פלייאוף Fedex Cup 2019 ממשיך – THE BMW CHAMPIONSHIP/ יוני יצחק

מתי: 15-18 באוגוסט (חמישי-ראשון)

איפה: Medinah CC (No. 3),  Medinah,  IL

אורך המסלול : כ- 7,600 יארד (כ-6,840 מטר)

72 Par

מספר השחקנים בטורניר : 70  (לחץ לרשימת השחקנים המלאה)

אלוף התחרות היוצא: קיגן בראדלי, המדורג לפני התחרות במקום ה – 66 בדרוג הפדקס.

שידורים: Golf TV, The Golf Channel, NBC

ברוכים השבים למשחקי הפלייאוף של ה- Fedex Cup 2019.

התחרות השנייה של הפלייאוף מתקיימת השנה בעיר הרוחות וכוללת את 70 השחקנים שהצליחו להעפיל מתחרות THE NORTHERN בסוף השבוע האחרון.

אם היה נראה שהשלב הראשון בפלייאוף עבר על מי מנוחות או בנמנום יחסי, סוף השבוע הקרוב הולך להיות משהו אחר לגמרי, משום שכל השחקנים בטורניר נלחמים על 30 מקומות בלבד בגמר הפלייאוף, שייערך שבוע הבא באיסט לייק, אטלנטה. וכפי שראיתם, הניקוד, שמוכפל פי ארבע (בשתי התחרויות הראשונות בפלייאוף) יכול לתת מקפצה מצוינת לגמר אפילו לשחקן שממוקם אחרון בדרוג הכללי, ומאידך, חלק מהשחקנים שממוקמים כרגע בין שלושים הראשונים לא בטוחים בכלל.

מי ששכח או פספס שבוע שעבר את ההסבר על שיטת הפלייאוף והניקוד השנה, שילחץ כאן לכתבה הקודמת ויחזור לעניינים.

גם השחקנים שממוקמים כבר עכשיו בצמרת הדירוג ולכאורה מרגישים בטוחים לגבי העפלה לגמר הפלייאוף, יצטרכו להתאמץ מאוד לאור שיטת הדירוג בטורניר הגמר, שהרי כל אחד מהם ירצה להתחיל את הגמר ביתרון משמעותי על פני השחקנים האחרים. המוביל מתחיל את התחרות בתוצאה 10-, סגנו בתוצאה 8- וכך הלאה.

מזכיר: על פי השיטה החדשה, אלוף הפדקס יהיה השחקן שינצח בסופו של דבר את תחרות הגמר, וזאת להבדיל מהשנים שעברו, בהן אלוף הפדקס לא היה חייב בכלל לנצח תחרות בפלייאוף. ראו למשל זכייתו של ג'סטין רוז שנה שעברה בגביע הפדקס כאשר בתחרות הגמר עצמה ניצח טייגר וודס וסיים במקום השני הכללי אחרי רוז.

מעבר למוטיבציה הכספית וההזדמנות כשלעצמה לזכות באליפות הפדקס, קיימת חשיבות אדירה להעפלה לטורניר הגמר באיסט לייק: הדבר מקנה לשלושים השחקנים הזמנה אוטומטית לשלושה מייג'ורים שנה הבאה – המאסטרס, אליפות ארה"ב והבריטיש אופן. לשחקנים שלא שיחקו מעולם במאסטרס כמו הארולד וארנר, אנדרו פאטנם, ג'ייסון קוקרק ואחרים, זה בוודאי לא דבר של מה בכך. שחקנים שאינם מהשורה הראשונה אשר מצליחים להעפיל לתחרויות מייג'ורס נותנים לעצמם את הזדמנות פז להשתדרג בהמשך מבחינה כספית, צבירת נקודות משמעותית בגביע פדקס ובדירוג עולמי והישגי שיא ספורטיביים, שלא לדבר על צבירת נקודות משמעותי בנבחרות ריידר קאפ וכו'.

נכון למועד פרסום הפוסט, טייגר וודס הגיע לשיקגו ומתוכנן ליטול חלק בתחרות כשהוא מתחיל במקום ה – 38 בדירוג הכללי. הדיווחים ממדינה מציגים בינתיים טייגר מחויך, שמצהיר שהוא מרגיש הרבה יותר טוב.

לאחר שפרש מיד לאחר הסיבוב הראשון שבוע שעבר בשל "mild oblique strain", סברתי שוודס יחסוך לעצמו את עגמת הנפש שבוע נוסף, יפרוש מהתחרות הנוכחית ויסיים את העונה. אני לא מבין כמה טוב שחקן יכול להרגיש כאשר הוא מכה לחימום רק את מחבטי ה – wedge וה – putter שלו' כפי שטייגר התאמן ביום שלישי.

באמת שלא ברור לי מדוע וודס מותח את סיום העונה כמו מסטיק במצבו הנוכחי כאשר מצד אחד הוא פרש לפני פחות משבוע מתחרות בגלל כאבים (פעם הראשונה שהוא עושה זאת בקאמבק הנוכחי שלו) ומצד שני גם כשהוא טורח כבר להתחרות בחודשים האחרונים (וזה לא קרה יותר מדי פעמים), הוא מגלה יכולת רעה, בוודאי לא תחרותית במושגים של טייגר וודס, כפי שאנחנו מכירים מהקריירה המופלאה שלו.

האם "ההספדים" סביב היכולת וההופעות האחרונות של טייגר נמאסה עליו והכניסה אצלו פתאום מוטיבציה ואנרגיה מנטאלית חדשה כדי להוכיח לכל המספידים שהם טועים? האם וודס מרגיש שהוא בכל זאת חייב להראות לספונסרים השונים שהוא לפחות הוא מתאמץ להתחרות ולא מרים ידיים מראש? הייתכן שמצבו הפיסי והרפואי של וודס השתפר דרמטית תוך מספר ימים והוא מרגיש רענן מספיק לתת 100% מעצמו? האם טייגר וודס מסרב להרים ידיים כי רוצה להראות שהוא עדיין חלק בלתי נפרד מצמרת הגולף העולמית (בכל זאת הוא מדורג מקום שישי בעולם)? או שאולי יש לוודס בטחון עצמי גבוה במגרש שבו זכה פעמיים במייג'ורס אליפות ה – PGA בשנים  1999 ו – 2006? (מצד שני זה אותו מגרש שנבחרת ארה"ב ו-וודס חטפו בראש חזק בריידר קאפ מנבחרת אירופה בשנת 2012)

את התשובה האמיתית כנראה שלא נדע וברור שהשיקולים מורכבים יותר ממה שהם נראים אבל לוודס מגיע בינתיים ליהנות מהספק. אם הוא יספק תצוגת גולף טובה, העניין בתחרות רק יגבר ואנחנו נצא נשכרים. אגב, לפי הערכות, וודס צריך לסיים בתחרות במקום 11 ומעלה כדי להבטיח העפלה לגמר – בהחלט לא משימה פשוטה במצבו.   

פטריק ריד, הזוכה הגדול של התחרות האחרונה, יהיה, באופן טבעי, תחת זכוכית מגדלת עקב מיקומו במקום השני הכללי אבל גם בשל העובדה כי הוא מתחיל את התחרות בקבוצת השחקנים הבכירה של ברוקס קפקה ורורי מקילרוי. השחקן האחרון שהתחיל עמם שבוע שעבר את התחרות, מאט קוצ'ר, כלל לא עבר את ה –  cutשל היומיים הראשונים… מזל שבתחרות הנוכחית אין cut וכל השחקנים אמורים לשחק את כל ארבעת ימי התחרות.

גם אם ריד לא יצליח לשחזר בשיקגו את היכולת שלו מניו ג'רזי, הוא בהחלט עשה את שלו העונה עם העפלה למקום ה – 15 בעולם, הגדיל משמעותית את סיכוייו להימנות על נבחרת ארה"ב בתחרות ה – Presidents Cup הקרובה במלבורן ומעשית הבטיח את העפלתו לגמר הפלייאוף שבוע הבא כדי לקרוא תיגר על גביע הפדקס. ככה זה, ניצחון אחד בודד בפלייאוף הפדקס שווה הרבה יותר מניצחון בתחרות רגילה בסבב, אפילו מטורניר מייג'ור במובנים מסויימים. הניקוד של ריד שווה 200 נקודות יותר ממה שקיבלו וודס, וודלנד וקפקה בשלושת המייג'ורים יחד. בזכייה אחת דילג ריד מעל מקילרוי (שהיה במקום השני), שניצח שתי תחרויות בעונה הרגילה (ה – players ואליפות קנדה הפתוחה). מישהו אמר טיימינג?

גם אברהם אנסר, שזכה במקום השני בתחרות הפלייאוף הראשונה, עשה היסטוריה כאשר הפך למקסיקני הראשון שמעפיל לנבחרת "שאר העולם" בתחרות ה – Presidents Cup. יהיה מעניין לראות אם יצליח לשמור הפעם על פוקוס והוא אמור לשחק עם קסנדר שאופלי ו – גארי וודלנד, שדווקא אכזבו בתחרות הראשונה בפלייאוף.

במהלך התחרות אחרונה צפה ועלתה סוגיית קצב המשחק (pace of play) בסבב. מה שהצית את הדיון המחודש היה סרטון שהופץ ברשתות החבריות בו מופיע השחקן, ברייסון דשמבו, מדגים בצורה מושלמת מהו משחק איטי (על הגרין) בשעה שחבריו למשחק, ג'סטין תומאס וטומי פליטווד, מגלים אי נינוחות (במושגים של גולף). הדבר גרר גל של ביקורות פומביות, חלקם של שחקנים בכירים כמו ברוקס קפקה, שלא מחמיץ אף הזדמנות להביע דעתו בנושא.

הסרטון לשיפוטכם בלינק הבא:

מכל מקום, לדשמבו לא נותרו הרבה ברירות כך שמיד לאחר התחרות הודיע שהוא מתחייב לשפר את מהירות המשחק שלו, לא לפני שקפקה ניגש ליישר עמו את ההדורים מחוץ למגרש. לאור הביקורות החוזרות ונשנות של השחקנים המובילים בעולם, זה כנראה עניין של זמן עד שהנהלת הסבב תצטרך לנקוט צעדים אופרטיביים כדי לשפר את קצב המשחק או לכל הפחות לפעול בצעדי ענישה מסוימים כנגד השחקנים האיטיים כדי להראות שהיא מנסה להתמודד עם הבעיה.

 אז מיהם השחקנים הפייבוריטים השבוע? תלוי כמובן את מי שואלים.

במגרש מאוד ארוך כמו זה שבמדינה, ייתכן וקיים יתרון מובנה ל"מפציצים" דוגמת קפקה או רורי מקילרוי, בעל חבטות הדרייב הארוכות ביותר. ובכלל, מקילרוי חווה עונה מצוינת והוא השחקן היציב ביותר בסבב העונה.

מצד שני, ג'ון ראהם נמצא בכושר מעולה בחודשיים האחרונים, מספק תוצאות מרשימות והיה מאוד קרוב לזכייה לפני מספר ימים.  ג'ורדן ספית', אלוף הפדקס 2015, הראה בתחרות האחרונה את הניצוצות מהעבר הלא רחוק ואולי הוא מתחמם כדי להשלים קאמבק בזמן. המשימה עבורו, לצלוח לתחרות הגמר, קשה במיוחד לאור העובדה כי הוא מתחיל את התחרות מהמקום ה – 44 בדירוג. וישנם עוד כל כך הרבה שחקנים טובים שיכולים להתפוצץ בתחרות נתונה כך שקשה מאוד לדעת. מי שבטוח כבר לא יזכה השנה יהיו שחקנים בולטים שהודחו מהפלייאוף, למשל בבה ווטסון, סרג'יו גרסיה, דני ווילט, טיירל האטון ו – הנריק סטנסון, שכזכור החליט לוותר לגמרי על משחקי הפלייאוף השנה לטובת הסקנדינביאן אופן.

מבחינת ציוותים מעניינים למעקב, מלבד אלו של הצמרת המובילה המעניינים כשלעצמם, הייתי מציין את השלישייה של ג'סטין תומאס, אדם סקוט ופול קייסי, שכל אחד מהם הוא תותח ברמה הגבוהה ביותר ובהחלט יכול לעשות מהלך משמעותי לקראת הגמר.

מי שרוצה להתעמק ולהתרשם ממסלול הגולף המצוין שממתין השבוע לשחקנים, מוזמן לצפות בסרטון הבא:

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. יוני, אני מצטער שאני מחוץ לעניינים. אחיה התאום דשל גייל אשתח נמצא בחוסר הכרה ב-HOSPICE כאם/ן בטרפון ספרינג, פלורידה, ואני מחוץ לענייניןם כבר כמה ימים.
    תודה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט