עובדות וסיפורי נ.ב.א (79)/רון טחן ועידו גילרי

השבוע בפינתנו ניזכר ברכז צנום וכשרוני, בסעיפים מוזרים בחוזים, ובאחד הרצפים המרשימים והמפתיעים בהיסטוריה של הליגה.

1.דיימון סטודמאייר תמיד חלם להגיע לפורטלנד.

גם כשנבחר בדראפט על ידי טורונטו, היה ברור שהרכז הכשרוני לא יתנגד לשחק יום אחד עבור המועדון שנמצא במרחק של 5 דק' נסיעה מבית סבו וסבתו האהובים.

לכן, אחד הרגעים המאכזבים בקריירה של סטודמאייר היה כאשר נתפס בשדה התעופה מחביא מריחאונה בנייר כסף כשחקן פורטלנד.

אלא שלדברי סטודמאייר, אותו רגע היווה עבורו נקודת מפנה בקריירה.

מי שביקש לבחון זאת היה עיתונאי מקומי שאתגר את סטודמאייר לעבור בדיקת שתן לגילוי סמים במועד אקראי לבחירתו.

באופן לא שגרתי, סטודמאייר הסכים ועמד במילתו, כאשר חמישה חודשים לאחר מכן הגיע העיתונאי עם ערכת הבדיקה, שבסופה התקבלה תוצאה חד משמעית – סטודמאייר נקי.

לאחר 8 עונות במדי פורטלנד סטודמאייר העביר תקופות לא משמעותיות בממפיס ובסן אנטוניו עד לפרישתו. כיום הוא משמש כמאמן ראשי במכללות.

2. החוזים בליגה נהיים מסובכים יותר ויותר משנה לשנה עם שנות אופציה, וחלקם מובטחים יותר או  פחות. כך למשל, ישנם סכומים מהמשכורת שהשחקן ירוויח בהתאם להישגים על המגרש, אם כי לפעמים התנאים האלה גורמים לך לתהות מה הם בדיוק חשבו לעצמם…

לאדונל פוייל מעולם לא היה חסר ביטחון עצמי, והבחירה במקום ה-8 של דראפט 1997 על ידי הווריורס בוודאי לא הזיקה.

למרות זאת, אחרי 10 שנים בליגה בהן ממוצע הנקודות שלך לא עובר מעולם את ה5.9 למשחק וברזומה שלך 2 נקודות בשלושה משחקי פלייאוף סך הכל, הייתם מצפים שמשהו יתערער.

לא אצל הסנטר המלומד שהכניס שני סעיפים מעניינים לחוזה שחתם בקבוצתו החדשה – אורלנדו מגי'ק.

בחוזה שהיה בסך הכל על 1.2 מיליון דולר, היה יכול פוייל להרוויח עוד חצי מיליון דולר על זכייה ב-MVP של העונה, וחצי מיליון נוספים על זכייה ב-FMVP. לצערו של פוייל ה-1.9 נקודות שלו למשחק לא הספיקו לזכייה בתואר השחקן המצטיין של העונה, ו-2 נק' שקלע בפלייאוף לא הובילו את המג'יק לאליפות.

אם אתם חושבים לרגע שהוא היחיד שחי באשליות אז תחשבו שוב.

לוק רידנאור לדוגמא  מעולם לא היה ידוע כמומחה הגנתי. לכן זה קצת מפתיע שבתום חוזה הרוקי שלו עם הסוניקס הכניס סעיף לחוזהו שמקנה לו בונוס בסך 1.5 מיליון דולר על זכייה בשחקן ההגנה של העונה.

תמיד שווה לנסות לא? מה כבר יש להפסיד? אולי הוא היה צריך להשקיע קצת יותר בהגנה על המקום שלו ברוסטר כי מאז אותו חוזה הוא עבר קבוצה 9 פעמים עד סוף הקריירה.

3.  כפי שאנו מצפים מקבוצות לכבד את חוזיהם של שחקנים, הקבוצות מצפות משחקנים לכבד את החוזים שלהם ולהתנהל כמו מקצוענים.

נכון, יש את הקטע הקטן הזה שאלמלא סוכם על כך מראש, לקבוצה יש אפשרות להעביר את השחקן בבת אחת לצד השני של ארה"ב מבלי לשאול אותו, אבל בסופו של דבר מדובר בזכותן של הקבוצות לעשות כך. לכן, אי אפשר לבוא באמת בטענות אל שחקנים שמבקשים לעזוב את הקבוצה למרות שיש להם חוזה, אך גם את זה יש דרך לעשות. בעוד הדרך המקובלת היא לפנות דרך סוכנים, מקורבים או אפילו בעצמך להנהלת הקבוצה, אריק בלדסו מצא דרך מקורית למדי. לאחר פתיחת עונה מזוויעה של פיניקס, בלדסו צייץ בחשבון הטוויטר שלו את המשפט: "אני לא רוצה להיות כאן".
קהילת ה-נ.ב.א ברשת כמובן געשה בעקבות הציוץ, ובלדסו (שלא מחק את הציוץ עד היום), נדרש לספק הסברים להנהלת פיניקס. התירוץ לפיו היה במספרה ביחד עם בת זוגו לא התקבל, וכעבור זמן קצר הודיעה ההנהלה כי השחקן סיים את דרכו במועדון. מאז בלדסו הועבר למילווקי וקיבל בקיץ האחרון חוזה מפנק, כך שבמקרה שלו הציוץ בהחלט השתלם. 4. בשנת 1995 היה נראה שהליגה מצאה יורש למייקל ג'ורדן בדמותו של גרנט היל,  הרוקי הנהדר של דטרויט, שהפך לרוקי הראשון בהיסטוריה של הליגה שקיבל הכי הרבה קולות למשחק הכוכבים.

היל כאמור פתח במשחק וקלע 10 נק', אך באותו סופשבוע קרה עוד מאורע שלא התרחש לפני כן. לאחר שבתחרות השלשות זכה גלן רייס סניור מקבוצת מיאמי, בתחרות ההטבעות נרשמה היסטוריה כאשר שחקן מיאמי אחר זכה והשלים דאבל עבור הקבוצה בתחרויות האישיות. שמו של השחקן הוא הארולד מיינר, וכמו גרנט היל גם הוא הושווה לא פעם לגדול מכולם ואף זכה לכינוי המאוד מחייב "בייבי ג'ורדן". מיינר, שלא הצליח לממש את הפוטנציאל, לפחות הצליח להטביע את חותמו (תרתי משמע) על תחרות ההטבעות עם שתי זכיות סך הכל.

5. קבוצות חזקות מנצחות הרבה משחקים, ובאופן לא מפתיע מחזיקות ברצפים ארוכים של ניצחונות. למרות שעברו כבר יותר מ-40 שנה, עדיין הרצף המיתולוגי של 33 ניצחונות רצופים אותו השיגו הלוס אנג'לס לייקרס ב-1971/72 לא נשבר. אף אחד גם לפני לא דגדג את הרף הזה, אבל היו 5 קבוצות בהיסטוריה (כולל הלייקרס המדוברים) שחצו את רף 20 הניצחונות הרצופים בעונה. בדרך כלל היה מדובר בקבוצה שהגיעה לפחות לגמר הליגה וניצחה לפחות 66 משחקים בעונה (למעשה היחידה שלא זכתה באליפות הייה גולדן סטייט של עונת 2015/16). רק מקרה אחד מיוחד היה בו קבוצה ניצחה מעל 20 משחקים, כדי להגיע בכלל לפלייאוף. היוסטון רוקטס של עונת 2007/08 קיוו שהחלפת ג'ף ון גנדי בריק אדלמן תעלה את הקבוצה מדרגה. בפועל השינוי לא עבר כל כך חלק. למרות שהסגל המשיך להתבסס על שני הכוכבים  – יאו מינג וטרייסי מגריידי – ללא שינויים משמעותיים בסגל הקבוצה גמגמה למאזן 19-20 כשטרייסי מגריידי מרצה את תקופת הפציעה השנתית שלו ל-15 משחקים. בנקודה זו יוסטון מצאה את עצמה במקום העשירי במערב החזק 3 משחקים מהמקום השמיני שמוביל לפלייאוף, וגם ההפסד במשחק החזרה של מגריידי כמה משחקים מאוחר יותר לא בישר טובות. דווקא מכאן הרוקטס הסתכלו רק קדימה.החזרה של טי-מאק עשתה משהו טוב לרוקטס והם פתאום התחילו לנצח ללא הפסקה (לא הזיקה גם העובדה שהם שיחקו את רוב משחקיהם בבית באותה תקופה). לאחר שיאו מינג הענק נפצע לאחר 11 ניצחונות רצופים וסיים את העונה, היה נדמה שהרצף יישבר, אך אם נדמה היה שהרוקטס שהתבססו במקום השביעי בזכות הריצה שלהם ידעכו וישארו מאחור במירוץ, אז תחשבו שוב. דיקמבה מוטומבו הוןתיק נקרא לדגל עבור קבוצתו האחרונה והרוקטס המשיכו לנצח. הם ניצחו עוד 11 משחקים עם הרכב שכלל גם את שיין באטייה, רייפר אלסטון ולואיס סקולה. לא בדיוק חומר לאליפות.
בסופו של דבר הרצף הקסום נקטע על ידי האלופה לעתיד – הבוסטון של סלטיקס של השלישייה הגדולה, אבל הרוקטס המשיכו עד למאזן של 27-55 ומקום חמישי ומכובד במערב. בפלייאוף הם אמנם הודחו כהרגלם בסיבוב הראשון על ידי הג'אז, אבל שום דבר לא ייקח מהם את הריצה הקסומה והבלתי צפויה.
https://www.youtube.com/watch?v=RS8gNpydixw

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. תודה
    עוד עובדת כדורסל
    היום יום הולדתו של רד אורבך הבוסטונאי אולי המאמן המעוטר באן בי איי יחד עם הזלאק מאסטר.
    עם היה חי היום היה בן 102

  2. אני חושב שבחוזה הבא שלי אכניס סעיף זכייה בשחקן ההגנה של ה-NBA. אין שום סיכוי שאני מסוגל לשמור על מקרר שלא ירוץ, אבל אולי יראה למעסיק העתידי שלי עד כמה אני מחוייב.
    .
    בייבי ג'ורדן? באמת? כל כך היו קרובים ל-Minor Jordan.

  3. אני עוד זוכר את הריצה של הרוקטס בעונה המסויטת ההיא. מוטומבו, באטייה ולואיס סקולה . . .
    ישנן שמועות שהוא עדיין משחק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט