הטור של מל ליום שלישי, היום האחרון של 2019: לברון הפך למוסר הטוב בליגה!

ישבתי אמש (שלשום) בחווה של בני החורג, ולייללות של COYOTES (מין תנים אבל אמרו לי שהם לא בדיוק תנים) הבוקעים מהיער חזיתי במשחק של דאלאס בלייקרס.

אפילו לפני מתיחת שריר ההמסטרינג של טים הרדאוויי ג'וניור בדקה ה-6 שמיד קלטתי – ואיש לא הזכיר אותה עד הרבע הרביעי, כשעמדתי לכבות את הטלוויזיה – ראיתי שינוי ברור במשחקו של לברון.

מה השינוי? ראשית הוא נראה לי קל ונייד יותר משאפילו היה לפני 10 שנים – והניידות היא לא בגלל יתרון גופני של בן 35 על בן 25 כי לא יכול להיות דבר כזה – הניידות והקלות הם היום בגלל בטחון עצמי מחלט והכרת המשחק עד כדי כך שכל צעד שלו נראה מתוכנן ומשמעותי, ולכן הוא נראה קל ונייד כפי שלא היה אף פעם.

יותר מסתם ניידות. הוא נראה לי נע ונד בדיוק למקום הנכון בזמן הנכון.

אבל הניידות היא רק האמצעי העוזר לו לשינוי החשוב ביותר במשחקו.

אז מה השינוי שאני עומד לכתוב עליו??

אני רואה בכל ה-BODY IMAGE שלו דבר חדש שאף פעם לפני כן לא ראיתי, והדבר החדש שאני רואה בו הוא גישה חדשה למשחק – ניידות שמאחוריה עומד רצון למסירה מושלמת.

נדמה לי שהיו לו 5-6 אסיסטים כבר ברבע הראשון. היום, בגיל 35, הוא הפך לטוב ביותר ביכולת נוספת במשחק: מסירה.

אמש ראיתי את המוסר הטוב ביותר ב-NBA נכון לסוף שנת 2019.

שנת 35 לא עושה דבר עבורו. נדמה לי שהבחור החליט שברצונו לשלוט בכדורסל עד גיל 40, מינימום. ואז לנסות ולהמשיך עד 45, ולהפוך אחת ולתמיד – וללא כל היסוס או שאלה – לשחקן הכדורסל הגדול ביותר ב-NBA מאז ומתמיד.

אמש (שלשום בערב) הלייקרס שיחקה את משחקה הטוב ביותר עד עתה לעונה זו. היו לכך שתי סיבות:

1)הגנה חונקת ממש של כל שחקני הקבוצה, כולל הגנה מצויינת של לברון – שכמעט אף פעם לא דיברנו עליה מלבד במושגים שליליים – שהרגשתי שהיא הפכה ממש למדבקת לכל הקבוצה.

2) משחק מסירות מצויין ויוצא מין הכלל של לברון, שאף הוא הופך למין אות ודוגמא לכולם, ואז יש לך קבוצת לייקרס הגורמת לדאלאס מבריקס להיראות כקבוצה נחותה מליגה נחותה,ואת לוקה דונצ'יץ כשחקן ליגה ב' בסרביה.

ממוצע הנקודות של דאלאס שהוא 115.3 התחנן לעוד נקודות כשדאלאס קולעת 95, הנמוך ביותר העונה, ולוקה הסתבך במשחק של 5 מ-14.

לברון לא היה הרבה יותר טוב בערב של 3 מ-10, אבל לברון לא בא למשחק כדי לקלוע. הוא בא להנהיג את קבוצתו, וההנהגה היתה ראשית מבטים קשים בשחקנים שפישלו פה ושם, אבל יותר מכך מכמה מסירות נפלאות ממש שהסתיימו ב-13 אסיסטים (יום אחרי שחילק 16 בונבונים בפורטלנד).

לברון עם 29 אסיסטים ורק 3 איבודי כדור במשחקי ערב-אחרי-ערב, כשכמה ממסירותיו יכולות, בקלות, להיכנס להיילייט של 'מסירות העונה הגדולות'? לא יאומן ממש. המסירה הארוכה לדאנק של אנטוני דייויס היתה לא רק מדוייקת על הסנטימטר, אלא היתה גם ה-9,000 שלו, שהעמידה אותו כשחקן היחיד מכולם שהוא בין עשרת הראשונים גם בנקודות וגם באסיסטים, או כמו השם שנתתי לספרי, הוא הפך ליחיד להיות בין עשרת המובילים ב-"חיצים ובונבונים".

מכל שחקני ה-NBA שראיתי ב-59 השנים האחרונות היו רק שניים שיכולים היו לנצח ולהיות הטובים על הפארקט ביום פאנקי בקליעה: לארי בירד ומייקל ג'ורדן. עתה נוסף אליהם שלישי.

לא יאומן כי יסופר, אבל לברון ג'יימס מוביל את הליגה באסיסטים עם 10.8!

לברון יודע מה לומר. הוא בולשיטר גדול. לא פקה-פקה כמו לארי בירד, אלא פשוט BULLSHIT חד וחלק. אז מה היה מה שנשמע כ-BULLSHIT? הוא אמר לעתונאים אחרי המשחק שהעונה, באימונים, הוא "עובד על שיפור המחשבה הכדורסלנית שלו". אפשר לחשוב שמדובר כאן על פיזיקה גרעינית, אבל כשהוא אמר את המילים הבאות, כולם הקשיבו (וכרגיל הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי, כראוי למלך):

That’s what it all boils down to James: Being able to put that type of work in. Either if it’s your mind, your body or your craft, has been very instrumental to me being able to do the things that I do at this point in my career, which can be mental as much as physical!"

(אף אחד לא טוען שהוא מורה לאנגלית…)

אולי זה נשמע כבולשיט ברמות אבל לבנזונה ישנם מספרים לעמוד מאחוריהם. הוא כבר מוסר יותר אסיסטים מג'ון סטוקטון או סטיב נאש בגילו, ואם הוא יסיים בדאבל-מספרים גם בנקודות וגם באסיסטים השני מאחוריו בכל ההסטוריה יהיה מיליון מייל אחריו. אם הוא יסיים את העונה עם ממוצעו עכשיו – 25.1 נק' למשחק, אז רק אלכס אינגליש עם 26.5 וקרל מלון עם 25.5 יהיו בני 35 שקלעו יותר ממנו. אבל על האסיסטים שלהם מוטב שלא נדבר.

לי נראה שלברון מתכנן את משחקו לשנים הבאות כאדריכל הבונה בניין עם מחשבה על העתיד: לכמה שנים הבניין מתוכנן; הסיכוי להוריקנים, ורעידות אדמה. מאומה אצלו לא נראה כסתם מזל. משחקו היום הוא POISED TO HIS AGE – מותאם לגילו עם מחשבה לעתיד.

-האם תחגוג את 35 ב גדול?

"בכלל לא. היום-הולדת הגדול האחרון שלי היה כשהגעתי לגיל 21. היום הולדת הבא שאחגוג בגדול יהיה 40. ואז 45 יהיה הגדול מכולם!"

ואיך אומרים החברים שלי מתל יוסף? "והמבין יבין!".

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 76 תגובות

  1. בוקר טוב מנחם.
    – לראות ממך מחמאות בסדר גודל כזה זה לא דבר מובן מאליו. ניכר היטב מבין השורות כמה התאמצת לכתוב: "וכמובן מדבר על עצמו בגוף שלישי כיאה למלך….
    – לברון מדהים ואין על כל חולק ואפי' אני שחולה על מייקל בצורה חסרת פרופורציה , אוהד את לברון הרבה יותר והסיבה היחידה שהתמונה היא מייקל ולא לברון היא מחמת שמייקל נראה הרבה יותר בן אדם מאשר גורילה…

  2. אי אפשר לקחת מלברון את המקצוענות שלו. הבנאדם משקיע בשמירה על הגוף שלו מיליון דולר בשנה לפי פרסומים, וזה ניכר בתוצאות במגרש בנוסף להיותו עילוי אתלטי.
    הרבה מדובר על ה-IQ הכדורסלני שלו. רק לשמוע ממאמנים לשעבר ומחברים לקבוצה. לברון פשוט אחד הגדולים (וכאחד כזה גם לא חסרים לו שונאים).
    .
    הלייקרס השנה בנויים הרבה יותר טוב מסביב ללברון, בטח שיש שחקן בקאליבר של אנטוני דיוויס, שליד לברון גם בא לידי ביטוי הרבה יותר טוב, וגם נטל הובלת הקבוצה יורדת ממנו והוא מתרכז רק בכדורסל. הסגל עם הרבה יותר ניסיון עם שחקנים יותר וותיקים שכבר בשלים, מה שלא היה שנה שעברה.
    בנוסף, עושה רושם שלברון בא מוכן לעונה, עם הכנה טובה יותר משנה שעברה.

            1. אפילו מי שקרא ויקיפדיה יודע

            2. גם אני אוהב לירות חצים על צבים חפים מפשע.

            3. אני לא יודע אם מה למה אחרי מה שראס עשה ועושה אפשר לקרוא לו חף מפשע

            4. זה מה שנקרא "לסמן את החץ סביב המטרה".

            5. 😂

  3. כל מילה מנחם – הוא בן אדם סופר רציני, מקצוען אמיתי ותופעת טבע הלברון הזה. אבל…
    .
    למי שלא שם 💓 הניצחון של פיניקס על פורטלנד הביא לכך שהספרס חזרו למקומם הטבעי בליגה בשנים האחרונות – שיפולי הפלייאוף המערבי! מצד אחד הגרלת הלוטרי שוב מחוץ להישג ידנו, מצד שני כל מה שנותר לנו הוא להביס את הקשיש המוסר הזה בארבעה משחקים קשים, לחלוף בקלילות על פני דאלאס חסרת הניסיון, להשיב לקוואי כגמולו, לרמוס את הדותרקים מויסקונסין והנה חידשנו ימינו כקדם!!!
    🙂

  4. תודה מנחם. קשה לי לפרגן ללברון אפילו שהוא משחק כבר עונה שנייה בלייקרס אהובתי. בניגוד לחלק כאן באתר אני מודה שהסלידה היא אישיותית סובייקטיבית לגמרי ..
    אבל הפעם אין ברירה אלא לפרגן, הבנאדם בגיל 35 שדרג עוד אספקט במשחק שלו מטוב + למצוין ,בשלב בו הוא נמצא בקריירה זה מעורר הערכה גדולה בעיניי.

  5. בוקר טוב
    עבורי, לראות את לברון מוסר, תמיד היה תענוג גדול.
    השנה זה פשוט בלתי ייאמן. יכולות מסירה וירטואוזיות שאין כדוגמתן. כמעט כל כדור שלו הוא ברמת תפיסת ראש של "אני לא מאמין".
    במשחק אתמול וגם בפורטלנד, חשבתי על כל מה שכתב כאן מנחם. על ההיערכות לשלב המתבגר של הקריירה.
    פחות חדירות, פחות כח, יותר שכל והפעלת האחרים.
    איזה סופרסטאר זורק 10 זריקות במשחק????
    לא יודע אם יש לזה בכלל תקדים.
    לא עשה רושם שבכלל בא לו לזרוק.
    חוץ מזה, כבר הרבה מאוד משחקים אני שם לב שלשמור על לברון בחדירה הפך להיות פטנט לא מסובך במיוחד.
    הוא חוטף המון גגות , או מהשומר שהולך איתו או מאחר שמגיע מאחור או מהצד.
    אם הוא מנסה לברוח מהגג הוא מעיף את הכדור לשום מקום, גבוה גבוה והכדור לא מתקרב אפילו לצלול אל הלרשת.
    לא יודע למה , לא יכול לאבחן, אבל עובדתית זה המצב.
    החדירות שלו הפכו להיות לא מאיימות בעליל.

      1. תסתכל יותר על החדירות שלו.
        לא דיברתי על מדד העוצמה שהוא מפגין שהוא נכנס איתו לסל. פשוט תראה כמה חדירות שלו לסל נעצרות ביתר קלות.
        אני מעולל לא ראיתי את לברון מחטיא. כל כל הרבה מתחת לסל כפי שהוא מחטיא השנה.

  6. אחלה מעורב
    לברון שחקן נדיר… אם רק היה לו יותר חוש הומור היה יכול להיות אחד הגדולים.
    נכון לעכשיו הוא (מבחינתי) ברמה של אלון מזרחי, המבקיע מספר 1 בישראל מאז הפרה היסטוריה
    🙂

    1. מה הקשר הין יכולת במשחק הכדורסל לחוש הומור?!?!?!
      מבחינת יכולת המשחק הוא אחד הגדולים ביותר וראוי לחמישיית כל הזמנים. חוש הומור אינו שיקול בבחירת הכדורסלנים הגדולים היותר ולא שיקול בבחירת הגדולים ביותר בכל הענפים או הספורטאים הגדולים ביותר בכלל.
      אתה בעצמך כתבת "שחקן נדיר". ומי שהוא שחקן נדיר הוא מהגדולים ביותר גם אם אין לו חוש הומור ואף אם יש לו חוש של חמור
      שיקול של חוש הומור בבחירת הטובים ביותר הוא כמו שיקול של יופי. אגב יופי, ראיתי לפני כמה שנים בפורום NBA ומכללות שהפרצוף של לברון הוא הכלאה בין קוף לסוס.

        1. חוש הומור כן יכול להוסיף אך לא קשור ליכולת ספורטיבית.
          בכח מקרה חוש הומור שמוסיך הוא לא וולגרי וגס.

  7. כל מילה מנחם. מוסר אדיר, השאלה הגדולה (לדעתי) היא האם הוא מוסר טוב יותר כי השחקנים סביבו יותר טובים או כי הוא נחלש כשחקן התקפה בודד אז מעדיף להתמקד במסירה ולא ביצור סלים בעצמו. מקווה שהתשובה הראשונה היא הנכונה.

    1. שתי התשובות נכונות.
      בכל מקרה, דווקא בניגוד לקליבלנד שם הרבה באסיסטים בעונות האחרונות, רובן לקלעי שלשות, השנה בל.א המסירות שלו מגוונות בצורה מטורפת, בכל כך הרבה מהלכים שונים, פנימה , החוצה, לצדדים, האלי הופס וכו וכו. פשוט מדהים.
      בנוסף , לי לפחות זה נראה כאילו הוא פשוט מתחיל להדגיש עוד יותר מבעבר אספקט במשחק שיעזור לו להיות פחות אגרסיבי. ככה זה נראה.

  8. שחקן נהדר, אין מה להגיד, אבל האווי לא אוהב אנשים שמדברים על עצמם בגוף שלישי. לאסוף חושב שזו פוזה מגוחכת

  9. לברון אצלי בחמישיית כל הזמנים בעמדה 4 לצד מג'יק ומייקל ובירד ווילט. בירד ולברון הם בעיניי שני הפורוורדים הטובים בכל הזמנים (ואחריהם בארקלי ודאנקן וגארנט וביילור ודוראנט והבליצ'ק והד"ר ופטיט)

    מג'יק, בירד ולברון הם כאלו שיכולים להיות מעולים בכל העמדות, מייקל הוא מיייקל ווילט הוא ציר שהיה אדיר בשני צדי המגרש ושחקן חכם ברמה דומה לראסל (וגם ההגנה ברמה דומה).

  10. הוא תמיד היה מוסר מצוין ,זה ממש לא חדש ולא חידוש .
    העניין איתו זה שאם דברים מסתדרים לו פחות אז הוא הולך לצד הפאסיבי והמוגזם שלו .
    הוא אלוף הסטטיסטיקות ,והוא ישבור כל סטט' אפשרי (נשאר על הפרקט כשהם מובילים ב14 עם פחות מ2 דקות לסיום).
    לדעתי הוא גם החליט לא להחסיר משחקים כמה שיתאפשר בשביל לצבור ולמלא את הסטט'.
    החשיבה שלו היא -סביר מאוד להניח שאגמור עם 3 טבעות ולכן אם אבוא עם רזומה של 30 אלף-10-10 בסוף הקריירה אצליח לשנות אפילו איש זקן ועִיקֵּשׁ כמו מנחם לס לטובתי.
    .
    דאלאס היו בערב קליעה נוראי,במיוחד מחוץ לקשת שזה הלחם והחמאה של הקבוצה הזו ולכן לתת קרדיט להגנת הלייקרס שזו קבוצה מאוד בינונית בהגנה על שחקני חוץ זה קצת מוגזם.

    1. נכון.
      גם לכך שהוא תמיד היה מוסר על וגם לכך שאולי הוא יודע שלא תהיה לו עוד אליפות אז הוא מנסה לצבור עוד ועוד מספרים.

  11. יפה מנחם.
    האייקיו של לברון כמו של ק"ב מהשורה הראשונה. כמו טום בריידי,ג'ו מונטאנה ופייטון מאנינג.

    שיהיה ברור אם לברון היה משחק בשביל שיאים או תארים אז הוא היה כבר עובר ממיזמן את עבדול בנק' וכנראה שגם את ג'ורדן באליפויות.
    גם לא בטוח כלל שהוא היה בוחר להרים פרנצ'יז מפורק כמו הלייקרס על פני קבוצה מוכנה לאליפות כמו פילי.

      1. אבל יש כאן כל כך הרבה פסיכולוגים, מנטליסטים וקוראי שפת גוף ומחשבות , שבעצם יודעים ומכירים את לברון והאגנדה שלו טוב יותר משהוא מכיר אותה או את עצמו.
        זה באמת מרשים כמה חכמה אנושית יש פה באתר.
        באמת. רואים עמוק פנימה לנבכי נפשו של אדם. ומי הוא בכלל האדם הזה? עומס יתר? מה הוא יודע על ניהול עומסים? הוא מוציא 1.5 מליון דולר בשנה על הגוף שלו?
        לברון בגדול בובה של עצמו.
        החברים פה באתר חייבים לעשות משהו עם היכולות הכל כך גבוהות שלהם שקשורות לניתוח נפש האדם. סתם מבוזבזים 😜

        1. ארז מספיק לבכות.

          לך וכל ההיטרים בכלל יעריכו את לברון כשיפרוש ויוכלו לספר לנכדים יום אחד שיצא להם לראות את אחד האתלטים הגדולים בהיסטוריה.

        2. מה הקשר ליכולת הכדורסל על המגרש. ביכולות של משחק הכדורסל לברון הוא היסטוקי וראוי לחמישיית כל הזמנים.
          כל מה שכתבת לא משנה את העובדה הלא ניתנת לערעור שלברון הוא כוכב על מהגדולים ביותר.

  12. לגבי בירד ולברון, יש הרואים בלברון כבר בוודאות טוב מבירד. אך בירד סבל מהרבה יותר פציעות שפגעו בנתוניו ובעונות הראשונות היה מכור לאלכוהול וזה גם פגם בנתוניו (בעיקר באחוזי הקליעה אך זה לא הפריע לו בעונות האלו להיות בחמישיית העונה הראשונה ורוקי העונה ולזכות באליפות כשהוא המוביל ובמצטיין משחק האולסטאר).
    ללא השפעה משמעותית של הפציעות וללא להיות מכור לאלכוהול כפי שהיה בעונות 83/4'-87/8' יכולתו הכללית לא פחות טובה מלברון כשהוא משיג בעונות אלו 27.2 נק' (עם 51.2% מהשדה, 52.6 משתיים, 40 מהשלוש [41.55 ללא העונה הראשונה מהן שעם 24.7]), 89.86% מהקו, 9.8 כ"ח, 6.75 אס', 1.8 חט', 0.9 חס' ו-3.09 אי' ב-39.06 דק' למשחק ב-391 מש' כשהוא זוכה 3 פעמים בתואר ה-MVP של העונה ופעמיים נוספות נבחר לחמישיית העונה הראשונה וזוכה פעמיים באליפות ובתואר ה-MVP של הגמר, וכן זכה 3 פעמים בתחרות השלשות.

    1. בעיה שלו שנפצע והיה מכור.
      די להביא תירוצים כל הזמן, פציעות וכו.
      אף אחד לא לוקח מבירד את היותו גדול בכדורסל
      אם מישהו חושב שלברון גדול יותר- זכותו.
      ולטעמי להיות עמיד ויציב זה גם מעלה שיש להתחשב בה, בסוף זה הרבה עניין של השקעה אצל שחקנים וכמה הם מקפידים, לברון לא סתם שם מיליון דולר על הגוף שלו.
      רוב השחקנים לא יוציאו סכום כזה ומניח שזה משמעותי לכמות הפציעות המועטה בקריירה שלו.

      1. יש לך אי הבנת הנקרא חמורה!!!
        לא אמרתי שאין אפשרות שלברון גדול יותר, אלא שהפער בנתונים לטובת לברון לא משקף בגלל הפציעות של בירד שאינן תירוץ אלא עובדה ודבר שפוגע בנתונים.
        לגבי ההתמכרות לאלכוהול כך זכרתע אך גילרי כתב שלא היה והחלפתי כנראה עם מישהו אחר.

          1. לפי בצבע הורדרד של בירד אין מצב הוא לא היה דופק דרינקים והרבה. אמנם לא פורסם ולא חושב שהיה מכור אבל בודאי היה שותה לא מעט. גם רבין שהיה ורוד היה שתיין לא קטן גם מאלין

            1. פורסם גם פורסם. הוא ואחרים כמו בארקלי היו דופקים שישיות במחצית ולפני משחקים או אחריהם.

            2. זה לא עושה אותו אלכוהוליסט – סתם לא מקצוען.

            3. על המגרש בירד היה מקצוען לחלוטין (גם בארקלי).

            4. אך מאלין היה ממש מכור במשך כמה שנים.

            5. מה אתה מבלבל במוח שימון? לפעמים התגובות האינפנטיליות שלך ממש מסוכנות

          2. אין כמו לבוא שתוי עם גב כואב נראה כמו כורת עצים ולדפוק 30 נק 😂😂
            ראיתי פעם על שחקן לא זוכר אם זה היה ווילט או ביבי גורילה שטחנו המבורגרים במחצית

        1. אין מה לעשות הוא נפצע וזה פגע בנתונים שלו- אתה משתמש בזה כתירוץ חביבי. כדי לתרץ למה בירד היה יכול להיות יותר גדול, או משהו בסגנון- אבל אין מה לעשות הוא נפצע- אמנם זה חבל אבל זה מה יש. וללברון יש סטטיסטיקה יותר טובה מבירד. חלק מזה זה שלברון לא נפצע מה לעשות ודוקא להעמיד סטטיסטיקה למשך הרבה משחקים זה יותר קשה.

          1. שוב, זה לא עניין של תירוץ אלא עובדה דבירד נפצע הרבה יותר ולכן נתוניו פחות טובים מרמתמרמת הכדורסל שלו ואינם משקפים את יכולתו לעומת לברון שלא נפצע פציעה משמעותית עד עונה שעברה. וזה אינו סותר שזה מה שיש.

  13. עוד הערה לגבי לברון:
    יש הטוענים שהעובדה שהפסידה בשישה מתוך תשעה גמרים מורידה מגדולתו.
    אך בחמישה גמרים הוא היה אנדרדוג (2007, 2018-2015 כשב-2015 שניים משלושת המובילים ושחקן ספסל חשוב היו פצועים ולכן גם אז הקאבס היו אנדרדוג נגד הלוחמים אף שדוראנט עדיין לא הגיע) ואחד מתוכם ניצח. בשניים (2014-2013) היחסים היו שקולים ואחד ניצח ואחד הפסיד. רק בשניים היה פייבוריט וגם כאן אחד מתוכם ניצח ואחד הפסיד. אז אמנם הפסיד גמר כבייפוריט מתוך שניים, אך ניצח גמר שלא היה אמור לנצח בו).
    בכל מקרה במכלול כל השיגיו ונתוניו הוא היה שחקן היסטורי וראוי לחמישיית כל הזמנים.

      1. בשלושת הגמרים האחרונים זה היה נגד הלוחמים עם דוראנט וסה"כ ארבעה אולסטארים שמהם שלושה שחקנים היסטוריים והיה גם ספסל נהדר. מה הגמר האחרון שונה משני הקודמים לו?
        וב-2015 כאמור אמנם הלוחמים היו ללא דוראנט אך היו בהרכב מלא כשהקאבס היו בגמר ללא שניים משלושת השחקנים המובילים ועוד שחקן מחליף חשוב שאיני זוכר את שמו. לכן גם כאן הקאבס היו אנדרדוג ברור.

          1. ב-2016 זה ממש לא היה שווה כוחות בכלל כי כבר אז היה את דוראנט לקבוצת ארבעת האולסטארים ושלושת השחקנים ההיסטוריים.
            ב-2015 זה היה יכול להיות שווה כוחות אם לא היו נפצעים שחקני מפתח אך בגלל הפציעות הלוחמים בהרכב מלא היו פייבוריטים ברורים.

            1. לא. דוראנט הגיע בסוף 2016- אחרי ההפסד של גולדן סטייט בגמר.

            2. אז ב-2016 זה היה שקול מלכתחילה כמו ב-2014-2013,
              אך לא ב-2015 בגלל הפציעות של שחקנים מדמעותיים מאוד בקאבס כשהלוחמים בהרכב מלא.
              לסיכום:
              לברון היה פייבוריט רק פעמיים: 2012-2011,
              במצב שקול 3 פעמים כאמור לעיל: 2014-2013 ו-2016
              ו-4 פעמים אנדרדוג מובהק ללא סיכוי ממשי לנצח: 2007, 2015, 2018-2017.
              הוא זכה באליפות אחת משתיים כפייבוריט כשבעונה הראשונה כשמיאמי עדיין לא התחברה לגמרי והייתה פחות טובה מאשר בשלוש העונות הבאות.
              וכן זכה בשתי אליפויות מתוך שלושה גמרים של התמודדות שקולה מלכתחילה כשבאליפות האחרונה הלוחמים שלטו בסדרה על המשחק החמישי ולברון הוביל את הקאבס לשלושה ניצחונות רצופים שאצנם הרחקתומשל גרין עזרה אך זה באשמת גרין שביצע עברה שחייבה הרחקה.

            3. בשורה 18 מהסוף (22 מההתחלה) צ"ל "מיאמי" במקום "כשמיאמי".

              בשורה שישית צ"ל משמעותיים.

              בשורה רביעית מהסוף צ"ל "שאמנם הרחקתו של…"

  14. תודה על המעורב.
    לברון, קובי, ג'ורדן ודומיהם הם דוגמא ומופת לכל העצלנים שכדי להיות בטופ כישרון בלבד לא מספיק. צריך עבודה קשה ואינסופית בנוסף לכישרון והנתונים הפיזיים. זה כולל אימוני כושר, תזונה, שעות שינה, טיפולים וכמובן אימונים אישיים בכדורסל שמשפרים את נקודות החולשה.
    דווקא בגלל זה קשה לי להבין איך בעונשין הוא כבר שנתיים על פחות מ-70 אחוז. לא מתאים..
    האם יש סיכוי שהוא יגיע ל-80 אחוז עם עבודה קשה?

        1. ממש לא יש מיליון סיפורים איל הוא מבלה עד מאוחר או שותה מלא או דופק גאנקים.
          הוא היה מתאמן כמו פסיכופת ומשחק כמו פסיכי זה כן- אבל מוסר עבודה זה לא רק לבוא שעתיים קודם לאימון ולהשאר שעתיים אחריו ולבוא חולה למשחקים, זה מעבר, זה גם לשמר את הגוף שלך וכו, למזלו הוא ניחן ביכולות פיזיות וגוף עמיד יחסית.
          הוא ממש לא שמר עליו.

  15. האשך שם שמיכה עבה על הפנים כדי שהכלבים יפסיקו ללקק לו ת׳פרצוף. נכנס אחרי הפוסט הזה לנוהל דיכאון ומסרב אפילו לקבל תנחומים מיואל. צ’ק-מייט מנחם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט