עלייתו ונפילתו של כרמלו אנטוני – חלק 2 / עידן קריפס

לאחר העונה הנוראית של כרמלו, לא הרבה קבוצות רצו לגעת בו. הוא, מבחינתו, העדיף ללכת על אליפות בכל הכוח ולכן חתם על חוזה מינימום בסך 2.4 מיליון דולר ביוסטון רוקטס, אחרי ששוחרר מאטלנטה אליה הגיע בטרייד מאוקלהומה (תוך יום).


הפעם, המטרה שלו הייתה שונה. הפעם הוא לא היה צריך להוכיח שהוא עדיין כוכב, אלא שהוא עדיין מסוגל להיות שחקן לגיטימי בקבוצה טובה ב-NBA. אני לא אשקר, אני מאוד אהבתי את ההחתמה הזאת של הרוקטס.


שחקן כזה על מינימום מבחינתי היה גניבה. אני באמת האמנתי, בשיא תמימותי, שכרמלו מסוגל לעשות את הסוויץ' בראש ולהבין שהוא כבר לא מה שהיה פעם. דאנתוני כבר אימן אותו בעבר והכימיה ביניהם קיימת, ויחד עם זאת יש לו ניסיון בלאמן כוכבים, ולכן האמנתי שהוא, בניגוד לבילי דונובן הצעיר והלא מנוסה, יוכל להשתלט על פול, הארדן ומלו ביחד.

המשחק הראשון של הרוקטס הגיע, ולראשונה בקריירה שלו, מלו לא פתח בחמישייה. הוא לא הרשים במיוחד, כמו גם כל הקבוצה שלו, ולצד משחקים גדולים של 22, 24 ואפילו 28 נקודות, הגיעו גם משחקים של 7-8 נקודות באחוזים לא טובים.


המשחק הגרוע ביותר שלו היה במשחק העשירי של יוסטון נגד אוקלהומה. הקבוצה הפסידה והוא עצמו קלע 2 נקודות ב-11/1 מהשדה ו-6/0 מהשלוש, ב-20 דקות משחק.


אחרי המשחק הזה, מלו עבר בטרייד מיוסטון, שעמדה באותו זמן על מאזן שלילי של 6-4, להזכירכם, קבוצה שאילולא הפציעה של cp3 הייתה כנראה זוכה באליפות עונה קודם לכן, לשיקגו, שם הפך לאגדה בעודו בחיים בתור השחקן הראשון במדי הקבוצה שלא החטיא אף זריקה, לא איבד אף כדור ולא קלעו עליו אף סל, אה, והוא גם לא שיחק שם אף משחק כי שוחרר מיד לאחר שהגיע בטרייד, פרט שולי.

רבים היו סבורים שלמלו היה חלק גדול בכישלון שנחלה הקבוצה… לטענתם, הוא היה בעייתי בחדר ההלבשה וגם על המגרש.

הוא תקע את המשחק ופשוט לא התאים לסגנון השוטף של יוסטון. מלבד בעיות האגו, כרמלו פשוט לא היה טוב מבחינה מקצועית נטו. הוא הגיע לשפל חדש בקריירה שלו.


נתחיל מהנתונים היבשים: ב-29.4 דקות על המגרש ועם Usage rate של 20.5 (כמובן, הכי נמוך בקריירה שלו בפער), מלו קלע 13.4 נקודות בלבד ב-12.1 זריקות מהשדה, 40.5% בעצם.


הוא הגיע רק 2.2 פעמים לקו וקלע משם ב-68.2% מזוויעים. שחקן שב-15 עונותיו בדנבר ובניקס קלע ב-82% מהטווח הזה ב-7 ניסיונות למשחק.

הוא מסר, שימו לב לזה, 0.5 אסיסטים למשחק, פשוט מביך… התפקיד שלו על המגרש הוא ממש לא להפעיל את שאר החברה ולייצר עבורם מצבי קליעה, אבל חצי אסיסט למשחק מעיד על רמת האגו המוגזמת של אנתוני. האופנסיב רייטינג שלו ירד בנקודה נוספת מהעונה שעברה והגיע כבר ל-103.

כמו כן, ההגנה שלו התדרדרה עוד יותר… מספר החטיפות כבר ירד ל-0.4 והדיפנסיב רייטינג שלו עמד על 112, השני הכי נמוך בקריירה שלו. פר 100 פוזשנים, מלו ביצע 5.3 עבירות, נתון מטורף מבחינתי.


הוא הביא את שחקני הקבוצה היריבה לקו המון פעמים בדקות שהוא שיחק, ובכדורסל של היום, סחיטת פאול בזריקה נחשבת לאחד המהלכים היעילים ביותר עבור השחקן המתקיף.

ה-BPM שלו עמד על 5.9-, שוב, שפל חדש עבורו.
מתקיפים קלעו עליו ב-4.8% יותר מהשדה מאשר מה שהם קלעו בממוצע בעונה. נתון זה החל להימדד מעונת 2013/2014.

במהלך השנים הללו מלו הוריד את אחוזי היריבה בשלוש עונות, ובשתי העונות הנותרות אמנם העלה אותם, אבל רק ב-1.5%, פער עצום מהעונה שלו ביוסטון.

מלו הגיע בעצם על תקן המחליף של טרבור אריזה שעזב בקיץ החולף את יוסטון לטובת חוזה גדול יותר בפיניקס.
אריזה היה שחקן 3&d קלאסי שידע את מקומו בקבוצה והיה חסר אגו, שחקן שאתה צריך בקבוצת אליפות (ואריזה כבר זכה באליפות עם הלייקרס בתור שחקן משמעותי למי ששכח).

מבחינת קליעה, מלו אמנם נפל מאריזה אבל במעט, בהגנה לעומת זאת, ההבדלים ביניהם היו ממש שמיים וארץ. אריזה היה שומר נהדר ואנתוני היה שומר גרוע לכל היותר. החלל שנוצר היה פשוט גדול מדי ויוסטון העדיפה לוותר על שירותיו של מלו, ובצדק.

הנתון המשפיל ביותר של מלו מבחינתי, שכנראה בגללו אף קבוצה עדיין לא החתימה אותו, היה מדד ה-on/off שלו, שעמד על… קשה לעכל את זה… 18.1!!!
כשהוא היה על המגרש, יוסטון למעשה פיגרה ב-11.7 נקודות בממוצע, כשהוא היה על הספסל, הרוקטס היו בפלוס 6.4 וזה אומר הכל.

טוב, אז עכשיו הגיע החלק בכתבה שבו אני בעצם מסביר למה כרמלו עדיין רלוונטי לליגה. הביקורת על מלו, ככל שהתקדמו השנים, הייתה שהוא לא מתאים את עצמו לסגנון המשחק החדש ב-NBA, משחק מהיר של שלשות במעבר, ריצה למתפרצות בכל הזדמנות ו-ורסטיליות בהגנה.

שומר טוב ומגוון הוא לא היה ולא יהיה, והבעיה מצויה בקבוצות שמצפות ממנו להיות אחד כזה, כמו יוסטון למשל, שרצתה שמלו ייכנס לנעליו של מגן מצוין כמו אריזה. זה לא סוג השחקן וצריך לקבל את זה. כיום, הרבה קבוצות מצליחות להחביא בהגנה שומרים אפילו פחות טובים מכרמלו.


לדעתי, במידה ויציבו לצידו רים פרוטקטור טוב בעמדה 5, לא תהיה בעיה לתת לו לשמור על פורוורדים יחסית כבדים כמוהו או אפילו על סנטרים (הוא בכל זאת בחור לא קטן, 203 ס"מ על 108 ק"ג).

בנוגע למשחק המהיר, מלו לטעמי כן עשה שיפור ענק.
פעם, בפריים שלו, הוא היה מחזיק הרבה את הכדור בפוסט ומשתמש ברגל הציר, ובסוף זורק זריקת חצי מרחק אופיינית, ה-signeture move שלו.


לא הייתה לו שום סיבה להפסיק לעשות את זה… הוא היה סקורר היסטורי ויעיל והקבוצה שיחקה טוב סך הכל.
היום זה כבר לא עובד לו. קודם כל, מפני שהוא לא עושה את זה ברמה של פעם באופן טבעי, כי הוא הזדקן מאז, וגם כי קשה לקבל סגנון משחק כזה כיום.


כאמור, הכדורסל של היום הוא כדורסל מהיר של הנעת כדור ותזוזה ללא כדור, ואמנם עדיין יש כמות רבה של בידודים, אך הם מתבצעים מהפרימיטייר לרוב, מה שמאפשר מגוון רחב יותר של אפשרויות לפעולה… סטפ בק, חדירה עד לסל, חדירה והוצאה, פול אפ… המהלך של כרמלו אמנם עבד לו, אבל בסיומו תמיד הגיעה זריקת חצי מרחק מעל שחקן, הזריקה שנחשבת לזריקה הכי לא יעילה כיום.


כפי שאמרתי, אנטוני הבין והפנים שהכדורסל השתנה ושהוא צריך להתמודד עם זה, והוא אכן התאים את עצמו לסגנון החדש. בעונה הבודדת שלו ב-OKC, הוא זרק 474 שלשות, שליש ממה שהוא זרק ב-8 עונותיו בדנבר. בתחילת דרכו בליגה הוא הגיע בקושי ל-2.5 זריקות מהשלוש למשחק, וגם קלע אותן באחוזים מזוויעים של 27%.


עם השנים, הוא התקדם במספר הזריקות וגם שמר על אחוזים לא רעים, ובשנתיים האחרונות הוא כבר זורק
6.3 פעמים בממוצע מחוץ לקשת, כמובן הכי הרבה שהוא זרק מהטווח הזה בכל 17 עונותיו בליגה.
התפקיד הקלאסי עבורו הוא פשוט שחקן קאץ' אנד שוט, וביוסטון התחילו את התהליך של להפוך אותו לאחד כזה.
ב-10 המשחקים של כרמלו במדי הטילים מטקסס, 63.3% מהסלים שלו הגיעו מאסיסטים ו-43.8% הגיעו
מסיטואציה של קאץ' אנד שוט. רק כדי שתבינו עד כמה הטרנספורמציה שהוא ביצע הייתה גדולה, שימו לב לזה:
בעונת 2009/10 למשל, רק 41.6% מהסלים שלו הגיעו מאסיסטים ובעונת 2015/16 רק 25.9% מהסלים שלו הגיעו ממצב של תפיסה וקליעה, את כל שאר הנקודות הוא ייצר בעצמו ללא סיוע של החברים, וקחו בחשבון גם את העובדה שבתקופה ההיא כמות הסלים שהוא קלע הייתה הרבה יותר גבוהה.

בעשרת המשחקים הללו מלו זרק 64 שלשות (53% מהזריקות שלו הגיעו מחוץ לקשת), 61 מהן הגיעו במעבר, נתון פסיכי למדי.


3 השלשות הנותרות הגיעו מהפינות, 2 מהפינה הימנית ואחת מפינה השמאלית. כיום, השלשה מהפינה נחשבת לזריקה הכי יעילה במשחק, ולכן אנתוני צריך לעשות התקדמות נוספת בפן הזה ולזרוק יותר שלשות מהפינה באופן ספציפי.


בכל מקרה, כמעט כל השלשות שלו הגיעו בהתקפות מתפרצות, לשם המשחק הולך, וזה יפה לראות שגם מלו מבין את זה.

בכלל, מתוך 134 הנקודות שקלע במדים האדומים, רק 48 הגיעו מהמיד ריינג', הוא הולך ומצמצם את כמות הזריקות שלו מהטווח הזה וזה הופך אותו לשחקן הרבה יותר יעיל. נכון, זה אמנם מדגם קטן, אבל לי אין ספק שהתהליך הזה של מלו יגיע לגבהים חדשים אם רק יקבל הזדמנות.

אני שומע הרבה פעמים שמלו מזיק לקבוצה כי הוא לוקח הרבה זריקות וזה גורם לו להיות פחות יעיל, אז זה עובדתית לא נכון. קודם כל, מלו לא לקח הרבה זריקות, לא באוקלהומה בתור השחקן השלישי הכי טוב בקבוצה ולא ביוסטון בתור שחקן ספסל.


מלבד זאת, מי שקרא את הכתבה במלואה, יכול להבחין שציינתי המון נתונים וממוצעים של אנתוני לאורך השנים.
אני לא יודע אם שמתם לב (ואם לא אז אתם מוזמנים להיכנס לבסקטבול רפרנס ולראות למה אני מתכוון), אבל ככל שכרמלו זורק יותר זריקות, כמעט מכל טווח שהוא, הוא קולע באחוזים יותר גבוהים.


בשתי העונות האחרונות שלו ב-OKC וברוקטס, האחוזים של מלו מהשדה היו הגרועים בקריירה שלו, 40.4% ו-40.5% בהתאמה. באוקלהומה הוא לקח 15 זריקות למשחק וביוסטון רק 12.1. ב-8 עונותיו בדנבר הוא זרק בממוצע 19.3 זריקות מהשדה ופגע ב-45.9% מהן. ב-7 העונות שבילה בניקס הוא זרק כבר 19.9 זריקות למשחק וקלע ב-44.3% מהשדה.

אפשר להוכיח את הנקודה שלי אפילו על פי האחוזים שלו מהעונשין. ב-2.5 ניסיונות בלבד מהקו בת'אנדר, מלו קלע ב-76.7% אחוז וב-2.2 ניסיונות ביוסטון הוא קלע ב-68.2%. בדנבר הוא דייק ב-80.3% מתוך 7.9 הזריקות שלו מהעונשין בממוצע למשחק ובניקס הוא כבר עלה ל-83% ב-6.3 זריקות.

אין מה לעשות, אולי זה נשמע מוזר, אבל אלה הן העובדות בשטח… מלו יעיל יותר דווקא כשהוא זורק יותר, איו פלא שהוא רוצה להיות הכוכב, זה המעמד שמתאים ביותר לסגנון המשחק שלו.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. רועי ויינברג

    3 אוג 2019 12:07:58

    כתיבה נהדרת, עידן. אני חושב שהוא יכול להתאים לליגה של היום אבל כשחקן יוצר מהספסל ולא כשחקן משלים, מה שהיה אחת הסיבות לכישלון שלו ביוסטון. הוא לא יעיל כמישהו שמחכה לכדור, אלא יותר כמי שעולה על הספסל ומשנה מומנטום של משחקים. יש כמה קבוצות שיתאימו לזה

    1. Berch

      3 אוג 2019 13:01:38

      כשיצא לו מהראש שהוא עדיין כוכב זה יבוא.
      או מהחמישיה השני כמו שרועי ציין
      או שפשוט חעבור לסין
      צעד מתבקש לדעתי
      🙂

  2. Smiley

    3 אוג 2019 13:57:03

    לא חושב שכרמלו יכול להשתנות כבר. כולם ציפו ממנו להיות "אולימפיק מלו" אבל זה היה לצד כוכבים שהוא ידע שהם גדולים ממנו ותחת מאמן ומערכת שהוא ידע שגדולה ממנו.
    לכל מקום שהוא יגיע יהיו 1-2 כאלה (יוסטון… OKC…) אבל אז הוא חושב שמגיע לו להיות אופציה שלישית.
    .
    מבחינת יכולות מקצועיות והמשחק של היום, אני גם חושב שהוא יכול להשתלב. מבחינה מנטלית זה כנראה גדול עליו.
    סין… אירופה… זה לדעתי פיחות במעמד שלו במחשבה שלו.
    .
    הקבוצה היחידה שאני חושב שיכולה להפיק ממנו משהו זאת הלייקרס, כשהוא נכנס לקטגוריית ג'י אר סמית תחת לברון. בכל שאר הקבוצות הוא ימצא את עצמו באותה סיטואציה כמו ביוסטון – מחוץ לרוטציה והקבוצה לאחר 10 משחקים

  3. סכין בגב האומה

    3 אוג 2019 14:35:35

    הכי קרוב שלו לשחק עם שחקני נ.ב.א זה להירשם לליגה של ה- 3 על 3, וגם שם אני מבטיח לך שהוא לא יצליח להביא אליפות

  7. מנחם לס

    3 אוג 2019 16:57:57

    כרמלו סבל מחוסר מזל מיוחד והדוגמא הטובה ביותר של 'האיש הנכון במקום הלא נכון' או 'האיש הנכון בזמן הלא נכון', אוט נבאמת אולי האיש הלאנ נכון.
    לי תמיד מצטיירת התמונה של כרמלו המשתלב נפלא בנבחרות ארה"ב. אם הוא הצליח להשתלב בנבחרת, אני מאמין שהוא היה מצליח להשתלב מצויין בכמה קבטוצות טובות של העבר. הוא יודע כיצד לשלב את עצמו. כשהוא בניקס הןא מאבד כל צלם של שחקן. אילו היה בווריורס בשנים האחרונות הייתץם ארואים שחקן נפלא.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט