יומן מיאמי היט (6)-Walk on the White Side/רועי ויינברג

הקבוצה האהודה על כולנו (כולנו=אני, מנחם, D-Wade ואולי עוד 500-600 קוראים) נמצאת בכושר נהדר. הקבוצה עם 7 ניצחונות בעשרת המשחקים האחרונים, ההגנה חזקה, ההתקפה זורמת, ונראה שהשילוב בין וויד ודראגיץ' מצליח לעבוד, כשגם החמישייה שדיברנו עליה ביומן הקודם נותנת עבודה ומשנה מומנטום של משחקים כשצריך.

אחת הסיבות המרכזיות לשיפור הזה, שבא בניגוד לציפיות הפסימיות שעלו לאחר פציעתו של כריס בוש (נכון לעכשיו אין שום עדכון על מצבו, להערכתי לא נראה אותו חוזר העונה), הוא ג'ו ג'ונסון. ג'ו-ג'ו משנה את ההתקפה של מיאמי. עד שהגיע, מיאמי הייתה עם 31.8% מהשלוש (המקום האחרון בליגה) ו-97 נקודות למשחק (לפני פילדלפיה). מאז שהגיע, מיאמי עם 39.6% מהשלוש (מקום שישי, מעל הווריורס), ו-112 נקודות במשחק (מקום חמישי בליגה).

הוא החוליה החסרה בהרכב האינטליגנטי שכולל את דראגיץ', דנג ומקרוברטס, והוא מוסיף לה, ולכל חמישיית 4 נמוכים אחרת של מיאמי (כשדנג משחק כפאוור פורוורד, התפקיד שלו מאז פציעת בוש), מימד שלם של ריווח שלא היה לפני הגעת האול-סטאר בדימוס. למרות זאת, הוא לא הנושא של היומן הזה, ומי שמעוניין מוזמן לקרוא את מה שמנחם כתב עליו.

שחקן שונה לגמרי מהספסל. וויטסייד.

הנושא של היומן הזה הוא חסן וויטסייד. נראה שהיחסים בינו ובין ספולסטרה על סף פיצוץ בתחילת פברואר, כשהוא בקושי שותף בתבוסה מול הקליפרס ושמועות על ריבים וטרייד אפשרי של הסנטר עלו השכם וערב. למרות זאת, הגיע שינוי. זה הגיע בזכות הימור של ספולסטרה לתת לאמארה סטודמאייר לפתוח, לשחק 16 דקות במשחק (בהן הוא מראה רגעים שמזכירים את מי שהיה בפניקס עם יעילות מפחידה בפוסט-אפ ופיק-נ'-רול מופלא עם דראגיץ'), ואת שאר הזמן לתת לוויטסייד. זה הוביל את חסן לממוצעים של 15.7 נקודות, 12.7 ריבאונדים ו-4.2 חסימות בפחות מ-28 דקות בערב מהספסל, מה שנותן לו מועמדות לא רעה לתואר השחקן השישי של העונה.

כשוויטסייד עולה מהספסל הוא לא מגיע לאיטיות של תחילת המשחק, ומשתלב ב-Pace-and-Space של ההיט (לצד דראגיץ', וויד/ריצ'רדסון, ג'ונסון ודנג). הוא במיטבו כגבוה היחיד בחמישייה, בתפקיד דומה לזה של דיאנדרה ג'ורדן בקליפרס. כשהוא משחק ליד ביג-מן נוסף, ה-+/- של החמישייה בממוצע הוא 4. כשהוא הגבוה היחיד, ה-+/- הממוצע הוא 17+. הבדל משמעותי. עכשיו הוא בקושי משחק לצד וויד, וזה מאפשר לשחקן כמוהו, עם יכולות אפסיות בלי הכדור, להיות הרבה יותר יעיל בהתקפה, ובנוסף רואים שיפור משמעותי ב-IQ הכדורסלני שלו כשהוא על הפרקט.

אז נראה שמיאמי מצאו את המקום של האיש הענק הזה בקבוצה, וזה עושה להם רק טוב, גם בהגנה. עד העברת וויטסייד לספסל ההיט ספגו 95.8 נקודות ב-43.7% מהשדה (20.4 אסיסטים), ומאז השינוי ההיט סופגים באחוז נמוך יותר (42.7%) והמשחק הקבוצתי של היריבות נחלש (19.8 אסיסטים). כמות הנקודות עלתה, מן הסתם, בגלל שקצב המשחק זינק, אבל המשחק הקבוצתי של היריבות נחלש, מה שמצביע על הגנה חזקה יותר.

מבחינת החודש הבא, המטרה של מיאמי היא למחוק פער של 1.5 משחקים מבוסטון ולהגיע למקום השלישי, כשבדרך ההיט יזכו פעם נוספת באליפות הבית הדרום-מזרחי (בהנחה שאטלנטה לא עוברת את ההיט). כשהם פוגשים את פילדלפיה, מילווקי, שיקגו, טורונטו (מפגש אפשרי בפלייאוף), דנבר, שרלוט, קליבלנד (עוד מפגש אפשרי בפלייאוף), ניו אורלינס, סן אנטוניו, אורלנדו, ברוקלין, הלייקרס, סקרמנטו, פורטלנד ודטרויט, יש למיאמי סיכוי טוב לעשות את זה. כל עוד ההליכה הקיצונית של ספולסטרה על העלאת וויטסייד מהספסל מוכיחה את עצמה.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. מצוין רועי, תודה.
    יכול להיות שאחרי שזילזלנו בה כולנו לאורך בסוף מיאמי תהיה הקבוצה שתעשה בעיות לקליבלנד.
    השאלה המרכזית היא האם וויטסייד ישאר והאמת שאני לא רואה את זה קורה.

  2. יומן נהדר.
    ההחתמה של וויטסייד תלויה הרבה בווייד כמו שכתבתי אתמול במעורב שיכול לבחור לעשות קובי ולקחת חוזה ענקי על חשבון הקבוצה או ללכת בדרכם של קאנקן ונוביצקי ולהפחית מהמשכורת בשביל עוד כוכב (לדוג' וויטסייד). אני לא רואה תסריט שהוא עוזב את מיאמי.

    1. הוא אמר שהוא מוכן להפחית במשכורת, אני מקווה שיקח דיל של 10-12 מיליון דולר ולא 20, אז אולי יהיה סיכוי אמיתי לאליפות בשנה הבאה.

  3. בהנחה שבוש גמר את העונה אז השאלה הגדולה היא אם וויד יצליח להישאר בריא ואפקטיבי באינטנסיביות של פלייאוף.

    ההשוואה בין התפקוד של ווייטסייד כרגע כגבוה יחיד לדיאנדרה ג'ורדן היא מצוינת. רק שממה שראיתי ווייטסייד שומר הרבה יותר טוב מדיאנדרה ואשכרה מפחיד קבוצות מלהיכנס לצבע.

    ההבאה של ג'ונסון מוסיפה ורסטיליות ואיזה מין ניצוץ של איכות אמיתית שהייתה חסרה.

    לדעתי יש להם מצ'אפ טוב עם קליבלנד. השאלה הגדולה היא כמה סדרות ווייד יחזיק. אם הוא יצליח לשחק ברמה הגבוהה שאנחנו מכירים וגם לעשות את זה בסדרה מול הקאבס אז יש סיכוי להפתעה

  4. אחלה יומן.

    לפני הפציעה של בוש וויטסייד קיבל קיבל פחות כדורים וגם לעתים פחד לזרוק, בעיניי. מאז הפציעה הביטחון שלו זינק והוא התחיל לקחת אחריות ולהראות שהוא מסוגל להיות מפלצת בצבע. אני מאוד מקווה שריילי ישלוף איזה שפן מהשרוול וימצא דרך להשאיר אותו, כי וויד ובוש לא נעשים צעירים יותר והוא הבסיס של הקבוצה הזאת.

    לגבי הפלייאוף, בזמנו לברון ופלאש התקשו לנצח משחקים ללא בוש אז קל חומר שגם הקבוצה הנוכחית לא תצא לטיול בפארק. אפשר רק לקוות שהוא יחלים בזמן.

  5. רועי, אחלה יומן עם חסר אחד רציני: מי שמשחק מצויין, וכמו צעיר ממש, הוא דוויין ווייד. הוא לא יורד מ-/20 נקודות למשחק ומוסיף צבע, אנרגיה, ודינמיקה למיאמי.

    1. יומן מצוין, תודה.
      מסכים עם מנחם, וויד נראה לאחרונה במצב פיזי הכי טוב שאני זוכר ממנו בשנתיים, שלוש האחרונות.
      עוד שחקן שעושה רושם חיובי הוא הרוקי הפחות מדובר, ג׳וש ריצ׳רדסון, שמכניס המון אנרגײַות מהספסל ומקבל לאחרונה כמות דקות מרשימה. יש מצב שג׳ונסון ינגוס לו בדקות אבל בכל מקרה נראה שההיט הצליחו לדוג בחירה מצוינת במקום ה-40. בשבועיים האחרונים הוא גם פוגע מבחוץ עם 9-17 משחוש אחרי פתיחה לא טובה.
      הוא הגיע אחרי 4 שנים במכללת טנסי ורואים שהוא יחסית יותר בשל.

  6. הבעיה עם וויד שלמרות שאף פעם לא היה קלעי שלוש טוב ( לא הגיע ל-32% בקריירה ובסוף העונה יהיו לו פחות שלשות ממה שיהיו העונה לקארי) קבר רק 7!! מתחילת העונה, אפילו בשבילו זאת כמות נמוכה ממש. זה גורם לכך שהאחוז האפקטיבי שלו נמוך מאוד – 51%

  7. מהלך יפה של ספולסטרה לתת לוויטסייד לששחק מהספסל, ככה הוא גם יותר דומיננטי בגלל שהוא משחק עם המחליפים (או שהחמישייה הראשונה יחסית עייפה).
    ככה הוא גם מרוויח את סטודמאייר (שעדיין יודע לנוע ללא כדור) כשחקן שבעיקר נלחם (בהחלט הפתעה) ולא דורש לקבל כדורים במיוחד לעצמו אלא להיות חלק מהמשחק.

    עדיין שאלת הכשירות של הוותיקים תעמוד למבחן לקרא סוף העונה ובאינטנסיביות של הפלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט