משחקי הכס – סקירת בית ה- NFC EAST/ יניב שושני

משחקי הכס – סקירת בית ה- NFC EAST/ יניב שושני

שבוע לפני שריקת הפתיחה של עונת 2019, ופרוייקט סיקור קבוצות ה-NFL מגיע לסיומו, והפעם הבית המזרחי של חטיבת ה- NFC.

אחד מהמאפיינים הבולטים בשנים האחרונות של הבית המזרחי הקשוח והתחרותי, הוא שאף קבוצה לא מצליחה לשחזר את אליפות הבית בשנה שאחרי. למעשה, מאז שנת 2004 עת זכו האיגלס בראשות הבית בפעם הרביעית ברציפות, אלופת הבית מתחלפת כל שנה. ייתכן שנתון זה נובע מחוסר יציבות של הקבוצות, אך הוא מראה יותר מהכל על התחרותיות הגדולה שיש בבית, ויעידו על כך 13 זכיות בסופרבול, יותר מכל בית אחר בליגה, כאשר לבית הבא ברשימה יש 9 תארים ( AFC מזרח למתעניינים, ונחשו איזו קבוצה משחקת בבית זה).

את עונת 2018 פתחו הקבוצות בבית המזרחי באופטימיות ובציפיות, פילדלפיה כאלופה הטריה, דאלאס עם סגל מלא והרבה פוטנציאל, וושינגטון עם מצטרפים חדשים בדמות אלכס סמית' ואדריאן פיטרסון, וניו יורק עם סאקון בארקלי כבחירת דראפט מבטיחה. העונה הסתיימה ברגשות חצויים, מצד אחד שתי קבוצות עלו לפלייאוף וניצחו בשלב הווילד קארד, אך מצד שני רמת המשחק של הקבוצות לא התעלתה לרמה גבוהה, וסיפור הפלייאוף הסתיים בהפסדים בחצאי הגמר האיזוריים.

בתחזית לעונת 2019 ישנה חלוקה ברורה בבית, שתי קבוצות שמצפות להגיע לפלייאוף ואף מעבר לכך, ושתי קבוצות שרק מצפות לשרוד את העונה הקרובה, ומאזן חצוי יהווה הישג עבורן.

אז בואו נראה מה מצפה לנו בבית המצליח ביותר ב-NFL, ומה עשתה כל קבוצה בפגרה הארוכה.

פילדלפיה איגלס

בעונה שעברה: מאזן 7-9, מקום שני בבית, ניצחון בשלב הווילד קארד, הפסד בחצי הגמר האיזורי

בשבוע ה-14 של עונת 2017, נפצע הקוורטרבק המצוין של האיגלס קארסון וונץ, מסיים את העונה עם רצועות קרועות בברך, וכנראה גם סוגר את הגולל על שאיפות האליפות של פילדלפיה. אלא שלמחליפו של וונץ, ניק פולס, היו תוכניות אחרות לגמרי, והוא מוביל את האיגלס לאליפות מפתיעה בהחלט, תוך שהוא זוכה בתואר ה- MVP של סופרבול 52.

ומה קורה בעונת 2018? במשך כל העונה האיגלס מגמגמים ולא משחזרים את הרמה של עונת האליפות, ובנוסף לכל בשבוע ה-14 שוב מחליף פולס את את וונץ, עקב פציעת גב של האחרון. בתחילה נראה היה שהקסם עובד שוב, והעונה הרגילה מסתיימת עם שלושה ניצחונות רצופים והעפלה לפלייאוף במחזור האחרון. האיגלס עוד מצליחים להפתיע ולנצח על חודה של נקודה את הברס בסיבוב הווילד קארד, אבל לא מצליחים לעבור את הסיינטס בסיבוב הבא, ונפרדים לשלום מתואר האליפות שלהם.

כתוצאה מהעונה הלא יציבה שעברה הקבוצה, בוצעו לא מעט שינויים בסגל, הן בהתקפה אבל גם בעיקר בהגנה. בראש ובראשונה, ניק פולס עזב לג'קסונוויל למשרת הק"ב הגואל של הקבוצה, והאיגלס שמים את יהבם על קארסון וונץ, בתקווה שישאר בריא וללא פציעות שליוו אותו בשנתיים האחרונות. מסביב לוונץ לא חסרים כשרונות התקפיים, ובפגרה התווספו אליהם הרץ האחורי ג'ורדן הווארד, התופס דשון ג'קסון שחוזר לקדנציה שניה, ובחירת סיבוב הראשון מבטיחה, התאקל ההתקפי אנדרה דילרד.

הגנת המסירה בעונה החולפת היתה החוליה החלשה, ומוקמה שלישית מהסוף בכמות היארדים שספגה. בפילדלפיה הגיעו למסקנה שיש להפעיל יותר לחץ על ק"ב היריבה, ולשם כך עיבו את קו ההגנה עם צירופם של מאליק ג'קסון, זק בראון, ויני קארי,וכמו כן צירפו את הסייפטי אנדרו סנדחו. בגזרת העוזבים ניתן לציין את מייקל בנט, ג'ורדן היקס והלוטי נגטה, כולם אנשי קו הגנה.

ציפיות לעונה הקרובה? קארסון וונץ וההגנה הם המפתחות של האיגלס. במידה שוונץ נשאר בריא, וההגנה מתחברת לה ויורדת בקצב ספיגת היארדים, האיגלס ירוצו חזק במהלך העונה הסדירה ואף בפלייאוף. מבחינת הבית, הנדנדה ממשיכה והפעם האיגלס זוכים בראשות הבית.

כבר לא ביחד. תמונה: 973espn.com

* ופה תקראו על סקירת בית ה- NFC SOUTH

דאלאס קאובויס

בעונה שעברה: מאזן 6-10, מקום ראשון בבית, ניצחון בשלב הווילד קארד, הפסד בחצי הגמר האיזורי

במחזור השביעי של עונת 2018 מפסידה דאלאס לוושינגטון, ונופלת למאזן לא מחמיא של 4-3. ביום שלמחרת מבצעים הקאובויס טרייד מעניין, אמארי קופר מגיע מהריידרס תמורת בחירת סיבוב ראשון, הווה על חשבון העתיד. במשחק הבכורה של קופר הקבוצה אמנם נוחלת הפסד, אבל משם הכל משתנה, דאלאס משיגה 7 ניצחונות מול הפסד בודד, זוכה בראשות הבית, ונעצרת רק בחצי הגמר האיזורי מול הראמס. ללמדנו שלפעמים שינוי קטן יכול לחולל שיפור גדול.

לקראת העונה הקרובה מנסים בדאלאס להמשיך את המומנטום, עם שינויים נוספים במשחק המסירה. סגל התופסים עובר שינוי רבתי, עם שחרורם של אלן הרנס, קול ביסלי וטרנס וויליאמס, והגעתו של רנדל קוב הוותיק מגרין ביי. בשורה משמחת יותר עבור הקוורטרבק דאק פרסקוט, היא חזרתו מפרישה של הטייט אנד ג'ייסון וויטן, שהיה אחת מהמטרות המועדפת עליו בשנתיים שעברו עליהם ביחד.

ואם בגזרת התופסים הקלפים מסתדרים יפים לקאובויס, צצה לה בעיה חדשה דווקא בתחום החזק יותר של הקבוצה בשנים האחרונות. הרץ האחורי המצויין אזקיאל אליוט עושה מעשה לביון בל, ומסרב לשחק עד שחוזהו ישופר. נכון ששני הצדדים מראים רצון ונכונות לשיתוף פעולה, ואליוט אף הצהיר שהוא רוצה לסיים את הקריירה בדאלאס, אבל לעיתים מקרים שכאלו יוצאים משליטה, לרעת כל הצדדים.

ההגנה בעונה הקודמת היתה בין עשר הטובות בליגה מבחינת ספיגת יארדים ונקודות, ועם הגעתו של רוברט קווין היא מתחזקת אף יותר. הקו הקדמי היה ויהיה גם בעונה הקרובה החלק החזק בהגנה, עם שחקנים כמו ג'יילון סמית', דמרקוס לורנס, והרוקי המוכשר לייטון ואנדר שהשתלב היטב כבר בשנתו הראשונה, ואף הוביל את הקבוצה בתאקלים. עקב אכילס של ההגנה היה הקו האחורי, ובדאלאס מקווים שהגעתו של הסייפטי ג'ורג' אילוקה תגרום לשיפור בהגנת המסירה.

ציפיות לעונה הקרובה? למרות הרושם שדאלאס התחזקה בפגרה, ישנם שני גורמים שעומדים לרועץ לקבוצה. הראשון, חוסר שקט מסורתי שמשפיע על יציבות הקבוצה, וסימני שאלה לא קטנים בעמדת המאמן הראשי, ג'ייסון גארט. הבוקרים יגיעו גם השנה לפלייאוף, אבל הפעם מהמקום השני בבית.

אחי, אתה מוכן לחתום כבר?? תמונה: stlamerican.com

וושינגטון רד סקינס

בעונה שעברה: מאזן 9-7, מקום שלישי בבית

בסקירת הבית בשנה שעברה, נכתב שהצלחת הקבוצה תיקבע לא מעט על כמה אדי דלק נשאר לאלכס סמית ואדריאן פיטרסון במיכל. ובכן, הכמות נקטעה ברגע אחד דרמטי וכואב במיוחד, במשחק מול יוסטון טקסנס.

עד משחק זה, עמדו הרד סקינס על מאזן חיובי 3-6 והובילו את הבית, תוך שהם מראים יכולת סולידית ויעילה, בדיוק כמו הרכש החדש, הקוורטרבק אלכס סמית. באמצע הרבע השלישי באותו משחק בטקסס הכל מסתיים, סמית מופל ונפצע בצורה מזעזעת עם שבר כפול ברגלו, ויחד איתו נשברת גם כל העונה של וושינגטון. הקבוצה רושמת רק עוד ניצחון אחד בשבעת המחזורים הנותרים, כולל תצוגה מביכה של 0 נקודות במחזור האחרון בבית, ועוד לאיגלס השנואים. מזלו הרע של סמית לא נגמר, והוא אושפז כמעט חודש עקב זיהומים ברגל לאחר הניתוח שעבר, וגם נאלץ לסבול 8 חודשים מתקן קיבוע הנחוץ לתהליך ההחלמה.

בפגרה עבדו קשה בוושינגטון במטרה לתאושש מהעונה הטראומטית שעברה עליהם, ולא מעט שחקנים עזבו/הצטרפו. בגזרת הקוורטרבק הגיע קייס קינום מדנבר בעבור בחירת סיבוב שישי, ומייד לאחר מכן נבחר דווין הסקינס כבחירת סיבוב ראשון בדראפט, ואשר מיועד להיות קוורטרבק העתיד של המועדון.

למגינת ליבם של שני הקוורטרבקים החדשים, הרבה מטרות מסירה לא יהיו להם בעונה הקרובה, ועם עזיבתו של ג'יימיסון קראודר שתי המטרות העיקריות ישארו בדמותם של מובילי העונה הקודמת, ג'ורדן ריד וג'וש דוקטסון. בגזרת הריצה אדריאן פיטרסון חתם לשנתיים נוספות, בתקווה שאליו יצטרף בחירת הסיבוב השני דריוס גייס, שבמשחקו הראשון בקריירה קרע את הרצועות בברך, וסיים את עונת 2018 עוד לפני שהחלה.

ההגנה בפגרה עברה טלטלה, עם הרבה שינויים שמהווים למעשה את תחילתה של בניה מחדש וסיומה של תקופה. בין העוזבים ניתן לציין את הליינבקרים זאק בראון ודי. ג'יי סווירינגר, ושני הסייפטיז פרסטון סמית והא הא קלינטון דיקס (כן כן, זאת לא טעות הקלדה ושמו אכן הא הא). במקומם הגיעו ג'ון בוסטיק, לנדון קולינס, דומיניק רודג'רס ומונטז סווט, שנבחר בסיבוב הראשון של דראפט 2019. ממש תחנת רכבת של שחקנים, מזל שהרדסקינס השאירו את מוביל התאקלים של שנה שעברה, הליינבקר מייסון פוסטר.

ציפיות לעונה הקרובה? אין הרבה ציפיות, ובוושינגטון יתרכזו בשילובו של הסקינס ובבניית הקבוצה מסביבו. יש בקבוצה כשרון, אבל זה יספיק רק לשישה או שבעה נצחונות, ומקום שלישי בבית בסיום העונה הסדירה.

הוא עדיין בסגל, למי שתהה. תמונה: washingtonpost.com

ניו יורק ג'ייאנטס

בעונה שעברה: מאזן 11-5, מקום אחרון בבית

ניתן לתאר את העונה שחלפה על הענקים בשתי מילים, רגשות מעורבים. מצד אחד מאזן רע של 11 הפסדים, ומצד שני זהו שיפור לעומת עונת 2017, ומה עוד שחמישה מאותם הפסדים היו בהפרש של שער שדה או פחות, כך שהמאזן בקלות היה יכול להיות שונה לגמרי. מצד אחד סאקון בארקלי מראה שהבחירה בו היתה בול פגיעה, אבל עם קו התקפה קדמי מחורר שמקבל על הראש 47 סאקים.

בניו יורק ישנה קבוצת כדורסל בשם הניקס, שעשתה לה למנהג להחליט החלטות ניהוליות גרועות, וכבר הפכה למשל ושנינה ברחבי הליגה כולה. הג'ייאנטס עדיין רחוקים מאוד ממצבה העגום של הניקס, אבל עושה רושם שהג'נרל מנג'ר דייב גתלמן בדרך לשם, בסדרת החלטות תמוהות משהו.

זה התחיל בטרייד על התופס אודל בקהאם תמורת הסייפטי ג'יבריל פפרס, ובחירות סיבוב ראשון ושלישי. ואז בוחר גתלמן בבחירת סיבוב ראשון את הקווטרבק דניאל ג'ונס, במה שהוגדר על ידי רבים כבחירה הגרועה בדראפט כולו. יכול להיות שלגתלמן יש משנה סדורה ודרך ברורה שרוב האנשים אינם רואים, אבל האוהדים והתקשורת המקומית כבר מאבדים סבלנות, וחובת ההוכחה מונחת לפתחו.

מה עוד התרחש בפגרה? בגזרת ההתקפה קווין זטלר הגיע מדנבר לחזק את קו ההתקפה הרעוע, וגולדן טייט הגיע מדטרויט לחפות מעט על עזיבתו של בקהאם.

בהגנה גל עזיבה של שחקני מפתח. כמו למשל שני הסייפטיז לנדון קולינס וקורטיס ריילי, שמשאירים חור לא קטן בקו האחורי. גם מוביל הקבוצה בסאקים של שנה שעברה אוליבייה ורנון עוזב, וזאת למרות העובדה שהג'ייאנטס היו הקבוצה הלפני אחרונה בהפלות קווטרבק. מלבד פפרס שכבר הוזכר, הצטרפו להגנה דקסטר לורנס (DT) ודיאנדרה בייקר (CB) כבחירות סיבוב ראשון, אנטוניו בת'אה כסייפטי נוסף, והליינבקר מרקוס גולדן.

ציפיות לעונה הקרובה? הג'ייאנטס הם סוג של תעלומה, וקשה להעריך מה יהיה איתם בעונה הקרובה. הם יכולים להפתיע בגדול עם כרטיס ווילד קארד, או להמשיך עם מאזן שלילי ומקום רביעי בבית. להערכתי הג'ייאנטס עדיין לא בשלים, ואם בהתקפה הם מקבלים ציון טוב עם סאקון בארקלי המצויין, ההגנה אינה טובה מספיק, וגם השנה יחממו הענקים את המקום האחרון בבית.

הכוכב הגדול של הענקים. תמונה: sportsnaut.com

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. כל מה שיש לי לומר על הג'איינטאס, קבוצה שהיא הקבוצה שלי כבר 58 שנים, שנימאס לי. אני רגיל לראות את הג'איינטס בראש, ונידמה לי שהקהל כולן הוא FED-UP עם כל השקרים שמספרים לו כל OFF-SEASON. אני חושש שהם איבדו יותר מדי שחקני הגנה, אבל לי ולאוהדים לא איכפת מה ואיך: האשמנו את המאמנים. את הקוורטרבק , את מי לא. אבל ראה זה פלא: דווק'א דניאל ג'ונס הפך להפתעה הגדולה ביותר של הקיץ, והרוקי הזה עוד יהפוך לזר וע שעליה תלוייה כל העיר! (יניב, לא רק אתה חשבת שהוא בחירה איומה; כנראה שכולם טעו!)

  2. הכל תלוי בהולד אאוט של איזיקייל אליוט.אם לא היה את כל הבלאגן איתו הייתי הולך עם דאלאס כראשונה ופילי כשנייה אבל עכשיו אני אלך עם פילי ראשונה ודאלאס שנייה

  3. החלון של פילי הולך ונסגר והקבוצה תצטרך להיפרד בקרוב מכמה שחקנים חשובים בגלל תקרת השכר. ההבדל בין הצלחה חד פעמית לקבוצה שנזכור עוד שנים קדימה תלויה בכשירות של וונץ'. נקווה בשביל כל האוהדים שהוא יחזור לכשירות מלאה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט