פריוויו פלייאוף 2017 – אטלנטה הוקס / דובי עופר

Image result for atlanta hawks

שלום לכם, קוראים נאמנים, עכברי כדורסל יקרים, אתם שהחלטתם להציץ בסקירה המקדימה למה שצפויה להיות ריצת הפלייאוף של אטלנטה הוקס באוף סיזן של 2016-17. כולי תקווה שתישארו עד סופה של הסקירה, שם מסתתרת הפתעה.

העונה שחלפה לה – העונה האחרונה הייתה רכבת הרים רצינית עבור הניצים מג'ורג'יה. ראשית, הפרידה מג'ף טיג ואל הורפורד השאירה את המושכות בידיו של דניס שרודר הגרמני לכאורה, והפקידה את אזור הצבע בידיו של יליד אטלנטה, פלוני דווייט הווארד. ספולושה ובייזמור עדיין כאן, וכמובן פול מילסאפ הבלתי נגמר, כנראה בעונתו האחרונה בקבוצה. ההתחלה הייתה דווקא אופטימית, עם מאזן 2-9 , כולל ניצחון משכנע בפתיחה על וושינגטון, אבל ההמשך מדכדך ברובו, עם 10-1, ואז התחילו הפציעות, והעזיבה של קייל קורבר לטובת התגייסות כצלף בשירות הוד מלכותו בקליבלנד, ושוב קצת עליות, וקצת ירידות, עד לחודש האחרון בעונה, ששם דברים התחברו סוף סוף, ועם ארבעה ניצחונות רצופים, מהם אחד על בוסטון ושניים רצופים על קליבלנד, הבטיחה אטלנטה את המקום החמישי במזרח ומפגש מול המכשפים מוושינגטון.

דברים שקרו ולא ידעתם שקרו כי אטלנטה לא עניינה אתכם: משטרת ניו יורק הסכימה לשלם לספולושה 4 מיליון דולר מכספי משלם המיסים, פיצוי על מעצר אלים במיוחד ובמיוחד לא מוצדק מלפני שנתיים, דניס שרודר העלה ממוצעים בדיוק נמרץ בהתאם לצמיחת מספר הדקות לה זכה, מילסאפ המשיך להיות מילסאפ, טימי הארדוויי ג'וניור קלע 23 פעמים 20 נקודות ויותר והרוקי טוריאן פרינס קפץ מדרגה עד כדי התקבעות בחמישייה בעשרת המשחקים האחרונים, על חשבון בייזמור.

Image result for atlanta hawks
bring it on, baby!

ציפיות לעתיד הקרוב והרחוק ­– בכנות, קשה להאמין שמישהו באטלנטה, החל מבודנהולצר המנג'ר וכלה בבודנהולצר המאמן, בונה יותר מדי על ריצת פלייאוף ארוכה במיוחד. התחושה שלי היא שההוקס בעיקר היו שמחים להניח את העונה הנוכחית מאחוריהם ולגשת לתכנן את היום שאחרי.

המצ'-אפ עם הוויזארדס, שאם להאמין לשמועות הקונספירטיביות גם לברון ושות' העדיפו להפסיד ובלבד שלא לפגוש לפני שלא תהיה ברירה, עשוי להיות קטלני במיוחד עבור אטלנטה. אבל מי יודע, עם הרבה רצון, קורטוב מזל ומומנטום של פלייאוף, אולי אפשר יהיה לחלום על סיבוב שני.

הסדרה מול וושינגטון –  ההוקס מגיעים לפלייאוף במומנטום טוב. ארבעת הניצחונות האיכותיים של סיום העונה מביאים אותם אופטימיים להתמודדות. שרודר הוא הקלע המוביל של הקבוצה לקראת סיום העונה, מילסאפ, בייזמור ווספולושה התאוששו מפציעות חודש מרץ הטורדניות, כאשר טימי ג'וניור והרוקי פרינס ניצלו את היעדרם כדי לצבור מעמד ודקות, בהתאמה, ולקבע את מקומם בחמישייה. מילסאפ והווארד המנוסים כמובן יופיעו, ומהספסל יעלו הווטראנים קלדרון, איליאסובה, מייק דאנליווי ג'וניור וכריס האמפריז. את כל אלה מכוונות ידיו האמונות של קואץ' באד, בייבי פופוביץ בשבילכם, האיש והשיטה.

Image result for budenholzer
תחזיקו אותי רבאק! בודנהולצר בפוזה קרבית

בואו ננסה את זה פאונד פור פאונד.

קו אחורי – שרודר וטימי הארדוויי ג'וניור מול ג'ון וול וברדלי ביל.

על הנייר, עליונות מוחלטת לוויזארדס. גם אמא של שרודר לא טוענת שהוא רכז יותר מבינוני, למרות 18.4 נקודות לקראת סוף העונה. 4.1 איבודים הופכים אותו לטרף קל עבור הוויזארדס, קבוצה שעושה קרוב ל15% מנקודותיה במתפרצות ולמעלה מ16% מאיבודים של היריב. בנוסף, מולו ניצב ג'ון וול, רכז שמתדפק על רשימת שלושת/חמשת הרכזים הטובים בליגה.

Image result for tim hardaway jr
סורפרייז! לניקס יש נציג בפלייאוף

משלימים אותם טימי ג'וניור בעונת שיא מצד אחד, וברדלי ביל בעונה אדירה משלו מהצד השני.

במספרים זה יוצא 32-46 בנקודות למכשפים, 9-14 באסיסטים, 6-7 בריבאונד, עם יתרון בחטיפות בחסימות… נוק אאוט למכשפים, בעיקר כשמוסיפים את עמדה שלוש, עם אוטו פורטר, המועמד שלי לשחקן המשתפר של העונה, מול הרוקי המפתיע טוריאן פרינס או בייזמור הסופר סוליד.

קו קדמי – מילסאפ והווארד מול מרקיף מוריס וגורטאט

יתרון להוקס. מילסאפ הוא הסופרסטאר הכי שקט בליגה. הוא עושה הכל מהכל, והוא המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה. לצידו הווארד, למרות ירידה במספרים בעונתו ה13 בליגה, הוא עדיין איום מתחת הסל בשני צידי המגרש, בעיקר מול גורטאט, סנטר איטי שחי בצבע.

הקורא מרקיף מוריס בעונה מצוינת מוזמן להוות משקל נגד למילסאפ…

ספסל

בייזמור, איליאסובה, מוסקאלה, קלדרון, מלקולם דילייני, דאנליווי ג'וניור וספולושה הם חבורה מעניינת ומגוונת, עתירת ניסיון. הרבה תלוי ביכולת של דילייני וקלדרון להמשיך ולהוביל את הקבוצה בדקות המנוחה של שרודר, בעיקר אם ייפול בגורלם להתמודד מול וול.

שלב ההימורים

כנציג ההוקס בפריוויו הנוכחי אין לי אלא להתנבא באופטימיות. התחזית האופטימית מדברת על ניצחון צפוי לוויזארדס במשחק הראשון, התעלות של טימי ג'וניור בשני וההוקס משווים ל1:1, הסדרה עוברת לאטלנטה, שם מילסאפ והווארד מאחדים כוחות ומנצחים את משחק שלוש, ברביעי אלה הם שרודר ומילסאפ שנותנים הצגה וסוחפים את הקבוצה לניצחון שני ברציפות, חוזרים לוושינגטון לתבוסה ניצחת ומעוררת תקווה בשורות הוויזארדס, ואז, במשחק השישי, המערכת שעליה שוקד בודנהולצר מזה ארבע שנים סופסוף מושלמת, וההוקס מביסים את המכשפים בדרך לניצחון 2:4 בסדרה.

Image result for failing roulette meme

את התחזית הריאלית תוכלו לקרוא בפריוויו המקביל, העוסק בוושינגטון.

 

טעה מי שחשב שהטור הנוכחי שלי העוסק באטלנטה יסתיים כרגיל בזאב טנא וחורבות ביירות. הפעם זאב ידידנו מדבר דווקא על עצמו, ועל הזמן החולף.

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. פריוויו מרענן לקבוצה גווועת
    אטלנטה איבדה 80 אחוז מהחמישה שניצחה עבורה 62 משחקים רק לפני שנתיים ועדין היא ממשיכה בקו המאפיין שלה – התפרקות בפלייאוף

  2. דובי התגעגענו!
    כרגיל הוצאת מים מקבוצה כמו אטלנטה, תמצית הבינוניות.
    האמת שיש להם המון ניסיון, לא פחות מלכל קבוצה אחרת. יהיה להם קשה מול וושינגטון, אבל אולי טחינה מתחת לסל תעזור (או חומוס, מה שהולך 🙂 )
    מסכן זבולושה, אם אני לא טועה השוטרים שברו לו יד או רגל בתקרית ההיא.

  3. תודה על הפריוויו, מת על זאב טנא! יצא לי לראות אותו פעם משתולל בעשן הזמן הישן בב"ש, חוויה. אטלנטה הוקס לעומת זאת.. אני מהמר על ניצחון 1 שלהם אולי בסדרה הזו.. וויזארדס-סלטיקס זה חצי גמר מעולה!

  4. רק דובי מסוגל לנוציא פוסט מעניין שעוסק באטלנטה, כתוב נהדר.

    עונה מטורפת עברה על ההוקס עם המון הפסדים רצופים לצד ריצת נצחונות, עזיבה של קורבר, מילסאפ כבר היה עם רגל וחצי בטרייד ודווקא כשהיה נראה שמפרקים ומסתערים על הדראפט התחילו לנצח ופתאום מקום חמישי. בודנהולצר מאמן אנדרייטד ביותר.

    אני חושב שעשו טעות שלא העבירו את מילסאפ כי הוא לא יישאר ובקיץ שוב ההוקס יאבדו כוכב בשביל כלום ובלי תקווה אמיתית לריצת פלייאוף אמיתית.

    יש בהם משהו לא צפוי ולא הייתי שולל את הסיכויים שלהם מול וושינגטון. סדרה שיכולה להיגמר בסוויפ או לחילופין בנצחון של אטלנטה. קשה להימור.

    1. לפני שנתיים המשפחה שכנעה אותי לצאת באוגוסט לישון בחוץ. נסענו מערד לכיוון מצדה ומצאנו איזה פיסטין חמוד ונטוש. שמנו את האוהל, הכנו מדורה קטנה והרגשנו מוכנים ללילה במלון אלף כוכבים.
      עשר דקות אחר כך התחילה רוח מטורפת ואז מבול ברמה של נוח בתיבה. נדיר, אבל קורה.
      הסיכוי שההוקס יעברו את וושינגטון יותר נמוך מגשם באוגוסט. לא בגלל הפערים בכישרון, אלא הרבה יותר סטייט אוף מיינד של קבוצה. אחת בדרך למעלה, השנייה בדרך למטה עם הפנים לבנייה מחדש.
      שני פקטורים שיכולים להשפיע לחיוב הכושר המצוין של טימי ג'וניור והרצון של מילסאפ להוכיח את עצמו לקראת החוזה החדש.

  5. תודה רבה דובי!

    אטלנטה היא הקבוצה שבעיניי יכולה להיות סוס שחור שאף אחד לא צופה ממנו. גם לה הרי יש הגרלה קלה לפחות עד גמר המזרח ואני לא חושב שבוסטון או וושינגטון טובות ממנה בהרבה (את בוסטון היא גם עברה בשנה שעברה).
    יש לאטלנטה שני יתרונות חשובים על וושינגטון. הראשון זה הגנה. ההוקס מדורגים רביעים בליגה בדיפנסיב רייטינג והסגנון שלהם מתאים לפליאוף. הם יודעים לעשות קוואצ'ים, יודעים להציק ויודעים להרביץ. נכון שההתקפה שלהם קטסטרופה אבל הלחץ לא יהיה עליהם בשום מצב ומשחקים צמודים בהחלט יכולים ללכת אליהם גם בגלל זה וגם בגלל שיש להם גם את היתרון השני…

    היתרון השני הוא כמובן בעמדת המאמן. מייק בודנהולצר הוא שועל שמוציא מים מהסלע פעם אחר פעם. יש לו גם פתאום גם ניסיון פליאוף ואחרי שלושה פליאופים ברציפות הוא בהחלט מסוגל לנצח גם סדרה שהוא לא אמור לנצח, אם לא יותר.

  6. תודה דובי כרגיל תענוג (חוץ מהרעש הזה בסוף).
    גם כן קבוצה מאוד סימפטית אבל חאלס הפעם היא הולכת בסיבוב הראשון כנקמה על הסדרה ההיא לפני שנתיים שהם נצחו כשוול נפצע ביד

    1. הוא הבין את זה כבר מזמן. חיכה לקיץ כדי להיות שחקן חופשי. הטמטום היה של הקבוצה שתאבד אותו תמורת כלום במקום להוציא עליו מחיר טוב בטרייד.

  7. מה שבודנהולצר מצליח להוציא מהקבוצה הזו, צריך לתת לו מעומדות נוספת לתואר מאמן העונה.
    הם התחילו לפרק את הקבוצה תוך כדי עונה, והם עדיין במקום ה-5 במזרח. כבוד.

    (לפלייאוף כמובן, זה לא יספיק.)

    תודה דובי, פריוויו נהדר!

  8. רק להזכיר, "הם" שהתחילו לפרק הוא בודנהולצר עצמו. מוד הפירוק של אטלנטה לעומת הפנים קדימה ולמעלה של וושינגטון היא הסיבה לכך שאני מנחש ניצחון של הוויזארדס בסדרה.

  9. אחלה פריוויו.
    לא מבין מה נסגר עם אטלנטה השנה. המשחק האחרון נגד הקאבס גורם לי לחשוב שאולי, רק אולי, משהו השתפר במנטליות שלהם. תכל'ס? בחיים לא הייתי מאמין שהם מסוגלים לעשות כזה קאמבק.

    אגב, מוסקאלה מצא חן בעיני מהפעם הראשונה שראיתי אותו. משקיען כם יופי של יד. אם זה היה תלוי בי הוא היה מקבל תפקיד גדול יותר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט