סיקור משחקי חג המולד ב-NBA / גיא רוזן

 

ניו יורק ניקס (17 – 16) 98 – פילדלפיה סיקסרס (15 – 18) 105
משחק כדורסל נהדר, "אולד סקול סטייל" היה הלילה.
אני לא זוכר הרבה משחקים בשנים האחרונות בהם לגבוהים היה תפקיד כל כך מכריע בתוצאת המשחק:
מצד אחד זה היה אמביד, שהיה דומיננטי ב-2 צדי המשחק, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 25 נק', 16 רב', 3 אס', 3 חס'.
מהצד השני, בהתקפה זה היה קנטר במשחקו הטוב ביותר העונה, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 31 נק', 22 רב' (11 בהתקפה!), ולצדו זה היה פורזינגיס שסיים משחק עם אחוזים נמוכים (6 מ-19 מהשדה, 22 נק'), רק 7 רב', אבל עם דומיננטיות בצד ההגנתי כאשר יש לו 5 חסימות במשחק.
המשחק היה צמוד ומותח לכל אורכו, כאשר בשום שלב של המשחק, אף אחת מהקבוצות לא מצליחה לפתוח פער דו ספרתי,
וכאשר ישנם 30 שינויי הובלה במשחק.
מהלך של 3 נק' של פורזינגיס (סל ועבירה), 5 דקות לסיום המשחק קבע שוויון 89 במשחק.
מאותו הרגע, אלו היו הסיקסרס שתפסו את ההובלה, אותה לא אבדו עד הבאזר.
16 – 9 לסיקסרס ב-5 הדקות האחרונות הגיעו בעיקר הודות לדקות מצוינות של אמביד, של רדיק (בזכות האחוזים המצוינים שלו מהעונשין), ושל סימונס, שעד לאותו שלב לא ממש תרם לסיקסרס במשחק (4 מ-8 הנק' של סימונס במשחק הגיעו באותן 5 דקות אחרונות).
בעוד שגבוהי 2 הקבוצות די קיזזו את עצמם (אולי עם יתרון קטן לניקס),
ההבדל במשחק היה תרומתם של שחקני החוץ:
הניקס סיימו את המשחק עם 4 שלשות ב-26.7% (שחקן החוץ היחיד מהניקס שפגע הלילה היה קורטני לי שסיים את המשחק עם 20 נק'ף 8 מ-13 מהשדה, 2 מ-4 מהשלוש).
הסיקסרס סיימו את המשחק עם 10 שלשות ב-34.5% (רדיק עם 24 נק', 4 מ-8 מהשלוש).

 

גולדן סטייט ווריורס (27 – 7) 99 – קליבלנד קאבלירס (24 – 10) 92
זה לא היה משחק גדול ששוחק הלילה במפרץ.
הקאבס סיימו את המשחק עם 31.8% מהשדה,
גולדן סטייט סיימו את המשחק עם 46.3% מהשדה, אבל רק 27% מהשלוש.
לא משחק גדול, אבל כן משחק צמוד, מותח, ועצבני. גם במשחק הזה, שום קבוצה לא הצליחה לפתוח פער דו ספרתי בשום שלב של המשחק, כאשר 1:59 לסיום, סל של לברון קבע שוויון 92.
שלשה של קליי תומפסון העלתה את גולדן סטייט ליתרון 95 – 92, ואת ההזדמנות האחרונה של הקאבס לחזור למשחק עצר דוראנט עם חסימה על לברון, 26.5 שניות לסיום.
תוצאת הסיום נקבע אחרי שזריקות עונשין מוצלחות של גולדן סטייט העלו את ההפרש עד ל-7 נק'.
קליי תומפסון היה נהדר כאשר הוא מסיים את המשחק עם 24 נק' (4 מ-7 מהשלוש),
דוראנט היה דומיננטי ב-2 צדי המשחק, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 25 נק', 7 רב', 2 חטיפות, 5 חסימות,
אבל המצטיין של גולדן סטייט היה דריימונד גרין, כאשר הוא המנוע של הקבוצה הלילה, הן בהתקפה, והן בהגנה, והוא סיים את המשחק עם טריפל דאבל של 12 נק', 12 רב', 11 אס', וגם 2 חטיפות.
הסיבה שקליבלנד הצליחו להשאר צמודים לגולדן סטייט למרות האחוזים האיומים מהשדה, ולמרות הערב הגרוע ביותר של לברון השנה (20 נק', 7 מ-18 מהשדה, 6 רב', 6 אס', 7 איבודי כדור),
זה היתרון בריבאונד ההתקפה (19 – 10 לקאבס),
יתרון אותו עזר להשיג המצטיין של הקאבס הלילה –
קווין לאב. לאב סיים את המשחק עם 31 נק', 18 רב' (7 בהתקפה), ו-6 שלשות.
ספסלי הקבוצות (מה שהיה אמור להיות אחד היתרונות של הקאבס) סיימו את המשחק עם 21 נק' לכל ספסל.

 

בוסטון סלטיקס (27 – 10) 103 – וושינגטון וויזרדס (19 – 15) 111
המשחק התנהל בשליטת וושינגטון לאורך רוב שלביו, כאשר רק כמה דקות טובות של ספסל הסלטיקס במהלך הרבע האחרון מאפשרים לסלטיקס לעלות ליתרון של 5 נק', אבל חזרתם של שחקני החמישייה של וושינגטון הפכו 5 נק' פיגור ל-7 נק' יתרון תוך 3 דקות בלבד, ולמעשה הכריעו את המשחק.
הנתון של המשחק:
ביל, וול, מוריס, פורטר – כולם עם 15+ במאזן ה-(+/-) במשחק.
הספסל של הוויזרדס? אף אחד מהם (למעט מהימני ששיחק רק 6 דקות) לא סיים את המשחק עם (+/-) חיובי.
בשורות הסלטיקס, המגמה הפוכה. כל החמישייה עם (+/-) שלילי דו ספרתי (למעט טייטום עם (+/-) שלילי של 8- "בלבד").
שלושת שחקני המקס של וושינגטון היו מצטייני הוויזרדס הלילה –
וול (21 נק', 14 אס', 5 רב'), ביל (25 נק', 8 רב'), ופורטר (20 נק', 6 רב').
קיירי אירווינג (20 נק', 5 אס') היה הקלע המצטיין של הסלטיקס הלילה.

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (19 – 15) 112 – יוסטון רוקטס (25 – 7) 107
עוד משחק שהבטיח, וקיים.
עוד משחק בו אף אחת מהקבוצות לא מצליחה לעלות ליתרון דו ספרתי בשום שלב של המשחק.
אולי בפעם הראשונה העונה, ראינו מה שווה הפוטנציאל ההתקפי של הת'אנדר –
הקבוצה סיימה את המשחק עם 54.4% מהשדה, כאשר כל שחקני החמישייה מסיימים את המשחק עם 50% או יותר מהשדה.
כרמלו היה נהדר עם 20 נק', 8 מ-12 מהשדה, 2 מ-4 מהשלוש.
ג'ורג' היה נהדר עם 24 נק', 8 מ-15 מהשדה, 4 מ-7 מהשלוש.
ווסטברוק היה טוב מאוד עם 31 נק', 12 מ-24 מהשדה (עדיין יותר מדי פול אפס, אבל רק ניסיון בודד מהשלוש), 11 אס'.
אדאמס היה כהרגלו סופר יעיל – 15 נק', 7 מ-9 מהשדה, 10 רב' (7 מתוכם בהתקפה).
אפילו רוברסון סיים את המשחק עם 3 מ-4 מהשדה (וכרגיל עם הגנה נהדרת).
כאשר התקפת הת'אנדר פוגעת, אז קשה מאוד לעצור אותם, היות ויש להם את אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה.
מנגד, בשורות הרוקטס חסרונו של כריס פול עדיין ניכר.
3 משחקים בהם הוא לא שיחק, 3 הפסדים לרוקטס.
הרוקטס היו חזק בתמונת המשחק לכל אורכו, אבל יום קליעה בינוני מינוס (43.2% מהשדה, 32.4% מהשלוש), מנע מבעדם להצליח ולהדביק את הת'נדר ברבע האחרון.
גם חולשת ה-"ספסל" של הרוקטס תרמה רבות להפסד (8 נק' מהספסל הלילה, 3 מ-11 מהשדה).
הארדן (29 נק', 14 אס', 8 רב') היה הקלע המוביל של הרוקטס הלילה.

 

לוס אנג'לס לייקרס (11 – 21) 104 – מינסוטה טימברוולבס (21 – 13) 121
הרבע הראשון רמז שזה הולך להיות יום קל במשרד, עבור מינסוטה.
הלייקרס נראו כמו קבוצת ה-11 ניצחונות שהם, כאשר הם מסיימים את הרבע עם 20 נק', ורק 8 מ-25 מהשדה,
בעוד שמינסוטה נהנים מערב מוצלח של באטלר, ומסיימים את הרבע ביתרון של 9 נק'.
אבל הלייקרס, גם כאשר אינגראם ובול לא משחקים, הם הראו הלילה שעדיין יש להם את אחד הספסלים החזקים בליגה.
32 – 24 ללייקרס ברבע השני, והקבוצות ירדו להפסקה כאשר מינסוטה ביתרון נקודה בלבד.
הבעיה של הלייקרס?
בלילה בו חסרים שחקני מפתח, תפוקת החמישייה נפגמה. וזה אומר שברבע השלישי, בדקות בהן החמישייה של מינסוטה חזרה, ללייקרס חסרו כלים חשובים. ומינסוטה, הם תוך כמה דקות בלבד העלו שוב את היתרון ל-9 הפרש.
אבל הלייקרס השנה, הם פעם אחר פעם מראים שזו קבוצה שלא כל כך מהר נכנעת,
ושוב אלו שחקני הספסל שצמצמו את ההפרש, ולקראת סוף הרבע השלישי, הם אפילו העלו את הלייקרס ליתרון ראשון במשחק.
סל של רנדל, 11 דקות לסיום, העלה את הלייקרס שוב ליתרון, הפעם 84 – 83,
יתרון שיתברר כאחרון שלהם במשחק.
ריצה של 13 – 0 של מינסוטה (8 נק' של טאונס, 5 של קרופורד), העלתה את הקבוצה ליתרון 94 – 84,
ומהפרש זה, הלייקרס כבר לא הצליחו לחזור.
טאונס (21 נק', 10 רב'), באטלר (23 נק', 5 רב', 8 אס'), וטיי גיבסון (23 נק', 9 רב') היו המצטיינים בשורות מינסוטה.
קוזמה (31 נק'), ורנדל (16 נק', 7 רב') היו מצטייני הלייקרס.

לפוסט הזה יש 100 תגובות

    1. fכאחד שראה 4 מ-5 המשחקים אני מצטרף למשגיח באומרי שזה סיקור יעיל וקולע ומתאר את המשחקים בצורה קולחת, מעניינת, ומדוייקת.

  1. תודה רבה !
    ראיתי את המשחק המרכזי.
    דוראנט בהגנה בלתי נתפסת, חסימות, מלחמה מול לברון ואח"כ צריך גם לקלוע בהתקפה. בהחלט מרשים.
    לברון בערב בינוני עדיין מרשים ביותר עם ראיית משחק נדירה.
    קיבלנד היו במשחק עד הסוף ועבירה של דוראנט לא נשרקה בסיום. הכל פתוח במאבק בינהם כאשר הפצועים יחזרו.

    I love this game

  2. תודה על הסיקור גיא!

    חייב לציין שמתוך 3 ההפסדים הרצופים של הרוקטס, זה של הלילה נוסך בי הכי הרבה אופטימיות.
    אוקלהומה שיחקו מעולה, בבית עם קהל משולהב, ובכל זאת המשחק היה צמוד לכל אורכו.
    עם פול שיעזור לניהול ההתקפה ויחלוק את הדקות עם גורדון והארדן, ועם א-מוטה שיציק בהגנה למלו או ג׳ורג׳, אני לא רואה איך יוסטון מפסידים לאוקלהומה.
    סך-הכל הפסד מעודד.

    מה שלא מעודד זה שאי אפשר להמשיך עם הסגל הקצר הזה עד סוף העונה, בטח שפול הוא פוטנציאל תמידי. אם הציפייה היא להיות מקומות 1-2 במערב, בקצב הזה זה לא יקרה.

  3. תודה גיא, סידרת לנו אחלה ערב של משחקים.
    אחד הדברים שבלטו לי במיוחד בצפייה בקרבות ראש בראש של גולדן סטייט וקליבלנד, ואחר כך בין אוקלהומה ויוסטון זה עד כמה החוסר בסנטר סולידי יכול להיות קריטי לשתי הקבוצות הראשונות בשלבים מאוחרים בפלייאוף. אדאמס רצח את יוסטון באופנסיב ריבאונדס ויש לו ניידות מפתיעה לבחור כזה גדול גם לצאת לקלעים, וקפלה מצידו עשה שמות בהתקפה והפריע לחודרים בהגנה בלי סוף.
    לפיינליסטיות אין את הפריבילגיה הזו ומעניין איך זה ישפיע עליהן.

  4. אז נעתיק מהטוויטר בצד ונדליק את אוהדי הלייקרס.
    קוזמה הפך לרוקי השני ב30 שנה האחרונות לקלוע מעל 30 נק' במשחק כריסמס. הוא ולברון.
    עזבו הכל ותעלו את החולצה שלו כבר עכשיו

  5. תודה גיא.

    כתבתי אתמול שלברון צריך יותר מ 6 אסיסטים כדי שלקאבס יהיה סיכוי. היו לו 6 בדיוק…

    השיפוט היה מוזר, כרגיל (אם השיפוט הוא תמיד מוזר – אולי הוא לא מוזר כלל?), כלפי שני הצדדים. עבירות ברורות לא נשרקו או לא-עבירות נשרקו.. למרות זאת, משחק בינוני מאוד שלא התעלה בשום שלב. דוראנט שחקן גדול אבל השנה לדעתי הגישה שלו מחורבנת בכללי. Flexing לא נראה עליו טוב אלא סתם מגוחך. שימשיך להתרכז בכדורסל ולא בטכניות ומחיאות כפיים של ילד בגן. מי שניצחו את המשחק ללוחמים היו גרין (גם אותו אני לא סובל, אבל לפחות איתו מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל) ואיגואדלה. גרין כל המשחק, אנדרה ב- 2-3 דקות של וטרניות וקבלת החלטות מצוינת.

    אבל עם כל זה, יש משהו במה שדדי מטיף אליו כבר מספר ימים. אולי זה כי קרי אאוט, אולי סתם חורף ודיכאון וזה, אבל יש תחושה אצל הלוחמים שמשהו לא דופק כמו שצריך. כאילו ירד להם ההייפ, גם מעצמם. הם צפויים וטובים, מה שפשוט מסתכם בשעמום. ולכל העגלונים פה באתר שקוראים את זה ואומרים לעצמם ״שטויות, אני נהנה ואיזה כדורסל מעולם אחר״ – תהיו כנים עם עצמכם. לא איתנו, אבל עם עצמכם. זה פשוט לא זה. אולי הם עדיין יזכו אחרי 16:0 או משהו מפלצתי אחר, אבל זה פשוט לא זה.

    פילי והניקס לא רעות בכלל. מסכים עם מה שדובי כתב אתמול לגבי פורזינגיס – אם הוא לא ינהיג, זה לא יבוא לניקס פשוט, וחבל. יש להם פוטנציאל לתת לו לטעום פלייאוף השנה בגיל צעיר – מה שעשוי להיות חשוב מאוד לעתיד שלו במועדון.

    1. זה פשוט לא זה כי
      א.יש להם לא מעט פצועים שהכי חשוב שקרי פצוע ואתה רואה שכל השיטה שלהם נדפקת מכך למזלם כמו שדה שוט כתב יש להם תעודת ביטוח בשם דוראנט.
      ב.אחרי שלושה גמרים רצופים ושליטה דומיננטית מטורפת הם הבינו שמה שצריך לעשות זה להיות על אוטומט עד הפליאוף ואז לתת גז.דרך אגב זאת אחת הסיבות שכל התחזיות של סומסום על אובדן התחרותיות ל5 שנים לא נכונה בעיקר בגלל מימד השחיקה.אז נכון השנה הם ישייטו על אוטמט בליגה הסדירה וכנראה יתעוררו בפליאוף אבל שנה הבאה גם בפליאוף יהיה להם קשה יותר לעשות את הסוויץ ובהחלט יוכלו להפתיע אותם

      1. לא קונה את עניין הפצועים, כשקרי פצוע השיטה אולי נדפקת אבל בסוף הם כן מנצחים רוב הזמן. זה פחות קשור לניצחונות כי גם כשקרי היה הם זייפו העונה.

        לגבי הדבר השני שציינת, כאן מן הסתם אני יותר נוטה להסכים ובסוף ימים יגידו. אם יתחילו את הפלייאוף וייראו כמו שנה שעברה – אודה ואתוודה על הספקנות שלי. אבל מה עם לא?

        אגב לגבי אובדן התחרותיות – באופן אישי מעולם לא האמנתי בזה ועדיין אני לא מאמין. ציינתי את זה גם בתגובות קודמות שלי. זה שיש קבוצה אחת שהיא בהרבה יותר טובה מכל השאר – פשוט מחייב את האחרות לעשות התאמות ושינויים, גם אם דרסטיים. עונה שעברה הליגה הייתה קצת בשוק ואחרי שהבינו לאן זה מוביל בפוסט סיזן, השנה כבר ראינו תגובות קריטיות (יוסטון, אוקלהומה) ויהיו עוד גם שנה הבאה – במיוחד אם גם השנה האליפות תיפול במפרץ.

  6. הקאבס לא מנצחים קבוצות טובות בחוץ וגולדן לא שונה מהם. מה שכן היה שונה זה היכולת של לברון במשחקו החלש ביותר העונה

  7. תודה על הסיקור המהיר. השלמתי את אוק' סיטי בדיליי וקראתי את התגובות – לגבי ה-"מה אם" של ראס, הארדן, קיידי ואיבקה – כולם צודקים. אני כמו תמיד מסכים עם אדיסו – רק פציעות עצרו את אוק' סיטי אחרי גמר 2012.
    לגבי דוראנט – עקף מזמן את לברון, בעיקר בהגנה. אני חושב שסדרה בין יוסטון ו-ג"ס תסתיים ב-4:1 גג ללוחמים. יוסטון רזים מדי על הספסל ובלי קשר אנשים לא מבינים מה גודל התרומה של קיידי. זו חברת ביטוח. לפני שנתיים, הוא וראס – שני אולסטארים בלבד בקבוצה – משכו קבוצה היסטורית ל-7 משחקים שכללו 4 הפסדים צמודים ו-2 תבוסות. מי ביוסטון אמור לשמור על דוראנט? הארדן?
    🙂
    בדיון על דוראנט ומייקל, אני חושב שאי אפשר להשוות כי הכדורסל התפתח. אם בוחנים "סקילס" (יכולות) זה די מגוחך – דוראנט עולה על מייקל במהירות, בכדרור, בקליעה, במסירה, בריבאונד ובהגנה. שכחתי משהו?
    לפחות קליבלנד הראתה אתמול יכולת להאט את דוראנט – קרואודר חזק ומוציא מדוראנט הרבה מאמץ בתנועה בהתקפה. קווין לאב הוא אחד השחקנים שאני הכי אוהב בליגה – הוא תמיד בא לעבוד, תמיד נותן האסל בשני הצדדים, אף פעם לא מוריד מה-100%. כמה שחקנים כאלה יש בליגה? (קרי, ראסל, השנה גם דוראנט).
    ולסיום – אוק' סיטי עם הצהרת כוונות בעירבון מוגבל וחשוב מכך – המשכיות בקו ההשתפרות. כמו כולם כאן גם אני חושב שראסל צריך לזרוק פחות ולתת יותר לחברים. עדיין, יש לו שני סלי ניצחון במשחקים הקודמים, וסלי קלאץ' הערב. הצמודים התחילו ליפול בצד הנכון.

    1. דוראנט לא עולה על מייקל בכדרור, מהירות, מסירה והגנה. לא מינה ולא מקצתה.
      לג'ורדן 9 בחירות לחמישיית ההגנה כולל בחירה לשחקן ההגנה. קייס רציני לשומר הגרדים הטוב בהיסטוריה. איפה הוא ואיפה דוראנט בשלהי העשור השלישי לחייו בלי בחירה בודדת לחמישיית הגנה כלשהי.
      "קליעה" – מה הכוונה בזה? ייצור נקודות? אין מה להשוות. מייקל עליון על דוראנט משמעותית.

      1. מייקל עולה על דוראנט בעיקר באופי ובהשפעה שלו על השחקנים שלו, של היריב, המאמנים בדני הצדדים, השופטים, התקשורת והקהל. זו הסיבה שהיה בלתי מנוצח. אני דיברתי על יכולות (סקילס). קליעה? דוראנט טוב ממנו מכל טווח, בעיקר מהשלוש.

        1. לקחתי חתך של עד גיל 29.
          דוראנט מייצר נקודות ב-1% אפקטיבי יותר רק שהוא מייצר 5 נקודות פחות.
          32.3 נק' ב-52.6 %EFG, לדעתי, זה משמעותית טוב יותר מ-27.2 נק' ב-53.6 EFG%.

          1. זה מצחיק.
            1) אתה מדבר על השחקן שקיבל הכי הרבה שריקות מתנה מהשופטים בהיסטוריה של המשחק.
            2) היום הרבה יותר קשה לחדור ולקלוע מתחת לסל מאז

          2. מעניין, לא הגעתי לרזולוציות כאלה. אין לי ויכוח על כך שמייקל הוא ה-GOAT אני מדבר על יכולות מקצועיות ולא מעבר (מנטליות, מנהיגות, ווינריות וכו'). דוראנט שני, אם בכלל, רק ללברון (בשיאו, לא היום) מבחינת יכולות "אולאראונד". מסכים עם הכותבים למטה – מייקל היום היה מתקשה לקלוע כל כך הרבה ולו רק בלבד מפני שהוא קטן יותר והאתלטיות שלו היום איננה חריגה כבעבר. דוראנט ולברון הם שילוב של מייקל, לארי ומג'יק – בתוך שחקן אחד (חכמה, הגנה, ריבאונד, כוח, נקודות וראיית משחק).

          3. תפתח את יוטוב תביט במשחקים מהתקופה הרלוונטית. אם זה לא יהפוך את התשובה לברורה עבורך אני לא יודע איך לעזור לך.

          4. מזא איך?
            אתה בטח לא מתכוון שהעניין הוא טכניקת ליי אפ שהשתפרה, אלא ההגנה של הקבוצה היריבה על הטבעת. מכאן עולה – ככל שלשחקנים קשה יותר לסיים מתחת לסל, כך ההגנה של הקבוצה היריבה טובה יותר.

      2. דוראנט הצעיר היה שחקן הגנה בינוני/גרוע וגם לא ידע לעשות נקודות בפוסט (כמו גם ראיית המשחק ויכולות המסירה שלו שלא היו משמעותיות ). דוראנט הנוכחי שומר מדהים ואין לי ספק שייכנס לחמישיית ההגנה ולדעתי גם עם קייס לdpoy. לגבי תפקודו כסקורר- דוראנט (בניגוד לגישת מייקל/קובי) כשיש שחקנים טובים על המגרש (או סתם שחקנים יותר דומיננטים ממנו בחדר ההלבשה כראסל) הוא יתן להם לקחת על עצמם יותר (ואולי הם לוקחים לו?) עד שראסל השתלט על אוקייסי הוא הספיק להיות מלך הסלים 4 פעמים וממוצעי הפלייאוף שלו קרובים לאלו של מייקל

    2. דה שוט מבחינת מצ' אפ עם יוסטון אז קודם כל דוראנט הוא באמת המפתח. הוא מיסמצ' מהלך, כמו לברון. אי אפשר באמת לעצור אותו אלא להאט אותו ולשחק איתו פיזי. גם טאקר וגם מבה אמוטה הגיעו בדיוק בשביל המצ' אפ הזה כשגם אריזה יכול לעשות לו חיים קשים.
      יוסטון דווקא יכולים לשים כל מיני הרכבים הגנתיים שיכולים להתמודד עם גולדן סטייט לא רע מבחינת מצ' אפ, אבל הם יהיו חייבים את כל השחקנים ברוטציה בריאים.
      בקיצור, לא חושב שגולדן סטייט יעשו חיים קלים מול הרוקטס, ממש לא. עדיין גולדן סטייט פייבוריטים, הם פייבוריטים מול כל קבוצה בליגה, אבל אחרי שראיתי איך הארדן ופול משחקים ביחד ומה הפוטנציאל שם, אני קצת יותר אופטימי שיש אפשרות כזאת לנצח אותם, גם אם לא גבוהה.

      1. אפלטון, אני עוקב אחרי השיח כאן בעירנות ונראה לי שדדי קצת הדליק אותכם, אוהדי יוסטון. הארדן ופול נראים נהדר יחד ופול הוא אכן חיזוק משמעותי, אבל מול המהירות של ג"ס אינני רואה דרך שלא תינגפו, בוודאי אם תגיעו לשם ללא HCA וללא רגליים בגלל האין-רוטציה של ד'אנתוני. כפי שאמרת בעצמך – יש ליוסטון בעייה עקרונית עם דוראנט. אתמול ראינו איך קראודר מצר את צעדיו עם המון המון כוח פיזי. זאת הדרך היחידה, אך לכם אין אחד כזה.
        ההצהרות של מורי לגבי האובססיה בעניין ג"ס הן לדעתי מעט מוקדמות. אוק' סיטי לא יהיו שטיח כמו בשנה שעברה ואם קאוואי יחזור ("אם" גדול) אז גם ס"א לא יהיו קוטלי קנים. אני אפילו הייתי לוקח בחשבון את מיניסוטה (למרות טיבודו), יש שם הרבה מאוד כישרון וג'ימי באטלר הוא לטעמי הסקנד הטוב בליגה (בהנחה שקיירי והארדן הם פויינט).

        1. דדי סתם מטריל מסיבה שעדיין לא מובנת לי.
          המצ' אפ של יוסטון מול גולדן סטייט הרבה יותר מעניין ממה שאתה נותן לו קרדיט, אבל כמובן שחייבים את כולם ברוטציה בריאים. כולם זה עד רמת הננה.
          יש 8 שחקני רוטציה לגיטימים שמהם ניתן לבנות ליינאפים שונים ושיטות משחק שונות. אחד מהם פצוע וזה כמו מגדל קלפים. זו הבעיה הכי גדולה של הרוקטס.
          חוץ מזה ביחס לזה שבתחילת העונה לא נתתי אפילו 10% סיכוי ליוסטון מול גולדן סטייט (בעיקר כי הייתי מאוד סקפטי לגבי איך פול והארדן יראו יחד), עכשיו אחרי שראיתי מדגם קצר בהרכב מלא, אני נותן ליוסטון 20% או 30% כששני הסגלים בריאים לחלוטין. עדיין יש כאן וואחד הר לטפס, אבל הסיכוי נראה קצת יותר טוב.
          לגבי המצ' אפ מול הספרס, אני חייב לראות את הספרס בריאים לגמרי כדי לקבוע אם אולדריג' יכול להמשיך ככה לצד קאווי ואז הם באמת מצ' אפ מפחיד.
          לגבי אוקלהומה, המשחק אתמול נתן לי ביטחון, כי הייתי בטוח שזה המצ' אפ הכי גרוע לרוקטס. אני כבר באמת לא חושב שווסטברוק מבין מה הוא צריך לשנות כדי שהקבוצה שלו תעלה לשלב הבא, אז עד שאני אראה את זה, יוסטון מבחינתי פייבוריטים די גדולים בסדרה מולם.

  8. אני חושב שתכלס דוראנט שחקן מושלם בשני צידי המגרש. לא היה דבר כזה. מכונת קליעה מושלמת שהוא גם שחקן הגנה כה פנטסטי. יותר אפילו ממייקל, כפי שכבר ציינו כאן. אני ממש שמח לראות את הסופר קבוצות שהרכיבו כדי להתחרות בתלכיד העצום של ג"ס, כמו מה שקורה ביוסטון, אולי בOKC, ובהחלט עדיין בקליבלנד, אבל אם אין פציעות משמעותיות, אין עדיין מי שינצח את את ג"ס בסדרה. היום הם ניצחו את קליבלנד למרות שג"ס לא קלעו טוב מהשלוש בכלל (10 מ37, ל27% גרועים) מתכלס בהגנה – 8 חסימות (מתוכם 5 של דוראנט), מלבד מהשלוש, שמשם קליבלנד קלעו מצוין, 42%, 15 מ36, בשאר הזריקות, 52 ממיד ריינג' ובצבע – קליבנד קלעו 25%, כי ג"ס לא נתנו להם. זה נתון מעולה. ללברון היה יום גרוע, אבל יש מצב שזה לא היה במקרה.

    1. עמ;לק
      הלוחמים היו ביום קליעה חלש, קורה.
      המלך היה ביום קליעה חלש כי ההגנה של הלוחמים חזקה.
      הלוחמים היו פצועים, הפרשים בריאים כמו שוורים

      1. קאבס חסרו את תואמס, רוז ושאמפ. לא חושב שזה "בריאים כמו שוורים".
        בכל מקרה, לברון בשתי סדרות הגמר האחרונות מאד יעיל ביצור הנקודות. קשה לבסס את הקביעה הזו ע"ס משחק בודד.

        1. לקרוא לרוז "חסר" או פצוע, זה קצת מצחיק… כי לא בטוח שהוא חוזר. כלומר תאורטית, הוא לא חלק מהקבוצה.

          תומאס – אנחנו עדיין לא יודעים איך הוא ישתלב, כמה ישפיע וכו'.
          אבל בל נשכח שמנגד – סטף לא שיחק. ואת החשיבות של סטף ללוחמים אנחנו יודעים.

          לדעתי, מיותר להכנס לדיון של "מה אם…" כי אף פעם לא נדע.
          בדיוק כמו "מה אם גרין לא היה מורחק בסדרת הגמר…" וכו'.

          1. למה?
            בשנתיים שלפני החתימה בקאבס, רוז שיחק ב-80% ממשחקי קבוצתו.
            הוא הוחתם על תקן רכז מחליף.
            הפציעה שלו?
            בעקבות עבירה גסה עליו במשחק נגד מילווקי.

            https://www.youtube.com/watch?v=N_wcY957PHw

            כך שבכלל אין ספק שהפציעה שלו שינתה את תכניות הקאבס, ופגעה בקבוצה.
            (כרגע הרכז הפותח הוא קלדרון. שאם נהיה כנים, לא באמת הוחתם על מנת לשחק, אלא כתעודת ביטוח, שלצערם של הקאבס, הם נאלצו להפעיל…)

          2. "מה אם" לא רלוונטי בעליל. הרלוונטיות היא רק לגבי סדרה עתידית.
            קרי וודאי שיותר טוב מתומאס ורוז, אבל העדר רכז לקאבס זו פגיעה גדולה יותר מאשר העדר קרי לדאבס.

  9. דוראנט נהיה כבר שחקן שלם לגמרי, אבל לדעתי בסדרה בלי קרי הם לא מנצחים.
    ראס נהיה אחראי למדי בשבועיים האחרונים, אולי נפל לו האסימון שיש עוד אנשים סביבו

    1. + 10
      צריך לזכור שדוראנט סוחב כבר עשרה משחקים קבוצה מאוד חסרה, בעיקר מתחת לסל (זאזא, גרין). מדהים כמה הוא ורסטילי, זז וקולע כמו גארד, עובד בהגנה ובריבאונד כמו גבוה.

  10. ואן גנדי שחקן העבר הרחיב על העוול השיפוטי במהלך השידור,

    הקאפקייק "דורנט", היה חייב להיות מורחק אתמול עוד לפני כל שערוריות השיפוט בסוף שעזרו לו לנצח את המשחק.

    1. אפרופו קובי.
      מעניין אם הנאנסת מדנוור הוזמנה ונכחה בטקס העלאת הגופיות שלו.
      ואם כן למה לא נתנו לה לדבר.

  11. אחלה סיקור
    מדהים לראות את דעיכתו של המלך. למרות מספרים היסטוריים הוא הפסיק לקבל כבוד מהשופטים (תכלס,עם הזקן המפחיד שלו גם אני הייתי מעדיף שיפסיד וילך הביתה)
    כספי נתן כמה מהלכים יפים בזמן המועט ששיחק.
    מעניין אם תהיה המשכיות באוקלהומה…..

  12. כשהתאנדר רוצים, הם יכולים.
    מסתדר שמול קבוצות כמו ג"ס ויוסטון הם הצליחו דווקא לנצח ואילו מול חלק מנמושות הליגה אף התבזו.
    הפרוייקט מתגלגל עוד שלב אחד ואני באמת חושב שעוד כמה משחקים ונצחונות שיתחברו להם ואולי אפשר להוציא פה חתיכת קונטנדרית.
    כן, גם בסדרה ארוכה מול יוסטון ובעיקר מאצ' אפ אפשרי מול הוורירס.
    יציבות היא מילת המפתח.
    ושיקום עוד ליצן שיהמר שיעבירו את פול ג'ורג' בטרייד בקרוב…

  13. היה כיף לצפות בקוזמה באוקלהומה ובגורדן בל, גרין אגב עם מחצית ראשונה מאוד רעב, נראה חלוד גם בזריקות וגם בניהול משחק.

    בל שיחק מעולה כל המשחק פרט לכמה טעויות בדקות האחרונות, היה צריך לזרוק ולא זרק אבל גרין ודוראנט דוחפים את הרוקי לזרוק כשהוא פנוי, ברגע שבל מוצא את החצי מרחק הוא יהיה שחקן מעולה לסוף משחק, גרין, דוראנט ובל בהגנה זה משוגע לחלוטין.

    1. היה מדהים לראות את החמישייה של גס בדקות הסיום באה כולה לעודד את בל, לאחר שני איבודים בהתקפה והחטאה משלוש

  14. סידור מעולה וזריז, תודה
    בקשר לשיפוט בג'ס (היי, סוף כל סוף משחק בשעות שאני יכול לראות!), בחצי הראשון השיפוט היה מוטה לטובת קליבלנד, כך שאפילו לי היה ברור שבמחצית הקובעת העניין יאוזן. באופן כללי אפשר לומר שהיה שיפוט חלש

    1. לא ציינתי את השיפוט, וגם לא אציין אותו בסיקורים עתידיים,
      בגלל שבינינו, נמאס מהתלונות על השיפוט.
      כל אוהד משוכנע שדפקו את קבוצתו.
      אבל האמת היא, שיש ימים בהם השיפוט טוב, יש ימים בהם השיפוט רע, ויש ימים בהם השיפוט פשוט לא עקבי.
      על פני 82 משחקים?
      זה מתאזן.

  15. מדהים לראות עד כמה קרי חשוב לווריורס.בלעדיו זה פשוט אוסף כוכבים שביום טוב יכולים לנצח וביום רע מפסידים.
    וכאן אני נכנס להשוואה בין קרי לדוראנט (רק שלא ישמעו אותי ויעלה להם לראש).אין ספק שדוראנט הפך לסקורר התקפי שלם ברמה שעוד לא נראתה ובעניין הזה יש לו יתרון על קרי.
    לגבי ההגנה אין מה להשוות בניהם בכלל.הסיבה שבכל זאת אני טוען שקרי טוב יותר מדוראנט היא שהוא הרבה יותר מסקורר. דוראנט הוא סקורר מפלצתי וסוטפר הגנתי כנראה הטוב בליגה.
    אבל זהו,מעבר לזה-נאדה. קרי חוץ מהיותו אחד הסקוררים הטובים בליגה הוא המוביל כדור ויוצר משחק הכי טוב בליגה
    הוא עושה את זה ברמה של להפוך אוסף כוכבים לקבוצה שמשחקת הכי נכון בליגה (ותודה לסטיב קאר) סיבה נוספת להעדפה של קרי היא השפעה על הגנה.לא צריך אותי כדי לראות איזה השפעה יש לשחקן הזה על הגנות.לא מעט פרשנים כבר אמרו עליו שהוא כנראה השחקן עם ההשפעה הכי גדולה על הגנות בהיסטוריה (כן,גם יותר מאלוהים, בגלל הטווח)

    1. אין לי אלא להסכים . קרי הוא מכונית המירוץ , דוראנט הוא המכונית החלופית שהביטוח מספק כשמכונית המירוץ נפגעת בתאונה .
      למי שיש ספק , שיסתכל על היעילות ההתקפית של ג"ס עם ובלי קרי , והירידה התלולה באופנסיב רייטינג בלעדיו . כשהוא לא משחק , נעלם כמעט לחלוטין משחק הטיקי-טקה בהתקפה . אין יותר התקפה זורמת , ובמקומה יש בידודים . כמובן שגם כמות המתפרצות יורדת .

      התוצאות – בהתאם . ג"ס ממשיכה לנצח – אבל בסקור נמוך ( לעיתים קרובות לא מגיעה ל-100 ) , ובהסתמכות על הגנה חזקה.

      דוראנט נחוץ מאוד , אבל השחקן שאין לו תחליף אצל הלוחמים בנוסף לסטף הוא דריי, שחקן ההגנה הטוב והורסטילי ביותר ב-NBA ( עם כל הכבוד לקוואי , שאולי שומר אישי טוב יותר , אבל לא שומר על כל 5 העמדות כמו גרין ).

      1. אשברי – אני חושב שאתה מוטה ולכן הנירטיב שלך מוטעה. ללא קרי (ועוד כמה חשובים) דוראנט לא מפסיד! ללא קרי, אם כל השאר בריאים, ג"ס עדיין מועמדת מספר חזקה לאליפות. ללא דוראנט – הם פגיעים מאוד, כפי שראינו ב-2015, כשהיו בשיאם.

        1. ד"א, דריי שחקן גדול, אבל אולי הטרמפיסט הגדול בכל הזמנים. עומד לבד על השלוש ובוחר מתי לזרוק, מוסר ללא לחץ על הכדור, שומר "קבוצתי" אבל משאיר את ההגנות האישיות לקליי ולדוראנט, ומגיע או הולך מתי שבא לו. לדעתי, שחקן מעולה שהייתי רוצה בקבוצה שלי, אבל אוברייטד. אני יש חמישה בתפקיד שלו שאני לוקח לפניו, בלי למצמץ (קווין לאב, אנטטוקומפו, דיוויס, אולדריג', חד קרן).

          1. מבחינה אסטתית ההתקפה של ג"ס נראית כל כך יפה וזורמת כשסטף משחק .
            אין מה להשוות מבחינת הנאת הצופים
            .
            אפילו אם באפקטיביות ההבדלים אינם גדולים איתו ובלעדיו.

        2. דה שוט – אני מכיר את ג"ס לפני ולפנים , ואתה זה שטועה, או לכל הפחות לא מדייק. גם ההטיה היא שלך , כמי שנחלץ להגן תמיד על גדולתו של KD.
          אינני חולק על כך שדוראנט בחמישיה הראשונה של גדולי ה-NBA היום. נניח אפילו שהוא לפני סטף , למרות שאלה השוואות שקשה לעשות בגלל תיפקודים שונים על המגרש .
          אבל ג"ס ללא סטף פגיעה יותר מג"ס ללא דוראנט . אני מזכיר לך את הריצה המטורפת של הלוחמים בסיום העונה שעברה , כשדוראינט היה פצוע , ושכללה הבסות של ס"א ויוסטון ב-B2B בחוץ ! סטף , בהיעדרו של דוראנט , נזכר שהוא האלפא של הקבוצה, ופשוט עשה שמות ביריבות .
          ברור ש-KD נחוץ . אבל הקבוצה היא קודם כל של סטף – כך היא נבנתה, על היעילות ההתקפית והריווח המטורף שהוא מאפשר בגלל האימה שהוא מטיל על ההגנות .
          אם אני צריך ללכת לריצת פלייאוף רק עם אחד מהם , אבל בהבטחה שהוא בריא 100% ( באובדן האליפות לפני שנתיים סטף היה מוגבל לאחר פציעה כפולה בסיבוב הראשון בפלייאוף מול הרוקטס) , אני מעדיף פלייאוף בלי דוראנט על פלייאוף בלי סטף , ומרבית אוהדי הווריורס יגידו לך אותו הדבר.

          באשר לדריימונד , אתה עושה לו עוול . נכון שהוא לא שחקן התקפה גדול . אבל בג"ס הוא לא צריך להיות כזה . הוא רק צריך להוביל את ההגנה , והוא פשוט שחקן הגנה מדהים , ובהתקפה לקחת את מה שנותנים לו כשמתמקדים בסטף , קליי ודוראנט. ולמרות שהוא לא האופציה הראשונה בהתקפה, הוא מוביל כדור ומוסר אסיסטים מצויין מצויין , וגם עם יד לא רעה בכלל .
          לגבי ההגנה שלו , אתה רושם שטויות . הוא לא גארד , ולכן הוא ממלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר כשהוא מחכה מתחת לסל . אבל זה לא בא על חשבון יציאה לקו החמש, אם צריך , ויש לו זוג ידיים זריזות בהגנה וחוש תיזמון מעולה. כשחקן הגנה , הוא לא סופר ממטר אף אחד מהחמישה שציינת , למרות שכולם שחקנים טובים ממנו התקפית . אבל כדורסל הוא משחק קבוצתי . דריימונד גם ווינר ענק ושחקן שמשתפר מאוד בדקות ההכרעה. תהיה בטוח שאם גרין מחר שחקן חופשי ורוצה לעזוב את ג"ס, אין קבוצה בליגה שלא תרדוף אחריו לקבל אותו בשכר מקסימלי.

          1. לגבי דוראנט וקרי – מקבל את דעתך גם אם לא מסכים. קרי גם לדעתי הוא שחקן ענק ולא מן הנמנע שללא דוראנט, היה מגיע גבוה בהיסטוריה של המשחק, לצד הגדולים ביותר. אני מת עליו, מעבר לתרומה המקצועית, הוא בין הבודדים שנותנים 100% בכל דקה, כמו מייקל, קובי, ווסטברוק ולאחרונה שמתי לב שגם לאב (אם כי לאב לא בחבורה, סטף בהחלט כן).
            לגבי גרין – אני חולק עליך. שומר גדול, לוחם גדול, מנהיג ובעל ידיים קשוחות ומעולות – הכל נכון. ובכל זאת, נסה לדמיין את הלוחמים עם כל אחד מאלה שמניתי במקומו (עזוב את אנטטוקומפו, הוא במעמד של כוכב. אתה ידוע מה, עוז גם את פורזינגיס. השאר הם משלימים כמו גרין). אתה חושב שעם גרין ולאב היו מחליפים קבוצות – הקאבס היו לוקחים אליפות ב-2016?

          2. למען האמת, גם דייוויד במעמד של כוכב, אם כי בפועל התקשה מאוד להכנס לפלייאוף. באשר לשכר מקסימום לגרין – קצת נסחפת.

          3. ההשוואות שאתה עושה לא נכונות . התרומה ההתקפית של לאב או אולדרידג' לא תוסיף הרבה לג"ס , כי היא תבוא על חשבון קלעי עילית שכבר יש לה ( סטף-קליי-דוראנט ) . לעומת זאת , שניהם לא מתקרבים בהגנה שלהם למה שנותן גרין , ולכן זו תהיה החלפה גרועה ללוחמים . הגבה הוא בכלל מקרה אחר , כי הוא נחוץ כסנטר ולא כ-PF , והייתי קולט אותו בשמחה במקום זאזא , אבל לא במקום גרין .

            לשאלה שלך , אם גרין ולאב היו מחליפים קבוצות הקאבס היו לוקחים אליפות הרבה יותר קל . להזכירך , לולא הפרובוקציה של לברון והתגובה של דריימונד שגררה היעדרות שלו ממשחק 5 , כנראה שהלוחמים היו עושים ריפיט .

          4. לאב חזק מגרין, עושה האסל הכי טוב בעמדה הזאת בליגה, צלף על ויודע לשחק מצויין ליד כוכבים. גרין ליד לברון זה הדבר הכי לא מתאים בכדורסל. כמו פול מקרתני בקליפ של ריאהנה FourFiveSeconds

          5. דה שוט,הפעם אני לא מסכים איתך.
            לא לגבי קרי ולא לגבי גרין.

            קרי וגרין הם השחקנים הכי חשובים בג'ס
            קרי התקפית כאשר מטיל פחד ופניקה בהגנת היריב,מנהל משחק מצוין וללא הוא החצי השני שלו פחות פורח (רואים כשקליי משחק עם דוראנט הוא פחות אפקטיבי בגלל האייסו של דוראנט ההגנות ממוקדות יותר).

            גרין הוא הדבק של הקבוצה הזו,הקולני ושר ההגנה שמנווט אותה ביעילות .
            השחקנים שהזכרת כמחליפים לגרין אינם נחוצים לג"ס ,ג"ס לא צריכה שחקני התקפה …
            אם תחליף את גרין בלאב קליבלנד הופחת לקבוצת הגנה ברמת על כאשר התקפית זה מסדר אותם מבחינת ההיררכיה,לא יהיו שאלות לגבי מי מספר 2 לאב או תומס…

          6. קרי מתקשה מול הגנות קשוחות ואלימות – ראינו את זה ב-2016 מול אוק' סיטי, ופעמיים מול קליבלנד. מסכים איתך שהוא זורע פניקה אצל היריב אבל דוראנט עושה זאת עוד לפני המשחק – הוא גורם ליריב להגיע מיואש וחסר אמונה. אין לי כוונה להקטין מקרי כי אני חושב שהוא יחיד בדורו, וכפי שאמרתי, לו היה חושב על המורשת שלו עד הסוף – היה מסרב להבאת דוראנט לקבוצה (גם סטיב קר נפל באותו הפח). עכשיו כל שנותר הוא "לשתף פעולה" ולעולם לא נדע לאן יכול היה להגיע.
            לגבי גרין – "ההגנה" שלו היא אגדה אורבנית. הרגליים שלו לא מספיק זריזות לכוכבי העל ולכן דוראנט שומר עליהם. לפני כן היו אלה בארנס ואיגי. קצת מזכיר את לברון המאוחר. מגן "קבוצתי" וכיוב'. גרין שחקן מצויין, אבל יש פורוורדים בליגה שלא נופלים ממנו, חלקם עם קליעה טובה יותר (לאב, מילסאפ), חלקם חזקים וגדולים ממנו (איבקה של 2016 טרף אותו בלי מלח, את גריפין שכחתי), חלקם מוסרים טובים ממנו (האירופאים למיניהם).
            המזל של גרין זה בעיקר שהוא משחק לצד סטף ודוראנט. לידם כל שחקן מעלה את הרמה ואת האחוזים שלו, תראה לדוגמה את כספי השנה או ג'אבל מק'גי אשתקד (בלי לזלזל חו"ח). יותר חשוב – לידם אתה בפריים טיים ארבע סדרות כפול שלוש עונות. שים את גרין במילווקי או אינדיאנה, או לחילופין דנבר, ואז נראה באמת עד כה הוא טוב. אולי כן, אולי לא, אני לא ציני.

          7. דה שוט – חבל להתווכח איתך . אתה חושב שאתה יודע טוב יותר מכל הפאנל הגדול שבחר בדריי לשחקן ההגנה של השנה . אפילו את המשחק אתמול ואת הידיים הזריזות ועבודת הרגליים שלו לא ראית .
            תתחיל לעקוב אחריו כי תענוג לראות את ההגנה שלו .

            רק לידיעתך , דריימונד שחקן שלם הרבה יותר מלאב. וכך גם קליי, שג"ס סירבה להחליף אותו בלאב, ובצדק , כשהאחרון עוד שיחק במינסוטה.

    2. אחלה תגובה ממש אהבתי גם אם לא הסכמתי לגמרי. סטף קרי הוא תופעת טבע אבל גם דוראנט מה שבטוח הוא ששני השחקנים הכי טובים בעולם כיום משחקים באותה קבוצה. אני לא מזלזל חלילה וחס בלברון אבל ככה אני חושב.הדבר השני הוא שלמרות זאת הפליאוף השנה יהיה הרבה יותר פתוח ממה שאנשים חושבים (גם בלי פציעות). אם יוסטון okc והקאבס נמצאים בכושר והלוחמים לא הכל אבל ממש הכל יהיה פתוח. ה 70 -80 אחוז סיכוי שוגאס נותנת ללוחמים היום זה הזדמנות להמר נגדם. אני בכל מקרה לגמרי עם הלוחמים זו קבוצה שקשה מאוד לא להתחבר אליה.

  16. אחד הדברים המשעשעים בתגובות זה הפרספקטיבה.

    דוראנט הוא סקורר מדהים, גדול אפילו מג'ורדן.
    לברון מעבר שלשיאו.

    דוראנט סיים את המשחק עם 8 מ-19 מהשדה.
    לברון סיים את המשחק עם 7 מ-18 מהשדה.

    גם אני חושב שזה היה אחד מהמשחקים החלשים של לברון השנה,
    אבל אם מסירים לרגע את משקפי האוהד, מגלים שהפערים זניחים למדי.
    אם משווים את הסטטיסטיקה העונתית?
    אז מגלים שלברון קולע העונה 28.1 נק' למשחק ב-56.5% מהשדה, ו-40.6% מהשלוש.
    דוראנט קולע העונה 26.2 נק' למשחק ב-50% מהשדה, ו-37.8% מהשלוש.

    דרך אגב –

    102 – 99 למזרח על המערב אחרי 44.6% ממפגשי מזרח/מערב.
    בעונה שעברה, אחרי 43.5% מהמפגשים, התוצאה הייתה
    107 – 89 לטובת המערב.

        1. חן ליפין אולי היה שחקן טוב מג'ורדן כלשהו אבל לא מהאחד שאתה סוגד לו. אני מבין שנעלבת בשמו אבל יש דרכים יותר טובות לבטא זאת.

    1. אל תשכח שקיי די קלע כמה שלשות ולכן האחוז האפקטיבי שלו (מלבד ה7 איבודים של לברון) עדיף. אבל זה לא הסיפור- ההגנה של לברון בירידה תלולה בשנים האחרונות בעוד דוראנט הופך את עצמו למגן מהטובים בליגה – לדעתי הטוב ביותר מכל מגן שאיננו דריימונד

    2. נראה לי שהעניין הוא יותר הזריקות שלברון לוקח לעומת דוראנט(אני לא מדבר על השלשות שהאחוז של לברון באמת מדהים ולא מובן)אלא קליעות של 2.לברון אם הוא לא לוקח שלשה אז הוא נכנס עד הסל ואילו דוראנטלא מעט זורק מחצי מרחק

      1. זה נכון. אבל חלק מאיכותיות של סקורר זה להגיע למקומות מהם הוא מייצר ביעילות.
        מה יותר טוב לקבוצה? תלוי בשאר השחקנים. דוראנט יוצר פותח את הצבע לשאר ולברון גורם להגנה להתכווץ בשביל הקלעים.
        סטט' משעשעת היא שללברון יש 3/4 מזריקות 3 מטיזי לוך (לא כוללל ניסיון התאבדות על הבאזר מול מילווקי מ2/3 מגרש).

        1. לדעתי 2 ממקסמים את היכולות שלהם בדיוק כפי שכתבת.אבל מבחינת סקורר שיודע לקלוע מכל מקום ומכל נקודה,פה לברון לא מתקרב לדוראנט

          1. מסכים, אבל אם נערב קצת דמגוגיה אז לכספי טווח יותר גדול משל שאק. ברור שלא תעז לומר שהוא סקורר טוב יותר. חלק מהיכולות של סקורר זה לבחור את הזריקות הנכונות ולהגיע למצבים היעילים.
            אני חושב שלברון ודוראנט שניהם סקוררים ברמה הגבוהה של ההיסטוריה וכל אחד מהם יודע להשתמש היטב ביתרונות שלו לשם כך.
            כמו שכתבתי, ברמת קריירה, שניהם מייצרים כמות דומה ביעילות דומה.

        1. לשם שינוי הפעם לא זקפתי את זה לחובת לברון,ציינתי את זה כתגובה לכך שנתת את האחוזים של שניהם מהשדה אז פשוט ציינתי שהאחוזים של לברון יותר גבוהים משל דוראנט בגלל מבחר הזריקות.

  17. אין , אין על החבר'ה פה , אלופים בלזרוק משפטים שיעוררו סערה, דוראנט גדול מלברון שווה 30 תגובות, ג"ס לא צריכה את סטף -עוד פייט אשברי ודה שוט, מנחם אתמול כתב שמקאו לא פחות טוב מקארי וכל המגיבים נכנסו למלכודת בריקודים , בקיצור אין רגע דל ( ואם יש , אז דדי או אידיוט אחר מעירים את קרמר והחגיגה מתחילה)

        1. אתה הסברת שאתה מקטר על השופטים כי אתה צריך להתאוורר.
          ההסבר שלך התקבל
          יש לך קארט בלאנש להתבכיין מהשלוש, מהחצי, מאיפה שבא לך
          🙂

      1. – Sir, there's a ship approaching. It seems like a Kardashian Troll ship.
        – Engage.
        -Are you sure? Usually we just let them through unnoticed.
        – Make it so.
        – Sir, are you just spitting catchphrases?
        – Beam me up, Scotty.
        -That's the other guy.
        – Use the Schwartz, Frodo.
        – That's not… not even close.
        – Resistance is futile
        – Ah, shit.

    1. לפני 200 שנה. זו קבוצה שכל פעם שנראה שהיא יכולה לעלות למקום הראשון היא מתחילה להפסיד. תתכונן לרצף של חמישה הפסדין בקיצור

  18. רק נקודה למחשבה
    בקריסמס 2015 ג"ס ניצחה וקליבלנד זכתה באליפות
    בקריסמס 2016 קליבלנד ניצחה והלוחמים לקחו את הטבעות הביתה
    קריסמס 2017: ג"ס מנצחת ו___ לוקחת את האליפות?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט