מעורב הופס ליום ששי / מנחם לס

1.מי זה?

2. הנבחרת האמריקאית נשענת על כוכבה הבא – דונובן מיצ'ל

כשדונובן מיצ'ל עלה בחמישייה של אונ' לואיוויל רק ב-5 ממשחקיה כפרשמן, איש לא חלם ששלוש שנים אחרי הוא יהיה הכוכב עליו נשענת הנבחרת כשהוא הפך תוך שבועות מעטים למנהיגה ואחד מהמנועים העיקריים שלה.

שנת הסופומור שלו בלואיוויל היתה טובה יותר כשהוא קולע 15.6 נק' למשחק, ובחירה מס' 13 בדראפט.

גם בערב הדראפט לא דיברו באופן מיוחד על דונובן. אבל בג'אז קרה משהו, והמשהו הזה גדל ומתעצם ללא הפסק מאז, ועתה, בנבחרת, הוא הוכיח גם למהססים השמרניים ביותר שהוא שחקן מיוחד במינו שנולד להנהיג ולהוביל, והרוב במעשים ומעט דיבורים. משהו שמזכיר לי מאד-מאד את דוויין ווייד.

במשחק אתמול נגד אוסטרליה קמבה וולקר קלע 23 והיה 'האיש של המשחק'. אך דונובן עם 13 נקודות שקטות היה המשען עליו נשענה הקבוצה.

פופ התאהב בו במבט ראשון. למה? כי, דבר ראשון, הוא שומר על הכדור. הוא לא משתולל בהגנה או בהתקפה. הוא נראה משתפר ממשחק למשחק, והשחקנים קיבלו אותו באופן טבעי וללא מחלוקת כמנהיג על המגרש ומחוצה לו למרות גילו הצעיר.

עם כל נטישה נוספת של הנבחרת חשיבותו עלתה יותר ויותר. כשהנבחרת החלה רק להתאסף לפגישה הראשונה, לא היה ברור כלל וכלל שהוא יעשה את ה-12. והנה, במשחק אתמול נגד אוסטרליה היה ברור שהוא עולה כמספר 2, ולא רק עולה אלא עולה כנקודת מפתח ואחד מהשחקנים החשובים בקבוצה.

כמובן שהיו כמה גורמים שתרמו להתפתחות הזאת והחשוב שבהם הוא נטישת שחקנים בעלי מוניטין גדול משלו. אבל מה שקורה לנגד עינינו הוא מהפך שאיש לא ציפה לו: התפתחותו היא בצעדי ענק כאלה שברור לחלוטין שכבר באולימפיאדת 2020 הנוטשים יצטרכו להוכיח הרבה כדורסל לפני שייתפסו את מקומו, אם בכלל.

ככל שיותר שחקנים נטשו – חשיבותו עלתה בהתאם.

כל זה קרה בלי שהוא כידרר כדור אחד. אבל בשלושת השבועות האחרונים – כשכידרר גם כידרר – ערכו עלה לרמה כזאת ששמות כג'יימס הארדן או קליי תומפסון יצטרכו להיאבק בשנה הבאה להשיל את דונובן ממשבצת 2. הוא עלה בשלבי הסולם עם כל אימון וכל משחק, והיה ברור לכל מי שחזה בכמה משחקים ואימונים שהוא נעשה יותר ויותר השחקן שעליו פופ סומך. מין טים דנקן נמוך (1.93 מ').

פופ נוהג בו בעדינות. לא פשוט להפוך בן 22 למנהיג נבחרת ארה"ב בכדורסל. אז לאט לאט ובלי צעקות המאמן ביקש ממנו להיות יותר – איך אומרים? – ווקאלי. הוא דיבר אליו כששגה במקום לצעוק עליו. איך שבן 22 לא ישגה? אבל הוא עשה הרבה יותר דברים טובים מרעים, והדבר הנהדר ביותר שקרה לו היה שיפור לא יאומן ממש ביכולת המסירה. פופ לא צרח 'שיבוחים', אבל ראית זאת בחיוכים שלו אחרי מבצעי דונודן, שהוא ניסה להסתיר.

מה שנפלא אצל דונובן היא העובדה שאמנם הוא רק בן 22 אבל במשחקו הוא הפך להיראות כווטרן. כ-OLD TIMER שהיה שם ועשה כבר הכל. נגד צרפת, אוסטרליה, סרביה, ספרד, ואפילו יוון, כל טיפת נסיון היא חובה, אפילו אם הנסיון הוא מין דבר אבסטרקטי שנראה בבודי אימאג' של שחקן המתחיל בס"ה את עונתו השלישית בליגה.

3. תחרות כינויים (מה'אתלטיק')

The East

5. Washington Wizards

C.J. Miles: “CJ Kilometres”

Bradley Beal: “Big Panda”

John Wall: “Optimus Dime”

Isaiah Thomas: “Pizza Guy”

Dāvis Bertāns: “Latvian Laser”

Analysis: While C.J. Kilometres made a lot more sense when Miles played in Canada, it’s still a perfectly executed nickname. The rest of the Wizards are solid, with Big Panda and Pizza Guy adding the touch of weird that I love in nicknames. (For the record, Isaiah Thomas became Pizza Guy when he wore that on his jersey with the Kings as part of a promotion with a business called The Pizza Guys. Who doesn’t love a little good old-fashioned commercialism to help create a nickname?)

4. Philadelphia 76ers

Joel Embiid: “The Process”

Al Horford: “Godfather”

Mike Scott: “The Threegional Manager”

Ben Simmons: “The Yank”

Matisse Thybulle: “Spiderman”

Analysis: Philly is a top-heavy group. It doesn’t get much better than The Process, a nickname Embiid gave to himself. There might not be a more appropriate nickname than Godfather for Al Horford, because can’t you picture him sitting behind a desk, stroking a cat while deciding which team he will sign with when he’s 55? And while The Threegional Manager gets a few points for “The Office” reference, the rest of the lineup isn’t great.

3. Boston Celtics

Jaylen Brown: “Old Man”

Jayson Tatum: “Taco Jay”

Semi Ojeleye: “Muscles Jesus,” “The Ox,” “Thor,” “The Ojeleye Factory,” “The Man Made of Granite”

Robert Williams: “Boo Butt”

Grant Williams: “The General”

Analysis: So let me get this out of the way: A lot of guys had more than one nickname, and it was my rule that I had to pick one. But I made two exceptions, and you can see one of them right here. Why? Because I believe Semi Ojeleye’s full list of nicknames deserved recognition. I’m not sure how the guy ever wears a shirt with nicknames like that. Meanwhile, Boo Butt might be the funniest nickname in the NBA (Williams’ mom gave it to him, though I still can’t find a clear explanation of why).

2. Milwaukee Bucks

Giannis Antetokounmpo: “The Greek Freak”

Donte DiVincenzo: “The Big Ragu”

Ersan Ilyasova: “Turkish Thunder”

Pat Connaughton: “Vanilla Thunder”

Brook Lopez: “Splash Mountain”

Analysis: The Bucks are deep, man. I didn’t even put Wes Matthews (Iron Man) or Kris Middleton (Baby Joe Johnson) on the squad, and both of those are pretty solid. But look at that supporting cast around The Greek Freak.

1. Miami Heat

Goran Dragic: “The Dragon”

Meyers Leonard: “Meyers Legend”

James Johnson: “Bloodsport”

Dion Waiters: “Google Me”

Derrick Jones: “Airplane Mode Jones”

Analysis: If I’m being honest, there are two reasons why the Heat sit atop the East: Meyers Legend and Dion “Google Me” Waiters. Let’s start with Meyers Legend, which is the kind of nickname that serves two purposes for fans: You can either use it to mock a player who is underperforming or text it in all caps with 10 exclamation marks after that player hits a big shot in a big game. It has incredible versatility. But nothing beats Waiters’ Player Tribune article in which he told the story of how he became Google Me.

The West

5. Sacramento Kings

Buddy Hield: “Buddy Buckets”

Caleb Swanigan: “Biggie”

Nemanja Bjelica: “Professor Big Shots”

Trevor Ariza: “Switchblade”

Harrison Barnes: “Black Falcon”

Analysis: Definitely the team that has the cheesiest movie squad nicknames: “Sir, Professor Big Shots, Switchblade and Black Falcon are approaching the target.” That should count for something, right?

4. Los Angeles Clippers

Lou Williams: “Sweet Lou”

Paul George: “PG-13”

Terance Mann: “Stat Stuffer”

Kawhi Leonard: “Board Man”

Patrick Beverley: “Mr. 94 Feet”

Analysis: I could lie and pretend this isn’t just about Board Man, but I won’t.

3. Los Angeles Lakers

Anthony Davis: “The Brow”

LeBron James: “King James”

DeMarcus Cousins: “Boogie”

JaVale McGee: “Big Daddy Wookie”

Rajon Rondo: “Johnny”

Analysis: King James, Boogie and The Brow are classics. But Big Daddy Wookie bumps this group into the top three.

2. Golden State Warriors

Draymond Green: “The Dancing Bear”

Steph Curry: “Chef Curry”

Alen Smailagic: “Smiley”

Willie Cauley-Stein: “Trill”

Klay Thompson: “Big Smokey”

Analysis: Let’s just say that one should be careful when one googles Dancing Bear… Otherwise, the Warriors are second for a few reasons. While the Splash Brothers isn’t a nickname for one player, it is the best nickname of the decade, so that’s worth something. But really this is about Thompson’s Big Smokey nickname, which definitely has NOTHING to do with marijuana.

1. Denver Nuggets

Jamal Murray: “Blue Arrow”

Paul Millsap: “The Anchorman”

Nikola Jokić: “Joker, Big Honey”

Will Barton: “The People’s Champ”

Monte Morris: “Man-Man”

Analysis: I know Jokić’s most common nickname is Joker, but I like Big Honey better. And as someone who very, very casually watched the Blazers when Will Barton was in Portland, The People’s Champ was a spot-on pairing of nickname with a player’s style.


The ‘Ship: Heat vs. Nuggets

Winner: Heat

4. ד'ארון פוקס יהיה שחקן אחר – הרבה יותר טוב – העונה

+

ג'ייסון ג'ונס מה'אתלטיק' שביקר לאחרונה עם ד'ארון פוקס מזהיר אותנו שנתכונן לפגוש העונה שחקן 'חדש' לחלוטין.

"מי שזוכר אותו כפרשמן ב'קנטקי' ב-2017 מוטב שיתכונן לשוק רציני" הוא כותב. "הוא 'התמלא'…הוא התחזק…ומה שמפליא ביותר היא העובדה שלמרות העלייה במשקלו הוא הפך אפילו מהר מאשר היה!".

הטריינר שלו כריס גסטון הפך גם לסוכנו – המקרה היחיד הידוע לי ב-NBA של 'סוכן/טריינר' – אומר שמי שראה אותו בקנטקי ויראה אותו עתה "חוזה במטמורפוזה של עלה שעועית לגבר אמיתי"

STRING BEAN TO A GROWN MAN'!!

Yeah, he’s putting a little meat on his bones,” Gaston said. “His legs are even getting a little thicker. At first he was all twigs, now he’s starting to fill out.

הדבר המדהים ביותר איתו היא מהירותו. הוא כבר היה השחקן המהיר ביותר ב-NBA בעונתו השנייה, שהביאה שיפור של 12 נצחונות לקינגס, ו"עתה הוא גם יותר מהיר וגם יותר זריז מאשר היה בעונה שעברה", הטריינר אומר.

ומה פוקס עצמו אומר?

I don’t mess with the track, that shit hurts,” Fox said last week. “I applaud people who run on the track, but that stuff hurts my legs, I can’t do it. But as far as speed work and agility, I don’t work on it. It’s kind of natural. When people say I’ve gotten faster, it’s really when I started getting stronger, I started to get faster. But I never necessarily worked on the speed aspect.”

-מה מטרתך לעונה זו, הוא נשאל.

-"להיות הפוינט גארד מספר 1 בליגה".

לא פחות ולא יותר.

5. נבחרת ארה"ב מתחילה את אליפות העולם עם CHIP ON ITS SHOULDER

נבחרת ארה"ב היא עתה זאת שברשימה למטה (אני כמעט בטוח שמרכוס סמארט שעדיין צולע יהיה השחקן הסופי שייחתך; הוא לא התלבש אמש מול אוסטרליה):

Team USA Roster

PLAYERTEAMPOSITION
Harrison BarnesSACSF
Jaylen BrownBOSSG
Joe HarrisBKNSF
Kyle KuzmaLALSF
Brook LopezMILC
Khris MiddletonMILSF
Donovan MitchellUTAHSG
Mason PlumleeDENPF
Marcus SmartBOSPG
Jayson TatumBOSSF
Myles TurnerINDC
Kemba WalkerBOSPG
Derrick WhiteSAPG

“Why don’t they love us? We’re American too.”

אתם יודעים מי אמר זאת? מיילס טרנר בכבודו ובעצמו. הוא אמר זאת בלוס אנג'לס, לפני הטיסה לאוסטרליה אחרי שקרא את עתוני הבוקר והביקורת על הנבחרת באתרים השונים.

השחקנים שאת שמם אתה קורא למעשה הם PISSED-OFF. הם מרגישים CHIP ON THEIR SHOULDERS. הם מרגישים כאילו בארה"ב – וברמה אולי קצת שונה אבל בגדול אותו דבר – מתייחסים אליהם כ-J.V.

בארה"ב אין השפלה גדולה יותר מלהיקרא "ג'יי.ווי". JV זה "מילואים". זאת "דרגה ב'". זה מין AAA. מייקל ג'ורדן נשאר פגוע בנפשו עד היום – ומאמנו בתיכון סבל וסובל מכך עד היום – כשהמאמן החליט בכיתה ט' שעדיף שמייקל ישחק לפחות את התחלת העונה עם ה-J.V". בספורטס אילוסטרייטד כתבו על כך 20 עמודים, ואני עצמי כתבתי על כך פוסט ארוך בזמנו.

אז שחקני הנבחרת מרגישים שכולם מחשיבים אותם JV'S.

הם כנראה יודעים שקבוצה המורכבת מדמרכוס קאזינס, לברון ג'יימס, קוואי לינארד, סטפן קרי, קליי ת'ומפסון, ג'יימס הארדן, ופול ג'ורג' תנצח אותם – ואולי בכלל לא; אני לא הייתי שם כסף על כך! – אבל הם עדיין שחקנים 'לא רעים'.

"אנחנו מרגישים כאילו אנשים חושבים שאספו אותנו ברחוב", אמר ג'ייסון טאטום מהסלטיקס. "עדיין יש בינינו כמה שחקנים לא רעים".

הוא אמר:

It is like they picked us up off the street,” said Boston Celtics forward Jayson Tatum. “We’re NBA players. We’re pretty good at what we do. It’s added a chip on our shoulder, and we’re going to take it with us.”

בארה"ב – ובעולם – ההרגשה היא שנבחרת ארה"ב של השנים האחרונות, מאז קואנג'לו לקח את המושכות והיא בלתי מנוצחת כבר עשור וחצי – IS RIPE FOR AN UPSET.

Celtics guard Kemba Walker, who is the only All-NBA player on Team USA, added: “We are embracing it as much as we can. It’s adding fuel to the fire. A lot of us, it’s where we come from. We come from being underdogs, most of us.

“We’re hungry.”

הריסון בארנס תקע זאת טוב למשתמטים כשאמר:

Sacramento Kings forward Harrison Barnes, the only member of the 2016 Rio de Janeiro Games gold-medal squad who is currently on Team USA’s roster, was excited about the opportunity.

“For me, I make the commitment anytime USA Basketball asks,” Barnes told The Undefeated. “As long as my family is good and I am healthy, I will be out here playing as long as they give me the opportunity. … Everyone is different. Some guys are coming off injury. Some guys had commitments. For me, I try to take advantage of it every time I can to play for my country. To be able to suit up with these guys, that has been fun.”

פאו גאסול השקיט את כולם: "ארה"ב יכולה להעמיד 10 נבחרות והעשירית עדיין תהיה פייבוריטית. אני מסתכל על הרוסטר שלהם ולא רואה כל בעייה באף עמדה".

נראה.

6. ייתכן שדווקא זאת (ולא בפלייאוף נגד הווריורס) היא החסימה הגדולה ביותר של לברון

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. אם לרגע נראה שדון נלסון הופך מרגע לרגע דומה יותר ולווילי נלסון, זה לא במקרה.
    .
    דון נלסון לעת פרישה, הפך לחקלאי שמגדל מריחואנה. מי שהכניס אותו לתחום, הוא ווילי נלסון, הזמר האגדי. הצמד רק דומים, אבל לא אחים. מה שהם כן (כבר כמה וכמה שנים), זה חברים לשולחן הפוקר. היות וכמו לא מעט שחקני עבר, דון נלסון סובל מכמה וכמה מכאובים כרוניים, הוא לפני כמה שנים לקח את המלצתו של ווילי (שניתנה בזמן משחק פוקר), והחליט לנסות מריחואנה כנגד הכאב.
    כפי שניתן לראות מהתמונה –
    רע, זה לא עושה לו…

    1. תודה מנחם. השכלתי פה לגמרי לגבי נלי, אם יש מאמן שהייתי חושב עליו שיעשה הסבה מקצועית כזו זה רק הוא.
      תודה גיא על המידע. התחושה של שחקני הנבחרת מובנת האמת, תכלס זו באמת הנבחרת השלישית בערך מבחינת מה שהם יכלו להעמיד ועדיין לגמרי פייבוריטים. מה שכן לפחות ממה שראיתי מול ספרד ואוסטרליה נראה שאם בעיות אגו וחוסר רצון פופ פחות יצטרך להתמודד באליפות הזו.

  2. מנחם לא כתב אז אני אוסיף נקודה על המשחק שהיה אתמול במלבורן.

    בשלטי החוצות היו תמונות של לברון ג'יימס וסטפ קארי תחת הסלוגן: "נבחרת ארה"ב על שלל כוכבי ה NBA במשחק מול הבומרס" (נבחרת אוסטרליה).
    המשק היה SOLD OUT באצטדיון פוטבול של 50000 צופים. רק מה כיוון שזהאצטדיון פוטבול אז הכינו משטח פרקט מורם מהדשא על במה. אבל (!!) כרטיסי ה VIP שורה ראשונה עדיין ישבו בכסאות מתקפלים על הדשא שהם צריכים להביט למעלה לבמה מוגבהת ולא לראות כלום.
    הגדיל לעשות ראסל קרואו ששילם $1500 וכל שראה זה את המגפיים של המאבטח מולו שאמר שמי שלא בא לאצעדיון הרוויח.
    המועצה לצרכנות כבר פתחה החקירה ותביעת ענק נגד המארגנים כבר צוברת תעוצה.

    1. זה היה הזוי.
      הקהל ישב מ-ת-ח-ת לפארקט. גם הספסלים. שחקנים שרצו לכדורים אבודים יכלו אשכרה לעוף מהמגרש למטה.
      בגלל שהאיצטדיון היה ענק ודי שטוח, זווית הצילום במהלך כל המשחק הייתה מגובה פארקט.
      זה היה מוזר לאללה אבל בסוף התרגלתי.
      מעולם לא ראיתי דבר כזה.

  3. צודק מנחם, הסטט' לא מראה את זה, אבל מיצ'ל היה המנהיג והאיש של USA.
    כל פעם שהיו צריכים סל הוא היה שם בשביל לספק.
    בכל הרגעים המכריעים שהיו במשחק.
    קמבה קלע נקודות שקטות ובכלל לא הורגש.

  4. מיטשל הולך לפרוץ ובגדול. מאוד מזכיר לי את הפריצה של וינס קרטר באולימפיאדת סידני 2000 (והדאנק המטורף עלפרדריק וויס הצרפתי).
    הוא וקמבה הם הסקוררים העיקריים של הנבחרת (כשמידלטון, האריס, קוזמה, לופז וטרנר מרווחים להם את המגרש). נראה שבראון וטאטום יובילו את החמישייה השנייה בתור הסקוררים.

      1. שנה שעברה הוא די עמד במקום. זה היה נראה שףתאום הוא כבר מקבל שמירה שמבינים מי הוא וכמה הוא מסוכן. מקווה שהשנה יתן צעד נוסף

        1. דבר ראשון זה היה ביחס ליכולת הפסיכית שלו בסיום העונה והפלייאוף.
          דבר שני, הוא השתפר בסיום.
          דבר שלישי – זאת יותר יוטה שעמדה במקום, והוא נאלץ לספוג את החולשות שלה (חוסר קליעה מבחוץ, להוביל כדור, להכריח זריקות קשות כי כולם נגרים).
          השנה, כשסוף סוף התחזקו בנקודות החלשות, הוא יכול להראות את מלוא יכולתו.

          1. מיצ'ל שחקן טוב מדי בשביל תירוצי "נגרים" שכאלו.
            צריך לכתוב את האמת כמו שהיא –
            הוא פתח את העונה בכושר נוראי. בחצי הראשון של העונה הוא קלע רק 31% מהשלשות שלו. לא שזה מנע ממנו לזרוק, ולזרוק הרבה.
            בחצי השני של העונה הוא הראה שיפור שקשור לכמה גורמים, אף אחד מהם הוא לא "הנגרים" שלצדו.
            באותו חצי שני של העונה הוא כבר הכניס את השלשות שלו ב-40%, כאשר האחוז האפקטיבי מטפס בהתאם בכמעט 5% (הבדל עצום).
            הסיבות לשינוי?
            נתחיל בכך, העונה שעברה הייתה רק עונתו ה-2 בליגה. ילד. למדו אותו, ולקח לו קצת זמן להתאקלם לשינוי, לכך שהוא כבר נתפס ככוכב.
            הסיבה השנייה פשוטה בהרבה –
            בחצי הראשון של העונה ליוטה היה לו"ז פסיכי. החצי השני היה קל בהרבה.
            .
            אין באמור לזלזל במיצ'ל. להפך. אני מסכים עם כל מי שמאמין שהוא בדרכו להפוך לאחד הכוכבים המובילים בליגה. השינוי שהוא הראה לאורך העונה שעברה רק מלמד שיש לו את היכולת להשתנות, להשתפר.
            (ולא מדובר רק על שיפור בקליעה. מדובר גם על שיפור בניהול משחק)

            1. על פניו בנוסף ליכולות הכדורסל שלו הוא נראה אנטי שיקוץ בעליל עם אופי סופר נוח ולא כוכבי. מקווה שזה באמת ככה ומקווה שהוא ישאר כזה

            2. אני רוצה לחזק, ולהוסיף שהשינוי שעבר כמנהל משחק הוא לטעמי מרשים הרבה יותר מאשר השיפור בקליעה.
              צפיתי ברוב המשחקים של יוטה, ואם בתחילת העונה הייתי מתעצבן על ניהול המשחק שלו, לקראת סופה כבר הייתי מעדיף שהוא ירכז על פני רוביו.

  5. דונובן מיטשל לא צריך ללכת רחוק. הוא צריך ללמוד דבר אחד גדול מאחד, MVP, שלוש פעמים עונת טריפל-דאבל, HOF, ראסל ווסטברוק.
    שוט-סלקשן. זה הכל. כמה פשוט ככה קשה לביצוע. תראה את החורבן שהכישרון של ראסל עושה לו ולקבוצות שלו – ותלמד איך להיות הכי טוב, אתה והקבוצה שלך.
    נראה לי בחור נבון, ויש לו מסגרת אדירה העונה ביוטה, עם קונלי ובוגדנוביץ'. הולכת להיות חתיכת קבוצה עם הרבה מבוגרים אחראיים.
    .
    אשר לפוקס, לא נופתע. ביחד עם באדי הילד, בק-קורט נהדר. בכלל הולכת להיות קבוצה כיפית מאוד לצפיה, עוד מומלץ גדול לעונה הקרובה. הקינגס גם יעשו פלייאוף, IMHO. על חשבון אחת הגדולות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט