Free No More 2019 – פתיחת פרויקט והקדמה + קווין דוראנט וקיירי אירווינג / עומר מזיג
Free no more

Free No More 2019 – פתיחת פרויקט והקדמה + קווין דוראנט וקיירי אירווינג / עומר מזיג

מהדורת 2014:

חלק 1,

חלק 2,

חלק 3.

מהדורת 2015:

חלק 1,

חלק 2,

חלק 3.

מהדורת 2016:

המון חלקים… הנה התגית.

מהדורת 2017:

המון חלקים… הנה התגית.

מהדורת 2018:

המון חלקים… הנה התגית.

זה כבר הקיץ השישי בו אני מריץ באתר את הפרויקט הזה. גם השנה, ניסיתי לדרג את ההחתמות החופשיות של הקיץ לפי מדד אחיד ואובייקטיבי כמה שאפשר.

למי שלא היה איתנו בשנים קודמות – קודם כל ברוכים הבאים! שנית, קצת חזרה על החומר:

הדירוג מנסה לנבא כמה כל החתמה תתברר כטובה עבור הקבוצה. עבור השחקנים החותמים ישנם יותר מידי גורמים המשפיעים בצורה שבה לא ניתן להגיע לדירוג טוב. זה גם מאפשר להשתמש במדד אחד אבסולוטי:

  • FARFree Agent Rating – מדד המייצג כמה החוזה טוב. הולך מ-1 ל-10

ה-FAR ינסה להתחשב בכמה שיותר נתונים:

  • השוק עבור השחקן – 9 מיליון דולר לעונה זה לא רע עבור מה שטיאגו ספליטר נותן לספרס. פשוט אף אחד אחר בליגה לא היה נותן לו כל כך הרבה כסף.

  • הצורך של הקבוצה בשחקן –  41 מיליון דולר ל3 שנים זה הרבה בשביל אל ג'פרסון בגיל 28, אבל שארלוט חייבים שחקן שירים אותם בחזרה לפלייאוף ואף אחד לא מוכן לבוא במחיר שפוי, מה לעשות?

  • התאמה של השחקן לקבוצה – ג'וש סמית שראינו באטלנטה הוא כמעט אולסטאר ששווה 54 מיליון ל4 שנים, אבל בדטרויט הוא חייב לרדת ל3 בגלל מונרו ודראמונד ומשם הוא תמיד משחק לא טוב והורס גם את הריווח וגם את תקרת השכר של הקבוצה.

  • "זה הימור משתלם" – "לא יודע, זאת הייתה עונה מקוצרת וב32 משחקים אחרי האולסטאר הוא עשה 16 נקודות ו7 אסיסטים ב47% מהשדה. אולי שווה לשלם 30 מיליון ל4 שנים של הדראגיץ הזה?" – מישהו עם המון מזל בהנהלה של פיניקס ב2012

  • כלל החצי – כלל אצבע שאפשר להשתמש בו לזיהוי חוזים רעים. זה הולך ככה – אם הכסף בחוזה היה חצי ממה שהוא באמת, האם זו עסקה מעולה(FAR=10)? אם התשובה היא אפילו קצת פחות מ"כן" מהדהד – העסקה המקורית לא טובה

עבור דוגמאות (וכמה נפילות קולוסאליות שלי), מוזמנים לעיין בכתבות של חמש השנים הקודמות.

FAR 5 – טעות קולוסלית שלי

השנה – בדומה לשנה שעברה – אפרסם כל החתמה בכתבה נפרדת עבור ההחתמות הגדולות, וכל הכתבות ישמרו תחת ה-Tag שמופיע בתחתית העמוד, כך שהגישה לכולן תהיה קלה ונוחה. בסוף כל כתבה יהיה גם סקר, שמבקש מכם להשתתף ולדרג את ציון ה-FAR של ההחתמה (שימו לב לכללים).

*אני פחות מסביר כאן מושגים בתקרת השכר שאני כותב עליהם, כי אני אצטרך לעשות את זה כל כתבה וזה יהיה מתיש גם לי וגם לכם. מוזמנים לשאול בתגובות על כל מושג שאתם לא מכירים/מבינים עד הסוף שלא הסברתי בטקסט ואני אענה.


הקדמה:

אחרי שנתיים רגועות יחסית מבחינת שוק השחקנים החופשיים, קיבלנו השנה דז'ה-וו לקיץ 2016. המספרים היבשים מספרים את הסיפור הכי טוב:

שנה/תיאור סכוםשווי כולל של חוזים שניתנו הקיץ - סכוםשווי כולל של חוזים שניתנו הקיץ - חציוןאורך חוזה ממוצע
2016$3,655,556,460$8,000,0002.3
2017$2,408,604,034$5,000,0001.95
2018$1,734,854,223$4,449,0001.8
2019$3,471,375,320$9,772,3502.25
2020$1,873,646,406$5,294,2202.04
2021$2,227,118,382$6,765,000
2.11
2022$1,870,547,332$5,658,2062.01

בכל הנוגע לכמות הכסף שנשפך, אחד הגורמים המשמעותיים היו שתקרת השכר עלתה השנה ב-8 מיליון (מ-101 ב-2018 ל-109 ב-2019) – אחרי שעלתה ב-7 מיליון דולר בלבד במשך השנתיים שקדמו לה (מ-94 ב-2016 ל-101 ב-2018). גורם נוסף – שמסביר גם את האדישות ביחסית של 2017 ו-2018 – הוא שעקב ההתפרקות של הווריורס כפייבוריטית ברורה לזכייה באליפות, הרבה קבוצות דרג ב' היו מוכנות להשקיע ולשלם את מס המותרות, מתוך אמונה שזו יכולה להיות סוף סוף השנה שלהן. גורם שלישי הוא שאורך החוזים הממוצע ירד משמעותית בשני הקיצים הקודמים (כמו שניתן לראות בטבלה), מה שהוביל לכך שכמעט 40% משחקני הליגה הגיעו לקיץ כחופשיים.

אבל התופעה היותר מעניינת שהתרחשה השנה שמבדילה את הקיץ הזה מזה של 2016 היא יעדי החתימה. מבין 10 החוזים המובילים (בהם השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר), 6 נחתמו עם שחקן בקבוצה חדשה – מספר חסר תקדים. לשם השוואה, בקיץ שעבר המספר עמד על 5 מ-20 החוזים המובילים. אפילו בלי להזכיר את כל הטריידים הגדולים שנלוו לקיץ הזה (שהופכים את הפרויקט השנה למאוד קשה עבורי כמו שתראו בהמשך), אפשר להכריז על רעידת אדמה.

היתרון של "הקבוצה הביתית" במסע ומתן על השחקן שלה – אופציה ל-5 שנים במקום 4, וקפיצות של 8% משנה לשנה במקום 5% – כבר לא משמעותי לשחקנים. כשסכומי הכסף הם גם ככה כל כך גדולים, שחקנים הוכיחו שהם מוכנים לוותר על כמה עשרות מיליוני דולרים כדי לשחק היכן שהם רוצים. זה יכול להיות מעניין, אבל גם עלול להשפיע לרעה על היכולת של קבוצות משווקים קטנים להתחרות ולשמור על הכוכבים שלהם. יהיה מעניין לראות איך הנהלות הליגה יתמודדו עם המצב החדש.

וברוח הדברים האלה:

קווין דוראנט עובר לברוקלין – $164,255,700 לארבע שנים – $41.1 מיליון לעונה

קיירי אירווינג עובר לברוקלין – $136,490,600 לארבע שנים – $34.1 מיליון לעונה – עונה אחרונה אופציית שחקן

כמו שמיטיבי הלכת זוכרים, סדר הכתבות בפרויקט הזה נקבע לפי גובה המשכורת השנתית בחוזה של השחקן הנדון בכתבה. באופן טבעי, בד"כ זה שחקן מקסימום עם ותק של 10 שנים ומעלה, שאין שאלה שמגיע לו המקסימום מעצם היותו אחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה. אז יוצאת כתבה קצרה וקלה, ו-FAR 10 ברור.

פה המקרה שונה.

ראשית, לא ניתן להתייחס להחתמה של דוראנט ולהחתמה של קיירי בנפרד, מהסיבה הפשוטה שאף אחת מהן לא הייתה קורת בלי השנייה. על פי אינספור דיווחים ועדויות ממקור ראשון – דוראנט וקיירי רצו לשחק יחד. הם באו לקיץ הזה כעסקת חבילה של 75 מיליון דולר לעונה. לכן, לתת ציונים נפרדים לשתי ההחתמות – שהתועלת המופקת מהן אכן עלולה להיות שונה אחת מהשנייה – זה לא ריאלי ולא נותן שום מידע מעניין לגבי ההחלטה של הקבוצה, וזה מה שבאנו לעשות כאן.

שנית, קשה לומר פה שמדובר בהימור של 100%. דוראנט עבר את ה-30, והקרע בגיד האכילס ממנו סבל במהלך הגמר השנה היא אחת הפציעות הקשות ביותר איתן שחקן כדורסל יכול להתמודד – בטח בגיל הזה. מלבד דומיניק ווילקינס, אנחנו לא מכירים אף שחקן בקליבר הזה שהצליח לחזור ולהשיב לעצמו את מעמדו כאולסטאר. אז הרפואה מתקדמת משנה לשנה, זה נכון. ודוראנט זה שחקן שלא נסמך רק על אתלטיות, ובמקרה הכי גרוע הוא 2.10 עם שליטה מעולה בכדור שקולע שלשות ב-40%.

אבל אלה 40 מיליון דולר בשנה. זה משהו כמו שליש מהתקציב שלך לשחקנים. בעונה הקרובה אנחנו כבר יודעים שדוראנט לא יעלה על הפרקט, מה שמשאיר לנטס שנתיים "אמתיות" של משחק ממי שיחזור מהפציעה הזאת, ועוד אופציית שחקן בשנה הרביעית, שאני בטוח שמדירה שינה משון מרקס כל לילה. רק כדי להבהיר, אנחנו מדברים פה על 44 מיליון דולר ב-2022-23, על שחקן שבגיל 34 ואחרי פציעה כזו לא בטוח שאפילו יהיה אולסטאר.

אני לא יכול להדגיש את זה יותר – מקסימום ארוך טווח לדוראנט אחרי פציעה כזו זה הימור עצום, עבור קבוצה שבנתה ועשתה את הדברים הכי נכון שיש בשנה וחצי האחרונות כדי להגיע לרגע הזה. ה-Stakes כאן גבוהים בכמה רמות מכמעט כל החתמה אחרת (נגיע לקאווי בהמשך). זו לא תהיה הגזמה להגיד שיש פה הימור על גורל הפרנדצ'ייז.

ההחתמה של קיירי יותר קלה לניתוח בעיניי. למרות התפיסה הרווחת שלו כשעיר לעזאזל של כל העונה המאכזבת של הסלטיקס השנה, הוא היה פנטסטי מבחינה אישית בשנתיים שלו בקבוצה, ורשם שיאי קריירה כמעט בכל קטגוריה בעונה האחרונה:

יחד עם זאת, אם אפשר להגדיר את התקופה שלו בסלטיקס כמוצלחת. זה התחיל מצוין בעונת 2017-18, כשהוא הוביל את הקבוצה לרצף של 16 ניצחונות רצופים בתחילת העונה ללא היוורד. אבל את ריצת הפלייאוף המדהימה של אותה השנה הם עשו בלעדיו, והשנה בהובלתו הקבוצה כבר נראתה הרבה פחות טובה וניצחה רק 49 משחקים – 6 פחות מבעונה הקודמת – בדרך למקום רביעי במזרח והדחה קלילה מאוד בסיבוב השני ע"י יאניס ומילווקי.

וחלק גדול מזה היה באשמתו. בסיטואציה שכאילו נתפרה לרצונותיו – שחקן מוביל בקונטנדרית – הוא לא הצליח לגרום לקבוצה להגיע לפוטנציאל שלה, ובעיקר לא הצליח להפוך אף אחד מהשחקן הצעירים בקבוצה ליותר טוב. טייטום, בראון, רוזייר, סמארט – אף לא אחד מהם השתפר השנה כשחקן כדורסל.

הסלטיקס לא היו קבוצה שמחה בשנה שעברה, והמסקנה הזאת לא נובעת מדיווחים או שמועות אלא מציטוטים של מוריס, רוזייר, סמארט ואפילו קיירי עצמו במהלך העונה. בנוגע לסיבות לכך, אנחנו כן חייבים להסתמך על שמועות ודיווחים, והיו הרבה אמינים כאלה בעונה שעברה שהצביעו על קיירי כגורם המרכזי לבעיה.

התסריט שכולם מדברים עליו הוא דומה. קיירי חשב שהוא גדול על הקבוצה ושהוא צריך ללמד את כל החבר'ה הצעירים איך לשחק נכון ולחיות כדורסל נכון ואיך הכל צריך לקרות בדרך שלו – קובי סטייל – בעוד השחקנים האחרים היו יותר בראש של "מי אתה בכלל?? הגענו 5 דקות מגמר NBA בלעדיך בשנה שעברה!", אולי בצדק.

זה שונה מאוד מהקיירי שתיפקד מצוין כסייד-קיק של לברון בקליבלנד לאורך 3 שנים, וההבדל הזה קריטי כשניגשים ללהבין את החוזה הזה. בשנה הראשונה – עם דוראנט בחוץ – קיירי יהיה השחקן המוביל של הנטס, וככזה הוא יכול מאוד להעכיר על הסיטואציה ולהגביל את הפוטנציאל של הקבוצה אם הוא ייגש לסיטואציה באותו הראש שהיה לו בבוסטון.

אבל ליד דוראנט בריא, הוא הכוכב השני האידאלי לקבוצה שרצה לאליפות (כמו שכבר ראינו), ולגמרי שווה את המקסימום שהוא (כמעט) מקבל כאן. צריך גם לזכור שקיירי רק בן 27, וזה לא מופרך לחשוב שהוא עוד לא בשיאו ככדורסלן – בין אם כאופציה ראשונה או שנייה.

הנטס יכולים לקבל כאן שושלת של חצי עשור במקרה הטוב, וקבוצה שתקועה על 45-50 ניצחונות בלי אפשרות להשתפר במקרה הרע, כתלות בבריאות של דוראנט ובראש של קיירי. מצד שני, נראה שהאלטרנטיבה למהלכים האלה הייתה להשאיר את ראסל על חוזה מקסימלי, ולהשיג עוד 2-3 שחקנים טובים עם הכסף הפנוי שנותר.

אני חושב שהם בחרו נכון. עבור פרנדצ'ייז שהצליח לעבור סיבוב פלייאוף פעם אחת בהיסטוריה הלא-כזו-קצרה שלו, ושהיה במקום הכי נמוך שאפשר לדמיין עד לפני כמה שנים, ההחתמות האלה הן ניצחון הצהרתי ומוחשי א-ד-י-ר.

במהלך מעניין, הם גם הצליחו לשכנע את שני השחקנים להמיר מיליון דולר מהחוזה בכל שנה למה שנקרא "תמריצים לא סבירים". בקצרה, זה אומר שהחלק הזה מהמשכורת של השחקנים תלוי בהישגים ספציפיים מוסכמים מראש שהליגה קבעה כ"לא סבירים להתממש" (אפשר לראות בדיוק איזה בתיאור החוזה למעלה – מאוד מעניין). היתרון מבחינת הקבוצה הוא שהכסף הזה לא נספר תחת תקרת השכר, והמשחק הזה הוא מה שאפשר לנטס להישאר עם מספיק כסף כדי להחתים גם את דיאנדרה ג'ורדן.

בעולם מושלם, דוראנט לא נפצע והנטס מקבלים פה 10 עגול. עם כוכבית כזו גדולה זה לא יכול להיות המצב, אבל זו עדיין עבודה מצוינת של מרקס וחותמת לשינוי האדיר שהוא עשה בפרנדצ'ייז בשנתיים האחרונות.

FAR – 8

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. בום שקאלאקה!!! ברוכים השבים לאחד הפרוייקטים האדירים של הקיץ.
    .
    מסים ביותר על מה שנאמר. דוראנט השנה בחוץ ושנה הבאה יתכן שנראה "שנת הרצה" (כמו היוורד בבוסטון), ככה שנותר לנטס "באמת" להנות ממנו אולי עונה אחת או שתיים (אופציית שחקן).
    קיירי הוא אניגמה – יכולות כדורסלניות מהרמה הגבוהה ביותר ואישיות בעייתית. סטטיסטיקה מרשימה, אבל בסוף יש קבוצה ומה שקרה בסלטיקס (כולל הדיבורים של השחקנים) הם בהחלט לרעתו. הוא מקבל פה שנה אחת להיות אלפא במערכת הבריאה שמארקס בנה בנטס, ויש לו מחליף כמו דינווידי שיכול לעשות דברים יפים עם הכדור.
    .
    הציון לעסקה גבוה, כי כמה פעמים לקבוצה יש אפשרות להביא מי שיכולים להיות שניים מהטופ 10 בליגה כעסקת חבילה ועוד כאלו שממש רצו לבוא ולשחק שם (ועל הדרך עם הנחת חבר לג'ורדן המנוסה). התחליף הוא לא שיפור גדול, מקס לראסל ועוד איזה 2-3 רול פליירס, שבתקווה אחד מהם יהפוך לכוכב, ועדיין הנטס ידשדשו בשיפולי צמרת המזרח.
    .
    הימור מתבקש, והפרוייקט של מארקס כנראה יגיע לשיאו בשתי העונות הבאות. אליפות… מאמין שלא יראו שם. איכשהו נראה לי שדוראנט וקיירי ביחד לא עשויים כצמד מהחומר של אלופים (בטח שדוראנט באי ודאות עם האכילס שלו).

  2. טוב עוד לא קראתי בכלל וישר רצתי להגיב – וולקאם בק חיכיתי מאוד לפרוייקט הזה וכבר חששתי שגם אתה פרשת

  3. בהצלחה עם הפרוייקט השנה עומר – הרבה עבודה עשו לך הקיץ.
    מרקס עשה עבודה נהדרת כדי להביא את הקבוצה מחורבות בילי לקינג לנקודה הזו ולכן זה הימור הכרחי גכמו שציינת למרות הפציעה של דוראנט. אז יש כאן באמת אלמנט סיכון לא קטן אבל לפחות מרקס דאג לרפד את הסביבה עם חוזים שיהיו בעלי ערך טרייד משמעותי כדי לשפר את מצב הקבוצה בהתאם למצבו של דוראנט.
    החל מההארכות החוזה לדינווידי ולברט ועד לחוזה הנוח של דאנדרה ג'ורדן (שבטח תתייחס אליו בהמשך).
    אולי יש יתרון בזה שהציפיות השנה יומכו מאד כתוצאה מההיעדרות של דוראנט אבל כמו שציינת זה מרקטין מאד את החלון לבדיקת ההיתכנות של הניסוי הזה.

  4. תודה טור מצויין, זה חייב להיות פה FAR 10 לדעתי, ההחתמות של שניהם גם אם לא יעמדו את הפוטנציאל הפכו ושינו את ברוקלין תדמיתית מאחות הקטנה והמכוערת של ניו יורק וקבוצה שאף אחד לא רוצה להגיע אליה לברבור היפה , קבוצה שמושכת כוכבים, הם משכו את שניים מ3 השחקנים הכי מבוקשים הקיץ, שמרו על הסגל הצעיר.
    .
    לגבי דוראנט אני מבין את הדאגה אבל כמו שציינת יש דברים שאי אפשר לקחת לו וזה לא משנה האכילס או לא גובה קליעה אבסולטית מכל טווח ושליטה בכדור, אני בהחלט רואה אותו חוזר כPF סטייל נוביצקי בשיאו (הצעד הראשון הזריז וארוך שהיה לדוראנט כבר לא יחזור)

  5. וולקם בק. המון יקום ויפול על דוראנט, אבל אפילו אם הוא יחזור ל-70% מהכושר שהוא היה בו הוא שחקן טוב מאוד. קיירי יקבל הזדמנות חדשה בקבוצה שבה אין באמת אף מנהיג מלבדו כשדיאנג'לו עזב (בניגוד לבוסטון של 2018 שעשתה גמר מזרח בלעדיו) וזה יכול לעשות לו טוב, בעיקר כשהוא לא יהיה הפנים של הקבוצה כש-KD יחזור. הייתי נותן להם אולי 9.

    1. אפשר לתת כל ציון, על הנייר הם הביאו את השחקן הכי מבוקש ושחקן פלייאוף מוכח עם התפקיד שבתיאוריה יותר מתאים לו (קיירי ליד לברון היה מדהים), אבל וזה האבל הגדול אין שום דרך לחזות מה דוראנט יהיה ואם נלך עפ"י ההיסטוריה אז יש רק מקום לדאגה ומעט מקום לאופטימיות.
      אתה אומר אם הוא יהיה 70% אז הוא שחקן טוב מאוד, זה נחמד מספרית אבל מה זה 70% דוראנט? כי אם זה נגיד כריס מידלטון זה ממש לא מספיק לקחת את ברוקלין רחוק. אני לא חושב שהיה להם ברירה לגבי דוראנט אבל אם אני שון מארקס אני מעדיף לוותר על דוראנט (אפילו במחיר של קיירי) ולבנות מבפנים – אופציית ראסל + התפתחות של אלן ולברט מקום בשכר לעוד כמה שחקנים נחמדים בכלל לא היה מפחיד אותי

  6. ברוכים השבים.
    הצבעתי 10. מרקס עשה עבודה מדהימה בזמן קצר ביותר – מחורבות ואדמה חרוכה לקבוצה תחרותית ושמחה, לקונטנדרית מהמזרח ביום טוב (לא שזה קשה במיוחד).
    לשים יד על שני רוצחים כאלה זה חייב להיות 10.
    יוסיפו עניין רב במזרח המשמים.

  7. בוודאי הולכת להיות קבוצה מעניינת בברוקלין .

    אליפות ? NO WAY . גם לא אחרי שדוראנט יחזור . גם אילו לא היה נפצע, שלא להזכיר את גיד האכילס. אני מאחל לו באמת הרבה הצלחה אחרי שנתן לנו 3 שנים יפות , ושיחזור בריא לגמרי.

  8. הנה הפרויקט שבשבילו אני קורא הופס 🙂
    ציון:8
    אכן שני שחקני מקס נהדרים ועם המון ניסיון פלייאוף חשוב במעמדים הגדולים של הליגה, אך נוטים לפציעות ואין להם את האופי של הגדולים באמת, מרבים להסתכסך עם חדר ההלבשה ובעונה הבאה המשימה של אטקינסון הוא לגרום להם להסתדר עם שאר שחקני הנטס.

  9. וואו, הולך להיות לך קיץ קשה השנה…
    בגדול, מסכים עם כל מה שכתבת. לגבי השורה 'כתלות בבריאות של דוראנט ובראש של קיירי', חייב לציין שגם אם הופכים את הסדר, הנטס עדיין בסכנה

  10. פתיחה מצוינת, תודה.
    אני נותן 9 כי מבחינה מקצועית אני לא בטוח שזאת הייתה האפשרות הכי טובה, אבל מכל בחינה אחרת ברוקלין היא אולי המנצחת הגדוחה של הקיץ ביחד עם הקליפרס

  11. הפרוייקט שכולנו מחכים לו כל קיץ! איזה כיף שחזרת עומר.
    מרקס היה חייב לקחת סיכון וללכת אול-אין, בלי שום ספק. השאלה אבל היא האם הוא שם את הז׳יטונים שלו על הקלפים הנכונים. זה יותר מידי מזכיר את הסיטואציה של בוסטון כשהביאו את קיירי + הפציעה של הייוורד ואיך זה נגמר כולנו יודעים. והמחיר של ההחתמות הזו ברור – קיירי יחריב את הגרעין הצעיר של הנטס (גם כי הוא ילד כאפות וגם כי הוא ייבש אותם בלי כדור) ודוראנט לא יחזור לעצמו אחרי פציעה כזו ובגיל כזה. זה נכון שבלעדיהם (ועם ראסל) התקרה של ברוקלין היתה די ברורה (חצי גמר מחוזי) אבל לדעתי גם עם השניים האלו הם לא יעברו את אותה התקרה. בתור אוהד הייתי מעדיף להמשיך עם ראסל והגרעין הצעיר והמלהיב שבנו שם, ככה שלפחות תהיה קבוצה שמחה שעושה כיף לאוהדים.
    פאר 4. הייתי נותן אפילו פחות אבל צריך להשאר פתוחים לאפשרות הקלושה שדוראנט חוזר לעצמו.

  12. אז שוב תודה עומר שמח לקרוא שוב.
    לא קורה לי הרבה אבל פה לחצתי 10 בלי לחשוב בכלל. מעבר לכל התסבוכת של קיירי ודורנט שהתנו שהם באים יחד, נראה לי ברור שלוקחים סיכון על שחקן חד פעמי כמו דורנט. כי אם הוא חוזר לכושר אז הרווחת סקורר היסטורי וגם אתה מונע אותו מאחרים. זה לא שדפקו לברוקלין על הדלת כל כוכבי הליגה או שבשנים הקרובות יהיה סופרסטאר זמין למעט יאניס (ולמה יבחר דווקא בברוקלין?)

  13. נתתי 9.מבחינת ברוקלין זה שדרוג אדיר גם כדורסלנית וגם שיווקית ששמות כאלו באים לשחק אצלה
    הסיבה היחידה שזה לא 10 היא שאני לא מאמין שב 4 שנים של החוזה שלהם ברוקלין תזכה באליפות.עניין ההתאמה של קיירי למספר 2 והפציעה של דוראנט שגם מתחיל להתבגר מבחינת הגיל.
    אבל בכל זאת מבחינת ברוקלין שדרוג ענק

  14. אני הייתי נותן 10 משתי הסיבות :
    1. אני בונה על דוראנט שיחזור חזק (אם לא זה ירד ל9 ומטה תלוי באיך יחזור)
    2. אפקט הלברון : שחקנים משלימים יתחילו להגיע בסכומים נמוכים יותר ממה שהיו אמורים לקבל לקבוצה במידה והכל מסתדר כרגיל ואז הקבוצה מרוויחה יותר ויותר מההעברה.

  15. קודם כל תודה רבה עומר, על הפרויקט הנפלא הזה, תמיד מעורר מחשבה ומראה כמה העסק הזה מסובך.
    .
    מצאתי את עצמי מסכים איתך, עם סמיילי ועם אברי, למרות שאמרתם דברים שונים ולעתים הפוכים, מה שמעיד על כך שזו באמת החלטה מסובכת. כמה מחשבות בעניין:
    .
    א. ברור שפציעת דוראנט משנה את כל התמונה, ולכן גם את הציון. לכן נכון לחלק את הציון ללפני הפציעה ואחריה. מצד שני, אחרי שברוקלין בישלו את העסקה הזו כל השנה, ביטול העסקה היה מביא לתוצאות שונות בתכלית מאשר אי בישולה מלכתחילה. עלויות הביטול כאן היו משמעותיות וצריך לקחת גם אותן בחשבון.
    .
    ב. ההחלטה לפני הפציעה – לזכות ההחלטה, כמו שציינו עומר ואחרים בתגובות, עומדים נימוקים רבים – שני שחקנים מצוינים, שני שחקנים מצוינים שרוצים לשחק ביחד, שני שחקנים מצוינים שרוצים לשחק ביחד ושניהם שחקנים חופשיים באותו קיץ, וכו' – בקיצור, אין הרבה הזדמנויות כאלו. אם מוסיפים את העבר הלא מזהיר של ברוקלין, למרות השוק הגדול, זה חצי נס שאפשרות כזו בכלל עולה על הפרק. מצד שני, אני לא יכול להשתחרר מההרגשה שהצמד דוראנט וקיירי לא באמת יכול להוביל קבוצה לאליפות. גם אם נניח שיש בסיס להרגשה הזו, אפשר בהחלט לשאול "אם לא הם, אז מי?", כלומר על כמה צמדים אפשר ברצינות לטעון שהם, כשלעצמם, מספיקים להוביל קבוצה לאליפות? לברון וקיירי נזקקו לכמעט נס ב-2016, וגם הם לא היו לבד, כנ"ל קרי וקליי ב-2015, וכו', כלומר אפשר לטעון שמלכתחילה הדרישה ל"צמד שיכול להוביל לאליפות" היא כמעט לא הגיונית. ועדיין, משהו שם לא מרגיש לי נכון – קצת האופי שלהם, קצת הפציעות, לא יודע. אז מצד אחד, כנראה שההחלטה הרציונלית, בוודאי לנוכח האפשרויות בכלל, והאפשרויות של ברוקלין בפרט, היא ללכת על זה, גם אם זה לא יביא אליפות, ומצד שני, הכוכבית האינטואיטיבית עדיין נמצאת שם.
    .
    ג. ההחלטה אחרי הפציעה – הפציעה מאד מחזקת את הכוכבית האינטואיטיבית – די ברור שבשנה הראשונה לא יקחו, לא ברור איך דוראנט יחזור מהפציעה, גם אם יחזור בריא יתחיל להיות כבר זקן וכו', אז הפציעה נראית כמו הזדמנות מצוינת לרדת מהעסק הזה. אבל גם כאן הבעיה היא שגם אם העסקה פחות טובה, עדיין לא ברור שלברוקלין יש אפשרויות טובות יותר, ויותר מזה "הברזה" כזו, לשני כוכבים, יכולה להשחיר את ברוקלין בעיני כוכבים נוספים בעתיד, ולכן ביטול ההחלטה, כשלעצמו, יביא נזק חמור למועדון. לכן, באופן כמעט דטרמיניסטי, אני חושב שלמרות שברור שהעסקה הרבה פחות טובה ממה שהייתה לפני הפציעה, ויתכן שהיא כבר לא עסקה כל כך טובה, ברוקלין הייתה במצב שכמעט לא הייתה לה ברירה אלא להמשיך במתווה שנבחר.
    .
    ד. ניסיתי להסתכל על ההחלטה מזווית קצת אחרת, כמעין ריאליטי צ'ק, אז חזרתי להיבטים של פרשת קוואי (http://www.hoops.co.il/?p=167023), לראות אם הם עוזרים במשהו:
    .
    1. גיים צ'יינג'ר – האם קיירי ודוראנט יהיו גיים צ'יינג'ר לברוקלין? כן. האם זה יספיק לאליפות? לדעתי לא.
    2. האם לברוקלין הייתה אפשרות אחרת? תיאורטית כן, בעיקר להמשיך ולהיבנות על הצעירים. האם זה היה מביא את אותו באז? לא. האם זה היה מספיק לאליפות? עם כל הכבוד לראסל וללברט – כנראה שלא. יתכן והם היו הופכים לאיזו גרסא של אטלנטה 2015 או משהו כזה – קבוצה "קבוצתית", שכיף לאהוב, אבל לא מגיעה עד הסוף. מצד שני, לדעתי גם עם קיירי ודוראנט לא יזכו, אז מה עדיף? לא יודע, אבל למרות הספקנות שלי אני נוטה להאמין שהתקרה עם קיירי ודוראנט גבוהה יותר. לא תתממש לדעתי, אבל עדיין גבוהה יותר.
    3. מה הסיכוי שקיירי ודוראנט יעזבו/ידרשו טרייד לפני סוף החוזה? לא יודע, לא מדובר בשני אנשים יציבים במיוחד, אבל איכשהו לא נראה לי שיעזבו – הם בחרו את המועדון, הם בחרו אחד את השני, אין סיבה להניח שירצו לעזוב. יכול להיות מצב שבו אם דוראנט לא מצליח לחזור, אז קיירי ירצה להמשיך הלאה ולנסות לזכות באליפות שניה בקריירה, אבל מצד שני יתכן שגם ישמח להיות הכוכב הבלעדי. מה שכן – דרישת טרייד שלהם בהחלט יכולה להרוס את כל העסק, ולכן אטקינסון ומרקס צריכים להגות יומם וליל בדרכים שונות ומשונות לשמר תקשורת רציפה עם שני החברה-ליצים, ולוודא שהם מרוצים. לא בטוח שזה יהיה כל כך פשוט.
    4. ההמתנה לעסקת הזהב מול לא להסס ללחוץ על ההדק – לפני הפציעה אפשר היה לראות בעסקה "עסקת זהב", והפציעה בהחלט יכולה הייתה לגרום להיסוסים, ולרצון להמתין להזדמנות הבאה, אבל לנוכח כל מה שפורט לעיל על נדירות עסקה כזו, הרי שלא היה טעם לדחות ולחכות אלא פשוט לנשוך שפתיים, להתבאס מהפציעה, להמשיך במתווה שנבחר, וללחוץ על ההדק.
    5. חבר מביא חבר – זה בדיוק מה שקרה כאן. אני מניח שהעדיפות של ברוקלין הייתה לדוראנט. אני לא בטוח שאחרי השנה בבוסטון, והפריצה של ראסל, מארקס כל כך בטוח שקיירי עדיף על ראסל, אבל אי אפשר להיות בררניים במיוחד כשאתה רוצה להביא שני כוכבים, והראשון שלך (קוואי/דוראנט) במידה רבה בוחר את השני (פול ג'ורג'/קיירי). צריך לזרום עם זה.
    6. חלון זמנים מוגבל – בהקשר הזה הפציעה באמת אכזרית מאחר והיא מקצצת את חלון הזמנים משלוש שנים לאזור השנתיים. אם כולם יהיו מרוצים, בריאים ובכושר, אז תיתכן הארכה, אבל כרגע זה נראה מאד גבולי, ומחזק את הערכתי שלא תצא מזה אליפות.
    7. דימויים – כן, כפי שפורט לעיל, לשינוי הדימוי של ברוקלין יש חלק בהחלטה הזו, עם הפציעה ובלעדיה, וזה בהחלט הגיוני. מצד שני זו בוודאי לא ערובה להצלחה, כמו שברוקלין עצמה גילתה עם ותיקי בוסטון, ואם גם הפעם יתברר שברוקלין היא המקום אליו כדורסלנים גדולים הולכים כדי להזדקן, האפקט יכול להיות הפוך.

    שורה תחתונה – החלטה נכונה, שלא ברור שניתן היה לשנות אותה במחיר סביר אחרי הפציעה, וכנראה לא תביא אליפות, וכן תביא רעש למערכת, אבל היא טובה יותר מהחלופות שעמדו בפני ברוקלין הקיץ. אז 8.
    .
    תגיד ת'רציני? חפרת את כל זה כדי להגיע בדיוק לאותה מסקנה? אז התשובה היא שכן, בהחלטות כאלה צריך לדוש ולחפור ולבחון מכל הכיוונים, זה כמובן לא מחסן מטעות, אבל עדיין מתחייב מחשיבות ההחלטה.

    1. על אף שאני לא מסכים זו תגובה נהדרת
      .
      דרישת טרייד – זה שמנסחים את הדבר הזה "דרישה לטרייד" יוצר קצת תעתוע – השאלה היא האם השחקן מתחייב לחתום. בעוד אצל קיירי זה יכול להיות רלוונטי אצל דורנט זה יהיה קצת פחות רלוונטי בגיל 34.
      .
      אליפות – אין לי מושג איפה הליגה תהיה בשנה הבאה אבל אני אישית מעדיף את הדואו והקבוצה מסביב במידה ודורנט חוזר סביר מאשר הדואו של הקליפרס בגלל האיזון בסגל.
      .
      שם את שאלת האופי בצד – קיירי שכח דברים שראסל בחיים לא ילמד לטעמי אין מה להשוות בכלל. היכולת של קיירי לייצר סל משום דבר (ולרוב בצורה מרהיבה) היא תופעה לא חושב שראסל בדיון בכלל.

      1. תודה תותח.
        .
        בדרישות טרייד התכוונתי שבמהלך החוזה הנוכחי, כלומר שבמהלך ארבע העונות הקרובות (כנראה שלוש, בגלל האופציה), אחד מהם יעשה מעשה קיירי/קוואי/בטלר וידרוש טרייד.
        .
        בעניין העדפת כל קוואי וגורג – לגיטימי.
        .
        בעניין האופי של קיירי – לא חושב שאפשר באמת לשים את השיקול הזה בצד. אפשר להעריך שתרחיש בוסטון לא יחזור על עצמו, אבל עדיין צריך לקחת את זה בחשבון.

        1. אבל איזו משמעות יש לדרישצ טרייד אם לשחקן יש מחויבות קדימה – שידרוש ימשיך לשחק ושלא יחתום הלאה אם זה כל הסיפור. בסופו של יום הכוח של דרישות הטרייד היא חוסר החתימה הלאה והבעיתיות של דרישת הטרייד היא היציאה לתקשורת והלחץ שזה מפעיל (לא מדבר על מקרה יחסית נדיר כמו קוואי) אם קא"ט או הג'וקר ידרשו טרייד נגיד. אז מה? שידרשו זה לא מקנה להם כלום.
          .
          לגבי האופי בוא נאמר שגם ראסל לא יעזור לך להעביר ספה בשישי בצהריים.

          1. בנוגע לדרישת הטרייד – לא מסכים. כוכב ממורמר זו תקלה רצינית, ולהשאיר אותו, אפילו לחצי עונה זה רע מאד למועדון (ע"ע קוואי ודייויס).
            .
            בנוגע לספה של ראסל – צחקתי בקול גדול. אנשים מהעבודה מסתכלים עלי. לך תסביר להם…
            🙂

  16. כתיבה נהדרת, מצטרף בחום למחמאות.
    הכיף הוא לנסות לנחש מראש איזה ציון יינתן, וגם שלי היה 8.
    בוא נראה אם אותו הגיון: אמרתי, זו יכולה להיות עיסקה של 9-10, או 3-4. צל"ש או טר"ש. אין באמצע. אבל כדי לגדר, ניתן מעין-ממוצע, משהו כמו 8… השקר הסטטיסטי הידוע. כי 8 זה לא יהיה, בכל תסריט שהוא.
    כולי תקווה שזו תהיה עיסקת ה-9-10, כדי לראות את KD, הפלא האסתטי, חוזר לעצמו, אחרי הזובור שאכל אצל "סן פרנסיסקו ווריורז". וגם כי הוא וקיירי ביחד, זה וואו, ועוד עם כל הדינווידים והלברטים, יכול להיות שם שמח מאוד, כבר מהעונה.
    וזה מגיע מניו יורקר בדימוס, בלב שותת דם וניקס… אוי, כמה שאנחנו גרועים.

  17. נדמה לי שלא תמיד הוגן לשפוט את השיפוט בדיעבד
    האם יש מצב שזה לא יעבוד לחלוטין? קייקי יהרוס את המארג החברתי האדיר של הנוסע, ודוראנט יחזור חצי בן אדם? בעיניי ברור, ולא רק שיש סיכוי , לדעתי זה אפילו עניין בסבירות של 30-40 אחוז

    (Far 6.5(

    אבל זה עדיין מהלך אדיר שכל קבוצה אחרת היתה רוצה לעשות כי האפסייד באופטימום הוא אליפות . (Far 10)

    הממוצע המשוקלל הוא בערך 8.5

  18. מעולה עומר תודה!
    לדעתי גם אם דוראנט היה בריא לחלוטין, הם לא תמיד שיכול להביא אליפות. לשניהם יש אישיות סופר בעייתית.
    בכלל דוראנט מאז המעבר לווריורס מתגלה כטרלול די גדול.

  19. תודה עומר. לדעתי זה 10, נו בריינר. אם החוזה היה חצי – זה 10 מהדהד. וחוץ מזה – מה האפשרויות האחרות. זה לחלוטין מצב של קפיצה מבריכת הזאטוטים לליגה של הגדולים. להיות בשיחה כשמדברים על אליפות כבר הופך את ההחתמות האלה ל 10.
    ובעניין אחר – אחרי כמה שנים של פרויקט, אתה יכול אולי לחזור אחורה ולתת לעצמך ציון על כל נבואה? יהיה מעניין לראות עד כמה קלעת בהערכות בשנים קודמות

    1. חח אני חושב שלא הבנת את כלל החצי. הוא דרך להציף עסקאות רעות לא לבדוק אם העסקאות טובות. נניח היית אומר לי כשהארדוואי חתם בניקס שהוא סגר על 36 ל4 שנים לא הייתי נופל מהכסא, אז זה שהוא קיבל 72 במציאות אומר שזה חוזה ממש ממש רע.

      לגבי הבדיעבד – אני אשמח אם כותב אחר יעשה את זה. עשיתי את זה איזו שנה אבל זה גם קשה להיות אובייקטיבי וגם לוקח זמן לכתוב. בגדול אני עובר כל שנה ואני פוגע ברוב די טוב אבל אין איזה סטטיסטיקה

  20. תודה עומר! כיף שהפרויקט חוזר!
    .
    היתרון והמזל של ברוקלין, זה היותם במזרח, שלדאבונו של מנחם – הוא עדיין המזפח. קשה לי לראות איך בשנים הבאות יקומו שם אימפריות משמעותיות, אפילו הניקס לא הצליחו להנחית את התקווה מציון. אולי אטלנטה יוכלו להגיע למשהו עם בסיס הצעירים שלהם, אבל הרבה קבוצות אחרות נראות קצת תקועות במקום.
    ולכן, במידה ובשנה הבאה דוראנט חוזר לכושר סביר, והפציעות לא יחזרו להטריד אותו ואת קיירי, יכול מאוד להיות שזה יספיק להם להעפלה לפיינלס. וכשאתה בפיינלס, יש לך 50% לזכות באליפות. במערב לעומת זאת, גם העפלה לחצי גמר היא משימה לא פשוטה (עיין ערך – אוקלהומה של ה-3 שנים האחרונות).
    ועל כן, ציון 8 ואפילו 9 הוא לגיטימי לגמרי. דמיינו את ברוקלין בסגל כמעט זהה לשנה שעברה, תוסיפו של קיירי במקום ראסל, ותוסיפו גם דוראנט ב-50% יכולת (שזה הרבה מעל 100% של שחקנים רבים אחרים). קבוצה כזו לא תוכל לעבור טורונטו נטולת קוואי? בוסטון שמובלת על ידי קמבה ווקר?
    פילי ומילווקי אולי על הנייר יכולות להיראות חזקות יותר, אבל לא בפער משמעותי.

  21. מפה לשם עולה עוד דבר עצוב: ההערצה העיוורת לגולדן סטייט ולסטףףף, הצליחו להשריש את הנראטיב הכוזב, כאילו דוראנט הוא האיש הרע. דוראנט הנחש. הוא אכן נחשוש – אבל הווריורז הם מאורת צפעונים. ואף אחד לא מרים את הכפפה.
    קודם כל, איך לא אומרים מילה על הבגידה המכוערת באוקלנד, בכחולי הצווארון, והנטישה כמו גנבים בלילה לטובת המיליונרים של סן פרנסיסקו? "סן פרנסיסקו ווריורז", יש כבר גופיות כאלה. את הסופרסוניקס הרגו, עד היום, על פחות מזה.
    ובקשר לדוראנט, זה ממש מחפיר. האיש הלך ונתן להם שתי אליפויות, והקים את השושלת. הוא השושלת, שלא יהיו טעויות. ראינו מה היו לפניו, ואיך הסתדרו בלעדיו. היה בלי עוררין הכוכב מס' 1. פעמיים פינאלס MVP, במו ידיו הארוכות ריסק את הקאבס. ומה הוא שמע כל הזמן? פועל זר, ביצ', לא צריך אותך, אנחנו נראים יותר טוב בלעדיך (יה רייט), "גנבת לסטףףף את התואר", "נחש בוגדני"… הוא בוגדני?? אולי אוהדי אוקלהומה יכולים להגיד את זה. אבל זה אתם שעליתם לרגל, בבכיות, לשכנע אותו! אתם מחוללי מעשה הבגידה!! כולכם, הלכתם לקנוסה, להמפטונז, KD, בוא להציל!
    זה הגיע לשיא בסדרת הגמר האחרונה. אשכרה סיכנו לדוראנט את הקריירה, ואולי הוא לא יחזור יותר לעולם למה שהיה קודם, עבור עוד תואר, ועבור התואר הנכסף לסטףףףף. לפחות נעשה צדק פואטי בשם קוואי, זה כבר לא יקרה. אבל דוראנט, נשרף בגלל שפשוט היה טוב מדי.
    האיש הלך ועשה עכשיו מעשה אמיץ. יצא בגלוי ופתח, על מה שקרה שם. בערך יום אחריו יצא אנדרה איגואדלה, ואישר בריבוע את כל הדברים.
    ומה עושים האוהדים השפוטים של "גולדן סטייט היפה"? ממשיכים לשחק אותה, לא ראינו, לא שמענו, לא נכון. ממשיכים לקרוא לדוראנט נחש, ולרחוץ בנקיון הכפיים מגואלות הדם של עשירי סן פרנסיסקו. כמה שזה עצוב.
    תעשו רגע סוויצ' בראש, ותבינו שהסיפור הוא בדיוק ההיפך. לא הייתי אוהד גדול של דוראנט, האיש – השחקן המדהים זה עניין אחר – אבל אחרי הקיץ האחרון, אני רק מפרגן לו בהמשך.

  22. תודה עומר, התגעגענו.
    ברוקלין היו חייבים ללכת על ההחתמות האלה, לא היתה להם ברירה למרות הסיכון.
    אבל גם אני עם אלה שחושבים שזה לא יספיק. קיירי ודוראנט לא מספיק טובים ובעיקר קצת לא אפויים, כל אחד בדרכו המיוחדת, ומשהו ידפק שם.
    אני מהמר שאחרי שנה וחצי הם יצאו האחד על השני . . .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט