פרוייקט אגדות (8): לארי בירד / מנחם לס

פורסם ב - 18. יול, 2013 ע"י ב - כללי


כל התמונות נילקחו מUSA TODAYת בינג, וארכיון SI



פרוייקט אגדות (8): לארי בירד


לארי ("THE HICK FROM FRENCH LICK") בירד, הוא מתריסר השחקנים הטובים מאז ומעולם. האחרים הם אוסקאר רוברטסון, מג'יק, מייקל, אלג'ין ביילור, טים דנקן, קרל מלון, קרים עבדול ג'אבר, ווילט צ'מברליין, ביל ראסל, שקיל אוניל, וג'רי ווסט.  גם חאכים אולג'ואן שייך. היום הייתי מוסיף את קובי בריאנט ולברון ג'יימס לרשימה.

כל הכתבות בפרוייקט האגדות

אבל אגיד לכם מה: הוא שחקן הכדורסל הטוב בין כל אוספי הזבל מאז ומעולם, ללא תחרות. זה מה שעשה לארי בקייצים לפני הנ.ב.א בעירו הקטנה "פרנץ´-ליק", אינדיאנה. אבל גם בין כל הנפחים, מסגרים, ופקידי קופ"ח הוא היה הטוב ביותר. למעשה, הוא היה הטוב מכל בני תמותה בתפקידו – סמול פורוורד.

על אף שהיה הטוב בכל מה שעשה על המגרש, משחקו לא נראה דמיוני ובלתי מושג. הכול אצלו נראה אפשרי, ניתן לחיקוי, נגיש. דוגמא? ניקוי הסוליה – מנהג קלוקל שהוא יצר כבר בתיכון והפך למותג כלל-עולמי. אבל האמינו לו, שההרגשה שכל מה שהוא עשה ניתן לחיקוי היא הרגשת מוטעית מיסודה.


=================================================
הסמול-פורוורד הגדול בהיסטוריה
=================================================

משחקו היה פשוט וחסר כל יומרה. לא היה כל זוהר במשחקו, שום השראה. ובכל זאת כשהוא היה על המגרש הרגשת שקורה משהו מיוחד. בלי שתחליט על כך למפרע, עיניך עוקבות אחרי כל תנועה שלו. מין מגנט. המשחק של הסלטיקס היה אחר כשלארי היה על הפארקט. גם מחוץ למגרש הוא היה טיפוס עממי ופשוט. ג´ורדן ומג´יק, שני שחקני-העל האחרים הנחשבים יחד עם בירד לשלישייה הטובה בהיסטוריה של ההופס, היו (והם עדיין!) קובעי אופנה ומובילי דעה, מצוטטים בלי סוף, ומצולמים במיטבם על שערי מגזינים יוקרתיים. לעומתם, בירד מופיע תמיד במכנסי ג´ינס מרופטים שנראים גדולים עליו בשתי מידות, ובחולצת פלנל מקומטת שנראית כאילו נרכשה בשוק פשפשים.

כבר שנים אני טוען ש-"השלישייה הגדולה" של הכדורסל בכל הזמנים – ועד עתה – היא מייקל, מג´יק, ובירד. אף אחד עדיין לא כבש את החולצה מס´ 4 ועשה ממנה "שלו" ללא ויכוח. גם על עמדת הסנטר יש ויכוח גדול מי הטוב מכולם – ווילט? ביל ראסל? קרים עבדול ג´אבר? שאקיל? אבל לא לגבי השלושה. אני נישאל שוב ושוב אם זה באמת כך.

אולי הנוסטלגיה משפיעה על בחירתי? לא.


חזיתי בהם כל כך הרבה פעמים שאני משוכנע שייקח דורות – ואולי אף פעם – עד שיקומו שחקנים כאלה בתפקידם. כמה מהצעירים שביניכם חושבים שאני מגזים. שמעתם על מיכאנג´לו? ואן-גוך? מוצרט? בטהובן? שייקספיר? מדוע אין יותר ציירים כאלה? מדוע אין יותר קומפוזיטורים כאלה? כי הם היו גאונים, וגאונים מופיעים אחת ל-50 שנה, 100 שנה, 500 שנה.

תראו, כמו שהיה בינתיים רק ניוטון אחד, ודורות על גבי דורות אחריו חיכינו עד שהגיע אלברט איינשטיין, אותו דבר יקרה עם השלושה. הם היו גאוני כדורסל. הם הפלה והמרדונה של הכדורסל. גאונים שנולדים שאתה מברך את אלוהי ההופס שאפשר לך לחזות בהם ולשוחח איתם. אני מאמין שהיום הנבא היא החזקה שהייתה אי-פעם. אפילו יותר מימי הזוהר של מג´יק-בירד-מייקל. היום ישנם 30-40 כוכבי כדורסל גדולים. אז לא היו כוכבי-על בכמות כזאת. אבל "השלישייה הגדולה" היא עדיין בליגה אחרת.

פעם אסביר לכם למה. לארי היה הטוב ביותר מאז החל לשחק בתיכון. ´ספורטס אילוסטרייטד´ היקרתי שם אותו בשער המגזין כשהיה ג´וניור (כתה י"א) בתיכון. בקולג´ (אינדיאנה סטייט) הוא היה ´אול אמריקן´ בקבוצה חלשה כשהוא מביאה ממש לבדו לגמר אליפות המכללות, רק כדי להפסיד למישיגן סטייט הגדולה עם מג´יק ג´ונסון. רק ביל בראדלי הצליח לבדו כמעט להביא את האוניברסיטה שלו – פרינסטון – לפיינל – פור עם שחקנים לבנים בינוניים ומטה. אגב, למה באינדיאנה סטייט´ ולא ´אינדיאנה יוניברסיטי´ האדירה עם בובי נייט? לארי אף פעם לא הסכים לגלות. גם נייט לא מוכן לדבר על כך.

 



 

 

[caption id="attachment_15653" align="aligncenter" width="575"] באינדיאנה סטייט זה היה "לארי ועוד 4" וכך הגיע לגמר נגד מישיגן סטייט של מג'יק ג'ונסון[/caption]

 

 

[caption id="attachment_15654" align="aligncenter" width="550"] נעלי הקונברס של הקאונטרי בוי. רק בסלטיקס הוא שוכנע לשחק עם נעליים יותר מודרניות ומשוכללות[/caption]

 

 


 אחרי משחק חצי הגמר, בדרך לגמר נגד מג'יק ומישיגן סטייט


 



 

 

 

[caption id="attachment_15658" align="aligncenter" width="550"] לפני משחק גמר המכללות - לארי ומגיק, שעם השנים הפכו לחברים הטובים ביותר[/caption]

 

 

[caption id="attachment_15659" align="aligncenter" width="550"] כמה דקות מסוף המשחק, לארי מבין שהמשחק של מישיגן סטייט[/caption]

 

 

 

================================================
שחקנים כלארי לא בודקים בסטטיסטיקה אלא במספר אליפויות, ובכו"ז...
=================================================

במקום שאלאה אתכם במספרים או לשלוח אתכם ללויקיפדיה, הנה מה שעשתה הציפור, בקיצור ולעניין, עם המלצה לתת מבט לא רק ב-PPG אלא גם באסיסטים (APG) וריבאונדים (RPG). כמעט ,טריפל-דאבל" לקריירה!:

YEAR G MPG FG% 3P% FT% OFF DEF RPG APG SPG BPG TO PF PPG

79-80 82 36.0 .474 .406 .836 2.60 7.80 10.40 4.5 1.74 .65 3.21 3.40 21.3
80-81 82 39.5 .478 .270 .863 2.30 8.60 10.90 5.5 1.96 .77 3.52 2.90 21.2
81-82 77 38.0 .503 .212 .863 2.60 8.30 10.90 5.8 1.86 .86 3.30 3.20 22.9
82-83 79 37.7 .504 .286 .840 2.40 8.60 11.00 5.8 1.87 .90 3.04 2.50 23.6
83-84 79 38.3 .492 .247 .888 2.30 7.80 10.10 6.6 1.82 .87 3.00 2.50 24.2
84-85 80 39.5 .522 .427 .882 2.10 8.50 10.50 6.6 1.61 1.23 3.10 2.60 28.7
85-86 82 38.0 .496 .423 .896 2.30 7.50 9.80 6.8 2.02 .62 3.24 2.20 25.8
86-87 74 40.6 .525 .400 .910 1.70 7.50 9.20 7.6 1.82 .95 3.24 2.50 28.1
87-88 76 39.0 .527 .414 .916 1.40 7.80 9.30 6.1 1.64 .75 2.80 2.10 29.9
88-89 6 31.5 .471 .000 .947 .20 6.00 6.20 4.8 1.00 .83 1.83 3.00 19.3
89-90 75 39.3 .473 .333 .930 1.20 8.30 9.50 7.5 1.41 .81 3.24 2.30 24.3
90-91 60 38.0 .454 .389 .891 .90 7.60 8.50 7.2 1.80 .97 3.12 2.00 19.4
91-92 45 36.9 .466 .406 .926 1.00 8.60 9.60 6.8 .93 .73 2.78 1.80 20.2
897 38.4 .496 .376 .886 2.00 8.00 10.00 6.3 1.73 .84 3.14 2.50 24.3

• 1979 College Player of the Year - Indiana State University
• 1979 June 8th signs with the Boston Celtics - 5 year $3.25 Million
• 1980 NBA Rookie of the Year
• 1980 - 92 (12) time NBA All Star
• 1982 NBA All Star Game MVP
• 1981 - 86 (3) NBA World Championship
• 1984 NBA Playoff MVP
• 1984 - 86 (3) time NBA MVP
• 1985 Scores 60 Points vs. Atlanta
• 1986 NBA Playoff MVP
• 1986 - 88 3 Point King - NBA All-Star Weekend
• 1987 "Bird Steals the Ball"
• 1990 71 Consecutive Free Throws - ended on Feb.13, ´90
• 1990 20,000 Points
• 1992 Co-Captain, The Dream Team
• 1992 Retires - Announced August 22, 1992 from French Lick, IN.

• Career 40+ Points 52 times (5 in the Playoffs)
• of Fame? Shame on How could you forget Hall  you! – Mel Less
    אז יש עוד שאלות?

=================================================
מספר שלושים ושלוש
=================================================

[caption id="attachment_15660" align="aligncenter" width="494"] רד אורבך, מאמנה היהודי של הסלטיקס, בחר בלארי שנתיים לפני שסיים את המכללה[/caption]

 

 

[caption id="attachment_15661" align="aligncenter" width="543"] הציפייה הסתיימה. רד אורבך והמאמן ביל פיטש חוזים בחתימתו של לארי בירד[/caption]

 שימו לב שלארי, הקלע הימני, חותם את שמו בשמאל. לכן הוא היה כה טוב גם בקליעת יד שמאל, ו-40% מהריבאונדים שלו היו ביד שמאל!


 

 

כל עכבר כדורסל מצ´יינגצ´ונג, מנצ´וריה, ועד נצרת עילית, ישראל, ידע: 33. זהו מספר הגופייה של לארי בירד, גופייה בצבעי הירוק לבן שניתלת במרומי האולם העתיק והמפורסם של ה´בוסטון סלטיקס´ לזיכרון עולם (עכשיו באולם החדש), גופייה של אחד מגדולי שחקני הכדורסל בכל הזמנים, גופיה של אגדת ספורט מהלכת.

בירד היה שחקן שהתעלה על עצמו ברגעי המשחק המכריעים, ונהג להעלות פלאים את ממוצע קליעותיו במשחקים חשובים. הוא היה אחד הקלעים הטובים בהיסטוריה מ-כ-ל מרחק. גם אחד הריבאונדרים הטובים בליגה, אחד המוסרים הטובים, ובין קלעי העונשין ושלוש הנקודות המעולים ביותר. ואם זה לא מספיק, אז הוא גם אחד "המנצחים" הגדולים בתולדות המשחק.
את רוב הקריירה שלו שיחק כשכל אצבעות יד ימינו הקולעת, שבורות, מעוותות ועקומות- תוצאה של חבטת כדור סופטבול, שעף במהירות 160 קמ"ש, שפגע וריסק אותן במהלך משחק עם החבר´ה בקיץ, בעיירת מגוריו באינדיאנה, פרנץ´ ליק. מאחר והדוקטורט שלי הוא לביומכניקה, תמיד התעניינתי בפציעות אורטופדיות של אתלטים. רופא הסלטיקס, ד"ר ג´ראלד הובר, הסביר לי: "ישנן עצמות הנשברות במרכז, כמו שעיפרון נשבר, וישנם מקרים שהעצם נשברת כאילו ריסקו אותה בפטיש. הכדור ריסק לו כמה עצמות אצבעות כף היד כחבטת פטיש". הפציעה של בירד השייכת לקבוצה השנייה, משאירה עיוות ללא תקנה. בנוסף, את כל שנות משחקו האחרונות שיחק עם מרפק דפוק.

ב-1988 עבר ניתוח מסובך בכף רגלו שמנע ממנו לשחק כמעט כל העונה (שיחק רק 6 משחקים). כל זה בנוסף, כמובן, לבעיה הבריאותית הגדולה ביותר אצלו, בקע (הרנייה) בסחוס שבין חוליות הגב הנמוכות, וכן ניוון תורשתי בשתי חוליות נוספות. "הכאבים עימם הוא משחק הם איומים", אמר פעם מאמנו, כריס פורד, "אני לא יודע אם שחקן אחר היה מסוגל לעמוד בהם".

ראיתי אותו משחק עם כאבי גב משתקים במשחק החמישי והקובע בסדרת ´הטוב מ-5´ של ה´בוסטון סלטיקס´ נגד ´אינדיאנה פייסרס´ בפלייאוף על אליפות המזרח של ה-NBA. בירד נתן את אחת מהצגות הכדורסל האמיצות והטובות אי-פעם. הייתי שם, ויחד עם 14,995 הצופים באולם, והמיליונים בטלוויזיה, חזינו במבצע בלתי נשכח. הוא התחיל מצוין עם 15 נקודות, שנקלעו ב- 20 דקות משחק באחוז גבוה. הוא שלח מסירות כפי שרק הוא יודע, הוכיח שוב שיש לו טיימינג מושלם בקליטת ריבאונדים מגבוהים ומנתרים טובים ממנו, מיקום מעולה שהוא אינסטינקט שאין ללמדו, וחוש בלתי ניתן להסבר לדעת בדיוק לאן ייפול הכדור, והכול עם התכווצויות ´ספאזם´ רצחניות.

ארבע דקות ו-3 שניות לפני המחצית ניסה בירד להציל כדור אבוד ונחת קשה מאוד על צד ראשו. את פגישת הראש עם הפרקט המפורסם של אולם ה´גארדן´ שמעו עד תא העיתונות. המשחק נעצר כשבירד שוכב בצד ללא נוע, וצוות רפואי מתגודד סביבו. כעבור זמן מה קם באיטיות תוך קושי מופגן, ונראה המום כשנלקח מיד לטיפול בחדר ההלבשה. "או, מיי גוד!", קוראת בקול אישה לידי כשהנפילה מוצגת שוב ושוב במהלך ההפסקה על המסך הענק בהילוך איטי. אלפים לא יכלו להביט במסך, בשל מראה הפגיעה הקשה.

6:46 דקות לפני סוף הרבע השלישי, נשמע רחש בקהל ואחריו צרחות שמחה. לארי, בכוחות עצמו ובריצה קלה, מגיע למושבו על ספסל השחקנים. הקהל בטירוף. המשיח הגיע אל משוגעי בוסטון, הקהל הנהדר של הגארדן. דקה עוברת ובירד כבר על הפארקט. ועוד איך. בסוף הערב נרשמו לו 32 חיצים במשחק כמעט מושלם, למרות הגב המשותק מכאבים, הלסת הנפוחה, ורקתו האדומה מההתנגשות. כשהכל נגמר הוא אומר לנו בחדר ההלבשה בסיום המשחק במבטא הקאונטרי היבש שלו:
"ג´אסט אנת´ר גיים"! רד אורבך אמר לעיתונאים אחרי המשחק שהוא "שמח שהפציעה הייתה ´רק´ בראש ולא בברך...".

הוא היה פועל פשוט. כל תנועה שלו נראתה מאומצת כשכל מה שהוא מנסה לעשות כמיטב יכולתו הוא להעניק יום עבודה יעיל נוסף לקהל, חבריו לקבוצה, ולבעלי הקבוצה. סגנון משחקו רחוק היה מלהיות מודל לחיקוי עבור ילדים, אפילו לא ללבנים. אלו חולמים לגדול ולהיות כמו מייקל, לא כמו לארי בירד. ג´ורדן, כמו פיטר פן, יכול היה לעוף. הוא מחזה. הוא פנטזיה. הוא שואו.

בירד שאל פעם את חבר קבוצתו קווין מקהייל (שהיה מוקיון לא קטן ממנו) איך זה שג´ורדן יכול לעוף ככה. "היי, ´סטיק´ (כינויו של מקהייל) תגיד לי שתי מילים שיאפשרו לי לעוף כמו מייק!". "הנג יורסלף!" (תלה את עצמך), לא איחרה לבוא התשובה. כשהילדים מחקים את בירד, כל מה שדמיונם יכול לפנטז הוא ג´אמפ שהוא ספק ניתור, ספק עמידה, ואולי שפשוף ידיים בתחתית סוליות הסניקרס, לפני קליעת עונשין או הוצאת חוץ - תנועה שהביא בירד לעולם - שהפכה סמל מסחרי לאמונות טפלות המתלוות למשחק. אפילו עם שם משפחה כמו בירד (´ציפור´) הזועק לאיזה כינוי עיתונאי עסיסי ושובב, הוא היה ונשאר פשוט ´לארי´. שום שם אחר לא התאים לקאונטרי בוי מפרנץ´ ליק, אינדיאנה – עיירה שמספר תושביה הוא קצת מעל 2,000, שהייתה, אגב, חור השתייה המועדף על ג´סי ג´יימס.

=================================================
בירד, בירד, בירד, בירד, ובירד
=================================================

 



 

הנה הוא עולה על המגרש, האנטיתזה של כוכב כדורסל: לא מהיר, לא חזק במיוחד, חסר גמישות וקפיציות, סובל כרוני מה´מחלה הלבנה´ – היעדר יכולת ניתור. זריקתו לסל הייתה ספק זריקה מהמקום, ספק הדיפת כדור ברזל. ובכל זאת, ולמרות שדיוק קליעתו נפגע מעט בשל הפגיעה בידו, לארי בירד - גובה 2.06 מ´ בגוף לא אתלטי, שחקן הפינה של הסלטיקס - נחשב על ידי רבים לאחד מקובץ קטן של שחקני הכדורסל הגדולים ביותר.

רד אורבך, מאמנה היהודי האגדי של ה´סלטיקס´ משך שלושים שנה כמעט, (ומי שגילה את בירד באינדיאנה סטייט יוניברסיטי ובחר בו בדראפט כשהיה עוד ´סופומור´ - איש השנה השנייה בקולג´ - בידיעה שהוא יצטרך, על פי חוקי הליגה, להמתין שנתיים בטרם יוכל לשחק) הצהיר: "אילו נתנו לי את שמות כל שחקני הכדורסל הטובים שהיו מעולם, ואמרו לי לבנות מהם קבוצה, לארי היה האדם איתו הייתי מתחיל. אולי ג´ורדן טוב ממנו, אבל אני הייתי רוצה להתחיל קבוצה עם בירד". צ´אק דיילי, מאמן קבוצת דטרויט, שהתבקש לפני כמה שנים לבחור את חמישיית ה´אול-סטאר´, ענה: "בירד, בירד, בירד, בירד, ובירד".

בירד עצמו לא חשב שהוא כה גדול. בתגובה לשאלה המטופשת ששואל כל עיתונאי – כולל עבדכם הנאמן - אם הוא הגדול מכולם, הוא ענה לי פעם ברצינות: "כל אחד חייב להישפט במקומו ובזמנו. מה שמתאים ל´סלטיקס´ מודל 1987 לא היה מתאים בהכרח ללייקרס של 73´, לכן המושג ´הטוב ביותר´ הוא מוטעה מיסודו".

ובכל זאת, כיצד ייתכן ששחקן איטי יחסית הנראה כחסר קואורדינציה, ישלוט ביד כה רמה בעולם הכדורסל? לעולם לא הצלחתי להבין את התופעה, אך כשעולה מס´ 33 על הפרקט, תמיד התרחש משהו מיוחד, אולי אפילו קוסמי. הוא הישרה מין הילה שקשה להסבירה הטומנת בחובה גם שליטה מוחלטת במצב, מנהיגות ללא עוררין, וכריזמה מדבקת. משום מה אתה מתרכז רק בו ובמשחקו, ושוכח משאר התשעה המסתובבים על הפרקט. רד אורבך אמר עליו, ש-"לא היה ואין שחקן, ההופך את ארבעת שותפיו על המגרש לטובים יותר, כפי שעשה זאת בירד". דני איינג´, בן קבוצתו לשעבר, מוסיף: "אני לא יודע איך זה, למה, ומדוע, אך כששיחקתי איתו, פתאום הרגשתי שאני משחק ביתר מאמץ, שכל, ואחריות, כאילו אסור לי לאכזב אותו. איתו עשיתי דברים שלא עשיתי מעולם. כשהוא היה טופח לי על הגב ואומר ´גוד גיים´ אפילו רבע שעה הרצאה של רד על שהייתי טוב, ואפילו מאמר בספורטס אילוסטרייטד, לא היו שווים כמו טפיחה על הגב ממנו.".

שאר עמיתיו במשך השנים אומרים פחות או יותר אותם דברים. רג´י לואיס הצעיר, כוכבה הבא של ה´סלטיקס´ אחרי בירד (שניפטר בפתאומיות ובכך החל את שקיעת הסלטיקס) אמר: "עם לארי אתה מרגיש שהוא יביא אותך לחוף מבטחים, שהוא כבר ידאג לכך שננצח". ביל פיטש, שהיה מאמנו בעבר: "כשהוא על המגרש, אתה לא מתפלל לנס, אתה מ-צ-פ-ה לנס. זהו לארי. איתו אף פעם לא איבדתי תקווה". די בראון, אף הוא היה אחד מצעיריה המבטיחים החדשים של ה´סלטיקס´, שלא הגיע לפוטנציאל שלו (לדעתי הניצחון באליפות הדאנק גמר איתו), אמר לי פעם בחדר ההלבשה המצניח של הסלטיקס: "איתו זה כאילו שחתיכה ממנו נכנסת לכל אחד מאיתנו. כאילו שאיתו על המגרש משהו עושה מאיתנו טובים יותר".

על המגרש הוא היה נחשב ללוחם עקשן, צמא קרבות, וחסר פשרות. "ללארי בירד על המגרש יש את רמת המוסר שיש לכריש בבריכת דגים", אמר עליו פעם ד"ר ג´יי המהולל, שהקרבות ביניהם הפכו לחתיכת פולקלור אמריקני. כשלדעתו שופט שרק שריקה אכזרית ולא נכונה נגדו, הוא היה "תורם את דעתו". כמעט תמיד בבדיחות שגרמה לשופטים לצחוק. אבל פעם כשצרח על השופט סטרום "YOU STINK", השופט שרק טכני וזרק את לארי מהמגרש. בדרך לחדר ההלבשה סטרום צורח לבירד: "היי, לארי, איך אני מריח משם?". לארי רק חייך והמשיך בדרכו לחדר ההלבשה. הוא היה אחד מדוברי הפקה-פקה הגדולים בהיסטוריה, אבל תמיד ידע לקבל בדיחה טובה על חשבונו עם חיוך רחב.

 

[caption id="attachment_15663" align="aligncenter" width="550"] רד אורבך, לארי, תום היינסון, ג'ון הבליצ'ק, ובוב קוזי - כל הסטורייה הסלטיקס בתמונה אחת[/caption]

בירד היה ותמיד יהיה קאונטרי בוי. גם שבעת המיליונים לעונה שהשתכר בעונת 1990 (שהיה אז השכר הגבוה בעולם בכל ספורט קבוצתי), לא שינו דבר. בפגרת הקיץ, כשג´ורדן ומג´יק היו ממהרים להוליווד להקליט עוד תוכנית טלוויזיה, או לניו יורק לפרסם עוד מוצר חדש, את בירד מצאת בפרנץ´ ליק על גבי טנדר או בבאר היחיד בעיירה, ´הלגיונר´, לוגם בירה עם חברי הילדות. נאמנות, חיסכון במלים, פשטות, אהבת האדמה והטבע, הן כולן תכונות שירש מהוריו. כשסוכנו היהודי של בירד, בוב וולף, הביא אותו לראשונה לבוסטון באפריל 79´ להכרת הקבוצה והעיר, שכרה עבורו ההנהלה סוויטה במלון ´היאט´. כשהחשבון הגיע נכללו בו רק מחיר החדר והוצאות ארוחות סטנדרטיות. שום ´שירות חדרים´, שום שמפניה, אפס שיחות חוץ. שחקנים אחרים משאירים חשבונות של אלפי דולרים. כשנשאל בירד מה עשה בזמנו החופשי, ענה: "הסתכלתי בטלוויזיה". איזו תכנית? – "בוננזה". זהו לארי , וכך חינכו אותו בפרנץ´ לייק.

=================================================
קאונטרי-בוי מפרנץ´ ליק
=================================================

הוא נולד וגדל בעיירה הקטנה שהיו בה רק מפעל אחד ומלון יחיד שהתפרסם בגלל שבוני וקלייד – השודדים הידועים – ולפניהם ג´סי ג´יימס נהגו להשתכן בו בזמנים העליזים בהם היווה המלון גם מרכז שעשועים והימורים. עיון בעיתונים מצהיבים בספרייה יגלה שהיה זה גם מקום הנופש המועדף על עבריין ידוע אחר, אל קפונה. היום מהמלון נשאר רק שלד. גם המפעל היחיד בעיר פשט מזמן את הרגל, כמו רוב החוות במחוז. כל שנשאר הוא תירס, פרות, וכדורסל, המשולש הקדוש של אינדיאנה, בה הכדורסל הוא הדת השלטת.

באווירה כזאת צמח לארי בירד. על כל קיר אורווה תלוי סל. בקור ובחום, בשלג ובשרב, הילדים משחקים. "כשאתה רעב, אתה זורק כדור לסל, ושוכח מכאב הבטן", אומר בירד, שזרק כל יום מאות זריקות לסל. רק עם חברי הילדות שלו הוא מרגיש בטוח לחלוטין. הוא טיפוס פרטי, ביישן, וחשדן. מעטים שמעו על נישואיו האומללים ב-75´ כשהוא בן 19. היה לו ניסיון אפסי עם נשים כשהתחתן, ולאחר שנתיים, כשנולדה בתו, קורי, התגרש. את קורי הוא כמעט לא ראה (רק כשפרש מהמשחק יצר קשר עם ביתו, והיום הם קרובים אחד לשני, מ.ל). אשתו לשעבר היא שהקשתה על לארי לשמור על קשר עם בתו, לאחר שניתקה מגע ממנו.

בינתיים נישא בשנית. הוא ואשתו דיינה יצאו יחד עשר שנים רצופות לפני שנישאו. "למה להתחתן ולקלקל יחסים טובים?", ענה למי שחקרו בנושא. היא שתקה והמשיכה לחיות לצידו. יום אחד הביא לה טבעת נשואים ואמר: "תענדי, אם בא לך". זהו בירד. חוסך בדיבורים.
בסיום כל עונה הם היו מגיעים לביתם החדש שבירד בנה בקצה העיירה (הכולל מגרש כדורסל צמוד, כמובן), והוא יכול היה לקפוץ לבירה או שתיים עם חבריו הוותיקים. רק שם הוא לא כוכב. רק שם הוא לארי בירד, מפרנץ´ ליק, שהתמזל מזלו, ואלוהים העניק לו כשרון לזרוק כדור לסל. רק שם לא מטרידים אותו בבקשת חתימות. רק שם הוא מרגיש בנוח.

 



 

אביו היה אלכוהוליסט, שהסתבך בחובות ולבסוף התאבד, מאורע שבירד מסרב לדבר עליו. "לא הכרתי אותו טוב", הוא אומר. "הוא מעולם לא בא לראות אותי משחק בבית הספר, אבל אני יודע שהיה גאה בי" מוסיף לארי. "הוא היה אדם קשה עורף, עקשן, אף פעם לא התלונן, והיה כורה פחם – תמיד בשעות נוספות - כדי להביא לחם לפינו ופחם לתנור. פעם בא אבא הביתה ברגליים נפוחות ומלאות דם. לאחי ולי לקח חמש דקות להוריד לו את המגפיים. למחרת בבוקר הוא קם, לבש את מגפיו ויצא למכרות", אומר לארי. נראה שהעקשנות, העבודה הקשה, הקמצנות במילים מיותרות, והיכולת לשאת כאב בלי להתלונן, עברו בתורשה. על אמו הוא מדבר בהערצה: "תמיד עבדה בשתי משרות תוך שהיא מנהלת בית נקי להפליא, מלבישה את שני בניה במיטב הבגדים שתפרה. יש לה יותר אומץ מחמישה לארי בירדים. כבר עשר שנים היא לא עובדת, לאחר שקניתי לה בית מרווח בצפון היישוב, ומאז היא אובדת עצות. אני חושב, שהיא הייתה מאושרת יותר כשעבדה. זה אצלנו בדם".

עם מג´יק. היריבות הספורטיבית הגדולה בהיסטוריה.

=================================================
THE KING OF PAKA-PAKA
=================================================

כמה שהיה קמצן במילים, בירד ניחן בחוש הומור משגע. יבש – אבל מפיל אותך לרצפה. אני זוכר אותו מפציץ משפטים בני שורה אחת בשיא הרצינות – כאילו – כשכל חדר ההלבשה מתפוצץ מצחוק. אמרות הכנף שלו נכנסו ללקסיקון האמריקאי. הומור יבש, אבל חודר שריון. לפני אליפות ה-3 נקודות באול-סטאר באורלנדו, הוא נכנס לחדר ההלבשה כמה דקות לפני תחילת התחרות ושאל: "אוקיי, מי לוקח מקום שני?", יצא וניצח את האליפות - כמובן בזריקה אחרונה של הכדור הצבעוני המקנה את שתי הנקודות שהיה זקוק להם לניצחון. ברגע שעזב הכדור את ידו, הוא הסתובב עם הרמת ידו ל-V מנצח, כשהוא כלל לא מסתכל לעבר הכדור העושה דרכו לתוך הטבעת. תמונה זו של בירד המסתובב עם יד מנצחת כשהכדור עדיין בתחילת מעופו הקשתי היא אחת מתמונות הספורט הידועות ביותר.

דני איינג´, שהגיע רביעי באותה אליפות ה-3 אמר: "איך אפשר לכעוס עליו? הוא מנצל כל זווית אפשרית ליתרון פסיכולוגי על יריביו, ולרוב יש לו קבלות לפירעון. ברגע שניכנס לחדר ההלבשה ושאל מי יהיה שני, ידעתי ש´איט איז אול אובר´. ידעתי שהוא ניצח לפני שהעסק התחיל". לשופט סנפורד ששרק פאול נגדו, אמר לארי: "זה היה פאול? תגיד לי, הליגה משלמת לך עמלה על פאולים?" פעם אחרת, בחימום נגד הסיקסרס באחד ממשחקי הפלייאוף הוא שאל את קווין מקהייל – כשהוא דואג שהאציל קרוב מספיק לשמוע – "תגיד, קווין, האם לדעתך צ´ארלס בארקלי נמוך מדי או שמן מדי?" בארקלי שמע ופרץ בצחוק, אבל המשחק כבר היה אבוד עבור האציל. הוא לא הצליח להשתחרר מההשפעה הפסיכולוגית של משפטו של בירד.

לפני משחק הוא אמר לאיינג´ בחימום ממש ליד ספסלה של דטרויט: "אני מקווה שביל למבייר ישמור עלי. כששמים שחקן לבן לשמור עלי זאת העלבה אישית ופגיעה בכבודי, והם ישלמו על כך. מה דעתך? האם להענישם עם 40 או 50?". פעם, אחרי הפסד לניקס, הוא נישאל מדוע הסלטיקס הפסידו. "כי קלענו פחות נקודות מהם", ענה.
פעם אמר ברנרד קינג מהניקס ש-"לנצח את הסלטיקס בביתם נותן לך אותה הרגשת התעלות שאתה מרגיש כשאתה מקבל 100 בבחינה ממורה שחושב שאתה מטומטם". לארי הגיב: "מאיפה הוא יודע? קינג היה זקוק לשלוש בחינות להגיע ל-100. הכוונה לס"ה כמובן".

 

[caption id="attachment_15665" align="aligncenter" width="492"] היריבים-חברים. צמד-חמד שלא היה ולא יהיה כמוהו[/caption]

 

בירד היה שחקן סופטבול ברמה מקצוענית. הוא שיחק "פאסט פיץ´" כשהכדור מגיע אליך מהפיצ´ר במהירות של עד 180 קמ"ש. רק בגלל הכדורסל הוא לא הפך מקצוען בסופטבול (משחק המשוחק בעיקר בערי שדה, מ.ל). כשגילו לו שמייקל ג´ורדן החליט לפרוש מכדורסל ולנסות בייסבול מקצועני, הוא הגיב: "כשהוא יעמוד שם עם האלה ויסתכל על כדור העף אליו במהירות 160 קמ"ש, אז דאנק בווינדמיל ב-360 מעלות ייראה לו כמשחק ילדים". בירד צדק. מייקל ניסה, ניכשל בגדול, וחזר לנבא לאסוף עוד שתי אליפויות.

פעם, כמאמן הפייסרס, הם לקחו 8 ריבאונדים בכל החצי. "אפילו אם הייתי מעמיד את הנכדה שלי בת ה-10 על הפארקט, לפחות 5 כדורים היו נופלים על ראשה". בסוף העונה, כשזכה בתואר "מאמן העונה", הגיב: "זאת בטח הייתה שנה גרועה למאמנים". אחרי שמייקל ג´ורדן הפצוע השחיל 63 נגד הסלטיקס בפלייאוף: "היום ראיתי את אלוהים שהתחפש למייקל ג´ורדן".

על מג´יק: "לעולם לא יהיה יותר פוינט-גארד בגובה 2.06 מ´ המחייך על הפארקט בזמן שהוא מעליב אותך". מג´יק ולארי, אגב, הפכו לחברים הטובים ביותר בנבא. ההערכה והכבוד ההדדי התחילו כבר ב-1979 בגמר אליפות המכללות, כשהם שומרים אחד על השני במשחק ששבר את כל שיאי הציפייה. בירד ניצח את הקרב בנקודות וריבאונדים, אך מג´יק זכה במערכה במשחק שאזכור לעד. ההערכה והכבוד ההדדי המשיכו כשהשניים מנצחים אליפויות נבא לקבוצותיהם כמו "יו-יו". אך הקרבה באה כששניהם מככבים בפרסומת נפלאה של "קונברס". מאז אותו זמן, מג´יק היה מבקר את לארי כל קיץ, רק שניהם, בלי עיתונאים ופרסום – רק "קאונטרי" בפרנץ´ ליק – והשניים היו מבלים ימים בדיג, וערבים בשתיית בירה על שפת הנהר, כשהם מדברים על הכול, מלבד כדורסל.

את מחיר פציעתו מול ה´פייסרס´ שכבר כתבתי עליה הוא שילם במשחק הבא, הראשון בסדרה נגד דטרויט. בירד לא היה מסוגל להשתתף במשחק, ובלעדיו ניצחו ה-פיסטונס´ בקלות 75-86, כשה´סלטיקס´ נראים אבודים ללא מנהיגם. במהלך כל משחקי הפלייאוף של אותה עונה (ולעתים בעונות הבאות אחריה), בירד כלל לא התאמן ובילה כל רגע ללא משחק על מכשיר מתיחה בבית החולים שאמור היה להקל עליו עד לניתוח שיעבור בגבו בסיום הפלייאוף. "אחרי הניתוח אחליט לגבי המשך הקריירה שלי", אמר אז כשהוא יורד מהמגרש עם הכדור תחת זרועו, ואתה ידעת שכך בדיוק יהיה. הוא נשא את קבוצתו ה´סלטיקס´ לטוב או לרע. איתו, למרות גילו ופציעותיו, הם יחיו או ימותו.

 



 

=================================================
על דה ועל הא – רגעים גדולים וקצת טריוויה על הציפור
=================================================

*במשחק ה-7 של אליפות המזרח נגד הסיקסרס ב-1981, הסיקסרס הובילה כל המשחק עד לפני הסוף כשלארי בירד הישווה ל-89-89. הכדור שוב של הסלטיקס. פאסט-ברייק. הכדור אצל לארי כששעון ה-24 שניות מראה 0:05. הוא מנתר. הוא מאבד שיווי משקלו.והזריקה בימין בלתי אפשרית. הוא מעביר כדור ליד שמאל ועם BANK SHOT (זריקה עם הזכוכית) קובר סל מהסרטים. סלטיקס 91, סיקסרס 89. ניגמר 91-90, סלטיקס, הממשיכים לנצח עד האליפות. הסל של בירד בשמאל נחשב עד היום לאחד מסלי הקלאץ´ הגדולים בכל הזמנים.

*ב-1984 הוא זורק כדור 5 ס"מ מקו החוץ כשהתוצאה 125-126, פורטלנד, עם 0:01 בשעון. הניתור שולח אותו החוצה לעבר יושבי הספסל הראשון וכשהוא באוויר – נופל לעבר הספסל, שולח כדור קשתי שרואה רק רשת.

*במשחק ה-6 והאחרון בגמר הנבא הוא עושה טריפל-דאבל של 29 חיצים, 11 אשכוליות, ו-12 בונבונים.
*במשחק ה-5 נגד דטרויט בפלייאוף של 1987, דטרויט מובילה 107-106, והכדור בידה לזריקה מהחוץ. אייזיה מוסר לעבר דומארס. בירד חוטף באוויר ועומד ליפול. בזמן הנפילה הוא שולח כדור לעבר דניס ג´ונסון השועט קדימה, והסלטיקס מנצחים 108-107. היה זה המשחק שאחריו אמר אייזיה: "עושים ביג דיל מלארי בירד. אילו היה שחור, הוא היה עוד שחקן שחור בליגה". משפט זה כמעט הוליך את אייזיה שאולה. הוא התנצל אישית לבירד ואמר שגניבת המסירה שלו כל כך פגעה בו שהוא "לא ידע על מה הוא מדבר".

*משחק פלייאוף נגד הבולטס. הסלטיקס מפגרים ב-3 עם 2 טיקים לשעון. בירד עולה וקובר שלשה. אך קייסי ג´ונס ביקש טיים-אאוט עשירית שנייה לפני הזריקה של בירד. הסל ניפסל. בהתקהלות השחקנים מבקש בירד את הכדור "ושכל השחקנים יפנו לי את השטח". קייסי ג´ונס, המאמן: "בירד. סתום את הפה. אני המאמן כאן!". ואז הוא פונה לשחקנים: "אז זהו התרגיל. נותנים כדור לבירד וכולם מפנים לו את השטח". בירד מקבל כדור. כולם פינו את השטח. הוא עולה לשלשה והכדור עושה רק "סוויש" כשהוא נופל דרך הרשת בלי לגעת בחישוק. בהארכה הבולטס מובילים ב-2 לפני סיום ההארכה. שנייה לסיום. בירד בקור רוח משגע קובר את השתיים. בהארכה השנייה הבולטס מובילה 139-138. שנייה לסיום. בירד פורץ עם הכדור אך יודע שאין לו זמן לכדרר עוד 2-3 כדרורים לעבר הסל, אז הוא עולה לג´אמפ, והעור ניקבר עם הבאזר. סלטיקס 140. בולטס 139.

*במשחק ה-7 נגד אטלנטה בפלייאוף של 1988, בירד קולע 9 מ-10 ברבע הרביעי בו קלע 20 נק´, ומנצח לסלטיקס את הסדרה.

*ב-31 למרץ, 1991, הסלטיקס משחקת בהארכה שנייה נגד שיקגו במשחק האחרון ביניהם לאותה עונה. בהארכה השנייה בירד קולע 9 נק´ והסלטיקס מנצחת 135-132 במשחק בו העפיל לארי על מייק.

*במשחק ששודר לכל האומה גוברת הסלטיקס על פורטלנד 152-148 בסיום עונת 1992 כשלארי משווה בשלשה עם הבאזר בזריקת OFFBALANCE ואז בהארכה הוא קולע 10, ומסיים עם 49 נק´, 14 ריב´, 12 אסיסטים,ו- 5 גניבות. זה היה לפני שהדרים-טים טסה לברצלונה עם בירד ומג´יק כקפטני הקבוצה. גבו כבר היה גמור, וזה היה משחקו הגדול האחרון כמקצועני בנבא.

*ב-30 למרץ, 1983, בירד קבר 53 נגד הפייסרס, 24 חיצים ברבע אחד – שני שיאי סלטיקס.

*ב-18 לפברואר, 1985, לבירד היה טריפל-דאבל (30 חיצים, 12 קרשים, 10 סוכריות) נגד היוטה ג´אז כבר 2 דקות לפני סיום הרבע השלישי. הוא לא שיחק ברביעי. היה זה הטריפל-דאבל הראשון בשלושת-רבעי משחק.

*ב-17 לאפריל, 1987, היה לו טריפל-דאבל (17 נק´, 11 ריב´, 10 אס´) נגד הוושינגטון בולטס כבר בחצי הראשון. שיא נבא.

*ללארי היו שלושה משחקים של טריפל דאבל כשמספר הנקודות שקלע היה לפחות 40.

*ללארי היו 69 טריפל-דאבל בקריירה, מקום 5 בנבא אחרי אוסקר רוברטסון, מג´יק, צ´מברליין, וג´ייסון קיד.

*לארי הופיע בשלושה סרטים, כולם הצלחות קופתיות: "בלו צ´יפ" ב-1994, "ספייס ג´אם" עם מייקל ג´ורדן וביל מוריי ב-1966, ו-"סלטיקס פרייד" ב-1997.

*מיד אחרי שפרש, מקדונלד יצאה עם המבורגר "ביג 33".

*ללארי ישנם שני "מוצרי נעליים" על שמו הנקראים "BIRDS", ו –" 33".

*הפרסומת שלו עם מייקל ג´ורדן שפרסמה את "אייר ג´ורדן" נבחרה ב-1999 כפרסומת העשור. אני עדיין מחייך כשאני ניזכר בה.

*ב-2005 נידון אריק ג´יימס ארופי באוקלהומה-סיטי ל-30 שנות מאסר. הוא ביקש מהשופט שישנה זאת ל-33 שנים, מס´ הגופייה של לארי בירד בטענה שזה יעזור לו להתמודד עם העונש. השופט נענה לבקשתו.

*לארי הופיע בתשעה משחקי וידיאו, כשהמפורסם שבהם הוא "אחד-על-אחד נגד ד"ר ג´יי".

*לארי כתב בסט-סלר על חייו.

=================================================
הפרישה
=================================================

כשלארי פרש אחרי 13 עונות בסלטיקס ב-1992, הבוסטון סלטיקס - אימפריית הכדורסל שרד אורבך בנה מ-1956 - אימפריית ספורט שרק היאנקיס, ואולי מנצ´סטר יונייטד, בנו משהו דומה לה, התפרקה. מדהים מה קורה לקבוצה שמנהיגה פורש. הסלטיקס לא התאוששו מפרישת בירד עד העונה, עם הגעתם של קווין גארנט וריי אלן. רק פרישתו של מייקל ג´ורדן גרמה להרס אימפריית ספורט במידה דומה לפרישתו של בירד.

הוא נאלץ לפרוש בגלל אצבעותיו, מרפקו, וגבו. חסר ניסיון אימון ולו של משחק אחד. הסלטיקס שכרה אותו לתפקיד אדמיניסטרטיבי מ-1992-1997. אבל תפקידו האמיתי היה ללמד את הירוקים כיצד מנצחים. אבל אחרי שרג´י לואיס – הלגיטימי היחיד שנשאר – ניפטר, הסלטיקס ירדו לתחתית הבאר. האינדיאנה פייסרס שכרה אותו כמאמנה ב-2000, בלי שאימן בחייו ולו משחק איד, הוא מיד הביאה לגמר אליפות המזרח וזכיה בתואר ´מאמן השנה´. הוא פרש מהאימון וב-3 השנים האחרונות הוא משמש כנשיא הפייסרס, האיש שהחליט לבחור בשרונאס יאסקיביצ´יוס ממכבי ת"א למרות שהדיעה עליו הייתה ´איטי מדי; שחקן הגנה גרוע´.

 

 

[caption id="attachment_15667" align="aligncenter" width="550"] לארי המאמן[/caption]

=================================================

Tags: ,

77 תגובות ל - “פרוייקט אגדות (8): לארי בירד / מנחם לס”

  1. אורי

    18. יול, 2013
    07:49

    כתיבה מעולה דוק , תודה רבה

    Reply to this comment
  2. רועי ויינברג

    18. יול, 2013
    09:34

    הוא הרוויח לחמש שנים רק 3.25 מיליון דולר, מה שבראיינט מרוויח בחודש ושבוע. זה נתון מדהים.

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      18. יול, 2013
      16:04

      לא יאומן, הא?

      Reply to this comment
    • גיבוב של שטויות

      18. יול, 2013
      21:23

      זה מילא כי 3 מיליון לפני 30 שנה היה בכל זאת לא מעט כסף אבל מה תגיד על הכדורגלנים באנגליה, פעם בקושי היו מקבלים 100 פאונד לשבוע, היום כל פלוץ אידיוט שבקושי מסוגל לאיית את השם שלו מתחיל בסכום פסיכי של 10000 פאונד לשבוע.

      Reply to this comment
  3. ארז

    18. יול, 2013
    09:50

    יש לכם 90 דקות פנויות? מצוין;
    אין לכם? תפנו.
    סרט דוקומנטרי של HBO על בירד ו… מג'יק כמובן.
    סרט מאוד טוב לטעמי ויש בו כמה קטעי וידאו של השניים, ביחד ולחוד, ששוים צפייה לכל אוהד.
    כולל, אגב, משיתוף הפעולה של השניים בנבחרת ארה"ב עוד ב-1978, לא משהו שרבים זוכרים.
    http://youtu.be/jtykEHPRO1Q

    Reply to this comment
    • דנסקי

      18. יול, 2013
      10:10

      נדמה לי שבשנה שעברה עלתה בברודוויי הפקה על השניים, החברות והיריבות וכ'. אחלה לינק. אצפה בערב!

      Reply to this comment
      • מנחם לס

        18. יול, 2013
        16:08

        אני חושב שזה היה כבר יותר משנה, אבל אני ראיתי את ההצגה כשהיא עברה ל-'קאונטרי' בווסט פאלם ביץ' (עם אותם שחקנים ואותה תפאורה), שכללה זריקת ג'אמפ מאיזה 7 מטרים שהשחקן שגילם את בירד הכניס באיזה 70% דיוק!

        Reply to this comment
    • מנחם לס

      18. יול, 2013
      16:05

      מכיר את הסרט. מצויין. תודה

      Reply to this comment
    • שאול בוורלי הילס

      18. יול, 2013
      18:20

      אחד הסרטים הטובים שצפיתי בהם.

      Reply to this comment
  4. דרור

    18. יול, 2013
    10:40

    ארז סחתיין עליך, אני אצפה בערב כשאחזור.
    ולצעירים שבאתר שבשבילם בירד הוא רק אגדה: כשכותבים משהו על בירד לא ניתן להגזים. הבנאדם היה קוסם, קלעי מטורף, עזבו… הוא היה גאון. אמן. מסירות מאחורי הגב, סלי קלאץ' מטורפים, ריבאונדר ולוחם קשוח כמו בארקלי. והכל בלי הדבר הזה שיש בשפע היום… הפוזה. היה יורד לספסל, נשכב על הבטן על הפרקט מחוץ למגרש והיו מניחים לו בלוק ענק של קרח על הגב, להקל על הכאבים. את כל מה שהשיג השיג עם גב דפוק. היה חוטף מדהים. ממליץ ללכת לויקיציטוט לקרוא עוד ציטוטים שלו, ללא ספק גדול הטראשטוקרים, אבל עם קלאסה, לא כמו פניני. סתם דוגמא: לאחר האימון הראשון בסלטיקס (כשלפני כן פקפקו אם יצליח בליגה כי "הוא לא מספיק אתלטי…") הוא התקשר לאשתו דאז מהטלפון הציבורי באולם ואמר: "תקני כל מה שצריך לבית, מכשירי חשמל, מה שאת רוצה, אני הולך לקחת 30 זריקות לערב בליגה". איפה יש היום בליגה שחקן שיעשה פייק לקליעה בימין ויעלה בשמאל לקליעה בלי שיווי משקל? מנחם, תודה על הכתבה.

    Reply to this comment
  5. Mbk

    18. יול, 2013
    10:58

    אני זוכר שראיתי את המשחק של בירד ב 92 מול פורטלנד
    הוא קלע שם שלשה בלתי נתפסת
    המהלך של אורבך שבחר בו בדראפט גאוני
    הוא נבחר שישי לאחר פרוויס שורט שודאי זכור לחובבי הכדורסל בארץ
    למרות שאני התחברתי לליקרס באותם שנים המודל לחיקוי הוא בירד
    לבן ללא ניתור מדהים שעושה הכל על המגרש
    לארי הירד הוא השחקן עם איטליגצית המשחק הכי גבוהה שראיתי
    מגיק זה סיפור אחר, אבל ללא ספק אני חייב אצ חיבתי לכדורסל ל 2 האלו.
    סדרת הגמר הראשונה שראיתי כילד היתה ב 82 של הליקרס ומיד נדבקתי בצהוב סגול.
    את בוסטון ובירד לא עיכלתי , תמיד חשבתי שיכול להיות שאם הייתי צופה בבירד קודם הייתי בעד הבוסטון.לא ממצטער על הבחירה שלי
    הלייקרס שיחקו אותה עם 9 טבעות מאז 82

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      18. יול, 2013
      16:11

      והסלטיקס עם 5 טבעות נדמה לי. מה שהרס לסלטיקס את שנות ה-90 ושנות ה-2000 היה המוות הפתאומי של רג'י לואיס, והמוות של לן ביאס. אחרת אולי גם להם היו 9 טבעות

      Reply to this comment
    • יניב

      19. יול, 2013
      09:07

      ה לארי בירד נבחר רק שישי??? אם אפשר לקבל קצת פירוט מי נבחר לפניו ואיך זה לא נחשב לאחד הפספוסים הגדולים של הדראפט?

      Reply to this comment
      • Mbk

        19. יול, 2013
        16:44

        במיוחד בשבילך יניב

        דראפט 78 מקום 1 מייקל תומפסון , זכור מהספסל של הלייקרס בשנות ה80 ושיחק בקזארטה האיטלקית מול מכבי בסוף הקריירה
        נבחר איך לא בידי הפאשלנורית פורטלנד

        בחירה 2 פיל פורד בידי קנס סיטי
        בחירה 3 אינדיאנה ( אני לא מבין את זה !!!! ) בחרו בריק רובי גבוה שלא עשה משהו חשוב בליגה

        בחירה 4
        מייקל ריי ריצארדסון , גארד אדיר שנבחר בידי הניקס
        מכור לקוק , עבר במכבי רמת גן אם זכור לי נכון

        בחירה 5 פרוויס שורט , שחקן ענק ששיחק בהפועל תל אביב

        בחירה 6 רד אורבך הגאון בחר בבירד והמתין לו שנתיים
        בירד שיפר את בוסטון ב 40 נצחונות ביחס לעונה הקודמת
        הסבלנות משתלמת !!

        אגב מייק מיטשל נבחר 15 ושיחק במכבי תל אביב , הוא קלע מעל 15000 נקודות בקריירה והיה הכוכב של הספרס
        רג׳י טיוס בבחירה ה 9 הוא מאותו דראפט מוריס ציקס ומייקל קופר היו בחירות נמוכות יותר

        Reply to this comment
  6. האווי לאסוף

    18. יול, 2013
    13:57

    אין כמו לקרוא כתבה של הד"ר על בירד, השניים שאחראים יותר מכל לכך שאני אוהב את הnba והבוסטון עד היום. לא אשכח את הכותרת לכתבה שלך באחד העיתונים לפני הפליאוף: "5 סיבות לכך שבוסטון תיקח את האליפות: 1 בירד 2 בירד 3 בירד 4 בירד 5 בירד".
    כמעט 30 שנה חלפו, ואתה עדיין החיבור הכי טוב לליגה הטובה בעולם

    Reply to this comment
  7. kd35

    18. יול, 2013
    14:22

    כוכב אמיתי

    Reply to this comment
  8. מיקי

    18. יול, 2013
    14:57

    לס מעניין איפה נכנס לברון בחמישיה של כל הזמנים? במקום ג'ורדן, מג'יק, בירד? או שצריך לעשות לו פרוטקציה ולהגיד שהוא 4.

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      18. יול, 2013
      15:54

      לברון – אם ימשיך ככה – יצטרך להיכנס ל-3 ולארי בירד ל-4, כי לארי שיחק המון כפאור פורוורד (הסתכל על הריבאונדים שלו לקריירה!), היה יותר גבוה מלברון, והיה ריבאונדר הרבה יותר טוב מלברון בגלל טיימינג, וציפייה לדעת לאן הכדור הולך.

      Reply to this comment
    • מנחם לס

      18. יול, 2013
      15:55

      ואנא, אל תפנה אלי להבא כ-"לס". אני מעדיף מנחם, מל, דוק, ד"ר לס, פרןפ' לס, אבל לא "לס". תודה.

      Reply to this comment
  9. ארז

    18. יול, 2013
    16:24

    מנחם, באמת אין לדעתך מקום בתריסר הגדולים לד״ר ג׳יי? או שמא אתה מתייחס להישגים ומשחקים באןביאיי בלבד מבלי לתת משקל לאייביאיי?

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      18. יול, 2013
      20:41

      משום מה הוא תמיד בורח לי מהראש. הוא בוודאי שייך לגדולים מכולם!

      Reply to this comment
  10. אפלטון

    18. יול, 2013
    16:43

    וואו, בלי לשים לב (או שמא?) נתת פה 3 כתבות פרופיל ברצף על שחקנים לא אתלטים אבל חכמים ומסתוריים בצורה יוצאת דופן. אצל בירד, בכל פעם שאתה שומע אותו מדבר, כמו שעושה לאחרונה על רונדו, יש סיפור מהדהד מאחורי המילים שהוא לא אומר. משהו בצורה שהוא מדבר, באיטיות וברווחים בין המילים משאירים לך זמן למלא את החסר בדמיונך. הבן אדם כל כך פשוט במראה ובדיבור שאתה בטוח שהוא מסתיר משהו מאחורי זה. כל השנים הייתי בטוח שאחרי שיפרוש ימצאו שהוא היה חבר בKKK או משהו כזה. פשוט אדירות הכתבות האלה שלך, תענוג.

    Reply to this comment
  11. האמת

    18. יול, 2013
    16:59

    דוראנט אמר שלארי בירד הוא המודל לחיקוי שלו, ושהוא רוצה להיות כמוהו במשחקו.

    Reply to this comment
    • s

      18. יול, 2013
      17:45

      דווקא מה שבולט במשחק של דוראנט מבחינתי מעבר לכשרון האדיר,זה שהוא לא משחק חכם, והתחכום הזה שיש לרוב השחקנים הגדולים חסר לי אצלו, אצל בירד זו דווקא התכונה הכי חזקה וזו שהפכה אותו לאחד הגדולים בהיסטוריה בלי אתלטיות ועם הרבה פציעות.

      אני כבר בקושי זוכר אותו כשחקן,רק כילד שאהד את בוסטון כמו אבא שלו.
      ואחר כך כבר עבר לאהוד את שיקגו 🙂
      למנחם תודה על הכתבות האלה וגם על הכתבה על מו ברג שקראתי רק היום והייתה פשוט מצויינת

      Reply to this comment
  12. ישראל קרמר

    18. יול, 2013
    19:12

    בארקלי וגארנט צריכים לבוא ברשימת הכדורסלנים הטובים בכל הזמנים לפני קרל מלון.

    Reply to this comment
  13. ישראל קרמר

    18. יול, 2013
    19:19

    בס"ד

    הדברים על בירד ברשימותיי:

    הפורווד הטוב בכל הזמנים ומגאוני המשחק הגדולים ביותר שהעלה את תפקיד הפוינט-פורוורד לדרגת אומנות. מנהיג, וינר, תחרותי ברמה הגבוהה ביותר. קלעי מעולה מכל הטווחים שעם שברים ועיוותים באצבעות יד ימין שנבעו בפגיעת כדור סופטבול שנע במהירות 160 קמ"ש באצבעות ידו בקיץ 79' לפני כניסתו לנב"א, הגיע ל-49.6% מהשדה, 37.6% מהשלוש ו-88.6% מהקו בעונה הסדירה (24.3 נק' ב-38.4 דק' למשחק); 47.2%, 32.1% ו-89% בפלייאוף (23.8 נק' ב-42 דק' למשחק); 45.8%, 42.2% ו-87.6% במשחקי סדרות הגמר (21.74 נק' ב-42.7 דק' למשחק). יד ימין הייתה במקור ידו הקולעת היחידה ובגלל הבעיה הנ"ל למד לקלוע טוב גם ביד שמאל. יש לציין שעל אף מצבו הבריאותי הלקוי וכאביו החזקים באותה תקופה (בעיקר בגב אך גם במרפקו ובכף רגלו ועוד פציעות כשהוא משחק בעונות אלו 180 מש' ומחמיץ 66 מש' שמהן 22 בשנייה ו-37 בשלישית), בשלוש עונותיו האחרונות (לא מחשיב את ששת המש' ששיחק בעונה שלפניהן בתחילת 88/9' ונאלץ אחריהם לעבור ניתוח בכף רגלו), השיג נתונים טובים מאוד: 21.62 נק' ב-46.57% מהשדה, 37.24% מהשלוש ו-91.86% מהקו), 9.19 רי', 7.22 אס', 1.42 חט', 0.84 חס' ו-3.08 אי' ב-38.24 דק' למשחק.
    גאונות המשחק שלו חיפתה על יכולת אתלטית די חלשה ביחס למקובל ברמה הגבוהה ביותר, וכן סייעה לו מאוד ביכולת המסירה ובקליטת הכדורים החוזרים: הוא מחזיק עד היום בשיאי ממוצע אס' למשחק לפורוורד בעונה הסדירה (6.35 – ללברון עד עכשיו 6.6), בפלייאוף (6.48 – ללברון עד כה 7.32) ובמשחקי גמר (6) כשבפלייאוף מדובר בשיא לשחקן שאינו רכז, וכן בשיא ממוצע אס' בגמר מסויים לשחקן שאינו רכז (9.5 ב-86'), שיא אס' בפלייאוף לשחקן שאינו רכז (1,062) ועוד, וכן יש לציין שיחס האס'-אי' שלו היה מעל שני אס' לכל איבוד שזה מעולה לפורוורד: 2.02 אס' לכל אי' בעונה הסדירה, 2.1 בפלייאוף ו-2.05 בסדרות הגמר;
    וכן לגבי הרי': הוא מחזיק בשיאי ממוצעי רי' לשחקן שאינו שחקן פנים בפלייאוף (10.26) ובגמרים (11.76), שיא ממוצע רי' למשחק בפלייאוף לשחקן שאינו שחקן פנים (14 ב-81'), שיא ממוצע רי' בסדרת גמר מסוימת (15.3 ב-81' לצד 15.3 נק' [41.9% מהשדה ו-81.3% מהקו], 7 אס', 2.3 חט' ו-3.2 אי' ב-42.8 דק' למשחק, אך סדריק מקסוול זכה בתואר ה-MVP). לגבי ממוצע רי' בעונה הסדירה, רק דניס רודמן (13.7), הפי היירסטון (10.33) וביל קאנינגהאם (10.15) ששיחקו קרוב לסל יותר ממנו ואפשר להחשיבם כפאוורים קלטו יותר כדורים חוזרים ממנו (10 רי' למשחק – ב-9 עונותיו הראשונות היו לו 10.2 למשחק) בין השחקנים שאפשר להחשיבם כשחקני פינה.
    בנוסף היה חוטף טוב ומעלה עם 1.73 חט' למשחק בעונה הסדירה (1.84 ב-9 עונותיו הראשונות), 1.8 בפלייאוף ושני חט' למשחק בגמרים.
    בנוסף, בהשפעת גאונות המשחק שלו הוא היה שחקן מגוון שידע לעשות הכול ובייחוד ברגעים המכריעים, ולשחק היטב בכל עמדה, והוא היה אמור להיות השחקן הרביעי שמשיג קוואדרופל-דאבל לפני אולאג'ואן כשלאחר 3 רבעים במשחק נגד יוטה ג'אז ב-18 בפברואר 85', בירד הגיע ל-30 נק', 12 רי', 10 אס' ו-9 חט' בניצחון 94-110, כשבירד לא משחק ברבע האחרון בגלל הפער הגדול בסיום הרבע השלישי (64-90). הוא נשאל בסיום אם לא רצה להיכנס לכמה דקות ברבע האחרון כדי להשיג קוואדרופל-דאבל, וענה: "לשם מה? כבר גרמתי להם מספיק נזק!"

    מבחר תאריו והישגיו בליגה:
    הוא זכה 3 פעמים ב-MVP של העונה הסדירה שהיו ברציפות בעונות 83/4'-85/6' והוא השלישי שעושה זאת אחרי וילט וראסל והיחיד שאינו סנטר: ב-83/4' השיג 24.2 נק' ב-49.2% מהשדה ו-88.8% מהקו, 10.1 רי', 6.6 אס', 1.8 חט', 0.9 חס' ושלושה אי' ב-38.3 נק' למשחק ב-79 מש'; ב-84/5' השיג 28.7 נק' ב-52.2% מהשדה, 42.7% מהשלוש ו-88.2% מהקו, 10.5 רי', 6.6 אס', 1.6 חט', 1.2 חס' ו-3.1 אי' ב-39.5 דק' למשחק; ב-85/6' השיג 25.8 נק' ב-49.6% מהשדה, 42.3% מהשלוש ו-89.6% מהקו, 9.8 רי', 6.8 אס', 0.6 חס' ו-3.2 אי' ב-38 דק' למשחק.
    נבחר 9 פעמים לחמישיית העונה הראשונה ב-9 עונותיו הראשונות לפני שתקפו אותו כאבי הגב החזקים.
    3 אליפויות עם שתי פעמים ה-MVP של הגמר ב-84' (27.4 נק' ב-48.4% מהשדה, 66.7% מהשלוש [6-4] ו-84.2% מהקו, 14 רי', 3.6 אס', 2.1 חט', 1.1 חס' ו-3.6 אי' ב-43.6 דק' למשחק בגמר הראשון בין לארי ומג'יק כשאת שני הגמרים הבאים ביניהם ב-85' ו-87' מנצח מג'יק) וב-86' (24 נק' ב-48.2% מהשדה, 35% מהשלוש ו-93.9% מהקו, 9.7 רי', 9.5 אס', 2.7 חט' ו-2.3 אי' ב-44.8 דק' למשחק) בנתונים הקרובים ביותר של שחקן כל שהוא לממוצע טריפל-דאבל בסדרת גמר כשבמשחק השישי קבע ט"ד של 29 נק', שנים-עשר רי' ואחד-עשר אס'
    כן זכה פעם אחת בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר ב-82' (19 נק', 12 רי') שלו נבחר 12 פעמים (בשני מש' לא שיחק בגלל פציעה, כשהמשחק השני הוא משחק האולסטאר ב-92' שבו כיכב חברו הקרוב ויריבו הגדול, מג'יק ג'ונסון וזה היה למעשה משחק פרידה ממנו לאחר פרישתו בתחילת עונת 91/2' בגלל גילוי נגיף האיידס בדמו ובירד לא יכול היה להשתתף בו! [בסופו של דבר חזר בעונת 9/5' ל-32 מש' אחרונים והשתתף עוד בסדרת פלייאוף אחת שבו הפסידה הלייקרס לרוקטס.])

    הנה כמה ממשחקיו הגדולים:
    *במשחק נגד וושינגטון בולטס ב-1 באפריל 87' השיג טריפל-דאבל כבר במחצית כשהוא קולע 17 נקודות, קולט אחד-עשר כדורים-חוזרים ומוסר עשרה אסיסטים, וסיים את המשחק עם 30 נקודות (20-11 מהשדה [אך רק 3-0 משלוש!], 8-8 מהקו),שבעה-עשר כ"ח, חמישה-עשר אסיסטים, חטיפה, 3 חסימות וארבעה איבודים בניצחון 86-103.
    *בניצחון החוץ 120-136 נגד סן אנטוניו ספרס ב-10 בפברואר 88', בירד קלע 39 נקודות (23-13 מהשדה, 7-4 מהשלוש, 9-9 מקו), קלט שבעה-עשר כ"ח, מסר עשרה אסיסטים, חטף פעם אחת, חסם 3 פעמים ואיבד 4 פעמים.
    *ב-11 בנובמבר 87' בירד השיג נגד הפייסרס 42 נקודות (24-15 משדה [2-2 מהשלוש], 10-10 מהקו), 20 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 3 חטיפות, שתי חסימות ושני אי' בניצחון 106-120.
    *ב-3 בדצמבר 85' בניצחון 115-126 על אטלנטה השיג בירד 60 נק' (36-22 מהשדה, 1-1 מהשלוש, 16-15 מהקו), 7 כ"ח ו-3 אס'.
    כדי להבין את יכולתו להכריע משחקים אביא כאן כמה דוגמאות מאלפות לכך:
    *במשחק השביעי של אליפות המזרח נגד פילדלפיה 76' ב-3 במאי 1981, בירד קלע סל לקראת סיום המשחק כשהתוצאה הייתה שוויון 89, כשהוא נאלץ להעביר את הכדור מיד ימין ליד שמאל תוך כדי הניתור, בגלל איבוד שיווי המשקל, והמשחק הסתיים בניצחון 90-91 לסלטיקס.
    *במשחק נגד הבולטס ב-7 בנובמבר 87' בירד קלע סל משווה של שלוש נקודות בסיום הזמן הרגיל, סל משווה בסיום ההארכה הראשונה, וסל ניצחון בסיום ההארכה השנייה במשחק שהסתיים בניצחון בוסטון 139-140, כשבירד מסיים עם 47 נק' (29-19 מהשדה [2-1 מהשלוש], 10-8 מהקו), שמונה כ"ח, שבעה אס', שתי חט', וגם שמונה אי' שלא השפיעו בסופו של דבר (כמות אי' כזו היא נדירה ביותר אצלו).
    *במשחק החמישי בגמר המזרח נגד דטרויט פיסטונס ב-26 במאי 87' בבוסטון בירד חטף מסירה של אייזיאה תומאס בהכנסת הכדור למגרש מקו החוץ, כשהפיסטונס הובילו 106-107, ומסר לדניס ג'ונסון שקלע את סל הניצחון, ובירד סיים עם 36 נק', שנים-עשר כ"ח ותשעה אס'.
    *במשחק השביעי המכריע בחצי גמר המזרח ב-22 במאי 1988 נגד אטלנטה הוקס בירד קלע 20 נקודות ברבע האחרון מתוך 34 סה"כ והוסיף ארבעה כ"ח בניצחון 116-118. וילקינס קלע מצד שני 47 נק' שלא עזרו לקבוצתו ומקהייל אמר שקרב הקליעות בין בירד ווילקינס ברבע האחרון היה כמו קרב אקדוחנים במערב הפרוע.
    *במשחק החמישי והמכריע בסיבוב הראשון של הפלייאוף ב-5 במאי 1991 נגד אינדיאנה פייסרס בירד התאושש מפגיעה רצינית בראשו מהפארקט כמה דקות לסיום הרבע השני, חזר למגרש באמצע הרבע השלישי, וקלע במשחק 32 נק' (12-19 מהשדה [אך רק 5-0 מהשלוש!], 10-8 מהקו) שאליהם הוסיף תשעה כ"ח, שבעה אס', חטיפה וגם ארבעה אי', כשהקבוצה מנצחת 121-124.
    *במשחקו הגדול האחרון ובט"ד האחרון שלו ב-5 במרץ 92' בירד השיג 49 נק' (35-19 מהשדה [אך רק 8-2 מהשלוש!], 10-9 מהקו), ארבעה-עשר כ"ח, שנים-עשר אס', 4 חט', חסימה וחמישה אי' בניצחון 148-152 בשתי הארכות על פורטלנד טרייל-בלייזרס, כשבירד קולע שלשה משווה ביד שמאל בסוף זמן המשחק הרגיל ומוסיף 10 נק' בהארכות. גם לדרקסלר, הכוכב הגדול של פורטלנד, היה משחק מעולה עם 41 נק', שמונה כ"ח ואחד-עשר אס'.

    הוא הגיע לכמה הישגים מיוחדים:
    *השחקן היחיד שהשיג לפחות 20, 10, 5 בשלושה נתונים בממוצע לקריירה. אמנם יש לציין שממוצע השיא למשחק בקריירה בחט' ובחס' נמוך יותר כך שזה יכול להיות רק בנק', רי' ואס', מה שמוציא את האפשרות ששחקני פנים, גם הטובים ביותר יוכלו להגיע לכך כיוון שאף אחד מהם לא הגיע עד היום ל-5 אס' למשחק, וכן אף אחד משחקני החוץ לא הגיע עד היום לממוצע קריירה של לפחות 10 רי' למשחק ורק שניים (הרכזים מג'יק וסטוקטון) הגיעו לממוצע של לפחות 10 אס' למשחק. אך גם אף אחד משחקני הפינה המעולים שהיו בליגה עד היום חוץ מבירד לא הצליח להשיג זאת.
    *השחקן הראשון שהשיג באותה עונה מעל 50% מהשדה, מעל 40% מטווח שלוש נקודות ומעל 90% מקו העונשין בעונת 87/8', והראשון שהיו לו לפחות אחוזים כאלו בשתי עונות, כאשר בעונה הקודמת היו לו בדיוק 40% מהשלוש, מעל 50% מהשדה ומעל 90% מקו העונשין. מאז עשו זאת מארק פרייס בעונה אחת, נוביצקי בעונה אחת ונאש בשתי עונות כשבשתיהן השיג מעל שלושת הנתונים האלו.
    *הפורוורד היחיד שהוביל את הליגה בקליעות מטווח שלוש נקודות (82), זריקות מטווח שלוש נקודות (194) ובאחוזי קליעה מהעונשין (89.6%) באותה עונה (85/6'), כשגם אחוזי הקליעה מטווח שלוש נקודות (42.3%) היו מהטובים בליגה. כמו כן, בירד הוא הפורוורד היחיד שהוביל בשתי עונות את הליגה בקליעות מהשלוש ובאחוזי העונשין כשבעונה שאחריה היו לו 90 קליעות מטווח שלוש נקודות (מתוך 225 זריקות, כלומר בדיוק 40%) ו-91% מקו העונשין.
    *השחקן היחיד שהשיג טריפל-דאבל בחצי משחק במשחק נגד הבולטס ב-1 באפריל 87', והשני אחרי וילט שעשה זאת בשלושה רבעים במשחק נגד יוטה ג'אז ב-18 בפברואר 85' (נתוניו במשחק השני מופיעים לעיל ושל הראשון בהמשך בהתייחסות למשחקים גדולים).
    הוא שיחק את המשחק בצורה פשוטה אך בלתי ניתנת לחיקוי. גם ללא "שואו-טיים" מעורר השראה, הוא סיפק רגעים רבים מעוררי השראה של סלים מנצחים נפלאים ומסירות גאוניות ומהלכים מבריקים אחרים בהתקפה ובהגנה. אמנם הוא לא היה מרשים בשמירה אישית וזוהי נקודת החולשה שלו בגלל המגבלות הגופניות שלו, אך תרומתו להגנה הקבוצתית בשבירת תרגילי ההתקפה של היריבה הייתה גבוהה.

    וכמובן אי אפשר בלי להזכיר את היותו הראשון לחבורת "השלושה הגדולים"/"השלישייה הגדולה" (THE THREE BIG) לצד קווין אדווארד מקהייל ורוברט לי פאריש:
    היא נחשבת עד היום לשלישיית הקו הקדמי/קו הבסיס הטובה בכל הזמנים עם יכולת גבוהה בשני צדי המגרש (אף שהשמירה האישית של בירד לא הייתה מרשימה אך תרומתו הייתה גדולה ליכולת ההגנה הקבוצתית, וחוכמת משחק רבה, כששלושתם וינרים, קשוחים ותחרותיים, כשבירד הוא כמובן הצלע הבכירה. השלישייה הגדולה בירד-מקהייל-פאריש בשנים בהן שלושתם היו בבריאות סבירה+ (בעונות 81'-88') נתנו לבוסטון בעונה הרגילה (לא כל השלושה השתתפו בכל 656 המשחקים – בירד השתתף ב-629 מש', מקהייל ב-616 ופאריש ב-634) ממוצעים של 61.3 נק' (56% מהשדה, 36.8% מהשלוש ו-80% מקו העונשין), 27.7 רי', 10.2 אס', 2.9 חט', 4.3 חס', ו-7.5 אי':
    החלק של בירד – 25.46 נק' (51.9% מהשדה, 37.3% מהשלוש ו-88.4% מהקו), 10.05 רי', 6.34 אס', 1.7 חט', 0.9 חס' ו-3.15 אי' ב-38.82 דק' למשחק ב-629 מש' מ-656 בסה"כ;
    החלק של מקהייל – 17.97 נק' (56.7% מהשדה ו-77.3% מהקו), 7.53 רי', 1.7 אס', 0.38 חט', 1.9 חס', 1.95 אי' ב-31.49 דק' למשחק (ב-6 העונות הראשונות שימש כשחקן הששי כשהוא עולה במספר הדק' מ-20.1 בעונה הראשונה ל-35.3 בעונה השישית) ב-616 מש';
    החלק של פאריש – 17.88 נק' (55.1% מהשדה ו-72.7% מהקו), 10.15 רי', 2.24 אס', 0.85 חט', 1.7 חס' ו-2.4 אי' ב-32.93 דק' למשחק ב-634 מש'.
    הממוצעים של השלישייה הגדולה למשחק פלייאוף באותן עונות הם: 59.7 נק' (50.9% מהשדה, 35.2% מהשלוש ו-80.9% מהקו), 28 רי', 9.5 אס', 3.1 חט', 4.6 חס' ו-7.5 אי' ב-136 מש':
    חלקו של בירד: 24.76 נק' (47.6% מהשדה, 36% מהשלוש ו-89.2% מהקו), 10.63 רי', 6.54 אס', 1.93 חט', 0.93 חס' ו-3.16 אי' ב-42.68 דק' למשחק.
    חלקו של מקהייל: 18.72 נק' (56.7% מהשדה ו-78.1% מהקו), 7.51 רי', 1.6 אס', 0.37 חט', 1.79 חס' ו-2.06 אי' ב-33.93 דק' למשחק.
    החלק של פאריש: 16.26 נק' (50.2% מהשדה ו-72.2% מהקו), 9.9 רי', 1.31 אס', 0.83 חט', 1.875 חס' ו-2.32 אי' ב-35.22 דק' למשחק.
    יש לציין שלא כל השלישייה השתתפה בכל המשחקים בכל פלייאוף. העונות ששלושתם השתתפו בכל משחקי הפלייאוף הן: 81' (17), 82' (12), 84' (23), 86' (18) ו-88' (17). ב-85' בירד השתתף ב-20 מש' כשמקהייל ופאריש השתתפו ב-21, ב-87' בירד השתתף ב-23 מש' ומקהייל ופאריש ב-21. ב-83' הסלטיקס הפסידו בסיבוב הראשון.

    כדי להבין את השפעתו של בירד על קבוצתו ועל המשחק אי אפשר בלי להביא את מה שאמרו עליו מאמנים, שחקנים מקבוצתו ויריבים (ותודה למנחם לס שחלק מהציטוטים, ולא רק של מה שאמרו עליו, לקוחים מפרוייקט האגדות שלו, כשחלק אחר מהציטוטים תרגמתי משפת המקור):
    • "כששיחקתי היה רק אחד שחששתי ממנו – לארי בירד!" ~ מג'יק ג'ונסון
    • "הרבה שחורים כל הזמן שואלים אותי: 'האם לארי בירד באמת היה יכול לשחק כל כך טוב?' אני הייתי אומר שהוא היה כל כך טוב… שזה היה מפחיד!" ~ מג'יק ג'ונסון
    • "לארי, סיפרת לי רק שקר אחד: אמרת לי שיהיה עוד לארי בירד. לעולם, אי פעם, לא יהיה עוד לארי בירד!" ~ מג'יק ג'ונסון בטקס הפרישה של לארי בירד
    • "בירד, בירד, בירד, בירד ובירד." ~ צ'אק דיילי בחר כך את חמישיית האולסטאר שלו.
    • "לארי בירד רק זורק את הכדור באוויר והאל מזיז את הסל מתחת לכדור!" ~ הכרוז של "קליבלנד קבלירס", הוֹוִי צ'יזק (Howie Chizek), לאחר שבירד קלע נגדם 48 נקודות לאחר שקלע 60 נק' נגד אטלנטה בשיא הקריירה שלו של נקודות במשחק אחד.
    • "אילו נתנו לי את שמות כל שחקני הכדורסל הטובים שהיו מעולם, ואמרו לי לבנות מהם קבוצה, לארי היה האדם איתו הייתי מתחיל. אולי ג'ורדן טוב ממנו, אבל אני הייתי רוצה להתחיל קבוצה עם בירד." ~ רד אאורבך
    • "לא היה ואין שחקן, ההופך את ארבעת שותפיו על המגרש לטובים יותר, כפי שעשה זאת בירד." ~ רד אאורבך
    • "שמעתי הרבה עליו כששיחק במדינת אינדיאנה, וקראתי עליו בספורטס אילוסטרייטד, אך כל חברי ב־NBA אמרו לי שהוא לבן, איטי וקצת כבד, ללא ניתור, ושהוא המוערך יתר על המידה מספר 1 מכל הטירונים. לאחר 30 דקות באימון הראשון, ידעתי שהגיע אלינו אחד מהשחקנים הגדולים ביותר שראיתי. בלי להוציא מילה הוא הפך כמעט מיד למנהיג ללא עוררין שלנו. הוא שוחח איתי ולא התביישתי ללמוד מהצעיר, כי ידעתי שהשחקן הטוב בעולם מנסה לשפר את משחקי. למרות גילו הצעיר הרגשתי מין צורך לשחק טוב ולא לאכזבו. הוא בבת אחת הפך אותנו לקבוצה מצוינת." ~ טייני ארצ'יבלד
    • "אני לא יודע איך זה, למה, ומדוע, אך כששיחקתי איתו, פתאום הרגשתי שאני משחק ביתר מאמץ, שכל ואחריות, כאילו אסור לי לאכזב אותו. איתו עשיתי דברים שלא עשיתי מעולם. כשהוא היה טופח לי על הגב ואומר 'משחק טוב', אפילו רבע שעה הרצאה של רד על שהייתי טוב, ואפילו מאמר בספורטס אילוסטרייטד, לא היו שווים כמו טפיחה על הגב ממנו." ~ דני איינג'
    • "עם לארי אתה מרגיש שהוא יביא אותך לחוף מבטחים, שהוא כבר ידאג לכך שננצח." ~ רג'י לואיס ששיחק עם בירד בשנותיו האחרונות בקריירה של בירד
    • "כשהוא על המגרש, אתה לא מתפלל לנס, אתה מ־צ־פ־ה לנס. זהו לארי. איתו אף פעם לא איבדתי תקווה." ~ ביל פיץ', מאמן בוסטון בתחילת שנות ה־80
    • "איתו זה כאילו שחתיכה ממנו נכנסת לכל אחד מאיתנו. כאילו שאיתו על המגרש משהו עושה מאיתנו טובים יותר." ~ די בראון

    וכשמתייחסים לבירד שהיה גם אלוף הטראשטוק לצד ג'ורדן, א"א בלי להביא מקרי טראשטוק שלו כשבכמה מקרים עידנתי את מה שאמר בירד:
    • במשחק נגד הלייקרס כשמייקל קופר מכדרר לפני קליעת עונשין, פונה אליו בירד ושואל: "אם חוששים שהגורילות יעלמו מהעולם מדוע אי אפשר להיפטר מג'וקים"?
    • במשחק נגד סיאטל סופרסוניקס, בירד אמר לקסבייר מקדניאל ששמר עליו, מאיזו נקודה הוא יקלע את הסל המכריע, וכך בדיוק עשה שתי שניות לסיום כשהוא מתגבר ללא קושי על השמירה של מקדניאל.
    • לפני אחד המשחקים נגד פילדפיה כששיחק שם בארקלי, פונה בירד למקהייל כשבארקלי קרוב מספיק כדי לשמוע: "תגיד, 'סטיק' ("מקל" – כינויו של מקהייל), האם לדעתך בארקלי הוא שמן מדי או נמוך מדי?" בארקלי צחק, אך לא השתחרר מהשפעת הדברים במהלך המשחק.
    • לפני תחילת משחק נגד דטרויט הוא אמר לאיינג' בחימום למשחק קרוב לספסל של דטרויט כדי שישמעו: "אני מקווה שביל למבייר ישמור עלי. כששמים שחקן לבן לשמור עלי זאת העלבה אישית ופגיעה בכבודי, והם ישלמו על כך. מה דעתך? האם להענישם עם 40 או 50?"
    • דניס רודמן שהיה שחקן הגנה מעולה אמר שבמשחק מסוים בירד קלע עליו 4 סלים רצופים (רודמן שיחק באותה תקופה בדטרויט פיסטונס) הוא פנה למאמן דטרויט צ'אק דיילי ואמר לו: "מי שומר עלי, צ'אק? האם מישהו שומר עלי? כדאי שתשים מישהו או שאני אגיע ל-60!"
    • במשחק אחר נגד דטרויט בירד צעק לחבריו לקבוצה: אני פנוי! מהרו לפני שהם ישימו לב שאף אחד לא שומר עלי!" ואחר כך קיבל את הכדור הכניס מרפק לרודמן וקלע על השמירה שלו, והלך לדיילי ואמר: "כדאי שתוציא את הבחור הזה ותכניס מישהו אחר שיעשה עלי הגנה, כי זה קל מדי כשאני כל כך חופשי כך!"
    • במסע משחקים למערב ב-86' במהלך משחק נגד דאלאס מאבריקס אמר בירד לספסל של דאלאס מה בדיוק יקרה לאחר פסק הזמן: הוא אמר שאיינג' יכניס את הכדור למגרש וימסור לדניס ג'ונסון שימסור לו את הכדור לפינה והוא ילך צעד אחורה ויקלע שלשה וסיים: "אז הבנתם את זה? אני הולך לעמוד בדיוק כאן. אני לא הולך לזוז. הם ימסרו לי את הכדור והקול הבא שתשמעו יהיה של הכדור פוגע בתחתית הרשת!" וכך בדיוק קרה, ובחזרתו להגנה התעלם מאנשי המאבריקס.
    • הוראס גראנט ניסה פעם לדבר טראש-טוק עם בירד ואמר לו במשחק ביניהם: "אתה לא הולך לקלוע! אתה לא הולך לקבל את הכדור!" ובירד בתגובה ענה לו שהוא יקבל את הכדור, יטעה שמאלה, ויקלע ביד ימין זריקת וו (הוק שוט) מעליו, וכך בדיוק היה.
    • במשחק נגד ניו יורק ניקס צעק בירד על הפורוורד צ'ארלס סמית': "סליחה, צ'ארלי!" וקלע בשנייה האחרונה סל מרחוק שניצח את המשחק.
    • לפני תחרות השלשות ב-86' שהייתה הראשונה שזכה בה (שהייתה גם תחרות השלשות הראשונה שנערכה), הוא נכנס לחדר ההלבשה, הסתכל סביב בלי לומר מילה ואחר כך אמר: "אני רוצה שכולכם תדעו שאני אנצח את הדבר הזה. אני רק מסתכל סביב לראות מי מסיים שני!"
    • "זה כמו לדחוף יתד דרך הלב!" ~ הכדורסלן גלן רייס, כששיחק במיאמי היט על השפעת הטראש טוק של בירד על היריבים.

    לבירד היו גם אמרות שפר וחוכמה בכדורסל ובחיים ומשפטי הומור ואביא מבחר מהם:
    • "מנהיגות היא לגרום לשחקנים להאמין בך. אם אתה אומר לחברך לקבוצה שאתה מוכן לשחק הכי קשוח שאתה יכול, מוטב שתעשה זאת. שחקנים יזהו מיד מי שמזויף, והם יכולים לספר מתי לא נתת כל מה שיש לך." (במקור זהו חלקו הראשון של ציטוט שהמשכו במשפט הבא.)
    • "מנהיגות היא לצלול לכדור אבוד, לגרום לקהל להיות מעורב, לגרום לשאר השחקנים להיות מעורבים. זה יכול להיות לקחת אותה ובאותה מידה להתחלק בה. זו הדרך היחידה לקבל כבוד מהשחקנים."
    • "מנצח הוא מי שמזהה את כישרונות מתת־האל שלו, מפתח אותם למיומנויות ומשתמש במיומנויות האלו להגשים את מטרותיו."
    • "כשאתה נושא תווית 'הטוב ביותר', אתה רוצה להישאר כך, ואינך יכול לעשות זאת באמצעות התבטלות. אם אני לא ממשיך להשתנות, אני שייך לעבר!"
    • "דחוף עצמך שוב ושוב. אל תוותר אפילו על אינץ' אחד עד שנשמעת השריקה לסיום!"
    • "אתה לא קולע אף לא אחת מהזריקות שאתה לא לוקח. 87% מהזריקות שתיקח אתה גם תחטיא. אני לוקח 110% מהזריקות שלי!"
    • "יש לי השקפה שאם אתה נותן 100% כל הזמן, איכשהו דברים יעבדו בסוף."
    • "אני לא יודע אם אני התאמנתי יותר מכל אחד אחר, אבל אני בטוח שהתאמנתי מספיק. אני עדיין תוהה אם מישהו איפשהו התאמן יותר ממני!"
    • "לא משנה מי קולע את הנקודות, אלא מי יכול להביא את הכדור לקולע."
    • "ראשית שלוט ביסודות!"
    • "מאיפה הוא יודע? קינג היה זקוק לשלוש בחינות להגיע ל־100. הכוונה לסך־הכול כמובן!" ~ תגובה לברנרד קינג שאמר: "לנצח את הסלטיקס בביתם נותן לך אותה הרגשת התעלות שאתה מרגיש כשאתה מקבל 100 בבחינה ממורה שחושב שאתה מטומטם!"
    • "כמובן. הוא היה ילדון נחמד והוא חייב לי 80$!" ~ בתשובה לשאלה אם ג´ון סמול, שהסלטיקס שחררה מהקבוצה בטרום עונה, יחסר לו.
    • "כי קלענו פחות נקודות מהם!" ~ בתשובה לשאלה מדוע הסלטיקס הפסידו לניקס.
    • "קצת קשה לנצח משחק שהפסדנו!" ~ לעיתונאי בוב בריאו ששאל אותו מדוע הם לא ניצחו את המשחק.
    • "אני אוהב לשחק עם מקהייל למרות שיש לו רק שלוש מהירויות: לאט, עצור, וחכה רגע!" ~ בסיום עונת 85/6
    • "מקהייל מגיע לאימונים באותה חדווה והתלהבות כמו מיס עולם שצריכה לשטוף רצפות!" ~ על יחסו של מקהייל לאימונים
    • "זו הייתה עבירה? תגיד לי, הליגה משלמת לך עמלה על עבירות?" ~ לשופט סטנפורד על שריקה לעבירה שלא מצאה חן בעיניו.
    • "אני באמת לא אוהב לדבר על כסף. כל מה שאני יכול לומר שהאל הטוב חייב לרצות שיהיה לי אותו!"
    • "מה טוב יותר, כלבים או מקלות של מטאטא? אני מתכוון האם העולם באמת יֵדע אי פעם?"
    • "כאשר יום אחרי יום סטודנט נלהב יותר מדי מאחזר עובדות לשימוש בעתיד, הוא שלמד לסמוך על הטבע, ימצא צורך בכיוונים חיצוניים פחותים מתמיד. הוא יזרוק נוסחה אחר נוסחה עד שיגיע למסקנה: תן לטבע לעשות את שלו!" (באנגלית: "תן לטבע לקחת את הקורס שלו!")
    • "אם יום תשלום החוב לבנק היה מתקרב, ואנחנו היינו זקוקים לנעליים, היא השיגה את הנעליים, ואחר כך התמודדה עם אנשי הבנק. אני לא מתכוון לכך שהיא לא שילמה את החוב לבנק, אלא שהילדים תמיד היו ראשונים בסדר העדיפויות." ~ בירד מספר על ההתמודדות עם הקשיים הכלכליים בילדותו לאחר התאבדות אביו.
    ולסיום על בירד הנה שיר שכתבתי על השחקן האהוב ביותר עלי לאחר פרישתו (מאז נעשו שינויים):
    לארי ג'ו בירד
    הכדורסלן הלבן הטוב ביותר,
    אין גאונות משחק יותר ממנו בכל שחקן אחר!
    הפועל שהפף לאגדה גדולה,
    ענק כדורסל במלוא מובן המילה!
    יכולת קליעה כבירה,
    חכמת משחק אדירה,
    והקרבה ממש נדירה.
    המנצח הגדול של הרגעים האחרונים,
    הפורוורד הגדול של כל הזמנים!
    מי שהכניע בשיאו כל יריב,
    נכנע לגב שהכאיב.
    זהו שיר על ציפור נדירה
    שאת סודה המלא לעולם לא נדע!!!

    כשמו כן הוא: "לארי האגדה"/"האגדה לארי"/"אגדת לארי"

    Reply to this comment
    • מוח אפרוח

      18. יול, 2013
      22:48

      קרמר. בירה עלי!

      Reply to this comment
    • דורבן32

      19. יול, 2013
      11:49

      סחטיין עליך.
      רק תיקון קטן – גם דוראנט התווסף בעונה האחרונה לשחקנים שסיימו עונה עם מעל 50% ל-2, מעל 40% ל-3 ומעל 90% עונשין

      Reply to this comment
    • רועי ויינברג

      19. יול, 2013
      18:40

      אתה ענק בן אדם

      Reply to this comment
  14. מנחם לס

    18. יול, 2013
    20:44

    תודה לישראל קרמר!

    Reply to this comment
  15. יוסי

    18. יול, 2013
    23:23

    מנחם עםכל הבכבוד ללארי בירד ויש כבוד מברוק על מכבי חיפה שניצחה הערב 2:0 את האזרים ובדרך לשלב הבא כנראה העיר היום ירוקה

    Reply to this comment
  16. אדיר

    19. יול, 2013
    02:35

    מנחם, עם אקדח לראש- בירד או לברון?

    Reply to this comment
  17. דרור

    19. יול, 2013
    03:42

    לברון צריך לאכול עוד המון(!!!!!!!!!!!!!!!) חצץ כדי להתקרב לבירד.
    בירד שלט במאניטיים תמיד. היית מופתע מאוד אם הבוסטון היו מפסידים משחק צמוד אתו. ההשפעה של לברון בשלושת הרבעים הראשונים אולי קרובה לשל בירד, אבל אין לו (ולא יהיה לו כנראה לעולם)
    את ההילה שריחפה מעל ראשו של בירד. לבירד הייתה תחושה למשחק והיכולת לעשות משהו בלתי צפוי לחלוטין, מקורי ונועז. הוא מעולם לא פחד להפסיד, אני לא חושב שהמילה פחד בכלל הייתה מוכרת לו מהמגרשים. הוא עבד בלנצח. כמובן שגם התקשורת הייתה מציקה פחות, אבל בירד תפקד כמו מכונת ירייה בקלאץ'. הוא הרג אותך בכל כך הרבה דרכים. המגינים היו משקשקים ממנו. רק למייקל הייתה היכולת הזאת חוץ ממנו. מאנו קצת מזכיר אותו בטירוף ובחוסר הפחד. חוץ מזה משחק הגב לסל של בירד היה מושלם. בירד היה מומחה לסלים סופר קשים, אולי קצת כמו בריאנט, אבל באחוזים טובים בהרבה. ובירד היה מנהיג מהשנייה הראשונה שנחת בליגה. לברון לא כל כך. בירד הסתמך על קשיחות אדירה, לברון פחות. זהו.

    Reply to this comment
  18. ישראל קרמר

    19. יול, 2013
    18:55

    בס"ד

    תודה לכל המברכים, ותודה מיוחדת למנחם שדבריו היו הבסיס החשובביותר לדברים ובעקבות פרוייקת האגדות שלו עשיתי לי רשימות של הטובים ביותר בכל הזמנים בכל עמדה ורשימה אחת של הטובים ביותר בכל הזמנים בכל עמדה ועשר החמישיות הטובות בכל הזמנים (הכל לדעתי כמובן) עם שמות בלבד.

    Reply to this comment
  19. מומי שאוהב חציל בטחינה

    19. יול, 2013
    21:08

    מומי לא סובל את לארי בירד
    מומי חולה על מג׳יק
    לארי דפק את מומי חזק מאוד , מומי הימר בהרבה כסף על אל איי ב 84 ואכל קקה של ציפורים

    מומי מאוד מאוכזב שאין סיפור על החיים של מומי , מג׳יק ג׳ונסון

    Reply to this comment
  20. מנחם לס

    19. יול, 2013
    21:45

    על מג'יק יש ספור בהמשכים: הגדולה שלו. 2000 הנשים שהוא דפק וחטף איידס ומי יודע כמה מהן הדביק, ואז החוב שהחזיר לחברה יעני ביונסקו.

    Reply to this comment
    • רועי ויינברג

      19. יול, 2013
      22:13

      יש הרבה פגמים בכל כוכבי הספורט הגדולים, לא רק מג'יק:

      מייקל הוא מהמר כפייתי, נוטר טינה בצורה קיצונית לאנשים שעזרו לו (המאמן שלו בתיכון), ואובססיבי מדי לניצחון.

      דריק רוז שילם למישהו שילמד במקומו בכל השנה האחרונה שלו בקולג'.

      בירד התחתן בגיל 19 ולא שמר על קשר עם בתו מנישואים אלה בילדות.

      יש לא מעט כאלה, אפשר להמשיך עוד.

      Reply to this comment
  21. nice seo guys

    20. נוב, 2013
    13:08

    I7RpVg Wow, great blog article.Really thank you! Fantastic.

    Reply to this comment
  22. Very informative blog post.Much thanks again. Keep writing.

    Reply to this comment
  23. rally driving

    22. נוב, 2013
    23:16

    I value the blog article. Really Great.

    Reply to this comment
  24. battery replacement

    23. נוב, 2013
    02:02

    Really appreciate you sharing this post. Awesome.

    Reply to this comment
  25. acupuncture for frozen shoulder

    23. נוב, 2013
    15:43

    I cannot thank you enough for the article.Really looking forward to read more. Really Cool.

    Reply to this comment
  26. click here

    23. נוב, 2013
    21:31

    I really like and appreciate your post.Really looking forward to read more. Really Great.

    Reply to this comment
  27. uncle milton ant farms

    24. נוב, 2013
    12:15

    Enjoyed every bit of your blog.Really looking forward to read more. Cool.

    Reply to this comment
  28. Hair Cuts

    26. נוב, 2013
    22:19

    Really enjoyed this blog.Thanks Again. Great.

    Reply to this comment
  29. cheapest iphone 5 price

    26. נוב, 2013
    22:58

    I truly appreciate this article post.Really looking forward to read more. Much obliged.

    Reply to this comment
  30. Asian Food

    27. נוב, 2013
    00:02

    Thanks again for the article.Really thank you! Cool.

    Reply to this comment
  31. myrtle beach golf

    27. נוב, 2013
    03:08

    Im grateful for the blog post.Much thanks again.

    Reply to this comment
  32. Aircon Servicing

    27. נוב, 2013
    03:53

    Im thankful for the post.Really looking forward to read more. Really Great.

    Reply to this comment
  33. Milwaukee divorce lawyers

    27. נוב, 2013
    07:22

    Thanks a lot for the blog post. Keep writing.

    Reply to this comment
  34. copywriting programs

    27. נוב, 2013
    13:00

    I truly appreciate this blog.Really thank you! Will read on…

    Reply to this comment
  35. Helpful Hints

    27. נוב, 2013
    14:59

    Thanks for sharing, this is a fantastic blog article.Really thank you! Fantastic.

    Reply to this comment
  36. outsourcing

    27. נוב, 2013
    15:50

    I appreciate you sharing this article.Really looking forward to read more. Want more.

    Reply to this comment
  37. jailbreak ios 7.1

    27. נוב, 2013
    17:07

    wow, awesome blog post. Much obliged.

    Reply to this comment
  38. Solar Film

    27. נוב, 2013
    17:35

    A round of applause for your article post.Really thank you! Much obliged.

    Reply to this comment
  39. Read More At This Website

    27. נוב, 2013
    19:18

    wow, awesome blog post. Really Cool.

    Reply to this comment
  40. Teeth Whitening

    27. נוב, 2013
    19:27

    Very informative blog.Really looking forward to read more. Really Great.

    Reply to this comment
  41. cheapest ipads

    27. נוב, 2013
    21:18

    Thanks a lot for the blog post.Really thank you! Want more.

    Reply to this comment
  42. Company Incorporation

    27. נוב, 2013
    21:55

    Im grateful for the blog post.Really thank you! Cool.

    Reply to this comment
  43. Email Processing For Cash

    27. נוב, 2013
    23:11

    Thank you ever so for you blog. Really Great.

    Reply to this comment
  44. Cheap Football Boots

    27. נוב, 2013
    23:50

    Looking forward to reading more. Great article post.Thanks Again. Cool.

    Reply to this comment
  45. TUTORIALS PREMIUM

    28. נוב, 2013
    01:02

    Really informative article post.Thanks Again. Keep writing.

    Reply to this comment
  46. Lighting Store

    28. נוב, 2013
    04:03

    Very good blog. Great.

    Reply to this comment
  47. Wonderful Land gore

    28. נוב, 2013
    04:16

    Fantastic blog article.Really thank you! Great.

    Reply to this comment
  48. mi40

    28. נוב, 2013
    05:36

    I really enjoy the blog article.Really thank you! Fantastic.

    Reply to this comment
  49. taylor hampton

    28. נוב, 2013
    06:28

    I think this is a real great blog post.Really looking forward to read more. Cool.

    Reply to this comment
  50. Bijoux fantaisie

    28. נוב, 2013
    08:40

    Thanks again for the blog post.Much thanks again. Keep writing.

    Reply to this comment
  51. YouTube downloader

    28. נוב, 2013
    09:27

    Thanks again for the blog.Thanks Again. Fantastic.

    Reply to this comment
  52. Flowers Delivery

    28. נוב, 2013
    10:09

    Im thankful for the blog. Awesome.

    Reply to this comment
  53. apple mission statement

    28. נוב, 2013
    12:14

    Thank you ever so for you article post. Cool.

    Reply to this comment
  54. Anbefalt flyttefirma

    28. נוב, 2013
    12:43

    Im thankful for the article.Thanks Again. Much obliged.

    Reply to this comment
  55. עדי

    02. מרץ, 2018
    22:18

    מנחם תיקון : שוגר ריצרדסון עבר בהפועל רג של המאמן אברהם חמו אבל לא אשרו לו לשחק בגלל בעייות סמים והוא שיחק מס שנים באיטליה – הפסד שלנו

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *