Free No More 2# – ניתוח שוק ההחתמות של קיץ 2015 / עומר מזיג

מהדורת 2014:

חלק 1

חלק 2

חלק 3

מהדורת 2015:

לחלק 1

 

הגענו לחלק השני מתוך השלוש – כסף בינוני – החתמות ששוות שכר עונתי שנע מהMid-Level-Exception עד ל16 מיליון דולר. אם בשנה שעברה כתבתי:

"הליגה הולכת היום הרבה לכיוון של קבוצות כוכבים – שלושה שחקני מקסימום כמו בבוסטון של 2008, מיאמי של 2011-2014 וקליבלנד של עכשיו – והוכחה קורלציה די גבוהה בין השיטה הזו לזכייה באליפויות"

השנה שני השחקנים הטובים ביותר של האלופה בגמר היו החתמות "כסף בינוני", וכך גם כל ארבעת האולסטרים של ההוקס, שהובילו אותה לעונה של 60 ניצחונות. המסר ברור – ההחתמות האלה יכולות להיות חשובות יותר מאלה שבחלק 1, ו-2 או 3 פגיעות טובות יכולות לקחת את הקבוצה שלך עד הסוף. בדומה לשנה שעברה, השוק ממשיך להיות פתוח יותר באזור הזה, ואם בחלק הראשון רק 3 מתוך ה-18 החליפו מדים, פה כבר מדובר על רוב של 14 מ-24.

כסף בינוני

דמארה קארול לטורונטו – $58,000,000 לארבע שנים – 14.5$ מיליון לעונה

 מהר, בלי לבדוק – בן כמה דמארה קארול?

מישהו ניחש 29? לא? ככה חשבתי.

קארול פרח לרול פלייר המושלם בשנתיים האחרונות באטלנטה, והמספרים למעלה לא מספרים את כל הסיפור. כבר חפרתי עליו קצת פה, אז רק אוסיף שבפלייאוף, בזמן שקורבר ומילסאפ צנחו, הוא הצליח להרים את התפוקה שלו משמעותית (בעיקר עד הסדרה מול קליבלנד, שאת רובה שיחק פצוע), תוך כדי שימור של אותה היעילות מהעונה הרגילה. התיאור הכי טוב שלו הוא של ביל סימונס (שתיאר כך את כל הסגל של ההוקס, אבל בעיני זה נכון במיוחד לגבי קארול) –

"He doesn't take anything OFF the table"

הוא רק מוסיף.

מצד שני, 29 זה הרבה. זה לא המון – זו אפילו נחשבת לנקודת הקיצון החיובית בקריירה של שחקן ממוצע. אבל החוזה ל-4 שנים, ואני לא יודע אם ה[abbr title="אחד הכינויים האהובים עליי בNBA"]ג'אנק-יארד-דוג[/abbr] יעמוד כמו שצריך במבחן הגיל.

ההיסטוריה מספרת שלא מעט SFים – טיישון פרינס, אנדרי קירילנקו, ג'ראלד וואלאס וכו' – נוטים להישחק בתחילת שנות ה30. קארול לא קרוב לשלושה הללו בכל הנוגע להסתמכות על אתלטיות, ויש לו משחק התקפה טוב ליפול אליו גם כשהקפיצים ילכו, עם קליעה מעולה ל-3 ותנועה בלתי פוסקת ללא כדור.

הנה הבעיה המרכזית שלי עם קארול בקבוצה הקנדית – לפני אטלנטה, הוא שיחק 2304 דקות NBA (פחות מב- 2013-14 לבדה בהוקס) ב-4 עונות וב-4 קבוצות שונות, והיה נוראי. קארול שחקן שנראה טוב הרבה בגלל המערכת שבה הוא משחק, ולא ראינו אותו עדיין משחק טוב מחוץ למערכת הזאת. האם הוא יצליח לתפקד באותה היעילות בסכמה התקפית שונה משל אטלנטה?

מהבחינה הזאת, הוא לא יכול היה למצוא נחיתה פחות רכה מאשר בטורונטו – אל מול משחק המסירות והתנועה ללא כדור של ההוקס, הקנדים היו במקום ה3 מהסוף ב% סלי שדה מאסיסטים, מדד שאטלנטה הובילה בעונה שעברה. הם גם היו במקום ה-7 מהסוף בכמות המסירות למשחק, כשההוקס נמצאים במקום החמישי מהצד השני. אז בואו נקרא לילד בשמו – זו קבוצת בידודים. !And A Damn Good One – עם דירוג התקפי של 108.1 נקודות למאה פוזשנים בעונה הרגילה, שלישית רק לקליפרס ולווריורס. דאלאס של 2006 ו-2007 הייתה ראשונה ושישית בהתאמה בקטגוריית סלי השדה ללא אסיסטים, ואלה היו עונות של 60 ו-67 ניצחונות, ומרחק הכי קטן מאליפות שאפשר לדמיין. "בידודים" זו ממש לא מילה גסה כשזה מתאים לקבוצה.

ואני סקפטי לגבי היכולת של דמארה למקסם את עצמו במערכת כזאת. מה גם שבעקבות הויתור על אמיר ג'ונסון, הוא ישחק הרבה בעמדה 4, דבר שעשה בתחילת הקריירה אבל לא בשלוש השנים האחרונות. זה לא רעיון רע, אבל אם פטרסון (עוד שחקן עם יותר יכולת אישית מקבוצתית, בטח לעומת ג'ונסון) לא יצליח למלא את התפקיד למספיק דקות, הוא עלול להישחק מהר.

טורונטו עשו קיץ ממש לא טוב ואני עוד ארחיב על זה בהמשך. ההחתמה הזאת לא נוראית, אבל בעיני זה יותר מדי כסף בשביל שחקן לא מספיק מוכח ועם אפסייד לא מספיק גבוה. אני יודע שזה מנוגד למה שהרבה אנשים חושבים, אבל כמו שאמרתי בחלק 1 על ווסלי מתיוס – הוא שווה את החוזה הזה רק אם הכל הולך בדיוק לפי התכנית והוא נותן עוד שיפור הגנתי ולא נפצע או מתדרדר ב-4 העונות הבאות. כלכלית, אטלנטה לא יכלה להחזיר אותו גם ב-10 מיליון. תחת המציאות הזאת, אני לא יודע למה הסיכום איתו היה בין הראשונים שנעשו בשבוע ההעברות, לפני שהייתה הזדמנות לבדוק מי עוד רוצה אותו. הוא לא אמור להיות המשתכר המוביל בקבוצה שמכוונת גבוה.

FAR = 3

ברנדון נייט נשאר בפיניקס – 70,000,000$ לחמש שנים – 14$ מיליון לעונה

אני מאווווד אוהב מיץ אשכוליות. הירוק הזה של פריגת. רוב האנשים שותים ממנו רק כשנגמר התפוזים או הענבים, אבל אני תמיד קונה אותו כאופציה ראשונה, ותמיד מגן על הבחירה כשאנשים אומרים שזה מגעיל ושל זקנים ואוף-למה-לא-קנית-נסטי-או-קולה-וזהו???!?!?

ככה אני מרגיש לגבי ברנדון נייט. זה לא שהוא לא מוערך בכלל – ידעו לתת לו קרדיט בחצי העונה המצוינת של הבאקס, והוא כמעט יצג אותם באולסטאר בינואר. אבל רק כמעט, ומילווקי החליטה שהיא לא רוצה להיות זאת שמשלמת לו את החוזה הבא, והעדיפה על פניו את MCW וחתיכות. ולפני זה דטרויט העבירה אותו כמעט בחינם (חלק מS&T על ברנדון ג'נינגס, שהיה שחקן חופשי מוגבל שמילווקי לא ממש רצתה להחזיר). ולצערי, אחרי ווסטברוק קובי הארדן ורבים אחרים, ברנדון ארמסטרונג הצליח להגיע גם אליו:

ובכל זה אני מרגיש שלפעמים נשכחת העובדה שמדובר בשחקן כדורסל מעולה. צעד ראשון מהטובים בליגה, אתלט מדהים וממש לא מוערך מספיק – ברצינות, חוץ מווסטברוק בלדסו ולילארד, איזה עוד רכז בליגה יכול להטביע ככה?:

העונה הוא גם פיתח קליעה טובה לשלוש, כולל מכדרור, ועמד על 41% במילווקי. ובניגוד לעונה שעברה, העונה הוא גם הוביל קבוצה בלי המון כישרון למאזן חיובי (בתקופה שלו). אני מאוד אוהב את השחקן הזה, ובהתחשב בזה שהוא עוד לא בן 24, חשבתי שהוא יקבל את המקסימום (כמו שכולם ציפו כשפיניקס נתנה עבורו את הבחירה של הלייקרס). זה שהוא נמצא בחלק הזה ולא בחלק 1 זה לא ייאמן.

FAR = 10

קריס מידלטון נשאר בבאקס – 70,000,000$ לחמש שנים – 14$ מיליון לעונה – אופציית שחקן על עונה 5

אותו החוזה כמו לנייט רק עם אופציית שחקן. מידלטון עושה הכל – הגנה קבוצתית, הגנה אישית, קליעה (עונה שנייה ברציפות עם יותר מ40% לשלוש), מסירה, קלאץ. והכי חשוב (לפחות למילווקי) – יכול לשחק עמדות 2-4 בלי שום בעיות:

Position Estimate
Season Age Tm Pos G MP SG% SF% PF%
2013-14 22 MIL SF 82 2460 27% 70% 3%
2014-15 23 MIL PF 79 2378 15% 14% 68%
2 seasons MIL 161 4838 21% 43% 35%

Provided by Basketball-Reference.com: View Original TableGenerated 8/30/2015.

בחישוב מהיר, זה יותר מ-1000 דקות בכל אחת מהעמדות הללו בשנתיים האחרונות. אין הרבה שחקנים עם גיוון כזה, והווריורס של השנה הוכיחו לליגה כמה היכולת הזאת קריטית בNBA.

מבחינה סטטיסטית, הוא החלום הרטוב. מידלטון נמצא בטופ 10 בשני מדדים שאני מאוד מעריך – הוא עשירי בליגה בReal-Plus-Minus, וחמישי בליגה בהפרש NetRtg (הNetRtg של מילווקי הוא 7.1+ כשהוא על המגרש, ו-6.9 – כשהוא בחוץ). זה לא נגמר פה – הוא מוריד את אחוזי הקליעה של השחקנים עליהם הוא שומר ב-4.3, טופ 10 בליגה בעוד קטגוריה חשובה, שרוב המובילים שלה הם שחקני פנים.

איזה עוד סטטיסטיקה אתם אוהבים? שלשות מהפינה? 51.4% ב-109 ניסיונות, רביעי בליגה מבין 94 שחקנים עם יותר מ-50 ניסיונות, אחרי קרי קורבר ותומפסון. זריקות בSpot-Up, סוג הזריקה עם הקורלציה הכי גבוהה להצלחה קבוצתית? PPP של 1.20, שביעי בליגה. הוא הבלייק גריפין של הסטטיסטיקות המתקדמות.

ובקלאץ? אם מתחשבים בזה, הוא צריך לקבל את החוזה שלו מטאקו בל…

דיברתי עליו כבר פה וקראתי לו השחקן הכי אנדרייטד בליגה, והוא באמת עומד להיות השחקן האנונימי ביותר בהיסטוריה של הליגה [abbr title="אני ניחשתי שם 10, אבל זה היה לפני שהתוודענו לרמת טירוף המשכורות"]שירוויח 15 מיליון דולר לעונה[/abbr]. הוא לא הכי מהיר ולא הכי חזק ולא הכי אתלט, אבל הוא בדיוק מספיק מכל הדברים האלה כדי להפוך אותו לרול פלייר המושלם. המשחק שלו מאוד דומה לזה של קארול מלפני שני סעיפים (וגם הסטטיסטיקות, הגובה והמשקל), רק שהוא צעיר ממנו ב-5 שנים ויכול להיפרס קצת יותר טוב על יותר עמדות (אבל יתקשה יותר לשמור על ענקים כמו לברון וכרמלו). זה, וההתאמה המצוינת והמאוד ייחודית שלו לקבוצת השרוכים שבונים במילווקי, גורמת לי להתרשם מההחתמה הזאת הרבה יותר.

FAR=9

רובין לופז והשיער שלו לניקס – 54,015,500$ לארבע שנים – 14.0$ מיליון לעונה

הבנתם? השרשראות של אייברסון זו בעיה, אבל ככה מותר לבוא למשחקים. Where amazing happens…

מת על רולו. גם עם ההתדרדרות האישית שלו השנה והפציעה שהשביתה אותו לרבע עונה, ה-10 מיליון דולר לשנתיים שהוא היה עליהם היו שוד לאור יום (הכנס-בדיחת-ג'ייל-בלייזרס-כאן). הוא אפור בטירוף, אבל קולע באחוזים טובים מהשדה. הוא חוסם מעולה ופינישר סופר יעיל בפיק & רול ובכלל בצבע, הוא לוקח 3.2 ריבאונדי התקפה למשחק (עשירי בליגה, ירידה מ-4.0 ומקום שני בליגה בשנה שעברה), והוא שומר יריבים בטבעת על 48% כשהוא מגן עליה, נתון טוב מהממוצע בליגה. הוא רק בן 27, גיל טוב, ולפני הפציעה השנה עשה שתי עונות של 82 משחקים – מרשים מאוד לסנטר.

הוא תמיד יהיה הלופז הפחות טוב של המשפחה, אבל גם הוא הצליח הקיץ לקבל חוזה שמן שבעיני, משקף בצורה נכונה את השווי שלו, ואת הדברים שהוא יכול לעשות עבור קבוצה מנצחת עם מוביל כדור מסוכן ושחקני התקפה טובים.

אבל אלוהים יודע שזו לא הניקס. גם לופז וגם ארון אפללו, שתי ההחתמות הגדולות של הקבוצה בקיץ, הם שחקנים שלרוב לא מייצרים לעצמם מצבים. אוקווין נחמד, אבל שיחק פחות מ-3000 דקות בשלוש עונות קריירה באורלנדו, והקריירה של קלדרון צונחת בקצב מהיר יותר מהתל"ג של יוון. לופז הוא לא בדיוק השחקן המתאים לשיטת המשולש לופז הוא בדיוק השחקן הלא המתאים לשיטת המשולש, שג'קסון ופישר טוענים בתוקף שהם כבר שנה משחקים.

אבל לא נורא. לפחות לניקס יש את הקהל הסבלני והרגוע, שבכלל לא יתעצבן מזה שהשחקן השני הכי יקר בקבוצה לא מסוגל לעשות כלום בהתקפה חוץ מלחסום ולסיים מסירות מטר מהטבעת.

תסתכלו טוב טוב על החוזה הזה, כי זה האחד שהם יעבירו עוד שנתיים ביחד עם בחירות דראפט, או יחתכו באמנסטי שיהיה ב-CBA של 2017.

FAR=2

ת'ד יאנג נשאר בברוקלין – 54,000,000$ לארבע שנים – 13.5$ מיליון לעונה – אופציית שחקן על השנה הרביעית

יאנג כבר נתן עונות טובות, גם התקפית וגם הגנתית, אבל כמעט כולן היו בקבוצות לא רלוונטיות. הוא היה טוב ב-30 משחקים בברוקלין, אבל לא בפלייאוף מול ההוקס. אני זוכר אותו מהקבוצה של הסיקסרס שהעיפה את הבולס וגררה את הסלטיקס למשחק שביעי בחצי גמר המזרח ב-2012: הוא לא היה מדהים מספרית, אבל זה היה נראה כאילו מתפתח שם משהו.

מאז ה-NBA השתנה קצת, ונהיה קשה יותר להיות שחקן התקפה שמסתמך על הזריקות ב"מיני מיד ריינג'" – הטווח המבלבל הזה בין 3 ל10 feet מהטבעת, איפה שההגנה סופר צפופה ונדרש שילוב איכותי של אתלטיות וטאץ' כדי לסיים באחוזים טובים. קירק גולדסברי כתב על זה לפני שנה בהקשר של טי.ג'יי וורן מהסאנס כשהוא הגיע לליגה, וכל מה שכתוב שם רלוונטי גם לגבי יאנג.

הוא טווינר, והנה ההבדל בין שחקן ורסטילי לטווינר – שחקן ורסיטילי נותן לך גמישות לשים אותו בשתי עמדות (או יותר), כי הוא מסוגל לתפקד התקפית והגנתית בשתיהן. יאנג לא מסוגל לשמור על עמדה 4 (מהמון סיבות), אבל גם לא מסוגל לשחק בהתקפה את עמדה 3 (קליעה לא טובה). הוא כן מסיים טוב מתחת לסל, וכן בעל חוש טוב לחטיפות ועבודת רגליים טובה, אבל תהיה בעיה להעמיד אותו בחמישיות שבהן גם לא יפגע ביכולת להגן על הטבעת, וגם לא יפגע בריווח בהתקפה.

אבל גם מינסוטה וגם ברוקלין היו טובות משמעותית איתו על המגרש מאשר על הספסל, וזה נכון גם לגבי כל הקבוצות שלו בפילי (לפני שהפרנצ'ייז נהפך לבדיחה). מבחן העין מראה שמדובר בשחקן טוב אבל אני לא רואה פה יותר מידי אפסייד. המצב בברוקלין די מדכא כי מצד אחד הם לא מספיק טובים בשביל לעבור סיבוב במזרח, אבל מצד שני הם לא יכולים באמת להיכנס ל-rebuild כי בחירות הדראפט שלהם ב-3 השנים הקרובות ילכו לבוסטון.

במצב הזה, התחייבות של כל כך הרבה כסף לשחקן די בינוני, ובעיקר לכל כך הרבה זמן, היא די מתמיהה. מצד שני, כמו בהרבה מקרים אחרים שראינו, בגלל שהנטס מעל התקרה זה היה או הוא או כלום, והחוזה הזה עדיין משאיר אותם בדיוק מתחת למס המותרות בפעם הראשונה מזה שנים. אני די בטוח שהמטרה של בילי קינג עכשיו היא לדפוק את איינג' ולהעלות את הבחירה הזאת כמה שיותר גבוה, ולהפוך את הנטס להוקס החדשים של המזרח (הקבוצה הסימפטית שתמיד עפה בסיבוב הראשון).

FAR=5

טייסון צ'נדלר לסאנס – 52,000,000$ לארבע שנים – 13.0$ מיליון לעונה

איזה יופי. אני אעשה לכם ספוילר – זה חוזה נהדר. חלק מהסיבה שהוא הוחתם הייתה לשכנע את למרכוס לחתום בסאנס, אבל גם בנפרד הוא מצוין. צ'נדלר בן 32 [abbr title="כמו שהיה ברור שיקרה. איזה טרייד מטומטם של הניקס לוותר עליו כמעט ללא תמורה"] והתאושש מעונה שבוזה מאוד בניקס עם עונה נהדרת השנה בדאלאס[/abbr]. הוא היה מצוין גם בשתי העונות הראשונות שלו בתפוח הגדול (כולל הופעה באולסטאר וזכייה בתואר שחקן ההגנה של העונה), ואת העונה הראשונה שלו בדאלאס כולנו כבר זוכרים.

כמו בחלק הקודם על דיאנדרה, גם כאן חייבים להדגיש את התרומה ההתקפית העצומה שצ'נדלר נותן – הוא אמנם זרק רק 6 זריקות במשחק בעונה עברה, אבל מעבר לכך שקלע אותן ב-66% האתלטיות ויכולת התפיסה הופכות אותו לאיום שההגנה חייבת לשים לב אליו בפיק & רול ובסגירה לריבאונד. האחוזים של דאלאס משלוש בעונה שעברה היו 37% איתו על המגרש ו33% בלעדיו וזה מאוד הגיוני – קשה להסתדר עם פיק & רול שלו בלי עזרה מאחת הפינות. הוא היה שני בדאנקים העונה בליגה, ורובם המוחלט הגיע כשמישהו החליט לא לעזור מספיק מהר.

https://www.youtube.com/watch?v=fnnjZncU_ic

בצד השני, צ'נדלר כבר רגיל לשחק ליד גבוהים שלא עוזרים בהגנה על הטבעת (אמארה, דירק, ווסט), והציוות עם מוריס לא אמור להפריע לו יותר מדי. הוא ייתן לפיניקס שיפור מיידי באזור שבו הייתה חלשה בשנתיים האחרונות – הגנה על הסל. כבר שנתיים שפיניקס נמצאת בטופ 4 של הליגה בכמות הזריקות של היריבות בטבעת, והזריקות האלה נכנסות מולה באחוזים טובים מהממוצע. צ'נדלר, שחקן ההגנה של הליגה ב-11-12 והסנטר החמישי בטיבו בליגה ב-RPM הגנתי בעונה האחרונה, לא יתן לזה לחזור.

אי אפשר להתכחש לכך שיש כאן שני תמרורי אזהרה מרכזיים – צ'נדלר לא היה הסנטר הכי בריא לאורך הקריירה שלו, אבל זה קצת נופח מעבר לפרופורציה ובעונה האחרונה הוא שיחק 75 משחקים. הוא גם מסתמך המון על האתלטיות שלו, שתדעך לאורך החוזה הזה. אבל צריך לזכור שגם בלעדיה, מדובר ב-2.16 נייד עם יסודות הגנתיים טובים, ושחקנים כאלה נוהגים להישאר בליגה גם כשההתקפה מתדרדרת.

בעיני, ההחתמה הזאת הייתה בדיוק מה שהורנסק צריך. הניסוי עם פריי לפני שתי עונות עבד מושלם, אבל לן התקשה מאוד בעונה שעברה עם הקצב המהיר של הסאנס. הוא פרוספקט מצוין, אבל לא כזה שמתאים לקבוצה שמשחקת בקצב השלישי הכי גבוה בליגה, וההבאה של צ'נדלר על המשבצת שלו מעידה שגם באריזונה הבינו את זה. עכשיו, פיניקס מקבלת סנטר שיכול לרוץ בקצב של נייט ובלדסו, ויהנה מצבע מרווח עם מוריס לידו. הסגל של הסאנס נראה הרבה יותר הגיוני מאשר בעונה שעברה – עכשיו נשאר רק לראות אם זה יספיק להם לפלייאוף.

המחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת להחתמה הזאת – היא נראית סבירה גם ביחס ל-CBA הישן.

FAR=9

אמיר ג'ונסון לבוסטון – 24,000,000$ לשנתיים – 12.0$ מיליון לעונה – עונה שנייה לא מובטחת

ג'ונסון הוא חידה. הממוצעים מאוד לא מרשימים, אבל – כמה שזה קלישאתי – רוב הדברים שהוא עושה לא נכנסים לסטטיסטיקות. בהגנה הוא מאוד חכם ושומר קבוצתי ואישי מעולה, ובהתקפה ברוב הפוזשנים שלו הוא נראה כמו מכונית מתנגשת בלונה פארק – 2 או 3 חסימות בלי כדור לפני חסימה למוביל הכדור, מהלך שהתחיל את רוב הפוזשנים ההתקפיים של הראפטורס העונה.

אחוזי ה-USG% אמנם נמוכים מאוד, אבל אי אפשר להתעלם מהיעילות ההתקפית של ג'ונסון. תראו את הShot Chart:

הנה נתון שבטח יפתיע רבים – ג'ונסון מדורג שישי בהיסטוריה באחוזי שדה (לשחקנים עם יותר מ-3000 זריקות בקריירה). ובניגוד לטייסון צ'נדלר המדורג שני או דיאנדרה ג'ורדן, לא כל הסלים שלו באים בהטבעות או ליי-אפים. יש לו מגוון גדול מאוד של סיומות יעילות באזור הצבע, גם מחוץ ל-Restricted-Area, והוא למעשה TOP-10 בליגה באחוזים מהאזור הטריקי הזה, כבר שלוש עונות ברציפות.

אלה היתרונות. החסרונות הם שהוא מעולם לא זרק יותר מ-8 זריקות בממוצע למשחק, והעמיד למבחן הנפח את היעילות ההתקפית שלו. הסיבה לכך היא שהוא סובל מבעיית עבירות קשה – לאורך הקריירה הוא מבצע 5.1 עבירות בממוצע ל-36 דקות, שני בהיסטוריה של שנות ה-2000. זו כנראה הסיבה העיקרית גם לכך שאין לו ברזומה עונה של יותר מ-30 דקות בממוצע למשחק. אבל אולי זה יקרה השנה, אחרי ירידה כמעט לינארית בביצוע עבירות לאורך 8 השנים האחרונות –

Season Age Tm PF
2007-08 20 DET 6.6
2008-09 21 DET 6.8
2009-10 22 TOR 6.3
2010-11 23 TOR 5.1
2011-12 24 TOR 4.8
2012-13 25 TOR 4.7
2013-14 26 TOR 4.4
2014-15 27 TOR 4.1
Career 5.1

Provided by Basketball-Reference.com: View Original TableGenerated 8/30/2015.

זה עדיין המון, אבל ממוצע של פחות מ-4 עבירות ל-36 דקות כבר יכול לאפשר לסטיבנס לשחק איתו 32-34 דקות בערב.

הנה החלק שמומחי הסטטיסטיקות של בוסטון כנראה הראו לקברניטים – ג'ונסון היה הרבה יותר טוב בשתי העונות האחרונות בלי יונאס על המגרש – ב-2014 הNetRtg של הקבוצה עמד על 1.8+ ב1418 דקות ששניהם על המגרש, ו9.3+ ב-796 דקות כשרק ג'ונסון על המגרש. השנה הפער תפח עוד יותר – NetRtg של 1.1- ב1254 דקות משותפות, ו12.9+ ב-738 דקות לבד. הקליעה של ג'ונסון עצמו בRestricted-Area עולה מ-59.5% (מספר יפה) ל-72% (מספר פסיכי) כשיונאס יורד לספסל.

למה זה טוב? כי גם בראד סטיבנס אוהב לשחק בלי יונאס (במובן המטאפורי של המילה – בלי גבוה גדול שחוסם את הצבע וצריך שישקיעו בו פוזשנים), והסנטרים בסגל שלו הם זלר, אוליניק וקצת סאלינג'ר. כתוצאה מכך, ומציוות של שחקנים כמו ברנדון באס בעמדת הPF, הירוקים היו בוטום-5 בהגנה על הטבעת בעונה שעברה. היכולת של ג'ונסון לעזור מיידית בתחום הזה מעמדה 4, כנראה היוותה שיקול מפתח בהחתמה.

בוסטון תופסת את ג'ונסון בדיוק בנקודה הנכונה בקריירה – גיל 28, אחרי 2 עונות בקבוצת פלייאוף, ואחרי 10 שנות ניסיון בליגה (נכנס ל-NBA בגיל 18 ישר מהתיכון – בשנה האחרונה לפני הOne&Done). אין לי מושג איך איינג' משכנע את השחקנים האלה לחתום על חוזים עם אופציות קבוצה, אבל זה הופך את החוזה שלו להרבה הרבה יותר משתלם כי גם אם זה לא מצליח אפשר לחתוך אותו אחרי שנה אחת.

אני לא רואה מצב שזה יקרה.

FAR=9

עומר אשיק נשאר בפליקנס – 57,977,525$ לחמש שנים – 11.6$ מיליון לעונה – עונה חמישית [abbr title="3$ מיליון מובטחים"]מובטחת חלקית[/abbr]

אני אסגור את זה מהר – התקפית, הוא כלום. פשוט כלום. לפני 5 שנים כנראה היינו אומרים "מה? הוא 51% מהשדה! איך אפשר להגיד את זה??", אבל היום אנחנו מספיק חכמים כדי לדעת [abbr title="הכי הרבה בליגה"]שכשיותר מ-95% מהזריקות שלו מושלכות מהRestricted-Area[/abbr], זה נתון רע מאוד. אין לו שום יכולת קליעה מעבר לטווח הזה, והוא גם קלעי עונשין של 58% בעונה שעברה (55% קריירה), בקושי מספיק כדי להימנע מבעיית Hacking, ומספיק כדי להשאיר אותו על הספסל בדקות ההכרעה. והכי מעצבן – הוא משחק בקבוצה עם 3 גארדים מובילים שמאוד אוהבים להריץ פיק & רול, והוא לא מסוגל לתפוס מסירה.

היתרון שלו הוא על הקרשים, והוא לוקח 21.3% מהריבאונדים הזמינים בדקות שהוא על המגרש – חמישי בליגה. הוא גם שומר טוב בטבעת, אבל לא מאוד טוב – בעונה שעברה ביוסטון הוא איפשר 46.8% ליריבים, נתון מרשים. אבל העונה, ליד אנתוני דייויס, הוא נפל ל51.1% – מתחת לממוצע הליגה – וההגנה של ניו אורלינס הצליחה איכשהו להגיע למקום ה-22 בליגה בדירוג הגנתי עם דייויס והולידי בחמישייה.

הנה הנקודה החשובה – אי אפשר לנצח ברמות הגבוהות ב-NBA עם סנטר כזה. בוגוט מוסר ופינישר הרבה יותר טוב ממנו, ואפילו גולדן סטייט עם כל התרגילי חסימות והסטים שלה בשבילו לא הצליחה לשחק איתו בגמר. בשביל להיות סנטר של 25 דקות ופחות מ-10 נקודות לערב, אתה צריך להיות מוסר טוב (נואה), מפלצת הגנתית (גוברט, נואל, מוזגוב, היברט), סופר יעיל בפיק & רול (לופז, צנדלר), או פוטנציאל לפתח לפחות אחד מהכשרונות האלה (אדאמס, ג'נג). אשיק אינו אף אחד מהדברים האלה, והחוזה הזה ייקח אותו עד גיל 33 לפחות. אני לא חושב שהוא שווה 11 מיליון דולר באף מקום, אבל השילוב של הסיטואציה ואורך החוזה הופכים את זה אולי להחלטה הגרועה של הקיץ.

FAR=1

מונטה אליס לפייסרס – 43,981,000$ לארבע שנים – 11.0$ מיליון לעונה – עונה רביעית אופציית שחקן

את השנתיים האחרונות שלו בטקסס אפשר לסכם במשפט אחד:

MONTA GOT HE'S GROOVE BACK!

אחרי עונה וחצי מזוויעות במילווקי, ואחרי שעורר עליו את זעמם של כל אנשי הסטטיסטיקות המתקדמות:

אף קבוצה לא רצתה לתת לו את הכסף שהוא חיפש, ודאלאס גנבה אותו ב-16 מליון דולר לשנתיים. בטקסס הוא שיפר את האחוזים, והפך לשחקן יעיל יותר ולאופציה השנייה בהתקפה המעולה של המאבריקס. יכולת הובלת הכדור שלו עזרה מאוד למאבס, נטולי רכז דומיננטי, ותעזור מאוד גם לאינדיאנה שהרכז שלה, ג'ורג' היל, שונא את העמדה, ומעדיף שתקראו לו "Just a guard" במקום "Point Guard".

הוא סקורר שיקלע בשבילך הרבה נקודות באחוזים סבירים, ויסדר הרבה מצבי קליעה לחבריו לחמישייה. הוא לא שומר אישי טוב אבל שומר קבוצתי מעולה, ובאינדיאנה הוא גם יהנה מהפריבילגיה לשמור על הרכז של הקבוצה היריבה, כשג'ורג' היל ישמור את השחקן שבעמדה מספר 2.

אינדיאנה משנה פאזה. העזיבה של ווסט והיברט הופכים אותה לקבוצה שעיקר כוחה נמצא בקו האחורי. אחרי 4 עונות של קצב איטי ביחס לליגה, הסגל יחייב את ווגל להתחיל לשחק מהר יותר, ועם הרכבים של שלושה גארדים או פול ג'ורג' בעמדה 4. מונטה אף לא היה פרנצ'ייז פלייר וגם אף פעם לא יהיה, אבל הוא אופציה שנייה מעולה ומוכחת בהתקפה, ומישהי הייתה צריכה לשלם לו יותר מ-11 מיליון דולר לעונה.

FAR=8

דני גרין נשאר בספרס – 40,000,000$ לארבע שנים – 10.0$ מיליון לעונה – עונה רביעית אופציית שחקן

לא יודע איך הספרס עושים את זה. לא יודע אם מישהו שם לב, אבל בגיל 28, גרין נתן עונת קריירה ב-2014-15, עם שיאי קריירה בדקות, נקודות, שלשות, קליעות ואחוזי עונשין, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות וחסימות. זה בד"כ השלב בקריירה ששחקן עושה "קארול" או "מתיוס" ומקבל את הכסף הגדול במקום אחר.

אבל זה פשוט לא עובד ככה עם הספרס. גם כשהם לא חותמים ב"חינם" כמו שדיוויד ווסט עשה, הFAים שלהם כמעט תמיד חוזרים על חוזים נמוכים ב30% ממה שהם שווים. דאנקן עשה את זה ב-2012, מאנו ב-2013, פארקר ב-2014, ומאנו ודאנקן עשו את זה שוב השנה.

זו השוואה קצת מוזרה, אבל גרין הוא הטום בריידי של הספרס – אם בחירת התרגיל הייתה נכונה, וכל השחקנים ביצעו את המסלולים שלהם כמו שצריך, והכדור מגיע אליו במצב האופטימלי שהקבוצה ניסתה להגיע אליו, הוא יזרוק את הכדור בצורה מדויקת ככה שיגיע למקום שיעניק לקבוצה שלו נקודות ממשיות, ותגמול על רמת הביצוע הגבוהה.

אם המטאפורה הזאת סיבכה אתכם, הרשו לי לפשט, כי הסיפור נורא פשוט אצל גרין – ככל שהוא יותר חופשי, הוא יקלע יותר:

Image and video hosting by TinyPic

ככל שהוא יידרש לכדרר פחות, הוא יקלע יותר:

Image and video hosting by TinyPic

הוא הרגל המסיימת של הספרס.

הוא גם משתתף בהנעת הכדור, למד בשנה האחרונה לעשות קצת יותר Off-The-Dribble, וביחד עם קאווי הם מהווים את הצמד ההגנתי הכי מפחיד בליגה בכנפיים. עוד החתמה מפחידה של סאן אנטוניו.

FAR=9

אימן שאמפרט נשאר בקליבלנד – 40,000,000$ לארבע שנים – 10.0$ מיליון לעונה

Are we sure he's good?

בעיני שאמפרט הפך העונה לאוברייטד. אני לא יודע למה אנשים חושבים שהייתה לו חצי עונה טובה בקליבלנד – השיפור של הקאבס נבע מההחלפה של וויטרס בג'יי. אר ושל ורזאו במוזגוב, ולא מהכניסה של שאמפרט לרוטציה. התפקיד ההתקפי של הגארדים בקבוצות של לברון (אלא אם כן הם פאקינג דווין וויד) זה לעמוד בצד ולקלוע כשהוא מוסר את הכדור. ג'יי.אר סמית עושה את זה ב51% מהשדה. שומפרט? רק 43%. באופן כללי, הוא קולע ב-41% מהשדה בקליבלנד, וזו לא אנומליה אצלו. למעשה – זה שיא קריירה באחוזי שדה לעומת כל העונות שלו בניקס!

אז כן, יש לו דריבל וקרוסאובר טובים (שתמיד תמיד מפתיעים מגנים כי הוא לא משתמש בהם הרבה), והוא יכול לעזור לקבוצה בריבאונד, אבל זה גם לא מספיק וגם לא חשוב בקבוצה של לברון, שעושה את הדברים האלה מספיק טוב כדי שהגארד לא יצטרך לעשות אותם.

מהצד שני (תרתי משמע), הוא חיה הגנתית. יכול לשמור 1 עד 3, ולהשתיק שחקנים בקליבר של קליי תומפסון ברגעים הכי חשובים של העונה. אין יותר מידי שחקנים כאלה בליגה, וזה איזון טוב בעמדה 2 לעומת ג'יי.אר סמית ועכשיו גם מו וויליאמס.

הוא אמנם רק בן 25 ורק 4 שנים בליגה, אבל איכשהו זה מרגיש כמו הרבה יותר. האם מה שראינו ממנו עד עכשיו זה כל מה שיש לו? כמה גבוה קליבלנד יכולה להגיע כשהוא פותח בחמישייה? מלבד כמה הבלחות, הוא לא היה טוב בפלייאוף הזה, והוא היה זוועה (11 מ43 מהשדה!!!) מול הווריורס בגמר.

בסופו של דבר, כל עוד הוא ליד לברון ומשחק בקליבר הגנתי כל כך גבוה, הכל יסתכם ליכולת שלו לקלוע זריקות חופשיות. הוא לא אמור להיות ברוס בואן, ועם הHandles והאתלטיות שלו הוא יכול וצריך לתת לקליבלנד קצת יותר הובלת כדור וחיתוכים לסל. אבל כמעט חצי מהזריקות שלו בקליבלנד היו בCatch&Shoot – לא תדירות שמתוכננת לרדת – והוא יהיה חייב לקלוע אותן ביותר מ37.3% בעונה הסדירה ו34.2% בפלייאוף.

זה בהחלט יכול לקרות, לפחות לרמה מסוימת, ואפילו שיפור לאזור ממוצע ליגה יהפוך אותו לרול פלייר מעולה לצד לברון. בהתחשב בזה שקליבלנד הייתה מעל התקרה וחייבת להחזיר אותו, זה יכל להיות הרבה יותר גרוע (ראה ערך טריסטן תומפסון).

FAR=8

ראז'ון רונדו לסקרמנטו – 9,500,000$ לעונה אחת

נדגיש בפני כל מי שעוקב בחצי עין או פחות אחרי ה-NBA בשנים האחרונות – זה לא הרונדו שאתם זוכרים. זה לא השחקן שהוביל את הליגה שנתיים באסיסטים ושנה אחת בחטיפות. זה לא השחקן שנבחר 4 פעמים לאולסטאר ועוד 4 פעמים לחמישיות ההגנה של העונה. זה לא השחקן שעשה משחק של 18-17-20 מול הניקס (נתון ייחודי היסטורית), או זה שעשה 29-18-13 בפלייאוף מול קליבלנד (המשחק הכי גדול שראיתי מרכז בשידור חי), או זה שהגיע 32 פעמים בקריירה לטריפל דאבל (שישי בהיסטוריה).

זה לא מאוחר מדי בשבילו – רונדו עדיין בצד הנכון של גיל 30, וגם אם הוא לא יחזור לספק טריפל דאבלים על בסיס חודשי, הוא הראה בעונה האחרונה לפרקים קצרים מאוד שנשארה לו היכולת לשלוט במשחק. הבעיה שלו תמיד הייתה מנטלית – מהריבים עם מיאמי, דרך הפחד מלסיים בטבעת, ועד הוידאו הזה:

ובניסוח הכי עדין שאני יכול לחשוב עליו – יש מצב שסקרמנטו זה לא המקום הכי טוב לפתור את הבעיות הללו.

השנים הכי טובות של רונדו באו לצד שלושה וטרנים מובילים שהעלו אותו לרמה שלהם, פיזית ומנטלית, ולא אפשרו ספק בנוגע למי שולט בקבוצה. הקינגס הם ההפך המוחלט מזה, עם בוגי ההרסני ששולט וכבר הצליח לריב עם המאמן עוד לפני שהתחילה העונה. ברור, יש מצב שרונדו מגיע וכשחקן הכי בוגר ועם הכי הרבה ניסיון פלייאוף בקבוצה מחבר את העניינים ואת בוגי למשחק, והקינגס (עם טריו מאוד מוכשר על הנייר של רונדו-גיי-קאזינס) עושים עונה טובה ומתקרבים לפלייאוף. אבל זה פשוט לא כל כך סביר.

ויודעים מה עוד לא סביר? שהקינגס העבירו לפילדלפיה את ניק סטאוסקאס, בחירה 8 בדראפט הקודם, ביחד עם עוד בחירת סיבוב ראשון, והזכות להחליף בחירות סיבוב ראשון בעוד שני דראפטים שונים, רק כדי להיפטר משנתיים של קרל לנדרי וג'ייסון תומפסון ולפנות את הכסף להחתמה הזאת. למי שזה ארוך לו אני אקצר – זו המקבילה של הטרייד בין הסלטיקס לברוקלין לפני שנתיים, רק יותר גרוע. תודות לזה, למזימה השטנית של פילי להיות טובה בסוף כל החרא הזה כמעט מובטחת הצלחה.

אפילו בלי לחפור על חוסר ההתאמה הקבוצתית (רונדו ושני שחקני פנים שמשחקים אך רק בתוך הצבע? בהצלחה לקארל), הסכום (מי עוד היה נותן לו חוזה כזה? הא???), והסיטואציה של הקינגס (חייבים בחירה מוגנת טופ 10 לשיקאגו, ורציונלית אמורים לרצות להסריח העונה), זו פסקה עצובה מאוד. לא סתם ESPN דירגו את זה כהחתמה הגרועה של הקיץ.

FAR=2

קווין גארנט נשאר במינסוטה – 16,500,000$ לשנתיים – 8.25$ מיליון לעונה

אני כמעט לא מאמין שזה קרה. אבל, במילותיו של הביג-טיקט:

אין לי עוד מה להגיד בעצמי. במילותיו של ג'יילן רוז:

FAR=1

קוסטה קופוס לסקרמנטו – 32,879,000$ לארבע שנים – 8.2$ מיליון לעונה – אופציית שחקן בשנה הרביעית

תחת תקרת השכר של העונה זה מקביל בערך למשכורת של 5.5 מיליון, שזה לא המון (ביחס לNBA – ביחס לשאר היוונים הוא כנראה השכיר הכי מרוויח בעולם). קופוס סנטר מחליף איכותי ומאוד קלאסי – קונטרסט יפה לקאזינס – שיכול לתת לך 15-25 דקות טובות למשחק כמו שעשה בדנבר וממפיס בארבע השנים האחרונות. בפלייאוף, כמו הרבה גבוהים "קלאסיים" אחרים, הוא נוטה להתקשות, ושתי הקבוצות הנ"ל לא הצליחו לשתף אותו ליותר מידי דקות. אבל זאת כנראה לא תהיה בעיה עבור סקרמנטו….

אחרי הטרייד עם פילי שהוציא את תומפסון ולאנדרי מהסגל והשאיר אותו עם שני גבוהים בלבד, הקינגס היו חייבים עוד גבוה שייתן נפח דקות והשיגו אחד איכותי ובמחיר לא רע. הוא רק בן 26, צעיר מאוד במונחי סנטרים, ועוד יכול להתפתח במהלך החוזה הזה (גם אם לא הרבה).

הבעיה היחידה שלי עם ההחתמה היא שאם אתה הולך להחתים מישהו לצידם של קאזינס וקאולי-סטיין, הוא חייב להיות אחד עם טווח של יותר מ-10feet, שיוכל לתת לך הרכב עם ריווח יותר טוב. קופוס הוא לא כזה, והצבע של סקרמנטו יהיה מאוד צפוף ויקשה על רונדו לייצר מצבים לשאר החמישייה. חבל.

FAR=5

ארון אפללו לניקס – 16,000,000$ לשנתיים – 8.0$ מיליון לעונה – אופציית שחקן בשנה השנייה

הנה אנחנו, ב-2015, וארון אפללו עומד לקבל פחות כסף לעונה מקוסטה קופוס. זה נראה לא הגיוני – אפללו, תרצו או לא, הוא TOP10 בליגה בעמדה 2 (החלשה בליגה, יש לציין), הוא משחק משני צידי המגרש, ופורטלנד זרקה עבור חצי שנה שלו בחירת סיבוב ראשון ושלושה שחקני רוטציה.

הכוח של אפללו בא מהמיד-ריינג', שם הוא מדורג TOP10 באחוזים כבר שנתיים ברציפות. הוא גם קלעי 3 טוב עם קריירה של 38.5%, אבל אחד מוגבל שכמעט 98% מהשלשות שלו העונה באו מאסיסט.

וכאן אני חוזר לנקודה שהזכרתי בפסקה עם רובין לופז – אפללו שחקן שלא מייצר הרבה לעצמו, ועם הסגל הנוכחי של הניקס אני לא בטוח כמה טוב זה יסתדר. הוא זורק הרבה יותר טוב כשהוא חופשי:

ובלי חבר לחמישייה שיכול לייצר מצבי קליעה מלבד מלו, שמשחק ההתקפה שלו עובד בערך באותם האזורים, הוא לא ימצא את עצמו חופשי יותר מידי.

המשכורת הקודמת של אפללו, שנקבעה לפני 4 שנים כשהוא היה הרבה פחות טוב והרבה פחות מוכח, הייתה 7.5 מיליון דולר לעונה, רק חצי מיליון פחות מהמשכורת הנוכחית, שנקבעת תחת תקרת שכר גבוהה יותר. צריך כמובן להזכיר שבגלל שהחוזה הזה הוא תכלס רק לעונה אחת, אין צורך להחשיב פה את הקפיצה הצפויה בתקרה, כמו שעשינו בשאר החוזים.

גם אם זו לא ההתאמה הקבוצתית הכי טובה, זו יופי של Value-Sign, שבמקרה הכי גרוע אפשר להעביר בטרייד בפברואר לקבוצת פלייאוף. אני לא מאמין שזה יוצא לי מהמקלדת, אבל זה מהלך Off-Season טוב של הניקס.

FAR=8

קורי ברואר נשאר ביוסטון – 23,420,913$ לשלוש שנים – 7.8$ מיליון לעונה

דריל מורי גנב אותו ממינסוטה תמורת כלום, וכנראה אהב את מה הוא שראה בחצי השנה האחרונה. יוסטון היא הקבוצה שרצה הכי הרבה למתפרצות בליגה, וברואר מוביל את הליגה בתדירות וגם נמצא באחוזון ה-80 ביעילות. הוא שומר אישי טוב ושומר קבוצתי חולני, שנמצא ב-TOP10 של הליגה ב-%חטיפות (כמה מהפוזשנים של הקבוצה היריבה מסתיימים בחטיפות שלו כשהוא על המגרש) כבר 5 שנים ברציפות.

ברואר – שמחזיק באחד מהכינויים הכי טובים ומוצדקים בליגה – "The Drunken Dribbler" – הוא סוג של טוני אלן שיודע לסיים לייאפים בדרגת קושי גבוהה. זה תמיד מדהים לראות כמה אפשר להיות טוב ומשמעותי במשחק כדורסל, בלי לדעת לבצע את הפעולה הכי בסיסית במשחק – לקלוע את הכדור לסל.

והוא חוטא בזה – ובגדול. הוא היה הג'אמפ-שוטר הכי גרוע בליגה בעונה שעברה, וגם בעונות שקדמו לה הוא כיכב ברשימה הזאת. בפרט, הוא אחד מקלעי השלשות הגרועים בהיסטוריה של הליגה, וגם אפשר להבין למה:

מרפק בחוץ. לא מספיק עור על הכדור. גוף נוטה הצידה. אבל איכשהו, תמיד נראה שהנה-הוא-הולך-לקבור-את-האחת-הזאת-מהפינה-והאולם-יתפוצץ.

ברואר, בחירה שביעית בדראפט 2007, אף פעם לא הולך להיות השחקן שציפו ממנו להיות (בעיקר בגלל הקליעה). אבל בשביל משכורת כזאת הוא נכס לא רע, בטח לקבוצה כמו יוסטון.

FAR=7

אל-פארוק אמינו לפורטלנד – 30,000,000$ לארבע עונות – 7.5$ מיליון לעונה

ההחתמה שפתחה את עונת ההעברות, והבהירה לכולנו כמה מטורפת היא הולכת להיות. אמינו טיפה מזכיר את ברואר – שומר טוב (עדיין לא מצוין כמוהו) שלא יהיה מסוגל לקלוע אם החיים שלו תלויים בכך. הוא לקח את המינימום בשנה שעברה בדאלאס כדי להוכיח את עצמו, ולמרות שמלבד הפלייאוף לא כל כך הצליח, פורטלנד משלמת לו עכשיו הרבה כסף בלי הרבה הוכחות.

זה לא מטורף כמו שזה היה נראה בתחילת הקיץ. לאמינו יש "גוף-NBA" שהליגה תמיד מחפשת, עכשיו יותר מתמיד. ניל אושיי, ה-GM של הבלייזרס שגם בחר באמינו בדראפט עבור הקליפרס, מאמין שיש פה משהו ואומר שהוא מתוכנן לפתוח בחמישייה בעמדה 3. אמינו לא הולך להיות ניק באטום, אבל אם הוא יהיה מסוגל להתפתח לשחקן חמישייה לגיטימי בליגה במחיר הזה (מקום שהוא מאוד רחוק ממנו היום), הוא הולך להיות נכס משמעותי מאוד ב-rebuild של פורטלנד. אין ממש אמצע להחתמה הזאת – אם אמינו יצדיק את האמון ויצליח להוסיף למשחק שלו אלמנטים של קליעה/כדרור/סטופר הגנתי, זו תהיה הצלחה מסחררת. אם הוא ימשיך לדרוך במקום, הוא יהפוך לחוזה שיאזן את המשכורות בטרייד הבא של הבלייזרס.

בכנות, אני לא יודע מי מהאפשרויות נכונה, אבל אני נוטה להאמין שככה או ככה, ובטח עם הבטחה שהוא יהיה שחקן חמישייה, אפשר היה לסכם איתו בפחות כסף. מצד שני, אחרי שחמשת המשתכרים המובילים, שהיוו יותר משני שליש משכר השחקנים בקבוצה, עזבו בקיץ, אושיי ידע שיהיה לו הרבה מקום למלא מתחת לתקרת השכר. הוא גם ידע שFAים גדולים לא יהיו מעוניינים לבוא לקבוצה בבנייה מחדש, והיה חייב לסגור עם שחקני ביניים כמה שיותר מוקדם. תחת הנסיבות האלה, אמינו הוא לא כזה חוזה רע.

FAR=6

קורי ג'וזף לטורונטו – 29,890,000$ לארבע עונות – 7.5$ מיליון לעונה – אופציית שחקן בשנה הרביעית

יש מציאות ברורה, שכנראה שגארי ניל ודחואן בלייר לא הספיקו לליגה כדי להבין – אתה לא יכול לקחת שחקן מסאן אנטוניו ולצפות ממנו לשמור על אותה הרמה. מכירים את זה שאומרים על סטיב נאש שהוא עשה לשחקנים לידו המון כסף בהמשך הקריירות שלהם? אז המערכת של סאן אנטוניו עושה אותה דבר רק בדרך הפוכה – אם נאש היה מפטם את חבריו לקבוצה בסטטיסטיקות וגורם להם להיראות יותר טובים ממה שהם באמת, בסאן אנטוניו אותו הדבר קורה ע"י כך שהיא כל כך קבוצתית, שאתה בכלל לא יכול לשפוט שחקנים לפי הסטטיסטיקות האלה, וחייב להשתמש במבחן העין, שתמיד נראה מדהים כי אלה הפאקינג ספרס.

ואת מבחן העין ג'וזף עובר. הוא זריז, הוא אחראי, הוא עובד יפה בהגנה והוא קולע באחוזים טובים מאוד מכל הטווחים מלבד קו השלוש. אני מאוד אוהב את המשחק שלו. אבל זה sample כל כך קטן! הוא היה רכז שלישי במשך ארבע עונות בליגה, ואפילו העונה עם הפציעות של פארקר ומילס לא הצליח לעבור 20 דקות למשחק.

בניגוד למקרה של אמינו, אין סיבה שקופצת לעין לחשוב שג'וזף יכול להיות יותר מרכז רביעי ברוטציה של קבוצה גדולה, וזה לא אמור להיות שווה כל כך הרבה כסף גם אם אתה קנדי. היו שחקנים הרבה יותר טובים במחירים האלה שהיו זמינים לראפטורס, כמו לדוגמא הבחור הבא ברשימה.

FAR=2

לו וויליאמס ללייקרס – 21,000,017$ לשלוש עונות – 7.0$ מיליון לעונה

לפני שנגיע ללו-וויל, אני חייב להגיד משהו על טורונטו – היא עשתה בעונה שעברה משהו שאף קבוצה אחרת לא עשתה, ואני לא מבין למה לא עושים יותר – היא נתנה לואסקז-וויליאמס-ג'יימס ג'ונסון-הנסברו-פטרסון, חמישייה שמורכבת כולה ממחליפים, כמות אסטרונומית של 229 דקות (אין עוד חמישייה כזאת ששיחקה יותר מ-150 דקות בליגה). היתרון של חלוקת דקות כזו, בשילוב עם סגל עמוק, הוא 2 הרכבים שרגילים לשחק יחד, ומציגים תיאום יותר טוב מהצפוי. ככה שגם אם החמישייה הראשונה לא מעולה (NetRtg של 2.6), החמישיה השנייה שורפת יריבות (NetRtg של 17.7, שווה ערך לחמישייה הראשונה של הקליפרס). הראפטורס ויתרו השנה על שלושה מחמשת החברים בחמישייה הנ"ל, והויתור על סוויט-לו הוא הכי כואב – גם כי הוא היה הכי טוב בחמישייה הזאת, גם כי הקהל התחבר אליו, ובעיקר כי הם בחרו להביא שחקן פחות טוב ביותר כסף.

אחרי סגנות ב-2012, וויליאמס זכה העונה בתואר השחקן השישי (די בחסד יש להגיד – לא היו ממש מתחרים ראויים השנה). ה-40% שלו מהשדה קצת מטעים, שכן רוב הזריקות שלו באות בבידודים או כמוביל כדור בפיק&רול, מהלכים לא יעילים ככלל שבשניהם הוא מדורג ב-20% הראשונים בליגה ביעילות. הוא גם מגיע לקו בתדירות של 7.1 פעמים ב-36 דקות, מספרים מרשימים מאוד לגארד, וקולע משם ב-86%.

לו תמיד עשה עבודה טובה בלהחזיק חמישיות בלי יותר מידי יכולת התקפית, ע"י ניצול של הרבה פוזשנים שבלעדיו היו הולכים לשחקנים הרבה פחות מוכשרים התקפית. מזכיר לכם מישהו? הקהל ב-LA ימות עליו, ואם הוא לא יהפוך למתוסכל מידי מההפסדים ומקובי (ברצינות – כל מה שהממבה רוצה ליומולדת 37 זה לזרוק, ואתם מביאים לו את וויליאמס ויאנג על הראש??), הוא יכול לתת עונה טובה, ועם המשכורת הזאת אולי גם להיות שווה ללייקרס משהו בטרייד לקבוצת פלייאוף.

FAR=8

ג'יי קראודר נשאר בבוסטון – 35,000,000$ לחמש שנים – 7.0$ מיליון לעונה

גוף NBA, נע בין עמדות, אפסייד גבוה, עשה פלייאוף יפה אך קצר, צריך לשפר את הקליעה כדי להתקדם – אני לא הולך לחזור על כל זה. פשוט תקראו שוב את הפסקה על אמינו, חברו לקבוצה בדאלאס לפני הטרייד בדצמבר.

ובכל זאת, ההבדלים – קראודר הראה יותר כבר העונה. הוא פתח קצת בחמישייה ושיחק כמעט 25 דקות לערב בקבוצה שעלתה לפלייאוף, והוא עשה את זה כבר בעונתו השלישית בליגה. החוזה שלו הוא גם ל-5 שנים בלי אופציות, לא משהו נפוץ בליגה באזורי המשכורות האלה, והימור מאוד מסוכן. אם זה מצליח, יש לך ווסלי מתיוס (32.5 מיליון דולר ל-5 שנים), ואתה סוגר עמדה בחמישייה בחצי מחיר. אם זה נכשל, יש לך ג'ייסון תומפסון (30.2 מיליון דולר ל-5 שנים), ואתה צריך לשלם מחיר כדי להיפטר מהטעות.

אולי אני מוטה, אבל האפשרות הראשונה נראית לי הרבה יותר סבירה. הזריקה של קראודר נראית טובה וחלקה בהרבה משל אמינו:

והוא כבר הציג אחוזים לא רעים מכל טווחי חצי המרחק ובנפח גבוה יחסית לימיו בדאלאס. החוזה הזה אולי לא יצדיק את עצמו כבר בשנה הראשונה כמו אצל ווס, אבל אני מעריך שכבר בשנה שאחריה הוא יתחיל להחזיר את ההשקעה. אני בטוח שאם הוא לא היה שחקן חופשי מוגבל, הוא היה מקבל יותר כסף מקבוצה אחרת.

FAR=9

רודני סטאקי נשאר בפייסרס  – 21,000,000$ לשלוש עונות – 7.0$ מיליון לעונה – אופציית שחקן בשנה השלישית

עוד אחד שלקח בשנה שעברה מינימום כדי להוכיח את עצמו, ובניגוד לאמינו גם עשה את זה – הוא היה ספק הנקודות השני בטיבו באינדיאנה העונה אחרי סי.ג'יי מיילס (איזה משפט עצוב. איך הם הגיעו משחק מהפלייאוף?), ועשה את זה באחוזים הטובים בקריירה, כולל קפיצה אסטרונומית מ-28.6% קריירה מהשלוש ל-39.0% העונה. הצד השני הוא שהוא מגיע פחות לקו מאשר בשבע שנים שלו בדטרויט.

הוא בסדר גמור. שחקן שישי, פיזי מאוד, שיכול לשחק בשתי עמדות הגארד בלי בעיה. הוא מסוגל לתת 25-30 דקות טובות (26.4 למשחק בעונה החולפת, הכי מעט מאז עונת הרוקי), ויכול גם לתפקד כשחקן חמישייה, כמו שעשה ברוב הקריירה. במחיר כזה, זה Bargain רציני.

FAR=8

אד דיוויס לפורטלנד – 19,997,700$ לשלוש עונות – 6.7$ מיליון לעונה

פורטלנד לוקחת פה עוד ירייה באפלה – שנייה במספר אחרי אמינו – עם חוזה ארוך וגבוה יחסית לשחקן די נא. דיוויס, שכמו אמינו וסטאקי לקח חוזה מינימום בשנה שעברה כדי לקפוץ מדרגה כלכלית השנה, הראה יכולת טובה בשנים הראשונות שלו בטורונטו אבל נדחק למעמקי הרוטציה אחרי הטרייד לממפיס. העונה בלייקרס הוא חזר לעניינים, ונתן עונת קריירה בערך כל מדד סטטיסטי שתוכלו לחשוב עליו. הוא המשיך לסיים באחוזים טובים בפנים אבל עזב כמעט לגמרי את משחק המיד-ריינג' הלא רע שהיה לו בשנותיו הקודמות בליגה – יותר מ96% מהזריקות שלו העונה באו מטווח קצר מ10feet, לעומת 75% בעונה שעברה. הוא ריבאונדר מעולה שיכול לתרום גם בצד ההגנתי, למרות שהוא לא מאתגר מספיק זריקות ולא עוזר מספיק בטבעת.

סביר ביותר, בעיקר בהתחשב במצב השכר של פורטלנד שפורט בפסקה על אמינו. דיוויס אמנם שחקן שהרבה יותר מתאים ל-NBA של 2005 מאשר לזה של 2015, אבל כמו אצל חברו לקבוצה גם החוזה הזה מתחיל גבוה ויורד עם השנים. לפורטלנד עדיין יש 20 מיליון דולר פנויים לבזבז, ולחסוך את הכסף על דייויס לא היה עוזר להם. חבל שהם לא מצאו עוד 2 או 3 חוזים כאלה, אבל בהיעדר ההזדמנות, זה צעד חכם לשמור את הכסף ולחכות לסקרמנטו הבאה שתרצה לבצע Salary-Dump, ולהרוויח עוד נכסים עתידיים בדמות בחירות דראפט או פרוספקטים מבטיחים.

FAR=7

ארון ביינס לדטרויט – 19,500,000$ לשלוש עונות – 6.5$ מיליון דולר לעונה – אופציית שחקן בשנה השלישית

אני לא אכתוב את זה שוב – פשוט תגללו חזרה חמש פסקאות לפסקה של ג'וזף. ביינס פינישר טוב עם משחק מיד ריינג' מצוין ולמען האמת הוא היה טיפה אנדרייטד עד עכשיו, אבל לא עוד. הוא אמנם על חוזה קצר יחסית, אבל כבר בן 28, וזה יכול להפוך למאוד מכוער מאוד מהר עבור דטרויט. בעיני, האפסייד פשוט לא שווה את הסיכון.

FAR=2

אבל לפחות סיימנו עם שחקנים מהספרס שקבוצות אחרות החתימו ביותר מידי כסף נכון?

מרקו בלינלי לסקרמנטו – 19,000,000$ לשלוש עונות – 6.3$ מיליון דולר לעונה

הנה כמה הספרס אדירים – 3 קבוצות שונות עומדות לשלם ביחד יותר מ-20 מיליון דולר בכל אחת משלוש השנים הבאות, לשלושה שחקנים שהיו אופציה שלישית בעמדה שלהם בספרס של השנתיים האחרונות. זה הזוי. זו אמנם בחלקה טעות של הקבוצות, כמו שכבר ביססנו, אבל זה שדבר כזה יכול לקרות בכלל זה מדהים וחסר תקדים בליגה.

בלינלי הוא בעיני הטוב משלושת השחקנים האלה – הוא היה נהדר בעונת האליפות של סאן אנטוניו עם שורה סטטיסטית של 11.4 נקודות עם 48%-43%-85% באחוזי הקליעה, והוא היה אחראי אולי לסל הכי חשוב של הספרס בסדרת הגמר:

העונה הוא רשם ירידה משמעותית במספרים וביכולת, אבל היה טוב בסדרה מול הקליפרס כולל 7 שלשות שכמעט העלו את הספרס לסיבוב השני במשחק 6.  אלמנט שלא שמים לב אליו במשחק שלו הוא יכולת המסירה – הוא אמנם לא מתהדר במספר גבוה מידי של אסיסטים, אבל חבריו לספרס זרקו בשנתיים האחרונות יותר מ-50% מהשדה ממסירות שלו, נתון מרשים.

כמו שאמרתי, זו החתמה טובה בהרבה מהשתיים הקודמות, בתנאי שלא יעבור רגרסיה לבלינלי של לפני הספרס, שהיה סקורר לא יעיל של קבוצות קטנות. בבלאגן הלא מתפקד שנקרא הקינגס, זו לא אפשרות לא סבירה, והערך שלו היה ממוקסם הרבה יותר טוב אם היה חותם בקבוצת פלייאוף. אבל במחיר הזה, הוא נכס שבמקרה הכי גרוע הקינגס יכולים להעביר לאחת כזו בלי להפסיד כלום.

FAR=6

זה היה חלק 1. חלק 2 יבוא בחודש הקרוב.

ומשהו לא קשור עבור מי ששרד את 6000 המילים האלה – אני פותח חשבון טוויטר ואתחיל לכתוב שם הגיגים ומחשבות שלי על הליגה (רק שלי, ורק על הליגה) לאורך השנה. זו פלטפורמה נחמדה בשבילי לפרסם בקלות דברים ופלטפורמה נחמדה בשבילכם לקרוא רק 140 תווים ממני במקום ה20000 שאני בד"כ מגיע אליהם פה. מוזמנים לעקוב – מבטיח לא להציף לכם את הפיד עם ריטוויטים ונושאים אחרים.

 

לפוסט הזה יש 92 תגובות

  1. תענוג צרוף.
    יום אחרון לפני פתיחת עונת הלימודים, ולא יכלתי לבקש הסחת דעת מוצלחת יותר מהרעש של הילדים.
    כל הכבוד על הכתיבה, ועל רוחב היריעה.

    הלוואי, הלוואי, הלוואי שאתה צודק בכל הנוגע לסאנס.
    אני פסימי…

  2. קודם כל, אתה כותב מצוין, רהוט ובעל ידע מדהים. רק חבל שאתה לא כותב מספיק…

    לגבי דמארה קרול – נשבע לך שניחשתי 29.

    לגבי טייסון צ'נדלר – 52 מיליון ל-4 שנים זה פשוט יותר מדי ולא משנה כמההוא טוב. גם אם הוא רק בן 32, הקילומטראז' שלו הרבה יותר ארוך מזה (קפץ מהתיכון). אני לא הייתי הולך על זה…

    לגבי רובין לופז – מרתק לראות איך הניקס שבדיוק בחרו בדראפט סנטר לטבי שאמור להיות עתיד המועדון (LOL) נותנים לו את הבטחון ומחתימים לו על העמדה את המקל מטאטא מפורטלנד. חתיכת תפוח גדול לבלוע…

    לגבי בלינלי – הייתי לוקח אותו לכל מקום, שחקן ענק וצלף ענק.

    1. אני חושב ששכחנו מהר מידי את בלינלי שלפני הספרס. הוא יכול להיות מאוד לא יעיל ולא קבוצתי וסקרמנטו לגמרי יכולה לגרור אותו למקום הזה. אני מקווה שזה לא יקרה ובאמת הציון שלו חיובי אבל אי אפשר לשפוט רק לפי השנתיים האלה.

      1. +1000. יכל להיות מדהים. גם אמיר ג'ונסון עובד פה אבל לא יודע איך זה עובד עם המשכורות (חושד שלא עובד).

        זו לא הנקודה – מצידי שלא יביאו אף אחד במקומו וישחקו עם דייויס ב5 עד לשנה הבאה. זה חוזה הרסני שיפגע בהם עכשיו שנים.

        1. אני חושב שליד דיוויס עדיף שחקן שהוא 5 או בעל אוריינטציה יותר ל-5 מאשר שחקן שהוא יותר 4.
          בגלל הקליעה והניידות של דיוויס הייתי משאיר אותו על עמדה 4 ובמקרים מסוימים מעביר אותו ל-5

  3. אתה משהו!
    לא קראתי עכשיו הכל (אבל תאמין לי שזה בתכנון), ממה שקראתי – תענוג!

    רובין לופז – אני עדיין מאמין שהסיבה העיקרית שהביאו אותו זה שיהיה דרבי מעניין מול האח, אני לא רואה שום דבר מיוחד בשחקן הזה שאין לאחרים בגובה שלו.

    אליס – אם הוא מסתדר עם ג'ורג', ובמחיר הזה, זאת אולי הגניבה הכי גדולה של השוק, אם לא, כנראה שמחכה לפייסרס עוד עונה מאכזבת.

    גרין – כמו שאמרת, אין לי מושג איך הספרס עושים את זה, אבל שרק ימשיכו 🙂

    רונדו – פה אני דווקא חולק עליך, אני חושב שדווקא בקבוצה שלא מצפים ממנה לגדולות, ולא בדיוק באור הזרקורים, דווקא שם רונדו יכול להתאפס על עצמו מחדש, ובפחות מ10 מיליון, ולשנת ניסיון אחת, זה הימור לא רע בכלל.

    גארנט – WTF?!

    מחכה לחלק 3 🙂

  4. תודה. ענק! פשוט ענק! עם הרעב מסכים איתך אבל…

    ברנדון נייט – אני לא מסכים איתך מסיבה נורא פשוטה. נייט הוא בדיוק מסוג השחקנים שנמצאים בקבוצות בינוניות. 70 מיליון ל-5 שנים הוא לא חוזה גרוע בתקרה החדשה, אבל ממש לא 10, בעיקר כי הוא מסמל ״שאיפה״ לבינוניות. נייט הוא לא פרנצ׳ייס פלייר ולא יהיה. בקיצור – למה-אתה-לא-מזמין-קולה-או-משהו או לפחות מיץ ענבים.

    רונדו – חוזה טוב מאוד. שנה אחת, בלי קשקושים, לא הימור רציני מידי. זה שהעבירו שחקנים בשבילו זה באמת חבל, אבל דווקא יש פרוייקט מעניין בסקרמנטו, שצריכים להגיע לפלייאוף מתישהו (גם בשביל קאזינס, גם בשביל האוהדים – אולי זאת תהיה פעם ראשונה שהם מבקשים שהקבוצה תעבור לסיאטל) והשנה זו הזדמנות טובה.

    אמינו וקרואדר – זוועת עולם – בייחוד אמינו. פשוט חוזים גרועים – ארוכי טווח, לשני שחקנים שלא הראו יכולת ששווה מקום בחמישייה של קבוצת פלייאוף. קראודר היה לא רע בשנה החולפת ולכן זה פחות נורא, אבל עדיין הוא לא הוכיח לי שהוא שווה את הכסף.

    1. שכחתי עוד שניים:
      קרול – ניחשתי 30 😀
      טד יאנג – עוד חוזה שאני לא אוהב. טווינר כפי שאמרת, קליעה חלשה, מעבר לשיאו לדעתי, שחקן של קבוצות קטנות. לתת לו 54 ל-4 שנים זה רעיון גרוע.

      1. יאנג – הכל נכון, אבל לברוקלין יש אינטרס חזק להתחזק גם אם זה ישאיר אותה בינונית לכל היותר, ולא הייתה לה דרך אחרת לעשות את זה כי היא מעל התקרה. הוא ניצל את זה והשיג חוזה שהוא לא היה מקבל במקום אחר. אי אפשר להתעלם מהסיטואציה.

    2. אתה מסתכל על זה לא נכון. חוזה של שנה אחת לרונדו זה רע, כי גם אם זה מצליח אתה לא תהנה מהפירות של זה (הרי הם לא יעלו לפלייאוף העונה במערב נכון?). יש לך את קאזינס וגיי לעוד 3 שנים ואתה מאמין בהם? תנעל מישהו מתאים (ולמען השם – עם קליעה טובה מבחוץ) שינהל את הקבוצה לזמן הזה. אני יודע שהם פספסו עם מתיוס ועוד כמה שחקנים, אבל בסיטואציה שלהם אין דבר גרוע יותר מהחתמה לשנה אחת. בטח ובטח במחיר שהם שילמו לפילי.

      ובגלל זה אני גם אוהב את מה שבוסטון ופורטלנד עושות – אין להן אלטרנטיבות יותר מידי טובות, והם משקיעות את הכסף שלהן במניות עם תשואה גבוהה וסיכון (מחיר) נמוך. בשביל להרוויח מזה אין ברירה אלא לנעול את השחקנים האלה להרבה זמן. אנשים לא אהבו את פורטלנד כשהיא החתימה את מתיוס בזמנו ואפילו את באטום. אם אתה מאמין בשחקן, ויש לקבוצה שלך היסטוריה בזיהוי פרופקטים טובים, האינטרס שלך זה לנעול אותם לכמה שיותר שנים גם אם זה יותר מסוכן.

  5. באופן טבעי – מסכים עם חלק וחולק על אחרים, אבל הכי קיצוני זה רובין לופז.

    החתמה פשוט מצויינת מכל בחינה שהיא.
    נתת 2, וזו החתמה יותר טובה מההחתמה של צ'אנדלר שקיבלה ציון 9…
    לפחות 8 למהלך הזה של הניקס.

    1. בשבילי התאמה קבוצתית זה הכל, ולופז לא מתאים למה שהניקס עושים (או מנסים לעשות). קלדרון כבר (כנראה) לא מספיק טוב בשביל לנצל אותו בפיק & רול כמו שצריך, הוא לא מוכשר מספיק כדי להיות גבוה משולש (תאהב את זה או לא, זה מה שהם רוצים לעשות), ויהיה לו קשה בלי עוד גבוה לידו (מי 4 בניקס?דריק וויליאמס?). בשבילי זאת החתמה של 8 אם זו ניו אורלינס או אוקלוהומה או אינדיאנה או בוסטון או חזרה בפורטלנד, אבל לא בניקס.

      1. קודם כל התאמה קבוצתית היא רלוונטית רק בטווח הארוך לקבוצה כמו הניקס.
        זה שהחתימו את דרק וויליאמס או את אפללו לחוזה של 1+1 זה חסר משמעות מהבחינה הזו, וגם לופז לא הוחתם לפי ההתאמה שלו לסגל העונה (בין אם הוא מתאים או לא – אפילו לא נכנס לנקודה הזו).

        קבוצות בבניה פשוט לא שוקלות את ההחתמות שלהן בצורה כזו – ובצדק.
        שופטים לפי אבני פינה לטווח ארוך.
        ואבני הפינה המיועדים היחידים בסגל כרגע הם הצעירים, כרמלו, לופז, ואוקווין כמחליף.

        ובהנחה שסנטר סקורר מפלצתי לא נמצא בדרך לניו יורק בשנים הקרובות (אם בכלל יש כזה בליגה כרגע), הניקס כמו רוב הקבוצות בליגה צריכים הגנת טבעת מהעמדה הזאת – והם כבר מצאו את זה הקיץ, בגיל יחסית צעיר לשחקן חופשי איכותי, עם בונוס של סנטר שמסוגל לסיים ליד הטבעת אבל גם קולע עונשין, ובמחיר מצחיק יחסית לתקרות השכר הבאות עלינו לטובה.

        הם הצליחו לסמן וי על עמדה עם רול פלייר להרבה שנים קדימה ובמחיר מצויין לסנטר פותח.
        – כל מה שאתה יכול לבקש בהחתמה של שחקן חופשי כשאתה אחת הקבוצות הגרועות בליגה.

        ה 4 המיועד של ניו יורק לטווח הארוך הוא פורזינגיס, ואני לא רואה שום בעיה עם לופז מהבחינה הזו.

        העונה אוקווין לדעתי יהיה ה 4 הפותח, כשפורזינגיס ו-וויליאמס מן הסתם יעלו מהספסל כמחליפים לעמדה, ולדעתי גם כרמלו יראה דקות ב 4 בהרכבים מסויימים.

        אבל זה סתם כי שאלת ולא יודע אם יש פה בעיית התאמה יותר מבעיית כישרון (זמנית).
        אני פשוט לא רואה את זה כרלוונטי להערכת המהלך של החתמת לופז ל 4 שנים.

          1. אבל במקרה של לופז אני מרוצה. הוא מביא לפחות אופי שמחת חיים וחיוניות שעד עכשיו ראינו מהניקס רק במשחקי ליגת קיץ

  6. הוא יתאים ויעזור השנה. גם היה הימור שאני יכול להבין מבחינת ההליכה על אולדריג'.
    אבל בגילו ובתור שחקן שמתבסס אך ורק על יכולת אתלטית – עד שפניקס יהיו בעמדה של לאיים על הצמרת (נגיד – מפרגן לך…), הוא כבר יהיה נטל מיותר במשכורת גבוהה…

    1. הצוות הרפואי של פיניקס ידוע כאחד שעושה פלאים בשחקנים (גראנט היל, שאק ואפילו סטודמאייר) ככה שיש סיכוי שיצליחו לשמר את צ'אנדלר אפקטיבי

      1. הצוות הרפואי של פניקס משאיר אותך בריא – לא משמר את האתלטיות שלך.

        השחקנים שהם "האריכו להם את הקריירה" עשו כולם שינוי והתאמות במשחק שלהם כדי להישאר רלוונטיים.
        לצ'אנדלר אין מה למכור ברגע שיתרון האתלטיות שלו יעלם.

        1. אני דוחה את הנחת היסוד שהוא שחקן שמבוסס אך ורק על אתלטיות. הוא 2.16 עם יסודות – הוא יהיה שחקן הגנה וריבאונדר טוב עד סוף החוזה הזה (או קרוב לכך).

          בהתקפה ברור שזה המשחק שלו עכשיו כשהוא עדיין בשיא אתלטי, אבל מי אומר לך שהוא לא יכול לפתח מיד-ריינג' כמו שראינו כל כך הרבה גבוהים עושים בשלב הזה של הקריירה? הוא כבר 40% בשנתיים האחרונות. ברור שהסמפל קטן יחסית אבל הוא לא בן וואלאס.

          הוא בעיקר עושה עליי רושם של מקצוען מאוד רציני שבשילוב עם הצוות הרפואי של פיניקס (פקטור שלא חשבתי עליו בכלל בכתבה) יכול לעשות "קמבי" ולהיות טוב עד גיל 36. אולי אני נאיבי אבל עדיין לא ראינו ממנו שום דבר שסותר את זה

          1. נסכים שלא להסכים.

            לדעתי הבן אדם חסר כל יסודות קליעה ואין שום סיכוי שייפתח אותה לעת זקנה, והיתרונות האחרים שלו תלויים יותר מדי ביכולת אתלטית.

          2. טייסון צ'נדלר פאקינג שחקן מפורק שיודע לעשות פרצופים. אני נותן לו עד האולסטאר לפני שצוות שטיפת הגופות של הניקס מוזעק לפיניקס להעביר השתלמות מזורזת בטיפול בשחקנים גמורים

  7. אני מרוצה מאד מההחתמות של הקינגס.

    הקינגס במצב ובסיטואציה שצריך להמר בה.
    אין לה זמן לבנות מהדראפט- בשנה הבאה האולם החדש מוכן ולקאזינס וגיי יש רק3 שנים.
    רונדו לשנה במחיר הזה[ קצת אוברפייד אז מה זו קבוצת שוק קטן] הוא אחלה הימור.
    קופוס הוא יופי של שחקן גם אם הוא לא קולע מבחוץ.
    דיוואץ הביא הרבה קלעים שרונדו וקוליסון שהוא קלע לא רע בעצמו יוכלו לעבוד איתם.
    בלינלי שהחוזה שלו טוב.קארון באטלר, סט קרי וגיימס אנדרסון וגם הקרואטי הגבוהה עם השם המצחיק שיודע רק לקלוע.
    עומרי השתפר מאד בקליעה מקלמור קלע לא רע שנה שעברה וקוליסון קולע לא רע. לרודי גיי ולקאזינס קליעה יפה מחצי מרחק והרי לך אחלה ריווח.

    1. כתבתי גם ליונתן – דווקא בגלל שהם רוצים מישהו שירוץ עם קאזינס וגיי לעוד שלוש שנים (שזה יותר שנים ממה שקבוצה בדרך מקבלת עם צמד הכוכבים שלה) החתמה של מישהו לשנה היא מאוד טיפשית. ואם יש שחקן בליגה שהוכיח שהוא יותר טוב כשהוא משחק בקבוצה טובה זה רונדו.

      גיי וקאזינס יכולים לקלוע מבחוץ אבל המשחק שלהם הוא בצבע, ועם WCS (שמסתמן שלא יעשה כלום חוץ מלהטביע – לא קונה את החצי מרחק שלו) וקוליסון (שהוא פחות קלעי לא טוב מבחינת אחוזים ויותר קלעי שלא זורק מספיק, הרבה בגלל שחרור מאוד איטי של הכדור בזריקה). החלקים לא גרועים (חוץ מרונדו) הם פשוט לא מתאימים.

      הדרך שלהם להצליח זה אם יקרה הבלתי ייאמן ויתנו לקארל לאמן כמו שהוא רוצה. הקבוצה הזאת מזכירה קצת את הקבוצה שהייתה לו בדנבר פוסט-מלו שגם שם לא היו קלעים מעולים אבל המון שחקנים מהירים ואתלטיים שיכולים לשחק בקצב גבוה. המכשול העיקרי פה הוא כמובן קאזינס שלא יאהב את זה ולא בהכרח ישתלב טוב בסגנון המשחק הזה.

      1. עומר אתה כותב ומנמק בצורה מאד יפה.
        הקינגס רצו לעלות משמעותית את הכשרון בעמדת הרכז.
        זה לא שפול, וול ,לילארד ואירווינג התדפקו על הדלתות.
        במצב הזה -הברירות הם להמר על שחקן טוב מאד שליחו קצת נס. מי שנשאר זה לאוסון, רונדו ודרון וויליאמס.
        לאוסון היה האופציה הראשונה של קארל והיה משא ומתן עם דנבר שאחרי שלושה שבועות בערך נפל.
        דרון וויליאמס הוא הימור פחות טוב מרונדו לדעתי ואני גם פחות אוהב אותו הן כשחקן והן כבן אדם. אז נשאר רונדו לתת לו חוזה לשלוש שנים על סמך הקצת ניצוצות שהראה בבוסטון בתחילת השנה שעברה זה טעות. לתת לו שנה ניסיון בקצת אובר פייד זה אחלה. קארל הצליח בעבר עם לא מעט גרדים שבמקומות אחרים היו להם בעיות התנהגות.[גרי פייטון,אייברסון, לאוסון ועוד..]ולכן שנת ניסיון עם רונדו באובר םפייד קטן זה סבבה – הניסוי לא מצליח עדיין יש לך את קוליסון לעוד שנה ואת סט קארי.

        לגבי קאזנס ברור שזו הבעיה והבעיה היא לא כל כך בשחקנים מסביבו אלה בסגנון של קארל שלא מתאים לקאזנס.
        באף טמפו הזה התפקיד המסרותי של ביג מאן גבוה מסוגו הולך לאיבוד ודוווקא כאן שחקנים מוסרים כמו רונדו, בלינלי[ שהכישור הזה אנדרייטד אצלו, באטלר ] יכולים מאד לסייע.

        אני מאד מקווה שקארל ידע לעשות את ההתאמות, לא ידע כנראה שיצטרכו להכריע בינו לבין קאזנס.אני לא שולל טריידעל קאזנס שיביא בחזרה הרבה בחירות דראפט וגם שחקנים טובים.

        ככה שכל עוד ההנהלה תתנהג בקוליות ודיואץ ירסן את ההודי הלא צפוי.[הבעלים רנדיב..] המצב הוא טוב משנדמה, גם אם התקשורת לא מפרגנת.
        הדבר העיקרי שקרה שבעקבות הנוכחות- של קאזינס, גיי וקארל [בעיקר שני האחרונים]הקינגס בכלל הפכו לקבוצת שוק חופשי, שמתחרה על אמת עםקבוצו טובות. לקופוס, בלינלי ובאטלר היו אופציות לא מעטות והם בחרו בקינגס.
        שחקנים כמו רונדו[גם בסיטואציה הזו], לאוסון , בלינלי וקופוס לא היו בכלל מסתכלים על הקינגס – 5 שנים אחורה ואפילו שנה אחורה. פעם אחרונה שהקינגס הצליחו להביא שחקן שוק חופשי משמעותי היה את דיואץ עצמו 16 שנה אחורה. כל הכוכבים ב16 שנה אחרונות כולל בקבוצה הנהדרת של אדלמן הגיעו בטריידים או מהדראפט.

        1. אני פשוט לא מצליח להבין איך החתמות לשנה אחת יכולות לעזור לקבוצה בבנייה מחדש. מה התרחיש האופטימלי? הוא מצליח שם אבל לא עולים לפלייאוף, ושנה הבאה הוא מקבל חוזה הרבה יותר גדול מקבוצה אחרת (או מסקרמנטו). אם אתה מאמינים שזה יצליח, שימו 3 שנים ותקבעו שזו השלישייה הגדולה שלכם. אם לא, אל תעבירו בחירות דראפט ושחקנים בשביל להרוויח CAP-SPACE להחתמה כזאת. אל תעשו חצי עבודה.

          אגב, מה שהם באמת היו צריכים לעשות אם הם רצו להוסיף כישרון לעמדת הרכז? לבחור את מודיאי ולא את WCS בבחירה השישית.

      2. במצב של רונדו אין ברירה שלא להחתים אותו לשנה אחת. אם יצליח אפשר לשכנע אותו לחתום על חוזה חדש ולמספר שנים. במידה ולא מצליח בסיום העונה הדרכים נפרדות או שהוא הופך נכס לטרייד אפשרי.
        במצב של רונדו לא נראה לי שהיו הרבה קופצים להתמודד עם הראש הבעייתי שלו. ונראה לי שקארל יכול לחבר לו את הברגים.
        לדעתי הבחירה בין רונדו ללאוסון וויליאמס היא הנכונה, מכיוון שרונדו, פוטנציאלית, עדיף על שניהם בהרכב הנוכחי (ויליאמס סוס גמור ולאוסון שומר פחות טוב) ואולי יצליחו להפיק ממנו את המיטב, כי גם הוא יבין שהוא צריך לשקם את עצמו

        1. מודאי סרב לעשות וורק אאוט בסקרמנטו… כנראה אם היה יודע שננסי לברמן האפוטרופסית שלו שהיה בתיכון תהיה סגנית המאמן כנראה שזה היה משתנה.
          בכל מקרה אני לא עף עליו והרבה יותר על וווילי קאולי סטיין שלדעתי שחקן יחודי שמאד מתאים לכיוון הסמול בול אליו הליגה הולכת.
          מודאי מזכיר לי מידי את המשחק של טייריק.

  8. ושוב אני נכנס לאתר, רואה שיש פוסט של מזיג ומבין שברבע שעה הקרובה אין לי מושג מה קורה חצי מטר ממני ואני שקוע עד האזניים בתענוג מהקריאה.
    עומק, רוחב, נתונים מעניינים, כתיבה משובחת ונקודות שאלוקים ידע מאיפה אתה מוצא אותם.
    פינוק אמיתי לסוף אוגוסט.
    ווכמו בכל תגובה שלי על טור שלך – תכתוב יותר!!

  9. פשששט, רק עכשיו קראתי וזה מרשים מאוד (כרגיל). ממש מעניין, גם אם אני לא מסכים עם הכל. היה כדאי לחלק לשני פוסטים נפרדים.

  10. שיטת המשולש היא המצאה של מאמן שלא רצה שיחשבו שהוא מנצח רק בגל שג'ורדן בקבוצה שלו…אלא בגלל שהוא גאון שהמציא משהו שאף אחד לא חשב עליו קודם…שיטת המשולש זה כמו ארנב הפסחא, ביגפוט והמפלצת מלוך נס…בכל מהלך התקפי בכדורסל אפשר לצייר משולשים….

    1. הלוואי עלי שירת ברבור כזאת שמרופדת בכמעט 60 מיליון דולר.וכן מסכים איתך כמו שמדברים על חוזה מופרך מדברים על ראשרד לואיס אז עכשיו שירצו לתת דוגמא לשחקן שנתן שנת חוזה מצויינת וקיבל חוזה מהשמיים זה יהיה קארול

      1. אוהבים לשחוט את ההחתמה הזאת, אבל לואיס היה טוב מאוד בשנתיים הראשונות שלה והיה השחקן השני הכי טוב בקבוצה שהגיעה לגמר. ברור שהחוזה היה ארוך מידי אבל אני לא חושב שהם מתחרטים עליו לרגע.

        1. אני מסכים שבסופו של דבר לואיס בשום שלב לא היה מה שנקרא באסט אבל הוא בהחלט לא היה שווה חוזה מקסימום באותה תקופה והשחקן השני הכי טוב היה טורקולו ולא הוא.ולדעתי הם כן הצטערו על החוזה הזה אבל זה אף אחד מאיתנו לא יידע 🙂

  11. עד עכשיו קראתי עד אמיר ג'ונסון.כתוב נפלא ונהדר אבל מצטרף לעגל בבקשה תחלק את המאמרים האילו ל2 חלקים.כך גם נוכל להגיב בצורה יותר ממוקדת על השחקנים ועל הדירוגים שלך וכך גם אני לפחות לא יאבד ריכוז.

  12. כתבה אדירה. מסכים עם הניתוחים שלך. לא מפתיע בכלל שסקרמנטו עושה מהלכים תמוהים. גם דטרויט לא גאונים גדולים.

  13. ווששש… איזה כיף! הרבה נקודות מצויינות ומנומקות. אני בטוח שהשקעת זמן רב ואספת הרבה נתונים ואני מוקיר לך תודה על זה. אשמח לקרוא עוד ממך בעתיד.

  14. כתבה מעולה.
    מפריע לי קצת שלא מתייחסים בתגובות לעובדה שגם דאלאס וגם בוסטון נראו העונה יותר טוב בלעדיו.
    בשנה האחרונה הוא נראה לא רק שחקן שמתקשה לתרום אלא כשחקן שממש פוגע בקבוצה. הוא פשוט לא מתאים לכדורסל המודרני. הוא לא מסוגל לקלוע את 2 הזריקות היעילות במשחק, עונשין ושלשות, הוא פוגע ברווח, הוא דורש את הכדור אצלו והרבה ובנוסך לכל הוא הד קייס לא קטן. בקיצור אני חושב שיש הרבה יותר סיכוי שהקינגס יפגעו מההחתמה מאשר ירווחו וזה עוד בלי להתייחס לטרייד ההזוי שעשו עם פילדלפיה.

  15. כתבה אדירה.

    לגבי צ'אנדלר, אני פסימי. מוריס ככל הנראה לא יישאר שם, ובלדסו ונייט לא ידועים כרכזים מוסרים איכותיים במיוחד.

  16. אתה ענק .
    זה מאמר שצריך לקרוא אותו כמו שצריך והוא בל"נ יודפס לפני שבת על כל חלקיו לקריאה ענוגה בשבת

כתיבת תגובה

סגירת תפריט