הצפון החדש? – סקירת בית ה-AFC NORTH ב- NFL / פריים טיים זק

הצפון החדש? – סקירת בית ה-AFC NORTH ב- NFL / פריים טיים זק

בעוד חודש בדיוק (ב-5.9) תיפתח עונת הפוטבול בארה"ב. צוות הפוטבול של הופס גאה להשיק גם השנה את סקירות הבתים בליגת ה- NFL לקראת פתיחת העונה. ואנו פותחים בסקירת בית ה- AFC  צפון – הבית שעשוי להיות הצמוד והמרתק ביותר, שבו שלוש קבוצות עם סיכוי אמיתי לסיים בראש הבית וגם לרוץ עמוק לתוך הפלייאוף.

מה שהופך את התמונה לעוד יותר מעניינת היא העובדה שהבית הזה משנה דרמטית את פניו. מאז הוקם הבית במתכונתו הנוכחית (ב-2002) שלטו בו הפיטסבורג סטילרס (עם 8 אליפויות של הבית ו-2 טבעות אליפות) כשגם בלטימור רייבנס (עם 5 אליפויות בית וטבעת אחת) וסינסינטי בנגלס (4 אליפויות בית אך ללא נצחון פלייאוף) הגיעו להישגים. הגורם הקבוע בבית היה החידלון המתמשך של הקליבלנד בראונס שלא הגיעו כלל לפלייאוף בתקופה זו, וב-13 מ-17 העונות האחרונות סיימו במקום האחרון בבית (כולל עונה של אפס נצחונות לפני שנתיים בלבד). בעשור האחרון הק"ב הבולט בבית היה בן רותליסברגר מהסטילרס (עם עונת אליפות אחת מדהימה של ג'ו פלאקו מהרייבנס) ובתחילת העונה הקודמת (2018) לא היה נראה שמשהו משמעותי עומד להשתנות בתמונה הזו.

בדיעבד מסתבר שהדראפט של 2018 זעזע ושינה לחלוטין את מאזן הכוחות בבית היציב הזה. בבחירה הראשונה קליבלנד בחרו את הק"ב בייקר מייפילד, ובבחירה האחרונה של הסיבוב הראשון (32) הרייבנס בחרו את לאמאר ג'קסון. בתחילת השנה לא היה נראה שלבחירות אלו יש אימפקט משמעותי – הבראונס בכלל פתחו את העונה עם טיילור (שהוחלף ע"י מייפילד בשבוע השלישי), וגם אחרי שמייפילד קיבל את עמדת הק"ב הפותח הקבוצה המשיכה להפסיד – אבל לאחר 8 מחזורים פוטר המאמן יו ג'קסון, הקבוצה החלה לנצח ומייפילד הפגין יכולת מצוינת שהשאירה את קליבלנד בתמונת הפלייאוף כמעט עד לסיום העונה. גם בבולטימור היה נראה שהקבוצה הולכת לעוד עונה של דישדוש עם ג'ו פלאקו אבל הפציעה שלו באמצע העונה הזניקה את ג'קסון לעמדת הק"ב הפותח ואיתו הקבוצה שינתה את פניה וזינקה לרצף נצחונות שבשילוב עם קריסה של פיטסבורג במחזורי הסיום (עם שורה של דרמות בחדר ההלבשה) העניקה להם את אליפות הבית.

לקראת העונה החדשה קליבלנד ירכבו על המומנטום של החצי השני של העונה שעברה, ובעזרת רכש משמעותי נראים כמו הקבוצה שתשלוט בבית בשנים הקרובות. הרייבנס יבנו על המתכונת שהביאה אותם לפלייאוף וינסו לעשות זאת שוב, ואילו הסטילרס (שניקו את חדר ההלבשה עם שחרורם של הכוכבים אנטוניו בראון ולבאון בל) ינסו לנצל את האוירה המשופרת בקבוצה והכשרון הרב שעדיין נמצא בסגל כדי להפיק נסיון נוסף לרוץ לאליפות לפני שייגמר האוויר לרותליסברגר המזדקן. סינסינטי שהתפרקו לחלוטין בשנה שעברה ושחררו סוף סוף את המאמן הנצחי מרווין לואיס יצפו בעניין מאחור ויכוונו בעיקר לבחירת דראפט גבוהה שאולי תביא להם את המחליף לאנדי דלטון שנראה שמיצה את עצמו בקבוצה.

בהתחשב בלו"ז הנוח של 3 הקבוצות החזקות בבית (שני נצחונות מובטחים על סינסינטי, התמודדות מול בית ה-AFC מזרח החלש יחסית ומול ה-NFC מערב שם לפחות ניצחון על אריזונה נראה סביר) יש בהחלט מצב ששלושתן יסיימו במאזן חיובי והבית הזה יעלה שתי קבוצות לפלייאוף. זאת בהנחה שכרטיס וילד קארד אחד מובטח לצ'יפס או לצ'רג'רס ב- AFC מערב, ה-AFC מזרח יעלה שוב רק את הפטריוטס וה-AFC דרום עם לו"ז קשה יעלה גם הוא רק קבוצה אחת – על כך בפוסט הבא שלי…

סדר הקבוצות הוא לפי "דרוג עצמה" של הבית – שקלול בין מאזן השנה שעברה ותחזית ההישגים בשנה הקרובה

אודל בקהאם – הרכש שיביא אליפות לקליבלנד?

קליבלנד בראונס (מאזן בעונה שעברה – 7- 8- 1)

קליבלנד, עד לא מזמן הבדיחה של הליגה, הפכו אולי לקבוצה שייצרה את ההייפ הגדול ביותר במהלך הקיץ. בעקבות הסיום המוצלח של העונה שעברה לאחר פיטוריו של המאמן הוותיק יו ג'קסון, הבראונס הבינו שיש להם ביד פרנצ'ייז ק"ב שיכול להוביל את הקבוצה בשנים הקרובות על חוזה רוקי זול. בנוסף לכך הציגה הקבוצה הגנה צעירה ואגרסיבית (כפתה 31 איבודי כדור על היריבות, שניה בליגה אחרי שיקגו) שהפתיעה לטובה ודורגה בשליש העליון של הליגה במרבית המדדים הסטטיסטיים. על הבסיס המבטיח הזה פעלה ההנהלה כדי לחזק את הקבוצה ולהפוך אותה לגורם משמעותי בצמרת. האלמנט המשמעותי ביותר הוא הטרייד שהביא את אודל בקהאם (אולי התופס המוכשר בליגה) מניו יורק. בקהאם יוצר יחד עם מייפילד, ג'רויס לנדרי (970 יארד בתפיסה ב-2018), ניק צ'אב (שייצר 1000 יארד בריצה בעונה שעברה( וקארים האנט (ששוחרר מקנזס סיטי ויצטרף באמצע העונה לאחר שיסיים את ההשעיה) את אחת ההתקפות המפחידות בליגה, לפחות על הנייר. בוצעו גם כמה חיזוקים בהגנה – בעיקר בקו הקדמי (אוליבר ורנון ושלדון ריצ'רדסון) ולמרות כמה עזיבות (בעיקר של הסייפטי ג'בריל פפרס שהועבר לג'יאנטס במסגרת הטרייד של בקהאם), ההגנה תשתפר ותמשיך להיות בין ה- 10 הטובות בליגה.

 בהתחשב בכך שכל השחקנים המובילים צעירים מאד (מייפילד, צ'אב, האנט) או נמצאים בשיאם (בקהאם, לנדרי) נבנה שלד שיכול להיות דומיננטי בליגה במשך לא מעט שנים. סימן השאלה הגדול הוא בעמדת המאמן – הקבוצה השאירה בעמדה את פרדי קיצ'נס שקודם לאחר פיטוריו של ג'קסון והצליח לבנות אמון עם השחקנים, לשפר את רמת המשחק של הקבוצה שהובילה לתוצאות יפות יחסית. עם זאת, הוא חסר נסיון (לא היה מעולם מאמן ראשי לפני העונה שעברה וגם נסיונו כמתאם התקפה הוא דל מאד) ולא בטוח שיצליח להוביל קבוצה עם שאיפות אליפות, תוך שהוא צריך לחבר במהירות את כל המצטרפים החדשים ולנהל סגל שכולל כוכבים בעלי אישיות מורכבת כמו בקהאם והאנט.

אין ספק שקליבלנד בנו קבוצה מעולה שתתמודד על ראשות הבית כבר השנה אך לדעתי הם יצטרכו זמן להתגבש ויהפכו למועמדת אמיתית להגיע לסופרבול רק בעונה הבאה (ובוודאי גם בעונות שאחריה)– עם המאמן הנוכחי או לאחר שיבוצע שדרוג גם בעמדה זו.

לאמאר ג'קסון – יצליח להוביל את התקפת בלטימור?

בולטימור רייבנס (מאזן בעונה שעברה 10- 6, אליפות הבית והפסד בויילד קארד)

ריצת ה- 6- 1 של בולטימור בניצוח לאמאר ג'קסון בסיום העונה שעברה (לאחר הפציעה של פלאקו) הציגה התקפה ייחודית שהקשתה מאד על היריבות. המאמן המנוסה ג'ון הרבו בנה סביב היכולות של ג'קסון שיטה התקפית שהתבססה על המון מהלכי ריצה של הק"ב עצמו (שרץ 120 פעם והשיג 550 יארד באותם 7 משחקים!) ושל הרץ גאס אדוורדס – דבר שבלבל את ההגנות שנתקלו במערכים ומהלכים שלא הורגלו להתמודד איתם. שיטה התקפית זו גם עזרה לטשטש את יכולת המסירה הלא מבריקה של ג'קסון (שהשג ברצף הזה פחות מ-200 יארד למשחק, באחוזים לא גבוהים) וקבוצת התופסים הבינונית של הקבוצה.

עם זאת ברור גם להרבו המנוסה ששיטה כזו לא ניתנת לשיחזור על פני עונה שלמה, ובוודאי בראיה ארוכת טווח – הן בשל האימפקט הצפוי על בריאות הק"ב (ד"ש מרוברט גריפין ה-3…) והן מכיוון שעם זמן הכנה מספק ההגנות יעשו את ההתאמות המתאימות לעצירת התקפת הריצה. בשל כך הובאו שני תופסים צעירים ומבטיחים בדראפט ונרכש הרץ המצוין מארק אינגרם מניו אורלינס – כל אלה, יחד עם קו התקפה מצוין ופגרה שבשאיפה איפשרה לג'קסון ללמוד טוב יותר את ספר התרגילים ולייצר חיבור עם התופסים החדשים והקיימים, ייבנו כנראה התקפה מגוונת וטובה יותר (שבה ג'קסון עדיין ירוץ לא מעט…), גם אם נראה שתצטרך  – כמו קליבלנד – לקחת את החצי הראשון של העונה להתחבר ולהתבגר.

באופן מפתיע, הרבה סימני שאלה מרחפים דווקא מעל הגנת הקבוצה  – כרטיס הביקור של הקבוצה – שהיתה מסורתית בין הטובות בליגה בעשור האחרון לפחות. הרבה שחקנים טובים וחשובים עזבו – בראשם טרל סאגס האגדי (השריד האחרון מקבוצת האליפות) אך גם זדריוס סמית, הליינבקר סי-ג'יי מוזלי והסייפטי אריק וודל – וזה הרבה כישרון וניסיון לאבד גם בהגנה שנראה שתמיד יודעת להתגבר על עזיבות ולהשאר ברובד העליון של הליגה. בעמדת הסייפטי הביאה הקבוצה את ארל תומס המצוין מסיאטל אך נראה שהשביעיה הקדמית תהיה פחות טובה מבשנה שעברה ותפעיל הרבה פחות לחץ על הק"ב שמנגד (השחקנים שעזבו ייצרו 17 מ-43 הסאקים של הקבוצה בעונה שעברה).

נראה שבלטימור יהיו השנה שוב קשוחים ותחרותיים אבל עד שג'קסון יוכיח שהוא יודע לא רק לרוץ אלא גם למסור ועד שההתקפה תתחבר וההגנה תתגבר על כל העזיבות, התקרה של הקבוצה לא גבוהה. גם כאן נראה שנבנה שלד בריא לשנים הבאות אבל נראה שהרייבנס, גם אם יגיעו לפלייאוף, לא יצליחו להגיע לשלבים הגבוהים – לפחות לא השנה.

בראון ובל העוזבים – עד כמה יורגש חסרונם?

פיטסבורג סטילרס (מאזן בעונה שעברה – 9- 6 -1)

לאחר שנה מלא דרמה שהסתיימה בעזיבתם של כוכבי הקבוצה התופס אנטוניו בראון והרץ לבאון בל, ינסו המאמן מייק טומלין (בעונתו ה- 13 בקבוצה) והק"ב הוותיק בן רוטליסברגר לנצל את השקט, הלכידות והמוטיבציה שנוצרו בחדר ההלבשה (עם סגל מעט פחות מוכשר אך יותר ממוקד בהצלחת הקבוצה) כדי להחזיר את הסטילרס למסלול ההצלחות – לפלייאוף (אותו פיספסו ממש בשלהי העונה שעברה, לאחר נפילה בלתי מוסברת של 4 הפסדים בששת המחזורים האחרונים) ואולי גם לסופרבול. ברור לכולם שחלון הזמן שנותר לקריירה המפוארת של ביג בן (כיום בן 37) אינו ארוך והנהלת הקבוצה שאפה (בהצלחה מוגבלת) לחזק את הצוות המסייע כדי למקסם את הסיכוי לטבעת נוספת בשנה/שנתיים הקרובות.

הסיוע החשוב ביותר לק"ב מתבגר ופחות נייד הוא ע"י קו התקפה חזק ויציב שיגן עליו וייתן לו זמן בפוקט – וכאן נהנה רותליסברגר מאחת החוליות החזקות בליגה (איפשרה פחות מ-1.5 סאקים למשחק – רביעית בליגה) שגם שומרת על המשכיות משנה שעברה. בעמדת הרץ ג'יימס קונר כבר הוכיח במהלך השנה שעברה שהוא תחליף ראוי לבל (לאחר שהשיג 1500 יארד כוללים בריצה ובתפיסה) ובעמדת הטייט-אנד שנותנת פתח מפלט לק"ב במקרה של התמוטטות הפוקט יש לביג בן את ואנס מקדונלד הוותיק והמנוסה. החיסרון של בראון בעמדת התופס הבכיר משמעותית יותר, ולמרות שסמית-שוסטר השיג מספרים יפים בעונה שעברה נשאלת השאלה אם ישחזר אותם כשההגנות מתמקדות בו, במיוחד לאור החיזוק הפושר שנעשה בצוות התופסים (בעיקר דונטה מונקריף שהגיע מג'קסונוויל). עם זאת, השאלה הגדולה יותר היא האם הגיל יתחיל להשפיע על רותליסברגר עצמו שהשיג בשנה שעברה כמות שיא של יארדים (הוביל את הליגה עם 5130 יארד) אך נוטה בשנים האחרונות לתצוגות קצת פחות יציבות ויותר איבודים ממה שהורגלנו ממנו בעבר.

בהגנה סבלה הקבוצה בשנה שעברה מנסיגה ביכולת לאחר הפציעה הקשה של הליינבקר ריאן שזיר בשלהי עונת 2017 והיא תקווה שהליינבקר דווין בוש שגויס בסיבוב הראשון בדראפט יעזור לחבר את הגנת הקבוצה שנהנתה מקו קדמי חזק בראשות קאמרון הייורד (שהשיגה את כמות הסאקים הגבוהה בליגה – 52) אך קו אחורי חלש יחסית (שהשיג רק 8 יירוטים – מקום 28) ולא קיבל חיזוק משמעותי בפגרה.

בסה"כ יש לקבוצה סגל מאוזן וכשרוני עם שילוב של נסיון וחוצפת נעורים שיכול לנצל את חוסר הבשלות של קליבלנד ובולטימור כדי לזכות באליפות הבית במידה ורותליסברגר יישאר בריא וישמור על רמת משחק גבוהה. הדרך לסופרבול נראית שאפתנית וקשה אך לא הרבה קבוצות ירצו לפגוש את ביג בן והסטילרס בינואר, בוודאי בהיינץ פילד המיתולוגי.

זק טיילור, מאמן הבנגלס – האם ההימור ישתלם?

סינסינטי בנגלס (מאזן בעונה שעברה 6- 10)

הבנגלס איכזבו מאד את אוהדיהם בעונה שעברה, מה שגרם סוף סוף לפיטוריו של מרווין לואיס אחרי קדנציה ארוכה שבמהלכה הוביל את הקבוצה להישגים לא רעים (כולל כמה הופעות פלייאוף, גם אם ללא ניצחון פלייאוף יחיד לרפואה). במקומו מונה במהלך מפתיע זק טיילור (אין קשר משפחתי…), בן 36 בלבד שלא היה מתאם ראשי בליגה ויתרונו היחסי הוא שהיה חבר בצוות האימון של שון מקווי בראמס. הוא גם הביא איתו צמד מתאמים חסרי נסיון ב- NFL – בהחלט מהלך נועז של צל"ש או טר"ש להנהלת הקבוצה. מעבר להימור הגדול בעמדה זו הקבוצה לא התחזקה מהותית בשום עמדה, הביאה מספר חיזוקים נקודתיים ולא מלהיבים, וגם סבלה ממזל רע כאשר המגויס הראשי בדראפט, שחקן קו ההתקפה ג'ונה וויליאמס ואחריו גם הכוכב הראשי, התופס איי-ג'יי גרין ספגו פציעות שיגרמו להם להפסיד חלק גדול מהעונה (ובמקרה של ויליאמס, כנראה את העונה כולה).

אנדי דלטון ינסה להשתמש בכלים המוגבלים שעומדים לרשותו (בעיקר התופס טיילר בויד והרץ ג'ו מיקסון שהראו ניצוצות בעונה שעברה) כדי למנוע מהקבוצה להתבזות, אך יש להניח שאפילו אחרי חזרתו לפעילות של גרין סינסינטי תהיה הקבוצה הגרועה בבית ואחת החלשות בליגה. אולי טיילור למד כמה טריקים ממקוויי אך בהעדר נס אמיתי, הבנגלס יכוונו כבר בשלב מוקדם של העונה למקום גבוה בדראפט, בו יגייסו כנראה את היורש של דלטון בעמדת הק"ב וינסו לצאת לדרך חדשה. המשחקים בעונה הקרובה יוקדשו בעיקר כדי לגלות מי בסגל השחקנים ובצוות האימון מתאים להישאר בקבוצה במהלך הבניה מחדש שתתרחש בסינסינטי בשנים הקרובות.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. קליבלנד ובולטימור יילכו ראש בראש על הבית, וזה הולך להיות מאוד מרגש. לדעתי בהיעדר פציעה משמעותית של מייפילד, בקהאם ג'וניור או לאנדרי קליבלנד תצא עם ידה על העליונה. ג'קסון לא הוכיח את עצמו עדיין במשחק המסירה והאובדן של מוזלי שהיה מאוד משמעותי בעונה הקודמת יהיה מורגש, למרות שהחיזוק של תומאס ואינגרם יכול להקשות מאוד על הבראונס. תהיה עונה מצוינת בAFC North.

  2. אם לא הרבאו לא הייתי בכלל מתרגש מבולטימור. ואחרי הכל הרבואו זה לא בליצ'ק. אני כנראה פחות אופטימי ממך לגבי בולטימור. לא התלהבתי מג'קסון, ותמיד ככל שמתקדמים עם ק"ב כאלה הם נחשפים יותר ויותר. קליבלנד זה סיפור אחר. סמלס לייק טין ספיריטס. פיטסבורג גם נחלשה, כמובן, אבל מצד שני זה כבר רוסטר יותר "טומליני". בסוף היום אני חושב שהבית הזה יהיה מעניין, כי הוא יהיה צמוד (לדעתי בעיקר בין פיטסבורג לקליבלנד), אבל דווקא אני לא מאמין שנראה ממנו ריצת פלייאוף רצינית. יותר נכון מאמין שלא. כל קבוצה מהבית הזה נופלת בעיניי מהפטס, מקנזס ומהצ'ראג'רס, ובעיניי גם מהקולטס שלדעתי יעלו גם השנה.
    שאלת אוף טופיק: למי שמבין, הייתי שמח לקבל הסבר קטן בעניין חוזים:
    1. הסבר כללי למה יש הבדל בין השכר לבין מה שהוא תופס בתקרת השכר. אני יודע שיש את עניין הבונוס חתימה שנפרס. יש עוד גורמים?
    2. ספציפית, בחוזה החדש של בריידי: לפני החוזה היה אמור להשתכר 15 מיליון ולתפוס מהתקרה 27. אחרי החוזה הוא מקבל 23 על השנה הקרובה ותופס תקרה של 22. איך כמה ולמה?

    1. מסכים עם הכל, ההתלהבות מקליבלנד מובנת אך מוקדמת (ומוגזמת) ולגבי בולטימור, קשה לי לראות קבוצה שהנשק העיקרי שלה הוא הריצות של הקווטרבק מגיעה רחוק

  3. קליבלנד היא צפויה להיות הקבוצה המועדפת בעונה הקרובה על הצופה הממוצע. כמו קנזס של העונה שעברה. יש לי תחושה מאוד טובה לגביהם ולמרות המסורת, יש לבראונס כמות גדולה מדי של כשרון שלא תתן לקבוצה להיכשל העונה. חשבתי שיביאו עוד סייפטי למלא את החלל שהותיר פפרס (אריק ברי עדיין חופשי!!)
    בולטימור תתקשה בהגנה וכפי שכתבת – יהיה להם מאוד קשה להתחבר מחדש. אני בכל זאת הולך עם פיטסבורג שיסיימו שניים בבית וייקחו את הכרטיס לווילד קארד.

    תודה הודי! תענוג לקרוא!

    1. פפרס הוא SS וברי הוא FS, כאשר שניהם לא כ"כ יכולים לעשות את התפקיד השני, אבל יש עדיין בשוק סייפטי'ס לא רעים בכלל אם הם רוצים להשתדרג (טרה בוסטון היה חופשי עד לפני שבוע, יש גם את דריאן בטיוארט וקורי גראהם הוותיק).

  4. כשהגעתי לארה"ב ב-1961 ואח"כ ללמוד באוהיו לא רחוק מקבליבלד (ווסטר – 60 מייל) קליבלנד שלטה ברמה וללא כל טענות ומענות. עם ג'ים בראון ההואאה והעתיד נראו מבטיחים. וזה בדיוק מה שהיה.
    מאז בצורת.
    העונה הכל השתנה. עם מייפילד התקוות חזרו, ואז בקהאם הובא ובכלל הכל השתנה.
    בפיטסבורג הגיע הזמן שבן רוטליסברגר יתלה את נעליוץ קוורטרבק צעיר הוא צו השעה.

    1. למה שיתלה את הנעליים.יש לו עוד מינימום 3 שנים לשחק ב NFL של היום שלפי הפרשנים מקל מאד על קווטרבקים בניגוד לפעם
      בריידי בריז ופיליפ ריברס מבוגרים ממנו

  5. קליבלנד הולכת להיות must see tv השנה אבל לדעתי יעלו רק מהווילד קארד
    1-סטילרס למרות העזיבה של אנטוניו בראון
    2-בראונס
    3-רייבנס
    4-בנגלס

    פיטסבורג ינצחו את ניו אינגלנד במחזור הפתיחה בפוקסבורו

    1. מסכים עם הדירוג אבל לא בטוח בכלל שקליבלנד עולים ל WC
      למרות מה שכתוב בטור, לוח המשחקים של הבית הזה הוא לא קל במיוחד, לא ה NFCW ולא ה AFCE שבשניהם יש שלוש קבוצות שיכולות לנצח כל אחת משלוש הגדולות בבית הזה.

      1. צודק.
        בין אם יעלו או לא אני עדיין חושב שיסיימו 2.פיטסבורג עם המסורת מאמן+קווטרבק מוכחים פלוס הרבה שקט שהיה חסר בעונה שעברה.אנטוניו בראון הוא שחקן עלית אבל ג’ו ג’ו שוסטר יהיה מספיק טוב בשביל לקחת את הבית הזה.
        קליבלנד מעניינת אבל הם וכנראה אצפה בהם כל שבוע(אני כל מחזור בוחר 5 משחקים ורואה אותם במהלך השבוע בלי לדעת את התוצאות)אבל הם מזכירים לי גלאקטיקוס עם הרבה אגו.מה יקרה שבייקר ימסור משחק מסויים יותר ללנדרי שיהיה חופשי יותר מאודל.אני כבר רואה בעיות אגו שם.מאמן בלי ניסיון והרבה חברה צעירים בלי ניסיון פלייאוף אמנם עם טונות של כישרון אבל אני חושב שהשנה זה יספיק להם רק למקום שני.שנה הבאה אלוהים גדול.
        המנצחת של ה AFC שלי השנה היא קנזס סיטי צ’יפס לגבי הNFC יש שם הרבה יותר אפשרויות

        1. ה- WIN PERCENTAGE ב-2018 של היריבות של כל 4 הקבוצות בבית נמוך מ-0.500. ב-STRENGTH OF SCHEDULE, פיטסבורג ובלטימור מדורגות במקום 19 ו-20, קליבלנד במקום 23 (וסינסינטי במקום 31, לא שזה יעזור להם).

          1. לא הבנתי, אז לפי ה Strength of schedule הזה, הלו"ז של סינסינאטי יותר קל משל פיטסבורג או קליבלנד? זה לא הגיוני כי ההבדל בלוזים ביניהן הם שכל אחת הולכת לפגוש את השניה פעמיים.
            חוץ מזה, לדעתי ה winning percentage של הקבוצות בשנה שעברה גם נובע בין היתר מחולשת/חוזק הלו"ז שלהן עצמן וגם הרלוונטיות שלו לעונה הבאה מוגבלת (אתה בעצמך כותב כאן על קבוצות שעשו מהפך).
            לבסוף, בכל בית שיש בו נמושות, יש בו גם קבוצות חזקות, למשל אם אתה פוגש את בית ה NFC מערב עם אריזונה, זה בא בעסקת חבילה עם הראמס והסיהוקס (והניינרס אולי). אני זוכר שבסוף העונה שעברה בדקתי כמה נצחונות היו למתחרות של כל קבוצה וההבדלים לא היו גדולים.

            1. הלו"ז של קבוצה חלשה קל יותר מזה של קבוצה חזקה באותו בית כי מעבר למשחקים בתוך הבית (שישה) ועם הבתים הנגדיים ב-AFC וב-NFC (שמונה) שמשותפים לכולם, כל קבוצה מקבלת 2 משחקים מול קבוצות שסיימו במקום המקביל בבתים אחרים. במקרה של סינסינטי, קבוצות שסימו במקום האחרון- בעונה הקרובה ג'קסונוויל ואוקלנד. במקרה של בלטימור (שסיימה כאלופת הבית) למשל – קבוצות שסיימו במקום הראשון בבתים שלהם – בעונה הקרובה קנזס סיטי ויוסטון. נכון שמאזן העונה שעברה לא תמיד משקף את העתיד , אבל גם בדירוגים שמשקללים חוזק לו"ז לפי כמות הנצחונות המוערכת בשנה הבאה (שכבר מביאה בחשבון את השינויים בפגרה) כל הקבוצות מבית ה-AFC צפון נומאים בשליש התחתון של הדירוג.

            2. כן אבל זה אמור להתקזז עם זה שסינסינטי צריכה לשחק שני משחקים קשים נגד פיטסבורג (נניח) בעוד שפיטסבורג מצידה זוכה לשני משחקי מתנה נגד סינסינטי.
              .
              בקיצור, בפרפראזה על ג'ורג' בוש – קשה מאוד לעשות תחזיות, בפרט לגבי העונה הבאה ב NFL.

        2. איך אתה מצליח לראות 5 משחקים, בדיליי?? תגלה את הסוד – פשוט אין דרך לא להיחשף, על פני כמה ימים. זה מגיע מתחת לבלטות…

  6. אין באמת מה להוסיף, אחרי פוסט ממצה שכזה. תודה זק.
    .
    (בעצם, יש משהו אחד קטן ולא משמעותי – טרל סאגס. יהיה מוזר לצפות ברייבנס משחקים בלי סאגס. השחקן שהכי הפחיד אותי בכל פעם שהברונקוס פגשו את הרייבנס. 2 סאקס וFF אחד על מאנינג היו לו באותו שוט אאוט מטורף, אי אז בפלייאוף 2012)

  7. שני הסנט שלי:
    * קליבלנד – קבוצה עם כישרון נהדר, אבל מסכים עם המגיבים שנראה מהם השנה הרבה תצוגות יפות לצד נפילות קשות.
    * פיטסבורג – העזיבה הכי קשה שהמועדון יצטרך להתמודד איתה השנה היא דווקא בעמדת מאמן קו ההתקפה, לאחר שמייק מונצ'ק עזב לדנבר. מאמן טנסי לשעבר בנה שנה אחרי שנה את אחד הקווים המרשימים בליגה כשהוא מייצר שחקנים מאפס כמו אלחנדרו וילנואבה. עכשיו רק נשאר לראות איך ביג בן ובעיקר ג'יימס קונור יצליחו להתמודד עם קו חלש יותר.
    * בולטימור – אין לי מה להוסיף. העבודה של הארבו תקום ותיפול על היכולת שלו להחזיק את ההגנה ברמה של השנים הקודמות והיכולת לשמור על בריאותו של ג'קסון.
    * סינסי – כנראה שהעונה שלהם תוגדר כמוצלחת אם יקבלו בחירה מספיק גבוהה כדי לקחת את ק"ב העתיד שלהם…

  8. קליבלנד שברה לא מעט שיאים שליליים בשנים האחרונות, כמו למשל עונה אחת בלבד עם מאזן חיובי ב-16 השנים האחרונות (!), וזה בהחלט מלבב לראות את השיפור העצום שעבר על הקבוצה בעונה החולפת. אני לא חושב שהקבוצה תעפיל לפלייאוף כבר השנה, אבל עצם העובדה שהם מועמדים לגיטימיים לראשות הבית, מראה את ההתקדמות האדירה של הבראונס.

    1. זה גם מראה כמה הבית בתכלס בינוני. אני צופה התרסקות קשה של פיטסבורג ואולי גם של הרייבנס (למרות שמישהי בבית הזה צריכה לנצח את האחרות בסופו של דבר – אולי זו באמת תהיה קליבלנד).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט