לבחור בחלום – בראד סטיבנס / הגולש עומר קול

**********************

עומר קול הוא אוהד NBA וחייל בן 21.

**********************

פלייאוף 2015. קליבלנד מובילה 3:0 בסדרה נגד בוסטון כשהיא מנצחת בהפרש ממוצע של 9.7 נקודות וקיירי אירווינג לא רגוע. ניצחון אחד והוא בשלב הבא, הנתון האלמותי שאף קבוצה לא חזרה אף פעם מפיגור 3:0 בסדרה איתו והוא עדיין לא רגוע. "זה עדיין לא נגמר" אמר אירווינג, "סטיבנס חכם מאוד, הוא מכין לנו משהו חדש ולכן כדאי מאוד שנהיה מוכנים אליו". אין הרבה מחמאות גדולות יותר שסטיבנס, מאמן בשנתו השנייה בליגה, היה יכול לקבל ועדיין, קיירי אירווינג בסך הכל אמר את האמת.

יש משהו קסום ואופטימי בסיפור של בראד סטיבנס, בחור לבן ורזה שבאמת אהב כדורסל ומעולם לא הצליח לוותר על האהבה שלו. לא שזה היה ברור לו תמיד, בכלל לא למען האמת. כשסטיבנס סיים את לימודיו בתיכון הוא החל כבר לחשוב על החיים שאחרי הכדורסל, למרות ממוצעים של 32.3 נקודות בשנתו האחרונה בתיכון והצעה מקבוצת דיוויזיה 1 בליגת המכללות האמריקאית סטיבנס חשב על החיים שאחרי הכדורסל ובחר ללכת לאוניברסיטת דפאו. קבוצת הכדורסל של דפאו הייתה בדיוויזיה 3 בליגת המכללות וסטיבנס ראה את האוניברסיטה כמקום שבו יוכל להצטיין בקבוצת הכדורסל שלה ועם זאת לרכוש השכלה טובה להמשך החיים. הוא סיים את הלימודים באוניברסיטה עם תואר בכלכלה וכבר מצא עבודה כאיש שיווק באלי לילי, חברת תרופות אמריקאית, אך משהו עדיין עקצץ בבלוטת הכדורסל שלו. לא היה לו כזה קל לעזוב עולם שמילא והעסיק אותו עוד מגיל 6. כשראה אופציה לעבוד בשכר נמוך כעוזר מאמן באוניברסיטת באטלר, זה לא הניח לו, הוא התלבט על זה עם חברתו באותה התקופה ולימים אשתו, טרייסי ווילהלמי, והיא עודדה אותו ללכת על זה.

"היינו בני 23 וזה היה הצ'אנס שלנו" אמרה לימים טרייסי, "5 שנים מאוחר יותר כנראה לא היינו הולכים על זה כי היה לנו יותר מה להפסיד". סטיבנס התפטר מעבודתו באלי לילי והחל לעבוד כאיש וידאו בצוות האימון של אוניברסיטת באטלר. הוא היה עובר על מאות קבצי וידאו ועורך אותם לקליפים בני 8 דקות רק כדי לשמוע את עוזר המאמן של באטלר, טוד ליקליטר, אומר לו "היה עדיף אם הקליפ הזה היה בא לפני הקליפ הזה". סטיבנס היה חוזר לחדר העבודה ומסדר אותם בדיוק לפי הסדר שליקליטר אמר לו, הוא היה עובד על זה בין 14 ל- 16 שעות ביום והוא אהב את זה. "לא היה לי מושג שזה היה לוקח לו כל כך הרבה זמן, הוא גרם לזה להראות כזה קל" אמר ליקליטר. עד היום סטיבנס מקדש ומעריך את הסטטיסטיקות והניתוחים המורכבים ורואה את זה כאמנות שלמה בכדורסל המודרני, זכר לימיו שם בחדר הקטן.

בכלל, סטיבנס תמיד הקפיד לקחת את השיעורים הכי חשובים דווקא מהרגעים והתקופות הקשות שעבר. בשנתיים הראשונות של סטיבנס בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת דפאו הוא היה שחקן מרכזי אך הקבוצה הפסידה, בשנתיים האחרונות שלו בקבוצה הוא כבר ישב על הספסל רוב הזמן, מתוך ניסיון של מאמנו להרים את הקבוצה בהתבסס על השחקנים הצעירים שהגיעו. זה שבר אותו, היו לו תקופות שהוא חשב על לעזוב את הכדורסל, אך ברבות השנים התברר כי בסופו של דבר היה מדובר בסך הכל עוד שיעור שהחיים זימנו לסטיבנס. "הרהרתי בזה הרבה" הוא אמר, "בגלל מה שעברתי אני יודע מה השחקנים 9 עד 13 בקבוצה עוברים". עד היום הוא מבין את השחקנים בקצה הספסל שלו, מה הם עוברים ואיך הם מרגישים.

במרוץ השנים סטיבנס קודם לעמדת עוזר המאמן של הקבוצה וב- 2007 הפך למאמנה הראשי של האוניברסיטה. באחד המשחקים הראשונים שלו כמאמנה הראשי נחלה הקבוצה הפסד של כ- 40 נקודות, כשחזר המאמן למלון והסתכל על הקלטות קלט מיד את הטעות. הוא שם לב איך הוא עצמו היה לא רגוע על הקווים ואיך זה הקרין לשחקנים והשפיע על המשחק שלהם. סטיבנס הפנים ומאז לא חזר על הטעות הזו יותר. עד היום לא תראו אותו מראה רגשות כלל על הקווים, פעם כתב אפילו שאל אותו מתי נראה אותך מניף ידיים ומשתולל על הקווים, סטיבנס ענה "אני מניח שזה יקרה רק כשנלך לגמרי עד הסוף (אליפות), בשביל זה אנחנו עושים את זה לא?".

סטיבנס שמונה ב- 2013 להיות מאמנה של בוסטון סלטיקס, החל לצבור מוניטין שרק עולה ועולה מאז. וכשאתה מתחיל להיות טוב אנשים מנסים להבין למה. בעצם זה מה שאנחנו עושים כאן ועכשיו לא? אז בוא נשמע מה היה לדני איינג', הבוס של סטיבנס בבוסטון לומר בנוגע להצלחתו הגדולה של המאמן. "זה לא שיש לו איזה יכולת נסתרת, הוא פשוט בחור ישר וחכם מאוד שעובד קשה. הוא יודע לתקשר נהדר ומשרה אוירה רגועה בעולם לחוץ, עם השנים למדתי להעריך התנהגות מהסוג הזה, הוא מסתכל על המעלות ועל הדברים שהשחקנים יכולים לעשות ובכלל לא מתעכב ומתבכיין על מה שלא. הוא מנסה לשים אותם בסיטואציה שמתאימה להם".

כפי שראינו סטיבנס אוהב לעבוד קשה וללמוד, גם הודות לאופי המיוחד שלו וגם הודות לשיעורים שקיבל בתחילת הקריירה שלו. הוא מספר על כך שעד היום הוא זוכר את זה שבקיץ הראשון שלו כמאמן באטלר, לפני שבכלל הספיק לקרוע זוג נעליים אחד על הקווים, זימן אותו בילי דונובן לוועידת מאמנים שהוא ארגן באותו הקיץ. סטיבנס התבקש להסביר בוועידה על איך שומרים על גבוהים עם שחקנים אנדרסייזד (קטנים יותר פיזית), תוך כדי ההסבר שלו הוא שם לב לכך שבילי דונובן כותב רשמים ושואל שאלות. זה הדהים והרשים אותו שמאמן שבזמנו כבר החזיק ב-2 אליפויות מכללות לומד ולא מתבייש להקשיב לו.

הרבה בזכות, זה עד היום סטיבנס מארגן מידי קיץ כנסי מאמנים ומזמן אליהם מגוון רחב כמה שיותר של אנשי מקצוע שהוא יכול, הכל במטרה להשתפר. זה מתחיל במאמני NBA מנוסים כמו תום תיבודו ומייק בראון, זה ממשיך עם פסיכולוגי ספורט ומומחי שינה וכולל גם מאמנים מצליחים מתחומים נוספים כמו מאמנה של קבוצת ההוקי של בוסטון קולג', ג'רי יורק, ומאמן קבוצת הבייסבול של אוניברסיטת וונדרבליט, טים קורבין. שני מאמנים שמחזיקים באליפויות בתחומם. מכל אחד מהם הוא מנסה לקחת כמה שיותר בשביל ללמוד ולהשתפר.

היכולת הזאת של סטיבנס לשלוט בכל דבר, ברמה הספציפית ביותר, באה לידי ביטוי בצורת משחקה של בוסטון, מדובר בקבוצה השנייה בליגה מבחינת אסיסטים בעונה הסדירה עם 18.9 כאלה למשחק, כשלמאמן שלה יש מאות תרגילים בקנה. לדבריו של סטיבנס הוא "הגנב הכי גדול שיש" שכן הרבה מהתרגילים שלו הוא הביא מליגת המכללות, מליגת הנשים, מקבוצות NBA אחרות ומעולם הכדורסל הגדול. למעשה חלק מהתרגילים שסטיבנס מריץ לקלי אוליניק בבוסטון לקוחים ישירות מספר המהלכים של דאלאס לדירק נוביצקי. הוא מאמץ רעיונות של אחרים ולגמרי לא מתבייש בזה.

זה היופי בסיפור של סטיבנס, מדובר בסך הכל בבחור שנורא אוהב כדורסל, כזה שהביא את אשתו למשחק כדורסל תיכונים במרחק שעה וחצי מהם כבר בדייט השלישי שלהם. הוא פשוט בחר ללכת אחרי החלום שלו ועבד קשה מאוד כדי להשיג אותו.
כפי שאמר עליו מאמנו בקולג', ביל פנלון, "אנשים רוצים שאני אגיד שבראד היה בא עם כדור ביד אחת ומחשבון ביד השנייה, בכנות הוא פשוט היה ילד שחיפש את הדרך שלו". חיפש טוב טוב, עבד קשה ומצא. והכבוד הוא כולו שלנו כאוהדי כדורסל.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. עומר תשמע, קראתי את כל הטור שלך מילה במילה ואני חייב לומר שנהניתי מכל שורה!!!

    מעניין שגם סגנון הכתיבה המעולה שלך תואם את מאמן הסלטיקס, קרי:

    מסקרן, מלא אינפורמציה , ישיר, ורגוע.

    מחכה בקוצר רוח לפוסט הבא שלך!

    תודה רבה.

  2. טור מצויין
    רק לפרוטוקול אציין חבורה של אנשים שטענה רק לפני שבוע שהמאמן הזה צריך להיות מפוטר ושאין לו שמץ של מושג בכדורסל

  3. טור מעולה.
    דעתי עליו משתנה כמעט ממשחק למשחק. במשחק האחרון הוא היה מצויין. משחק שלפניו הוא ישב כממוטה עם הבעת פנים דבילית כאילו לא מבין מה קורה. ממש ד:ר ג'קיל ומיסטר הייד

  4. מאמן לא טוב , מאזן הפלייאוף הכי גרוע בהיסטוריה
    אוברייטד ברמות , מאמן קולג' שדוחף את השחקנים שלו יותר מדי בעונה הרגילה כדי להוציא מאזנים לא ריאליים ואז מקבלים בראש בפלייאוף

  5. איזה כיף היה לקרוא את הכתבה הזאת.. היה חסר לי קצת מידע עליו בתקופתו כמאמן בקולג' אבל חוץץ מזה כתיבה יפה ומהפנטת

  6. מאמן טוב שמצליח גם לקבל ריספקט מהשחקנים בהיותו לבן וצעיר. צריך קרדיט גם לאיינג׳ שנראה שמצליח לבנות במועדון מנטליות של ״קודם הקבוצה״ ולאסוף שחקנים עם אופי מתאים.
    יש לו לא מעט שחקנים מוגבלים ואיכשהו המשחק הקבוצתי מחפה על זה. מבחינת כישרון, איזה יתרון יש לבוסטון על מילווקי או שארלוט או אינדיאנה? כלום. זה עניין של האופי (איינג׳) והמאמן.
    אני מתחיל להבין למה איינג׳ מחכה. אולי הוא מנסה למצוא את הדאנקן. את הסטאר עם האופי המתאים שיהפוך את התשתית הבריאה לקונטנדרית ל-10 שנים ולא לקבוצה עם חלון של שנתיים שלוש. לכן ההימור שלי- לא נראה טרייד של בוסטון על סופרסטאר, פשוט כי אין אפשרות להביא שחקן בתחילת קריירה ועם אופי מתאים, חייב לבוא מהדראפט.

  7. הסלטיקס צריכים כוכב גדול ושחקן פנים רציני או שחקן פנים שהוא כוכב גדול ועוד כוכב מגוון כדי שיוכלו ללכת עד הסוף.
    מהטובי

  8. כתבה נהדרת! מאמן מיוחד בתקווה יתפתח למשהו מיוחד
    תומך במה שכבר אמרו פה – אם הפרויקט של איינג' יצליח הם יהפכו למעיין סא מחודשת

  9. מצויין,אני ממש תופס ממנו. מי כבר יש בבוסטון? כוכב על בגובה דשא שנזרק מכל קבוצה שבה שיחק ועוד הורפורד שהוא שחקן טוב ותו לא. . מהרוסטר המוגבל הזה להוציא קבוצה טובה זו נטו עבודה של מאמן.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט