מעורב הופס ליום רביעי: סטפן מכנה את מייקל ג'ורדן 'הייטר'! / מנחם לס

1.סטפן קרי מכנה את מייקל ג'ורדן "הייטר" (אולי עדיף 'קנאי'?)

הדבר החכם ביותר שמייקל ג'ורדן יכול לעשות מעתה ועד עולם הוא לסתום את פיו.

כמובן שמה שהוא אומר לא מקטין את עליונותו בכדורסל, אבל לבטח דבריו – שביותר מקרים מלא הם לא דברי חוכמה – לא מסייעים ולא מוסיפים דבר חיובי אחד לדמותו. למעשה הם מורידים מההערצה שישנה לאנשים כלפיו.

קחו אותי לדוגמא. אחד הדברים המיוחדים ביותר שקרו לי מימי היה באול סטאר של 1987 (אני מקווה שאני לא מפספס את התאריך) כשהושיבו אותי בנשף המסורתי של יום ששי בו ה-NBA מארח את כל אורחיו ואת כל המדיה, בשולחן של הוריו של מייקל. בהמשך הערב מייקל בא לבלות כמה דקות עם הוריו שכבר דיברו איתי כשעה, ושמחו להציגני בפני מייקל. אני לא יודע אם הייתי מעדיף לפגוש באותו רגע אדם אחר בעולם ולשוחח איתו עשר דקות כפי ששוחחתי עם מייקל. הערצתי את האדם.

קרו מאז יותר מדי דברים שהקטינו את דמותו בעיני כאדם. הדבר שאיכזב אותי ביותר היה המאמר בספורטס אילוסטרייטד "?DID THIS MAN REALLY CUT JORDAN https://www.si.com/vault/2012/01/16/106149626/did-this-man-really-cut-michael-jordan על מאמנו בתיכון שהפך הומלס וחסר-כל ושמייקל ג'ורדן האשימו כאילו 'חתך' אותו מקבוצת התיכון, בעוד שהמאמן לא 'חתך' אותו, אלא כשהיה בכיתה ט' האמין שייטב לו עונה אחת בקבוצת ה-JUNIOR VARSITY במקום ה-VARSITY עד שיגדל ויתפתח בגופו. היה זה מעשה שמייקל לא סלח לו, אפילו שהסתבר ונודע לו שמאמנו הוא הומלס ומחוסר כל, וסובל מפחדים נפשיים ובעיות מנטליות אחרות, מחלה תורשתית במשפחת המאמן (המחלה התחילה בגיל מאוחר, כנראה אחרי שמייקל כבר שיחק בצפון קרולינה. ההיסטוריה המשפחתית היא כזאת שהמחלה פרצה אצל אחים ואחיות, בני דודים ודודות, בגילאי 30-40-50)

מאמר מצמרר לקריאה שסיכמתי פעם במלואו באתר. אני זוכר שכשקראתי את המאמר לראשונה הייתי בטוח שישנה בו הגזמה נגד מייקל כי כיצד יכול ביליונר כמוהו להישאר כה אדיש כשמאמנו מהתיכון – שטיפל במייקל כבן בשנות הג'וניור והסניור שלו – כה סובל גם פיזית וגם נפשית.

הנה מאמנו של מייקל בתיכון, הומלס, שעתונאי ספורטס אילוסטרייטד קנה לו בגדים כי הוא ביקש "להיראות אנושי":

לפי המאמר בספורטס אילוסטרייטד, מייקל דאג שמאמנו יוזמן לבחירתו של מייקל להיכל התהילה, אך כשהיה שם מייקל נמנע מלהציגו לקהל או לבלות זמן איתו. מייקל גם לא הציע כל עזרה כספית אפילו כשסופר לו על מצבו הגופני והנפשי של מאמנו. בקיצור, מייקל שמר טינה, ושומר טינה למאמן כנראה עד היום, כי איש לא ישנה את דעתו של מייקל 'שהאדם הזה עשה מעשה נבלה: חתך את מייקל, כשהיה בן 15 ויכול היה לשחק בוורסיטי (12 שחקני התיכון) והציב אותו בג'וניור וורסיטי, הקבוצה שממנה 'עולים' לוורסיטי'.

כיצד יכול מייקל לשכוח ולסלוח למעשה איום כזה????

ועכשיו שוב מייקל. מייקל פותח פיו וכל זה ב– ttps://www.si.com/vault/article/magazine/MAG1193740/index.htm

שוב ספורטס אילוסטרייטד. מייקל אומר בראיון למגזין ש-

Stephen Curry has not earned a spot in the Basketball Hall" of Fame with his current body of work,"

מילה במילה. זה מה שג'ורדן אמר על השחקן הנפלא עם טבעות אליפות, והשחקן הנחשב לקלעי הטוב ביותר מרחוק בכל הזמנים: 'הוא לא 'הרוויח' כניסה להיכל עם התוצרת שיצר עד כה!!!'

סטף נשאל:“You ever send shoes to any of your haters?”

סטף ענה: “I might have to send them to MJ”

https://twitter.com/TheNBACentral/status/1193984238862946305



ג'ורדן אמר שאילו נתנו לו ארבעה שחקנים לקבוצה האידיאלית שלו הוא בחר: מג'יק, חאכים, ג'יימס וורת'י, וסקוטי פיפן

"ומה בקשר לסטפן קרי?" שאל המראיין קרייג מלווין

ג'ורדן: https://larrybrownsports.com/basketball/michael-jordan-steph-curry-not-hall-of-famer-yet/519898 – "שחקן גדול, אבל לא HOF עדיין!".

ג'ורדן: שחקן גדול, אבל…  he is not a Hall of Famer just yet.

כן? שלוש אליפויות. 6 פעמים בחמישיית ה-NBA. פעמיים MVP. האדם ששינה את כל משחק הכדורסל. כנראה שלמייקל ג'ורדן כואב שהוא אמנם הגדול מכולם, אבל הוא לא עשה דבר ששינה את המשחק, מלבד הוצאת הלשון.

זה אוכל את מייקל. סטפן לא צריך לשחק שנייה אחת נוספת מללכת ל-HOF כמו אציל. אני חושב שזה מה שמייקל יאמר על כל אחד המאיים לקחת ממנו את הכתר.

חכו כשהוא יתחיל לדבר על לברון. (או שעם לברון הוא מעדיף לא להתעסק, אפילו שלברון לעולם לא יהיה מה שמייקל היה בכדורסל!)

2. סוף-סוף לאורי מרקנן מסביר את הבעייה (והיא לא פשוטה)

לאורי מרקנן הוא שחקן טוב מדי מכדי להתחיל עונה כפי שהתחיל עונה זו.

אילו היה אמריקאי, לא היו עוזבים אותו במנוחה. במקרה שלו – זאת היתה בעייה של שיקגו בולס.

הסוד סוף-סוף נתגלה: לפי KC ג'ונסון (לא ראש העיר…) מ-NBC בשיקגו, https://twitter.com/KCJHoop/status/1194316690902921216

The 22-year-old Markkanen has regressed from last season, putting up 14.9 points and 7.4 rebounds per game on a mere 38.5 percent from the field and 27.9 percent from deep through the Bulls’ first ten games.

הרבה שחקנים היו שמחים עם סטטיסטיקה כזאת, אבל מסתבר שלמרקנן התפתחה בעייה שהפתרון היחידי לה הוא מנוחה מחלטת. הצרה? כשמתיחת השריר היא בדרגה II מ-IV, ניתן להמשיך לתפקד בצורה די מקובלת. אבל אולי לא לשחקן NBA.

למרקנן ישנה מתיחת שרייר ה-EXTERNAL OBLIQUE.

הנה:

זה לא שרירי ה-OBLIQUE של מרקנן. (אולי של שימון?)

שרירי האובליק (השרירים האלכסוניים – גם החיצוניים וגם הפנימיים) – הם לא MAJOR MOVERS (שרירים מכונים MAJOR, או MAIN MOVERS או ASSISTIVE MOVERS – תלוי בתיפקודם) אלא תמיד עוזרים בתיפקודים שונים לשרירים אחרים.

לכן כשיש פגיעה בהם כגון מתיחה, תנועת הגוף לא נפגעת בצורה רצינית, אבל הכאבים…אוי הכאבים.

תפקידם לעזור בסיבוב הגפה, ובזה הם משמשים כעוזרים לאינטרקוסטלס (גם לחיצוניים – EXTERNAL – וגם לפנימיים – INTERNAL). הם בד"כ לא נמתחים כי אזור מתיחתם קטון מאד יחסית, אבל כשהם נמתחים מעל המותר, הריהביליטציה היא ארוכה מאד. אגב, ה-INTERNAL OBLIQUES הם השרירים הקטנים המתפקדים בניגוד לדיאפרגמה, כלומר מקטינים את חלל הנשימה בשעת נשיפה, אחרי שדהדיאפרגמה 'מנפחת' את החלל.

3. סטפן קרי מסביר את פשר פציעתו, הצורך לניתוח נוסף, וחזרתו לשחק העונה

4. פול ג'ורג' לא מוכן לחכות יותר: יעלה מחר נגד הפליקנס

פול ג'ורג' קיבל אור ירוק מרופאי הקבוצה, אבל המנהלים והמאמן העדיפו שפול יעלה לראשונה במשחק ביתי. הוא החליט בדיוק ההיפך: לעשות את 'הסיפתח' רחוק מהבית וההמולה. הוא יעלה מחר בערב לראשונה נגד הפליקנס בניו אורלינס.

5. כמה טוב הוא פאסקל סיאקם?

היילי או'שונוסי, הכתב הבכיר של THE RINGER ואחד מהכתבים המובילים של הבוסטון גלוב כתב היום:

The reigning Most Improved Player is already hitting another gear in his fourth NBA season, giving Raptors fans a reason to be excited for the future

Haley O'Shaughnessy Nov 12, 2019,

בטורונטו מתחילים לדבר על 'קוואי לינארד מספר 2,' או "קוואי הבא".

הוא לא יהיה יהיה קוואי הבא. או'שונוסי עצמו לא מאמין שהוא יהיה 'קוואי הבא'. אבל תארו לכם את הלחץ על סיאקם, בן קמרון, שאיש לא חשב עליו ככוכב האמיתי עד העונה האחרונה. – אחרי הכל הוא רק 2.06 מ' רזה ולא חזק במיוחד – שמתחילים להתפתח אצלו יכולות שאיש לא ציפה שיש לו, או שיהיו לו. ('מתחילים' או 'מתחילות'?מ.ל)

המשחק – והנצחון על הלייקרס – לא היה מה שהחברים שלי באטלנטה קוראים "SMOOTH SAILING עבור סיאקם במחצית הראשונה. הוא סיים את החצי עם 3 מ-13 והיה 0 מ-5 נגד אנטוני דייויס שהעפיל עליו בגובהו. אם זה לא היה דייויס, אז קייל קוזמה לקח את השמירה עליו.

הוא סיים את הרבע השלישי עם 4 מ-17, ו-0 מ-7 מה-3.

היה ברור שתחת הסל אין לו מה לחפש, אפילו שהוא הסנטר של הקבוצה.

ואז פתאום הוא עשה את הדברים האלה: כניסות שאף פעם לא ראינו ממנו. לא ידענו שהן במחסן היכולות שלו כאילו שחקן חדש.

תראו מה הבאדם עושה. דברים שלא עשה אף-פעם ב-NBA:

שהוא סיים עם 24 נק' (הגבוה במשחק) ו-11 ריבאונדים, הוא מבצע שקשה להאמין שהוא הצליח להוציא מהשרוול. הוא החל לקלוע נגד כולם, כולל AD וסיים ב-9 מ-25 מכובד. מה שאהבתי אצלו היתה היכולת להוציא את עצמו ברבע הרביעי ממצב ביש שהיה מעליב אותו למחרת היום ב-ESPN ובלוס אנג'לס טיימס שהיו מכנים אותו TOO SHORT, ואולי אפילו FEATHER – נוצה.

הוא – עם עזרה נהדרת מפרד ואן-ליט הצליחו להנחיל ללייקרס בביתה הפסד דו ספרתי כשטורונטו משחקת קצר ללא לאורי וללא איבקה.

Boy, did they deliver!

אני חייב להתוודות: עד הרבע האחרון נגד הלייקרס לא האמנתי שלסיאקם יש את זה.

פתאום מנסים לעשות ממנו קוואי מספר 2?

אני מקווה שלא. הוא שחקן מסוג אחר, אם כי ברבע הרביעי הוא היה דומה יותר לקוואי מאשר לדווייט האוארד. לראשונה מאז תחילת העונה אני מאמין שטורונטו – עם כל שחקניה – היא קבוצה שיכולה לעשות צרות לכל קבוצה, והרבה בגלל סיאקם שעלה שתי מדרגות במוחי ועתה אני מסוגל לחשוב על הקמרוני הזה כשחקן שיכול לעשות דברים שלא חלמתי שהוא יכול. תמיד חשבתי שהוא החולייה החלשה בשרשרת. לפתע הוא הפך במוחי לחולייה החזקה. לשחקן שמסוגל לקבוע דברים.

עכשיו ה-130 מיליון לארבע שנים מתחיל להיראות הגיוני.

לפתע עברה במוחי מחשבה מוזרה: אם הוא ימשיך ככה האם הוא מסוגל לזכות בעוד MIP? האם זה קרה אי-פעם ששחקן יזכה בתואר 'השחקן המשתפר' פעמיים רצופות?

לפי שלושת השבועות הראשונים, זה לא דבר מטורף כפי שהוא נשמע!

הערה: הכל ניכתב לפני המשחק נגד הקליפרס, וכראייה, אני מכניס את הפוסט כבר עכשיו!

6. תמונות

7. פיצוץ! EVANSVILLE (וולט פרייזר, זוכרים?) הדהימה את עולם הכדורסל בנצחון על מס' 1 במכללות – קנטקי, בקנטקי, 67-64!

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 66 תגובות

  1. תודה מנחם.
    באמת התחלתי לדאוג מה קורה למרקנן. הוא פסיבי מדי, לא משחק בכיף, משהו הפריע לו במשחק. ועכשיו הכל ברור.
    פסקל מדהים! ואן וליט והוא נותנים המון תקווה לעתיד של הראפוטורס.

  2. תענוג לקרוא מנחם. בדיוק היום ניסיתי להבין מה הקטע של מארקנן השנה, ראיתי אותו בMSG בהפסד שלהם לניקס לפני שבועיים (קיבלתי כרטיסים של מאה 150 דולר מחבר, היה פצצה חוץ מהרמה של הקבוצות). למה שפשוט לא יושיבו אותו עד שירגיש טוב?
    הסיפור של ג'ורדן וקרי גם מעניין, לא ברור מה יש לו מהבחור הסימפטי הזה.
    ולגבי סיאקם – הוא פשוט שחקן ענק. אנשים שוכחים שהוא נתן פלייאוף מדהים שנה שעברה ובלעדיו הם לא קרובים לאליפות למרות קוואי.

    1. היה מעולה ברוב הפלייאוף אבל נגד פילי היה בינוני. אמביד שמר עליו ועשה לו ״בן סימונס״, נתן לו שני מטר ופשוט גמר לו את הביטחון. השנה ממה שראיתי סיאקם כבר הרבה יותר טוב מבחוץ

      1. גם מייקל וגם סטפן אמרו בבדיחות מה שהם היו רוצים באמת שיקרה, ואת הדיעה האמיתית שלהם. מייקל מקנאה על שסטף הפך האלוהים החדש של הילדים בכל רחבי העולם.

  3. מצוין מנחם, תודה רבה.
    .
    לא ברור, העניין של מייקל עם סטף, נראה לי שילוב של ביקורת מוצדקת (מאני טיים וכו'), עם טרוניה של מילואימניק ("אצלנו לא זרקו מרחוק אלא נכנסו לצבע. הצעירים של היום, מה אני אגיד לכם, רכים כמו מרגרינה"), ואולי קצת ביף בין שני "אנשי שארלוט"? גו פיגר.

    1. על שרלוט לא חשבתי. ייתכן. סטף גדל שם, שיחק שם תיכון ומכללות (דייוידסון מכללה פרטית שכנה, אולי 30 מייל מדאונטאון, והאבא דל והאמא המהממת סוניה עדיין גרים שם, ודל הוא האנליסט של משחקי שרלוט הורנטס

    2. אל תעיר את העידו… ראה דיון בסקירת המשחקים אתמול. עידו הראה שם את נתוני המאני של סטף. שחקן לא רע יש לומר גם במאני טיים.

    3. שום עניין. מייקל אמר משהו בנימה מבודחת סטף אמר את שלו בנימה מבודחת לא פחות – עכשיו יאללה לנפח.

      1. לפעמים אני תוהה אם טייקון הפורנו שהמציא את האינטרנט ידע שזו דרך כל כך טובה ליצור זעם בגלל tone deafness למען קליקים.

  4. מנחם ברור שפול גורג יעלה נגד הפליקנס. יש דבר יותר רך מהפליקנס? כריות מלטפות פחות אינטנסיבי ממשחקון אימון פנימי תאמין לי. אחכ יש יוסטון והוקס שגם הן לא שיא הפיזיות או ההגנה, זמן מצויין לחזור.

  5. אוי, סטף נגד מייקל! זו ממש מלחמת איראן-עיראק! ריבנטרופ-מולוטוב! או במצב הצבירה שלהם היום: שמשון ויובב.
    .
    נו, אז ג'ורדן אמר. בסטנדרטים שלו, נניח: סטף לא HOF.
    והדגיש: עדיין לא. * עדיין *.
    אז מה קרה? מה כל הבכי והנהי? פגעו בציפור הנפש, בחוליה החסרה, בתקווה הלבנה ("אבל הוא לא לבן!") הגדולה?
    יש גם כמה טיעונים לזכות ג'ורדן, לא נחזור עליהם כי אנשים עדיין מלקקים את הפצעים, של ציפור הנפש הכוונה. אבל אני מסכים שהוא הגזים. אז?
    ממתי מתייחסים בכזו רצינות לכל אמירה של מישהו היום, בטח בספורט? (ור' למשל: הופס).
    .
    אז ג'ורדן דיבר. וזה כבר הישג ראוי לציון!
    כי הדבר היחיד בערך שג'ורדן אומר מאז הפרישה זה: "אדוני, יש לנו גם את הדגם הקלאסי, ב-39.99".
    כל מי שמתייחס למה שיוצא לו מהפה, זה כנראה מי שחושב שמדובר בדברי אלוהים חיים.
    אלוהים. אופס.
    מסקנה: גם אלוהים מדבר שטויות. או יותר מדויק: אין אלוהים?
    .
    ג'ורדן הוא לא אלוהים, ספק אם הוא השחקן הכי טוב אי פעם (הכי ווינר – זה אין מה להתווכח. אף אחד לא קרוב אפילו), ומה שבטוח – לא צריך להתייחס ברצינות למשהו שאומר מישהו, אפילו מי שמינה את עצמו, או שחסידיו השוטים (שאינם שונים מחסידיו השוטים של השני), מינו אותו לתפקיד אלוהים – וכמו תמיד, אין אלוהים שהמציאות לא מחסלת.
    ג'ורדן הוא, קצת יותר לדייק, הז-בין מנותק, פחדן, חף מכל מעורבות בחיים האמיתיים ובשימוש בכוחו "האלוהי" הרב, ממורמר, גראמפי שהורס את פרנצ'ייז שלו בעקביות, מוכר נעליים ("שנסגור לך ב-29.99? לאן אתה הולך, ביז'ו? תחזור, נשים לך גם רוז'ייר בשקית! עם חתימה של פיפן!") –
    אז גם אלוהים מדבר שטויות. SO.

    מי שמתייחס כדברי אלוהים

    1. דווקא די ברור שהוא הטוב ביותר ולארק הווינר הגדול ביותר.
      הוא היה החבילה השלמה: אדיר בהתקפה ובהגנה כאחד, גאון כדורסל, ריבאונדר מצוין לעמדתו, מוסר מעולה, חוטף גדול וחוסם נהדר לעמדתו ויחד עם המנהיגות והווינריות והתחרותיות, הוא ללאנעוררין הכדורסלן הטוב בכל הזמנים.

      1. מה זה "גדול"? הכל סובייקטיבי מעיני המתבונן. גם אם תקבע את "המדדים המוחלטים" – זו עדיין תהיה בחירה שלך…
        .
        מספרית לגמרי, יכול להיות מספר טבעות. או – וזה אשכרה פרמטר מוזר, הזוי, אפילו אנטי כדורסל: מספר הפעמים שג'ורדן לא הפסיד בגמר. לא כמה פעמים הגיע לגמר! לא עם מי! לא להתחשב בקבוצות שניצח, כמה היו חצזקות או חלשות! לא התחשבות במה ששיחק איתו! אלא: אלא רק מספר הפסדים, ורק בגמר. אם הוא הפסיד קודם בפלייאוף – זה לא נחשב! עדיף להפסיד בחצי מאשר להעפיל לגמר! בעיני, מגוחך מכל חור של הטיעון.
        .
        אז יש כל מיני, "הכי גדול". אפשר גם להסתכל על מגוון כישורי המשחק, על אורך הקריירה והתפוקה שניתנה באופן עקבי, כי ה"גדול" של אחד יכול להיות, הגיונית, מבוסס במידה רבה על משך הקריירה, התפוקה המצטברת, הערך המוסף שהביא לכל קבוצותיו, וההנאה לצופים בכל העולם. ומה עם הקבוצה שלידו? זה לא ספורט יחידים. זה לא מייקל נגד אייברסון, לברון נגד לארי. יש עוד 4, יש ספסל, יש משקל עצום למי שאתה מגיע איתו. אז איך נבדוק?
        .
        ומה בכלל עם האישיות? ההשפעה על המשחק, על העולם? כי בפני מי הם משחקים, בפני רואי חשבון במעבדה – או בפני אנשים? כן, אותם אנשים שקובעים מיהו "גדול". אז שאתה תכפה על אחר להגיד, מי ה"גדול" של חייו? הוא יודע! ולא פחות טוב ממך!
        יש עוד מלא. ובמקרה לברון-ג'ורדן, המספרים המסורתיים, של רואי החשבון במעבדה, אפילו קרובים מאוד בדרכם. מה שעוד יותר מסבך את כל העסק. זה לא לברון נגד עודד קטש, או ג'ורדן נגד ענת דרייגור. גדולים וגדולות בפני עצמם/ן!
        .
        רק עוד קטנה השוואתית.
        לטעמי – בלבד! שחקן הכדורגל הכי גדול בהיסטוריה הוא לאו מסי. בכל מדד, מביצועים ועד הנאת קהל, תארים והיילייטס, נתונים יבשים או רטובים. בהפרש עצום על כל אחד אחר. זה אפילו טרולי לשאול, מסי או רונאלדו, מסי או מראדונה. זה באמת, לברון או קטש.
        יבואו אחרים, לא מעט האמת, ויגידו: לא! הוא לא יהיה "הכי גדול". למה? כי בא לי. רגע, יש לי נימוק: כל עוד הוא לא זכה פעם אחת במונדיאל. שזה טורניר של 7 משחקים בלבד, נוק-אאוט, פעם ב-4 שנים, ולידו הרכב משתנה ברמתו, עם עוד מלא שחקנים אחרים, עם הרבה משקל לאקראיות, הגרלה, פנדלים ומזל. אבל הם בשלהם: "לא הכי גדול".
        .
        עכשיו, לך תצא מזה עם תשובה. אין. ובמקרה מספר 23 נגד מי שלקח לו את המספר – גם הכניסה מסובכת על פניה.

          1. מנחם, לך לצפות במיידי במשחקים הגדולים של מסי על הדשא. אמרת שראית אותו על החול והספיק לך, אז תסלח לי מראש על מה שאני אגיד, ועם כל הכבוד אליך בתור עיתונאי ספורט ותיק ומוערך: !!! אין לך מושג מהחיים שלך לפי המשפט הזה !!! שב בבית, תצפה במסי על הדשא, ותודה לאלוהים אחר כך. למייקל או להוא מלמעלה עם הכיפה והזקן, או לזה שלא קיים..

      2. מבלי להיכנס לכך שבחירה ב-"הכי טוב" זה במהות בחירה סובייקטיבית שקשורה לתעדוף –
        יש עוררין. ברור שיש עוררין.
        .
        בבקשה, מתודולוגיה מנומקת היטב לבחירת ה-"עז" על פני השנים.
        ספויילר –
        לא ג'ורדן.
        .
        אפשר להסכים עם השיטה של מי שכתב את הפוסט הבאמת נהדר (לא זוכר מי היה המגיב שהביא לראשונה את הקישור להופס, אבל מגיעה לו תודה גדולה. חומר קריאה משובח),
        אפשר שלא.
        אבל אם מחפשים הוכחה ניצחת לכך ש-"ללא עוררין" זה פשוט רחוק מהיות המקרה, אז כאמור –
        בבקשה:
        .
        https://nbamath.com/progressive-goat-rankings/

        1. נראה יפה מאד המחקר
          מתכתב עם כמה מחקרים רציניים נוספים שממקמים את לברון וקארים בסדר כזה או אחר בשני המקומות הראשונים.
          ג'ורדן היה מאד ווינר, אבל יש כמה עניינים: שנים של פרישה, יריבות פחות טובות, שלשות לא חזק (גארד), הגיע רק 6 פעמים לגמר כלומר הודח הרבה פעמים בשלבים נמוכים יותר
          בלי תפקידים הייתי מכניס לטופ של הזמנים לפי קריירה, בסדר כלשהוא, את קארים, לברון, ביל ראסל, ג'ורדן, צ'מברליין, מג'יק, ואולי בירד (קריירה קצרה)

            1. לא נעים לי לבשר לדוקטור בשורה מרה – אבל פלה אפילו אינו ב-3 גדולי הכדורגל…

        2. WOW.
          איפה הסתתר הדבר הזה עד היום?
          תודה, צריך להפיץ את המחקר הזה. אולי שווה כאן פוסט חדש ועצמאי.
          אוהדי MJ, זהירות…

  6. תודה דוק.
    לא זוכר אם קראתי את זה כאן או במקום אחר. פעם הוא הלך עם בארקלי ברחוב והומלס בעקש מהם נדבה. בארקלי לתת לו ואז גורדן אמר שאם הוא יכול להקש צדקה הוא יכול גם לומר תודה שקנית מקדונאלדס. משהו כזה. אין מה לומר אדם רגיש.

  7. אחלה מעורב
    מייקל מעולם לא היה מוצלח במיוחד בתקשורת עם אנשים. המזל הגדול שלו שהכל היה לפני תקופת הפלאפונים אז כל החרא שלו לא מתועד
    🙂

  8. מנחם תודה רבה על מאמר משובך ..ציער אותי לקרוא על מייקל אני חושב שאתה צודק בהבחנה …ישנם טיפוסים שלא מסוגלים ולא מוכנים להתחלק בתהילה ומייקל אחד מהם.
    אשר לסיאקם הוא תותח ! גם אני חשבתי על השחקן המשתפר פעמיים ברצף…

    1. נו, כבר אמרתי לך.
      יאנג שודרג מזמן מקוריוז לעילוי. או למשהו שתבחרו.
      הקוריוז הוא ווייט – תסתכל עליו, בחייאת – ונראה לי שגם הוא עוד שניה יעזוב את המקום הזה.
      מת עליו, איזו תופעה מדהימה.

  9. שם מס' 3 ברשימת 50 כדורסלני העשור קווין גראנט .
    רבים העירו ושאלו מדוע איני עושה פוסט נפרד ?
    התשובה היא כפולה
    ראשית לעורר לכולם את התיאבון ולגיבוש דעה ראשונית
    ושנית אין לי כרגע עודף זמן פנוי אז אני כן יכול לרשום תגובה קצרה כל יום אך לא מעבר ובל"נ בתחילת 2020 נעלה פוסט (או יותר) מסודר .
    קווין גראנט נבחר אצלי לרשימה כסנטר …נכון הוא שיחק בעיקר כפאוור פוורוורד אך לרשימת ה50 השתדלתי שיהיו 10 שמות בכל עמדה וגראנט לא הצליח להיכנס לעמדה 4 המשופעת לעומת זאת להכניס אותו לשולי רשימת הסנטרים היה ניתן ולפני שניגע בגראנט נתייחס רגע לסנטרים זה מדהים לראות בפרספקטיבה של עשור כיצד העמדה הזו נחלשה ונהפכה ללא רלוונטית.
    נחזור לגראנט ונגיד שלמרות שללא ספק העשור הקודם היה העשור שלו עדיין הוא עשה כמה דברים נחמדים בעשור הנוכחי.
    שיחק 7 עונות בעשור (פרש בסיום עונת 15-16 )
    קבוצות בעשור בוסטון ,ברוקלין ומינסוטה.
    נבחר 3 פעמים לאולסטאר בעשור הנוכחי וכן לחמישיית ההגנה הראשונה והשנייה (פעם אחת בכל חמישייה).
    שיחק 5 פעמים בפליאוף בעשור הנוכחי כולל גמר 2010 שהוכרע לרעתו בשבע משחקים .

    בכמה מילים כפי שאמרנו היה מעבר לשיא בעשור הזה אבל עדיין עשה דברים יפים בוודאי בשנות בוסטון שהובילו גם לעוד גמר אזורי בלתי נשכח מול לברון ועל כן הוא איתנו כאן.

    1. אבל אהרון יא חביבי, אם כולם אומרים לך שכאן זה הולך לאיבוד ולא קשור, וגם לא מגיבים ולא מתפתח דיון – למה להמשיך להתעקש? תיאבון לא מתעוררר ככה. אתה רואה. רק הולך לאיבוד.
      תתאפק, נתאפק, תעלה הכל ביחד. או: בחמישה פוסטים של 10 כ"א. תמונות והכל, הגשה חגיגית, רק זה, יהיה אחלה דיון. כולם אוהבים דירוגים ושחקנים גדולים.
      תודה.

    2. בכל מקרה לכתוב כך כתגובות זה לא יעיל ולא מביא להתייחסות נאותה.
      רק בפוסטים נפרד זה יהיה טוב וראוי, כמו שעשית בבחירות אחרות של העשור בענפים אחרים.

    1. הפליקנס זה אידאלי. כמו פלסטלינה. אפשר לעשות מה שרוצים תוך כדי ריצה.
      אבל יש לי הרגשה שריברס, בניגוד לווגל למשל, מגיע עם תוכניות מסודרות עבור ג'ורג' וההרכבים שירוצו איתו. מאמין שיתחיל איתו בתור 2 דווקא, זה גם יושב טוב במקום החולשה של שאמט. ולא בתור 4, כמו שרבים סבורים, בתוכם גם ה-Depth Chart של ESPN. בברלי, ג'ורג', קוואי, פטרסון (הארקלס/ ג'מייקל), זובאץ' (הארל), זו חתיכת חמישיה, עם לו-וויל לנגב בסוף…

  10. אחלה מעורב מנחם.

    הערה קטנה שכבר נפלת בה בעבר – היילי או'שונוסי היא אישה, כתבת ולא כתב בכיר של הרינגר.

  11. אחלה מעורב, תודה רבה.
    בכל פעם מתברר מחדש שהאלוהים שלנו הוא דווקא טיפוס די קטנוני ומתחשבן. בתכל'ס, זה מתאים גם לאלוהים השני…

  12. כאשר טורנטו החתימו לפני מספר שבועות את סיאקם לחוזה מקסימום, כמו רבים וטובים הרמתי גבה. פאסקל סיאקם? חוזה מקסימום? אבל מאז הוא מנסה (ומצליח) להוכיח לכולם שהוא שווה את הכסף. אין ספק המועמד המוביל לתואר השחקן המשתפר של העונה וכמובן לאול סטאר.

  13. הכדורסל של ג'ורדן ושל קרי שונים מאוד. מספיק לראות מה ג'ורדן עשה בלי הכדור ומה קרי עשה בלי הכדור (מה שמתחבר לכל הדיון על load management). לכן ג'ורדן לא מפרגן לא לקרי ולא ללברון, כי זה לא אותו ענף. אני כן מבין את הפרגון שלו לקובי, כי בראיינט הוא משהו דומה למה שג'ורדן היה, אבל פחות טוב.
    .
    ג'ים בוילן חייב ללכת. הוא שובר את השחקנים של שיקגו, גם פיזית וגם מנטלית. יכול לעשות טוב לכולם אם דיוויד פיזדייל יגיע במקומו.

    1. מה יש בפיזדייל שכולם מתלהבים ממנו?
      – בממפיס המשיך את הגריט&גריינד ולא הביא להצלחה מעל הציפיות (היו גם פציעות…), ובסוף הסתכסך עם כוכב אינטליגנטי כמו מארק גאסול, שאחר כך בטורונטו השתלב מדהים ובלי אגו במערכת אלופה
      – בניקס בינתיים ממש לא מוציא מהסגל משהו מעבר למינימום אם בכלל

      שלא תבינו לא נכון, אני מחבב אותו ונהניתי לראות אותו במדיה כשהיה "בין עבודות", אבל בתכלס לא הראה תוצאות כמאמן ראשי, אולי אפילו להיפך…

  14. טוב לא יהיה לי מתי להכניס היום את תוצאות המכללות אבל הניצחון של אבנסוויל על קנטקי הוא אחת הסנסציות הגדולות ביותר של העשור האחרון. לא רק שהאסים לא תפסו יום משוגע אלא הן גם עשו את זה במגרש של קנטקי. אותו אולם מפורסם בו מאמנם (וולט מקארתי שבודאי זכור לאוהדי הסלטיקס הותיקים) שיחק והגיע עד לאליפות המכללות במדי הווילדקאטס.
    אגב מנחם, וולט פרייזר לא שיחק באבנסוויל. הבוגר הכי מפורסם שלהם (מאותה תקופה של קלייד) הוא ג'רי סלואן.

      1. נדמה לי שתמיד היה לידו פוינט-גארד bona fide, או לכל היותר מה שנקרא "קומבו-גארד" קיירי סטייל. תקנו אותי אם אני טועה. פה לא. לא גרין, לא בראדלי, לא קארוסו (שהוא לא, נקודה). לפחות עד חזרת רונדו, ונראה.

  15. אני חושב שראוי להביא את הראיון של בוילן שבו הוא חושף את הפציעה של מרקאנן לעולם. וראוי גם שאעיר הערות ואוציא לו לשון תוך כדי:
    .
    בוילן: "אני אגן עליו קצת (וואו, אתה, המאמן של הקבוצה, יוצא להגן קצת על שחקן שלך? כפיים. לא ידעתי שיש בך את זה). הוא נלחם בפציעה (תרגום לא נכון בעברית, כן. אבל צריך להדגיש שבוילן חושב שבפציעה נלחמים. בעזרת קשיחות). הוא לא הפסיק להתאמן (שקר: https://twitter.com/McGrawDHBulls/status/1193963835289415680 ). הוא לא הפסיק להתעמל (זה בעצם אותו דבר, ג'ימבו. ועדיין לא נכון). הוא נלחם דרך הפציעה, מה שאני חושב שהוא התבגרות עבורו להילחם בדבר כזה (שוב המלחמה הזו. בויילן, אתה באמת חושב שאפשר לתת אגרוף לשריר והוא יסתדר?). הוא מעולם לא התלונן. מעולם לא בכה (הידד, ג'ים. הצלחת ליצור אווירה שבה שחקן מפחד להגיד לך שמשהו מפריע לו. אולי אם שחקן שלך היה יכול להתלונן על כאבים, היה אפשר לטפל בבעיה לפני שהיא מחמירה, או סתם לדאוג שהוא לא יאסוף הרגלים לא טובים כי הוא משחק בצורה שלא נוחה לו. ואולי, רק אולי, עדיף ששחקן אחר יקח את המושכות בזמן שהוא פצוע ולא תקבל חצי מרקאנן מתוסכל ואוהדים מתוסכלים). הוא מעולם לא אמר 'אני לא יודע אם אני יכול לעשות את זה', זה תמיד 'קוץ', אני הולך לעשות הכי טוב שאני יכול. אני אתן לך כל מה שיש לי' (מעניין שהם תמיד אומרים לו בדיוק את אותו הדבר באותה אינטונציה. 'קוץ', אני אעשה הכל. קוץ', אתה כל מה שיש לי. קוץ', אני אשבור את רגלי הימנית בשבילך'. מתישהו אני מתחיל לחשוד שהוא משקר. או שהשחקנים פשוט מהדהדים לו את מה שהוא רוצה לשמוע בזמן שהם מחכים שהוא יפוטר. שאלה בויילן, הם מגלגלים עיניים ומסתכלים הצידה כשהם אומרים את הדברים האלו?). כשיש לך מנטליות כזו דברים טובים מתרחשים (לפרטים: לואל דנג). מתי? אין לי כדור בדולח (היי, לקח לו כמעט שבועיים לגלות לעולם שמרקאנן פצוע. אני בטוח שהוא יודע בדיוק מתי דברים הולכים לקרות, והוא פשוט מאמין שאסור לדבר על זה אחרת זה לא יתממש. כמו עם הפציעה של מרקאנן, כי עד שלא דיברנו על זה לא הייתה פציעה. זה פשוט מדע. אחרת אאלץ לחשוב שבאמת אין לו מושג, לג'ימבו).
    .
    בגלל שפספסתי את ההתפרצות הבוילנית הקודמת, נפרק אותה בזריזות:
    בהפסד ללייקרס שיקגו הובילו ב-13 בתחילת הרבע האחרון. הרבע הזה נגמר ב-38-19 לטובת הלייקרס שהפכו את התוצאה. עיקר סגירת הפער נעשתה בלי לברון ובלי דייוויס, כששחקני שיקגו (דאן-ווייט-האצ'ינסון-יאנג-קורנט) לא הצליחו לעשות כלום. שאלו את בוילן למה הוא שיחק כל כך הרבה זמן ללא אף שחקן פותח כשהקבוצה מדממת על המגרש. תשובתו הייתה בוילנית להחריד.
    מסתבר שהוא כאן כדי לפתח שחקנים, כי לזרוק גוזל מהקן ולראות אותו נופל על הרצפה זה לנסות ללמד אותו לעוף. יותר מזה, ג'ים טוען שהוא מעולם בקריירה לא הוציא את ההרכב הראשון כדי ללמד אותם לקח (I never yanked guys, I've never done that, בשפתו). רק מה? ג'ימבו, זוכר את העונה שעברה? המעשה הראשון שלך כמאמן היה להוציא את כל החמישייה הראשונה מהמשחק ולחטוף תבוסה היסטורית מבוסטון רק כי הם לא נראו לך רציניים מספיק.
    .
    בונוס לסיום: https://twitter.com/JoshJBullsHoops/status/1194207567976624129
    בוילן נשאל על דנזל ולנטיין ולמה הוא מחוץ לרוטציה: "כי אני אמרתי".
    ואחר כך הוא מוסיף שדנזל מחוץ לרוטציה כי הוא צריך לשחק ולהתפתח.
    .
    העיקר שאני נהנה.

  16. הסיפור עם MJ וקארי הוא סוג של פייק ניוז. סה"כ ג'ורדן בחר 4 שחקנים מהדור שלו, ואז אמר בחיוך שסטף "עוד לא" הול אוף פיימר, כאילו להכניס לו בצעירות. ברור שאין שאלה שסטף יהיה HOF, כבר היום יש שם עשרות רבות של שחקנים שלא דיגדגו את הקריירה שלו (כריס מאלין לדוגמא, סתם כי זה אותו מועדון)…

  17. מ.ל, צריך לכתוב "מתחילות להתפתח יכולות" ולא "מתחילים". המילה "יכולת" היא נקבה, כמו "יכולת טובה", "יכולת רעה" גם "יכולת *מתחילה* להתפתח"

  18. בתור אוהד מושבע לכל מה שמריח MJ אני לא יכול שלא להסכים ולחתום על כל מילה שמנחם אמר בנוגע למייקל. כל כך נכון , כל כך חכם, וכה מדוייק. שאפו דוק!

  19. מיותר לחלוטין לטעמי הקטע על ג'ורדן.
    א. אנחנו לא יודעים את האמת אלא רק חלקים קטנים ממנה ו/או מה שהמדיה בוחרת לשחרר לנו (הן לגבי מאמנו והן לגבי קרי)
    ב. זכותו המלאה להביע את דעתו (הלגיטימית בעיניי) על מעמדו הנוכחי של קרי, בין אם הוא צודק או טועה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט