יומן מיאמי היט (5)-לידה מחדש/רועי ויינברג

כל הנתונים נכונים ל-24.2, לפני הפסדה העתידי של מיאמי מול גולדן סטייט.

ההיט נכנסו לפגרת האול-סטאר בכושר טוב, עם 7 ניצחונות ב-10 משחקים, כשבוש ו-וויד מעלים הילוך בהדרגה לקראת הפלייאוף, והקבוצה נאבקת על הטופ 4 המזרחי. כשלצידם יש את וויטסייד, דראגיץ' ושות', הכל נראה טוב ובדרך למאבק על יתרון הביתיות בחודשיים הקרובים, עם לא מעט תקווה מבחינת אוהדי מיאמי.

אך לצערם של אוהדי מיאמי, במהלך פגרת האול-סטאר התגלה כי כריס בוש סובל מקריש דם ברגל וכי הוא לוקח מדללי דם. ההיט הודיעו שהבושאוזאור יפספס כמות בלתי מוגבלת של זמן, ולא ידוע עדיין מתי הוא יחזור. ההיט ניישן דמיינה חזרה עגומה של מה שקרה ב-2014/15, כשבוש סבל מקריש דם בריאה וההיט מצאו את עצמם, שנה אחרי ההגעה לגמר, מחוץ לפלייאוף. כשמוסיפים לזה את העובדה שהמזרח נראה כמו הפרק התשיעי של העונה השלישית במשחקי הכס, הציפיות של מיאמי היו על הקרשים.

זה נראה שהשליש האחרון של העונה יהיה על הפנים עבור ההיט, והוא התחיל במשחק קשה במיוחד באטלנטה, כשמיאמי בלי בוש, וויד ו-וויטסייד. ספולסטרה בחר לתת לא מעט דקות לחמישייה שכוללת את גוראן דראגיץ', ג'רלד גרין, ג'אסטיס ווינסלו, לואל דנג וג'וש מקרוברטס. החמישייה הזאת הפכה לגן עדן התקפי, נראתה מצויין ביחד והביאה את לואל דנג לכושר הטוב ביותר שלו מאז ימי טום ת'יבודו הלא-כל-כך עליזים. הבריטי היה מצויין בניצחונות מול וושינגטון ואטלנטה (28.5 נקודות למשחק) והיה יעיל מאוד ב-2 צדדי המגרש מול אינדיאנה, למרות שקלע 13 נקודות בלבד עקב שבר באצבעו.

המוציא לפועל העיקרי של החמישייה החכמה של מיאמי. דנג.

ההרכב הזה מצטיין בזכות ג'וש (מקבוב) מקרוברטס. הפאוור פורוורד החכם הצליח להשתלב בסגל של מיאמי לאחר עונה וחצי מלאות פציעות, ונראה כמו הגרסה הפלורידאנית של בוריס דיאו. יש לו ראיית משחק מדהימה לעמדה, והוא מביא לידי שלמות את שיטת ה-pace and space של ספולסטרה לצד דנג ודראגיץ'. בין אם מדובר ב-10 אסיסטים שהיו לו מול אטלנטה, +/- של 20+ מול וושינגטון או משחק סולידי מול אינדיאנה, הוא מאפשר למיאמי את החמישייה הזאת, ולא מעט שחקנים רק מרוויחים ממנה.

הצלע השלישית שהופכת את ההרכב הזה לכ"כ יעיל היא דראגיץ'. הוא מקבל עצמאות כמנהיג הבלתי מעורער על המגרש והאופציה הראשונה בהתקפה, התיאום שלו עם מקרוברטס מעולה, והוא מחזיר עם 21.7 נק' ו-7.7 אס' מאז הפגרה. זהו שיאו של תהליך עבור דראגיץ', וזה מוביל לכך ששחקנים שמתקשים ליצור לעצמם מצבי זריקה (כל שחקן במיאמי שהוא לא בוש/וויד/דראגיץ') הרבה יותר אפקטיביים כשהם משחקים בהרכב הזה, וספולסטרה בודאות ישתמש בו בעתיד.

השאלה הגדולה שנשארה היא כיצד דווין וויד ישתלב בקבוצה כזאת. פלאש רגיל שהמשחק עובר דרכו, ולא מצטיין במשחק קבוצתי כזה. זה בא לידי ביטוי בניצחון מיאמי מול אינדיאנה, בו וויד קלע ב-19% נוראיים (4 מ-21) מהשדה. לא שווה למיאמי לשלב אותו בהרכב שכזה, אלא לנסות למצוא הרכב אחר שבו וויד יהיה אידיאלי, לצד סטודמאייר, וויטסייד (או בוש במקום אחד מהם, אם יחזור העונה), ווינסלו, ורכז כלשהו.

בהעדרו, מיאמי חייבת רכז מחליף. בנו אודריך (29).

זאת אחת הבעיות הדחופות ביותר עבור מיאמי. בנו אודריך עבר ניתוח ויהיה שלושה חודשים בחוץ, טיילר ג'ונסון לא יחזור העונה, ובריאן רוברטס שהגיע בטרייד נשלח לאחר כבוד אימון אחד לאחר מכן לפורטלנד. אין להם רכז מחליף, וזה יכול ליצור תלות מוגזמת בדראגיץ'. כשיש להיט הרבה כסף מתחת לתקרה ומקומות פנויים בסגל, אין מניעה שתחתים אחד כזה. ג'ון לוקאס השלישי וטוני רוטן הוזכרו כמועמדים (יחד עם ג'ורדן קרופורד, דורל רייט וג'ייסון תומפסון, שלא בעמדה). ככל הנראה, הנהלת ההיט מחכה לראות אם יהיו רכזים כלשהם שיחתכו מקבוצותיהם ויהיו שחקנים חופשיים, ותחתים אחד עד לדד-ליין החתמת השחקנים החופשיים בראשון למרץ.

הרכז שמיאמי צריכה הוא מישהו שיכול לתת הגנה טובה, לשחק בלי הכדור ולקלוע שלשות כשצריך. מישהו כמו מריו צ'למרס. לא בטוח שרוטן, שהעביר את רוב הקריירה כסקורר בעל כורחו בפילדלפיה, הוא האיש שיעשה את זה. לוקאס, שהיה לא רע בכלל בדטרויט ב-2014/15 (4.7 נק', 2.9 אס' ב-13 דקות למשחק) נראה כמו אפשרות טובה יותר, אבל במידה ורכזים אחרים ישוחררו, תסמכו על ריילי (שהחזירה ככה את אלונזו מורנינג לשורותיה ב-2005) שידע להחתים אותם.

*

מבחינת החודש הקרוב (מלבד המשחק מול הווריורס), מיאמי פוגשת את בוסטון (במשחק חשוב בקרב על המקום השלישי במזרח), ניו יורק, שיקגו (פעמיים), פניקס, פילדלפיה (פעמיים), מילווקי, טורונטו, דנבר, שרלוט, קליבלנד, ניו אורלינס, סן אנטוניו ואורלנדו. מדובר ב-16 משחקים, כש-9 מתוכם יהיו קשים במיוחד עבור מיאמי. אם ההיט ממשיכים עם המומנטום הזה, הם יסיימו את מרץ למעלה במזרח, ועם יתרון ביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף. נקווה שביומן הבא נראה את כריס בוש חוזר.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. מעולה.
    מנחם כתב לפני כמה חודשים שוויד צריך להיות השחקן השישי ולשחק כמה שפחות עם דראגיץ' והיכולת שלכם בלי ווייד הזכירה לי את זה ושכנעה אותי שהוא אכן צודק לגמרי.

  2. הפציעה של בוש תפגע בהם ועם העייפות (והמנוחה של חלוקת הדקות לקראת הפלייאוף) הם יאבדו קצת גובה אבל בכל מקרה יהיו בפלייאוף.
    אני לא מאמין שדראגיץ' כאיש שיקח אותם רחוק ולכן הם תלויים לגמרי בוויד והוא יהיה האיש המרכזי (עם בוש במידה והוא יחזור).
    לא כל הרכב מנצח של ליגה יהיה טוב לפלייאוף. משחקי העונה לפעמים הם ללא הכנות מיוחדות ולכן הרכבים כאלו או אחרים מצליחים וזה לא ערובה שיצליחו בפלייאוף שם רמת ההכנה עולה.

    1. ברור שבפלייאוף נהיה הקבוצה של וויד וההרכב הזה יקבל יחסית מקום משני, אבל הוא יוכל לתת לוויד מנוחה ולהיות מיס-מאץ' מול קבוצות מסויימות לפרקים. ההרכב הזה לא צריך להיות ההרכב הפותח של מיאמי, אלא הרכב שעכשיו מקבל דקות כדי ללמוד את עצמו ולהיות קטלני כשצריך. וזה יקרה.

  3. אפשר לראות שווייד מפריע לדראגיץ', אני לא יודע לכמה זמן ווייד חתום ובוש ומה הערך שלהם אבל הם צריכים ללכת מהקבוצה הזאת והכוכב המרכזי צריך להיות ווייטסייד.

  4. יופי של יומן.
    בכלל מאמי יצאו מהמתים ואני כולי תקווה שהשנה הם יהיו אלופי המזרח.
    דבר כזה לדעתי שם את ווייד כמה מקומות מעל לפלופ ברשימה

  5. יומן מעולה.
    לא הבנתי מה הקטע לעלות בחמישיה עם אמארה ואחרי 2 דקות להכניס את וויטסייד.
    אין ספק שההעדרות של וייד ובוש הכניסה כמה שחקנים לעניינים ונקווה שבוש יחזור והם לא יעלמו חזרה. מיאמי ברוסטר מלא יכולה לחלום על גמר מזרח בלי להתבייש.

  6. כיף של יומן. רועי מכיר ויודע את ההיט כמו הטובים ביותר. ישנה איזו שהיא בעייה כשווייד וגורן משחקים יחד. הבעייה: ווייד מוריד מיעילותו של דראג'יץ שכאילו 'חושש' לעשות דברים אינדיבידואליסטיים.
    אולי מיאמי מצאה אמש פתרון חלקי עם ג'אש ריצ'רדסון (שאני זוכר טוב מאד מאונ' טנסי) שהוא 6'6 אותנטי עם יד טובה ואתלט מצויין. צריכים לתת לו יותר דקות ולתת לווייד יותר לנוח, וגם לנסות את דוויין כמובי כדור ולתת לדראג'יץ לנוח ולתת לג'אש להיות השוטינג גארד.
    בוש יחסר מאד בפלייאוף.

  7. מיאמי, גם בלי בוש, הקבוצה הכי טובה במזרח למעט הקאבס, ואני לגמרי לא בטוח אם גם הקאבס כאלה פייבוריטים בסדרה ביניהן.

    וכמו שראינו כבר פעמיים העונה – אולי זו גם היריבה המזרחית שתעשה הכי הרבה צרות לקארי ושות'.

    למיקום הסופי שלה בטבלת המזרח חשיבות גדולה – רק לא 4-5, שמבטיח מפגש מוקדם עם הקאבס. אפילו עדיף 6 או 7. אישית אני מאמין שהיא תסיים ב-3.

  8. האמת שהרוסטר שלהם עמוק וטוב ונחמד לראות אותם העונה. עם בוש חוזר לקראת הפלייאוף הם גם יתנו פוסטסיזון אדיר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט