הקרב על המקום השמיני / מנחם לס

הטור הזה נכתב ב-7 בערב, כשההיט עולה עם מייק מילר – שלא נגע בכדור כבר חודש מלבד אתמול – בחמישייה. בעוד שעתיים פילדלפיה מגיעה לעיר המורמונים על שפת אגם המלח שלהם(בהשוואה לים המלח שלנו SALT LAKE הוא אגם של דבש) לשחק נגד יוטה, ושעה וחצי אחר כך, הלייקרס משחקת נגד גולדן סטייט. כמובן שהרבה יכול להשתנות מעכשיו (1:25 בלילה, שעון נווה שאנן) עד שיסתיים משחק הלייקרס (7 בבוקר, שעון כפר חסידים), אבל בגדול הטור הזה יהיה וולידי גם ב-9 בבוקר, שעון יבנה.

אז זהו המצב חלוצים:

לפני משחקי הערב הלייקרס היא 34-36, יוטה היא 35-34, ודאלאס היא 36-33. יוסטון, לפני הלייקרס, היא 31-39 והלייקרס לא רואה אותה אפילו עם טלסקופ.

הלייקרס נמצאת סוף-סוף במקום שהיתה רגילה לו בימים שהיא היתה קבוצת כדורסל שג'ק ניקולסון ודרקסלר היו יכולים להיות גאים בה: קבוצה בהובלה. לא משנה שהיא ראש לשועלים – שועלים? בקושי חולדות, אבל זה כבר ספור אחר – אבל בכל זאת היא מובילה לפני יוטה ודאלאס. האמת חייבת להיאמר: הלייקרס לא רגילה להוביל ממקום שמיני, אבל כולנו חייבים להתרגל למצב החדש – כולל הלייקרס – הלייקרס הפכה לנמושה, וכל מה שהיא חייה ונושמת בימים טרופים אלה היא היאחזות במקום השמיני, בכל כוחה וכל נשמתה, ממש כמו ההיאחזות הקטנה בשומרון, 'ניצן ההר'.

אז העיקר שהיא מובילה, והיום כל המנטליות שלה התהפכה: עד לפני שבועיים היא באה מאחור עם נסיון לטפס למקום השמיני. עתה היא אוחזת בצפורניה במקום השמיני ומטרתה היא להדוף מהלומות מתחתיה, מהיוטה ג'אז ומהדאלאס מבריקס. התצליח? העובדות הן קרות: דאלאס משחקת מצויין, וליוטה ישנה את תכנית המשחקים הקלה ביותר מכל השלושה. הנעלם הגדול היא הלייקרס: איזו מין קבוצת כדורסל היא? לי היא נראית בהווה כגוף עם שבע נפשות שמהיום למחר אינך יודע איזה קבוצה תופיע על הפארקט.

דאלאס היא 3-7 בעשרת משחקיה האחרונים, והיא בשיפור איטי – אך קבוע – מאז חזר דירק נוביצקי. יוטה? יוטה נתנה כל כך הרבה מתנות לאחרונה כאילו היא לא רוצה להיות בפלייאוף: היא הפסידה 4 רצופים ו-9 מ-11. הם כבר היו בתוך הפלייאוף, אך ממש לקחו את עצמם החוצה ממנו, ועתה אם יש להם את זה, זה הזמן לחזור ולקחת את מה שנתנו בקלות כזאת. למזלם, ככל שה-SCHEDULE שלהם  מתרכך, כך ה-SCHEDULE של הלייקרס מתקשה. היוטה מתחילה את השבוע – מה זה "מתחילה את השבוע? אני מדבר עוד שעה וחצי, קומראד! – נגד פילדלפיה ואז יש לה את הסאנס. ללייקרס יש עוד כמה שעות את גולדן סטייט', אח"כ מינסוטה, מילווקי, וסקרמנטו – הכל בחוץ. אגיד לכם מה:

מוטב שהלייקרס ינצחו 3 מה-4 או שהם בדיפ שיט!

ללייקרס נותרו 12 משחקים, 6 בבית ו-6 בחוץ. כשהם חוזרים ממסע ארבעת משחקי החוץ, יש להם 6 ביתיים ורק 2 בחוץ. לכן אני טוען שכל גורלם העונה תלוי בארבעת משחקי החוץ האלה, כשרק גולדן סטייט  הוא משחק נגד קבוצה טובה מהם, לפחות לדעתי. אבל קבוצה שהפסידה לוושינגטון בלי שניים מטובי שחקניה, ועוד במשחק ביתי, מסוגלת בלי בעיות רציניות מיד להפסיד את כל הארבעה, ואז כנראה איבדנו את דדי לעולם. אז נקווה שזה לא יקרה. אני בעצמי רוצה את הלייקרס בפלייאוף כי כיף לראות אותם מפסידים, לכן אני אוהד שלהם בכל משחק מעתה ועד סוף העונה.

רגע. שכחתי מדאלאס. להם נותצרו שבעה ביתיים וחמישה 'חוציים' . שבעה מה-12 נגד קבוצות פלייאוף. בינתיים הלייקרס היא קבוצת פלייאוף, אז היא אחת מה-7 האלה, ב-2 לאפריל.

בסוף הערב – אצלכם כש-K-700 ייצא לחלוב – נהיה הרבה יותר חכמים.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. אני חושב שאחת הבעיות של הלייקרס היא פאו גאסול. עם פאו בחמישייה, הלייקרס לא ניצחו עדיין, והיו טובים כאשר הוא היה פצוע. גאסול עצמו לא הבעיה;גבוה דומיננטי לא יכול לשחק לצידו של דוויט הווארד, והלייקרס היו צריכים להבין את זה (שיחק ליד ברנדון באס וראיין אנדרסון הבינוניים והצליח), ואף לדבר עם ניו אורלינס על טרייד של אנדרסון תמורת פאו (יחד עם אנדרסון רובין לופז וג'ייסון סמית', כדי שהטרייד יוכל לעבור).

  2. אני בטוח שגם אחרון שונאי הלייקרס רוצה שהם יעלו, כי את אף אחד לא יעניין לראות סדרה בין הג'אז לבין הספרס/ת'אנדר.

  3. המצב חרבנה בלשון המעטה.

    ניהול משחק מחפיר של דאנטוני שבכלל מאבד את הראש בשלושה – ארבעה משחקים האחרונים(ולא שהוה היה מעל לבינוני בחודש שלפני).

    קלארק 8 דק' מסכנות, גאסול לא יכול לשמור על הסבתא מהשורה הראשונה ומשחק 23 דק' כשיותר מחצי מהזריקות הוא מקבל מחצי מרחק.

    חזרנו לימי הלייקרס של תחילת העונה עם 3 משחקי חוץ קשים מול יריבות צעירות שאין להן הרבה מה להפסיד.

    כוס ראבאק,
    לפחות מכללות חוזר בחמישי.

  4. אני פשוט חושב שלדאנטוני אין מושג איך לשלב שני גבוהים בפוסט.

    אני כל הזמן רואה את גאסול מתפנה באיזור בין קשת ה-3 למיד ריינג' שוט, כמעט ואין התקפה שבה שני הגבוהים בצבע ביחד כמו שהיה לא מעט אצל פיל.

    זה נראה לא טוב, לי אין ציפיות מהעונה הזאת, כרגע אני רק מקווה שנעשה את הפלייאוף רק כדי שלא נכנס לספרי ההיסטוריה.

    לעונה הבאה צריך להתכונן יותר טוב, בלי הקואץ' האיטלקי עם החיוך המעצבן.

  5. לפי דעתי כמה שהלייקרס משחקים חרא אז יוטה סופר חרא שזה המזל שלהם לדאלס יש סיכוי להפתיע אבל לוח המשחקים שלהם קשה .

  6. ללייקרס לא מגיע להיות בפליי אוף , תחטוף סוויפ מהספרס או מהתאנדרס
    ללייקרס לוח סביר פלוס, 7 נצחונות מה 11 שנותרו והם בפלי אוף
    בהנחה שינצחו 5 בבית + 2 בחוץ הם כנראה יהיו שם .
    ואז מנחם חלומותייך הרטובים ביותר התגשמו , יהיה לך חומר עד אוקטובר לכתוב על ההשפלה של הלייקרס בפליי אוף.
    אני מקווה שאתה תסקר קצת בייסבול באתר , גם שם המצב לא מזהיר, מדיח אל דחי בחרתי בלייקרס בכדורסל ובמטס בביסבול ……
    אבל להבדיל ממך מנחם שעברת מהסלטיקס לניקס להיט אני לא מחליף קבוצה ויהי מה

      1. 😉
        הסיבה שאני אוהד את המטס היא הסאבווי סירייס של 2000
        באותה שנה טיילתי בארה״ב , התארחתי אצל משפחה שלא הפסיקו לזבל על היאנקיס , ואני כאורח למופת בחרתי במטס .
        עד לאותה שנה בייסבול לא עניין אותי בכלל , האווירה והטירוף בעיר גרמו לי להתעניין במשחק.
        מאז אני אוכל את הלב , המטס היו קבוצה מצויינת באותה שנה עם מייק פיאצה , רובין ונטורה,מייק המפטון , ואל לייטר.
        אני עוקב באדיקות ומוצא את המשחק כמעניין , למרות שהוא לא פופלארי כלל במחוזותינו.
        בפוטבול אני עם הפורטי ניינרס בזכות ומאז ימי מונטה.

  7. לי יש לב גדול שהתרחב עם השנים. לסלטיקס יש עדיין מקום בלב, לניקס יש עדיין מקום בלב, אבל ההיט היתה ביתי האחרון. בישראל הקטנה זה דבר אחר. כאן – בגלל האקרדיטציה הקבועה שהיתה לי מה-NBA – כל קבוצה שהיתה קרובה אלי גיאוגרפית (מלבד הסלטיקס שם זה עניין של 'הקבוצה הראשונה') הפכה לקבוצה שלי כי ראיתיה 30-35 משחקים בעונה (את הניקס, בגלל הנטס, ראיתי בוודאי 40-45 פעמים בעונה. אז אתה הופך אוהד אם אתה רוצה או לא.
    בהיט התאהבתי במיוחד כי 90% מישראל שנאו – ועדיין שונאים – אותה. יותר כיף לנצח כשאתה במיעוט ואתה יכול לעשות 'נא באוזן' לכמה שיותר!

    1. השאלה היא: מחר מחרתיים שההיט יחזרו למקומם הטבעי (שזה מאבק על הפלייאוף) האם אתה בכלל תעיף אליהם מבט? (קשה לי להאמין) ואני מאמין שאתה יודע טוב מאד שההיט היא פרויקט זמני (בדיוק כמו האוהדים שלהם) והטנק דלק יספיק לה בדיוק עד שלברון יעזוב. ברגע שהוא יעזוב הם ירדו מהכותרות. ואתה תחזור לאהבות הראשונות שלך –

      אגב, אני לא מבין איך אפשר להחליף קבוצות (לי אישית מפריע) אני בחיים לא החלפתי או אחליף את הקבוצות שלי. והשנאה שלי למיאמי היט (לא לעיר אני מאד אוהב את העיר) נובעת בעיקר בגלל האוהדים שלה,(בעולם כמובן כי בישראל אני לא מאמין שיש להם אוהדים, ומעולם לא היו להם אוהדים בארץ – מה שיש כרגע זה כמה טרמפיסטים זמניים שיחלפו עם הרוח.) וההתגרות שלהם בשיקגו בולס.

      1. בישראל זה אחרת: נולדתי אוהד של מכבי חיפה (ראיתי משחק ראשון שלהם בגיל 5 בעת מלחמת העולם ב-1942 נגד 'שבאב-אל-עראב' בקרית אליהו, היום קרית אליעזר) ואמות אוהד מכבי חיפה. בארה"ב "האהדה" היא הרבה יותר מלאכותית, וגיאוגרפית. מלבד הלייקרס: אותם אני שונא רק בגלל שהם הלייקרס, ואמשיך לשנוא אותם אפילו אם יעברו לגרינוויל, דרום קרולינה, שלושה בלוקים מביתי, המקום שרמת משחקם מתאים לו!

    2. עדין , לא מכובד להחליף קבוצה , גם במחיר של נא באוזן
      המכנה המשותף של כל אוהדי מיאמי בארץ הקודש הוא היעדר עמוד שידרה או שינון של הדרשה לבר מצווה

  8. אני יגיד מה שכבר מישהו אמר פה כבר.בגלל שבאינביאיי פתאום הקבוצה שלך יכולה להיעלם יותר קשה להיות מחובר לקבוצה ויותר קל להתחבר לשחקן .לדוגמא תדמיין שאתה אוהד סיאטל אתה תמשיך לאהוד את OKC ?? אותו דבר נטס.
    עוד דבר יש מלא קבוצות בלי סמל(שחקן) מה שיוצר פחות הזדהות עם הקבוצה(יש כמה כגון;קובי ,נוהיצקי אבל לרוב אין…)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט