היום לפני 25 שנה: משחקו הגדול האחרון של לארי / מנחם לס

 היום לפני 25 שנה: המשחק הגדול האחרון של לארי

באולימפיאדת ברצלונה 1992 לארי כבר היה הצל של עצמו. לפני בחירת הקבוצה הוא צילצל לצ'אק דיילי מאמן – שבסתר היה אחד מחבריו הטובים – ואמר לו שהוא יודע שלא מגיע לו מקום בין ה-12 וש-"אין לי כל בעייה אם לא תשתף אותי".

דיילי ענה לו: "זאת לא נבחרת ארה"ב וזאת לא נבחרת ה-NBA. זוהי 'THE DREAM TEAM' ובעלדיך אין נבחרת החלומות".

לארי זה עתה סיים את שנתו ה-13 בליגה, ובעיות הגב שלו הפכו לחמורות ביותר. הוא אמר לדיילי: "נראה כיצד אצליח לנוע. לא איכפת לי את תתן לי 5 דקות למשחק".

אז היום לפני 25 שנה לארי TURNED THE CLOCK BACK, ובערב אחד נגד גרמניה הוא הפך ללארי האגדי, השחקן שהערצתי יותר מכולם, ועד היום הוא השחקן שאני מוקיר יותר מכולם, מכבד יותר מכולם, ואוהד יותר מעולם. אף פעם לא הרגשתי כך כלפי ג'ורדן. עם ג'ורדן ההרגשה היתה גלוריפיקציה ומין חרדת-קודש. הוא היה כאילו מפלנטה אחרת ולא אנושי. לארי בירד היה מעמיס זבל, שותה בירה, קאונטרי בוי מלא חכמה וחידוד עם הפקה-פקה המשכיב אותך וגורם לך לנענע את הראש כשאתה לא מצליח לכבוש את חיוך בעת כשבניגוד מחלט לבירד, עם ג'ורדן כל פקה-פקה היה מחסל ומעליב.

לארי בירד היה – לדעתי – הפאור פורוורד הטוב מכולם. הוא יכול היה להיות טוב יותר אילולא כדור סופטבול ריסק את כף ידו ועיקם כמה מאצבעות ידו לנצח (תנו מבט בתמונה). ב-6-7 השנים האחרונות למשחקו הוא סבל מבעיות סחוס עמוד השידרה – שני דיסקים שגרמו לו כאבי תופת ולפעמים לא איפשרו לו להתכופף יותר משליש הדרך למטה, וככה הוא שיחק.

יום לפני 25 שנה לארי היה בן 35, שבור ורצוץ בגופו. שחקני הקבוצה בחרו בו להיות הקפטן שלהם יחד עם מג'יק, חברו הטוב ביותר ב-NBA, חברות שהשניים שמרו בסוד עד יום פרישתם. ראס גראניק שהיה אז יו"ר וועידת הכדורסל שבחרה את הנבחרת אמר ל-GQ מגזין (told GQ) לפני הטיסה לברצלונה ש-"ברור לכולם שלארי אינו במיטבו, אך ברור גם לכולם שלארי חייב להיות חלק מקבוצה הסטורית כזאת!"..

כשעשרה שחקנים ניקבעו כבר בספטמבר -1991 לארי היה ביניהם . הוא היה אול סטאר בשנת 1991 אבל היתה זו השנה היחידה בקריירה בה לא קרלע לפחות 20 (ממוצעו ב-1990-1 היה 19.4. אבל הסירו דאגה מליבכם – בעונת 1991-2 הוא חזר לקלוע 20.2. ממוצעו לקריירה היה 24.4 נק' עם 10.0 ריב').
בברצלונה צ'אק דיילי העלה את לארי בחמישייה ברוב המשחקים אבל כעבור 3-4 דקות לארי הרים יד וצ'אק החליף אותו. לעתים הוא הכניס אותו שוב לכמה דקות פה וכמה דקות שם.
אבל נגד גרמניה, משום מה, לארי רצה לשחק יותר ואמר זאת לצ'אק.
מי שראה את לארי אז – ואני ראיתיו מאולי עשרה מטרים כי באולימפיאדות נותנים לעתונאים את השורות הראשונות – חייב היה לשפשף את עיניו. פתאום ראינו את לארי של ימיו הגדולים, רץ, מנתר, קוטף ריבאונדים, צועק, מארגן ומנהל, וקולע. לארי שהורגלתי לראות בימיו הגדולים בסלטיקס.
הוא קלע 19 נק' וחילק 12 ריבאונדים  עם 3 חטיפות ושתי חסימות בדקות ששיחק בנצחון 68-111.  כששאלו אותו מה קרה לו פתאום הוא הגיב שיותר מדי עתונאים אמרו לו שהגיע מחליף לבירד ב-NBA ושמו דטלף שרמפף, וללארי התחשק לתת הצהרה "NOT QUITE YET".
אז אולי דטלף לא היה בדיוק המחליף ללארי בירד, אבל אחרי האולימפיאדה הוא נאלץ לפרוש מכדורסל אחרי 13 עונות בהן יצר תפקיד משחק חדש "פוינט-פאוור".
מקומו של לארי בירד שמור בהר רשמור לעולמים.
.

.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 160 תגובות

    1. כל עוד סדריק מקסוול שיחק בבוסטון,
      לארי היה ה-PF של הקבוצה.
      רק במהלך 85' הסלטיקס עברו להרכב פותח עם מקהייל ב-PF, ולארי ב-SF.

        1. אני לא מנסה להיכנס למנחם לראש,
          בכלל לא הפואנטה שלי.

          פשוט רציתי לציין שבירד שיחק ב-2 עמדות הפורוורד, או אולי ב-3 עמדות הפורוורד (זה לא הוא שהמציא את הפוינט פורוורד…)

          מבחינת כדורסל נטו, הוא פתח את הקריירה כפאוור פורוורד קלסי.
          האיום בקליעה מבחוץ הפך לחלק מהותי מהארסנל ההתקפי שלו רק כאשר עבר לשחק בעמדת הסמול פורוורד (עד 85', הוא חצה את רף ניסיון זריקה אחד מ-3 למשחק רק בעונת הרוקי שלו).

      1. אני תמיד חשבתי משום מה שסדריק היה פאוור ומקהייל כשהגיע היה מחליפו עד שהפך לפאוור הפותח. אז מסתבר שמקהייל היה המחליף של בירד.

    2. לארי הוא השוטינגארד הגדול בכל הזמנים
      לראיה 3 פעמים אלוף תחרות השלשות באול סטאר והראשון במועדון ה 90-50-40
      איזה שוטינגארד מדהים את הקול שלי הוא קיבל

  1. בהר ראשמור שלי, יש ראש אחד ששמור ללארי ולמג'יק בצוותא.
    ה-2 ביחד שינו את ה-NBA – החזירו עליו את התחרותיות, והפכו אותו לפופולרי.
    לא באמת מעניינות אותי עזים למיניהן,
    בירד היה אחד השחקנים הכי כיפים לצפייה אי פעם. גאון כדורסל.

    (העיצוב המהפכני שלי להר ראשמור של ה-NBA :
    פסל ראשון: ווילט זורק, ראסל מנסה לחסום.
    פסל שני: סקייהוק של קארים.
    פסל שלישי: התמונה המפורסמת מ-SI של לארי ומג'יק נאבקים על מיקום לריבאונד.
    פסל רביעי: ג'ורדן עם הלשון בחוץ בתחרות ההטבעות.)

    1. אחלה עיצוב חדש להר גיא, התחברתי באופן אישי.
      יצא לי לראות את בירד לצערי בעיקר בדעיכה הפיזית בעונה האחרונה שלו ומעבר לזה כמובן דרך המון סרטים,תקצירים וכו'…
      הפשטות והגאונות של המשחק שלו היו מדהימות, וכל זה לשחקן שלא היה בעל תכונות פיזיות או אתלטיות יוצאות דופן באופן יחסי.
      בעיניי בירד הוא ה-big fundamental הכי גדול בתולדות המשחק הזה.

          1. שאלה לא שפוטה.
            הר ראשמור,
            אחרי שנבנה –
            מותר להוסיף לו "קומות"?

            כי אם נסתכל על ההר המוזר שלי,
            אז נראה ייצוג לשנות ש-60' (פסל ראשון), שנות ה-70' (פסל שני), שנות ה-80' (פסל 3), שנות ה-90' (פסל 4).

            אם ועדת התכנון האזורית תאשר הוספת קומה לעשור הראשון של המילניום הנוכחי,
            זה יהיה המודל:

            https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/736x/cc/17/3f/cc173f99c9245fcda6681114522b5730–basketball-legends-sports-basketball.jpg

    2. הם לא החזירו את התחרותיות לאן בי איי.

      אפשר לומר שהסבנטיז אולי העשור הכי תחרותי יחד עם העשור וחצי האחרון.

      הם כן החזירו את לייקרס – סלטיקס.

      1. זה נכון שהם לא החזירו את התחרותיות ברמת הקבוצות (אם כבר להפך), אבל הם כן החזירו תחרות בין כוכבים בטופ.
        ואני אסביר את המשפט הזה – לא היה בשנות ה-80' אף שחקן שהיה קונצנזוס ארוך טווח לגביו כשחקן הטוב בעולם. (מבלי לנקוט עמדה האם הקונצנזוס מוצדק אם לאו.)
        הקונצנזוס לו "זכו" כרים, מייקל ולברון, לדעתי, היה יותר משמעותי. ניחוש מושכל הוא שבהעדר אחד מהם השני כן היה זוכה לקונצנזוס הזה.

        1. זה בהחלט נגזרת של היכולות שלהם, אבל לא רק, אלו יותר התנאים.

          לא היו חסרים בסיקסטיז ובסבנטיז כוכבים, הבעיה היתה יותר חברתית, יחסים בין גזעים, הפיצול של הליגה, בעיות אלימות וסמים שהבריחו קהל וספונסרים, ולתוך החור הזה בטיימינג מושלם של תחילת המיתוג נפלו שני הכוכבים האלו שגם תרמו את שלהם בהיותם שונים כל כך (שחור – לבן לייקרס – סלטיקס וכל זה)

      2. גיא חייבת להיות עוד קומה…. תגיש בקשה לחריגת בנייה אצל סילבר..
        הבחירות הללו תמיד כל כך סובייקטיביות ואי לכך אני הייתי מוסיף עוד קומה לדאנקן וקובי (בכל זאת אוהד לייקרס משוחד).

        1. בהר ראשמור שלך,
          בקומת "חריגת הבנייה",
          זה באמת קובי לפני שאקיל?

          אני רחוק מלהיות אוהד של ה-2,
          אבל מבין ה-2, זכורה לי יותר הדומיננטיות המדהימה של שאקיל בעונות 2000 – 2003

          1. באליפות השלישית קובי היה שווה לשאקיל בחשיבותו לקבוצה (בשנייה היה הכוכב השני בחשיבותו ובראשונה היה משני כמו כל שאר הצוות המסייע.

          2. גיא, רוב אוהדי לייקרס מחשיבים את קובי לגדול יותר פשוט כי הוא שיחק יותר עונות בלייקרס. איזה טיעון יש לו על דאנקן? או על שאק? אבל אתה רואה פה אוהדי לייקרס שחושבים שהוא יותר גדול גם ממייקל או אפילו ממג'יק. נו שוין.

          3. אך במהלך העונה קובי היה משני הכוכבים המובילים בניגוד לעונות הקודמות.
            לגבי הריבאונדים ההשוואה היא ביחס לגובה ולעמדה כי אי אפשר לצפות משחקן בעמדה שתיים שגובהו פחות משני מטרים לקחת ריבאונדים כמו ציר שגובהו 2.16 מ'. ושישה כ"ח לשחקן בעמדה שתיים ובגובה של פחות משני מטרים מקביל פחות או יותר לשחקן ציר גבוה עם כמות כפולה של כ"ח.

          1. במחילה אך טרייסי מקגריידי עם כל כשרונו אינו בר השוואה לקובי. ארייסי מעולם לא היה מועמד רציני לתואר ה-mvp לעומת קובי שגם זכה בתואר פעם אחת. קובי פשוט שחקן טוב בהרבה במכלול היכולות והתכונות.

    1. זה בהחלט לא מפני שמייקל היה מנהיג ווינר אף גדול יותר עם השפעה גדולה יותר על המשחק, וגם הוא היה גאון כדורסל והיה שחקן שלם יותר כיוון שהיה טוב יותר בהגנה בהרבה, וחוטף טוב יותר באופן משמעותי וחוסם טוב יותר ביחס לגובה.
      במכלול היכולות והתכונות מייקל היה פשוט טוב יותר וכמו שאמר מג'יק: יש את מייקל ויש אותנו/את כל השאר.

      1. תיקון קטן –
        לכתוב "בהחלט" על בחירה סובייקטיבית זה אוקסימורון.
        נכון יותר היה לכתוב – "לדעתי לא מפני שמייקל…"

        או במילים אחרות –

        לדעתי זה לא בירד, וגם לא מג'יק. זה אפילו לא ג'ורדן.
        קארים. הוא הבחירה שלי לתואר העז.

        (אבל אני לחלוטין מבין את מי שבוחר בבירד. שחקן מיוחד שכל ניסיון לכמת את מה שהוא עשה לכדי מספרים, פשוט מחמיץ הרבה ממה שהפך אותו לכל כך מיוחד)

        1. אני כמובן לא מתייחס לבירד רק דרך המספרים ואני יודע לא פחות ממך מי זה בירד.
          אך מייקל הוא הטוב בכל הזמנים בשיקול אובייקטיבי לחלוטין לפי היכולות והתכונות הנדרשות בכדורסל. ומייקל היה מנהיג ווינר ותחרותי גדול עוד יותר מבירד וכארים וכל האחרים, שחקן הגנה גדול יותר מבירד וכארים, קלעי גדול לא פחות מבירד (אמנם ככלל היה פחות טוב מהשלוש אך כשהיה צריך מייקל צלף היטב גם מהשלוש) וקלעי כגארד לא פחות ממה שהיה כארים כציר, עם חכמת משחק לא פחות גבוהה כארים, ריבאונדר כגארד לא פחות טוב ממה שהיה כארים כציר (וזה כמובן נמדד יחסית לעמדה ולגובה), מוסר לא פחות טוב מכארים, חוטף טוב יותר גם ביחס לעמדה ולגודל, חוסם לא פחות טוב ביחס לעמדה ולגובה.
          במכלול היכולות והתכונות מייקל פשוט טוב יותר באופן אובייקטיבי לחלוטין כם מכארים וגם מבירד ומכל השאר.
          ומג'יק ששיחק עם כארים ומקביל לבירד, אמר: יש את מייקל ויש את כל השאר/אותנו.

          1. קרמר,
            לדעתי,
            הפרשנות שלך למשמעות של המושג אובייקטיבי/סובייקטיבי,
            מוטעה.

            זה לגיטימי, ואפילו סבבה לגמרי,
            לטעון שאתה משוכנע שגו'רדן הוא ה-"עז".
            להסביר, ולנמק, ולבסוף לקבוע נחרצות שזוהי דעתך, ושלא מובן לך איך מישהו אחר לא מסכים אתך.
            אבל אז לטעון שזו עובדה אובייקטיבית?
            ???
            הרי למה ממוצע נק' למשחק חשוב יותר מאחוז הקליעה שלהם?
            למה 33 נק' למשחק ב-52% אפקטיבי (אחוז אפקטיבי, לא אחוז מהשדה – נותן למעשה לג'ורדן "בונוס" על הקליעות שלו מה-3) בשנות השיא של ג'ורדן,
            טוב יותר מ-29 נק' למשחק ב-57% אפקטיבי של קארים בשנות השיא שלו?
            זו שאלה של תעדוף.

            אתה חושב שממוצע נק' למשחק חשוב יותר,
            אני חושב שצריך לקחת בחשבון את היעילות של אותן נק'.

            ואם ממוצע הנק' בשנות השיא הוא מה שחשוב,
            למה ג'ורדן ולא ווילט?
            יש מישהו שמתקרב ל-50 נק' למשחק בעונה?
            ל-100 נק' במשחק בודד?
            ואם מה שחשוב זה להיות השחקן המוביל של קבוצת אליפות,
            למה לא ביל ראסל?
            יש שחקן יותר שזכה יותר ממנו?
            עוד יותר מצחיק זה איך שאתה כותב "מנהיג ווינר תחרותי",
            תכונות בלתי ניתנות לכימות בעליל,
            ואז עדיין טוען לאובייקטיביות…
            עצם העובדה שצריך לעשות תעדוף בין מכלול שלם של נתונים בשביל לקבוע מי העז, מידית הופך את הבחירה לסובייקטיבית.

            הקייס שלי לבחירה בקארים?
            א. ראיתי אותו משחק. הוא היה השחקן שהכי הרשים אותי ביכולתו להיות פשוט בלתי עציר.
            ב. הנתונים:
            ההגנה:
            קארים עם 12 עונות בטופ 10 בליגה ב-Defensive Win Shares מתוכן 2 עונות ראשון בליגה.
            ג'רדן עם 8 עונות בטופ 10 בליגה ב-Defensive Win Shares מתוכן 0 עונות ראשון בליגה (הכי גבוה – מקום שני, פעם אחת).
            Win Shares:
            קארים עם 16 עונות בטופ 10, מתוכן 9 במקום הראשון.
            ג'ורדן עם 11 עונות בטופ 10, מתוכן 9 במקום הראשון.
            בחרתי Win Shares בגלל שזה משלב גם את הצלחת הקבוצה (ניצחונות), וגם את חלקו של השחקן בהצלחת הקבוצה.
            נתונים אישיים:
            PER:
            אני משתמש בנתון הזה בשביל להשוות בין שחקן לבין שאר שחקני תקופתו. בשקלול ממוצעים, קשה להשוות בין שחקנים. תקופות שונות, קצב שונה.
            אבל כאשר משווים בין שחקן לבין שאר שחקני תקופתו, אפשר לקבל קנה מידה סביר בשביל להשוות בין תקופות.
            PER זה נתון שמשלב תפוקה ויעילות, והיות ולקארים ולג'ורדן כמות דקות למשחק דומה למדי,
            זה נתון סביר.
            קארים: 17 עונות בטופ 10, מתוכן 9 עונות במקום הראשון.
            ג'ורדן: 11 עונות בטופ 10, מתוכן 7 במקום הראשון.
            למי שלא אוהב PER, אפשר לבדוק Value Over Replacement Player
            קארים: (חסרים הנתונים של 4 עונותיו הראשונות בליגה)
            10 עונות בטופ 10, 6 עונות במקום הראשון
            (סביר להניח שב-4 עונותיו הראשונות הוא היה טופ 10, ושבלפחות 2 מתוכן במקום הראשון).
            ג'ורדן: 11 עונות בטופ 10, מתוכן 7 במקום הראשון.
            כל זה בכלל לא משנה את העובדה שמי שטוען שעבורו ג'ורדן/ראסל/מג'יק הוא העז, ולא קארים,
            אין לי באמת וויכוח אתו.
            אתה יודע למה, קרמר?

            סובייקטיבי!

          2. שוב, גיא, יש לך גם טעות בהבנה של דבריי וגם טעות בהשוואה בין שחקנים:
            לא טענתי שממוצע עדיף על אחוזים אלא שהשקלול עדיף.
            ברור שלסנטרים המצטיינים יהיו אחוזי קליעה רגילים ואפקטיביים גבוהים מטובי הגארדים, כי באופן בסיסי לשחקני פנים אחוזים גבוהים יותר ולכן יש להשוות יחסית. ובהשוואה יחסית לעמדה 52% אפקטיביים לשחקן חוץ שזורק ממרחק גבוה יותר הם שווים לאנפחות מ-57% לשחקן ציר שזורק ממרחק קצר יותר, ומפני שג'ורדן השיג את האחוזים שלו ממספר נקודות גבוה יותר אז השקלול שווה יותר למעשה אך אין זה אומר שכארים היה עם אחוזים נמוכים יותר אם ממוצע הנקודות שלו היה כשל ג'ורדן. בכל מקרה לפי ההשוואה היחסית לעמדה ולמרחק ממנו השחקן קולע) שהיא הנכונה (וכך גם בכ"ח וחסימות ובכיוון הפוך באס') מייקל היה קלעי לא פחות טוב כי האחוזים שהשיג בעמדה שלו ועם לא מעט זריקות מחוץ לטווח של כארים, לא פחות טובות מהאחוזים שהשיג כארים בעמדה שלו עם טווח זריקה קצר יותר משל מייקל.

          3. אחוז אפקטיבי זה אחוז שמתחשב בכך ששלשה שווה יותר מזריקה ל-2 נק'.
            לכן הטיעון שלך בקשר להשוואה בין קארים לג'ורדן פשוט לא נכון (שלא לדבר על העובדה שקרבובחלק מתקופתו של ג'ורדן את קו ה-3)

            לדוגמה:
            בשנה שעברה,
            השחקנים המובילים בליגה באחוז אפקטיבי (מינימום 15 נק' למשחק):
            1. יוקיץ'
            2. דוראנט
            3. לברון
            4. קרי
            5. טאונס
            6. לאורי
            7. ביל
            8. קליי
            9. רדיק
            10. ווייטסייד

            ווייטסייד במקום ה-10 הוא השחקן היחיד שלא שיפר את האחוז האפקטיבי שלו על ידי קליעות מטווח ה-3.

            בנוסף –
            שמת לב שעבור כל נתון שג'ורדן נמצא בו מאחרוי קארים נכנס התירוץ "לעמדתו"?
            ג'ורדן שוטינג גארד, והחזיק את הכדור ביד שלו הרבה יותר מקארים. לכן הוא זרק הרבה יותר, וקלע הרבה יותר.
            לכן –
            למה כמות הנקודות שלו היא לא בגלל "לעמדתו"?

          4. דבריך אינם קשורים לכך שלטובי שחקני הציר תמיד יהיה אחוזי קליעה גבוהים יותר מהשדה ואחוזים אפקטיביים גבוהים יותר ולכן ההשוואה היא יחסית לעמדה ווסה נכון גם הפוך במסירות שלשחקני חוץ תמיד יהיו יותר אס' משחקני פנים ולכן זהשלכארים פחות אס' מאשר לג'ורדן לא אומר שהוא מוסר פחות טוב. עכשיו אתה רואה שאני משתמש בשדה גם במה שכארים פחות ממייקל.

          5. מה הקשר לאחוז קליעה מהשדה?

            תסתכל שוב ברשימה –
            את רשימת האחוז האפקטיבי (עבור שחקנים שקולעים 15+ נק') מובילים שחקנים שקולעים גם מה-3.
            הראשון שנכנס לרשימה ללא יכולת קליעה מבחוץ הוא ווייטסייד במקום ה-10.
            כשבודקים את נתוני כל השחקנים שיש להם ממוצע קריירה של 20+ נק' למשחק (30 כאלו), מגלים שהעשירייה המובילה באחוז אפקטיבי בקריירה כוללת 6 שחקני חוץ (גארדים וסמול פורוורד) ו-4 שחקני פנים (פאוור פורווארד וסנטר).
            (מקום ראשון? שאקיל, ובהפרש)
            ג'ורדן לא בעשירייה.

            ובכל הנוגע לטווח הזריקה?
            קארים זרק מהמיד ריינג', בדיוק כמו ג'ורדן.
            הטווח של הסקייהוק היה דומה מאוד לזה של הפיידאוויי של ג'ורדן.
            ועדיין, הזריקה היעילה ביותר הייתה של ספק הנקודות היעיל ביותר –
            קארים.

            הניסיון לשנמך את הישגיו בגלל שהוא גבוה דומה לניסיון לשנמך את הישגיו של ג'ורדן בגלל האתלטיות…

            השורה התחתונה –
            לקארים יש טיעון לגיטימי לתואר העז. לא פחות מלג'ורדן (לדעתי יותר).

            לכתוב שהדעה שלך "צודקת אובייקטיבית" זה מוזר בעיני.

          6. זו אחת הזריקות היעילות ביותר. הזריקה של שאק הייתה יעילה יותר והזריקות של בארקלי, מקהייל, נאנס, דאנטלי, וילט ופאריש היו יעילות באותה מידה.
            אלא אם אתה מתכוון שטווח הזריקה של כארים היה גדול יותר מהאחרים מטווח זה הוא היה היעיל ביותר.

          7. אין נתונים של אחוזים מהשדה עבור זריקות בודדות.
            אנחנו מכירים את נתוני הקריירה, ואלו מראים שקרים היה יעיל בצורה יוצאת דופן למשך תקופה יוצאת דופן באורכה.

            https://www.youtube.com/watch?v=j_4ukdSm6Iw

            תתבונן בטווחים. זה לא ליי אפ או הטבעה. אלו טווחים של מיד ריינג' ג'אמפ שוטס.
            ואין מישהו שקלע על בסיס קבוע מהטווח הבינוני ביותר מ-50% מהשדה.

  2. שחקן הכדורסל הקלאסי, השלם ביותר. השגיו גדולים יותר, לעניות דעתי, היות שהגיע אליהם ללא אתלטיות בכלל (אין ניתור, אין מהירות), ולכן מבחינת כדורסל נטו הוא בולט/מרשים יותר.

    הכתבות של מנחם עליו, בספרים, הן מאסטרפיס

    1. +1,000,000.
      הוא כוכב העל היחיד שאינו גארד שהגיע למעמד כזה של להיחשב מהשורה הראשונה של גדולי הכדורסלנים בכל הזמנים ועם יכולת ריבאונד מהטובות ביותר בלי אתלטיות וכוח מרשימים, ולהיחשב בעיני הרוב המכריע במשך שנים רבות כפורוורד הטוב בכל הזמנים ולפני מייקל כמועמד רציני לטוב בכל הזמנים בכלל.

        1. כארים וראסל אאל"ט היו יותר אתלטים ממה שהיה בירד.
          אך אתה די צודק כי הם ובייחוד ראסל היו פחות אתלטים משחקני ציר אחרים שלא לדבר על השוואה בין ראסל לוילט שהיה מאוד אתלטי ורחב וגבוה בשמונה ס"מ מראסל. כארים היה 2.18 מ' וגובה ידע לנצל היטב לכל מה שעשה על המגרש למרות שיחסית לא היה אתלט מרשים אך בכל מקרה יותר מרשים מבירד.

          1. זה שג'ורדן היה אצלט על מוריד לו מהציון?

            קארים גבוה, שאק חזק, ג'ורדן אתלט.
            היו שחקנים גבוהים יותר, חזקים יותר, אתלטים יותר.
            אבל 3 השחקנים שהבאתי כדוגמה לקחו את מה שגנטיקה טובה נתנה להם במתנה,
            וניצלו את אותה מתנה בשביל להגיע להישגים אישיים וקבוצתיים.

            אי אפשר לזקוף לחובתו של שחקן את גובהו או את האתלטיות שלו.

          2. אי אפשר לקחת משחקן את האתלטיות, בלעדיה הוא לא היה שום דבר.
            אבל אפשר להפריד בין כישורים לבין יכולת פיזית.
            לדוגמא, אני הקטן. מוכשר בהרבה ממיקל ג'ורדן ויש רבים שיעידו על כך (למשל בני), אבל אין לי את היכולת הפיזית.
            זו הסיבה היחידה שאף אחד לא חושב שאני גדול, זה לא הקיפוח נגד המזרחיים, פשוט אני לא מסוגל להראות את הכישרון, זה הכל בראש שלי.

          3. אתה לוקה בהבנת הנקרא, גיא.
            אין בדבריי עניין של לזכוץ לזכות או לחובה. אני רואה במייקל את הכדורסלן הטוב ביותר בכל הזמנים ולא זוקף לחובתו את האתלטיות שלו.
            כוונתי הייתה לציין שבירד הוא היחיד בין אלו שלא היו להם אתלטיות מרשימה להיות כוכב על רציני ומועמד לשחקן הטוב בכל הזמנים לפני שהגיע ג'ורדן. היו שחקנים גדולים לאנאתלטיים כ"כ אך לא ברמה של בירד. הקרוב ביותר לכך הוא וסט. ואחריו לא בהרבה שחקנים כהבליצ'ק ובארי וולטון בריא ומאלין וסטוק ועוד כמה.

  3. למנחם: אף שבחמש עונות שיחק למעשה בעיקר כפאוור עמדתו הטיפוסית היא עמדה 3 וגם באותם עונות ראשונות כשמקהייל עלה מהספסל במקום מקסוול וזה קרה לא מעט, בירד שיחק כסמול אא"כ מקהייל החליף את בירד עצמו בעמדה 4.
    לכן בירד היה יותר פוינט-פורוורד ולא פוינט-פאוור.
    בכל מקרה זה נכון שאם שמים אותו כפאוור הוא הטוב בכל הזמנים. ולדעתי גם בסמול עדיין הוא הטוב ביותר ולכן הטוב ביותר בין כל הפורוורדים.

        1. אתה לא באמת רוצה שאני אלך לטיפולים האלו עם –

          "יחידך אשר אהבת"… כבר שכחת ?

          זו עסקת חבילה.. תלתי משמע

          DONT PUSH ME

  4. אשמח להפניות למקור לציטוטים של הדיאלוג של בירד עם דיילי כמו גם לדברים שלו בסיום ביחס לשרמפף.
    מעבר לכך כמה תיקונים קטנים:
    1.בירד פתח ב-3 מתוך 8 המשחקים (ג'ורדן היחיד שפתח בכולם).
    2. בירד שיחק רק קצת יותר מהרגיל במשחק הזה וחלק מזה היה קשור לעובדה שמג'יק וסטוקטון ישבו בחוץ עם פציעות.
    3. היה לבירד רק ריבאונד אחד במשחק לא 12.

    1. כנראה מנחם בלבל עם משחק האולסטאר 82' שגם בו לארי קלע 19 נק' אך קלט שנים-עשר כ"ח וגם מסר חמישה אסיסטים.

  5. שרמפף עם 15 נק' ו 8 ריב', 6 איבודים. אז אולי בכל זאת קם יורש לבירד?
    המשחק הזה גם מבהיר איזה שחקן היה ג'ורדן, עם 12 אסיסטים בהיעדר רכז טבעי.

  6. אין ולא היה שחקן כמו לארי בירד
    שיחק את המשחק בעידן שהמזרח היה סופר תחרותי עם פילי הגדולה ( סופר טים עם הד״ר ומוזס מלון ) ,הפיסטונס והבולס
    ובמערב נתקל בלייקרס הענקית
    כל משחק שצפיתי בבירד היה חוויה שאנצור לנצח

    1. מסכים ב 100%
      בדיוק בגלל זה המושג של "השחקן הטוב ביותר" הוא חסר משמעות.
      כשאתה אומר שמייקל הוא הגדול ביותר אתה מפחית מכך שבירד הוא הגדול ביותר.
      וגם מגיק הוא הגדול ביותר
      .
      .
      .
      וגם החלום . . .

      1. הייתה תקופה שחשבתי כמוך,
        אבל אז פגשתי את קרמר ששכנע אותי בעליונות "האחד".

        וקצת יותר ברצינות –
        אני מוצא את זה יפה שלכל אוהד יש את העז שלו.
        יש לי 0 וויכוח עם אוהד בוסטון שבוחר בבירד,
        או עם אוהד לייקרס שבוחר בקובי.
        (כן, קובי! אני מודע לכך שהשחתתי אלפי מילים במרחב המרשתת, מילים שניסו להוכיח את ההפך. אבל טעיתי. אין עז אחת, והניסיון להוכיח את ההפך ילדותי.)
        (אף פעם לא מאוחר מדי להתבגר. גם אם זה לקח 40+ שנים…)

        1. העיסוק בעז מיותר
          קראתי פעם כתבה ( אתר אמרקאי )שאמרה שסט הכישורים של ביל ראסל זהה לזה של בן וואלס. גם אם זה נכון זה עוול לא נורמלי לראסל
          לג׳ורדן עם כל הסיבות יש את הקייס שלו אבל כמו כל פרה קדושה עם הסכין המתאימה … אפשר להכין אחלה סטייק
          בכל דור יש שחקנים שייתכן והיו עולים על קודמיהם וייתכן שלא
          משחקים באולי וכאילו ומה היה אם ?
          בפועל לכל אחד יש את המורשת שלו ואת הרגעים שיגדירו אותו כגדול מכל ( או שלא )

          1. נו… ניסיתי להגיד לכם את זה במשך שנים..

            אפילו האשמתם אותי על היותי בן להורים אחים (לא נכון, רק ממזר)

            שמח לשמוע שהמורשת שלי ניצחה.

            ו נסיים בברכת,

            דרים טים 2020 פותחת את השושנה ל דרים טים 1992.

        2. מי שבוחר בקובי לא ראה את מייקל משחק. והוא אף אינו הלייקר הגדול ביותר, וילט (אף ששיחק חמש עונות אך כשחקן הוא מעל קובי והיה השחקן המצטיין באליפות הגדולה של 72'), מג'יק וכארים בוודאי לפניו, כשמג'יק היה גאון כדורסל שקובי לא היה והפך את השחקנים שסביבו לטובים יותר לא פחות ממה שעשה זאת רובי אם לא יותר והיה וינר ומנהיג לא פחות מקובי אם לא יותר והיה שחקן מגוון לא פחות מקובי שיתרונותיו המשמעותיים היחידים היה כסקורר וקלעי מרחוק; וכן וילט היה שחקן עם חכמת משחק לא פחות גבוהה אם לא יותר ושחקן שהיה מעולה לא פחות בשני צדי המגרש כאחד, ומגוון לא פחות ועם יכולת מסירה גבוהה יותר (אחד משני הסנטרים המוסרים הטובים בכל הזמנים לצד ראסל), והוא בזכיות בשתי אליפויות ככוכב המוביל (השנייה מהן עם הלייקרס) הראה שהוא יכול להיות מנהיג ווינר וכן כארים היה שחקן חכם ומגוון לא פחות אם לא יותר, מנהיג ווינר לא פחות אם לא יותר; וגם וסט יכול להיות לפניו כשהיה גם הוא מעולה בשני צדי המגרש ושחקן חכם לא פחות ומנהיג ווינר לא פחות ומגוון יותר כשהוא ריבאונדר לא פחות טוב ומוסר וחוטף וחוסם טוב בהרבה.
          וקובי בהשוואה לכל האחרים היו יותר פעמים שבהם הכריח זריקות ופגע בקבוצה בהחלטותיו.
          מייקל הוא באופן ברור טובי מקובי ומכל אחד אחר, כשהוא טוב מקובי גם כמנהיג וגם כווינר וגם כתיירותי בהתקפה, גם בהגנה כשקובי לא היה קרוב מעולם לתואר שחקן ההגנה של השנה, גם במסירה, גם בחטיפה כשמייקל מגדולי החוטפים בכל הזמנים וקובי היה חוטף טוב ולא יותר, וגם בחסימה כשמייקל מגדולי הגארדים החוסמים בכל הזמנים לצד וסט ווייד. והפער לטובת מייקל גדל בפלייאוף ועוד יותר בגמרים. ואף מהקו ומהשלוש שהם יש לקובי יתרון קל בעונה הסדירה למייקל יתרון בפלייאוף ויותר מזה בגמרים.
          כך שאין כלל מצב לראות את קובי ככדורסלן הטוב בכל הזמנים, ואף לא כלייקר הגדול בכל הזמנים.

          1. צריך להיות במקום טוב ויכול להיות גם בין עשרת המובילים. בכל מקרה אין לו סיכוי להגיע לטוב בכל הזמנים.

          2. אוסף של הרהורי לב ואשליות.
            אבל איך שהוא אני לא ממש מופתע…

            אפילו באליפויות של שאקיל, מי ששחט את דאנקן והספרס בדרך לגמר היה קובי ולא שאקיל.

            ומי שניצח את הרבעים האחרונים בכל הפלייאופים והאליפויות האלה היה קובי ולא שאק.

            השחקנים יודעים.
            כל פעם ששחקן ששיחק בשנים של קובי נשאל על הגדולים מכולם – השונאים מופתעים מחדש…

            (אלוהים יודע למה…)

          3. דדי מאותה סיבה שלנאש יש 2 MVP מול אחד של קובי
            במדד הפופולריות הוא לא היה בסט סלר
            מה דעתך על ווילט לפני קובי ? שברת את הדבר הקרוב אלייך ביותר או שהצלחת לשמור על איפוק

          4. לדדי: אוסף של עובדות ויכולות כפי שהן. בכל מקרה שאק היה לא פחות מנהיג ווינר ובגמרים שאק היה הוינר הבלתי מעורער והמצטיין בשלושת הגמרים.

            לבן הממזר: כי אין לקארי סיכוי להגיע לרמה של מג'יק על כל יכולותיו והשפעתו על המשחק. זו השוואה מאוד לא הוגנת לקארי. וזה נעון במידה לא רחוקה גם לאוסקאר רוברטסון.

          5. ל-MJ234523: אין בדיוק קארי יכול להשאיר אבק למג'יק:
            קארי לא מגיע למג'יק במנהיגות ובווינריות ולא יותר תחרותי ממג'יק, לא עם יכולת מסירה כמו של מג'יק, לא מגוון כמו מג'יק ולא משפיע על הקבוצה ועל המשחק יותר ממה ממג'יק השפיע אם לא פחות ולא עושה את השחקנים שסביבו לטובים יותר ברמה שמג'יק עשה.
            הייתרון היחיד של קארי הוא בקליעה מרחוק.

  7. הט"ד האחרון של בירד היה בניצחון 148-152 על פורטלנד בשתי הארכות כשהירד השווהבמועד הרגיל בשלשה ביד אחת. הוא השיג במשחק 49 נק', 14 כ"ח ו-12 אס' לעומת 41 נק', 13 כ"ח ושמונה אס' של דרקסלר.

    1. לגבי המשחק: https://www.google.co.il/search?q=bird+49+drexler+41&ie=utf-8&oe=utf-8&client=firefox-
      b&gfe_rd=cr&ei=v9N9WYyFJMHO8gfV1LioDQ
      המשחק המלא: https://www.youtube.com/watch?v=dNDlXa7aB3o
      (השידור המלא של NBA ולכן המשחק עצמו מתחיל לאחר כמה דקות)
      טבלת הנתונים של המשחק: https://www.youtube.com/watch?v=dNDlXa7aB3o
      תיקון: דרקסלר קלע שמונה כ"ח ומסר אחד-עשר אס'.
      בירד גם חטף ארבע פעמים.

    1. יש מצב שזו החמישייה הטובה ביותר. אני מעדיף כציר את וילט ללא כל התלבטות: הוא היה בעל חכמת משחק גבוהה ויכולת מסירה מעולה והטובה ביותר לציר לצד ראסל, מעולה בשני צדי המגרש ומגוון מאוד ובשתי הזכיות באליפות הוכיח מנהיגות ווינריות. רוב שנותיו היו במקביל לראסל שקבוצתו הייתה לרוב טובה יותר משמעותית והפייבוריטית הברורה (רק ב-69' הליי'קרס היו פייבוריטים אך השחצנות והיהירות עלתה להם ביוקר).

      1. כמה משחקים של ווילט ושל ראסל ראית???
        לא היילייטס, משחקים שלמים?

        אתה כותב משפטים כמו "הוכיח מנהיגות ווינריות",
        איך אתה יודע?

          1. הוא כתב "יש מצב", ו "אני מעדיף" ו "לצד ראסל"

            איפה האקסיומה ?

            בכל מקרה היא נובעת מאותו מקום בו יש לך "0 וויכוח עם אוהד בוסטון שבוחר בבירד או עם אוהד לייקרס שבוחר בקובי"

            בכמה משחקים של שלמים של ווילט ו ראסל אתה צפית ?

          2. אין כאלו.
            יש סיבה שאני כותב פעם אחר פעם שבדרוג שלי אני לא מכניס את ווילט וראסל בגלל שכל מה שאני יודע עליהם זה קצת מספרים, ומה שקראתי.
            אני מכיר אוהדי בוסטון מבוגרים שישבעו שלא היה ולא יהיה ווינר גדול מראסל.
            הם ראו אותו משחק, והוא העז שלהם.
            כאמור –
            יש לי 0 וויכוח אתם.

            איפה האקסיומה?
            תקרא את מכלול התגובות שלו רק בפוסט של היום, שם תמצא אותה.
            אני ספציפית שאלתי –
            "אתה כותב משפטים כמו "הוכיח מנהיגות ווינריות",
            איך אתה יודע?"
            כהמשך לתגובה המכילה את אותה קביעה.

          3. בדיוק מה שהוא אומר. איך בן אדם יכול לצאת עם הצהרות כאלו בקשר לדברים שהוא לא ראה/חווה. אם עכשיו אני מראה לך משחק אחד של קובי בריאנט וקליפ של שתיים וחצי דקות של היילטס מהקריירה שלו ומוסיף לך את דף הסטטיסטיקה בבסקטבול רפרנס, ואתה מוחק את כל שאר הידע שלך על קובי מהמח. מה אתה באמת יודע על הקרירה שלו ואיזה שחקן הוא היה?

          4. גיא… לא צפית במשחקים שלהם, ולכן אתה לא שם אותם בדירוג שלך,

            אבל… אין לך בעיה לשים גם את ווילט וגם את ראסל בהר ראשמור..

            זו חתיכת אקסיומטיות לא מבוססת.

          5. תקרא שוב –
            הר ראשמור שלי.
            ההר שלי לא פוסל הרים אחרים, לא טוען שהוא הכי גבוה, הכי יפה, או הכי צודק.
            אין לך ממש מושג למה בחרתי להציב כל שחקן במקום כל ראש, בגלל שלא כתבתי זאת.
            אבל לצורכי הוויכוח אתה כותב "זו חתיכת אקסיומטיות לא מבוססת" –

            זו לא אקסיומטיות, מבוססת או לא מבוססת. זו סתם הטרלה.

          6. ברור לי שזה הר ראשמור שלך.. אני מודע לכך אין באמת הר שחקוקים עליו קלסתרי פנים של כדורסלנים

            אבל אתה כתבת לו – "כמה משחקים של ווילט ושל ראסל ראית???
            לא היילייטס, משחקים שלמים?
            אתה כותב משפטים כמו "הוכיח מנהיגות ווינריות",

            איך אתה יודע?"

            אז מעניין אותי לדעת, איך אתה שם אותם בהר ראשמור אם לא ראית משחק 1 שלם שלהם ?, כשזו גם הסיבה לפיה לטענתך אתה לא שם אותך בדירוגים שלך, ז"א לדירוגים מראית עיניים חשוב, אך להר ראשמור לא ?… קצת מוזר בלשון המעטה.

            קרמר עושה בסך הכל את מה שכולכם עושים – לוקח סטט' וגוזר, הבעיה שלכם איתו זה שהוא אולי גוזר מחוץ לקווים, ז"א אני מקווה שזו הבעיה..

          7. כן, לדרוגים של מי שלדעתי הוא השחקן הטוב ביותר,
            בהחלט חשוב מראה עיניים.

            הר ראשמור שלי, הוא מציג בתמציתיות את ההיסטוריה של הליגה.
            אני לא צריך לראות את ווילט וראסל בשביל להבין את חשיבותם להיסטוריה הספורטיבית של ה-NBA.

          8. ISH

            הדעה שלי בגדול, שאתה כבר מכיר אותה נדמה לי, היא שאין הרים ואין עזים. אם כבר אני מהמעט היילייט וקצת משחקיי גמר שלמים מפיינלס הייתי הולך בכלל עם ביל ראסל, אבל זו לא הנק'.

            הנק' היא שקרמר לא עושה שום דבר ש 80-90% מהמגיבים פה עושים, אבל איכשהו תמיד מתלבשים עליו.

            אני מבין שיש לכם ויכוחי דת, תנסו לחשוב אם אתם לא משליכים מהם גם קצת על הכדורסל.

          9. בסדר… אז עכשיו הפכנו את הר ראשמור למוזיאון של הליגה…

            חבל שלא סיפרת על זה לפני זה ללברון, זה היה חוסך לו התקרחות..

            ההיסטוריה מתחילה בנייסמית (הכדורסלן הראשון), מיקן, ושמות אחרים, הכדורסל לא התחיל בסיקסטיז.

            בקיצור.. תרגיל בהתחמקות.

          10. אתה יודע שאני באותה עגלה של עיזים והרים(אפילו בניתי לה גלגל או שניים), אז מבחינתי זה כלל לא הנקודה כאן.

            מבחינתי גיא שאל כאן שאלה לגיטימית ואני לא רואה קשר לזהות המגיב שנשאל. אני לא חושב שמתלבשים על קרמר יותר מעל אף אחד אחר כאן, לטעמי אנחנו מתלבשים שווי הזדמנויות(אם כבר בנושאים כאלו אני מתלבש על גיא הרבה יותר).

            בנושא של דיבורים על שחקני כדורסל שלא יצא לי לראות מהם מספיק(ומה זה מספיק זו שאלה נרחבת אחרת שבה אנחנו כנראה חוטאים מאוד). וול, אני פשוט לא ממש אומר עליהם שום דבר.

            אגב ויכוחי דת עם קרמר. אין לי כאלה איתו, אני מתווכח איתו רק על הטענות שלו בדבר ערכי המוסר בחברות שונות.

          11. בן ממזר,
            ממך אני מנסה להתחמק?
            בדיחה לא משעשעת…
            אני מאמין שרוב מי שקרא את התגובה שלי הבין לבד את הקונטקסט,
            אבל אני מוכן ללעוס עבורך, כך שזה יהיה קל יותר לעיקול –

            הר רשמור. 4 ראשים, כל אחד מתאר תקופה שונה.

            סצנה א' –
            ראסל מנסה לחסום את ווילט. 2 האייקונים הראשונים של הליגה.
            האחד, איש 100 הנק',
            השני, איש מיליון הטבעות.
            נכון, הם לא הראשונים.
            הם הראשונים שהביאו את ה-NBA לרלוונטיות.

            סצנה ב' –
            קארים והסקייהוק.
            מי שלדעתי הוא השחקן הטוב בתולדות המשחק. השחקן שקלע הכי הרבה נק' בתולדות הליגה. מי שלמשך זמן לא מבוטל היה הכוכב הגדול של הליגה, עם הזריקה האייקונית ביותר.

            סצנה ג' –
            בירד ומג'יק. הם היו התחייה של הליגה. הרגע בו הליגה הפכנ להיות פופולרית, ולראשונה זכתה לחשיפה בינלאומית.
            באמת שלא צריך להרחיב על ה-2.

            סצנה ד' –
            מייקל ג'ורדון. שוב, לא צריך להסביר.

            אז יש סדר כרונולוגי ברור,
            יש דמויות מפתח מוכרות,
            ויש את התגובה שכתבתי לאיש שמי שלדעתי מייצגים את העשור הראשון של המילניום החדש, הם שאק ודנקן.
            שוב – רצף כרונולוגי ברור, ופשוט להבנה.

            אני לא באמת חושב שאתה טמבל, ושלא הבנת את הפואנטה לבדך.
            אתה פשוט חייב תמיד לכתוב את המילה האחרונה, גם אם היא (שוב) הטרלה מיותרת.

          12. השאלה של גיא לגיטימית לגמרי, רק שהיא יכולה להישאל כלפי כל אותם מגיבים שכותבים בדירוגים היסטוריים של מנחם את אותם שמות היסטוריים שקרמר כותב, בינהם גם גיא.

          13. אתה מנסה להפוך את זה להטרלה, אבל אני אני רציני לגמרי.

            אני אפילו לא חייב להיכנס לדיון הזה על הר ראשמור, כשיש לי ביד ציטוטים שלך משתמש בסטט' אחת בשביל להוכיח את הווינריות של ראסל, כשבעצם לא ראית משחק 1 שלו, משהו שאתה די סולד ממנו כשקרמר עושה זאת.

            אתה היחיד שחושב (אתה לא באמת חושב, אתה פשוט מתחמק) שהר ראשמור משמע להיות המוזיאון של הליגה.

            בכלל.. אתה גם היחיד לכלול בו יותר מ 4 פרצופים… קרמר לפחות משחק לפי החוקים… בסוף עוד תהפוך את זה לעטיפת התקליט של סרג'נט פפר…

            וכשלברון ג'יימס מתוודה על רצונו להיכלל בהר ראשמור, הוא בעצם אומר שהוא רוצה לדחוק הצידה מבחינת"משמעות היסטורית" את כל הענקים שציינת, ולא מבחינת "הכי טוב" (שזה דבר די מטומטם כשלעצמו)… בסדר…

            הרי אם הר ראשמור משמעותו היה להיות אבן פינה היסטורית, אז לא היית צריך לשאול – "מותר לי להוסיף עוד קומות ?"

            אם אתה רוצה להוסיף עוד קומות, מה דעתך להתחיל בקומה הראשונה עם הכדורסלן הראשון וממציא הכדורסל ?

            לפני כמה זמן טענת שאין לך בעיה עם אנשים שטוענים שראסל GOAT, אז עכשיו התנאי הוא שהם ראו משחקים שלמים שלו ?

            היחידים שנשארו בחיים מאז אלו ראסל עצמו, ומנחם..

            ושוב, לא חסרים ציטטות..

            כמו למשל איך אתה יכול להגיד על בירד ומג'יק שהם "החזירו את התחרותיות לליגה" על עשורים שכמעט לא ראית משחקים שלמים שלהם, מה גם שהעובדה הזו לא נכונה בעליל.

          14. בן ממזר, אתה חד משמעית טרול.
            כאשר משהו לא מסתדר עם הקונספציה שלך,
            כאשר אתה לא זה שאומר את המילה האחרונה –
            אתה ישר עובר להטרלה.
            משעמם.

            אני כתבתי בדיוק למה התכוונתי,
            ואני משוכנע שהבנת.
            אבל אתה בוחר לעשות ספין ממה שכתבתי.
            לא יעזור לך –
            מה זה משנה אם אני היחיד שמתייחס להר ראשמור כמונומנט שמייצג היסטוריה?
            מה זה משנה שאני בוחר להוסיף "ראשים"?
            הרי במפורש כתבתי –
            הר ראשמור שלי.

            גם הניסיון המגוחך להיתלות בתגובות אחרות שלי –
            משעמם.
            כן, כתבתי "מותר לי להוסיף עוד קומות ?".
            הרי ההיסטוריה ממשיכה, ולכן זו נקודה רלוונטית.
            אבל אתה מנסה, כרגיל, לעקם את מה שכתוב בשביל "להיות צודק".

            ביל ראסל וה-10 מ-10 שלו במשחקי 7.
            תחזור אחורנית ותראה (אתה הרי מלך הציטטות. משהו משלך? זה כבר נדיר) מתי כתבתי שרק ראסל הוא העז. או אפילו שאני חושב שהוא העז.
            אני כתבתי שאני מבין מי שחושב שראסל הוא העז.
            לא בשונה משאר התגובות שלי בפוסט היום.
            שונה לחלוטין, ממה שקרמר כותב.

            אני לא כתבתי שום דבר שמפרט את תכונותיו כשחקן –
            בגלל שפשוט לא ראיתי אותו משחק.
            הניסיון להציג זאת אחרת –
            כרגיל, הטרלה.

            "לא חסרים ציטטות". ה-catch phrase שלך.
            משעמם.

          15. חחח… אתה קצת מזכיר לי את לברון בקטע הזה שכשלא הולך אז מתחילים עם הפרובוקציות, והאשמות כמו "טרול" וכאלה, אבל הבטחתי לעצמי שאני לא אגרר, ורק אענה עניינית.

            עכשיו בוא נעשה סדר. אני ממש לא הולך להגן על מה שאני "מביא" או "לא מביא" לאתר, זה בכלל לא אישיו מה אני מביא או לא מביא, כל פעם שאתה מעלה את הטענה הזו אתה חוטא באד הומינם מובהק (ברמת העקרון אין לי יחס שולל באופן סוחף ביחס לאד הומינם, אבל אצלך חוזר כל כך הרבה ש…) אם אתה מעלה פה באתר טענה כלשהיא, או נתון מסוים או לא יודע מה.. אתה שם כשהיא פתוחה לביקורת ושאילתות, חם לך ? צא מהמטבח. אתה גם לא חייב לענות.

            אם אתה משחק עם עצמך לבד עם חוקים משלך לגבי מה זה הר ראשמור ובונה סביבו ארמונות חול, ומאפשר לעצמך לשים שחקנים שלא ראית, אז על מה בדיוק אתה בטענות לקרמר באותה תגובה בא כתב את דעתו הפרטית.

            ולפי מהאתה מחליט שבדירוגים כן צריך לראות בעיניים ובהר ראשמור לא, הרי אתה היחיד שפועל ככה עם הר ראשמור, אז זכותו של קרמר גם לקבוע חוקים משלו ולהגיד "בדירוג שלי לא צריך מראה עיניים, מספיק חשיבות היסטורית" גם לו מגיע להיות פורץ דרך..

            בחיי שאתה לא שם לב כמה אתם דומים (זו מחמאה, קרמר חביב עלי ביותר)

            בבקשה לא לעוות, אני לא כתבתי שאתה חושב שראסל הוא הGOAT או שאתה כתבת שהוא ה GOAT ובהזדמנות זאת תרשה לי לתקן אותך שאתה כן השלכת מהנתון הסטט' של ה 10 מ 10 של ראסל על תכונותיו כווינר, מבלי לראות אותו משחק, כאשר כל השרשור הזה התחיל כאשר אתה שאלת את קרמר איך הוא יודע לגבי הווינריות של וילט, אם לא ראה אותו בעצמו משחק.. זה בדיוק אותו דבר.. שניכם לא ראיתם אותם משחקים ושניכם מניחים שהם ווינרים על סמך נתונים סטט' מסויימים.

            ובאופן אישי – הדיונים האלו על הרים ועיזים מטוטמם לגמרי.

          1. קוראים לזה לסמוך על אנשים שראו את ווילט וראסל משחקים כמו מנחם, ובנוסף לכך הישגיהם ותאריהם ונתוניהם מתועדים ורשומים לתמיד ואותם כל אחד מאיתנו יכול לראות.

        1. חוץ ממה שאני סומך על אלו שראו אותם, מי שהוא השחקן המוביל והחשוב ביותר של קבוצה אלופה זה אומר שהוא מנהיג ווינר, ווילט הראה זאת ב-67' כשהיה השחקן המוביל של פילדלפיה בזכייה באליפות וב-72' כשזכה בתואר ה-mvp של הגמר (חולק רק מ-69').

          1. אין לי בעיה עם העובדה שאתה חושב שווילט > קובי.
            והנימוק סבבה גם כן.

            השאלה, בהמשך לדיון קודם, למה הקביעה החד משמעית?

            זה כל כך סובייקטיבי –
            קודם כל יש את העובדה שאתה מודה שאתה מסתמך על עדות ולא על צפייה,
            ואחר כך –
            הנתונים של אותה תקופה כל כך חלקיים,
            וזה בלי לקחת בחשבון שיש את שאלת הפרשנות של הנתונים.

            אתה כותב ווילט > מקובי.
            אבל לקובי יש 5 טבעות אליפות, 2 פיינלס MVP.
            לפי קנה המידה שלך, הוא לא פחות ווינר.

            והשאלה הכי חשובה, גם היא פועל יוצא מדיון קודם –
            למה קביעה של שחקן זה או אחר כ-"עז" זו לא קביעה סובייקטיבית?

          2. צריך להביא בחשבון שהסלטיקס של ראסל היו טובים באופן משמעותי עם סגל טוב בדי הרבה. רק ב-69' בעונה האחרונה דל ראסל הלייקרס היו פייבוריטים אך היהירות שלהם עלתה להם ביוקר.

          3. אין לי וויכוח עם ההנמקה לטיעונים בעד ווילט –
            הם הם הגיוניים, ובהחלט מהווים בסיס לדיון.

            אני שואל, וזה יותר בהקשר לדיוני ה-"עז",
            איך אתה מגיע למסקנה שדווקא הקביעה שלך לגבי העז היא אובייקטיבית?

            (אני לא טוען שאתה "מוטה". אני טוען שעצם ההגדרה, "הגדול ביוצר/הטוב ביותר" היא סובייקטיבית. מה חשוב יותר –
            כמות נק', או ממוצע למשחק? מה חשוב יותר – ריב' או אסיסטים? מה חשוב יותר – הגנה או יעילות התקפית?
            היות ואין שחקן שהוא ברור טוב יותר בהכל, התעדוף בין הפרמטרים, הוא זה שהופך את הקביעה לסובייקטיבית –
            לכל אחד תעדוף שונה.)

            את שלל הטיעונים בעדו אני מקבל, ומכבד.
            אני מעוניין להבין למה אתה משוכנע (כפי שניתן היה להבין מתגובותיך הקודמות) שהבחירה שלך היא אובייקטיבית, והיא הבחירה הנכונה היחידה?

          4. מהסיבה הפשוטה שאני מתייחס לפי מדדים אובייקטיבים.
            ראשית, לגבי החשיבות של כ"ח או אס', הגנה או התקפה, אז התשובה היא שהמכלול חשוב, מכלול היכולות והתכונות שישנם בכדורסל ומייקל הוא טוב מכולם במכלול היכולות והתכונות: מנהיג ווינר ותחרותי הגדול ביותר, עם חכמת משחק גבוהה, אדיר בהתקפה (וכשהי צריך ידע לצוף שלשות כמו גדולי קלעי השלשות) ובהגנה, ריבאונדר מעולה ביחס לעמדתו וגובהו, מוסר משובח, מגדולי החוטפים בכל הזמנים, מגדולי הגארדים החוסמים בכל הזמנים. בכל היכולות והתכונות היה ברמה הגבוהה ביותר (בקליעה מהשלוש ומהקו אמנם היה יחסית פחות טוב אך כשהיה צריך קלע היטב גם מהשלוש או מהקו) ולפחות בחלק מהן הוא טוב מכל האחרים באופן ברור, ובכל מקרה במכלול היכולות והתכונות, אין לו מתחרים.

          5. אין לא מתחרים מבחינה עובדתית ואובייקבית בהשוואה אמתית של יכולות ותכונות (ולא בגלל שלציר אחוזי קליעה גבוהים יותר ויותר כ"ח וחס' משחקן חוץ אז זה אומר שהציר קלעי וריבאונדר וחוסם גדול יותר אלא כמובן בדברים כאלו ההשוואה היא יחסית לעמדה ולגובה כמו במסירה בכיוון הפוך שזה שלשחקן חוץ יותר אס' באופן משמעותי מציר לא אומר ששחקן החוץ מוסר טוב יותר אלא גם כאן ההשוואה היא ביחס לעמדה).

          6. קרמר,
            ראה תגובה 5.1.1.1.1

            מבחר נתונים אובייקטיביים (הנתונים אובייקטיבים, הבחירה במכלול הנתונים – לא יכול להיות כזה) המראים שאתה טועה כאשר אתה כותב
            "אין לא מתחרים מבחינה עובדתית ואובייקבית בהשוואה אמתית של יכולות ותכונות".

          7. בן ממזר אם יורשה לי. הבעיה עם התגובות של קרמר (שגם אני מאוד מחבב כמגיב), היא הנחרצות בקביעת העובדות שלו, לא תוכן הדברים. הבוטות הבלתי מתפשרת בהגדרה שלו לאובייקטיבי (מה שהוא מאמין שהוא צודק) וחזרה כמו מנטרה על אותם דברים שוב ושוב כאילו אם יגידו אותם מלא פעמים הם לפתע יהפכו לנכונים.
            כולנו חוטאים בזה אגב.
            אני מאוד מעריך את היכולת שלו לאיפוק והתמקדות בתוכן במקום להיגרר להעלבות אישיות שמופנות כלפיו שוב ושוב. מגיב מאוד חשוב לאתר ואני אומר את זה בצורה אובייקטיבית לחלוטין 😉

  8. תודה לעונים. הר רשמור שלי נשאר מג'יק, מייקל, לארי, דנקן, קרים/ווילט
    אני עם הנכדות באטלנטה. היום 2 משחקי סופטבול ומשחק כדורעף.

  9. על גדולתו של לארי בירד נכתב כבר הכל.
    מה שטרם נכתב, זה על מי שכתב את הכל הזה, וזה המקום להודות למנחם, שהביא את הבשורה מעבר לים – במאמריו הבלתי נשכחים בחדשות למדתי בפעם הראשונה על "הציפור", והם היו הבסיס לכל מה שלמדנו ואהבנו בנ.ב.א.
    אז באיחור של 35 שנה לערך, זו הזדמנות טובה להודות למנחם, לא רק על מעורב מעניין וכתיבה נהדרת בכל יום ויום אלא על מכלול תרומתו ההיסטורית, לא פחות, לכל מי שאוהב כדורסל ונ.ב.א בארץ הקודש ובשפת התנ"ך.
    תודה רבה מנחם.

  10. תיכנסו לשוק כשתראו את איצטדיון הפוטבול החדש של הפלקונס. STATE OF THE ART.
    משחק א-ד-י-ר במיאמי: ברצלונה 3 – ריאל מדריד 2. הכל היה שם כולל כמעט מכות. איך ניימר בברצלונה? חשבתי שהוא נימכר לקבוצה צרפתית בעלת שלוש אותיות?

  11. ממזריקו, היה פה איזה מגיב אוהד סאן אנטוניו בשם אסף 2.0 (לפני כן הופיע בשם שם (נחוץ) ) שמאז יום שישי לא מגיב כאן יותר.
    עכשיו, או שבאמת נמאס לו מהאשמות שווא והוא החליט לנטוש או שצדקת ועכשיו מתבצע כאן חישוב מסלול מחדש.

    בכל אופן, בלשים בלילה בהופס. יש תמורה בעונת המלפפונים.
    (עכשיו אולי אקבל תגובה שהוא היה מגיב "דומה" לא "זהה" וזה בגלל שאני מאמין בדת הג'ורדניזם- המוכרת כדת מונוטאיסטית לכל דבר).

  12. מנחם יש לך הסבר לכך שדוקא הכוכבים הגדולים של הסלטיקס ראסל ובירד לאחר פרישתם עזבו את המועדון ולא חזרו אליו בשום תפקיד ?

    1. פשוט מאוד. ראסל תיעב את בוסטון, עיר לבנה וגזענית. בירד ידע שאין סיכוי שהוא עומד בציפיות בתור מאמן או GM וכל המורשת שלו תלך לפח אחרי 5 שנים.

      1. בפייסרס הוא דווקא היה מאמן מעולה וזכה בעונתו הרביעית והאחרונה לפי החלטתו לתואר מאמן השנה. אין שום סיבה שבסלטיקס היה מאמן פחות טוב.

        1. סלטיקס אחרי הפרישה שלו ושל מקהייל נכנסו לעידן שחור משחור. וזה כולל גם את המוות של רג'י לואיס. לאף אחד לא היה סיכוי שם.

  13. המאמר בירד במסגרת "פרוייקט אגדות": http://www.hoops.co.il/?p=15648
    המאמר עליו במסגרת "פרוייקט השולטים": http://www.hoops.co.il/?p=49327
    סלי קלאץ' וסלי ניצחון עם צפירת הסיום: https://www.youtube.com/watch?v=w2h8derxnlY&t=69s
    סלי ניצחון (יש מן הסתם חזרה חלקית על הקודם כשבראשון גם דברים של שחקנים ומאמנים על בירד): https://www.youtube.com/watch?v=s-Hf-3XvAyk&t=82s
    יכולת הקליעה: https://www.youtube.com/watch?v=msEmcemLR7M&t=240s
    https://www.youtube.com/watch?v=ksp82aw-jqg&t=76s
    יכולת המסירה (שבעת הסרטונים הראשונים, 13-9, 16-15, 20): https://www.youtube.com/results?search_query=bird+pass
    ההגנה של בירד (בסרטונים הראשון והשלישי והשישי): https://www.youtube.com/results?search_query=bird+defense
    על כך שבירד היה שולט גם היום: https://www.youtube.com/watch?v=nIKH2fb_PxA&t=72s
    מבחר סרטונים וסרטים על בירד (כולל תוכניות עליו וסרטונים כמו אלו שלמעלה): https://www.youtube.com/results?search_query=larry+bird

  14. לכתוב שלארי בירד היה פאוואר פורוורד זה לכת בלי ולהרגיש עם .

    לא יודע אם זאת בדיחה אבל היו בכתבה מילים כמו מארגן משחן מנהל ומסדר וזה הזכיר לי מאמן של קבוצת ישראלית סוג ג שבה הישראלי מוסר לשחורים שבאו להצדיק חוזה עם ה30 זריקות שלהם ומנכס לעצמו מילים כמו מנהל מסדר מגרבץ ומה לא .

    לארי בירד היה סמול פורוורד ולא פאואר פורוורד שמרו עליו סמולפורוורדים והוא שיחק סמול פורוורד כל הקרייה עד שהתחילו הבעיות בגב ורק אז הוא שיחק לפעמים בארבע ושמרו עליו מספרי ארבע .

    לעשות כתבה שלמה על ה3 הטוב אי פעם ואולי השחקן הטוב אי פעם ולאומר שהוא ארבע זה לא להבין כלום בכדורסל ……………………..זה כמו לכתוב על מג'יק שהוא סנטר כי הוא שיחק סנטר פעם בגמר או על ג'ורדן שהוא הי רכז כי הייתה לו שנה עם הרבה אסיסטים והוא בעצם היה מנהל המשחק .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט