מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-26 של הפלייאוף? / רועי ויינברג

יוסטון-סן אנטוניו.

סן אנטוניו: אף אחד לא ציפה לבלואו-אאוט כמו היום. כשסן אנטוניו קלעה 114 נקודות באחוז מצויין והגבילה את יוסטון ל-75. זה היה ניהול משחק מעולה כשהספרס פשוט שולטים מהרגע הראשון ובאו למגרש כדי לסיים את הסדרה, כשקוואי לנארד בחוץ. אם הם ישחקו ככה גם מול גולדן סטייט הם עוד יכולים להגיע לגמר. מה שהם הרוויחו מהסדרה היה בעיקר היכולת הטובה של דני גרין, שהזכיר את השחקן מגמרים 2013 ו-2014.

גם ג'ונתן סימונס היה מעולה, ויחד איתו פאו גאסול. הם הצליחו להציג כדורסל טוב מאוד בלי קוואי הערב ולאורך כל הסדרה, למרות שהפסידו שני משחקים, היו הקבוצה הטובה יותר. מה שהם צריכים אולי לשפר, וזה בלט יחסית היום, היה ההגנה על השלשות ולקיחת הטיים-אאוטס כל פעם שיש סכנה כלשהי. מול קבוצה כל כך אקספלוסיבית כמו הווריורס זה הכרחי, אבל הם יכולים להיות מעודדים מהשאר – פאו, מילס ואפילו אולדריג' הלא יציב. המשחק הזה היה רק משחק אחד, ולכן אין יותר מדי מסקנות להסיק ממנו.

יוסטון: הרוקטס עשו בגדול את מה שמצופה מהם – מתחו את הקבוצה עם המאזן השני הכי טוב בליגה ב-5 משחקים, עד הבלוק ההוא של ג'ינובילי אבל הדבר החשוב ביותר מבחינתם הוא זה – אי אפשר ללכת לפלייאוף עם רוטציה של 8 שחקנים. נכון שאין בק-טו-בקס אבל יכול להיות עומס וזה בלט בסוף של הסדרה הזאת. מתן יותר דקות לדקר או לכל אחד מהמחליפים האחרים, או הבאת רכז וסנטר מחליפים ברמה גבוהה בקיץ, הכרחיים.

יחסית לעונה הראשונה שלהם עם ד'אנטוני, זאת הייתה הצלחה מסחררת. מעניין מאוד לראות לאן פרוייקט הכדורסל הזה יגיע בשנה הבאה – הם יכולים לסיים באחד משני המקומות הראשונים בקונפרנס, אבל גם לגרד את הפלייאוף. קבוצה ששווה לעקוב אחרי הפעולות שלה בקיץ, בעיקר מבחינת ספסל.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. תודה על הניתוח.
    הספרס יכולים להיות מאד מעודדים שהם מנצחים קבוצה מצויינת גם בלי הכוכב שלהם.
    לא נראה לי שעוד קבוצה מסוגלת וזו הגדולה שלהם.
    והקרדיט לפופ. אין ברירה 🙂

  2. הספרס נתנו הצגה היום אבל זה לא משהו שאפשר לבנות עליו לקראת הלוחמים, סוג של משחק חד פעמי שהגיע גם מול משחק הכי גרוע שיש ליוסטון.
    מה שכן הספרס הוכיחו שהם יכולים לשחק עם 2 גבוהים מול הסמול בול הקיצוני של הרוקטס ואין ספק שזה גם יהיה שאלת מפתח לקראת הלוחמים., אבל ללוחמים יש מאצ' אפ יותר טוב גם בסמול בול כי גרין יכול לשמור על אולדריג' ודוראנט הארוך יכול להסתדר עם גאסול נהדר לדעתי.
    יהיה מעניין לעקוב אחרי המאצ' אפים ההגנתיים של הספרס במצב כזה (סביר מאוד להניח שאחד הגבוהים ישמור על איגי).

    אבל מה שהספרס יכולים לקחת לדעתי זה היכולת הנהדרת של ג'ונתן סימונס והוא אופציה נהדרת לסמול בול משלהם ביחד עם לנארד ואולדריג' הרכב כזה אולי יוכל להאט הגנתית את הווריוס ולהמשיך לשחק פנימה ולאט בהתקפה מה שיכול להיות מאוד משמעותי.

    1. אם דריימונד שומר על אולדריג' ודוראנט על פאו אז זה אומר שפצ'וליה וקרי שומרים על מילס ודני גרין, זה וואחד מיס-מאץ'. דבר נוסף שיקרה אם הם שומרים על הגבוהים זה שהם לא יוכלו לצאת לסגור שחקנים אחרים, וזה משמעותי.

      1. נראה לי שהוא דיבר על הדת' ליינאפ, מה שאומר שכנראה איגי ישמור על לנארד והאחים ספלאש לוקחים את גרין ומילס. בסך הכל לא נשמע מופרך.

  3. צודק בהחלט לגבי יוסטון..
    הם יכולחם לסטות לשני כיוונים שונים לגמרי.. הוכח לי שדאונטי פשוט לוזר וכל כך חבל שסטיב נאש לא לקח אליפות או עלה לגמר בגללו…

  4. האמת שניצלתי את סיום הסדרה כדי לעבור על כל התגובות שלי במהלכה כבסיס לתחקיר (נוקב) – מה אמרתי, למה טעיתי, ומה יכולים להיות לקחים אפשריים לסדרה מול הלוחמים. להלן עיקרי הממצאים, אם זה מעניין מישהו:

    התחזית שלי (אינ-א-נאט-של)

    הספרס צפויים להפסיד בסדרה עקב הנחיתות בקו האחורי, במשחק של שלשות ועקב התלות בקוואי, ולמרות היתרון בשיטת המשחק, במידת הורסטיליות של השחקנים (הם לא "נגרים") והיתרון בספסל. טענתי שצריך היה לבנות את הקבוצה של אחרי דאנקן בהתאם לשיטה דומה יותר לזו של ג"ס/יוסטון/קליבלנד ושזה לא נעשה. הערכתי שהסיכוי לנצחון הוא 10% והוא יתממש, אם בכלל, עקב שילוב של תצוגות לברוניות של קוואי, קריסה בלתי מוסברת של יוסטון ופציעה של שחקן מפתח של יוסטון.

    תחקיר נוקב

    א. שלוש מול שתיים – אני חושב שזיהיתי נכון את ההבדלים הבסיסיים בין הקבוצות, גם לפני משחק מספר 1 וגם לאחריו, אבל בסופו של דבר השורה התחתונה הייתה שגויה – יוסטון לא הצליחה לנצח את הסדרה מהשלוש, והספרס כן הצליחו לנצח עם הרבה שתיים וקצת שלוש. איך? שיפור חד בהגנה, שיפור אחוזי קליעה בהתקפה, לא רק כי כדורים התחילו להכנס אלא בעיקר כי מצאו את שיטת המשחק המתאימה יותר (בוודאי במשחק 6). לקח אפשרי – גם הלוחמים יצטרכו לנצח את הספרס לא רק משלוש אלא גם משתיים.

    ב. חשיבות הצלפים/נגרים מול שחקנים יותר שלמים ומאוזנים – מתקשר גם לסוגית הבניה מחדש לאחר פרישת דאנקן. בסופו של דבר דווקא השיטה הקיימת, עם השחקנים השלמים ניצחה. מדוע? בעיקר כי הצליחה להסתגל לשינויים בעוד שיוסטון נראתה כוואן טריק פוני. דוגמא יפה – דני גרין, שאמנם שיפר את הקליעה (שינוי כמותי, לא מהותי), אבל עיקר האפקט היה בכך שהתחיל לחדור יותר (שינוי יותר מהותי. לקח אפשרי – לא ברור שהמשך המקסום של השיטה יספיק לסדרה מול הלוחמים כי הם יותר ספרס מספרס בעניין הזה – שחקנים שלמים שיודעים לעשות כמעט הכל ומשחקים קבוצתי, אבל אפשר להניח שהסדרה תהיה יותר תחרותית ממה שהערכתי קודם לכן, וממה שראינו ברובו של המשחק האחרון בין הספרס ללוחמים.

    ג. שחקני הספסל התעלו – גם מילס בתפקיד פארקר (במקום בתפקיד עצמו), גם מורי בתפקיד מילס, גם סימונס בתפקיד פארקר/קוואי, וגם מאנו בתפקיד מאנו. לא ברור שיכולתי לחזות את היכולת שלהם, גם כי כמעט לא שיחקו, אבל אין ספק שטעיתי בהערכת חסר של היכולת של הספרס למקסם את היכולות של השחקנים. בנוסף, הנחתי שהחשיבות של הרוטציה מצטמצמת בפלייאוף כי כולם עושים מאמץ מיוחד ולכן חשיבות הספסל תפחת. בגדול אני חושב שזה עדיין נכון, למעט ההסתייגויות דלעיל, ושבעניין זה דאנתוני פשוט פישל בכלל ובמשחק 5 בפרט. לקח אפשרי – הספסל יצליח ליצר אפקט גם מול הלוחמים. לא בטוח שזה יספיק, כנראה שלא, אבל אין לצפות שהפערים בסדרה יתאימו לפער בין קרי למורי, למשל. מה שכן, מכיוון שללוחמים רוטציה ארוכה יתרון הספסל של הספרס יהיה הרבה פחות רלבנטי מאשר נגד יוסטון.

    ד. השפעת קוואי – כתבתי מפורשות שיצטרכו שלוש תצוגות לברוניות שלו, ובפועל ניצחו את שני המשחקים האחרונים כמעט בלעדיו. קצת בדומה לספסל – טעיתיי בהערכת חסר של השיטה הספרסית. לקח אפשרי – מול הלוחמים יהיה קשה בלי תצוגות לברוניות של קוואי, אבל אפשר להניח שאם הוא יהיה מצוין, ויצליח להשתלב בשיטה ולא לנטרל אותה (כמו לברון כבר אמרנו?), הסדרה יכולה להיות תחרותית יותר ממה שנראה היה לפני הסדרה מול יוסטון.

    ה. התנאים שתארתי שיאפשרו נצחון בסדרה – כאמור לא היו תצוגות לברוניות של קוואי, בעניין פציעה משמעותית של יוסטון – כנראה שלפציעה של ננה, שלא הסתמן מלכתחילה כבורג מרכזי ביוסטון, אבל שיחק טוב במהלך הסדרה, היה אפקט גדול גם בגלל הרוטציה הקצרה. קריסה בלתי מוסברת של יוסטון – אפשר להגיד את זה על משחקים 2 ו-6, את 6 ניתן להסביר שוב בגלל הרוטציה הקצרה והעייפות, אבל היה גם מרכיב פסיכולוגי, וב-2 בהחלט היה מרכיב פסיכולוגי. סך הכל, אני לא יכול להגיד ביושר שהיו באמת רק 10% סיכוי ושהסיכוי הקטן הזה התממש, אלא שההערכה שלי הייתה הערכת חסר עקב כל הסיבות שפורטו לעיל. לקחים אפשריים – תצוגות לברוניות של קוואי עדיין ידרשו כדי לנצח את הלוחמים בסדרה כולה, אבל אולי לא הכרחיות לניצחון אחד או שניים. פציעה של הלוחמים – פחות רלבנטית, למעט אולי קארי/KD/גרין, בגלל העומק של הלוחמים. אפשר להניח שפופ יצליח למקסם כל פציעה או יום רע של שחקן כזה או אחר של הלוחמים, אבל זה לא יספיק לינצחון בסדרה כולה. אולי כן יתרום לניצחון במשחק אחד או שניים. קריסה בלתי מוסברת של הלוחמים – דווקא אפשרית, נוסח הפיינלס של 2016. הרבה תלוי באיך יתפתחו משחקים 1 ו-2. אם הספרס יצליחו לנצח אחד משני המשחקים הראשונים, ובהחלט אם יצליחו לנצח את שניהם, הם יכולים למוטט את הרוח (הלוחמת?) של הלוחמים.

    ו. מפתחות נוספים לניצחון ספרסי – אחוזי קליעה. ככלל אלה תלויים ביכולת לממש את תכנית המשחק, ובכושר של השחקנים ביום נתון, אבל ללוחמים הגנה חזקה בהרבה מליוסטון, ואין לצפות לאותם אחוזים. שליטה בצבע – כנ"ל, מדובר בנקודת חולשה של הלוחמים, אבל הגבוהים של ס"א יצטרכו להיות בשיאם וגם אז, כתלות בדריימונד בעיקר, לא בטוח שזה יספיק.

    ז. שורה תחתונה, ההערכה הנוכחית שלי בסדרה מול הלוחמים – 25% לנצחון ספרסי. התרחיש הסביר הוא שהלוחמים ינצחו בשישה משחקים.

    ח. ותודה להייט אשברי ולאשך שצדקו בהערכתם לנצחון ספרסי על יוסטון, ושתגובותיהם לתגובות שלי כללו הרבה מהנקודות לתחקיר.

    אשמח לכל הערה ותובנה

    1. איזו תגובה מעמיקה… אני אוהב את זה שלא התחמקת או הצדקת את הטעות אלא ניסית באמת להבין מה היה המקור שלה ומה אפשר ללמוד מזה. גישה טובה לחיים : )

    2. אני חושב שהייתה לך הערכת חסר מאוד משמעותית בס"א, ואפרט מיד, וגם הערכת יתר של יוסטון. וזה גם קשור אחד בשני.
      יוסטון לא באמת מסוגלת לשנות כלום בשיטה ולעשות התאמות. זה שיטה מאוד טובה, ולעיתים נראית לא עצירה, אבל זאת עדיין שיטה מקובעת, ומוח כדורסל מספיק טוב ומספיק גמיש מוצא פתרונות, והבעיה של יוסטון שאין שום יכולת להתאמות. כל זה היה ידוע היטב לפני הסדרה.
      הדבר השני, זה באמת להגיד 10%, כשממול יש לך אלופים מוכחים כמו גאסול, פופ, מאנו קאוואי פארקר ומילס וגרין, ושחקנים מאוד אמינים ומנוסים כמו אולרידג' ולי, זאת שערוריה. אין בכלל ספק ביכולת ההתעלות שלהם במאני טיים, במחוייבות, בכמות השפנים שיש להם בשרוול – כל זה ממש אין לקבוצה ממול, מלבד למאמן ולאבו זקן. שאצל שניהם הנסיון אינו כולל אליפות, דהיינו מעולם לא הצליחו להגיע עד הסוף. רק על החלק הזה יש לספרס לפחות 40% אם לא 50% סיכוי.

    3. רק רוצה לציין שנדיר לראות צניעות שמאפשרת להודות בטעות בצורה כזו, לנסות להבין את מקורה ולתקנה ועל הדרך גם לפרגן לאלו שחשבו אחרת וצדקו. שאפו, צריך יותר אנשים כמוך.

  5. לטילים הייתה עונה מצוינת וגם למאמן שלה וזה קשור באופן ישיר אחד לשני אך הם היו יכולים להתמודד על הסוף על עלייה לגמר אך ניהול שגוי של הסדרה בידי דאנטוני עם רוטציה קצרה מדי הרגה את הקבוצה במשחק הששי שהיה בבית.
    טעות בסיסית וחמורה למאמן מנוסה ואיכותי מאוד.

  6. רועי, הטור היומי הזה הוא בהחלט פנינה נדירה – כל הכבוד על ההשקעה.

    עכשיו זה הזמן לקבל מאחד מאוהדי הרוקטס (ויש פה די הרבה) פוסט סיכום על הדבר המטורף הזה שנקרא יוסטון רוקטס עונת 2016-17. ואיך בכלל מסכמים דבר כזה? זה מסוג הדברים שאתה רואה ואחרי כמה דקות עדיין שואל את עצמך ״מה זה היה הדבר הזה״?

    1. מהמשחק הספציפי הזה אי אפשר ללמוד כלום.
      מסדרה והעונה בהחלט ניתן ללמוד. נצבור קצת כוחות ושעות שינה ואולי נכתוב משהו

  7. ראיתי עכשיו את המשחק. לא ברור לי מה קרה שם. האמת – לא היה נראה שסן אנטוניו נותנים משחק יוצא דופן, לא ברמת התחכום ולא ברמת האינטנסיביות. מה שבלט היה בעיקר רמת האפטיות, חוסר המחויבות וחוסר הלחימה של יוסטון. הם לא נראו כמו קבוצה עם הגב אל הקיר, אלא שידרו משהו שיותר קרוב למשחק אימון בליגת הקיץ. סן אנטוניו היו ראשונים לכל מאבק, בריבאונד, בכדורים אבודים, ויוסטון – לא היה נראה שהם ממש מנסים. חוץ מאריזה הערס שניסה קצת ללכת מכות עם דני גרין ומאנו, אף אחד אחר אפילו לא ניסה להרביץ יותר מדי. תראו תסכול, תראו עצבים, תראו שאכפת לכם. לא ברור לי איך קבוצה יכולה לתת עונה כל כך טובה ובסוף לסיים עם השפלה כזאת, ועוד בבית ומול קבוצה שהשחקן הכי טוב והרכז הפותח שלה לא משחקים.
    עוד משהו – קרדיט אדיר לפופ על רמת הביטחון שהוא מסוגל לתת לשחקנים שלו. איך שחקנים צעירים ואלמוניים הופכים אצלו פעם אחרי פעם לכאלו שמופיעים ברגעים הכי חשובים. מדהים.

  8. לא שזה שינה משהו אתמול, אבל לא הבנתי למה הארדן המשיך לשמור על גאסול. בסופו של דבר הוא הותש ותוסכל מזה. פופ רצה שהארדן יעבוד בהגנה, הוא רצה להלחיץ אותו בכל שנייה שהוא על המגרש. הארדן התמוטט לגמרי. התצוגה הכי עלובה שלו מאז הגמר ב-2012.

  9. 1. ס"א הרוויחה פה שחקני ספסל כמו סימונס ומארי שהראו יכולת מצויינת בדקות שהם שיחקו. בעיקר סימונס שמתפתחס ל-SF אתלטי שיוצר לעצמו.
    2. יוסטון חייבת לשפר את ההגנה ובמיוחד הארדן. הוא חייב להבין שלמגרש יש שני צדדים. היה פשוט נורא לראות אותו מוותר על העימותים מול גאסול, בכלל הוא חזר לאנמיות שמאפיינת אותו בצד האפור של המגרש.
    3. יוסטון תלויים יותר מדי בקליעה שלהם ובימים שהיא לא נכנסת הם חייבים הגנה (מתקשר לסעיף 2). יש להם שומרים טובים כמו אריזה ובברלי.
    4. הרוטציה הקצרה של יוסטון עם הפציעה של ננה בהחלט פגעה בהם. כל עוד הארן מוביל כדול שוויליאמס הוא הגיבוי שלו הם מסודרים בעמדת ה-PG, במיוחד שבברלי על תקן השומר. אולי להוסיף עוד יוצר נקודות מהספסל או ליד הארדן (תלוי אם גורדון נשאר על תקן שחקן שישי או חמישייה).

  10. מהצד של יוסטון, אם נשים לרגע את הבזיון של אתמול בצד, העונה הייתה מעולה, ולא חושב שמישהו ציפה מהם להיות כל כך קרובים לגמר המערב.
    מגיע להם כל הכבוד.
    עצה שלי לקיץ? תשאירו את דאנטוני כמאמן עונה רגילה, ותביאו מאמן ייעודי לפלייאוף.
    עצה שלי לדאנטוני? תחזיר את השפם, לא מתאים לך חלק.

    מהצד של הספרס, לגבי הסדרה הבאה, אני קצת פחות אופטימי ממך.
    הווריורס עדיין רמה אחת מעל כל הליגה הזאת, ואם הספרס רוצים סיכוי לנצח הם יצטרכו לעשות את זה דרך קשיחות, כי בכישרון הם בחיסרון משמעותי.
    קוואי יתן מה שהוא צריך, אבל חוץ ממנו השחקנים המשמעותיים רכים מדי (כן גאסול ואולדריג', אני מדבר עליכם!), גרין יכול לשבור את שניהם מנטלית (ותאכלס גם פיזית) בלי להתאמץ.
    ג'ינובילי לא רואה אף אחד ממטר, אבל כבר בן 40.
    למילס יש קשיחות, אבל הכישרון מוגבל.
    גרין הוא אוי נקודת אור, אבל היציבות שלו מוטלת בספק.
    חוץ מהם לא נשאר הרבה לעבוד איתו…

    הימור שלי, לצערי, הווריורס ב5, גג 6.

  11. יכול מאד להיות שאם ננה היה משחק, כל התגובות כאן (כולל המאמר הטוב והחשוב של רועי) היו לוקחים שינוי של 180 מעלות.

  12. אני רוצה להתעלם רגע מהסדרה הקורבה בין הספרס לדאבס , ולהתרכז בסדרת הגמר שתגיע בעוד 3 שבועות .
    ולמה ? בגלל הדימיון בין קליבלנד ליוסטון . אתם תצחקו – אבל אני אסביר למה.
    כמובן שקליבלנד משופרת בהרבה מיוסטון . אבל בשתיהן יש תלות גדולה בשחקן אחד , ובשתיהן האחד הזה מפעיל את האחרים לקליעות משלוש אם סוגרים אותו . שתיהן לא קבוצתיות במיוחד מהבחינה שאם יוציאו את הכוכב שלהן לא יהיה להן הרבה למכור .
    ס"א וג"ס שתיהן קבוצתיות מאוד . וזה הבדל הגדול.
    אני לא ממעיט מערכה של קליבלנד שכאמור טובה יותר מיוסטון. יש לה רכז מצויין בנוסף לכוכב הגדול שאין ליוסטון ( בברלי לא ברמה של קיירי ) , יש לה מספר 4 (לאב ) ברמה טובה בהרבה ממה שיש ליוסטון , וכמובן שלברון שחקן טוב ומגוון מהארדן . צלפים מהספסל יש לשתיהן , ובכך הן שוות , וגם בהיעדר סנטר ברמה גבוהה.
    מה אני מסיק מכל זה ? הנה הפאנץ' ליין – למרות שאני מקדים את המאוחר :
    בסדרת הגמר , ולא משנה אם תגיע לשם ס"א או ג"ס , הקאוואלירס הולכים להפסיד. המשחק החד-מימדי שלהם שהספיק מול המזרח הולך להתנפץ מול המשחק הסבלני והיצירתי של חילופי המקומות ויצירת המרווחים של 2 המערביות בהתקפה , ומול ההגנות החונקות שלהן .

    לגזור ולשמור.

    1. אני חושב שלא ראית מספיק את הקאבס משחקים.

      הפער בין הקאבס ליוסטון הוא עצום.
      קודם כל, לקאבס יש 2 שחקנים שמסוגלים להעניש כל ניסיון לדאבל טים –
      קיירי, ולברון.
      ליוסטון יש רק את הארדן.
      בנוסף, בהתקפה עומדת, יש לקאבס 2 אופציות למשחק עם הגב לסל –
      לאב בלואו פוסט, לברון בהיי פוסט (הקאבס מנסים להשתמש בחסימה בשביל ליצור מיס מאצ' מול לברון שמתחיל עם הפנים לסל מהמרפק, ואז לברון תוקף עם הגב לסל).
      שוב – דאבל טים מוביל בדרך כלל לשחקן עם זריקה קלה מהשלוש.
      וההבדל הגדול ביותר –
      עומק הרוטציה.
      רוטציה של 9 שחקנים, כאשר אין דקה שלפחות אחד מה-2 (לברון וקיירי) על הפרקט.
      השנה בפלייאוף, בדקות בהן לברון משחק עם קורבר, דרון וויליאמס, ושאמפרט, הקאבס אפקטיביים יותר מהדקות בהן לברון משחק עם קיירי, לאב, וג'יי אר.
      קליבלנד אכן משחקים הרבה יותר כדורסל של בידודים. וזה בהחלט לא דבר רע – הם מזהים מיס מאצ'ים, ומענישים עליהם.
      אבל הם רחוקים מלשחק רק כדורסל של בידודים. יש להם שורה של תרגילים שמטרתם לשחרר את קורבר או את ג'יי אר לשלשה.
      יש להם שורה של תרגילים שמטרתם למצוא את פריי ואת TT חופשיים מתחת לסל.

      1. 1. כתבתי שקליבלנד טובה בהרבה מיוסטון . התייחסתי לסגנון המשחק.
        2. אסור לעשות דאבל טים . אם לא כתבתי – אז התכוונתי לזה . לא על הארדן , לא על לברון ולא על קיירי.
        3, כשלברון משחק עם קורבר , דרון וויליאמס ושמפארט זה מגדיל את הדימיון לצורת המשחק של יוסטון.
        אני מסרב לקבל שקליבלנד של הפלייאוף היא מין עוף החול שקם לתחיה. זה נכון לגבי לברון שלמד לחלק את הכוחות שלו והגיע רענן ומלא מוטיבציה לפיילאוף – אבל לא לאחרים . קליבלנד גדולה על המזרח – אבל תפסיד למנצחת המערב. בעוד מספר שבועות ניווכח אם צדקתי.
        אגב- יכולת הניבוי שלי מה יקרה בפלייאוף מדוייקת עד עכשיו כמעט לחלוטין .

        1. לדעתי, אתה טועה. זה ש-2 הקבוצות זורקות הרבה שלשות, לא אומר שסגנון המשחק שלהן דומה.

          15.1% מההתקפה של הקאבס היא ISO.
          יוסטון 10.8% , ספרס 9.3% , גולדן סטייט 6%
          אבל מבין הקבוצות הנ"ל, הקאבס הם היחידים שסגנון זה משתלם להם –
          אחוז אפקטיבי בהתקפות ISO:
          קאבס 54.9%
          יוסטון 45.7%
          ספרס 39.2%
          גולדן סטייט 34%

          ואז יש את ההבדל הכי גדול בין הקאבס, לבין כל קבוצה אחרת.
          בגלל שה-ISO כל כך יעיל, כשהם משחררים מסירה לקאצ' אנד שוט (וזה מתרחש בקירוב באותו אחוז מההתקפות כמו אצל גולדן סטייט ואצל יוסטון) האחוז האפקטיבי שלהם פסיכי.
          71.7% !!!
          16.5% גבוה מהאחוז של יוסטון, 19% יותר מהאחוז של גולדן סטייט.

          ונקודה אחרונה.
          0 דמיון בין ההרכב עם דרון וויליאמס, לבין הרכבי יוסטון.
          דרון וויליאמס עד עכשיו הוא אס רציני.
          היכולת להעלות מהספסל מנהל משחק אמתי, כזה שיודע לשבור לחץ, לזהות את השחקנים הפנויים שמסביבו, ולנצל מיס מאצ'ים,
          זו פריווילגיה שאין כרגע לשום קבוצת פלייאוף נוספת.

          1. לגבי ה- ISO , לא רלוונטי יעילות הבידודים של ג"ס או ס"א . ממילא הן משחקות פחות בידודים מקליבלנד. ואני זה שכתבתי תמיד שההתקפה של ג"ס יעילה יותר ( ובוודאי אטרקטיבית לצפיה יותר ) כשהיא לא משחקת על בידודים . לאור מה שקרה הלילה ביוסטון , זה כנראה נכון גם לגבי ס"א , שניצחה כך את מיאמי באליפות האחרונה שלה .
            אבל אני מדבר רק על זה שה-ISO של קליבלנד , שעובד לה יעיל מול המזרחיות , יצנח מאוד ביעילות שלו מול ס"א או ג"ס.

            לגבי דרון וויליאמס, זה נכון שהוא התאים לקליבלנד שהיתה צריכה רכז עם ניסיון שייתן דקות מנוחה לקיירי . אבל זה לא נכון שאין לס"א וג"ס רכזים מחליפים שיכולים לנהל משחק מהספסל . ע"ע דג'אנטה מארי הצעיר ששיחק הלילה בביטחון רב ותרם יפה , ושון ליווינגסטון ופט מקאו בג"ס ( שכבר שיחק בהצלחה כמוביל כדור למרות שהוא בד"כ SG או SF .

          2. למה ה-ISO של קליבלנד יעבוד פחות טוב מול גולדן סטייט?
            בשנה שעברה הוא עבד מצוין.

            גולדן סטייט קבוצת הגנה נהדרת. אבל דווקא בהגנה על ISO הם יחסית בינוניים. (רק יחסית, כן? בעונה הרגילה הם היו מקום 10 בליגה)
            קליבלנד במיטבם מול קבוצות ללא סנטר שסותם את הצבע,
            ולגולדן סטייט, להם יש המון יתרונות. סנטר שסותם את הצבע,
            אין להם.

          3. ודרך אגב,
            מאוד רלוונטי יעילות ה-ISO בפלייאוף.
            באותם רגעים בהם כלום לא הולך, ה-ISO הופך לפתרון הזמין ביותר.

            בעונה הרגילה גולדן סטייט כמעט ולא משתמשים ב-ISO ,
            (6.3% בשנה שעברה, 5.7% השנה)
            בפלייאוף של השנה שעברה האחוז קפץ ל-10%

          4. מילים שלך:
            "אבל אני מדבר רק על זה שה-ISO של קליבלנד , שעובד לה יעיל מול המזרחיות , יצנח מאוד ביעילות שלו מול ס"א או ג"ס."

            נראה לי שהתגובה שלי ענתה בדיוק הנקודה הנ"ל.

            וכן, נחיה ונראה.

            לילה טוב.

          5. תשמע – אתה איפכא מסתברא מקצועי . רק דבר אחד אתה לא עושה – אף פעם ( לפחות אני לא מצאתי ) לא מחייב את עצמך בתחזית ( ואני לא מדבר על סדרות של קליבלנד או ג"ס – זה קל ) .
            אז בוא ותן תחזית לסדרת הגמר – ועם נימוקים . ואח"כ נשפוט .

          6. לא מתחייב???
            תבדוק, חייבים לי בערך 100 ליטרים של בירה בגלל שאני הייתי היחיד שבשנה שעברה האמין שהקאבס זוכים באליפות.

            והשנה, כתבתי חד משמעית –
            לדעתי הקאבס זוכים.
            יש להם יתרון גדול במאצ' אפ מול גולדן סטייט.
            דווקא מול הספרס אין להם את אותו יתרון,
            אבל אני חושב שללא פארקר, הספרס לא עוברים את גולדן סטייט.

            ואת דעתי הנ"ל כתבתי הרבה יותר מפעם אחת.

          7. אם אני זוכר טוב כבר כתבת השנה שג"ס לא תהיה אלופת המערב.
            ההיעדרות של פארקר היא זו שמשנה את התחזית שלך ? ניחא.

            לפחות עכשיו אני יודע את התחזית שלך לגבי גמר ה-NBA .
            נמתין לגמר ונראה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט