פורזינגיס חוזר, פאוול נפצע, הקליפרס מנצחים – סיקור יום שלישי / דובי עופר

תוצאת תמונה עבור ‪landry shamet‬‏

משחק יחיד ונהדר הלילה בNBA, ובו המאבריקס מברכים על חזרתו של היוניקורן הלטבי, ומאבדים את דווייט פאוול לפציעת אכילס, הקליפרס רואים מעבר לפינה את חזרתו של פול ג'ורג', ומוצאים סיבה לדאגה עם יציאתו של פטריק בוורלי עקב מפשעה מתוחה, ובין לבין מנסים לאורך כל המשחק להתגבר על המאבס בביתם, עד שמגיע לאנדרי שאמט וסוגר עניין.

דאלאס מאבריקס (16-27) 107 – לוס אנג'לס קליפרס (13-31) 110

משחק מצוין בדאלאס הלילה. אחרי עשרה משחקים בחוץ עקב כאבים לא ברורים בברכו, חזר פורזינגיס לחמישיית המארחים, וב-27 דקות על הפרקט הראה חלודה וחוסר איפוס מצד אחד, עם 17-4 מהשדה, כולל 8-1 משלוש, אבל גם כמה תנועות יפות בפנים ובחוץ, עזרה בהגנה והרבה תקווה שברגע שהמפרקים קצת ישתחררו, יהיה ללוקה דונצ'יץ' כוכב נוסף לידו לעזרה.

דווייט פאוול מצד שני, התחיל מהלך שלוש דקות לסיום הרבע הראשון, ואז השתטח על הפרקט עם מה שנראה כמו פציעה בגיד האכילס. המהמרים שבינינו מוזמנים לשלוף ארנקים, אבל יש סיכוי שהפורוורד הנהדר, שתרם 13 נק' למשחק בזמן היעדרותו של פורזינגיס, לא יחזור העונה.

קרבן נוסף של המחצית הראשונה היה פטריק בוורלי, שאחרי מחצית טובה, עם 9 נק', כולן ב-3-3 משלוש, לא עלה לחצי השני עקב מתיחה במפשעה. חומרת הפציעה לא ברורה עדיין.

והיה גם משחק, כך אומרים. ואת 24 הדקות הראשונות סיימו האורחים מל.א. ביתרון מבטיח, 49-60. המאבס לא ויתרו, רדפו, צלפו והשיגו שלל, כש-6:23 לסיום פיני סמית מוצא את מריאנוביץ', והענק משווה מקרוב 90-90. זיג לפה וזג לשם, לוקה מעלה ל-94-96, קוואי משווה מחצי מרחק, לוקה לקלבר אלי הופ 98-97, ואז, 2:48 לבאזר, לאנדרי שאמט צולף לשלוש, ואז, אחרי שהראל מדייק מהקו, שאמט תוקע את הפגיון השני מחוץ לקשת. 1:43 לסיום, 98-105. הכי קרוב לסגור שאפשר. לוקה עוד החזיר שתיים, אבל 1:15 לסיום, אחרי שמונה החטאות מחוץ לקשת, קוואי מוצא את רגע המושלם לשלשה הראשונה במשחק, 100-108. דונצ'יץ' מחזיר באחת משלו, קלבר מוסיף דאנק, ו-16 שניות לסיום טימי הארדוויי עולה מחוץ לקשת לזריקה עם כל הניקס שזורם בוורידים. גרין על הריבאונד, עבירה, הכדור מתגלגל החוצה פעמיים, ריבאונד, טיים אאוט, עבירה, לוקה מחטיא בטעות את הראשונה, בכוונה את השנייה, קוואי על הריבאונד, גיים אובר. קליפרס מנצחים 107-110.

בלי ג'ורג' ובוורלי, קוואי התייצב בשורות הקליפרס, ולמרות היד העקומה מחוץ לקשת הגיע ל-36 נק', אליהן הוסיף 11 ריב'. שאמט עם 18 היה שם לצידו, בעיקר בדקות ההכרעה, ומהספסל עלה הצמד הרגיל, לו 16 נק', 5 אס', 4 ריב' וויליאמס, ומונטרזל 12, 9 ריב', הראל.

בצד המאבס של הדברים לוקה אחד גדול בראש, עם 36 נק', 10 ריב' ו-9 אס', וחוץ ממנו החלל הרגיל, שהתמלא בעיקר ב-13 נק' של טימי ג'וניור, ו-12 מאת מריאנוביץ'. פורזינגיס הגיע ל-10 ו-9 ריב', אבל יצטרך לנער חלודה ולהראות הרבה יותר מפוטנציאל ופציעות כדי שהמאבס יגיעו רחוק כפי שהיו רוצים.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. ברגע שראיתי בסלו מושן את השריר של הרגל היה לי ממש ד'ה זה וו לפציעה שהשביתה את הקאפקייק לעונה שלמה.
    אני פסימי וחושב שפאוול יחזור אולי רק באמצע העונה הבאה…
    מאד מקווה שאני טועה!

  2. בובאן נהדר… אני לא מבין למה הוא מקבל 10.2 דקות למשחק בממוצע.
    צריך לשחק יותר …המאמנים לאורך השנים לא משתמשים בו מספיק…ברגע שהוא על המגרש יש מייד תוצאת.

    1. אתה טועה בובאן הוא מיסמאצ מהלך במשחקים רציניים הוא עולה לקבוצה בים נק. הוא גם מתעייף מהר ולא כזה שוס בהתקפה. די קוריוז האמת. הוא יכול לחגוג בהחלט נגד ההוקס ולתת מולם 30 נק ואיזה ניקס ווש וכאלו קצת בהתקפה. דווקא מול ההוקס יש לו גם פוטנציאל להיכנס להיילייט בין הרגליים של טריי.

  3. איזו פציעה מבאסת. שחקן סולידי, צעיר, עם פוטנציאל להיות רול פלייר איכותי ויש לו גם את הפלוס של משמעת עצמית גבוהה. האמת? ביאס לי קצת את הבוקר..
    משחק טוב היה בכל זאת. מהצד של דאלאס אני מודאג מההיעלמויות החוזרות של רייט, בחירת הזריקות של פורזינגיס, גם לוקה אבל פחות, ובעיקר מהפציעה של דווייט כרגע. הוא מוסיף יותר ממה שאולי ניתן לחשוב לדעתי. מהצד של הקליפרס אין כל כך חששות. הם טובים ועמוקים, ובסדרה של הטוב מ-7 כשכולם בריאים הם יהיו כמעט בלתי עצירים. אני אומר כמעט כי יש הפתעות בחיים, וכי איגי עוד לא חתום בשום מקום אחר מחוץ לממפיס 🙂

      1. לא אמרתי ילד, אמרתי צעיר. אני מניח שבסופו של דבר זה באמת מבורות ולא זכרתי שהוא בליגה כבר שש שנים, אבל זה לא משנה את העובדה שעד ל 1-2 שנים האחרונות הוא לא הראה לזכרוני שום דבר מיוחד, והשנה (אולי כי ראיתי אותו המון) היה נראה שהוא סוף סוף בדרך הנכונה לשיפור עקבי באותו המועדון. זה שהוא כבר בן 28 די מדהים אותי למען האמת… אולי האקסטרא באסה היא כי החיבור שלו עם לוקה היה נראה כל כך טוב עד עכשיו.

        1. גם לפני לוקה הוא הראה דברים דומים פשוט דאלאס לא עניינה אף אחד אז לו שמו לב אליו. אתה רגיל לילדים בני 19-20 שנכנסים לליגה אבל הוא מאלה שסגרו ארבע שנים בקולג'.

          1. דווקא ה-4 שנים בקולג' בעיניי מצוינות ומהוות יתרון לשחקנים בפן המנטלי. מטבע היותו רול פלייר אני לא חושב שהוא נכנס לליגה מאוחר מדי מכדי לממש את הפוטנציאל שלו, אלא חושב שדווקא הכניסה המאוחרת (יש שיגידו הבוגרת) עוזרת לחיזוק הצד הפסיכולוגי של המשחק והתחרות, כמו כם הבגרות במשחק לפעמים.

            לא יודע מה הוא הראה לפני כן אבל אני זוכר שבפעמים שראיתי אותו הוא היה די סולידי בשנים האחרונות. לא בדקתי, אבל בכל זאת יש לי תחושה שהשנתיים האחרונות היו המוצלחות ביותר שלו. יכול להיות שאני לגמרי לא בכיוון ושזה לגמרי Recency Bias

            1. התכוונתי מבחינת למה הוא כבר "זקן"

            2. השלוש האחרונות וגם לא בהפרש עצום. בעיקר יותר דקות על הפרקט.

            3. תודה על הבדיקה.
              ואם כבר תפסתי אותך במצב רוח מגיב, שאלה לא קשורה – מאיפה לעזאזל הבאת את ה-א' בדרוזאן לאחרונה? הגרסה שלך לקורי או סתם התפלפ לך?

            4. אני תמיד במצב רוח מגיב ואף מתנצח…
              אני לגמרי לא קונסיסטנטי עם האיותיים. לא תמיד חושב על זה ומה שנפלט נפלט.
              אם כבר אנחנו שם מה עושים עם הרדר/הוארטר?

  4. תודה על הסיקור
    בובאן אליל. אני מת עליו.
    ושאלה – מתיחה במפשעה זו פציעה או פשוט שריר שנתפס?
    באמת אני שואל. יש דוקטור בקהל?
    🙂

    1. ברצ'י, לא צריך להיות דוקטור סוס כדי לדעת שגם שריר מתוח, או תפוס, יכול להשבית שחקן למספר נכבד של משחקים. ואז כבר אפשר לכנות את מה שקרה פציעה.

    1. העונה הוא הרבה יותר מרק האסל וקשיחות,הוא סיים יפה מאוד ליד הסל ובכלל השילוב שלו עם לוקה היה מעולה.מכה קשה מאוד לדאלאס לדעתי הוא היה בורג יותר חשוב מפרוזינגס

      1. קלבר, שגם ככה נותן עונה מדהימה לדעתי עד עכשיו, יהיה נתון ללחץ כפול בעמדה ויצטרך לחפות הגנתית יותר מהרגיל על החולשה סביבו.
        לא יודע אם יש אפשרות להחתים שחקנים עכשיו אבל אם כן הם חייבים ללכת על 4 אתלטי וחזק

  5. הקליפרס בריאים בפלייאוף יעשו לדעתי סוויפ\גנטלמני על כל קבוצה מכל הליגה, למעט יוסטון ששם יהיה באלגן לא צפוי.
    .
    השאלה היא מבחינת כימיה כי ה'חמישייה החזקה שלהם בקושי משחקת יחד

    1. הגזמת זה לא גולדן סטייט. אין להם את הקליעה של הלוחמים. הם פגיעים יהיו להם ימים רעים. הם כמו מיאמי של לברון הכי טובים אבל פגיעים. אני חושב שהם יקחו אליפות אבל החל מסיבוב 2 לא יהיו חיים קלים. דווקא את יוסטון הם לדעתי ינגבו בגנטלמני. מול הלייקרס לפחות 6 משחקים. גם מול יוטה לדעתי

  6. נכון שחבל על פאוול, כי בסך הכל שחקן צעיר עם המון פוטנציאל, שהיה חלק חשוב ברוטציה ובעיקר מילא יפה חלק מהחור שהשאיר פורזינגיס.
    מצד שני, מקסי קלבר נותן תפוקה דומה מאוד, ויוכל למלא את המקום של פאוול.
    הבעיה היא, כרגיל, העומס שיגבר על הרגליים השבריריות של פורזינגיס והשאלה אם יעמוד בעומס או יקרוס כרגיל.
    אם, וכאשר, גם הלטבי ייפצע זה כבר עול שמצטרף לכתפיים העמוסות ממילא של לוקה.

      1. אני דווקא חושב שבקבוצה הנוכחית הוא היה מעלה את התקרה שלו ופורץ את הגבול. לא אולסטאר, אבל שחקן עקבי יותר ויציב יותר, עם שיפורים קטנים במה שחשוב (מיקום הגנתי, פיק אנד רול/פופ, שלשות, עונשין, האסל).

          1. למה? שאלה טובה. הייתי אומר שבשביל לשפר את הזריקה שלו, במיוחד אם היא באמת לא משהו, צריך כמה דברים שאת רובם אני חושב שיש לו או שהוא היה מאמץ, בשל מה שנראה כמו אופי נוח וקואוצ'בל:
            – העלאת וווליום הזריקות באימונים כתגובה לסגנון המשחק מול לוקה והמגמה הכללית במשחק
            – יכולת אתלטית סבירה שמאפשרת לו לשחק פנים-חוץ ולהיפך, בלי לאבד את הרגליים מתחתיו
            – משחק עם אסיסטר מצוין ושחקנים אחרים שיודעים לרווח משחק, בטח תחת הסגנון הנוכחי של המאבס שנראה כאילו הוא מעודד זריקת שלשות פנויות ולא משנה מי אתה ומה אתה.
            – חזרתיות ועקביות
            – גוף עמיד (כוסומו, עד עכשיו היה סבבה)

            אז נכון שהוא קרי ואפילו לא לוקה, וזה לא שכוונתי שהוא יהפוך לקלע המוביל או אחד המובילים בקבוצה. אבל גם אם היה מצליח להגיע ל 30-33 אחוזים זה היה משמעותי מאוד. ולדעתי הוא היה יכול להגיע לשם תוך 1-2 שנים.

            1. הוא קולע כבר סביב ה-30-33 לדעתי וזה לא עוזר לריווח. יתנו לו לזרוק.

            2. מקבל את דעתך אבל עדיין חושב שהיה מקום ופוטנציאל לשיפור. אולי לא מהותי אבל משמעותי לקבוצה. שונא להגיד שכנראה כבר לא נדע אבל זה המצב כרגע.

  7. הפציעה של פאוול היא מהסוג שיכולת לסיים קריירה לשחקן בגילו שמתבסס הרבה על אתלטיות. למזלו הוא חתם בקיץ על הארכת חוזה שתכניס לו 33 מיליון בשלוש העונות הבאות.

  8. תודה דובי.
    לא הייתי צריך את האכילס של רודני הוד ופאוול בשביל לפקפק בקביעה החד משמעית של רוב העולם לגבי האכילס של דוראנט. הם לא חזרו מפציעה, לא שיחקו הרבה דקות, הפציעה פשוט הגיעה. לדעתי זה גם היה המקרה של KD, פשוט, כמו בהרבה מקרים, צריך למצוא סיבה בשביל תחושת ההיגיון. לא תמיד לפציעות האלה יש רקע מקדים, לפעמים פשוט תנועה אחת חזקה והגיד נקרע.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט