מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום הרביעי של הפלייאוף? / רועי ויינברג

3 משחקים היום שכללו שני ניצחונות בית וניצחון חוץ אחד. מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהם?

*
טורונטו-מילווקי.

טורונטו: הראפטורס שיחקו היטב כשלאורי ודרוזן עשו את הנקודות שלהם הפעם, לא מעט בגלל שגיאות הגנתיות של מילווקי. ההתקפה שלהם פשוט הייתה טובה עם קבוצתי (!) ויעילות מכל טווח, כולל מהשלוש. מחצית ראשונה של 55 נקודות ב-45 פוזישנים זה לא משהו שרואים כל יום, במיוחד לא מקבוצות הירו-בול בפלייאוף. במחצית השנייה הם בקושי שיחקו ככה ולכן איבדו פעמיים יתרון דו ספרתי, למרות שניצחו בסופו של דבר.

גורם חשוב נוסף בניצחון, שנראה גם במשחקים הבאים, זה ההגנה. הם עשו עבודה מעולה בצבע, בין אם זה בשמירה על הגריק פריק (שסיים עם 5 מ-14 באזור הזה) או בהגנה הנפלאה של סרג' איבאקה על הטבעת. 12 פעמים הבאקס לקחו אותו לסל, רק פעמיים הכדור באמת נכנס. הראפטורס בנו על זה ונתנו לו להגן על הטבעת אחרי כל מהלך של חסימה מהצד של מילווקי (שמר על 14 זריקות סה"כ). למרות כל זה, הם ניצחו רק בשש. יכול להיות שמתן דקות ללוקאס נוגירה, עוד מגן טבעת אימתני, תעזור. זה יכול ליצור מצב שהוא או איבאקה בצבע בכל רגע נתון וככה קשה מאוד לקלוע שם. לקבוצת שלשות כה חלשה כמו מילווקי זה עלול להיות קטלני.

מילווקי: אני חושב שהטעות הכי גדולה של הבאקס היום הייתה לתת מעט דקות לת'ון מייקר. במשחק הראשון הוא עשה עבודה נהדרת בצבע, והיום הוא בקושי שיחק (6 דקות במחצית הראשונה). יכול להיות שאם הוא היה מקבל דקות בשביל להיות שם כל פעם שלאורי או דרוזן נכנסים כל המחצית הראשונה הייתה נראית אחרת. הוא עדיין הגן על לא מעט זריקות, אבל כשהאווז או מונרו משחקים כסנטרים זה לא עובד באותה רמה ולא מעט פעמים מכריח את יאניס או מונרו להכנס לצבע כדי לגבות אותם.

למרות הכל, הבאקס יכולים להיות מעודדים. גם כי לא סביר שלטורונטו יהיה עוד יום כזה מהשלוש (14 מ-29, כשמילווקי שומרת על 27 שלשות) וכמובן בזכות זה שיתרון הביתיות שלהם כרגע, אבל בעיקר הודות להרכב האפקטיבי שהם מצאו ברבע האחרון, של מלקולם ברוגדון ומת'יו דוולדובה ביחד. נכון, הם לא הצליחו לנצח משחק צמוד באחד האולמות הקשים בליגה, אבל זה הרכב שמסוגל לעזור למידלטון והפריק להשיג נקודות קלות. ביום יותר טוב של ברוגדון ודוולדובה, שני קלעים של 35-40% שהערב סיימו עם 28.5% משותף מהשדה, הדברים יכולים להראות אחרת לגמרי.

*
בוסטון-שיקגו.

שיקגו: הבולס שיפרו באופן יחסי את המשחק שלהם בהשוואה למשחק הראשון. שוב ראינו שתי קבוצות יחסית שונות בשיקגו – זאת של המחצית הראשונה, בהנהגת רונדו (יחד עם מירוטיץ' ופול זיפסר) וזאת של השנייה בהנהגת וויד ובאטלר, שלא נדרשה למאמץ מיוחד מדי הערב. היתרון ב-2 הקבוצות השונות והגמישות האלה הוא שקשה להכין תוכנית משחק שתבלום את שתיהן בעת ובעונה אחת, ושיקגו יכלה לזגזג ביניהן בלי לעשות חילופים בשלב מסויים במשחק. זה עבד.

לצד הגנה נהדרת בצבע, של לופז ומירוטיץ', ומחוצה לו (זיפסר, באטלר ומירוטיץ' שמרו על 14 שלשות) זה היה משחק טוב מאוד של שיקגו. לכן הם שלטו כמעט לכל אורכו, כשהם יודעים לנצל את השגיאות של הסלטיקס די בקלות. זה ממש לא נראה כמו משחק הפלייאוף השני בקריירה של פרד הויברג, הרבה בזכות הבית ספר ההגנתי. כמו שזה נראה כרגע, הם בדרך לסיבוב השני.

בוסטון: משהו חייב להשתנות אצל הסלטיקס. הם הבינו בשלב די מוקדם שאמיר ג'ונסון כסנטר זה לא בדיוק משהו שיעבוד, אבל החלופה של ג'יילן בראון וג'יי קראודר עם הורפורד כסנטר לא עבדה. לבולס יש שחקנים כל כך אקספלוסיביים שיכולים לקחת כל שחקן לסל, ורק שחקן גדול אחד על המגרש, גם הוא לא בדיוק דיקמבה מוטומבו, זה פרס עבורם.

הפתרון יכול להיות, וכתבתי את זה גם אחרי המשחק הקודם, קלי אונלינק. אונלינק קיבל היום לא מעט דקות ושמר על 11 זריקות, הכמות השנייה הכי גבוהה בבוסטון (אל הורפורד, ששיחק 32 דקות, ראשון עם 13. בראדלי ששיחק 40 חולק עם אונלינק את המקום השני כשהוא גם שמר על 11). אבל השאלה היא לא רק כמה דקות אתה מקבל, אלא גם מתי. אם הוא היה עולה לקראת סוף הרבע הראשון יכול להיות שכל הפסקאות האלו היו נראות אחרת לגמרי. אונלינק יכול גם לסייע לתומאס בניהול המשחק. היום היו לו 7 אסיסטים והוא יהיה שינוי מרענן בהשוואה ל-IT. הראש של תומאס, באופן ברור ומוצדק, לא לחלוטין במשחק. נוסף על זה ששיקגו למדה אותו, האדמה מתחילה לרעוד.

*
קליפרס-יוטה.

קליפרס: הדבר החכם שהקליפרס עשו הערב היה להכנס לצבע. הם קלעו שם 60 נקודות ומסרו לא מעט כדורים לבלייק גריפין (זרק 24 פעמים) ודיאנדרה ג'ורדן, שקלע ב-9 מ-11 אפקטיבי מהשדה. ג'ורדן תרם לא מעט גם בלי הכדור, והם ניצלו עד הסוף את העדרו של רודי גובר כשהניים קלעו כמות זהה של נקודות בצבע כמו כל יוטה (38). במשחק הזה הם הצליחו, אבל בבאים, אם הצרפתי ישחק, זה לא בטוח בכלל.

מעבר לזה, הם עשו עבודה פשוט נהדרת בהגנה כשהגבילו את יוטה ל-15 אסיסטים ו-13 איבודים ומנעו מהם לייצר משחק קבוצתי. במצב של 1 על 1 אין ליוטה שחקן, אולי חוץ מגורדון היווארד (שלא הרשים היום), שיכול ליצור נקודות לאורך זמן. במיוחד בלי התנועה של גובר בלי כדור, מרכיב קריטי בשיטת המשחק של סניידר. הם מנעו מבוריס דיאו לנהל את המשחק כסנטר, מה שמראה גם על משחק הגנתי טוב מאוד. למשחק הזה הקליפרס באה מוכנה.

יוטה: השאלה הגדולה היא האם גובר יחזור למשחק השלישי. אם כן, אפשר להניח שהקליפרס לא תחגוג ככה בפוסט ושההתקפה של יוטה תראה יותר טוב משמעותית (בלי קשר לזה שהמשחק בבית שלהם). במקרה שהוא חוזר, השאלה הגדולה היא מה הם יעשו בקשר לכריס פול שניהל את המשחק כמעט באין מפריע. יכול להיות שהצבת ג'ו אינגלס, החוטף המצויין (ברצינות), מיד אחרי חסימות תסייע להחליש את השחקן.

היום הם יכלו לעשות יותר מבחינת ההתקפה. נכון שזה קשר בלי גובר אבל פייבורס לא היה צריך להיות כל הזמן באזור הצבע ודקות של סופר סמול-בול עם דיאו כסנטר ליד ג'ו ג'ונסון או טריי ליילס שנעלם לחלוטין מהרוטציה היו מכריחות את דיאנדרה לצאת מהצבע ומשפרות מאוד את ההתקפה של הג'אז. גם ככה הקליפרס קלעו בקלות בצבע, אז למה לא בעצם? גם האק-א-ג'ורדן לא יכל להזיק כשהוא קולע ב-81.8% ל-2 נקודות.

רועי ויינברג

סגן עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. תודה רועי !
    גם סיקור וגם הפוסט ,כל הכבוד

  2. לעניות דעתי, הסדרה מול סלטיקס גמורה.
    ייתכן מאוד שהמצב של תומאס, מרכז הקבוצה, בשל מות אחותו, גררה את כולם כלפי מטה (למרות שהוא עשה מאמץ לשחק, ואפילו שיחק טוב מאוד במשחק הראשון עם 33 נקודות).

    לפי הפרסומים, IT נוסע כעת למשפחה שלו… זה בדר"כ גורם לעוד הרבה אמוציות (וכאב ברור ומובן) והוא יחזור מאוד נסער ומבולבל. לא רואה איך הם מנצחים בחוץ את שיקגו.

    אם לא יקרה משהו מיוחד ולא צפוי (כמו פציעה של שחקן מפתח בשיקגו), זה עוד יגמר 4-0 או מקסימום 4-2 בחלום הכי וורוד מצד בוסטון.

    1. 1+

      גם עם אונלינק בחמישייה, קשה לי לראות אותם יוצאים מזה

  3. לגבי המשחקים של היום בלילה, אזי במשחק של GS ופורטלנד יש כרגע הרבה שחקנים בספק (כולל שחקני מפתח).
    KD בספק. ליוונגסטון בספק. בארנס בספק.
    מקולום בספק… אם אכן זה המצב, והוא לא ישחק, (ונוריץ כמובן עדיין פצוע למשחק הנוכחי בוודאות), זה יגמר בדו-ספרתי קל לGS.
    כי GS יסתדרו ללא דוראנט (ראינו זאת בריצה האחרונה בסיום העונה הרגילה שהם ייצבו את החמישיה כמו בעונות הקודמות). כאשר איגודאלה משחק הרבה יותר טוב שKD לא משחק. כך שהחיסרון של מקולום יהיה הרבה יותר משמעותי לקבוצה מ-KD.

    1. משולם ישחק כנראה הלילה .
      http://www.numberfire.com/nba/player-news/40905/trail-blazers-list-c-j-mccollum-ankle-as-probable-for-game-2

      לגבי חיסרון אפשרי של KD , לא צריך להפריע יותר מדי , כי איגי , וגם קליי , משתפרים בד" בהיעדרו , וההתקפה אמורה לזרום במתכונת העונה שעברה .
      היעדרות יותר מטרידה אם תתרחש היא של שון , שאמור לתת דקות איכותיות מהספסל ולאפשר לסטף לנוח.

      1. ייתכן וישחק… אבל נכון לכרגע הוא בספק.
        גם אם ישחק, לא בטוח שישחק מספיק דקות כדי להשפיע על התוצאה.
        במשחק הראשון הוא היה הקלע הבולט ביחד עם לילארד.
        לבד, לילארד לא ינצח את GS עם כל הכבוד לו. גם עם מקולום ביחד, במשחק שיא – הם הפסידו בדו ספרתי לקראת סיום המשחק.

  4. בד" = בד"כ

    1. אבל משולם נשאר משולם…..

      חחחחח

      ,😂

  5. שכחתם את איאן קלארק שעולה מהספסל ונותן הרבה אנרגיות בהגנה ובהתקפה ואפילו פטריק מקאו הראה שהוא יודע לתרום הרבה

  6. תודה רועי.
    יוטה מצליחה להכתיב את הקצב בסדרה מול הקליפרס גם ללא גובר.
    אם היא תמשיך ככה יש לה סיכוי. ללא הכתבת הקצב האיטי היא לא תוכל להתמודד

  7. אוליניק ליד הורפורד יכול לעבוד, אבל אל תצפה ממנו ליותר מידי הגנה על הטבעת – יש לו זרועות מאוד קצרות והוא גם לא טוב בזה. הוא צריך לשחק תמיד בעמדה 4 (אם ג'ונסון הורפורד או זלר לידו)

    1. אז הורפורד לידו יגן על הטבעת, אבל הוא יתן הגנה. הרבה יותר מג'ונסון.

  8. אהרון הרננדז התאבד

  9. תודה כרגיל, רועי.

    מרשה לעצמי לסייג בעניין מילווקי-אטלנטה. האיש של הרפטורס היה איבקה, פעם אחר פעם כשהם התחילו להתמוטט, ולידו טאקר, נדמה לי שזה משחק שהתחילו לפרוע את הקבלות לצירוף שלהם.

    אשר למילווקי – טעות נוראית, לא לסדר תרגילים לטוני סנל (4 מ-6 לשלוש), או לכריס מידלטון (3 מ-3), ולהמר על קליעה לעת מצוא של דלי וברוגדון. חוסר ההכנה של הבאקס למצב הזה זעק לשמיים, כולל ביציאה מהטיימאאוט לפוזשן מכריע. אגב: ג'ייסון טרי, כמו שמזכיר מנחם, מירזה טלטוביץ' ואולי גם מייקל ביזלי (שלא שותף כלל) בלטו מאוד בהיעדרם ברגעים האלה.

  10. שיקגו משחקת טוב מאד. כמה סוגיות בעניין הזה:
    א. מה השתנה ? – לקח להם זמן להתחבר? יש שם וטרנים שלא באמת מתאמצים עד הפלייאוף?
    ב. עדיין מוקדם לכך, אבל בכל זאת – אם הם ימשיכו ככה, האם לא צריך "לתחקר" את ההערות המרובות באתר בנוגע לכשלונו של הויברג כמאמן וכשלונם של פרסום ושות' בבניית הקבוצה?
    ג. בהנחה, לא בלתי סבירה, ששיקגו גוברת על בוסטון, כמה רחוק הם יכולים להגיע השנה? כאמור, עדיין מוקדם, אבל בכל זאת מעניין.

    1. בעיקר הוטרנים שהתחילו לשחק כמו שצריך בפלייאוף אחרי שדי חיפפו שנה שלמה, וגם היה להם מצ'-אפ מעולה ספציפית מול בוסטון.

      כמה רחוק יגיעו? רק קבוצה שמינית אחת לא הודחה בשלב לאחר מכן, ניקס 99'. אני מאמין שהם יודחו בגמר המזרח.

    2. גם אם הם יזכו באליפות אין צורך לתחקר את העונה. הויברג והפרונט אופיס עשו כמעט כל שגיאה אפשרית במשך העונה. אני מניח שאחרי שנתיים של שגיאות הויברג למד משהו

  11. קשה להתייחס למשחקי בוסטון-שיקגו. מה שקורה שם כל כך לא קשור לכדורסל, שאין דרך לחזור למשחק פלייאוף נורמטיבי.
    אבל אם ננסה בכל זאת, אז כמו עם מילווקי, שיקגו פשוט נפלו על קבוצה שלא בנויה נגדה. זיהית לדעתי נכון, רועי, את נקודת התורפה. ההגנה של בוסטון, בראשות מתקפת המשובטים – בראדלי/סמארט, קראודר והגבוהים, בנויה לשמור על קו השלוש. הגבוהים זריזים ומסוגלים לצאת לתפוס את מובילי הכדור בפיק׳נ׳רול, מה שמשאיר את החלק האחורי חשוף. ג׳ונסון לא מצליח להסתדר, ואין לבוסטון שחקן אחר שיכול להישאר מאחורה.
    והם עומדים נגד קבוצת שלשות איומה. כזו שרונדו סיים את העונה כקלע הגי טוב מהשלוש (מבחינת אחוזים). מול המסירות של רונדו, החיתוכים של התאומים ווייד ובאטלר (מדהים כמה הם נהיו דומים השנה) ולופז אחד עלינו לטובה, צריך להגן אחרת.

    1. מסכים. אולי הפתרון זה דווקא להכריח אותם ללכת על שלשות עם ביג-בול.

  12. תודה, רועי.

  13. תודה רועי, תמיד מספק את הסחורה.
    יוטה חוזרת הביתה גם בשוויון ללא גובר וגם כשהיא מצליחה לכפות על הקליפרס את הסגנון שלה. שני משחקים בהם אף קבוצה לא מגיעה ל-100 נקודות. אם זה יימשך ככה הקליפרס יספרו עוד עונה, אולי אחרונה במתכונת הנוכחית, עם אכזבה עצומה.

  14. לדעתי הטעות הגדולה ביותר של מילווקי היתה שנתנו למייקר לשחק בכלל במקום לגרג מונרו שהיה מצויין, והוג גדול בגופו תחת הסלץ מייקר רזה מדי וחסר מסה מספיקה.

  15. מעולה

  16. תודה רועי.

    הורפורד היה מאוד רך בשני המשחקים האחרונים, מה שבולט במיוחד בקבוצה חסרת ביגמנים אמיתיים כמו הסלטיקס.
    אהבתי אותו מאוד כשהיה באטלנטה, אבל גם שם אני לא זוכר אותו כמי שמתעלה בפלייאוף. עד שאיינג' כבר החתים מישהו…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט