, אונ' פרטית ברמה פחות או יותר של דוק, ואולי פסיק או שניים מתחת הרווארד ופרינסטון, והשנייה, וירג'יניה, הסטייט יוניברסיטי מהטובות בארה"ב, ברמה של קליפורניה (ברקלי), או ניו יורק סטייט בסטוני-ברוק.

ספורטס אילוסטרייטד כינה את המפגש Showdown in the Pivot, והכינוי דבק.

19,035 צופים התאספו ב-CAPITAL CENTER ועשרות מיליונים בטיווי חיכו להצגה הגדולה.

הסטודנטים של וירג'יניה חיכו ליואינג בצורה המעליבה ביותר. ביציע נראה השלט "EWING IS AN APE", ומתחתיו שלט "EWING CANNOT READ THIS". עוד שלט זעק "THINK EWING THINK". יואינג, תמיד שחקן רגיש (תכונה שנשארה בו משך כל הקריירה ב-NBA, מ.ל), נראה מוטרד.

כשהכל ניגמר וירג'יניה עם סמפסון ניצחה את המלחמה 63-68. גם את הקרב ניצח סמפסון כשקלע 23 נק' עם 16 ריבאונדים ו-7 חסימות. ליואינג היה יום של 16 נק', 8 ריב' ו-5 חסימות.

סמפסון היה סניור ויואינג היה סופומור. היום ההבדלים כבר התערבבו ונעלמו בגלל כל הפרשמנים ההולכים ישר ל-NBA אבל בימים ההם סניור היה "בוגר" וסופומור "ילד".  לסמפסון היו את ה-MOVES, הנסיון, וה-TIMING לגבור על יואינג. ליואינג היתרון היה כוח, משקל, עוז, ומלחמה.

לסמפסון היה גם צוות עוזר טוב יותר מאשר ליואינג. הגארד שלו היה ריק קרלייל (לימים שחקן NBA והיום מאמן דאלאס), ולידו הפאור פורוורד המצויין אוטל וילסון, וכן טים מולן וג'ים מילר. ליואינג בני הקבוצה הטובים ביותר היו פרשמנים, צעירים אפילו ממנו – דייויד וינגייט (לימים שחקן NBA), מייקל ג'קסון, אנטוני ג'ונס, וביל מרטין.

כשהמשחק הסתיים סמפסון גילה שהוא שיחק עם שפעת. הוא נראה סחוט בסיום, וצולע, כתוצאה מפגיעה בברכו באימון לפני המשחק, פגיעה שגרמה לנפיחות בברך וצורך לנקזה.

הוא החמיא ליואינג: "אני לא חושב שהייתי במיטבי. פט הוא שחקן מצויין שעוד נראה הרבה ממנו. אין לי מספיק מילים להללו. ניסיתי להילחם נגדו תחת הסל אבל הצלחתי רק כמה פעמים. הוא FRONTS ME ועם משקלו הוא דבר כבד מאד להזיז"

סמפסון רצה לעזוב את וירג'יניה אחרי השנה השלישית, אבל היתה בעייה בין הקליפרס והלייקרס והוחלט על הטלת מטבע לקביעת הקבוצה שתיזכה בו. סמפסון, מחשש שלקליפרס יש 50% סוי לזכות בו, החליט להישאר לשנה רביעית.

הוא היה בחירת הדראפט הראשונה ב-1983 של היוסטון רוקטס. הוא מיד זכה בתואר 'רוקי השנה', ושנה אחרי ב-MVP של האול-סטאר, לפני שפציעות החלו לפגוע בו ובקריירה שלו.

 

(רלף סמפסון ב-2012; לא השתנה הרבה)

בעונת 1984-5 הרוקטס מיד שיפרו את הרקורד שלהם ב-19 משחקים ל-34-48 ועשו את הפלייאוף לראשונה בארבע שנים. רלף קלע 22.1 עם 10.4 ריב', אבל הפסידו לדנבר בחצי הגמר כשבמשחק ההפסד האחרון סמפסון קולע 30 עם 15 ריב', 5 אסיסטים, ו-5 חסימות, הראשון לעשות זאת.

בעונה הבאה הרוקטס פגשו בלייקרס הנהדרת עם קרים עבדול ג'אבר, מג'יק, וכל שאר כוכבי ה'שואו-טיים' בגמר המערב. אחרי הפסד במשחק הראשון הרוקטס גברו על הלייקרס בארבעה משחקים רצופים. סמפסון היה טוב אבל לא מצויין כי שני ניתוחי ברכיים האיטו אותו, אבל יחד עם אולג'ואן הם עשו זאת. אני רוצה רק להזכיר לכל אוהדי הלייקרס את המשחק האחרון כשהתוצאה שווה ב-112 (ואולג'ואן בחוץ כי הוא ניזרק בגלל פאול טכני שני) ועם שתי שניות בשעון סמפסון מקבל כדור בפינה וב-TURNAROUND קובר את הכדור והבאזר נשמע כשהכדור רק עזב את ידו, ואז כל העולם שמע רק 'סוויששש'. הנצחון שולח את הרוקטס לגמר נגד הבוסטון סלטיקס.

הפרונטליין של לארי בירד, קווין מקהייל, ורוברט פריש היה יותר מדי עבור הרוקטס שנתנה את כל מה שהיה לה נגד הלייקרס.  סמפסון נפל במשחק השני על גבו, ושיחק עם כאב רב. הסלטיקס ניצחה את הסידרה בקושי גדול כשבשני משחקים בירד מנצח עם סלים עם הבאזר.

סמפסון המשיך לשחק אבל פציעותיו שלחו אותו לאיטליה ולקבוצות CBA עד שהחליט לפרוש.

הוא שימש כעוזר מאמן בסאנס תקופה מסויימת, אבל בסוף שנות ה-90 הוא הואשם על אי תשלומי CHILD SUPPORT בסכומים של חצי מיליון דולרים לילדים שהיו לו משלוש נשים שונות. אין לי ידע כיצד יצא מזה. שניים מילדיו שיחקו כדורסל בדיביזיה הראשונה, ושתיים מבנותיו סיימו את אונ' סטנפורד.

לא ידוע לי על מעשיו כיום.

פטריק יואינג היה בחירת הדראפט הראשונה של הניקס ב-1985, בחירה שרבים טוענים (למעשה, בטוחים!) שהיתה RIGGED (מאולתרת; מזוייפת). קצרה היריעה מלכתוב על אחד משחקני ה-NBA הגדולים שהדבר היחידי שלא זכה בו היה תואר אליפות ב-17 שנותיו בליגה. הוא הגיע מרחק החמצת שלשה אחת של ג'ון סטארקס מאליפות.

(פטריק יואינג היום)

מלבד אליפות NBA הוא זכה בכל, כולל אליפות NCAA, 12 אול-סטארים, מדלייית זהב עם הדרים טים, היכל התהילה, ואחד מ-"50 האגדות".

פטריק משמש כעוזר מאמן בהורנטס, תפקיד שהוא ממלא כבר 10 שנים בקבוצות שונות מבלי יכולת (בינתיים) לקבל קבוצה משלו.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. סמספון אחד השחקנים המבוסבזים ביותר קריירה מבטיחה שלא מומשה כלל בגלל פציעות, אך עם זאת הוא והבחירה בהאקים סימנו את הבעיה של הNBA באותן שנים, הפגיעה הקשה בתחרותיות, דונלד סטרלינג אמר זאת בגלוי והוא אחת הסיבות המרכזיות שהדראפט השתנה. יואנג ענק אבל הוא נולד בתקופה של שחקני פנים מדהימים.

  2. תאומי המגדל המקוריים….
    ועל יואינג הדבר היחיד שיש לי לומר הוא כשדאנקן הפסיד את האליפות למיאמי אחרי כמה פיספוסים הזויים בשניה האחרונה פרצופו של יואינג עלה וצף מול עיניי… : -)

    תודה על הטור

  3. ביל מרטין ששיחק עם יואינג זה אותו אחד שחרך כאן רשתות במדי גבת העמק?!? אליל ילדותי הנערץ.
    בדיקה בויקיפדיה מראה ששחקן ג'ורג'טאון שיחק בקבוצות שונות עד 1995, אבל עם שלוש שנים "ריקות" ללא מידע עליהן (92-94), כאשר ידוע שהשנתיים של בילי מרטין ה"גבתי" היו ב-93-94. אותו שחקן?

    1. אני הולך ל-TODAY IN SPORT HISTORY ובוחר משם. לרוב קומבינציה של ויקיפידיה, מה כתוב במאמר עצמו, ניו יורק טיימס שיש לו טור על "היום לפני", וכו'

כתיבת תגובה

סגירת תפריט