פריוויו ניו יורק ניקס 2019/20 – נועדו לכישלון/ רותם אלרן

תוצאת תמונה עבור ‪new york knicks‬‏
פעם סמל גאווה, היום מסמל אכזבה

מאזן בעונה שעברה: 65-17.
הגיעה למאזן המזעזע, לא משנה מאיזו זווית מסתכלים עליו (ותאמינו לי שהאוהדים מנסים קשה), "בזכות" הטנקינג המטורף שעשתה, אך לבסוף זה לא השתלם מאוד למועדון כשבחרו רק במקום השלישי בדראפט אף שלאורך כל העונה היה ברור שעשו זאת על מנת להשיג את המושיע מציון, AKA זאיון וויליאמסון.

מאמן: דיוויד פיזדייל. פיזדייל שהגיע שנה שעברה הוא מאמן מיוחד ומצוין, אך עקב הנסיבות בניו יורק לא ראו דבר מזה, ואני מניח שהוא הצליח מכיוון שהצליח להביא את הקבוצה לכמות ניצחונות מינימלית.

מה שהיה

בעונה האחרונה ניו יורק היו נוראים, כפי שכבר ציינתי, וסיימו עם המאזן הגרוע ביותר ב-NBA עם 17 ניצחונות בלבד.

לאורך כל העונה, ניו יורק הייתה נוראית בעקביות עקב הטנקינג והמטרה המיוחלת, הבחירה הראשונה בדראפט, זאיון וויליאמסון.
באמצע העונה, ניו יורק ביצעו טרייד בומבסטי ולא צפוי כשהעבירו את כוכב הקבוצה קריסטאפס פורזינגיס (שכלל לא שיחק העונה עקב קרע ברצועה הצולבת) יחד עם טים הרדוואי ג'וניור וקורטני לי עבור דיאנדרה ג'ורדן וחוזהו הנגמר ודניס סמית' ג'וניור המבטיח ולא מקיים.

הם ביצעו את הטרייד הבומבסטי עקב דרישתו של הכוכב לעזוב בגלל הניהול הכושל של המועדון מהתפוח הגדול בנוסף לשמועות אונס שהופצו, וגם בגלל רצון לפנות מקום בתקרת השכר לשני כוכבים גדולים שהאמינו שיגיעו (ולא הגיעו). בסופו של דבר, העונה האחרונה הייתה מזעזעת במיוחד עבור המועדון המפואר (לשעבר) מניו יורק והם נשארו עם טעם מר במיוחד כשזכו "רק" במקום השלישי בדראפט בו בחרו, כפי שכבר ציינתי, את הפורוורד אר ג'יי בארט.

בסופו של דבר, היו שתי הפתעות מאוד כיפיות בניו יורק בשנה שעברה והם היו כמובן הגארד אלונזו טרייר שלא נבחר בדראפט אך היה מצוין והסנטר מיטשל רובינסון שנתן עונה נהדרת והראה שהוא מגן צבע מאוד איכותי.

קיץ 2019

עזבו: נואה וונלה, דיאנדרה ג'ורדן, מריו הזוניה, לוק קורנט, רון בייקר, ג'ון ג'נקינס, אייזיה היקס, עימנואל מודיאיי, בילי גארט, הנרי אלנסון, לאנס תומאס.

הגיעו: אר ג'יי בארט (רוקי, נבחר במקום השלישי בדראפט), איגנאס בראזדייקיס (רוקי, נבחר במקום ה-47 בדראפט), ג'וליוס רנדל (שחקן חופשי מניו אורלינס), טאג' גיבסון (שחקן חופשי ממינסוטה), בובי פורטיס (שחקן חופשי מוושינגטון), ווין אלינגטון (שחקן חופשי מדטרויט), מרכוס מוריס (שחקן חופשי מבוסטון), אלפריד פייטון (שחקן חופשי מניו אורלינס), רג'י בולוק (שחקן חופשי מהלייקרס).

בקיץ האחרון, ניו יורק קיוותה להחתים שחקנים חופשיים בולטים מאוד בעלי שם על חוזי מקסימום, ואף קיוותה להנחית צמד שחקני על כדוראנט וקיירי, אך לבסוף, מתוך החלטה מנהלתית, בחרו שלא להציע חוזה מקסימום לדוראנט, עקב כך גם קיירי לא הגיע והם נשארו קירחים מכאן ומכאן.

מלבד האכזבה על כך שלא הגיעו אליהם שחקני על, הם גם החתימו הרבה פאוור פורוורדים – טאג' גיבסון, בובי פורטיס, ג'וליוס ראנדל ומרכוס מוריס. החתמות אלו לא טובות מאוד אך אלו חוזים קצרים מאוד של שנתיים ברובם (מלבד חוזהו של ראנדל שהוא שחקן צעיר ומצוין), וכרגע ניו יורק מאוד מאוזנים מבחינת משכורות. הם הביאו בדראפט שחקן מצוין כבארט אף שקיוו להנחית את זאיון והביאו בדראפט גם את איגי בראזדייקיס שהוא שחקן מצוין וקלעי טוב שיוכל לתרום להם בדומה למה שעשו טרייר ורובינסון בשנה שעברה.

מה שיהיה

חמישייה פותחת:

פוינט גארד – דניס סמית' ג'וניור.

שוטינג גארד – אלונזו טרייר.

סמול פורוורד – אר ג'יי בארט.

פאוור פורוורד – ג'וליוס ראנדל.

סנטר – מיטשל רובינסון/בובי פורטיס.

שחקני הספסל:

בובי פורטיס, טאג' גיבסון, מרכוס מוריס, קווין נוקס, פרנק ניליקנה, אלפריד פייטון, ווין אלינגטון, רג'י בולוק, איגי בראזדייקיס, דמיין דוטסון.

אין ציפיות ממשיות לקבוצה לקראת העונה הבאה בשל הסגל החלש והלא מגוון באופן ניכר, אך אפשר לצפות לכימיה טובה למדי של השחקנים תחת דיוויד פיזדייל הנהדר ונצפה לתוצאות.
סביר להניח שגם השנה הניקס יעשו טנקינג, אך פחות אגרסיבי בשל הטראומה שחוו כשאיבדו את זאיון והסיכויים הנמוכים יותר לזכות בבחירה הראשונה.

יהיה מעניין לעקוב אחרי ארבעת הפאוור פורוורדים שהם הביאו בקיץ – בובי פורטיס, טאג' גיבסון, ג'וליוס רנדל ומרקוס מוריס (שהבריז לסן אנטוניו כדי להצטרף).
חשוב לציין שמלבד אר ג'יי בארט ורנדל, אין אף שחקן ניקס עם חוזה מובטח לחלוטין לעונה הבאה, מה שיאפשר להם להתחיל הכל מחדש במידה ולא יצליחו העונה. בגדול, זה ניסוי כלים של 82 משחקים.

תחזיות

תחזית אופטימית:

הקבוצה מתחברת נהדר, כל אחד מהפאוור פורוורדים נותן 10-15 למשחק, אר ג'יי בארט זורח, נבחר לרוקי העונה ולאולסטאר ופיזדייל מראה את הגאונות שלו כשהוא גורם לנוקס לקלוע 15 למשחק ב-50% אחוז מהשדה ולהיבחר לשחקן המשתפר של העונה. הניקס מסיימים במקום השישי במזרח ומודחים בסיבוב הראשון.

רוקי העונה?

תחזית פסימית:

אף אחד מהפאוור פורוורדים לא משחק טוב, בארט מתחיל את השנה נוראי, ממשיך נוראי ובאמצע העונה קורע את האכילס. נוקס מחרב לניקס את המשחק ומככב בשאקטין א פול עם אחוזי קליעה של גבינה לא יוקרתית במיוחד. הניקס שוברים את שיא ההפסדים לעונה.

תחזית ריאלית:

הניקס משחקים לא טוב בכלל, בארט מציג עונה טובה לרוקי אבל לא מצליח להיות יעיל ולהוביל את הקבוצה לשום מקום, נוקס ממשיך את מה שעשה שנה שעברה תוך כדי שהוא מציג ניצוצות ודניס סמית' ג'וניור נותן עונה סבירה של 10 נקודות ו-5 אסיסטים למשחק.

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. פח זבל לא אורגני. מוריס וגיבסון לדעתי בפברואר יגיעו לקונטנדרית. הם 2 שחקנים טובים אבל לא בקבוצה שנבנתה בניקס. הם יראו רע שם. כל מקרי הראש יחד נשאר רק להחזיר את כרמלו. תחרות צמודה מאד עם הקאבס על המקום האחרון בליגה ב מזרח.

    1. התור אחד שגר בניו יורק והתחלתי לחבב את הניקס, כואב לי ועצוב לי אבל חייב להודות באמת , שכל עוד דולן בראש הקבוצה אנחנו נסריח (והוא ישאר שם הרבה איזה סיבה יש לו לעזוב ?)כיוון שהוא עדיין מתערב באופן גורף בהחלטות הקבוצה , לעולם לא הבנתי איך מנהלים כאלה מצליחים לא מסוגלים להוביל קבוצת כדורסל.
      .
      הנחמה היחידה שלי בקיץ הנוראי הזה זה בארט שיש לו סיכוי להפוך לכוכב שכנראה גם יעזוב בעוד כמה שנים

    1. זאב טנא אחד הגדולים. אולי צריך עוד חתול שחור (ענק) שיעבור בין דולן לאוהדים ואז יבעטו אותו הביתה.
      תודה רותם. אני מהמר על בארט אם לא יפצע כ ROY. הוא הולך לשחק הרבה דקות ולזרוק המון. נוקס זה אחד השחקנים הפחות אינטליגנטיים שראיתי ובכלל הרבה שכל אין שם בניקס. מסכים שגיבסון ומוריס חא יסיימו שם את העונה. רחמיי על פיזדייל

  2. ועכשיו לענייננו:
    .
    התחזית האופטימית?
    אפילו דולאן, אחרי עוד לילה של וויסקי, חשפניות, ו-LSD,
    כאשר הוא חולם את חלומותיו המתוקים ביותר, נצנצים על פניו, אבקה לבנה על בדל שפתיו ,
    אפילו הוא באותם חלומות מתוקים ביותר, לא מעז לחלום על הניקס מסיימים את העונה הקרובה בפלייאוף.
    .
    תחזית אופטימית:
    הניקס נכשלים כישלון חרוץ. עונה של 9 ניצחונות, ולוטרי שמפיל אותם למקום 5 בדראפט. דולאן ברגע של ייאוש, סוף סוף מסכים למכור את הקבוצה.
    .
    תחזית פסימית:
    הניקס נכשלים כישלון חרוץ. עונה של 9 ניצחונות, ולוטרי שמפיל אותם למקום 5 בדראפט.
    .
    תחזית ראלית:
    בחירה מספר 5 בדראפט.
    .
    וקצת יותר ברצינות –
    תודה, רותם. אחלה פריוויו!

  3. תודה רבה רותם על הפריוויו הנהדר.
    זו הקבוצה שאני אוהד לצערי והקיץ הזה הם עבדו כמו טיפשים ואני לא מדבר על העובדה שלא החתימו אף סופרסטאר, אז נכון שרציתי וקיוויתי אבל זה ממש לא מפריע לי כמו העובדה שהם החתימו ארבעה שחקנים על אותה עמדה!!!
    הם הביאו גם שחקנים שפוגעים באופן ישיר בצעירים של הקבוצה :
    פייטון ובולוק פוגעים בדניס סמית וגם באלונזו טרייר
    כל הפורוורדים למיניהם פוגעים באופן ישיר בנוקס וברובינסון.
    וכן, ממש לא אכפת לי מניליקינה.

    לי נראה שחיפשו בניקס אך למלא את תקרת השכר כמה שיותר מהר כדי שלא יגידו שלא השקיעו כסף, וקרה המזל ומשאלתם התגשמה אך התגשמה הפוך .

    קיצר, כאוהד הניקס אני לא מצפה למשהו מיוחד, אומנם עונה טובה יותר מעונה שעברה אבל מעל מקום 12 יהיה הישג לטעמי.

  4. קבוצת טנקינג אופיינית – אוסף חוזים משתלמים יותר או פחות סביב פרוספקט או שניים, שנדרשים בעיקר להפסיד. זה מצב כמעט טבעי במסגרת מחזור החיים בליגה של ימינו, אבל לנוכח הניהול הכללי של המועדון קשה להיות אופטימיים אפילו לטווח הארוך. סיפור עצוב, האמת.
    .
    תודה רבה רותם.

  5. פקק תנועה, פקק תנועה ועוד פקק תנועה מה שהולך לקרות השנה בניקס. אספו גבוהים מכל הבא ליד, שרק רנדל הוא באמת משהו לחיות איתו. גיבסון יוסיף ניסיון ויקושש דקות, פורטיס מחליף נורמלי (אם כי במחשבה הוא סטאר), ומוריס זה להכניס ראש בעייתי למיטה חולה… מתכון לפיצוץ בקבוצה הצעירה הזו.
    בארט היה בחירת דראפט מתבקשת והוא עם התקרה הגבוהה ביותר, מה שלא ישאיר לנוקס יותר מדי דקות (אלא אם כן פייזדל יפתיע ויתן לשניים דקות ב-SG-SF (אופציה מעניינת).
    על הדרך יקוו שסמית יממש טיפת פוטנציאל ואולי נטיליקינה יזכר שהוא שחקן כדורסל (למרות שהביאו את פייטון לקחת לו את הדקות) וכנראה שהעמדה עבורו תהיה SG מחליף.
    .
    מקום אחרון ותקוות לבחירת דראפט גבוהה.
    #אופטימיות_לא_תהיה_פה

  6. תודה על אחלה פוסט, אבל לדעתי כל הנרטיב הזה של "עשו טנקינג בשביל ציון" די חרטא. הרי הניקס היו באמת הכי גרועים ועדיין עם 14% בלבד, וזה לא שהאחראים שם לא היו מודעים לזה. תכלס, מעבר לכל שאר הבעיות (דולן!!), בעונה האחרונה היה רוסטר חביב אחרי הטרייד של KP אבל הקבוצה פשוט נראתה תבוסתנית ועייפה למרות הגיל הצעיר של רוב השחקנים. לגבי פיזדייל, אני מאוד מחבב אותו והוא מתראיין מעולה, אבל כמאמן יש לו חלק גדול בגועל נפש של הניקס, וגם בממפיס זה לא נגמר בטוב עם מארק גאסול

  7. סחתיין על הכתבה על הקבוצה ההזויה של הקיץ..מעניין.
    מחכה שיבוא יום לסרט דוקו על הקיץ ההזוי שהיה להם….גיבסון פורטיס רנדל ומוריס. מההההההההההההה

  8. תודה רותם. מעניין איך החמישייה שלהם תראה כי סמית', טרייר, בארט ונוקס זה אותו סוג שחקן פחות או יותר. אני הייתי פותח עם סמית', אלינגטון, בארט, רנדל ונוקס. אין להם גארדים שומרים טובים וזאת יכולה להיות בעיה, אבל גם ככה הם לא תחרותיים השנה

  9. אוהב את הניקס אהבה מזוכיסטית לאורך השנים.
    לא מבין למה מוריס עבר לשם. מאד מוזר לי, בטח כשסאן אנטוניו רדפו אחריו.
    אבל, מוזר זה השם השני של כל החלטה הקשורה בניקס
    🙂

  10. תודה על הפריוויו.

    עם בארט, רנדל ורובינסון יש להם סיכוי לאחלה עמדות 3-5 לשנים הקרובות.

    רובינסון עם נתוני חסימות אדירים ורנדל ב-30 דקות למשחק כבר קלע יותר מ-20 נקודות בעונה האחרונה עם 3 אסיסטים (וגם 3 איבודים…), ככה שהם משלימים יפה אחד את השני. בטח אם רנדל ימשיך להשתפר בקליעה משלוש, תחום שלפי הנתונים הוא עשה בו קפיצה גדולה בעונה האחרונה.

    צריך לקוות שהם מבינים את זה ולא יתנו לפקק תנועה שהם יצרו בעמדות האלה לפגוע בשניהם.

  11. תודה על היומן.
    דווקא נראית קבוצה סימפטית וצעירה עם לא מעט כישרון. החמיישיה עם בארט, רנדל ורובינסון נחמדה אבל גולת הכותרת זה הספסל המצוין שנבנה טוב לרוחב. אם מספר שחקנים צעירים ישתפרו הם יכולים אפילו לעשות את הפלייאוף במזרח חלש ומבולבל (חוץ מפילי, מילווקי, נטס, בוסטון ואינדי שיתחרו על הביתיות, אני לא סגור על מיקום שאר הקבוצות).
    יודעים מה? אני מהמר עליהם למקום 6-8 בפלייאוף. אין להם לחץ ויש המון שחקנים שיכולים לתרום גם בספסל (פורטיס, אלינגטון, נוקס, פייטון, גיבסון, מוריס, בולוק, בראזדייקיס, דוטסון).
    רנדל הולך לתת עונת קריירה. איגי בראזדייקיס גם כן יכול להפתיע. נראה מה פיזדייל יוציא מהם. דניס סמית ג'וניור חייב לעלות מדרגה, אחרת כדאי להטריד אותו עם עוד שחקן או שניים ואז להחתים רכז טוב.
    בכל מקרה גם אם לא יעשו פלייאוף הם הולכים להיות הרבה יותר טובים מבעונה שעברה ובטח יותר משארלוט שנראית כמו הקבוצה העלובה של הליגה לעונה הקרובה.

    התחזית שלי למזרח:

    1. מילווקי (יפסידו לפילי בגמר המזרח)
    2. פילי
    3. ברוקלין
    4. אינדי
    5. בוסטון
    6. ניקס
    7. מיאמי
    8. אורלנדו
    9. טורונטו
    10. אטלנטה
    11. וושינגטון
    12. דטרויט
    13. שיקגו
    14. קליבלנד
    15. שארלוט

      1. אפשר לחשוב מי נמצא בטורונטו..אחרי העזיבה של האחיין וגרין הם נשארו עם לאורי, איבקה, סיאקם וחצי גאסול. הניקס בנויים טוב לרוחב. יש להם 10 שחקנים שיכולים לקלוע בספרות כפולות בערב נתון. מיאמי עם באטלר ואדבאיו. איבדו את ריצ'רדסון ואת ווייטסייד..
        הכל יכול להיות במזרח ממקום 5 והלאה. יש לי הרגשה שהניקס יתחילו סוף סוף את העלייה כמו סקרמנטו.

  12. תודה רותם
    אני מקווה שהם ינסו לנצח ויתנו לצעירים להתפתח .
    לא בטוח בכלל שזאיון עדיף על בארט . בארט בקלות יכול להפוך לבן סימונס אם קליעה, יש לו חוצפה ידייםמארוכות וטובות חדירה מעולה לצד שמאל הוא צריך לייצב תקליעה שלו ולשפר תחדירה ימינה , הייתי שמח אם הניקס יתנו לו גם דקות כפוינט גארד
    לא מאמין שיעלו לפלייאוף אבל גם לא יהיו רעים כמו שנה שעברה

  13. אני חושב שזה הזמן הנכון, והמקום הנכון,
    לכתוב תודה גדולה לאוהד מס' 1 של הניקס בארץ (ואם לא בארץ, אז לפחות בחלקה הדרומי. או בנהריה),
    מי שבמשך שנים כתב פוסטים שהם שירה צרופה, קינה נוגעת ללב, וגם קצת כדורסל,
    מי שכתב כל מה שהוא ניקס, כולל את 5 הפירוויואים העונתיים האחרונים של הניקס (18/19 , 17/18, 16/17, 15/16, 14/15),
    אחד מהמוכשרים בכותבים שיצא לי לקרוא בהופס,
    אחד המצחיקים בכותבים שיצא לי לקורא בעיתונות הספורט בכלל –
    חברי,
    דובי עופר הענק.
    .
    אני מקווה ומאמין שתחזור לכתוב עבורנו
    (אני מאחל לך שזה יהיה הפוסט שמבשר שדולאן מכר את הניקס).
    תודה גדולה, דובי.
    .
    (לצערי תגובת התודה עוברת מסך קצת יותר מדי כמו הספד. מה לעשות, זו רוחה של הניקס שמכריחה את ידי…)

    1. בהחלט. אין מה להוסיף להודעת הפרידה/הספד הזה, אבל נתגעגע דובי. מגיעה לך קבוצה שמגיעה לרמת הכתיבה שלך, הדלת שלנו תמיד פתוחה. לא סותר בכלום את הפריוויו המצויין של רותם, אגב. כותב ואדם נהדר.

  14. תודה רותם. אני קורא את כתבותיך בMODE ביקורתי במיוחד (עדיין! בתשומת לב מיוחדת מאחר ולקחתי צ'אנס גדול מאד עם צעיר שהיה בן 12 ועתה הוא בן 13) ואתה גורם לי להרגיש גאווה גדלה והולכת עם כל פוסט. 'איש ה-ניקס' שלנו החליט לקחת חופש לשנה, ואם יחזור או לא יחזור, יש לנו 'איש ניקס' חדש שאני גאה ובוטח בו (הרבה יותר מאשר אני בוטח בניקס עצמנה)

  15. אני דווקא מאד מחבב את אוסף השחקנים המוכשר הזה. אם היו בעלים, הנהלה ומאמן רציניים, אפשר היה לרקוח משהו, אולי אפילו פליאוף במזרח.
    תזכרו שהיו שנים שכל מה שהיה צריך להגיע לפליאוף במזרח זאת תעודת זהות וטופס הסכמה.

  16. יש לי 4 שנות סטיי-טאון בדם, אז לקחת בפרופורציה…
    דווקא זו קבוצה שיכולה לתת הרבה fun לאוהדים, הכי חולים, מבינים ומצחיקים בעולם.
    אם רוצים למצוא קצת היגיון אז יש. לגבש קבוצה צעירה מכל הכישרונות, בעונה שאי אפשר להפסיד בה.
    DSJ ומתחתיו פרנקי, אולי אחרי בוסט מהאליפות. נוקס וטרייר ראש בראש, הטוב יזנק. המון מקום לבארט לפרוח. הימור אבל מה עוד יש לנו. רנדל, גניבה אמיתית, ממש לא ברור איך השחקן הזה בורח לקונטנדריות. ומיצ'ל רובינסון, כבר פוטנציאל מובהק. מה יש לא לחבב פה? רק צריך להדביק וסבלנות. רוח נעורים יש.
    מתחתיהם כל מה שהפנקס צ'קים העמיס, כולל כמה שמות לגמרי לא רעים, מוריס אחרי עונה טובה, הידית של אלינגטון, אולי סופסוף מגובש ייצא מפייטון…
    התסריט האופטימי הוא עונה חצי תחרותית והרבה רגעי הנאה לקהל. פסימית לא צריך. חיים בתוכה כבר נצח. ועוד במסה על הראש – בניגוד לכל הגיון עסקי, ספורטיבי, מוסרי!!!, ציון הלך לקבוצה הכי קטנה ולוחה בליגה, במקום להטיס מחדש את הפרנצ'ייז הכי גדול שלה. טעות מזעזעת של סילבר. ואל תבואו לי עם "גורל עיוור" ו"צדק". אין שום צדק בקבוצה של דולן. היה צריך צדק מאזן. כוווולם היו מרוויחים, בענק.
    מילה לרותם. קצת הייתי חריף פעם קודמת, הכל ברוח טובה. ממש הרבה יותר טוב עכשיו. רואים שהגעת מוכן. אחלה.
    אז עוד טיפ: לנסות לחשוב נגד המוסכמות. לא בכוח, לא להמציא מה שאין, לא לפנטז עד גיחוך. אבל לנסות להראות איך אולי יהיה שינוי.
    במקרה הניקס זה מתחיל ונגמר, ב 99 אחוז מהמקרים, ב"דולן חרא, קבוצה חרא, הכל חרא, נקסט". זה צפוי ולא מעניין. כולם מדברים ככה. זה דיבור אוטומטי של רואה חשבון. של מי שלא רוצה לחשוב על שינוי ומבחינתו שיהיה אותו דבר כל הזמן, כמו מרק שעועית בערב ונחירות עם האישה.
    אז פשוט לנסות לראות, איך אולי כן יהיה אפשר הפוך. מעודד חשיבה יותר יצירתית ומאתגרת, גם לקורא, וזה העיקר. ספורט זה מקום שבורח מהחיים האמיתיים, לא נכנע להם. בהצלחה.

  17. תודה רותם, פריוויו מעולה.
    נראה לי שהניקס משמשת בתור שיעור בענווה לתושבי ניו יורק. העיר המדהימה הזו, שבכל אספקט תרבותי מציגה פסגות, לא מצליחה לייצר קבוצה ראויה כבר שנים. לא נורא, יש להם במה להתנחם

    1. הכל נכון אבל אולי אין לך אולי מושג אמיתי עד כמה כואב אובדן קבוצת הכדורסל, המשחק של העיר, הדם שלה, הפרקים, המגרשים, השכונות, הדיבור, הבארים, בעבודה, הסלבז ב-אפר, או הבראדרז בפרוג'קטס, כולם נושמים ניקס… נכון, ניו יורק היא גן עדן לאוהדי ספורט, אבל זה הכי הכי הכי כואב.
      מצדי? להחריב עד היאנקיז עד היסוד עבור ריצה אחת יפה של הניקס.
      אפילו בלי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט