פריוויו לעונת 2019-20: פיניקס סאנס / גיא רוזן

אחרי כמה שנים בהן הפריוויו של הסאנס אותו כתבתי היה בראש ובראשונה ניסיון התלוצצות (כאלו הם חיי אוהד סאנס. צריך למסך את הכאב בקצת הומור. עדיף מהסוג האפל),

העונה זה יהיה פריוויו שכולו רצינות. הסאנס השנה החליטו להחנות את הטנק במגרש הגרוטאות (זה של העונה שעברה פישל במאני טיים, אז הוציאו אותו לגמלאות),

ולנסות, רחמנא ליצלן, לנסות ולנצח כמה משחקים.

אני כבר לא מיומן ברצינות מסוג זה (אני פשוט לא זוכר איך נראית סאנס מנצחת),

אז התנצלותי מראש.

מאזן בעונה שעברה: 19 – 63 (עמוק במרתפי הליגה).

אולם: טוקינג סטיק רזורט ארינה. 18,400 מקומות.

בעונה שעברה, הייתה תפוסה ממוצעת של 15,293 מקומות (זה כולל את כל המנויים העסקיים שנמכרו, אלו שלא הגיעו לאף משחק שלא הביא לאולם איזה כוכב יריב עם חשבון אינסטגרם מרשים), שזה 83% תפוסה. מקום 29 בליגה בכמות צופים. מקום 27 באחוזי תפוסה.

מאמן: מונטי וויליאמס. מתחיל את עונתו הראשונה בקבוצה, בשנה שעברה היה עוזר מאמן בפילדלפיה. בעברו, היה המאמן הראשי של הפליקנס כאשר אלו הצליחו להעפיל לפלייאוף.

בדרך כלל פריוויו מתחיל במי עזב, מי הגיע, מי נמצא. בדרך כלל ההתעסקות היא בסגל השחקנים, או בצוות האימון.

אצל הסאנס, ההתעסקות צריכה להיות בראש ובראשונה מקצה הפירמידה.

הבעלים וההנהלה.

נתחיל במי שנשאר, וככל הנראה יישאר איתנו לנצח –

רוברט סרבר, הבעלים.

לסרבר יצא מוניטין של מי שהוא אחד מבעלי הקבוצות הגרועים ב-NBA.

מוניטין שמוצדק ברובו (על מי אני עובד? מוניטין מוצדק. נקודה.)

אבל אנו, אוהדי הסאנס, לנו אין ברירה אלא להתבונן לעומק בחיפוש אחרי נקודות אור, אחרי שביבי תקווה.

ג'יימס ג'ונס.

ההתבוננות הזו מלמדת שמי שהיה בשנה שעברה ה-GM הזמני, הפך בהמשך ל-GM הקבוע.

הוא החליף את מקדונו, ה-GM הקודם. התחושה (שנולדה מדיווחים בעיתונות הספורט באריזונה) היא שלג'ונס (בינתיים) יש יד חופשית.

בעונה שעברה, במהלך הדראפט ובמהלך שוק השחקנים החופשיים, סרבר היה המנהל דה פקטו.

הדיווחים הם שהשנה זה ג'ונס שמקבל את ההחלטות,

וזה חשוב לדעת. זה חשוב בגלל שזה מאפשר פרספקטיבה לחלק ממהלכי הסאנס, אלו שעל פניהם, נראים תמוהים.

נקודת המוצא היא שהסאנס הסריחו. כלום לא עבד –

לא ההתקפה. לא ההגנה. לא קידום השחקנים הצעירים. כלום.

אז מה שג'ונס עשה, זה לקבל 2 החלטות מהותיות:

הראשונה – לנקות את האורוות. כל ההחלטות של מקדונו, לפח.

השנייה – להזריק לקבוצה קצת אופי. לא עוד בחירת שחקנים שנמדדים לפי איזו תקרה דמיונית. בחירת שחקנים עם סט יכולות מוכח (ככל האפשר), ועם אופי מוכח (ככל האפשר).

זה מוביל אותנו ל –

עזבו:

נבחרי מקדונו בדראפט. בנדר (בחירה 4), ג'וש ג'קסון (בחירה 4), TJ וורן (בחירה 14).

בנדר וג'קסון היו כישלונות קולוסליים. משחקנים שהם הבחירה ה-4 הציפיות הן ש, ובכן, יהיו שחקנים.

בנדר הוא הרבה דברים –

גבוה, זה אחד. אפילו מאוד. יליד בוסניה, זה 2. שחקן NBA? זה כבר לא ברשימה.

(רק להזכיר. הוא הבחירה ה-4 בדראפט!!!)

ג'וש ג'קסון, הוא כבר סיפור אחר. אין בכלל ספק שיש לו אתלטיות ששווה NBA. האופי שלו? זה כבר סיפור אחר. לא אלעה את הקוראים המזדמנים שמוכנים להשים את נפשם בכפם ולקרוא פריוויו סאנס ביום הראשון של השנה החדשה בעלילות ג'קסון בעיר הגדולה (ובחדר ההלבשה הקטן),

רק אציין, שאופי, בהחלט יש לילד. אופי בעייתי.

יוצא מן הוא TJ וורן. הוא "קורבן" של ניקוי האורוות, ושל ההחלטה להמשיך עם שחקנים אחרים שכבר מאיישים את עמדת שחקן הכנף.

בנוסף, עזבו שורה של גארדים שאיישו בזמן כזה או אחר במהלך העונה את תפקיד הרכז. אף אחד מהם לא מתאים להיות רכז פותח ב-NBA

(או כפי שסיף נשר של אוהדי הסאנס מכנה אותם – "הכנענים").

עזבו גם שחקנים שתרמו לקבוצה –

הולמס, שהיה המחליף של אייטון (הסאנס לא רצו לשלם לו את הסכום שדרש),

קרופורד, שלפרקים היה הדבר הקרוב ביותר למנהל משחק איכותי בקבוצה,

דניאלס, שהמשיך לעשות את הדבר היחיד שהוא יודע, וזה לקלוע שלשות.

(אם שכחתי שחקן, 2, או 10, זה בגלל שבשנה שעברה שיחקו בקבוצה 24 שחקנים. 18 מהם כמות דו ספרתית של משחקים).

לפני החלק של "הצטרפו לקבוצה", צריך להתחיל במי שנשאר מבין אלו שהתחילו את העונה שעברה במדי הסאנס.

זו לא רשימה באמת ארוכה:

בוקר. אייטון. ברידג'ס. אקובו. זהו.

אייטון, ברידג'ס ואוקובו, נבחרו בקיץ שעבר בדראפט, כך שבוקר הוא היחיד עם פז"ם של יותר מעונה במדי הקבוצה.

מהפכה.

הצטרפו במהלך העונה שעברה:

טיילר ג'ונסון. למעט בוקר, אין שחקן סאנס שירוויח יותר מג'ונסון העונה. הוא לא באמת חלק מהתכנון ארוך הטווח של הקבוצה. הוא נמצא בראש ובראשונה בגלל טרייד פיננסי. אני ממש לא אתפלא אם ימצא בית חדש לפני הדד ליין, היות והוא עדיין שחקן כדורסל מועיל (פשוט לסאנס יש את רוביו ואת ג'רום אותו הם רוצים לקדם).

קלי אוברה. הוא הגיע בטרייד ששלח את אריזה לוושינגטון. ההשפעה שלו על הקבוצה גדולה מנתון מספרי כזה או אחר של אחוזי מהשלוש (רחוק מלהרשים), או אחוז אפקטיבי (לא רע בכלל).

הוא הביא לקבוצה המון אנרגיות שפשוט לא היו שם קודם. הוא שחקן שפורח במשחק מהיר, כאשר הוא הביא לפרקט את כל מה שהסאנס קיוו שג'קסון יביא, בדגש על היכולת לשחק היטב לצדו של בוקר.

הגיעו הקיץ:

נתחיל עם צמד הרוקים. קמרון ג'ונסון וטיי ג'רום.

המון ביקורת נמתחה על ג'ונס בעקבות ההתנהלות סביב 2 בחירות אלו. מהלכים, שעל פניהם, פשוט לא היו ברורים.

כאשר מתבוננים על אותם מהלכים דרך הפריזמה של "ניקוי אורוות", כישרון קיים במקום תקרה דמיונית, ו-"דרוש אופי",

אז אותן החלטות הופכות מ-"הזויות", לכאלו שיש להן איזה היגיון פנימי.

ג'ונסון וג'רום הם שחקנים שעברו קריירת מכללות ארוכת שנים. האופי שלהם ידוע ומוכר. כנ"ל היתרונות שלהם.

קמרון ג'ונסון הוא שחקן ארוך (2.06) שמסוגל לשחק גם בעמדת ה-SF, וגם בעמדת ה-PF.

זה שהוא "ארוך" זה נחמד. נחמד עוד יותר זה לגלות שהבן אדם יודע לקלוע מה-3. ממש יודע לקלוע מה-3. את קריירת המכללות שלו הוא סיים עם 40.05% מהשלוש. זה נתון מרשים.

את העונה שעברה הוא סיים עם 45.7% מהשלוש, כאשר מי שצפה בו יודע שיש לו טווח NBA, אשר לא מעט מאותן שלשות מגיעות יותר ממטר מאחורי קו ה-3 של המכללות.

צריך להבין –

בעונה שעברה, הסאנס היו אחת מהקבוצות הגרועות בליגה מטווח ה-3 (סיימו את העונה עם 32.9% איומים. מקום אחרון בליגה. הממוצע בליגה הוא 35.5%),

וקבוצה עם שחקנים כמו אייטון ובוקר, זקוקה לריווח של שחקני כנף, כמו אוויר לנשימה.

טיי ג'רום, גם הוא מביא לקבוצה סט יכולות שחסר לה:

יכולת ניהול משחק מרשימה. יכולת קליעה מרשימה. המון אופי (היה ממובילי הקבוצה שזכתה בעונה שעברה באליפות ה-NCAA). כמובן שיש סימני שאלה סביב יכולתו להתמודד עם האתלטיות בליגה,

אבל כבר בטווח המידי הוא יכול לתרום כרכז מחליף ברמה גבוהה (דבר שלסאנס לא היה כבר הרבה זמן).

נמשיך עם ההחתמה הנוצצת של הקיץ –

ריקי רוביו.

רוביו הראה בקיץ האחרון שהוא היה, ונשאר, רכז נהדר. קלע גדול (או בינוני. או אפילו סביר מינוס) הוא מעולם לא היה. אבל לרכז?

את זה הוא תמיד ידע לעשות, וברמות הגבוהות ביותר.

מי שראה במהלך אליפות העולם האחרונה איך מארק גאסול נהנה לשחק לצדו של רוביו, מבין עד כמה זה חשוב לגבוה דומיננטי שיהיה לצדו רכז אמיתי. כזה שיודע איך למסור, מתי למסור, ומתי לא למסור.

את כל אלו, לסאנס פשוט לא היה. לא בשנה שעברה, ולא בעונה לפני כן.

מה שרוביו יעשה זה להוריד את נטל הובלת הכדור מבוקר, שהוא מצדו יוכל שוב לחזור להפוך לשחקן שמשיג מפעם לפעם סל קל בקאצ' אנד שוט (זה יעשה פלאים לאפקטיביות של בוקר).

מה שרוביו יעשה בנוסף, זה (טפו, טפו, טפו) יהפוך את אייטון לסנטר שהוא מסוגל להיות.

אייטון הראה בעונה שעברה המון הבטחה, הן ביכולתו בפיק אנד רול, הן ביכולתו בהיי פוסט, והן ביכולתו בלואו פוסט. מה שחסר לו כמו אוויר לנשימה, זה את מי שיידע לתת לו את הכדורים במקומות הנכונים.

השורה התחתונה?

הציפייה מרוביו היא שהוא יעזור לבוקר ואייטון להיות הבוקר ואייטון הכי טובים שהם יכולים להיות.

דאריו סאריץ'. סאריץ' היה נפלא כאשר שיחק בפילדלפיה בגרסת ה-"סימונס רכז". קצת פחות מאז.

הבעיה שלו היא שההגנה שלו היא, ובכן, לא משהו (בלשון ההמעטה). עד כה, הוא הראה שהוא פשוט לא מסוגל לכסות את הפיק אנד רול. הסאנס החליטו להמר עליו כאשר היכולות שלו בהתקפה אמורות לנטרל את חסרונותיו –

הוא מרווח את המשחק עם יכולת קליעה מטווח ה-3, והוא יודע לנהל משחק מעמדה 4, בדגש על הכנסת הכדור לסנטר שלצדו. וזו נקודות המפתח –

הסאנס מנסים למקסם את יכולותיו של אייטון. שחקן כמו סאריץ' בהחלט יהפוך את החיים של אייטון לקלים בהרבה.

ארון ביינס ופרנק קמינסקי. אין הרבה מה להרחיב –

צמד גבוהים שמסוגלים לאייש היטב את עמדת הסנטר המחליף. הם מביאים אתם לקבוצה הרבה קשיחות, בנוסף ליכולת לרווח את המשחק, כאשר ה-2 קלעי 3 לא רעים בכלל (יחסית לעמדתם).

מה היה בעונה שעברה:

אני לא חושב שאפשר להרחיב במילים על גודל הזוועה. 19 ניצחונות בעונה, לקבוצה עם הבחירה הראשונה בדראפט, עם שוטינג גארד שיש מי שטוענים (טוען. אני) שהוא יהיה בעתיד אולסטאר?

את זה אי אפשר לתאר במילים.

אני אתן לתמונות לדבר:

כולם אוהדי סאנס. באמת.

ועכשיו, לחלק האהוב עליי. התחזיות. זה המקום בו אני יכול גם לתת דרור לווישפול ת'ינקינג שהוא אני,

וגם לשחרר את הפסימיות שהיא מנת חלקו של כל אוהד סאנס באשר הוא.

התחזית הפסימית:

אשך טמיר מקורי צודק. לאייטון אין DNA של סנטר. וגם אין לו יכולת של PF.

גם בנג'ו צודק. הכל אשמת בוקר הסוציומט. הפעם בתפקיד ה-"אכלת אותה! הטיל עליך חרם":

רוביו.

אייטון, במקום לקלוע מהשלוש כמו סטפן קרי, מחליט לעשות דיאטת קרי

בוקר מחליט לקחת דוגמה מזוכה MVP בעבר, ונותן עונה עם אחוזי ווסטברוק

והקבוצה מסיימת את העונה במחוזות מוכרים:

19 ניצחונות,

והבחירה ה-6 בדראפט.

התחזית האופטימית:

בוקר נותן עונת אולסטאר. הוא לא רחוק משם –

בעונה שעברה היו לו 26.6 נק', 52.1% אפקטיבי. השנה הוא זורק הרבה יותר זריקות קלות בעקבות העובדה שיש לסאנס (בשעה טובה) רכז,

ובלי לשנות יותר מדי –

פחות זריקות רעות בסיומו של שעון ה-24, ויותר זריקות קלות של קאצ' אנד שוט מה-3,

והוא מטפס לכמעט 30 נקודות למשחק.

אייטון הופך לסנטר טופ 3 בליגה בהתקפה (בצד ההגנתי יש לו עוד הרבה עבודה),

כאשר הוא הופך לחיית צבע ומסיים עונה נהדרת עם 10/20 ראשון מבין רבים בקריירה.
קמרון ג'ונסון וטיי ג'רום תורמים מהדקה הראשונה שלהם על הפרקט, כאשר תרומתם מכרעת לעובדה שהסאנס, שהיו קבוצת השלשות הגרועה בליגה, הופכת לקבוצת שלשות טופ 10. הם מסיימים את העונה בחמישיית הרוקים הראשונה.

אוברה מוכיח שכל סנט מהחוזה שלו מוצדק, כאשר הוא הרוח החיה של חמישיית הספסל,

והסאנס עושים את הלא יאמן –

מסיימים את העונה עם מאזן חיובי.

האם במערב של השנה הקרובה זה מספיק? לא בטוח (תשאלו את הקינגס של העונה שעברה).

אבל זה בהחלט מקום נהדר להמשיך ולצמוח ממנו (תשאלו את הקינגס של העונה).

התחזית הראלית?

אין לי מושג. אני מאמין ומקווה שזה יהיה קרוב מאוד לתחזית האופטימית. אבל אין לי ספק שיהיו מהמורת בדרך –

זו קבוצה חדשה מהניילונים. אין בקבוצה 2 שחקנים ששיחקו ביחד יותר מעונה אחת. מטורף.

אבל למרות המהמורות, לי יש את התחושה שלראשונה מזה המון זמן, הסאנס יתנו לאוהדים שלהם סיבות לאופטימיות.

לפוסט הזה יש 59 תגובות

  1. נהדר גיא.
    ניכרת האהבה שלך לקבוצה.
    אני גם חושב שהכיוון הוא חיובי בעיקר ההחתמה של רוביו.
    מהלכים פחות טובים זה הדראפט והנמהרות להפטר מטיי גיי וורן, אי ההחתמה של הולמס
    הוא יכל לעזור להם הרבה.
    לגבי טיילר גונסון
    הוא יכול להיות נהדר כשחקן שישי מחליף בשתי עמדות הגארד.
    והוא שחקן עם המון אופי, לדעתי סיכוי טוב שישתלב.
    אני התמוגגתי שהולמס הולתם בקינגס, לא מבין איך שחקן שפשוט משדרג תקבוצה כל פעם שהוא משחק לא הוחתם. הוא עשה לקאולי סטיין בית ספר שנה שעברה בכל משחק.
    שובה הכיוון הוא חיובי ואני מחכה לראות משחקים מול הסאנס.
    תודה גיא!

    1. תודה, זיו.
      5 המיליון שהולמס ירוויח, לדעתי, לא מוצדקים בקבוצה כמו הסאנס.
      המשחק שלו חד ממדי מדי, מה שמונע את הניסיון להעלות הרכב שלו ב-5 ושל אייטון ב-4 (זו הסיבה שהוא לא נשאר בסיקסרס).

        1. בהתעלם מהסגל הקיים, אני מסכים.
          בהתחשב בעובדה שבקבוצה כבר משחק ביינס, אז לא.
          קמינסקי הוא הימור על סכום לא גבוה שיכול בקונסטלציות מסוימות לאפשר לאייטון לנסות ולשחק בעמדה 4.

      1. הולמס מאד חד מימדי אבל מצויין במה שהוא יודע לעשות ואין מיליון כמוהו בליגה, אני ממש התרשצמתי ממנו כל פעם ששיחק מול הקינגס, עשה לסטיין בית ספר.

  2. אני בטוח שהסאנס לא יסיימו את העונה בחמש האחרונות ברייטינג התקפי כמו העונה. הקבוצה בנויה הרבה יותר נכון ואני חושב שלפחות כאן הם יהיו קבוצת מרכז טבלה.
    מה שמביא אותנו לצד ההגנתי וכאן עדיין סימן שאלה גדול. בכל מקרה אני מצפה מהקבוצה לשיפור לכיוון ה -35 ניצחונות. אם זה לא יקרה (בהיעדר פציעות משמעותיות) נראה לי שאפשר לסגור את ניסוי בוקר כפרנצ'ייז פלייר.

  3. ג'קסון למרות האופי לא היה כישלון קולוסאלי ואני חושב שג'ונס פספס הזדמנויות נהדרות איתו ועם וורן כדי לשפר את הקבוצה. לסיים עם סאלרי דאמפ כדי להביא את רוביו זה סוג של הודאה בכישלון.

  4. תודה רבה גיא, לראשונה אני שומע תפיסה מסודרת בנוגע למהלכים של פיניקס, והיא נשמעת בהחלט הגיונית.
    .
    לא באמת מכיר את ג'יימס ג'ונס, אבל מישהו שגוייס פעם אחרי פעם על ידי לברון, למרות שלא היה סופרסטאר, כנראה שיש לו הרבה שכל ויודע להסתדר עם שחקנים.
    .
    דווקא לנוכח התפיסה ש"הכל אשמת מקדונו" אני לא בטוח שהפיטורין של קוקשקוב היו הכרחיים. אמנם הקבוצה נראתה קטסטרופה, אבל חשבתי שזו רוח המפקד, יכולת הסגל, וחלק מהמירוץ לציון. האם לדעתך זה היה נחוץ, ומה, אם בכלל, יהיו ההשלכות של המהלך על הקבוצה?
    .
    הנתונים על אחוזי התפוסה מעניינים. מישהו ניתח פעם את המשמעות הכלכלית שלהם? והיחס בינם לבין טנקינג? אאל"ט חלק מהמועדונים המפסידים עדיין בסולד-אאוט (ניקס), אבל יתכן שלמועדונים אחרים זה פחות עובד ואז יש עלות נוספת לטנקינג. אולי זה מסביר מדוע יש מועדונים שלא עושים טנקינג (ספרס, מיאמי)? או נותן איזה כיוון להשפיע על התופעה?
    .
    ברור שעוד מוקדם לענות על השאלה הזו, אבל האם יתכן שפיניקס היו צריכים לקחת את דונציץ' או יאנג בדראפט, בעיקר מתוך תפיסה שעושה משחק כזה משפיע על כל הקבוצה, בעוד שסנטר תלוי מאד במי משחק איתו (זבלה, במקרה של פיניקס בשנה שעברה)? אם ניזכר גם באמביד משוטט על קו השלוש, האם זה נהיה פחות סביר לבסס את הפרנצייז על סנטר?
    .
    והאמת שלנוכח התמונה לעיל, האם אני יכול להקדים את מזיג ולטעון שההחתמה של רוביו היא, ביי פאר, 10?

        1. אתה לא לוקח בחשבון פקטור אחד משמעותי. מאוד. למזלנו, העז החליטה שהיא אוהבת לשלם לגארדים עם הייפ.
          אם לא חבל ההצלה ששלח לעברינו ג'ורדן בדקה ה-90, זה היה רוזיר לו היינו משלמים ה-מ-ו-ן בעונה הקרובה.
          רוזיר הוא שחקן של, נגיד, 49% אפקטיבי (במיטבו). רובי של העונות האחרונות הוא שחקן של 46% אפקטיבי שרחוקים מלהרשים.
          אבל –
          רוביו הוא רכז. כזה שבאופן עקבי, עונה אחרי עונה, שומר על % אסיסטים שגבוה בהרבה מה-USG שלו.
          רוזיר הוא רכז שקודם כל זורק לסל. במקרה שלו, ממוצע הקריירה של ה-USG גבוה מממוצע ה-% אסיסטים.
          רוביו בן 28, שזה ברמות מסוימות הגיל האידאלי לרכז שמצטרף לסאנס –
          מספיק מנוסה, אבל עוד לא "זקן".
          רוזיר, הוא צריך את הכדור ביד בשביל להוכיח את עצמו.
          .
          בהחלט יכול להיות שרוזיר עוד יוכיח את עצמו כהחתמה נהדרת. בסאנס, זה לא היה קורה. לא בהרכב הנוכחי.
          .
          לכן, לאור שאלת ה-"מה אם?", לאור הצורך, ולאור המחיר (לא נורא לרכז פותח ב-NBA של ימינו),
          הציון (לדעתי) הוא בין 7 ל-8.

            1. זה שיכולנו לעשות טעות איומה לא קשור להחתמה שבסוף כן עשינו

            2. השאלה היא מה היו האלטרנטיבות?
              להמשיך עוד עונה ללא רכז פותח ברמה, זה היה אסון. לפעמים המחיר של לא לנסות להתקדם זה ללכת לאחור
              (במקרה שלנו, ללכת לאחור זו דרישת טרייד קולקטיבית של כל שחקן בסאנס שיש לו גרם כישרון…)

            3. נכון ולכן זה אולי 6-7. אבל אני מסתכל על המכלול. אם קצת יותר מחשבה אפשר היה להביא את ברוגדון למשל.

            4. 100% צודק בקשר לברוגדון.

      1. למה אתה חושב כך, בעצם?
        .
        אם הבנתי נכון, יש לנו לפחות שני שחקני מפתח, אייטון ובוקר, ששיוועו לרכז מוסר. יש לנו לפחות שישה צעירים (גם ברידג'ס ואוקובו, ג'ונסון וג'רום), ששיוועו לשחקן מנוסה ובוגר. כך שנראה שרכז מנוסה זה מה שהקבוצה צריכה.
        .
        אם אכן כך – האם היה מועמד טוב יותר מרוביו? כריס פול וקונלי לא היו רוצים לשחק בקבוצה לא תחרותית, ולא ברור שפול יטפל כיאות בצעירים. מישהו אחר שלא עולה לי בראש?
        .
        וגודל החוזה במקרה הזה לא נראה לי קריטי, בין כה חוץ מבוקר אף אחד שם לא מרוויח כסף גדול.
        .
        פספסתי משהו?

            1. מה יש לקונלי לעזוב את ממפיס וצעיריה על מנת לשחק בפיניקס וצעיריה? הוא חיפש קונטנדרית, ובצדק מבחינתו.
              .
              ואתה באמת מעדיף את כריס פול, מוטרד ומריר, על רוביו שבכלל שמח שמישהו לקח אותו לתפקיד מרכזי?

            2. שניהם שחקנים על חוזה. אין להם זכות החלטה. אני חושב ששניהם היו שמחים לשחק בסאנס.

    1. תודה, מאנו.
      .
      קוקשקוב עזב בגלל שהוא מאמן של X ו-Y. הסאנס החליטו שהם צריכים מאמן של שחקנים
      (זה ההסבר שרץ בעיתונות הספורט. לתחושתי, זה נובע מהניסיון של ג'ונס כשחקן. ומהרצון שלו לפתוח דף חדש בו ההחלטות הן שלו).

  5. בשליפה, וויש ליסט לשנה הקרובה. אהמממ… למילניום הקרוב:
    1. מונדיאל לארגנטינה
    2. ישראל במונדיאל
    3. וורלד סירייז למטס
    4. וורלד סירייז לאינדיאנס
    5. סופרבול לבילס
    6. מסי ורונלדו משתפים פעולה בקבוצה אחת (תזדרזו, תיכף לא נשאר)
    7. שיאי העולם של פלו-ג'ו נשברים, הפעם לג'יט
    8. שבירת מחסום ה-9 מטר בקפיצה לרוחק
    9. אליפות לניקס. סאממה, תתחילו רק עם פלייאוף
    10. אליפות לפיניקס. רק בשבילך, גיא

    1. מה שעצוב זה שאני באמת מאמין שלנבחרת ישראל יש יותר סיכוי להעפיל למונדיאל, מאשר לסאנס לזכות באליפות
      (ואני ממש, אבל מ-מ-ש לא מעריך את הכדורגל הישראלי, או את סיכויו להצליח במשהו)

  6. תודה על הניתוח גיא
    שינוי הכיוון מצד ההנהלה זה צעד משמעותי בכיוון הנכון.
    לדעתי רוביו מתאים להם לסיטואציה פיקס.
    בתור חובב של פניקס מימי בארקלי ומארלי אני ממש ממש מקווה שיעבירו את שרביט השטיח של המערב לקבוצה אחרת
    🙂

  7. תודה רבה.
    אני חושב שיש טווח גדול של תחזיות לסאנס השנה, שנע בין הפסימית, לפסימית מאוד, לאובדנית.
    קבוצה נוראית עם החלטות הנהלה נוראיות מובלת בידי 2 שחקנים שמסוגלים להעמיד סטט' אישית אבל אפס תרומה בטור הנצחונות ושיפור הקבוצה – בוקר ואייטון.

    1. נתחיל בעובדה אחת ברורה –
      קוקושקוב היה מינוי של מקדונו. חודש אחר כך, מקדונו פוטר, אבל קוקשקוב המשיך.
      .
      מעבר לכך, יש את השמועות על בעיות התקשורת בינו לבין שחקניו. "ההאשמה" (תמיד אנונימית) היא שהשחקנים לא הצליחו להבין מה הוא רוצה. קצת כמו בלאט בעונתו הראשונה בקליבלנד.
      מונטי וויליאמס מביא לשולחן יתרון אחד חשוב –
      הוא שחקן לשעבר. זה אומר שיש בינו לבין השחקנים מכנה משותף ברור.
      כאשר לוקחים בחשבון שכאשר קוקושקוב מונה לקבוצה זו הייתה אמורה להיות קבוצה עם גרעין של שחקנים מנוסים (אריזה, אנדרסון, צ'אנדלר),
      אפשר להבין למה בחרו בקוקושקוב (אני גם חושב שמקדונו רצה בו בגלל שהוא תכנן לבחור בלוקה בבחירה הראשונה של הדראפט) –
      אז היתרונות שלו (נחשב לטקטיקן מצוין) יכלו היו לבוא לדי ביטוי.
      .
      מה לעשות, בסופו של יום העונה של הסאנס הסתימה כאשר הקבוצה דומה יותר למי שטנק דרס אותו,
      ונוצרה הסיטואציה בה לג'ונס הייתה ה-"לגיטימציה" להחליף מאמן.

  8. תודה גיא מצויין כרגיל אני לא יודע מי המנהל בפועל של הסאנס סרבר או ג’ונס , אבל לדעתי ההתנהלות של הסאנס באופסיזן הייתה מחרידה פרט להחתמה של רוביו.
    .
    נתחיל בעובדה פשוטה הסאנס לא יודעים לבחור בדראפט, כמות הבלופים שהם בחרו פשוט מגוחכת וקבוצה אחרת יכלה לבנות קוטנדטרית. הם התחילו את הקיץ בלהיפטר מהנכס הכי טוב שלהם לטרייד בחינם אחרי עונת קריירה טי גי וורן ועשו חטא על פשע ועוד הוסיפו בחירת דראפט סיבוב שני.
    הם ירדו מבחירה 6 לבחירה 11 וקיבלו את סאריץ שהוא נחמד אבל ממש לא מתאים בטח מבחינה הגנתית, בבחירה ה11 הסתומים שם בחרו את קמרון ג’ונסון שהתחזיות דיברו על תחילת סיבוב שני או סוף סיבוב ראשון, הם בקלות יכלו לבחור אותו בבחירה ה20 ולהשיג עוד נכס אבל המטומטים האלה לא יודעים לאן לנווט את הקבוצה.
    אחרי זה הם העבירו את גוש ג’קסון ואת מלטון לממפיס רק בשביל לפנות מקום בתקרת השכר לשחקן מקס, ואז החתימו את ביינס, למזלם הביאו לפחות רכז רוביו שינהל את המשחק.
    שוב החליפו מאמן? כמה מאמנים עברו אצלם בשנים האחרונות אין לי מושג (גיא עידו?), איך בדיוק השחקנים יפתחו הרגלים ושיטת משחק שכל שנה מחליפים להם מאמן?
    .
    גיא לגבי בוקר כמו שציינת הוא יהנה ממוביל כדור ומנהל סטייל רוביו, כיוון ששנה שעברה נכפה עליו לנהל את המשחק והוא לא הארדן בזה , הדבר היחיד שלא התייחסת אליו זה שהוא יקבל יותר דאבל טים רוביו לא מסוגל להכניס את הכדור לסל משום טווח בהתקפה זה ממש 4 נגד 5 איתו. השנה נגלה סוף סוף סופית אם בוקר הוא פרנצייז פלייר או קווין מרטין משופר.
    .
    לגבי אייטון אני בהחלט חושב שהוא יהיה אחד המועמדים לאולסטאר השנה סוף סוף יהיה מישהו שיפעיל את הכישרון הענק הזה שנה שעברה זה היה פשוט פשע לראות את הנגרים לא מביאים לו כדור והוא רץ מצד לצד כאילו מדובר בקאפלה או שמוסרים לו במקומות הלא נכונים כדור, עדיין הוא היה אפקטיבי להחריד מדובר בסוף באתלט על (פריק של הטבע) עם סט יכולות התקפי שאמביד יכל לחלום עליו בגילו.
    לגבי סאריץ אני פשוט לא רואה אותו משתלב בחמיישיה אני לא רואה איך קבוצה יכולה להכיל 3 שחקני הגנה גרועים כמו בוקר סאריץ ואייטון.
    אין יותר מה לצפות מהקבוצה הזאת רק שתראה איזה שיפור וניצוצות לעתיד מבטיח כל מה שמעל 30 נצחונות לדעתי הוא הצלחה בשבילה תודה גיא שוב מצויין

  9. גיא תודה על פריוויו נהדר. המהלך הכי חשוב של הקיץ הוא שסארבר מאפשר לג'ונס לעבוד, בעיניי הצעדים המקצועיים שעשה בכיוון חיובי לגמרי. שיפור מתון לאזור 30 נצחונות ואופטימיות להמשך נראה לי יהיה סבבה לסאנס.

  10. פריוויו נהדר גיא. מזכיר מאוד את הפריוויוז האובדניים של דובי עפר מהשנים שעברו – נקודה מדאיגה בשביל הסאנס ואוהדיה.

  11. מעולה גיא. אהבתי מאוד. עשו קיץ נהדר מבחינת החתמות (רוביו אחד הרכזים המתאימים ביותר ליד בוקר ובמחיר טוב, ארון ביינס תוספת לא רעה בכלל). מעניין אותי איך שאריץ' ישתלב ליד אייטון, כי במינסוטה זה לא עבד בכלל. יכול להיות שנראה אותו משחק יותר מהספסל ליד ביינס ואת קאם ג'ונסון מקבל דקות של סטרץ' 4 בחמישייה לצד דיאנדרה. מעניינת אותי גם שאלת אובורה, שהשיג נקודות בשנה שעברה ולא הרבה מעבר. מאמין שהשנה נראה אותו פותח בחמישייה בקבוצה שיכולה לשחק כדורסל התקפי טוב. ההגנה מעלה הרבה שאלות כשרוביו שחקן ההגנה הטוב היחיד בחמישייה הפוטנציאלית. אצלי הם מפתיעים לטובה עם 27 ניצחונות.

  12. הבעיה של הסאנס זה לא סרבר אלא זה שהפניקס האפל אוהד אותם.

    ועכשיו נימה של רצינות. מעולה גיא.
    אני מאמין שהם יסיימו מעל ממפיס מיני ונא. יותר מזה קשה לי להאמין.
    גונס מחליט שם כמו שווגל מחליט בלייקרס. וגם ההחלטות של גונס אם היה מחליט תאורטית כנראה היו ברמת ה"בוס".
    רוביו בוקר אוברה סאריץ אייטון זה אחלה חמישייה שבמזרח הייתי משבץ אותם בפלייאוף בלי ספק.
    בוקר ואייטון זה פוטנציאל 2 אולסטארים שבמזרח היו נכנסים לשם כבר השנה מיידית.
    מאמנם הוא רפה הבנה גדול והבעיה של הקבוצה הזאת זה הגנה שעלתה בזכות רוביו ממינוס 10 למינוס 8 כי מונטי הזה לא האיש שיהפוך את ההגנה של בוקר לסולידת או יבנה מאייטון קיר ברזל כאשר סאריץ הוא טיילת ואוברה לך תדע באיזה מצב יגיע.
    הספסל שלהם נוראי. אני חושב שגיא נסחף יותר מידי מהרוקים שאני לא אופתע אם יקבלו 0 דק משחק ולא רק כי הם לא טובים.
    אני מחבב אותם אבל המערב ככ חזק.
    אם אייטון השנה לא יהיה מפלצת זה רק אשמת הסאנס אני חושב שהוא פוטנציאל מפלצתי שובר שיוויון.
    שיהיה בהצלחה תחת כנפי הפניקס האפל ומי יתן ויחליפו את השיקוץ בפלייאוף😎

    1. פניקס לא הביאו את קיירי אירווינג כי הם לא רצו לוותר עליו. די מוזר ששחקן של 11.5 נקודות למשחק יורד לליגת ההתפתחות, אבל מעבר לנקודות לא הייתה לו שום תרומה והיה אחד הגרועים בליגה בשנה שעברה.

  13. פניקס השנה ישתפרו לדעתי. יש להם עושה משחק, יש להם הרבה כישרון (בוקר, אייטון) יש שחקנים משלימים כמו קלי אוברה, הם עדיפים על כמה קבוצות במזרח, ויש מצב שיקדימו קבוצה או שתיים במערב, אם יקדימו שלוש מערביות כל הכבוד

  14. תודה על הכתבה!

    אולי לא ראיתי את אייטון מספיק, אבל אני לא משוכנע שבאמת יש לו את זה. אין לו לדעתי את הנוכחות שיש לקא"ט ובטח לאמביד.
    בוקר ענק, זה כן, אבל כאמור – לא בטוח שהוא לא איזה קווין מרטין משודרג
    ואם סומכים על רוביו – ובכן, בוא נגיד שבעשור שלו עם מינסוטה, הוא לא לקח אותם רחוק מאד בדרך כלל. לא יודע למה פתאום כאן כן. אם אחד הרוקיז יפתיע, תהיה עונה של 25-30 נצחונות. אם לא, אז פחות. לדעתי.

  15. עוד בחירות דרפט שנזרקו לפח, פשוט צריך לעשות חוק לא לתת בחירה טופ 10 לפיניקס.
    קבוצה כושלת מא – ת, ההנהלה מאמנים שחקנים.
    אמרתי שנה שעברה שיעשו טרייד על בוקר הבלוף בשביל בחירה 2+עוד שחקן ולקחת על דונציץ.
    ולרשימת הפיספוסים של השנה נצרף את קולבר וייט, ראדיש האשימורה.
    צפי קבוצת טופ 5 מהסוף, אני מאמין שעוד יצטערו על השחרור של ג'קסון

  16. תודה גיא. גם אני די מאמין ברוביו ובשינוי שהוא יעשה בארגון הקבוצה והמנטליות. המבחן העיקרי שלו יהיה בתפקוד של איטון מתחת לסל ובכדורים שהוא יקבל, ולא באחוזים שלו מהשדה (שישארו נמוכים זה הרי ברור). ואייטון ובוקר עוד צעירים ויש להם עוד הרבה לאן להשתפר.
    עם שאר המצטרפים החדשים יש למה לקוות..

    1. האחוזים של אייטון רחוקים מלהיות נמוכים.
      60.3% אפקטיבי, היו לו בעונת הרוקי שלו. אלו אחוזים נהדרים. יש מי שעלולים לחשוב שהאחוזים הם אחוזי "דאנדרה ג'ורדן",
      אבל זה רחוק מהמציאות.
      א. לא היה לו רכז שיאפשר נפח זריקות "דאנדרה" (זריקות מטווח 0).
      ב. יש את נתון הפוסט אפ שלו. 1.03 נקודות למהלך. זה באותה רמה כמו הנתון של טאונס (1.02), אמביד (1.05), או אלדרידג' (1.04).
      זה גם לא נתון מנופח של מי שלא שיחק כמעט בכלל פוסט אפ. אייטון שביעי בליגה בכמות הפוזשנים שלו מהפוסט.
      (כל אותם טיעונים ש-"אין לו DNA של סנטר", או שאין לו את "הנוכחות שיש לקא"ט ובטח לאמביד",
      מתנפצים לנוכח הנתונים הברורים)
      .
      אי אפשר להדגיש את זה מספיק –
      הוא היה רוקי בעונה שעברה. רוקי אחרי עונה אחת בלבד במכללות. לסנטרים לוקח קצת יותר זמן "להבשיל".

        1. אופס. עכשיו זה הגיוני…
          דרך אגב, אין לי ספק שהכל הולך להשתנות. זה היה די ברור למי שצפה באליפות העולם.
          .
          .
          .
          .
          (די ברור שרוביו רוקן את המחסנית. אנחנו עוד נתגעגע ל-33% אחוזים שלו מהפינה הימנית…)

  17. תודה גיא
    רוביו סאריץ ביינס זה מה שהקבוצה צריכה בשביל להתחיל לטפס חזרה לרלוונטיות.

    לא בטוח כמה למקדונו היתה יד חופשית בקבלת ההחלטות וסארבר פשוט חירב הכל בלחץ שהפעיל עליו ועל צוות האימוןן ( אני זוכר עוד בתקופה של הורנסק את השטויות שאליהן דחף את הקבוצה)
    כפי שרמזת היתרון הגדול של ג'ונס ואין לו פרות קדושות שהוא צריך להגן עליהן כריס, בנדר, ג'קסון עפו וצריך לבנות מלמטה
    לדעתי אתה צפוי להנות סופסוף השנה מהקבוצה 30+ נצחונות וסיבה לאופטימיות זהירה
    🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט