סיכום העשור בכדורסל לפי עמדות משחק: פרק ראשון: עשרת הרכזים (פוינט גארדים) הטובים מכולם / אהרון שדה

בס"ד

*******

בסוף המאמר על הפוינט גארדים אני מכניס את הפוינט-גארדים הטובים שלי של כל עשור שהייתי בו בארה"ב, וכך אעשה בכל עמדה בה יבחר אהרון את שחקן העשור!

*******

הקדמה קצרה על הפרויקט :

חשבתי כי נכון לסיים את פרויקט סיום העשור שהחל בקיץ כאן בהופס בנ.ב.א

החלטתי לדרג את רשימת ה 50 אך עם כמה מגבלות .

חשוב מאד לעיין במגבלות על מנת למנוע ויכוחי סרק בתגובות .

להלן המגבלות העיקריות .

  1. השחקנים ייבחרו לפי תפקידם זאת אומרת 10 שחקנים בכל עמדה.

נכון לעיתים שחקן שיחק במס' עמדות אנו השתדלנו לשבצו בעמדה העיקרית למעט חריגים כגון שיש חוסר גדול בעמדה כלשהי ואותו השחקן יוכל למלות את אותה העמדה בטבעיות .

2.השחקנים ייבחרו רק על סמך מה שעשו בעשור האחרון ולא על סמך הישגים שונים מחוץ לעשור.

אנו מנקים שולחן ולא מתייחסים לשום הישג שקרה לפני העשור.

פרק הזמן שמעניין אותנו הוא עונת 2009-2010 ועד עונת 2018-2019

כל מה שקרה השנה בעונת 2019-2020 שייך כבר לעשור הבא.

3. ננסה לבחור בשחקנים על סמך איכות וכמות.

איכות : הכוונה איכות ההישגים

כמות : הכוונה יציבות והתמדה לאורך זמן.

לעיתים ישנה התנקשות בין השניים שחקן שהגיע למשל לאיכות הישגים רבה אך בזמן מועט .

כמובן שככל שכמות והאיכות גדולות השחקן ידורג יותר גבוה והפוך.

כמובן שאין כאן תמהיל מדויק וזה לא מדע מדויק ואפילו אני משנה דעתי מעת לעת.

ובכל זאת הבחנה כללית יש כאן .

ואם דעתכם אחרת אתם לא פחות צודקים ממני אך אשמח לשמוע נימוקים בתגובות .

הפרויקט הזה יכלול 6 פרקים

בחמשת הפרקים הראשונים נסרוק את העמדות השונות

ואילו בפרק האחרון נסכם את עשרת החמישיות מהחמישייה העשירית ועד החמישייה הראשונה ואולי נכלול גם את עשרת מאמני העשור.

ובכן לאחר הקדמה זו ניתן להתחיל בפרויקט

פרק ראשון: עשרת הרכזים הטובים ביותר של העשור

נדמה לי שהייתה העמדה העמוקה ביותר גם אם הצמרת הגבוהה ביותר שלה אולי פחות איכותית מהצמרת הגבוהה בעמדה אחרת.

אבל בעמדה זו יש את הכי הרבה שחקני איכות של ממש בליגה אלו שלא זכו להיכנס לטופ 10 .

בולטים שלא נכנסו .

נזכיר בקצרה את אייברסון שיחק עונה בודדת ודיאנגלו ראסל שיחק 4 עונות שניהם שיחקו פעם אחת באולסטאר מנוטה אליס שיחק 8 עונות ב 3 העונות הראשונות קלע מעל 20 כולל 25.5 בעונת 2009-2010 .

בן סימונס : בהחלט שם שצפוי להיות כאן בעשור הבא אך בסופו של יום שיחק 2 עונות בלבד בעשור ולמרות ממוצעים של 16 8 8 (לערך) ובחירה אחת לאולסטאר ולרוקי העונה אך זה מעט מדי בעמדה.

ג'רו הולידיי :

שיחק אמנם כל העשור בליגה והיה גם אולסטאר (וחמישיית ההגנה הראשונה והשנייה) .

סבל מפציעות לא מעטות.

סיים עשור עם 15.6 נק +6.4 ר' עשה דברים לא רעים בכלל

כולל 17 5.5 6.5 בפליאוף.

אל לא עשה מעבר לסיבוב שני בפליאוף.

ג'ף טיג :

כל העשור בליגה ואף היה באולסטאר אך בסופו של יום היה סולידי עם ממוצע עשור של 12.7 נק' עם 5.8 אס.

וגם אם לא נתחשב בשני העונות הראשונות עדיין לא קלע מעל 16.5

סטיב נאש :

אגדת העשור הקודם נכנסה לעשור הנוכחי בגיל 36 ועדיין נאש הספיק להיבחר פעמיים לאולסטאר להיבחר פעם אחת לחמישיית העונה השנייה ולסיים פעמיים כמלך האס'.

אך בסופו של יום שיחק רק 5 עונות בעשור גם אם ב 3 מהם מסר יותר מ 10 סוכריות למשחק …בכל זאת תעודת כבוד שהוא כאן .

ג'ייסון קיד :

יזכור לחיוב מאד את העשור לאחר שבשנת 2011 בעונתו ה 17 זכה סוף סוף בטבעת האליפות הראשונה עדיין כשחקן חמישייה.

עם 33 דק משחק בסדירה (80 מש) ו 35.4 דק פליאוף).

הוא הספיק לשחק אפילו פעם אחת באולסטאר (ולזכות פעמיים בפרס הספורטיביות ) אך באופן טבעי הלך ודעך ובעונה האחרונה הסתפק ב 6 נק +4.3 אס ובעונה שלפניה 6.2 +5.5 אס

ולכן למרות דברים יפים מאד זה עדיין לא טופ 10.

ראז'ון רונדו :

כל העשור בליגה

בשש קבוצות שונות (בוסטון ,דאלאס ,סקרמנטו ,שיקגו,ניו אורלינס ולייקרס).

אני מניח שייכנס לטופ 10 של רוב חברי הופס שכן עשה דברים יפים מאד

כולל 5 עונות מעל 10 אס'.

היה 4 פעמים אולסטאר וחבר חמישיית העונה השלישית .

(היה גם פעמיים בחמישיית ההגנה הראשונה ועוד פעם בשנייה ).

לא נשכח שהיה גם בגמר הפליאוף 2010 עם בוסטון בסדרה הנהדרת מול ל.א (4-3 ).

כולל פליאוף נהדר של 15.6 +9.3 אס +5.6 ר'.

שורה נהדרת וכשאני קורא אותה אני עצמי מתלבט האם אולי בכל זאת צריך להיכנס הצד הקטגורי שבי אומר שבחצי השני של העשור הלך וירד וגם העובדה שהחליף 5 קבוצות בחמש עונות לא לזכותו .

גוראן דראג'יץ :

הסלובני נתן עשור נהדר ומרשים בוודאי ביחס למי שנבחר 45 בלבד בדראפט 2008 (ע"י ס.א כמובן )

ההתחלה הייתה קצת איטית מכיוון שקיבל קרדיט מוגבל בקדנציה הראשונה בפיניקס לא יותר מ 18 דק בהם לא הגיע ל 8 נק' .

בעונת 2011-2012 השלים את העונה המלאה ביוסטון אז קלע 11.7 ב 26.5 דק.

מאז עלה בכל עונה על מספרים אלו .

עד אשתקד שיחק כל עונה מעל 30 דק וקלע בשתי עונות שונות מעל 20 למשחק

נבחר פעם אחת לחמישייה השלישית ופעם אחת לאולסטאר .

בשנת 2014 נבחר גם לשחקן המשתפר של הליגה במדי פינקס בקדנציה השנייה במועדון .

חוץ מפינקס ויוסטון שיחק ועודנו משחק במיאמי .

(שחקן נבחרת סלובניה אותה הוביל לזכייה ביורואבסקט 2017 כשהוא נבחר לאם וי פי הטורניר ).

אייזיאה תומאס :

אחד מהסיפורים המרתקים של העשור

שיחק 8 עונות בליגה לאחר שנבחר 60 ואחרון בדראפט 2011 בידי סקרמנטו

שיחק אצלה ואח"כ עבר לפינקס ,בוסטון ,קליבלנד ,לייקרס ,ודנבר (בקיץ עבר לקבוצתו השביעית וושינגטון ).

את הסיפור כולכם מכירים

נציין ששתי העונות המלאות בבוסטון היו מדהימות.

וכללו 22.2 נק ב 82 מש מלאים בעונת 15-16 כולל 6.2 אס.

בעונה שלאחריה דובר בו כבר לאם וי פי לאחר שקלע 28.9 נק' +5.9 אס ב 33.8 דק ב 76 מש.

בפליאוף נפצע לא לפני הצגת פליאוף אחת בלתי נשכחת לאחר שאחותו נרצחה.\

אבל אז איינג' בגד בו ומאז הכל התהפך עליו עם 44 מש בלבד בשנתיים .

בשורה התחתונה אחד מסיפורי העשור האנדרדוג הקלאסי שייזכר בכל מקרה כשחקן לאגדות.

כולל פעמיים אולסטאר וחמישיית העונה השנייה.

סיים עשור עם 18.6 נק +5.1 אס ב 29.4 דק .

דרון ווילימאס :

מן הסתם לא מעט שכחו שחקן שגם היום הוא כולה בן 35 אך נראה שחקן עבר מהזמן הרחוק .

שיחק בעשור ביוטה ומייחסים לו את התפטרות המאמן האגדי ג'רי סלואן משם עבר לנטס ואז לדאלאס וקליבלנד .

פרש מכדורסל בתום עונת 16-17

סה"כ שיחק בעשור 8 עונות .

הספיק להיבחר לחמישיית העונה השנייה ב 2010 ו 3 פעמים לאולסטאר.

נתן שתי עונות עם 21 נק +

(היה גם חבר נבחרת ארה"ב שזכתה בזהב בלונדון 2012 ).

קמבה ווקר :

שיחק 8 עונות בעשור לפני שעבר הקיץ לבוסטון

את כולם שיחק בשארלוט שבחרה בו בבחירה מס' 9 בדראפט 2011 לאחר שהצעיד את קונטיקט לאליפות המכללות .

עמה זכה בפרס הספורטיביות פעמיים וכמובן 3 פעמים באולסטאר.

קלע כל העונות בדאבל פיגרס ומהעונה השנייה לא נפל מ 17.3 נק' וכן לא נפל מ 34.2 דק.

ב 4 העונות האחרונות קלע מעל 20 נק' כולל 25.6 אשתקד.

ממוצע עשור של 19.8 נקודות +5.5 אס ב34.1 דק.

ולעשרת הגדולים :

מקום עשירי מייק קונלי :

תיק עבודות :

קבוצות בעשור ממפיס ,שיחק כל העשור בליגה .

(בקיץ עבר ליוטה).

(זכה 3 פעמים בפרס הספורטיביות בליגה ופעם אחת שחקן החמישייה השנייה) .

אני משוכנע מעל לכל ספק שרובכם יעדיפו עליו שחקנים כמו רונדו ,ווקר ,תומאס ואולי גם אחרים.

מבחינת תארים אישיים הצדק ללא ספק איתכם .

למעשה קונלי הוא אנומליה והוא הבחירה היחידה שלי שלא נבחר ולו לאולסטאר בודד בעשור ובכל זאת נכנס לטופ 50 היוקרתי .

הוא עשה זאת בגלל היותו סמל שזה זן נכחד בליגה הזו .

למעשה כאשר נוביצקי פרש בקיץ הוא הפך להיות השחקן הפעיל שמשחק הכי הרבה זמן ברצף בקבוצה אחת (ואז הועבר בטרייד)

בקיצור קונלי הוא ממפיס וממפיס היא קונלי .

וממפיס בהחלט נתנה עשור נהדר לקבוצה מסוגה

עשור שכלל 6 ביקורים בפליאוף ואף העפלה לגמר המערבי 2013.

קונלי קלע כל העשור בדאבל פיגרס לא ירד מ 12 לעונה.

כולל 6 עונות אחרונות בעשור מעל 15 נק כולל צמד עונות מעל 20.

בכל העשור שיחק יותר מ 31 דק לעונה .

למעט עונה אחת קלע מעל 36 אחוז מחוץ לקשת בכל עונה .

ב 8 העונות האחרונות עשה זאת מעל 80 אחוז מהקו ולמעט עונה בודדת מעל 5 אס למשחק .(ושוב למעט עונה בודדת יותר מ 42 אחוזי שדה )

צריך גם לזכור שממפיס שיחקה בקצב איטי ייחודי מאד למערב ככה שהסט' רק פוגעת בו.

הוא ביחד עם גראנט היל האגדי זכו הכי הרבה פעמים בפרס הספורטיביות שאולי לא נחשב ליוקרתי ביותר אך מגלם בתוכו אידאלים ספורטיביים ,יושרה ,הגינות ואתיקה.

נדמה לי שאין מתאים מקונלי לכך (שנבחר גם לפרס השחקן הקבוצתי ב 2019 ).

בשורה התחתונה חשבתי שלא ייתכן לפגוע בו פעמיים הרי הוא נפגע מכך שהוא התמודד באזור שבו שיחקו כל העשור ארבעת גדולי הרכזים של העשור ולכן לא זכה להכרה באולסטאר וחשבתי שמה שהוא עשה ראוי לא פחות .

מבחינתי מדובר באלוף אמיתי וככזה הוא היוצא מן הכלל שלי שנבחר לטופ 50 .

מקום תשיעי קייל לורי .

תיק עבודות.

קבוצות בעשור יוסטון וטורונטו שיחק כל העשור בליגה.

5 פעמים אולסטאר

בחירה לחמישיית העונה השלישית.

טבעת אליפות אחת.

(חבר נבחרת ארה"ב זהב אולימפי בריו 2016 )

אני עוד זוכר את ויכוחי הופס מהקיץ האחרון בין שמעון מחד לגיא ועידו מאידך האם לורי הוא אולסטאר או לא.

מצד אחד נבחר לאולסטאר בכל חמשת העונות האחרונות ואפילו לבחירה לחמישיית העונה השלישית .

מצד שני אם אני מבין את שמעון הוא טוען (במידה לא מבוטלת של צדק) כי הבחירות הללו הם גיאוגרפיות בעיקרם שכן הם היה משייך למערב לא היה לו סיכוי .

אני חושב שבגדול זה נכון ותעיד העובדה ששיחק שנה וחצי בסוף העשור הקודם עם השחקן שמדורג מקום מתחתיו ואותו קונלי היה הבכיר ביניהם למרות שהם בני אותו הגיל ודווקא קונלי הצעיר יותר.

ובכל זאת גם שמעון ייאלץ להסכים איתי שהגמד היה פקטור חשוב מאד לקבוצה שלקחה טבעת ובכלל בכל העונות בטורונטו .

למעט העונה הראשונה שם שיחק 29.7 דק הוא שיחק לפחות 32 דק לעונה סה"כ 7 עונות כולל 5 עונות מעל 15 נק' .

הפליאוף האחרון היה הגושפנקה עם טבעת אליפות שחלקו בה בפליאוף היה משמעותי מאד כולל .

37.3 דק למשחק (14.6 עם 6.5 אס +4.8 ר' עם מעל 43 אחוזי שדה 34.8 מחוץ לקשת ומעל 81 אחוז מהקו ).

(היה גם חבר בנבחרת ארה"ב וזכה איתה בזהב האולימפי בריו 2016 ).

מקום שמיני דריק רוז.

תיק עבודות.

היה כל העשור בליגה (נעדר מעונת 2012-2013 )

4 קבוצות בעשור שיקגו ,ניקס ,קליבלנד ומינסוטה (עבר הקיץ לפיסטונס).

3 פעמים אולסטאר

בחירה אחת לחמישיית העונה הראשונה

ואם וי פי העונה הסדירה לשנת 2011

(חבר נבחרת ארה"ב עמה זכה פעמיים באליפויות העולם בטורקיה 2010 ובספרד 2014 )

כנראה שנושא בתואר השחקן הפציע של העשור מבין הגדולים לפחות.

היה כל העשור בליגה אך נעדר שנה שלמה עקב פציעה והשלים 100בדיוק משחקים ב 3 עונות לאחר שנבחר לאם וי פי הליגה.

בכלל שיחק רק 546 מש' בעשור שלם והפסיד למעשה יותר מ 3 עונות מלאות בגלל הפציעות (258 מש')

שיחק עד סוף 2016 בשיקגו אותה הצעיד בשיאו לגמר המזרח תוך שהוא נבחר לאם וי פי העונה וכמובן לחמישיית העונה.

בתקופתו בשיקגו נבחר גם 3 פעמים לאולסטאר .

השליש האחרון לאחר עזיבת שיקגו התאפיין בדעיכה שהחלה בניקס והמשיכה בקליבלנד אז היה נראה שיפרוש ,אך הוא הגיע למינסוטה ל 9 מש בעונת 17-18 בהם שיחק רק 12 דק .

כשהיה נראה שהכל נגמר הוא התקמבק יפה אשתקד לעונה אישית נחמדה של 18 נק' ב 27 דק.

בשורה התחתונה במקרה שלו יש איכות נדירה שכוללת בתוכה בחירה לאם וי פי העונה הסדירה .והוא מאחד משש היחידים בעשור לקחת את התואר היוקרתי הזה.

מבחינת הכמות של השנים הטובות כמובן יש מחסור ולכן הוא איפה שהוא באמצע .

בשנותיו היפות גם שיחק בפליאוף והתמונה שם מעידה על האיכות שלו אלמלא הפציעות.

ב 39 משחקי פליאוף בעשור קלע מעל 23 נק' שיחק כמעט 38 דק ומסר מעל 6.5 אס.

מקום שביעי ג'ון וול.

תיק עבודות.

9 עונות בעשור (בחירה ראשונה בדראפט 2010 בידי וושינגטון )

שיחק כל העשור בוושינגטון .

5 פעמים אולסטאר

פעם אחת בחמישיית העונה השלישית (ועוד פעם בחמישיית ההגנה השנייה וכן חמישיית הרוקי הראשונה).

זהו עוד שחקן שסבל לא מעט מפציעות .

שחקן שבשנתיים האחרונות שיחק 73 מש בלבד (וייעדר כל העונה הנוכחית).

גם הוא נפצע דווקא לאחר עונת השיא בקריירה שלו בה קלע 23.1 +10.7 אס .

ממוצע העשור כלל 19 נק +9.2 אס ב כמעט 36 דק עם מעל 43 אחוז שדה מעל 32 3 ומעל 78 קו .

היה כח התקפי שיכול היה לעשות גם הגנה עם רצה לא הצליח כ"כ קבוצתית רק 4 פעמים הצעיד את וושינגטון לפליאוף ואף פעם לא יותר מהסיבוב השני .

בכל זאת השיג ב 37 מש כ 22 נק' ב 39 דק עם כמעט 10 אס (אך רק 26.7 מחוץ לקשת ).

בקיצור יכול היה הרבה יותר חלק באשמתו הרוב גזרת גורל.

מקום שישי דמיאן לילארד.

תיק עבודות.

7 עונות בליגה. (בחירה 6 בדראפט 2012 בידי פורטלנד)

כל העונות בפורטלנד

4 פעמים אולסטאר , 1 בחמישיית העונה הראשונה

2 בחמישיית העונה השנייה ועוד פעם בחמישיית העונה השלישית.

היה רוקי העונה בליגה בשנת 2013 (נבחר אז לחמישיית הרוקיז).

(זוכה פרס האזרחות לשנת 2019 ).

לקח לו זמן לזכות בהכרה שמגיעה לו כאחד מגדולי הרכזים וקלעי העשור עם אחוזים נהדרים.

ממוצע העשור שלו עומד 23.5 נק' עם 6.3 אס מעל 4 ר' מעל 36 דק מעל 43 אחוזי שדה ,קרוב ל 37 אחוזי 3 ועל סף 89 אחוזים מהקו.

הוא שמר גם על יציבות גופנית ולא נעדר באף עונה מספר דו ספרתי של משחקים.

סה"כ שיחק ב 7 עונות 549 מש כולם בחמישייה שזה כ 96 אחוז מסך המשחקים במילים אחרות שמר על ממוצע גבוה מ 78 מש לעונה.

גם בפליאוף היה בסדר גמור ולמעט עונת הרוקי הצליח להוביל את פורטלנד בכל יתר העונות לפליאוף כולל גמר מערב אשתקד וכולל כמה סלי קלאץ בלתי נשכחים.

בסה"כ שיחק 51 מש פליאוף עם 40.5 דק למשחק בהם קלע 24.8 נק' '

מעל 40 אחוזי שדה מעל 35 אחוזי 3 ו87 אחוזי קו עם כ 6 אס ו 4.5 קטיפות.

בהחלט הפתעה.

מקום חמישי קיירי אירווינג.

תיק עבודות.

8 עונות בליגה (בחירה ראשונה בדראפט 2011 )

שיחק בקליבלנד ואז בבוסטון (עבר הקיץ לברוקלין ).

6 פעמים אולסטאר (אם וי פי האולסטאר 14 ואלוף השלשות 2013 ).

פעם אחת בחמישיית העונה השנייה ועוד פעם בשלישית.

רוקי העונה 2012 (ובחמישיית הרוקי)

4 הופעות בגמר הנ.ב.א

טבעת אליפות אחת

(חבר נבחרת ארה"ב עמה זכה באליפות העולם 2010 כשהוא נבחר לאם וי פי הטורניר וכן לזהב האולימפי מריו 2016 ).

בגדול ההישגים שלו בהחלט מרשימים כולל היותו פקטור חשוב מאד לזכייה בטבעת האליפות ב 2016 (קלע אז כ 27 נק' ב כ 37 דק עם יותר מ 5 אס עם 46.8 אחוז שדה מעל 37 אחוז מחוץ לקשת ו87.5 קו)

גם ממוצע העשור סביר 22.2 +5.7 אס עם 46.5 שדה 39 3 ו 87.5 קו.

לחובתו העניין שלא הצליח להצעיד לבדו את קליבלנד לפליאוף וגם שלא הראה את כל יכולתו בבוסטון.

מקום רביעי : טוני פארקר.

תיק עבודות.

שיחק כל העשור בליגה (פרש הקיץ)

קבוצות בעשור ס.א (9 עונות ) ושארלוט.

3 פעמים אול סטאר

3 פעמים בחמישיית העונה השנייה.

טבעת אליפות אחת ועוד גמר נ.ב.א.

(חבר נבחרת צרפת אותה הצעיד לזהב ,כסף וארד ביורובאסקט היה פעמיים מלך הסלים בטורניר ואם וי פי 2013 עת הוביל את צרפת לזהב )

היה הצעיר מבין השלישייה הגדולה של הספרס אך גם הוא נכנס לעשור בגיל קרוב ל 28 ואכן באופן טבעי הלך ודעך לקראת סוף העשור עד שפרש.

בחלקו הראשון של העשור זכה בכל הישגיו אז גם לא ירד מ 16 נק' למשחק

אך הלך וירד עם הגיל .

כך למשל בכל 4 השנים הראשונות שיחק מעל 30 דק ואח"כ ירד ובכל זאת עד סוף 2017 שיחק מעל 25 דק למש .בשנתיים האחרונות ירד לפחות מ 20 דק.

כנ"ל בנקודות בחצי והראשון כאמור לפחות 16 למש'

אח"כ ירד ל 14.4 ואז 11.9 ו 10.1 עד שבשנתיים האחרונות לא הגיע לדו ספרתי.

אבל בשורה התחתונה היה הברומטר של אחת הקבוצות הטובות בעשור .

הוביל אותה לשני גמרים אז עדיין בשיאו

בעונת הגמר של 2013 קלע 20.3 ומסר 7.6 כולל 20.6 + 7אס בפליאוף.

עונה אח"כ עונת הטבעת האחרונה

הוא שיחק מעל 29 דק קלע 16.7 +5.7 אס בסדירה

והשתדרג 3 31 דק פליאוף בהם קלע 17.4

בשורה התחתונה אולי מספרית היו כמה שחקנים מאליו אך להוביל קבוצה מנצחת זה משהו מרשים יותר וכזה הוא היה.

מקום שלישי : כריס פול

תיק עבודות .

שיחק כל העשור בליגה

3 קבוצות ניו אורלינס ,קליפרס ויוסטון (בקיץ עבר לאוקלהומה ).

7 פעמים אולסטאר (אם וי פי המשחק 2013 ).

3 פעמים בחמישיית העונה הראשונה ועוד פעמיים בשנייה.

(6 פעמים חמישיית ההגנה הראשונה ועוד פעם בשנייה )

(חבר נבחרת ארה"ב עמה זכה בזהב האולימפי בלונדון 2012 ).

נדמה לי שמדובר באחד מהשחקנים מעוררי המחלוקת בליגה בוודאי בדור הזה .

מצד אחד מספרים והישגיים אישיים נהדרים.

מצד שני זה לא התבטא בפליאוף.

אולי אחד הגדולים שלא עשה גמר .

מנחם סיפר לא מזמן על גדולים שאולי שייכים להר הראשמור שלא לקחו טבעת אז הבחירה שלי הייתה לשחקנים כמו סטוקטון בארקלי ומאלון אח"כ שמתי לב ששלושתם היו לפחות בגמר הכללי .

פול לא היה אפילו שם תמיד קרה לו או לקבוצתו משהו גם כשעבר למשל עם הקליפרס את ס.א האלופה הגדולה הוא נעצר אצל יוסטון למרות שהוביל 3-1 עם + גדול ברבע אחרון במשחק 6 .

בהיותו ביוסטון נפצע כשהם ביתרון 3-2 על קבוצת העשור ג.ס בגמר המערבי היחידי שלו בקריירה.

אבל בשורה התחתונה לא לקח טבעת ואף לא היה בגמר ורק הופעה בודדת בגמר אזורי וגם הוא כשחקן משני.

ובכל זאת יש צד שני למטבע למשל הקבוצות שלו עשו את הפליאוף ב 9 עונות (למעט העונה הראשונה) ..

הוא גילה יציבות מפליאה ולא ירד למשל מ 15.6 נק' (ולא עלה על 19.8 )

כל העשור לפחות 31.5 דק משחק (ולא יותר מ 38 )

לא ירד מ 7.9 אס למשחק (למעט השנתיים האחרונות תמיד מעל 9 אס , 4 עונות מעל 10)

למעט העונה האחרונה (41.9 ) לא ירד מ 46 אחוזי שדה.

למעט עונה בודדת (32.8) לא ירד מ 35.8 אחוז מחוץ לקשת.

כל העשור בין 84.7 ל 91.9 אחוזי קו.

שומר על ממוצע של מעל 18 נק' וכ 10 אס לעשור .באחוזים טובים ומעלה.

בפליאוף הוא רק הגביר את הרמה ובאופן אישי עשה כל שיכול היה אך זה לא הספיק לטבעת אפילו לא לגמר .

מקום שני : ראסל וסטבורק.

תיק עבודות :

שיחק על העשור בליגה באוקלהומה.

8 פעמים אולסטאר (פעמיים אם וי פי אולסטאר).

2 פעמים בחמישיית העונה הראשונה עוד 5 בשנייה ואחת בשלישית.

היה אם וי פי העונה הסדירה בעונת 2017.

פעמיים מלך הסלים בליגה .

היה שותף לגמר נ.ב.א עם אוקלהומה .

(חבר נבחרת ארה"ב עמה זכה בזהב מאליפות העולם בטורקיה 2010 ובזהב האולימפי מלונדון 2012 ).

היה אולי השחקן הכי וורסטילי בעשור הזה עם 3עונות עם ממוצעי טריפל דאבל .

למעט העונה הראשונה בעשור (16.1) תמיד קלע מעל 20 (מינימום 21.8) כולל 3 עונות מעל 25 ועונת שיא של 31.6.

לא פחת מ 5 אס כולל 4 עונות אחרונות מעל 10.

עוד נתון מעניין לגביו שלא פספס משחק בכל חמשת העונות הראשונות שלו בליגה.

ממוצע עשור של מעל 23 נק' ומעל 8 אס +7 ר'.

קלע מעל 43 אחוזי שדה ומעל 80 קו הבעיה הייתה מחוץ לקשת עם 30.8

(ב 34.5 דק).

בפליאוף.

כמעט 25.5 כמעט 8 אס ו 7 ר'

ב 98 מש 38 דק. עם מעל 41 שדה ומעל 84 אחוזי קו שוב הבעיה מחוץ לקשת עם 30 אחוז בלבד. חטף גם קרוב ל 2 למשחק

בקיצור אתלטי ונהדר רק חסרה קצת קליעה מבחוץ.

מקום ראשון ובתואר רכז העשור זוכה סטפן קרי.

תיק עבודות :

כל העשור בליגה

כולו בג.ס

6 פעמים אולסטאר (היה גם אלוף השלשות והכישורים באולסטאר).

3 פעמים בחמישיית העונה הראשונה +פעמיים בשנייה ועוד פעם בשלישית.

פעמיים אם וי פי העונה הסדירה 2015+2016

3 טבעות אליפות נ.ב.א ועוד פעמיים בגמר לסה"כ של 5 גמרים ברצף.

(חבר נבחרת ארה"ב עמה זכה בזהב באליפות העולם בספרד 2014 ).

בשורה התחתונה השילוב הכי טוב בעמדה בין הישגים אישיים לקבוצתיים.

אמנם נפצע לא מעט אך השלים 6 עונות בין 78 ל 80 משחקים .

סיים עשור עם 23.5 נק' +6.6 אס +4.5 ר' ב34.4 דק.

אבל הממוצעים עלו וגדלו

לאחר ש ב 3העונות הראשונות לא עבר את 18.6 נק' למשחק.

ומאז לא ירד מ 22.9 שהשיג בשנתו הרביעית ומאז לא ירד מ 23.8.

ב 4 עונות האחרונות עבר את רף 25 הנקודות למשחק.

הוא קלע אותם באחוזים נהדרים שכללו 47.7 שדה

43.6 ל 3 ו90.5 קו.

ב 2016 הוא היה המצטרף השביעי למועדון ה 50 40 90 (יחד עם אגדות כפרייס ,בירד ,נאש ,מילר נוביצקי ודוראנט )

הוא אחד משני היחידים (עם נאש) שעשו זאת מעל 45 אחוז ל 3

והכי חשוב חבר המועדון היחידי שעשה זאת ביותר מ 30 נקודות לערב.

ב 2016 הוא עשה 30.1 נק' ב 79 מש 34.2 דק עם 50.4 שדה 45.4 שלשות ו90.8 קו הוא הוסיף לכך מעל 5 קטיפות ומעל 6.5 מסירות .

כמובן ששבר עוד כמה שיאים כגון שבירת שיא השלשות בליגה עם מעל 400 שלשות (מעל 5 ממוצע למשחק ) .

הביקורת היחידה עליו הייתה שלא תמיד ידע להגיע למשחקי ההכרעה ולראייה לא נבחר לאם וי פי הפליאוף.

אך נראה שגם אם זה נכון זה בערבון מוגבל ויעידו

26.5 נק' עם מעל 6 אס ומעל 5 ר' ב 112 משחקי הפליאוף בעשור בכמעט 38 דק.

עם 45 אחוזי שדה ומעל 40 אחוזי שלשות עם 90.6 אחוזים מהקו .

כל הנתונים הללו מובילים את קרי לתואר רכז העשור ומעומד לשחקן העשור.

ייתכן והיו טובים ממנו אך לא היו טובים כמוהו.

הוא ללא ספק האיש שעומד מאחורי תופעת העשור של הליגה בסגנון כדורסל חדשני ומרהיב שהיה נחלת העשור הזה בייחוד בחציו השני .

בשעת סיכום זו ישנו חוסר ודאות האם נזכה לראותו ברמות האלו גם בעשור הבא עלינו לטובה.

נקווה שעוד נזכה להנות ממנו בגדולתו .

**************************************

הפוינט גארדים הטובים ביותר של כל עשור מראייה אישית / מנחם לס

*הפוינט גארד של שנות ה-60: אוסקאר רוברטסון (אחריו בוב קוזי, ג'רי ווסט, לני וילקנס

*הפוינט גארד של שנות ה-70: וולט פרייזר (אחריו פיט מרביץ', דניס ג'ונסון, נייט ארצ'יבלד)

*הפוינט גארד של שנות ה-80: מג'יק ג'ונסון (אחריו אייזיה תומאס, דניס ג'ונסון, ג'ון סטוקטון, מרק פרייס, מוריס צ'יקס)

*הפוינט גארד של שנות ה-90: ג'ון סטוקטון (אחריו גארי פייטון, קווין ג'ונסון, טים הרדאוויי, טרי פורטר)

*הפוינט גארד של שנות ה-2000: סטיב נאש (לפני טוני פרקר בטיפ-טיפה) (אחריו: טוני פרקר, ג'ייסון קיד, צ'ונסי בילאפס, דרון ויליאמס, כריס פול

.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. מנחם לס

    24 דצמ 2019 05:40:13

    רוב הגולשים לא יסכימו כלל עם בחירת ווסטברוק למקום שני. אני אוהב אותו מאד כשחקן, אבל אפילו אני לא הייתי ממקם אותו כה גבוה.
    בס"ה עשעת עבודה טובה מאד אהרון.
    תודה על השקעה רצינית ביותר.

    1. אהרון שדה

      24 דצמ 2019 07:47:46

      תודה מנחם וכן תודה על התוספת של העשורים הקודמים .
      אפילו אני חלוק על עצמי כשאני נכנס (למשל עכשיו אני בדעה שהגזמתי עם הדירוג של וול והמעטתי ברונדו ).
      דווקא לגבי ראסל אני שלם עם הבחירה.

  2. etayle

    24 דצמ 2019 07:29:18

    תודה רבה, בחירות לגיטימיות בהחלט. אני עדיין חושב שהארדן רכז(ואז הוא או קרי זו בחירה מעניינת), אבל זה גםד דיון.

    1. הקוריוז

      24 דצמ 2019 08:13:34

      הארדן כבר 3 שנים sg והיה כזה גם בokc. באמצע שיחק רכז ואם כך הייתי שם אותו 3 אחרי קרי וראס אבל אני עם אהרון והוא sg יותר ועונות השיא המדהימות שלו היו כשוטינג.
      הוא השוטינג מס 1 של העשור בלי טיפת תחרות ואחריו קליי

  3. הקוריוז

    24 דצמ 2019 08:11:51

    מעולה אהרון יש לי רק בעיה אחת גון פאקינג וול!!! לא לא לא לא תמיד היה אנדראציבר גם בשיאו גם שהייתה סביבו קבוצה טובה. עוד בעיה בן סימונס ממש לא יהיה גם בעשור הבא. יאנג לוקה מוראנט כבר 10 רמות מעליו.

    שלי

    1. קרי
    2. ראס
    3. ליליארד
    4. פול
    5. פרקר
    6. רוז
    7. קיירי
    8. לאורי
    9. קונלי
    10. ווקר

        1. אהרון שדה

          24 דצמ 2019 08:38:54

          בעוונתי אני עדיין שולח מאמרים למנחם והוא עורך …(עוד אלמד שיהיה לי קצת זמן ).
          אני בהחלט מסכים במחשבה שנייה הייתי מוריד את קיירי ומעלה את הגמד (דמיאן) שבאמת עשה דברים אדירים .

    2. שחר אלוני

      24 דצמ 2019 15:54:12

      רשימה טובה, של אלה שעשו הכי הרבה בעשור, הייתי עושה תיקונים קלים:
      קיירי ארווינג קצת יותר גבוה, כי היה בורג חשוב באליפות
      רוז לא הגיע לגמר גם בפיק שלו אז קצת יותר נמוך
      פרקר ולאורי בזכות האליפויות קצת יותר גבוה

      1. הציפור הנדירה

        30 דצמ 2019 13:05:42

        אולי הכדורים עברו דרכו באטלנטה אך הטא שיחק מעמדה מס' 2.
        גם בבולס כל הההתקפות עברו דרך מייקל שניהל את המשחק מעמדה הקלעי אך לא היההרכז. מרביץ' היה בדיוק בעמדה של מייקל.

  7. asaf

    24 דצמ 2019 11:21:18

    תודה אהרון ומנחם, פרויקט מעניין שבטוח יעורר פה דיון ערני.
    בעיניי קונלי צריך להיות יותר קרוב לטופ 5, בטח לפני רוז וג'ון וול, סחב פרנצייז' קטן עם מארק גאסול ככוכב הכי גדול לצידו לעשור כמעט שלם של הישגיות (הגעה לפלייאוף על בסיס קבוע) במערב הפרוע.

  8. הציפור הנדירה

    24 דצמ 2019 11:23:07

    למעשה, העשור הוא מעונות 2011/12-2010/11 כי מימשקבע את הלוח החועזי קבע את השנה הראשונה כ-1 ולא כ-0 ושנה לפני כן נקבע כ-1-. כך שאין שנת 0 .

      1. אהרון שדה

        24 דצמ 2019 11:35:03

        גם אם אתה צודק אותי לא מעניין מי שקבע את הלוח ויתרה מכך כולם מסכמים ויסכמו עכשיו את העשור .
        שתרצה לסכמו בסוף 2020 תישאר לבד ….או אחרון כי כולם כבר סיכמו .

        1. הציפור הנדירה

          24 דצמ 2019 12:45:01

          לא אמרתי שצריך בפועל לסכם שנה הבאה בניגוד לכולם, אלא רק לציין שמבחינה אמתית סיום העשור הוא שנה הבאה כי קביעת הלוח הלועזי היא משנת 1 ולא משנת 0 ושנה לפני שנת 1 נקבעה כשנת 1 לפני הספירה.

  9. The Pro

    24 דצמ 2019 11:44:50

    פרוייקט יפה אבל הדרוג לא תואם את המציאות ומרגיש יותר כמו העדפה אישית.
    –
    נתחיל מזה שאם בוחרים לפי איכות אז קורי לא נכנס לטופ 5 בגלל משחק ההגנה שלו,ובטוח שלא ראסל שחוץ מאתלטיות לא הביא שום בשורה לליגה.
    נוטים לשכוח את השנים הראשונות מהעשור אבל אם מכניסים את רוז ליפני ה-ACL אז הוא בטופ.
    כמוהו גם וול שבזבז את השנים הטובות שלו בקבוצה קטנה.

    1. dror2

      24 דצמ 2019 23:12:55

      קצת הגזמת עם ראס.
      אתלטיות לא מובילה אותך למעל 10 אסיסטים למשחק, ואתלטים לא פחות טובים ממנו לא מתקרבים למספרים שלו. מה שהוא מביא זו אינטנסיביות מטורפת, שביחד עם האתלטיות וכישרון המסירה מביאים אותו למספרים יוצאי הדופן שלו. נכון שהוא לא הצליח לתרגם את זה לאליפות, אבל גם גמר כללי + פעמיים גמר מערב זה יותר מחברתה אחרים שנכנסו לרשימה.

      1. The Pro

        24 דצמ 2019 12:41:02

        השחקן הכי אנדרייטד בקבוצה שאתה אוהב.
        השיא של פרקר בא בתחילת העשור כשהאו הוביל את הספרס ואת נבחרת צרפת לאליפות אירופה קיבל גם MVP שני בגמר.
        תואר שקורי יכול לחלום עליו.
        –
        משחק ההגנה שלו לא היה תלות כזאת גדולה ליפני שאיבד מהמהירות בגלל פציעות ושחיקה.

        1. Cooks

          24 דצמ 2019 13:31:12

          לא יודע מי זה קורי, וכנראה בגלל זה הוא לא בטופ פייב, אבל "קרי" יהיה שם גבוה למעלה בכל רשימה שתיעשה על סיכום העשור, בכל ערוץ, בלוג ודעה.

        2. חגי "התותח" ניסני

          24 דצמ 2019 19:57:14

          בעצם זה אומר, שלברון בקושי רב ועם הרבה מאוד מזל, ניצח קבוצה שבה הכוכב המרכזי והבלתי מעורער שלה היה שחקן די חלש בסך הכל ובאופן כללי הוא ניצח ממש במזל קבוצה די חלשה. לא?

        3. הציפור הנדירה

          30 דצמ 2019 13:51:39

          למרות שלא היה מצטיין בגמר עדיין הוא מעל פארקר כי הוא פדוט טוב יותר מפארקר באופן ברור. היכולת כרכז לא פחות טובה ויכולת הקליעה טובה יותר במידה משמעותית.
          ופארקר יכול לחלום להיות המצטיין בעונה הסדירה שהוא תואר שקשה יותר להשגה מאשר המצטיין בגמר. ולא חסרים דוגמאות של זוכי MVP של הגמר שמעולם לא היו אף מועמדים לתואר המקביל בעונה הסדירה. וקארי אף זכה פעמיים בצואר ה-MVP של העונה הסדירה.

      1. The Pro

        24 דצמ 2019 13:34:55

        הזלזול בצעיר כמו בן סימונס לא מוצדק. בניגוד לראסל
        מדובר בשחקן שעדיין משתפר ויכול להפוך להרכז הטוב בליגה בעשור הבא.
        –
        עברתי על הרשימה שלך ולדעתי זה יכול להתאים מאוד לדרוג במשחקי אולסטאר או משחק מחשב ופחות למציאות.

        1. אהרון שדה

          24 דצמ 2019 13:57:30

          תודה לכולם במחשבה שנייה שמתחלפת חדשות לבקרים אני חושב שהגזמתי עם הדירוג של וול.
          הדירוג החדש שלי כאן (כמובן לא במאמר נוסף)
          1-4 ללא שינוי
          5-6 מתחלף. (לילארד במקום קיירי)
          מקומות 8-10 כ"א עולה מקום במקום וול .(7 רוז 8 לורי 9 קונלי)
          10. קרב צמוד בין וויל לרונדו כשאחריהם ווקר תומאס ווילימאס כאשר דראגיץ סוגר את רשימת ה 15 מחמאות והערכה של ממש לנאש וקיד.

    3. הציפור הנדירה

      30 דצמ 2019 13:11:20

      פארקר אינו טוב בהגנה מקארי. ולכן תמוה שאתה מדרג את פארקר לפני קארי שהוא מנהל משחק ומוסר לא פחות טוב אם לא יותר וקלעי טוב בהרבה.
      במכלול היכולות והתכונות קארי פשוט טוב ברמה אחת לפחות.

  13. captain beefheart

    24 דצמ 2019 20:02:29

    אחלה פוסט ופרוייקט. חותם על הרשימה שלך ובמיוחד 1-2.

    דוקטור – טרי פורטר בניינטיז??? קיד כבר היה חזק אז, מארק ג'קסון, פני הארדויי

  14. ADISU33

    24 דצמ 2019 22:15:40

    אחלה פרויקט.
    לגבי הדירוג-
    מייק קונלי נמוך מידי (לפחות מקום 7)
    לאורי -לפני וול
    רונדו צריך להיכנס לרשימה אבל מבין את אי הבחירה (שינוי קבוצות וחוסר הישגיות ב4-5 העונות האחרונות).
    לילארד לפני קיירי בכל יום ופעמיים בשבת!
    .
    הבאנקר הוא 2 המקומות הראשונים, ראס וקארי.

  15. Zvika Bar-Lev

    25 דצמ 2019 13:30:29

    אחלה טור. אני מסכים שאין להתווכח על הדירוג של קארי, ראשון ללא עוררין. וול כמו שהסכמת צריך לרדת בגלל חוסר הישגים קבוצתיים – מה שצריך גם להוביל לירידה בדירוג של ווסטברוק, למרות המספרים המפלצתיים, לטעמי. עניינית בפלייאוף ללא דוראנט, ווסטברוק ממש לא הביא תוצאות. לא ככה?

  16. FAN

    26 דצמ 2019 00:05:44

    תודה על ההשקעה אהרון. אחלה סיכום.
    אני דווקא חושב שוול ראוי למקום שהוא קיבל..עם כל הכבוד ללאורי השנה האחרונה היא זאת שהכניסה אותו לרשימה לדעתי…
    .
    נתת הרבה כבוד לפארקר…לדעתי קיירי צריך להיות מקום 3 מעל טוני ומעל כריס פול.
    פול, אחד הרכזים הכי טובים והיעילים שהיו פה, אבל הכתם שבקושי הגיע לגמר אזורי לדעתי מוריד אותו מתחת לקיירי..
    .
    תענוג לקריאה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט