מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-28 של הפלייאוף? / רועי ויינברג

גולדן סטייט-סן אנטוניו.

גולדן סטייט: המשחק הזה, כעקרון, מתחלק ל-2: החלק שבו קוואי לנארד היה כשיר ושיחק והזמן אותו בילה בחדר ההלבשה. כשלנארד שיחק המשחק היה חד צדדי מאוד. סן אנטוניו פעלה בשכל כשהלכה על אולדריג' וגאסול פעם אחר פעם והשאירה את גרין תקוע בין השאלה של לכסות בפוסט או לסייע בהגנה על לנארד ושות'. זה אפשר לספרס לחגוג בהתקפה.

נוסף על כך, ההתקפה שלהם בחלק הזה של המשחק הייתה רעה. הם לא הצליחו להניע את הכדור והקליעות של קרי ודוראנט השאירו אותם בחיים. ההצבה של לנארד על דריימונד גרין לפרקים עשתה עבודה טובה מאוד מבחינת סן אנטוניו הגנתית כשהוא לא מצליח להניע את המערכת של הווריורס, ודני גרין הצליח לעשות עבודה סבירה על דוראנט במחצית הראשונה. עד לפציעה, הם היו בפיגור של 55-75. מה שיכול למנוע את זה, בעיקר את ה-75 נקודות של סן אנטוניו בפרק זמן מועט, הוא השילוב של בארנס, גרין ודוראנט אחד ליד השני. ככה ג"ס תצליח גם להגן בצבע וגם לסייע בהגנה על שחקני החוץ ולנסות למנוע להכניס כדורים לאולדריג' וגאסול.

ואז לנארד נפצע. אין ספק שסן אנטוניו נטולת קוואי הרבה פחות טובה מגולדן סטייט בהרכב מלא, או אפילו מגולדן סטייט נטולת דוראנט או קרי. במחצית השנייה קרי ודוראנט המשיכו לרתוח כשהם מצליחים לכפות את הקצב המהיר שלהם במחצית השנייה, בעיקר ברבע השלישי, אחרי 24 דקות ספרסיות באופיין. באותו רבע הם התחילו לרוץ וזה הגיע לשיא ברבע האחרון עם השילוב החכם של דריימונד כסנטר. בהעדר לנארד ההרכב הזה הוא מכת מוות עבור סן אנטוניו, וכך קרה גם הערב. במידה והוא יהיה כשיר למשחקים הבאים נראה סיפור אחר, כנראה משהו שיותר קרוב למשחקים הראשונים. אם לא זאת תהיה סדרה מאוד קצרה בגלל פער האיכות העצום.

סן אנטוניו: הספרס באו מוכנים למשחק הזה. זה בלט התקפית כשהם החליטו ללכת בכל הכוח על למרקוס אולדריג' בתחילת המשחק כדי לנצל את בעיית המיס-מאץ' שיש לגולדן סטייט בצבע (אם דריימונד שומר עליו אז הוא לא יוכל לסייע לשאר בהגנה, ואם זאזא שומר עליו אין להם יותר מדי סיכוי), כשהוא וגאסול היו טובים במחצית. למרות זאת, הדקות הטובות באו כשדיוויד לי וג'ינובילי שיחקו והם הצליחו לרוץ ולהגיע ליתרון של 26 נקודות בזמן שקוואי מנצל את המרווחים היחסים ומצליח לקלוע בצבע והרבה.

גם הגנתית זה עבד להם לא רע – קליי תומפסון, הברומטר של המשחק הקבוצתי בגולדן סטייט, היה רע ורוב הנקודות (לפני הפציעה) באו מבידודים של קרי או דוראנט. זה משהו שאפשר להניח שהספרס תכננו – למנוע מהווריורס לשחק את המשחק הקבוצתי שלהם. והשיטה ההגנתית שלהם, שהתבססה בצורה משמעותית על התפקוד של שחקן ההגנה המכהן, עבדה בצורה נהדרת.

ואז הוא נפצע. אחת החולשות הגדולות של הספרס היא שאין להם סמול פורוורד מחליף אמיתי – ג'ונתון סימונס הוא שוטינג גארד דה פקטו ורוב המשחק שיחק במקום לנארד. הוא היה לא רע, וגם ג'ינובילי נתן הופעת וינטג' עם 17 נקודות באחוזים טובים מאוד, אבל זה לא הספיק מול גולדן סטייט ביום כזה של קרי ודוראנט. יכול להיות שלתת לגאסול לשחק ליד אולדריג' ברבע האחרון, בדומה להרכב שעשה הרבה בעיות בתחילת המשחק (על חשבון סימונס), היה יכול לגרום לעניינים להראות טוב יותר. לא בטוח בכלל. לכן השאלה הגדולה של המשחק הבא היא האם קוואי ישחק. אם כן, קיימת אפשרות סבירה בהחלט ל-1-1.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. תודה, רועי.

    17 ריבאונדים בהתקפה לגולדן סטייט במשחק.
    קאוויי או לא קאוויי – אין לספרס תירוץ טוב לנתון הנ"ל.
    אם הם היו מצליחים להגביל את רב' ההתקפה של גולדן סטייט ברבע האחרון, הם היו מנצחים.

    נקודה בולטת נוספת –
    המאצ' אפ בין קאוויי לדוראנט.
    בדקות בהן קאוויי שיחק, זה היה נוק אאוט לטובתו, בהגנה, ובהתקפה.
    דוראנט קלע את רוב הנק' שלו בדקות בהן קאוויי לא היה על הפרקט.

        1. ברוב הזמן אחרי הפציעה היו על המגרש אולדריג' או גאסול, מילס (1.86 מ') ועוד שלושה שחקנים שהגובה של כל אחד מהם הוא פחות מ-2 מטר. אם במקום אחד מהם היה עוד גבוה, אולי הספרס לא היו מפסידים 26-14 בריבאונד במחצית השנייה.

          1. ריבאונד זה הרבה מעבר לגובה. גם בדקות הראשונות של החצי השני כשסן אנטוניו שיחקה עם שני גבוהים הם לא הצליחו לקחת ריבאונד. 3-8 לווריורס ליתר דיוק כשהספרס לוקחים רק ריבאונד אחד מתחת לסל שלהם לעומת 4 של הווריורס. גם בחצי הראשון הספרס התקשו בריבאונד ההגנתי ואף אחד מהציוותים של נשי הגבוהים יחד לא עשה הבדל.
            בקיצור כל מה שזה היה עושה זה לגמור את המשחק מוקדם יותר בגלל איבודי כדור.

  2. מצוין רועי.
    אני למדתי בעיקר שההחתמה של דוראנט ממש לא הייתה מותרות מבחינת גולדן סטייט. בלעדיו החבר'ה האלה היו מקבלים בעיטה בישבן מהספרס או מקליבלנד.
    הספרס יודעים לנעול שחקנים ואם היו מתמקדים רק בקרי לא היה ללוחמים מה למכור מולם, בפרט לאור האנמיות של קליי.

  3. אין ספק שהפציעה של קוואי היא חתיכת גיים צ'יינג'ר ואת זה כולם ראו, אבל בכל זאת ג"ס עלו אחרת לחצי השני. הם פתחו את המשחק חלודים מאוד עם המון החטאות, איבודים וטעויות בהגנה שלאו דווקא קשורים להגנה הנהדרת של הספרס , אלא פשוט חלודה וsloopy plays כמו שאנחנו מכירים מהם. לחצי השני הם כבר עלו הרבה יותר חדים.

    מה שבלט לי בהתקפה של הלוחמים זה שבחצי הראשון הם כן ניסו קצת את המשחק שלהם עם התנועה ללא כדור והכנסת כדור לפוסט וביצוע חסימת ספליט וכו' וכו, אבל הספרס החליפו על הכל מנעו זריקות פנויות מהקלעים שרצים על חסימות וגם לא נוצרו מיס מאצ'ים מובהקים חוץ מפאטי מילס על דוראנט בד"כ וגם את זה הלוחמים ניצלו רק באופן חלקי.

    בחצי השני ג"ס שיחקו הרבה יותר פיק&רול, בעיקר עם קרי. במצב כזה אתה קובע לעצמך איזה מיס מאצ' אתה רוצה, בנוסף זה הכריח את אולדריג' וגאסול לשמור על מצב כזה מה שהביא לשלשות חופשיות של סטף או לחילופים מה שאיפשר לו לקחת את הגבוה בכדרור לטבעת, מצב שיוצר ללוחמים הרבה אופציות התקפיות נוספות כשההגנה מתקפלת, והיו גם כמה פעמים שבהם הגבוה נשאר להתגלגל לבד אחרי החסימה קיבל את הכדור ומשם זה ה4 על 3 שאנחנו מכירים.

    אין ספק שזה המפתח. דוראנט מדהים בISO ויוצר נק' כשהכל תקוע, אבל כדי שהמשחק שלהם יזרום הם צריכים קרי טוב ואגרסיבי, ועם איך שהספרס מגינים על התנועה שלו ללא כדור עדיף פשוט לתת לו לשחק פיק&רול עם השחקן שאחד הגבוהים שומר עליו ומשם לתת להתקפה לזרום, עם זה לספרס יהיה הרבה יותר קשה להתמודד.

    דבר אחרון זה שלא ראינו את הדת' ליינאפ היום, איגי שיחק קצת והיה לא טוב בחצי הראשון, לא שיחק בכלל בחצי השני ומסתבר שגם הוא סובל מכאבים. גפ אם קוואי יחזור לא ראינו את הספרס מתמודדים עם ההרכב הזה מה שיכול להיות מאוד משמעותי להמשך

    1. מאד מדוייק.
      הספרס הכריחו את הווריורס לנצח אותם לא בכדורסל הרגיל שלהם (וזה לא היה קורה אם קוואי לא נפצע).

      1. זה באמת לא היה קורה אם הוא לא היה נפצע, אבל עדיין הם כן מצאו משהו שעובד. עכשיו נכון שזה לא הכדורסל הרגיל שלהם אבל הייתה תקופה בעונה שעברה שהפיק&רול בין קרי לגרין היה כנראה המהלך הכי מסוכן בליגה. קבוצות כביכול נטרלו אותו ע"י חילופים בחסימה שעצרו את השטף פתאום.

        הקטע הוא שכבר בעונה שעברה נגד OKC וגם בסוף נגד הקאבס ראינו שקשה יותר בפלייאוף לשחק את המשחק של הווריורס. קרי נתפס ונדחף כמעט כל הזמן כשמנסה לצאת על חסימות והחילופים מאוד אגרסיבים ולא שורקים כ"כ לעבירות במצבים כאלה.
        לכן דווקא מול הספרס כשגאסול/אולדריג' על המגרש ושניהם לא יכולים לשמור בחילוף על קרי, הפיק& שלו עם גרין צריך לחזור להיות כ"כ קטלני ומשם דווקא הם יוכלו להיכנס לשטף של הנעת כדור ושלשות חופשיות לדעתי.

  4. אפרופו סימונס, היו לו שתי מהלכים של כניסה עם הראש בקיר שפשוט הוציאו אותי מדעתי.
    מסכים עם זה שגם לפני הפציעה של קוואי הלוחמים מצאו משהו שעובד אבל זה הספיק למשחק מאוזן פחות או יותר ובהינתן שהספרס הובילו ב-20 נקודות לא באמת היה להם סיכוי לחזור.

  5. ספרס – אולדריג' בסוף פשוט נפל מהרגליים ויכול להיות שזה מה שהבדיל בין הפפסד לניצחון. קוואי יצא בפער גדול ואני חושב שאם אולדרגי' היה יותר רענן הספרס היו לוקחים את זה.
    בנוסף, מילס וגאסול לא ממש הופיעו למשחק, בעיקר מילס שלא פגע וגאסול שהיה לא רלוונטי ודיוויד לי היה טוב ממנו (ובהחלט תמוה שלא קיבל דקות רבות יותר בחצי השני).
    כך קרה שהספרס נשארו עם סימונס וג'ינובילי, ואלו לא ינצחו את הווריורס.
    ג"ס – put the ball in the basket. פשוט מאוד. הרבה חלודה היתה שם היום, בעיקר אצל תומפסון וגרין שהיו חלשים.
    קארי נתן מחצית שניייה מצויינת מול האגרסיביות של הספרס (צריך להגיד לו רק שגם בגמר הוא אמור לשחק ככה) ודוראנט הוכיח למה החתימו אותו… דוראנט פשוט השאיר את הווריורס חיים ונתן להם אופתיה של שחקן שעושה סל מכלום, מתי שהוא רוצה.

  6. אפשר כבר עכשיו להעניק את תואר האם. וי. פי. לזאזא פצ'וליה – השחקן בעל הערך הרב ביותר.
    היריבה מסכנת טבעת אליפות? אין בעיה, שוברים לכוכב את הרגל.
    קוואי לאונרד עלה לזריקה, פאצ'וליה התקדם בהליכה אל מתחת לרגליים שלו. זה שפצ'וליה הפנה את המבט הצידה, לא משכנע אותי שזה לא היה בכוונה. זאת אפילו לא היתה נחיתה מנסיון חסימה. צפיתי בזה כחמש פעמים, פצ'וליה נחת והמשיך לצעוד קדימה. לא עושים דבר כזה, זה משחק מסוכן. התגובה התיאטרלית לשריקה לעבירה היתה רק התממות.

  7. מה אני למדתי מהמשחק?
    1. בעיקר שבלי קאווי הספרס מורכבת מלמרקוס אחד + חבורה של פיסחים.
    2. שהאהדה שלי לאחד הפיסחים – ג׳ינובילי – לא יודעת גבולות.
    3. שכמו שאמר בירדמן למעלה – זאזא זה האמ וי פי האמיתי. זה היה מוב מהספר של ברוס בואן. בלעדי זאזא זה היה נגמר אחרת.

    1. עוד דבר שלמדתי זה שכבר נשבר לי הזין מלראות אן בי אי. כל ההפסקות הארוכות האלו עם הפוקוס על הקהל שרוקד, גמדים שיורים חולצות על הקהל תחרויות מתנ״סיות על חולצה חתומה של שחקן מחליף – מצדיע למי שרואה את העינוי הזה במלואו יותר מפעם בשבוע (שזה בערך המינון שלי – שאני שוקל להוריד עוד יותר).

  8. אתמול ראיתי את הסל המכריע של ג'ון וול במשחק 6.
    צדה את עיני השמירה של ג'יילן בראון על השחקן שהכניס את הכדור למשחק. בראון עמד כשני מטרים מהשחקן שהוא שמר עליו. ג'ון וול רץ בין בראון למכניס הכדור, אייברי בראדלי ששמר על וול, התנגש בבראון במה שנראה לקוח מסרט "לורל והארדי משחקים כדורסל".

    בגמר המכללות של לארי בירד נגד מג'יק ג'ונסון, אינדיאנה סטייט היתה בפיגור כאשר הזמן אזל. לארי בירד שמר על שחקן מישיגן סטייט שהוציא את הכדור ממתחת לסל. בירד שמר כל כך צמוד, שבשלב מסוים, הוא חטף לשחקן את הכדור מהיד, הניח אותו בסל, והגיש אותו חזרה לשחקן. השופט כמובן פסל את הסל, אבל בירד העביר לנו קליניקה על איך שצריך לשמור על שחקן שמכניס כדור למשחק.

    ובלי שום קשר, דייויד לי מוסר ד"ש לסטיבנס את איינג'.

  9. תודה רועי.

    לספרס יש סמול פורוורד מחליף – קוראים לו בארטנס והוא חתיכת גיימר ורוצח חיוור פנים.
    הוא שחקן עם ניסיון מאירופה ולא סתם רוקי והוא משחק נהדר ביחד עם הרכב המחליפים. שומר, לוקח ריבאונד, אתלטי באופן מפתיע ותוקע את שלשותיו ישר ללב היריבים.
    הבעיה היחידה – הפלח עקשן כפרד והוא לא נותן לשחקניו דקות לפני שחרשו את השדה לפחות שלוש שנים בחום הלוהט תחת הצלפותיו.
    (קוראים לזה קיבעון אמריקאי וזאת אחת הבעיות היחידות אצל פופ כמאמן).

    1. פופוביץ' הוא הכי רחוק מקיבעון (אמריקאי או אחר) שיש. חשבתי שסיום הסדרה מול יוסטון סגר את הפינה הזו.

      1. יש לו את הקיבעונות שלו.
        אחד מהם זה לא לשחק עם צעירים בפלייאוף (השנה הוא חייב בגלל הפציעות), עוד אחד זה לא לעשות פאול בסיום כשהוא מוביל ב-3 (גם כן מאוד אמריקאי).
        מה לעשות, עם כל הערכתי אליו וזיקתו לאירופה הוא עדיין בן האומה הזאת.

        1. לגבי הצעירים – פעם אחרונה שבדקתי (והיא הייתה עכשיו) מורי (20) ואנדרסון (23) צעירים מברטנס (24). קאווי דרך אגב בן 25 וכבר בפלייאוף הראשון שלו (בגיל 20) הוא קיבל 27 דקות למשחק (יותר מבעונה הסדירה). זה לפני שבכלל הזכרתי את טוני פרקר שעוד לא נגמל מחיתולים כשעלה לפלייאוף הראשון שלו ופתח בחמישיה.
          לגבי הפאול במקום לתת זירקה – יכול להיות שהוא חושב שעש כאן סיכון גבוה? אולי יש מקום לחשש שלו על סמך מה שקורה עם הארדן ושות'? בקיצור זה לא נראה לי קיבעון כמו דיעה מגובשת.
          פופ הוכיח פעם אחרי פעם בקריירה שהוא לא מפחד משינויים במשחק או בסגל.

  10. אני מאלה שטוענים שאלמלא קוואי נפצע הלוחמים לא היו מנצחים את המשחק.

    יחד עם זאת אני נגד כל מי שטוען לכוכבית.

    אם הספרס ינצחו את הסדרה מישהו ישים כוכבית בשל היעדרות סטיב קר?

    אם קליבלנד תנצח את הגמר הסופי, מישהו יניח כוכבית בשל היעדרות קר?

    1. ״אני מאלה שטוענים שאלמלא קוואי נפצע הלוחמים לא היו מנצחים את המשחק.״

      אתה מאלה? אתה רוצה להגיד לי שיש גם אחרים??

      כוכבית או לא, זה היה מהלך מלוכלך שהצליח לשנות את גורל המשחק ואולי גם את גורל הסדרה. תעשה עם זה מה שאתה רוצה.

      1. מהלך מלוכלך? אני משער שכוונתך לעבירה של פצוליה.
        אתה מאלה שמאמינים שזה היה מהלך מכוון, ניחא. זכותך.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט