הדרך לשאנז אליזה (7) – פרידה (זמנית) מהטור / דוד "פאקו" סעדה

פורסם ב - 25. יול, 2016 ע"י ב - כללי

תם ונשלם, שבח לבורא הטור. שלושה שבועות של רכבת הרים מאחורינו. שלושה שבועות המורכבים מהרבה מאד רגעים שנגעו כל אחד במקום אחר. זה לא בדיוק פוסט סיכום (עידו ייתן אחד כזה על הרוכבים מחר – לא להחמיץ). זה יותר פוסט מאד סובייקטיבי שבא להתעכב על כמה מהרגעים האלו.

איתני הטבע ומלחמתם בטור: מזג האוויר בטור השנה בא להראות לנו שיש עדיין לא מעט דברים שאינם בשליטתנו. חום כבד שטיגן את הרוכבים, גשם ששטף את הדרכים וגרם ללא מעט התרסקויות, כולל ברד של ממש באנדורה.

פנטאנו באנדורה. חוקי, בטח שחוקי.

לרוחות היה חלק של ממש בטור. את הקטע בהר ונטו חתכו בגלל זה. בנג"ש הן העיפו רוכבים מהמסלול, ובדרך למונפלייה הן עשו שמות בפלוטון (מה שהביא לבריחה הפסיכית של סאגאן ופרום לקו הסיום). אחד המראות המיוחדים שראינו בקטעים רצופי רוחות כמו זה שבדרך למונפלייה הם האשלונז (echelons), אותם מבנים שנועדו להגן על הרוכבים מפני הרוח שמלפנים ורוחות הצד כאחד.

Echelons

הנופים: הטור הוא תמיד הזדמנות לצרפתים לנקוט באסטרטגיית ה"שופוני" הקבועה. ולמה לא, בעצם. לאוכלי הצפרדעים יש חתיכת ארץ, אז אין סיבה לא להשוויץ בה. את הפסגה של הר וונטו לא ראינו בגלל הרוחות, אבל גם בלי זה היה אפשר להציף את הפוסט הזה בתמונות של כל הנופים שראינו בדרך. מבחינתי אם היה צריך לבחור מראה אחד מהטור, אז היו אלו הפיתולים שעל פסגת הגראן קולומבייה, או בשמם – השרוכים (le lacets). מארגני הטור כנראה גם חשבו כך, כאשר נתנו לרוכבים לעבור פעמיים בפסגה זו בסיומו של קטע 15 (זה עם פרופיל "שיני המסור").

השרוכים

 

ברגעים של הטור היו כמה רגעי ביזאר:

הפלאם רוז' המפונצ'ר: הפלאם רוז', הדגל האדום שמסמן ק"מ אחד לסיום, הוא אחד מהסמלים של מירוצי האפניים. אין הרבה דברים יותר מביכים מאשר התמוטטות של הגשר המתנפח שמחזיק אותו, אבל זה בדיוק מה שקרה בסוף קטע 7. מסתבר שהחגורה של אחד הצופים נתפסה במתקן שניפח את הגשר. זה כנראה עוד צד של הקשר הבלתי אמצעי של הטור עם הצופים.

חגיגה בג'ימבורי

פביו מחליף אופניים: תקלות טכניות הן חלק מהטור. מדי פעם צריך להחליף גם אופניים. בקטע למונפלייה גם פביו ארו היה צריך להחליף אופניים. ארבע פעמים. זאת לא הסיבה היחידה שבגללה את הטור הזה הוא לא ירצה לזכור. וכבר אמרנו שאולי הוא צריך לעבור בעונה הבאה לקבוצת Orica-Bike Exchange.

גרייפל תוקף את הר וונטו: הטור הזה היה אחד שהספרינטרים הגרמנים יעדיפו לשכוח. קבנדיש וסאגאן אכלו את כל העוגה והשאירו להם פירורים. קיטל, למרות הקטע בו זכה, הראה בעיקר שהוא יודע ללכת עם הראש בקיר, לקטר ולהתרגז. אשר לגרייפל, אחרי אכזבות בלתי פוסקות, הגורילה הצטרף לקבוצת הבריחה בדרך להר ונטו, וכשההר התקרב – החליט לתקוף. לא ברור בדיוק מה ניסה להשיג, אולי את פרס הקרביות, אבל זה נגמר בדיוק אחרי דקה.

והריצה של פרום על הר ונטו: כל מילה נוספת מיותרת.

והנה הרגעים שבאמת עשו משהו:

מיכאל מורקוב מסרב להתפנות: הדני מיכאל מורקוב זכור מההתרסקות הקשה על המחסומים בקטע הראשון, כשניסה לפלס דרך במיאוץ עבור חברו לקבוצה אלכסנדר קריסטוף. אחרי כמה שעות בי"ח, מורקוב חזר למירוץ כואב ודואב, אך מסרב לפרוש. בקטע שלוש הוא כבר השתרך אחרי כל הרוכבים, כאשר "רכב המטאטא", אותו רכב המסמן את הזמן המקסימלי בקטע שמעליו אסור לרוכבים לעלות, נוסע מאחוריו ומאיים לעקוף אותו, מה שיגרום לפסילתו המיידית. מורקוב הצליח להחזיק מעמד בלי להיות מטואטא, וסיים את הקטע. רק בקטע 5, הראשון שכבר כלל טיפוסים יותר רציניים, נשבר הדני האמיץ והיה לראשון שפורש מהטור.

היום אין סוויפ.

ומה שקרה בניס: ההצגה חייבת להימשך. דיר באלקום.

שחמט של אוריקה: בקבוצות בריחה לא קורה הרבה שמגיעים שני רוכבים מאותה הקבוצה לקו הסיום. כשמגיעים שלושה, זה כבר ממש נדיר. מצב של שלושה רוכבים מאותה קבוצה מול רוכב אחד, יהא זה מי שיהיה, אמור להסתיים בניצחון השלושה. כמו בספרים של שחמט, כשיש לך שלושה כלים מול מלך בודד של היריב, אם תדע לתמרן איתם, אתה אמור לנצח, גם אם היריב הוא מגנוס קרלסן. המלך במקרה הזה היה פטר סאגאן, ושלושת הרוכבים של אוריקה, דורבריג', אימפי ומתיוס ביצעו סדרה של התקפות מתוזמנות מהספרים, שהסתיימו בניצחון של מייקל מתיוס על סאגאן המותש. לראות וללמוד.

וסאגאן: איזה כוכב רוק הבן אדם הזה. גילרי יכתוב עליו מחר מן הסתם, אבל הוא פשוט עשה מה שרצה בטור הזה. ולחשוב שלפני שנה כמה רפי הבנה כינו אותו לוזר. בתוך פרצוף שלכם!

מסיבת הסיום של I AM ופנטאנו: את קטע הגראן קולומביה לקח הקולומביאני ירלינסון פנטאנו על הקו מול ראפאל מייקה. פנטאנו שייך לקבוצת I AM השוויצרית, קבוצה שאמורה להתפרק בסיום העונה (הסברתי פעם למה זה קורה). החגיגות של הצוות של I AM יחד עם הניצחון של פנטאנו היו מרגשות. הן הזכירו מסיבת סיום בתיכון, כשכל החברים יודעים שזו אחת הפעמים האחרונות בהן יתראו כקבוצה. לפנטאנו עצמו אין מה לדאוג. הביצועים שלו בטור (כולל זכייה פעמיים בפרס הקרביות) יסדרו לו חוזה נחמד באחת הקבוצות האחרות. הוא גם הרוויח עוד אוהד.

זכארין לא מצליח לרכוס את החולצה: מי שעקב אחר הג'ירו השנה ודאי לא ישכח את ההתרסקות של אילנור זכארין, אחת המפחידות ביותר שנראו במירוץ. אחרי ניתוח בזק חזר הרוסי מקבוצת קטיושה לעניינים וישר אל הטור. בקטע הטיפוס לפינו-אמוסון בשווייץ, זכארין היה חלק מקבוצת הבריחה, כאשר החליט לברוח אל הניצחון בקטע. הקטע היה אחד המתישים בטור – הפסגה הייתה אחת מהגבוהות באלפים, החום היה כבד, וקבוצת הבריחה הכתיבה קצב מטורף שאף הקדים את הלו"ז של הטלויזיה. זכארין, בשארית כוחותיו, ניסה לרכוס את החולצה, כדי להגיע לקו הסיום עם חולצה סגורה – כפי שהספונסרים מבקשים. ללא הצלחה.

זכארין. זה ממש לא חיוך.

קצת לפני קו הסיום, מכונית הקבוצה של קטיושה התקרבה אליו בצפירות רמות. זה היה נראה כאילו הם מנסים לשכנע אותו לרכוס את החולצה, אבל בדיעבד התברר שמנהל הקבוצה אשר במכונית התקשר לאשתו של זכארין, ושם אותה על הרמקול כדי לעודד את זכארין להמשיך אל הקו. זכארין המשיך וזכה בקטע. אם זה לא מעורר השראה, לא יודע מה כן.

האכזבות של אלאפיליפ: ז'וליאן אלאפיליפ הצעיר הגיע עם הרבה תקוות לטור. כבר בקטע 2 עם הסיום המשופע, אלאפיליפ היה בטוח בזכייה, כשסאגאן גנב לו את הניצחון על הקו. עדיין, זה הביא לו את החולצה הלבנה, רק כדי שתילקח ממנו חמישה קטעים אחר כך ע"י אדם ייטס. בירידה מהגראן קולומבייה הפגין אלאפיליפ כישורי ירידה מרשימים, וברח לכל מתחריו, רק כדי שתקלה טכנית באופניו תהרוס לו את התוכניות פעם נוספת. אח"כ בקטע הנג"ש הראשון, הרוחות העיפו אותו לכל הרוחות. גם מזה הוא יצא איכשהו.

על הפיליפ

בקטע 16 הוא חבר לחברו לקבוצה טוני מרטין לסוג של נג"ש זוגי, רק כדי להיתפס ע"י הפלוטון 30 ק"מ לסיום. גם בקטע הטיפוס האחרון הוא היה בקבוצת הבריחה עם סיכוי טוב לניצחון, אבל השלישיה שלפניו ניתקה מגע ממש בסוף הפסגה האחרונה, והוא אפילו לא זכה להיות בפודיום של הקטע. מאכזב? ודאי. מעורר תקוות לעתיד? עוד יותר. קיבלנו כאן רוכב עם זוג של couilles (מוזמנים לגגל) וחומר של אלופים. והוא גם צרפתי.

והאכזבה האמיתית: זה לא סתם שכל הרגעים שצויינו כאן היו של רוכבים במסגרת קבוצות בריחה. מספר הקטעים שהיו בשליטת קבוצות הבריחה היה בלי שום פרופורציה לטורים מקבילים. גם התקיפות בתוך קבוצת ה-GC היו מועטות יחסית, ובשביל זה בעצם באנו. היו לנו אחלה מנות ראשונות ואחרונות, אבל מה עם המנה העיקרית? אלה כנראה נפלאות המטבח הבריטי.

אולי אם לאיש הזה היה קצת יותר מזל:

היית חסר

ואם כבר מדברים על חוסרים: פוריטו הודיע שהוא פורש, ספרטקוס חתך הביתה בברן, ואנחנו צריכים למצוא גיבורים חדשים. כל אלו שהזכרנו עד עכשיו יכולים להיות התחלה לא רעה.

והעיקר, היה כיף גדול: בנימה קצת אישית. בטח מכירים את הקטע הזה שאתם מגיעים למקום העבודה, הלימודים או עם המשפחה ורוצים לדסקס איזה אירוע ספורט, שקרה, קורה או יקרה, רק כדי להבין שאין עם מי לדבר. אצל חובבי מירוצי אופניים מדובר במצב הטבעי – אין אפילו ציפיות לכלום. בגלל זה השבועות האחרונים היו מבחינתי כיף ענק. החיבור של האהבה לספורט הזה, יחד עם הקהילה הנהדרת והאיכותית שיש פה, יצרו כאן חווייה שלא תישכח. תודה לכולכם.

 

Tags: ,

75 תגובות ל - “הדרך לשאנז אליזה (7) – פרידה (זמנית) מהטור / דוד "פאקו" סעדה”

  1. מולי

    25. יול, 2016
    07:36

    תודה לך ולעידו על סופר עונג של טור.
    למדתי המון ונהנייתי הרבה יותר.

    Reply to this comment
  2. איל

    25. יול, 2016
    07:44

    תודה רבה. עקבתי בעניין אחר כל הפוסטים בסדרה.

    Reply to this comment
  3. עידו גילרי

    25. יול, 2016
    08:03

    פשוט נהדר וממחיש עד כמה זה הרבה מעבר לתחרות שבסופה יש מנצח.
    תיקון קטן – מורקוב המשיך ולא נשבר עד לקטע השמיני. השנה גם סיימו את הטור מספר שיא של רוכבים -174 (איזה באסה לטוני מרטין שנאלץ לפרוש ביום האחרון).
    עבורי הייתה עוד תמונה שנצרבה בזיכרון: על קו הסיום של הקטע ה-19 אחרי שהתרסק וכבר היה יכול לאבד את הכל פרום שנסחב כל הדרך למעלה על ידי ווט פולס שולח יד ונותן חיבוק של הערכה להולנדי.

    Reply to this comment
  4. פאקו

    25. יול, 2016
    08:16

    תודה עידו. גם על התגבה וגם על כל הפוסטים הנהדרים. אשר לפרום ופאולס – ה-GC היה בשטח השיפוט שלך…

    Reply to this comment
    • פאקו

      25. יול, 2016
      08:49

      אבל כן – היה אחד מהמראות המרגשים.

      Reply to this comment
    • עידו גילרי

      25. יול, 2016
      08:51

      עובד על זה אבל הק"מ האחרונים ממש בשיפוע אכזרי. מקווה שלא יתפוס אותי הברום וואגון.

      Reply to this comment
  5. Ori88

    25. יול, 2016
    08:57

    פאקו וגילרי, תודה רבה. הצלחתם אפילו לעניין אותי בטור !
    איזו השקעה של הכותבים – כל הכבוד
    הזעתם כמעט כמו הרוכבים

    Reply to this comment
  6. אהרון שדה

    25. יול, 2016
    08:59

    פאקו תודה רבה.
    הוספתם המון .
    כיף גדול לדעת את כל הידע. הזה.

    Reply to this comment
  7. צביקה

    25. יול, 2016
    09:18

    סדרת סיקורים מופתית. כל הכבוד לכם.

    Reply to this comment
  8. טל

    25. יול, 2016
    09:56

    רציתי להודות לכם על הסקירה המופלאה
    כל הכבוד לכם!
    כחובב טור כבר מספר שנים ,
    היה כיף גדול לקרוא ולהעמיק .
    האתר הזה נהדר

    Reply to this comment
  9. מתן גילור

    25. יול, 2016
    10:37

    -תודה רבה על הפוסט וכל הטור בכללותו. פשוט נפלא.
    -זקארין היה כ"כ עייף שפשוט לא הצליח לייצב את עצמו על האופניים.
    -היו יותר בריחות מוצלחות כי היו יותר קטעי הרים. מה שגם גרם לעייפות אצל רוכבי ה-GC והדומסטיקים שלהם.
    -מיעוט ההתקופות נבע הן מכמות קטעי ההרים והן מהעידן הנקי (או לכל הפחות הרבה יותר נקי). כבר אין דבר כזה שרוכב GC יעמוד על האופניים דקה וחצי ויתקוף פסגה במהירות מסחררת בקטע 19. התרחיש הזה נקבר יחס עם החומרים שטוב שנקברו.

    Reply to this comment
    • פאקו

      25. יול, 2016
      10:50

      תודה לך מתן. הדיונים איתך הוסיפו המון לעניין כאן.
      לגבי ה-GC, יכול להסכים לגבי עניין התוואי, פחות לעניין החומרים. לדעתי הסיבה העיקרית לחוסר המאבקים ב-GC היה קבוצת סקיי – הם תפקדו כבריון השכונתי שנותן את הכאפה למי שמנסה להתחצף. לא פלא שהטור האלמותי האחרון היה זה של 2011 – לפני שסקיי נכנסו לעניינים (והוא גם נחשב לנקי מבחינת חומרים לעניות דעתי).

      Reply to this comment
  10. המשגיח

    25. יול, 2016
    11:13

    תודה פאקו. השתדלתי לקרוא על הטור כמעט כל יום. אני לא רואה את עצמי צופה בזה מתישהו, אבל גם לקרוא על זה זו התקדמות לא?

    Reply to this comment
  11. יהונתן

    25. יול, 2016
    11:16

    מצטרף להבעת ההערכה על סיקור הטור, על הטורים המלמדים ועל הסבלנות במענה לשאלות!

    Reply to this comment
  12. שיר

    25. יול, 2016
    11:56

    היה נהדר, תודה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש

    Reply to this comment
  13. IDO

    25. יול, 2016
    12:33

    תודה על הסיקור. השנה נסיתי לראות בלי להרדם אבל המזג אוויר לא נתן לי לקלוט את השידור של SBS. יצא שלא ראיתי אפילו שנייה. ככה זה לחיות בהרים. סופות שלגים ןרוחות עזות וקליטה חרא.

    עקבתי בזכות הסיקור היומי של פאקו

    Reply to this comment
    • פאקו

      25. יול, 2016
      13:58

      תודה. יש לא מעט לינקים באיכות לא רעה ברשת (את רוב הטור ראיתי כך). למשל באתר steephill.tv המופתי הכולל סיקורים לענף כולו, יש באיזור הסיקורים פר מירוץ את האיזור של ה- live coverage הכולל לינקים לשיידורים בכל השפות. אפשר גם למצוא בקלות לינקים ליורוספורט, המשדר את כל המירוצים בערך.

      Reply to this comment
  14. אופיר

    25. יול, 2016
    12:41

    תודה רבה, היה כחף לקרוא את כל הטורים כאן. בהצלחה לקונטאדור בוולטה.

    Reply to this comment
    • מתן גילור

      25. יול, 2016
      14:03

      קשה לי להבין איחולי הצלחה לאדם שנתפס ונענש על שימוש בחומרים משפרי ביצועים. (זו כמובן לא ביקורת – אהדה אינה דבר רציונלי.)

      Reply to this comment
  15. עגל

    25. יול, 2016
    13:39

    תודה לפאקו ולגילרי על ההשקה הענקית, אתם מפלצת דו ראשית. תודה גם למגיבים עם הדיונים המעמיקים ובראשם מתן כמובן.
    החכמתי קצת. חבל שהעונה לא קצת יותר ארוכה.
    התמונה עם אלאפיליפ מתרסק על הקיר אמיתית?!
    הייתי שמח לקורא כתבה על משטר האנרגיה של הרוכבים – כמה קלוריות הם צריכים להכניס וכמה שינה. להבנתי את כל זמנם הפנוי הם משקיעים באוכל ושינה (ומסאז'ים תוך כדי)

    Reply to this comment
    • פאקו

      25. יול, 2016
      13:48

      התמונה אמיתית לגמרי. מטורף שהוא המשיך בקטע ואחר כך בטור, תוך כדי השתתפות בלפחות שתי בריחות.
      העונה מסתיימת למעשה באיזור אוקטובר. יש את הוואלטה בספטמבר ואת אליפות העולם באוקטובר. השנה יש גם את האולימפיאדה.
      לבקשתך האחרונה, חשבתי לכתוב פוסט דומה, אבל לא נכנס מחוסר זמן. לא לדאוג, יש עוד הזדמנויות, למשל בוואלטה.

      Reply to this comment
      • גור גולן

        25. יול, 2016
        18:48

        יאללה וואלטה! קרב אמיתי בין קונתדור ורןדריגז וולורדה הספרדים. כמובן שיהיו עוד הרבה שמות מעניינים, אני לא יודע אם ניבלי או קינטנה למשל משתתפים.

        Reply to this comment
        • פאקו

          25. יול, 2016
          19:00

          קינטאנה ישתתף. ניבאלי וואלוורדה לא (היו גם בג'ירו וגם בטור ומתכוננים גם לריו). סיכוי שאולי גם פרום. הולך להיות מירוץ מעניין מאד.

          Reply to this comment
  16. סומסום

    25. יול, 2016
    13:50

    תודה תודה תודה, תענוג אמיתי 🙂

    Reply to this comment
  17. גיא

    25. יול, 2016
    14:17

    כרגע חזרתי לציוויליזציה , וישר נכנסתי לבדוק מה נגמר בטור –
    אז מסתבר שכלום לא השתנה ב-5 ימים האחרונים,

    אם לא פאקו ועידו, סביר להניח שלא ממש הייתי מתעניין או אפילו מודע, לתוצאות הטור –

    אז קודם כל, כל הכבוד! לשניכם!
    על ההשקעה, על ההתמדה, ובעיקר על האיכות. הן באספקט האינפורמטיבי, והן באספקט הסיפורי,
    שאפו גדול!!!

    אני מצטרף לשאלה הכללית של עגל, זה מאוד ישמח אם יהיו טורי המשך,
    ההיבט הפיזיולוגי הנובע מסוגים שונים של מתחרים הוא בהחלט מרתק.

    Reply to this comment
  18. שמחי

    25. יול, 2016
    16:12

    יפה למדתי די הרבהשלא ידעתי .
    ועכשיו כמה מלים עלנדקע מסינה ורולות המיסטראל .
    הגולשים מתים עליהן המרחפים פוחדים. מהן פחד מות ובצדק רוחות מערבולתיות היורדות מההרים שעוצמתם עד 120 קמש הגיעו ל 90 בסוף הקטע המקוצר בוונטו וגם כך היו מטורפות.

    לסיום כמה שאלות …פתוחות.
    בקטע ויאלהה ארקליס ולורדה חזר מהבריחה ולחץ יד לפרום שהשתמש בהזדמנות להעיף את.ולורדה מהמקום השלישי המוביל לפודיום בעליה לארקליס היה קר ולורדה מתקשה בקור אז למה חזר מהבריחה אהה סקאי עמדו לתפוס אותם אז מה ….אז יתפסו ויברחו שוב אבל להיכנע בלי קרב ….
    מה גם דצריך היה להתיש את סקאי בשביל קינטנה שהקטע היה תפור למידותיו .
    בנפילה של סימון גראר למיטב זכרוני ממונפליה נפלו דומסטיקים מסקאי והפלווטון חיכה .
    למה יש לפלוטון לחכות לא המוביל נפל טז אין סיבה לחכות נהפוך הוא צריך לתקוף בכל הכוחות .
    קטע 20 פרום מתקשה מאד בעליה בסוף אך אף רוכב לא תוקף הרבה שאלות פתוחות כאמור …

    Reply to this comment
    • פאקו

      25. יול, 2016
      17:00

      – לא חושב שוולוורדה יכול להתיש את סקיי. אם כבר ההיפך.
      – לענ"ד אין שום חוק בלתי כתוב שהפלוטון צריך לעשצור כשדומסטיק נופל. עניין של שיקול דעת באותו הרגע.
      – בקטע 20 מה שלדעתי קרה זה שכולם היו בטראומה ממה שקרה בקטע 19. אחרי העליות הגדולות באו ירידות גדולות, ורוכבים כנראה חששו שאם ישימו לחץ על פרום בעליות, הוא ישים עליהם לחץ בירידות, מה שיסכן את בריאותם. סוג של כניעה בלי קרב שנוצרה מהאפקט הפסיכולוגי כתוצאה מהירידה הראשונה ההיא של פרום.

      Reply to this comment
  19. שמחי

    25. יול, 2016
    16:13

    שקע מסינה ורוחות המיסטראל…

    Reply to this comment
  20. יניב

    25. יול, 2016
    16:20

    כמו השאר קראתי ונהנהתי ,יישר כוח.
    אתמול בעיקר בזכותכם ראיתי בספורט גולד סרט של 30/30 על הטור ב1985-1986 והתחרות בין למונד לאינו.היה מרתק חבל על הזמן.קצת הצטערתי שאת הטור של 1989 והניצחון שמנחם כתב עליו שבוע שעבר היה ממש בסוף הסרט והם לא שמו עליו את הדגש.אבל היה אחלה סרט

    Reply to this comment
  21. לחם מטוגן

    25. יול, 2016
    16:31

    תודה לעידו ופאקו על הטורים המופלאים
    איזה טור נפלא היה לנו.

    Reply to this comment
  22. מנחם לס

    25. יול, 2016
    17:47

    למדתי המון מהטורים המצויינים.
    אבל ישנם כל כך הרבה דברים לא מובנים שזה מפריע לקבל את הטור כמאורע ספורטיבי נטו.
    למשל:
    אתמול, בקטע האחרון, כשהם כבר בפאריז אבל לפני 8 הסיבובים מסביב שאנס אליזה, הרוכבים מדברים ביניהם, צוחקים, רוכבים כאילו בטיול עם המשפחה (ראיתי אפילו רוכב מקבוצה אחת אוכל חצי חפיסה של משהו ונותן את חצי החפיסה הנותרת לרוכב מקבוצה אחרת), ולפתע, בסוף, פתאום קרב לחיים ולמוות שמסתיים בהפרש של סנטימטרים.

    לי זה נראה כאילו היתה ריצת מרתון, ו-40 ק"מ כולם רצו ריצה קלה, התבדחו אחד עם השני, ופתאום ב-2 הקילומטרים האחרים התחילה תחרות של ממש.

    משהו לא מובן לי בסיפור הזה

    Reply to this comment
    • פאקו

      25. יול, 2016
      17:56

      דוק, שוב תפסת קטע ייחודי בטור. הקטע בשאנז אליזה הוא קטע ייצוגי לגמרי, כאשר מבחינה תחרותית רק ספרינט הסיום חשוב בו. הוא שונה לחלוטין משאר הקטעים בטור – הרבה יותר קצר ומתקיים בשעה מאוחרת יותר. תסתכל על זה כמו משחק אול סטאר שמתקיים אחרי העונה הסדירה.

      Reply to this comment
      • מנחם לס

        25. יול, 2016
        18:40

        אם כך, אז עוד שאלה: האם לספרינט הסיום כולם יוצאים יחד?

        Reply to this comment
        • גור גולן

          25. יול, 2016
          18:46

          זה קטע שכולם יוצאים ממנו ביחד כמו תמיד אך ברובו הוא לא מתנהל כשלב רגיל. רק בסוף מתחיל השלב ובגדול.

          Reply to this comment
        • פאקו

          25. יול, 2016
          18:56

          בגלל שהקטע הוא שטוח, דה פקטו כולם מגיעים לספרינט הסיום יחד. העובדה שהקטע שטוח גורמת לזה שלפלוטון (דבוקת הרוכבים) יש הרבה יותר עוצמה יחסית לבודדים שינסו לברוח. בסופו של דבר הפלוטון תופס את הבורחים (ראינו את זה אתמול גם) ובאיזור ספרינט הסיום הקבוצות השייכות לספרינטרים משחררות אותם (כמו קפיץ הכוונה) לספרינט הסיום.

          Reply to this comment
  23. מנחם לס

    25. יול, 2016
    18:42

    אגב, בגלל כל ההרים שכאן (הרי הסמוקי'ס), אופניים הוא ספורט מאד פופולרי בדרום קרולינה, ובעתון המקומי היה כיסוי יומי מצויין על הטור.

    Reply to this comment
    • מתן גילור

      25. יול, 2016
      19:24

      ובכל זאת רק אמריקאי אחד זכה בטור וגם זה היה כשיצחק שמיר היה ראש ממשלה.

      Reply to this comment
      • פאקו

        25. יול, 2016
        19:59

        מעניין אם אפשר למחוק לראשי ממשלה את הקדנציות.

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          25. יול, 2016
          20:02

          רק אם תפסו אותם עם כספים ממריצים.

          Reply to this comment
      • עידו גילרי

        25. יול, 2016
        20:03

        פחחחחח

        Reply to this comment
        • מתן גילור

          25. יול, 2016
          20:28

          כן כן ובן ג'ונסון זכה במדליית זהב עם 9.79.

          Reply to this comment
          • עידו גילרי

            25. יול, 2016
            20:34

            נכון מאד.

          • מתן גילור

            25. יול, 2016
            20:35

            מעניין איפה הוא שומר אותה…

          • עידו גילרי

            25. יול, 2016
            20:36

            אז הטור לא התקיים שבע שנים ברציפות?

          • מתן גילור

            25. יול, 2016
            20:59

            התקיים ואין לו מנצח כי המשתתפים שהגיעו ראשונים עשו זאת במרמה.
            לא ממש מבין איך אפשר פשוט להתעלם מזה.
            לדעתי, בתור חובבי הענף, אנחנו צריכים להיות הראשונים שתומכים במחיקת הישגיהם של נוטלי החומרים האסורים. קל וחמר מי שלקח זאת לרמה הקיצונית ביותר.
            ואני הייתי מתומכיו של לאנס בזמן התחרויות.
            אתמול ראיתי את הסרט "לחסל את הגירית". היו רוכבים שאמרו בפה מלא שהם הפסיקו עם הרכיבה כשהם הבינו שאין לה יכולת להתמודד נגד המסוממים. זה צורה לענף? אפשר באמת להחשיב ככה זכיות?
            לאנס הגיע ראשון. גם בן ג'ונסון. שניהם לא זכה.
            נערך טור בלי זוכה בדיוק כפי שבשנת 2005 אין אלופה בסיירה A.

          • פאקו

            25. יול, 2016
            21:30

            אני פה עם מתן. הערצתי את לאנס, אבל ברגע שכל הפרטים על מה שהוא עשה נחשפו, מבחינתי כל הפסילות של התוצאות שלו היו מוצדקות לחלוטין. מה שהוא עשה היה הרבה יותר מרמאות – הוא הילך אימים על כל מי שניסה להתנגד, כולל רוכבים אחרים. מצער אבל מוצדק.

          • עידו גילרי

            25. יול, 2016
            22:30

            למחוק את התוצאות זה סוג של התעלמות כי אין מה לעשות התחרות התקיימה הבן אדם רימה וניצח. כלומר המערכת פישלה. זה המצב וצריך להתמודד איתו . כלומר כל השעיה ענישה שבאה לאחר מכך היא לגיטימית לחלוטין. אבל להגיד שלא היה זוכה או שמי שהגיע שני זכה זה סוג של התעלמות. זה בדיוק כמו לסמן כוכביות על אליפויות.

          • פאקו

            25. יול, 2016
            22:40

            אז רגע, אתה באמת חושב שבן ג'ונסון (דוגמא) הוא המנצח של הריצה ההיא? גם במקרה שלו המערכת פישלה? הרי עלו על הרמאות באותו היום. אם כן, איך בדיוק אתה מציע למערכת להתמודד עם כזה דבר? אתה בעצם אומר שברגע שהתחרות נערכה אין כבר מה לעשות. אז הדרך היחידה היא ע"י בדיקות מונעות, ואין טעם לבצע בדיקות אחרי התחרויות.

          • עידו גילרי

            25. יול, 2016
            22:51

            אני לא אומר שאין פה בעיתיות, אבל כן.
            התחרות התקיימה ומה לעשות הוא ניצח בה. הוא רץ 9.79 מהר יותר מכל אחד אחר באותו יום. נניח ואדני הזינוק היו מפספסים פסילה מה אז?
            לדעתי הדרך היחידה להתמודד עם הרמאות היא שתהיה חרב מספיק גדולה מעל הצוואר של המתחרים. ההשעיה אינה מתריעה מספיק. ברגע שיהיה איום כלכלי (או אפילו פלילי) אז לדעתי ניתן יהיה למגר את התופעה.

          • פאקו

            25. יול, 2016
            22:59

            כנראה שנישאר חלוקים. לדעתי אין עונש גדול יותר ממחיקת ההישג. לא כלכלי ולא אחר. יכול להסכים שבאופניים זה בעייתי יותר כי למירוצים יש דינמיקה, וקשה להכתיר את מי שיהיה הזוכה אחרי זה שנפסל, בטח כשיש יותר מרמאי אחד (למשל דומסטיקים). דווקא בריצות הרבה יותר קל לעשות את זה, כי מספר המשתנים יותר קטן. עדיין, בעיניי פסילת ההישג היא הרע במיעוטו והכרחית כדי לבער את התופעה.

          • עידו גילרי

            25. יול, 2016
            23:07

            מחיקת ההישג היא סמנטיקה שלא מזיזה לספורטאים לדעתי כי גם מבחינתם הם ניצחו. אם נחזור לדוגמא שלך מקודם. אם ראש ממשלה קונה בחירות האם ניתן לבטל את הקדנציה שלו כשמגלים זאת עשר שנים מאוחר יותר? אי אפשר למחוק את ההיסטוריה וגם אם נגיד שהוא לא היה ראש ממשלה זה יהיה חסר משמעות. כדי למנוע הישנות של מקרה כזה חייבם ענישה (ואכיפה) אפקטיבית.

          • מתן גילור

            26. יול, 2016
            07:05

            ההשוואה לראש ממשלה זו היתממות. אין שום קשר בין הדברים. ראש ממשלה מבצע מהלכים פרקטים – שמה לעשות – אי אפשר פשוט לבטל אותם במחי החלטת ועדה. לפסול ספורטאי דווקא כן.
            אתה בעצם מתיר את הרסן לרצי מרתון או רוכבים להכניס לגוף חומרים משפרי ביצועיים תו"כ המירוץ, כיוון שבמקרה כזה האפשרות היחידה היא לתפוס אותם לאחר סיומו.
            זהב אולימפי + השהייה לכל החיים – יש לי הרגשה שלא מעט ספורטאים היו חותמים על התרחיש הזה.
            אתמול ראיתי את הסרט 9.79 – העונש ועוד איך משפיע. זה כנראה העונש הלא פלילי הכי קשה שיש.

          • עידו גילרי

            26. יול, 2016
            08:01

            ההשוואה הזו אינה היתממות אלא אנולגיה מוקצנת בעיקר בגלל שפאקו העלה את ההקבלה. עכשיו אני שואל מה המשמעות של הפסילה? זו סמנטיקה בלבד הנכנסת בספרי ההיסטוריה. התחרות עצמה חיה בזיכרון של הצופים בה ושם הניצחון הנ"ל לא יעלם. לא תראה פתאום את קארל לואיס חוצה את הקו ראשון.
            גם ככלי הענישה זה חסר אפקטיביות. נראה לך שיש ספורטאים שהמחשבה של "אם יתפסו אותי יקחו לי את המדליה" הרתיעה אותם מלהשתמש?
            עכשיו אני לגמרי לא מרוצה לשחרר את הרסן לספורטאים להשתמש (זה די המצב כרגע דרך אגב). להיפך אני חושב שהם צריכים להיות חשופים לסנקציות חזקות בהרבה. אם ספורטאים ידעו שהרמאות גוררת איתה עונש כספי כבד הם בהחלט יהססו בודאי אם ניתן היה להוסיף גם אחריות פלילית.
            לעניננו בנושא הטור – כמה זכיות אתה מוכן למחוק מההיסטוריה ? כי אז נישאר אם ספר היסטוריה חצי ריק (לפחות). אתה לא מרגיש שזה גורם לזה להיראות מגוחך?

          • מתן גילור

            26. יול, 2016
            12:05

            פחות מגוחך מאשר להשאיר רישום של מי שנתפס.

          • עידו גילרי

            26. יול, 2016
            12:55

            אז לדעתך הטור צריך להציג רישומים היסטוריים האומרים (בהערכה גסה) שבחצי מהתחרויות שהתקיימו ב-60 השנה האחרונות לא היה מנצח?

          • מתן גילור

            26. יול, 2016
            13:08

            כל מי שנתפס (יותר מחצי נתפסו?). אם יש מקום שני כשר לשבץ אותו כזוכה. ד"א, יש מצבים כמו קונטדור שאפשר לפסול רק זכייה אחת אם רק לגביה יש ממצאים.
            המספרים לא מפחידים אותי. גם את כולם אם זה מה שנדרש.

          • עידו גילרי

            26. יול, 2016
            13:13

            אתה יורד לדקויות.
            גם לגבי ארמסטרונג אין ממצאים.
            יש עדויות.
            את מרקס למחוק מהספרים?
            פינייון?
            דלגאדו?
            אולריך?
            ריס שרק הודה בשימוש?
            אנקטיל
            …….
            גם אותי זה לא מפחיד . אבל זה גם לא יוצר שום אפקט הרתעתי וכמו שציינתי זה מרגיש לי כמו סוג של טמינת ראש בחול. אבל אני מניח שזה די סובייקטיבי וכל אחד רואה את זה אחרת.

  24. גור גולן

    25. יול, 2016
    18:45

    מעולה תודה!! העברת את הטור בצורה אדירה…
    הטור היה טיפה מאכזב בכל מה שקשור למלחמה על החולצות.
    אני מסמן שתי נקודות מהטור הזה:
    1. פטר סאגאן – אחד הרוכבים הגדולים בהיסטוריה (בעוד כמה שנים…). איזה טור מגוון! אחזה מלחמה ואיזה יכולות מפתיעות ומדהימות! מה שהוא עשה בקטע ה-20 למען קרויזינגר היה מדהים. הוא גם עזר מאוד למייקה, והקטע שהוא הגיע לספרינטרים עם פרום גם היה מדהים.
    2. פנטנו – רוכב שצריך לסמן לשנים הבאות. גם שהטור היה משעמם הוא פשוט העיר אותנו כל רגע. גם דה ג'נט היה כזה אך הוא היה סוחף הרבה יותר. אולי בעוד כמה שנים יהיה מועמד…

    Reply to this comment
  25. מנחם לס

    25. יול, 2016
    18:56

    קראתי שפרום הוא אנגלי ממוצא קנייתי.אבל הוא נראה לי לבן לחלוטין

    Reply to this comment
    • פאקו

      25. יול, 2016
      19:02

      נולד וגדל בקניה למשפחה אנגלית במקור שהיגרה לשם (היו חקלאים או משהו כזה).

      Reply to this comment
  26. דאג קולינס

    25. יול, 2016
    19:11

    חן חן לפאקו ועידו. נהדרים הייתם.

    Reply to this comment
  27. מנחם לס

    25. יול, 2016
    20:51

    פאקו ועידו הכניסו את הטור כחלק שמעתה יהיה חלק אינטגרלי מהאתר. שידרוג עצום, ועבודה נהדרת!
    אם תמשיכו במלאכה כל שנה, יותר ויותר גולשים ייכנסו לעסק ואלה יהיו תמיד "שלושה שבועות של ספורט, טבע, ודראמה" שיתפרסמו יותר ויותר בישראל!

    תודה גדולה על תרומה נהדרת.

    Reply to this comment
  28. דינגו

    25. יול, 2016
    23:05

    הטורים האלה היו הזדמנות מצויינת להכנס לעובי הקורה של הטור ובכלל של הענף הזה, אבל בגלל אילוצים ותירוצים לא הסתייע בידי.
    קראתי טור פה וטור שם, וממש הרגשתי את האהבה לענף והשליטה בכל פרט, ממש כמו של עכברי כדורסל או מכורי ליגת האלופות באשר הם.
    זה היה כ"כטוב שאני באמת מצטער שלא הצלחתי להכנס לזה יותר טוב.
    מזל שזה יהיה קבוע – בשנה הבאה מקווה שאצליח יותר.
    תודה על הכל, ראיתי פה כל יום את הטורים וזה באמת היה חלק עיקרי של האתר בשבועות האלה.

    Reply to this comment
  29. שמחי

    26. יול, 2016
    01:31

    מה שנשאר להגיד או לחדד בענין הטור מיהו הרוכב האחרון רוכב המאסף .
    ועבור מי הוא רוכב עבור הטור או עבור קבוצה אם עבור קבוצה איך זה שקבוצתו מותרת עליו …
    מאחר ויש אמורים לפחות לצאת לדרך 20 קבוצות ן 180 רוכבים למרות שהשנה היו יותר הרי ברור שאין רוכב עבור הטור מה שחוזר ומחדד את השאלות.

    Reply to this comment
  30. גיא

    26. יול, 2016
    02:27

    היה טור נהדר.
    עקבתי כל יום, הגבתי על הכתבות כל יום ונהניתי מאוד מזה.

    המנצחים הגדולים של הטור, הם
    1. פרום, הוא השתפר והתחזק, בירידה המדהימה שלו. תמיד הוא נחלש לקראת הסוף, פה ממש לא, הוא הראה יכולת מנטלית גבוהה.

    2. קבנדיש, האריה הזקן עדיין שואג

    3. סאגאן, הוא פשוט קול.

    4. בארדה, ויוה לה פראנס.

    המאכזב הראשי הוא ניירו קינטנה איזה טור אנמי וחלש, לא היה מגיע לו פודיום בכלל.
    בגלל ההתרסקות של מולמה וייטס ממש בסוף הוא הצליח להשתחל איכשהו.

    Reply to this comment
  31. Mbk

    26. יול, 2016
    05:08

    פאקו תודה רבה על קיץ נהדר
    האיש של הופס לכל ענף שאין בו כדור ( או לפחות כדור עם מקל )

    Reply to this comment

Trackbacks/Pingbacks

  1. סיכום שנת 2016 (3) – אופניים / דוד "פאקו" סעדה | Hoops - 24 בדצמבר 2016

    […] אנחנו ליווינו כאן בצורה צמודה את הטור דה פרנס האחרון, והטור עצמו סיפק לא מעט סיפורים מעניינים. עדיין, ברמה התחרותית גרידא, הטור עצמו לא סיפק את […]

  2. הדרך לשאנז אליזה (4) – הסיפורים שמאחורי הטור / דוד "פאקו" סעדה | Hoops - 23 ביולי 2017

    […] היחידה שלו תהיה בקביעת הזוכה בספרינט האחרון. כפי שהתחלנו לעשות בשנה שעברה, הפוסט הזה לא יסכם את הטור (לגילרי אמור להיות פוסט יותר […]

הגיבו