בחירות אמצע העונה/ הופס בייסבול

בחירות אמצע העונה/ הופס בייסבול

הלילה בשעה 02:30 ייערך בקליבלנד שבאוהיו, משחק האולסטארס ה-90 במספר של ליגת ה-MLB, בין נציגי האמריקן ליג (AL) והנשיונל ליג (NL).

אות וסימן הוא, שעונת 2019 הגיעה לשלב מחצית הדרך, ובהמשך לאווירת הבחירות בארצנו, גם בהופס בייסבול חשקה נפשנו בבחירות משלנו. לשם כך, אספנו ארבעה "עכברי" בייסבול, שבחרו את מצטייני העונה עד כה בשש קטיגוריות, אחד לכל ליגה (NL,AL) כנהוג ב-MLB.

את סיכום הביניים הזה קראתם?

מגיש מצטיין – Cy Young Award

מנחם לס:

 AL – לוקאס ג'יאוליטו, ה-2.01 מ' ו-115 ק"ג הענק של שיקגו ווייט סוקס

נסו עונה שהתחילה כשהפיצ'ר הימני הוא 2-11, כשעלה ב-16 משחקים ולא היה זקוק לאף SAVE! תנו לו את הסיי יאנג כבר עכשיו!

NL – מקס שרצר, פיצ'ר ימני, וושינגטון נשיונלס

כל מה שהפיצ'ר הנפלא הזה עושה בגיל 34 זה לנצח 5 מ-8 (רקורד לא יאומן לקריירה של 87 מ-167) ל-ERA של 2.30!!!

יוני לב ארי:

AL – לוקאס ג'יוליטו, ווייט סוקס

מעל לכל מדובר בפיצ'ר הטוב ביותר באמריקן ליג העונה, ללא ספק. מוביל את הליגה עם 11 ניצחונות (בקבוצה די בינונית), מוביל אותה במשחקים שלמים (משחקים בהם הפיצ'ר זרק את כל תשעת האינינגים) עם 2, ומקום רביעי ב-ERA עם 2.72 מרשים. המספרים שלו השתפרו מ- 13:10 ו-6.13 ב-2018 ל-2:11 ו-2.72 העונה. מישהו ממש שיפר אותו…

NL – יון ג'ין ריו, דודג'רס

עם כל הכבוד לכל הסטטיסטיקות החדשות במשחק, כשכל יום יש משהו אחר, כשה-ERA שלך עומד על 1.83 לאחר חצי עונה, אתה אמור לקבל איזשהו פרס. אני הלכתי על הסיי יאנג. ריו מוביל את הקבוצה הטובה ביותר בבייסבול לעונה חלומית, כשזו העונה השלישית ברציפות שהקוריאני בן ה-26 משפר את המספרים שלו, והפעם משמעותית.

גיא רוזן:

AL – מייק מינור, ריינג'רס

פיצ'רים אנחנו נוהגים למדוד באמצעות ה-ERA. הבעיה היא שלא כל המגרשים נולדו שווים. יש כאלו שהם יותר "ידידותיים" לחובטים, יש כאלו שפחות.
איזה כיף שב-AL התשובה פשוטה: מייק מינור, הבחירה שלי כ-cy young של ה-AL מוביל ב-ERA, והוא עושה את זה במגרש ידידותי לחובטים.
מ.ש.ל

NL – מקס שרזר, נשיונלס

ברור לי שלא מעט בוחרים הולכים על הפיצ'ר השמאלי של הדודג'רס. אני? האובייקטיביות שלי מספיקה לבחירת MVP אחד מקבוצה שאני לא אוהב…
קצת יותר ברצינות – זה מאבק צמוד מאוד, ואני הולך עם מקס שרצר. הפעם אני לא הולך עם ה-ERA (אם לרגע נשתדל להיות כנים, אין ספק שגם לריו מגיעה הזכייה. המספרים שלו בשנתיים האחרונות הם
יוצאים מן הכלל), אלא עם נפח העבודה של שרצר: הוא מוביל את ה-MLB באינינגס בהם הוא זרק (לא מתרגם טוב לעברית, עולם המונחים של ה-MLB…), הוא מוביל את ה-MLB בסטרייקאואטס, הוא בדרך לעונה שנייה ברציפות עם 300 סטרייקאאוטס.

יניב שושני:

AL – צ'ארלי מורטון, טמפה ביי רייס

טמפה ביי רייס היא הקבוצה שספגה הכי קצת ריצות ב- MLB, הרבה בזכות המגיש הימני בן ה-35. בעונתו ה- 12 בליגה, מציג מורטון את המספרים הטובים בקריירה שלו, עם ERA של 2.32 (ראשון בליגה), 142 סטרייקאאוטס ומאזן מרשים של 2-10 מתוך 19 משחקים כמגיש פותח. בהתחשב בעובדה שהוא משחק בבית של שתיים משלושת הקבוצות ההתקפיות ביותר בליגה, הרי שמבחינתי הוא ראוי בהחלט לתואר המגיש המצטיין ב-AL, לפחות בחצי הראשון של העונה.

NL – מקס שרזר, וושינגטון נשיונלס

גבירותי ורבותי, קבלו את מלך הסטרייקאאוטס בליגה כולה, מקסוול "עיניים כחולות" שרזר. אז כן, לריו יש ERA ומאזן ניצחונות טוב יותר, אבל אני בוחר במגיש שאוחז במאזן של 5-9 בקבוצה שעד לפני שבועיים עוד היתה במאזן שלילי, משיג כמות מרשימה של 180 סטרייקאאוטס (לבא אחריו ב-NL יש רק 138), ומקנח בהופעה שביעית ברציפות במשחק האולסטארס.

מובילים את ה- NL (צילום: pressform.info)

MVP

מנחם:

AL – מייק טראוט, לוס אנג'לס איינג'לס

ה-MVP של האמריקן ליג הוא ללא ספק מייק טראוט, האאוטפילדר של הלוס אנג'לס איינג'לס. איך שלא יהיה? "איש ה-400 מיליון" הראשון בבייסבול (ואולי בכל הספורט הקבוצתי) ניכנס לעונה זו בגיל האופטימלי של 27 אחרי שבעונה שעברה הוא חבט 312. עם 628. סלאגינג. היו לו 39 הום-ראנס עם 42 גניבות בסיסים. והנה הוא מופיע העונה כשב-302 פעמים על הבסיס הוא חובט 91 ל-301. עם 646. סלגינג, 67 RBI ו-28 HR בדרך לעוד עונה של 35+ HR.

NL – קודי בלינג'ר, לוס אנג'לס דודג'רס

ידעתי שבלינג'ר יהיה טוב, אבל כזה טוב? בעונה שעברה הוא היה 299 פעמים AB והפיק 103 H'S, לממוצע של 344. עם ממוצע סלאגינג של 692. חשבו שחייבת לבוא ירידה העונה. כן? ובכן הוא חובט עתה בקצב של יותר מאחד משלוש עם ממוצע חבטות של 350.!!!  גם ב-HR הוא עומד בפני עונתו הגדולה ביותר כשהוא חובט בקצב של 50 HR!!!

יוני:

AL – מייק טראוט, איינג'לס

מספרים זה אחלה, אבל עזבו את זה. לכו תראו משחק של האיינג'לס, לראות את טראוט משחק, בהגנה, בהתקפה, אפילו סתם יורד לדאג-אאוט, זה חלום. האיש הוא סופר סטאר, והוא יודע שהוא כזה. ואם כבר מספרים, אז הוא מוביל את הליגה עם 24 הום ראנס, מקום שלישי ב-RBI, מקום שני בריצות וראשון ב-OBP.

NL – קודי בלינג'ר, דודג'רס

שימו לב לשורה הסטטיסטית הזו: 30 הום ראנס (שני בליגה), ממוצע חבטות של 336. (שני), 107 חבטות מוצלחות (שמיני) ו-71 RBI (שני). נכון, כריסטיאן ייליץ' נותן לו פייט עם עונה מדהימה, אבל בלינג'ר בעיני רמה אחת מעל.

גיא:

AL – מייק טראוט, לוס אנג'לס איינג'לס

אולי הבחירה הכי קלה ומתבקשת שיש. בלי להיכנס לכל ה-OPSים (אם או בלי ה-"+"), מדובר בשחקן שרק פציעות בשנתיים האחרונות מנעו ממנו לזכות ב-MVP מספר 3.
הסטטיסטיקה שלו (ויש המון מהן) האהובה עליי? יש לו יותר WALKS מסטרייקאאוטס. בעידן שלנו זה אומר משהו.

NL – קודי בלינג'ר, לוס אנג'לס דודג'רס

אפשר לכתוב פוסט שלם על המאבק בין בלינגר לייליץ'. אני אמנע מכך, ואגיע ישירות לשורה התחתונה:
כן, לייליץ' (שאני ממש בעדו. אני שונא את הדודג'רס) יש יותר הום ראן. אבל בכל השאר, זה בלינגר. אם נחליט לרגע להמשיך עם הסטטיסטיקות המוזרות – ה-WAR היה נחלתו של טראוט בשנים האחרונות. השנה בלינגר עקף אותו. אני ממש מקווה שבפוסט סיכום העונה אוכל לכתוב על "עונת ה-60" של ייליץ'. עד אז – בלינגר הוא ה-MVP של החצי הראשון של העונה ב-NL.

יניב:

AL – מייק טראוט, לוס אנג'לס איינג'לס

עונה חולפת ועונה באה, ומייק טראוט לעולם נשאר. איש ה-426 מיליון דולר לא נותן לכסף הגדול לסחרר אותו, נותן עונת סופרסטאר נוספת, ומוסיף לעצמו עוד נקודות בדיון על שחקן הבייסבול הטוב בדורו. התקפה, הגנה, עקביות, כריזמה…. לטראוט יש הכל מהכל, הבחירה הכי קלה עבורי בכל הקטיגוריות.

NL – קודי בלינג'ר, לוס אנג'לס דודג'רס

נשארים בלוס אנג'לס, אבל הפעם עוברים לקבוצה עם המאזן הטוב ב- MLB, ולשחקן הבולט בשורותיה העונה. רוקי השנה של 2017 שיחק טוב גם בשתי עונותיו הראשונות בליגה, אבל השנה הוא ביצע קפיצת מדרגה מטאורית, חובט ללא הפסקה בכדור, ועומד לנפץ את כל שיאיו האישיים. ועדיין, ההתלבטות היתה קשה בינו לבין כריסטיאן ייליץ' מהברוארס, שנותן גם הוא עונה מצוינת.

אז למה בלינג'ר? קצת בזכות ההגנה, וקצת בזכות אחוזי החבטה הטובים יותר, ניצחון בפוטופיניש.

תמימות דעים (צילום: ocregister.com)

רוקי העונה

מנחם:

AL – וולדימיר גוררו, בלו-ג'ייס

בנו של איש התהילה וולדימיר סניור, לא יכול היה להתחיל עונה טובה יותר מעונה זאת עם 381. (636/ סלאגינג) ו-20 הום-ראנס והכל כשהוא בן 20.

NL – פיטר אלונזו, מטס:

אני מת על ה-LOCAL BOY הזה מקווינס, איש הבסיס הראשון שבעונת הרוקי שלו חבט עד עתה 30 HR עם סכוי לשבור 50! הוא חובט בדיוק מכובד של 280. והוא-הוא הכוכב החדש של קווינס, ניו יורק.

יוני:

AL – ברנדון לואו, רייז

לואו בן ה-24 מתחרה בכמה שמות גדולים, בעיקר בנים של, כמו גוררו ג'וניור וביג'יו של טורונטו, אבל המספרים שלו טובים יותר, כשהוא מוביל את טמפה ביי המצוינת עם 16 הום ראנס, 49 RBI, סלאגינג של 523. ו-OPS של 862., ושני בקבוצה בריצות (40). וכל זה קורה בקבוצה שנותנת פייט על המקום הראשון מול היאנקיז החזקים.

NL – פיט אלונסו, מטס

מה עוד אפשר להגיד על הבחור שמשמש כאור היחיד בקבוצה הלא כל כך מאירה של המטס העונה? אלונסו ירה עד כה לא פחות מ-30 הום ראנס, רחוק רק אחד מהמקום הראשון בכל המייג'ורס. תוסיפו לזה 64 RBI, ומשחק הגנה טוב בבסיס ראשון, ותקבלו פוטנציאל נפלא לקבוצה מהקווינס בשנים הקרובות.

גיא:

AL, – אלוי חימנז, שיקאגו וויט סוקס

NL – פיטר אלונזו, ניו יורק מטס

הנימוק ל-2 זוכי הרוקי זהה: אנחנו בעונת ה-"הום ראן:. ובעונה זו אלו החובטים שמצליחים להעיף את הכדור הכי רחוק, שזוכים לאור הזרקורים.
חימנז מהווייט סוקס עשה את זה 15 פעם (36 RBI). מרשים. עוד יותר מרשים זה מה שרוקי השנה, של ה-NL, של הליגה בכלל, עושה השנה – פיט אלונסו. לו כבר יש 30 הום ראנס, לצד 68 RBI. אלו נתונים של שחקן שמתחרה על ה-MVP (בשנה רגילה. השנה המתחרים נמצאים בליגה משלהם).

יניב:

AL – ברנדון לואו, טמפה ביי רייס

הנציג השני של הרייס בבחירות שלי, הוא הבחירה מספר 3 בדראפט של 2015. הרוקי עם הכי הרבה הום ראנס (16, יחד עם חימנז), 49 RBI (מקום ראשון) וגם עם הכי הרבה ריצות (40). מבחינתי זה מספיק להכתיר אותו כרוקי הבולט של ה-AL בחצי הראשון של העונה.

NL – פיט אלונסו, ניו יורק מטס

זה רוקי זה?? איזו עונה נפלאה עוברת על שחקן הבסיס הראשון של המטס, עם מספרים סטטיסטיים שמתאימים יותר ל-MVP, שלמעשה מכתירים אותו לשחקן המטס הטוב ביותר, כבר בעונתו הראשונה.

עוד בחירה קלה, אלונסו הוא הרוקי הטוב היותר ב- NL, וכנראה גם בליגה כולה.

פוזה אופיינית (צילום: baynews9.com)

מנג'ר העונה

מנחם:

AL – רוקו באלדלי, מינסוטה טווינס

הרוקי מנג'ר הזה לקח קבוצה שלא עשתה את הפלייאוף והוא מוביל את אזור המרכז עם 33-56, הרקורד הרביעי בטיבו בליגה!

NL – בריאן סניטקר, אטלנטה ברייבס

הוא כבר לא צעיר, אבל הוא הפיח רוח חדשה באטלנטה, ואווירת מנצחים, אחרי הרבה שנים!

יוני:

AL – ארון בון, ינקיז

מה עוד אפשר להגיד על מה שהקבוצה של ארון בון עברה העונה? ערימה של פציעות שהצדיקה התרסקות טוטאלית, בטח שלא מקום ראשון ובריחה מוחלטת בראש הבית. בון הצליח להרים את היאנקיז מכל הפציעות האלה, שכללו שמות כמו לואיס סוורינו, דלן בטנסס (עדיין לא שיחקו), ארון ג'אדג', ג'יאנקרלו סטנטון, ארון היקס, ועוד רבים וטובים. אותו זה רק דרבן להרים את הפינסטרייפס למאזן של

31-57.

NL – בראיין סניטקר, ברייבס

הרבה דובר בתחילת העונה על הבית המזרחי בנשיונל ליג. זרקו שמות של קבוצות חזקות, כמו הפיליס, הנשיונלס, המטס, אבל הקבוצה מג'ורג'יה בורחת לכל אלה, עם מאזן מרשים של 36:51, הפרש של 5.5 משחקים מהפיליס, שקני חצי ליגה בפגרה. בראיין סניקר חתום על ההישג הזה יותר מכולם.

גיא:

AL – רוקו באלדלי, מינסוטה טווינס

מאבק קשה – מצד אחד יש את ארון בון, המנג'ר של היאנקיס. זו לא העובדה שיש להם את המאזן מס' 1 ב-AL. זו העובדה שהם הגיעו לשם כאשר ארון ג'אדג' החמיץ 50 משחקים, וסטנטון החמיץ 70 משחקים. אבל אני הולך עם רוקו באלדלי, המנג'ר של הטווינס. מינסוטה מרחק משחק אחד בלבד מהיאנקיז, ומרחק כמעט 100 מיליון בפיירול (218 מיליון יאנקיז. 121 מיליון טווינס). מה אני יכול לעשות, אני משוחד כלפי מי שיכולים לעשות יותר עם פחות.

NL – טורי לובולו, אריזונה דיימונדבאקס
הדיימונדבאקס נמצאים עדיין בתמונת הפלייאוף, וזה למרות מיליון מפגשים מול הקבוצה החזקה ב-NL, וזה למרות אבדות משמעותיות בשוק השחקנים החופשיים (פול גולדשמידט).

יניב:

AL – ארון בון, ניו יורק ינקיז

יש מספר מועמדים ראויים למנג'ר העונה, והבחירה לא היתה קלה, אבל לארון בון יש שובר שיווין בשרוול. מפלס הפציעות העונה בינקיז שווה מאמר נפרד (ותוכלו לקרוא על כך פה), ועדיין הם ממוקמים במקום הראשון באמריקן ליג, עם סוללת חובטים מפחידה ממש ותצוגות התקפיות מרשימות, הישג בלתי מבוטל למנג'ר בעונתו השניה בקבוצה. ושלא תחשבו שהיה לי קל להכניס נציג של הינקיז לנבחרים שלי, אבל כשמגיע, אז מגיע.

NL – דייב רוברטס, לוס אנג'לס דודג'רס

כן, אני יודע שהבחירה ברוברטס תעלה לא מעט גבות בתהיה מדוע ולמה, אבל הדודג'רס נראים פשוט מעולה, הן בהגשה והן בהתקפה, ולראיה המאזן הטוב בליגה כולה. זה לא פשוט לקחת קבוצה מנצחת, ולשפר אותה אפילו יותר. על כך מגיע לרוברטס שאפו, ואת בחירתי האישית כמנג'ר העונה ב- NL.

יזכה גם השנה? (צילום: talkingchop.com)

הפתעת העונה

מנחם:

הפתעות העונה שלי הם דווקא שני רוקיס:

ב- AL ההפתעות  שלי לבינתיים הם וולדימיר גואררו מהטורונטו בלו ג'ייז, ופיט אלונסו מהמטס.

ב- NL הפתעת העונה שלי הם שני רוקי'ס מהסן דיאגו פדרס – פרננדו טליס בן ה-20 (שאמנם נפצע) וכריס פדאק.

הקבוצות שלקחו הימור עם הבחירות הגבוהות שלהן, רואות איך ההחלטות שלקחו משתלמות בגדול. פרננדו טטיס ג 'וניור, 20, כבר השחקן הטוב ביותר של הפאדרס (אם כי כרגע הוא נכנס לרשימת הפצועים), ובן ה- 23 כריס פאדאק, שנראה כמו אייס בהתהוות עבור סן דייגו. שחקן הבסיס הראשון של המטס, פיט אלונסו היה אחד מה-sluggers הפוריים ביותר בליגה כבר בחודש הראשון שלו במייג'ורס. ויחד עם ולדימיר גררו ג'וניור (סוף סוף) על הבמה של הבלו ג'ייז, זאת עשויה להיות העונה שבה אנו מסתכלים לאחור, ורואים את עלייתם של מספר כוכבי על.

יוני:

AL – חורחה פולאנקו, טווינס

השורט סטופ של הטווינס, שיש הרואים בהם הפתעת העונה ברמה הקבוצתית (לא אני, תראו את הפריוויו שלי לעונה), תמיד היה שחקן סבבה. אבל מה שהוא עושה העונה, והצורה שהוא מנהיג את הקבוצה שלו מהתפקיד המחייב כל כך על המגרש, מאוד מרשים. פולאנקו שיפר את ממוצע החבטות של מ-288. ל-319, את ה-OBP מ-345. ל-377. ואת ה-OPS מ-773. ל-895. מרשים מאוד.

NL – קטל מארטה, דיימונדבאקס

הסנטר פילדר של אריזונה, מעבר להגנה מבריקה, רושם חתיכת קפיצה העונה. מממוצע חבטות של 260. ו-14 הום ראנס ב-2018, רושם מארטה בפחות מחצי כמות משחקים 20 הומרס וממוצע חבטות של 312., כשהרבה בזכותו הדי-באקס בתמונת הוויילד קארד של הנשיונל ליג.

גיא:

AL – מינסוטה טווינס

מ- 0.481 בשנה שעברה ל-0.636 השנה. וזו לא קפיצה של ניצחונות צמודים שמלמדת יותר על מזל מאשר על יכולת. זו קפיצה ביכולת נטו.
1 עד 9, כולם חובטים, וההגנה? לא פחות טובה. הפתעת העונה, לא רק של ה- AL, הפתעת העונה של ה-MLB.

NL – רובינסון קאנו, ניו יורק מטס

הפתעות לפעמים מגיעות גם ברע. מהמטס, בשנים האחרונות, אי אפשר לצפות ליותר מדי. אבל השנה יש להם בסגל (למרות הציפיות הנמוכות למדי) את הפתעת העונה. לא, אני לא מדבר על פיט אלונסו. אני מדבר על קריסתו של רובינסון קאנו. בשנה שעברה הוא החמיץ חצי עונה, כך ש-10 ההום ראנס היו סבירים (קצב של 20 הום ראנס, 100 RBI, וממוצע חבטות של 0.303 זה לא רע בכלל).
העונה? כאמור, קריסה. ב-64 משחקים יש לו 4 הום ראנס וממוצע חבטות של 0.239, הנתון הגרוע בקריירה.
פתאום זה כבר לא אותו שחקן שרק לפני שנתיים שיחק באולסטאר ה-8 בקריירה. זה השחקן שגורם לאוהדים לתפוס את הראש ולבכות – "לו אתם משלמים 120 מיליון דולר ל-5 שנים???"

יניב:

AL – טקסס ריינג'רס

איזו הפתעה נעימה קיבלנו העונה מהריינג'רס. כל הסימנים הראו שהקבוצה תמשיך את מגמת הירידה שהיא חווה בשנתים האחרונות, אבל בטקסס לא התחשבו בכל ההערכות והתחזיות, והם כרגע במאזן חיובי של 0.533, שיפור ניכר לעומת ה- 0.414 של העונה הקודמת. אז מייק מינור משחק נפלא בהגשה, ג'ואי גאלו כבר עם 20 הום ראנס, ופתאום הפלייאוף נמצא בהישג יד, ואת זה כבר אף אחד לא צפה.

NL – ג'וש בל, פיטסבורג פיירטס

הפוטנציאל היה שם בשלוש העונות האחרונות, והשנה הכל מתחבר לעונת שיא של שחקן הבסיס הראשון של פיטסבורג. 27 הום ראנס, 84 RBI (מקום ראשון ב- MLB), והנה קיבלנו כוכב בהתהוות.

הפתעה גם כשחקן וגם כקבוצה (צילום: twinkietown.com)

אכזבת העונה

מנחם:

AL – איש הבסיס השני של טקסס ריינג'רס ראונד אודור

משחקן שחבט 35 הומרס ב-2017, ו-33 הומרס ו-16 גניבות בעונה שעברה, לאחד עם רק 8 הומרס ב-58 משחקים העונה, ושריפה ב-5 נסיונות גניבה? ואל תשכחו את חוזהו על 49.5 מיליון ל-5 שנים!

NL – קייל פרילנד, קולורדו רוקיס

פשוט אין להסביא את מה שקרה לפרילנד. לרדת ממקום רביעי בבחירת סיי יאנג בעונה שעברה, להיות העונה פיצ'ר באלבוקרקי, קבוצת ה-AAA של קולורדו? ממקום רביעי בין כל הפיצ'רים לרדת לליגה ב' תוך 4-5 חודשים? לא יאומן כי יסובר, וגם לא ניתן להסבר.

יוני:

AL – רד סוקס.

האלופה היוצאת עשתה לעצמה הרגל בעשור האחרון, לנוע מעונות מעולות לעונות חלשות. אבל הפעם אין באמת סיבה נראית לעין, אין יותר מדי פציעות חמורות, הסגל נשאר ברובו (חוץ מהבולפן), כך שמרחק של תשעה משחקים מהמקום הראשון באמריקן ליג מזרח לא ממש מוסבר. אבל היי, יש עוד חצי עונה.

NL – המטס

כמה דיברו על הקבוצה מהקווינס, פיצ'ינג רוטיישן מושלם, מובל על ידי שני תותחי על בדמות נח סינדרגארד וג'ייקוב דגראם, ורכש מרשים כמו אדווין דיאז ורובינסון קאנו. אבל קאנו לא הגיע לעונה הזאת, יואנס סספאדס, המחבט העיקרי של המטס, לא שיחק משחק אחד, ודיאז לא יציב. והשורה התחתונה – המטס במקום האחרון בבית, רחוקים 19.5 משחקים מהברייבס.

גיא:

AL – חוזה רמירז, אינדיאנס.

רמירז סיים שלישי במירוץ ל-MVP, לא רק בשנה שעברה. גם בעונה לפני כן. השנה? יש לו עד כה 5 הום ראנס בלבד. העונה הבינונית של האינדיאנס (385 ראנס. מקום 11 ב-AL), זה לא מעט בגללו.

NL – סאן פרנסיסקו ג'איינטס

זה היה מאבק קשה בין כל מה שהוא מטס (מי אמר רובינסון קאנו?) לבין הג'איינטס. 2 הקבוצות ממש מאכזבות (39 ניצחונות לכל קבוצה), אבל אלו הג'איינטס "שמנצחים". מאזן שכזה לקבוצה עם הפיירול החמישי בגובהו בליגה? הרוויחו ביושר את התואר "אכזבה. נקודה."

יניב:

AL – לוס אנג'לס איינג'לס

זאת כבר אכזבה מתמשכת……. איך קבוצה שמשחק בה מייק טראוט "מצליחה" להגיע לפלייאוף רק פעם אחת בתשע השנים האחרונות? שלוש עונות אחרונות במאזן שלילי ועוד היד נטויה. אז בסדר, קשה מאוד לזכות באליפות, אבל עוד עונה עם מאזן של 0.495? שוב מקום רביעי בבית? אכזבה, כבר אמרתי?

NL – קייל פרילנד, קולורדו רוקיס

ירידה ביכולת של ספורטאי זה דבר טבעי ונפוץ, אבל מה שעובר על פרילנד השנה כאילו לקוח מטרגדיה יוונית. מפסגת המגישים בשנה שעברה (רביעי ברשימת ה- Cy Young), פרילנד מושלך לקבוצת הבת של הרוקיס עקב צניחה מזעזעת בכל סטסטיקה אפשרית, כזה דבר גם זקני השבט לא זוכרים. ולחשוב שעוד שמחתי שהצלחתי לקחת אותו לקבוצת הפנטזי שלי…….

עצוב….. (צילום: kdvr.com)

 

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. רעיון מצויין והתחלה של מסורת. תודה

  2. לא יודע מה קרה עם השם

  3. תודה, יופי של פוסט, החכמתי
    .
    אני אוהד הדודג'רס ובכל זאת זה כמעט בלתי אפשרי לבחור סיי יאנג ו-MVP ב-NL..
    .
    ריו הוא מסוג המגישים שלמרות חצי עונה מצוינת בגזרת ה-ERA הוא די "משעמם" עם הגשות לא מאוד חזקות או מסובבות אלא שליטה מדהימה (רק 10 הולכות), ואילו שרזר המגיש הכי מחשמל בליגה.
    99% שעד סוף העונה כבר לא תהיה שאלה ושרזר יעקוף את ריו וייקח את הסיי יאנג אבל כרגע למרות כל ה"מסביב" הבדל של נקודה שלמה ב-ERA זה מספיק כדי לתת לריו את היתרון.
    .
    יליץ' ובלינג'ר כמעט תאומים סיאמיים לפי המספרים, לא יכול להכריע במקרה הזה.
    .
    המטס זה תאונת רכבת, תענוג לראות אותם מתרסקים כל עונה מחדש
    .
    האיינג'לס באמת אכזבה גדולה, לא מבין איך הם לא במצב הרבה יותר טוב
    .
    דייב רוברטס מאמן עונה רגילה טוב אבל כזה שיהרוס לך את המשחקים הכי חשובים בפלייאוף עם ניהול משחק ומגישים מזעזע

  4. יופי של כתבה! תודה!

  5. מעניין, למרות שרמת ההבנה שלי בבייסבול שואפת לאפס. לא ממש הבנתי את כל העניין עם שתי הליגות – הן נפרדות כל השנה ונפגשות רק בגמר? מה הפואנטה?

    1. נפגשות גם במהלך השנה (אבל מעט – כ-20 משחקים מתוך 162), התארים למצטיינים נפרדים

      1. תודה. לפי מה שראיתי בפוסט, יש שתי קבוצות של ל.א. קצת מבלבל. יש טעם, או שכמו בnba השאירו מתוך הרגל בניגוד להגיון?

        1. האיינג'לס בכלל משחקים באנהיים וזה גם היה שם הקבוצה עד ששינו את השם ל-LA לפני כמה שנים כדי להגדיל את בסיס האוהדים, מאמין שזה עזר להם קצת אבל היחס בכמות האוהדים והיוקרה של המועדונים הוא בערך כמו הלייקרס לעומת הקליפרס

  6. רעיון יפה וכתיבה יפה. חלק מהבחירות קצת מוזרות בעיני.
    למשל, מנחם – גררו, טאטיס, אלונסו, פאדאק – לא יכולים להיות הפתעת העונה לדעתי. הם טופ-פרוספקטס שצפויים לככב בליגה ולא רוקיז שהגיעו משום מקום. פול דה-ג'ונג, לאנס לין, חורחה פולנקו והנטר פנס היו בחירות הרבה יותר מתאימות – שחקנים שלא בדיוק ציפו מהם לככב וכולם נותנים עונה יוצאת מהכלל.
    לבחור את הג'יינטס והאיינג'לס לאכזבת העונה – אי אפשר למדוד אכזבה רק ביחס לפיירול ב-MLB כי שחקנים חותמים על חוזים ל-5-10 שנים. הג'יינטס זכו ב-3 אליפויות בעשור האחרון ועכשיו משלמים את המחיר על החוזים הגדולים והטריידים שרוקנו את קבוצות המיינורס שלהם מפוטנציאל. אף אחד לא חשב שהם יגיעו רחוק השנה – הם היו צפויים מראש להסתובב בתחתית הליגה. האיינג'לס לא מצליחים כי ההשפעה של שחקן אחד על קבוצה בבייסבול היא קטנה מברוב ענפי הספורט – וכך למרות שיש להם את השחקן הטוב בליגה – הקבוצה פשוט לא מספיק טובה.
    הבחירה בדייב רוברטס למאמן העונה? אין סיבה שהיא תעלה שאלות. הוא מוביל את הקבוצה הטובה בליגה כרגע – ולמרות שחומר השחקנים משחק תפקיד משמעותי – להגיד שלא מגיע לו רק בגלל שהקבוצה שלו טובה זה כמו להגיד שלא הגיע אף פעם לפיל ג'קסון להיות מאמן העונה כי היה לו את ג'ורדן, קובי או שאק.

    ואגב תיקון קטן לגיא – גולדשמידט עבר מאריזונה לסט.לואיס בטרייד – לא כשחקן חופשי.

  7. טראוט שווה כל סנט מהחוזה שלו. הוא הפנים של הליגה ובבדיקה שערכו הוא השחקן היחידי שהאוהד הספורט הממוצע, זה שלאו דווקא עוקב אחרי הבייסבול, יזהה במבחן עיוור. כישרון חד פעמי שהיה כוכב בכל דור או סיטואציה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט