סיקור משחקי מאנדיי נייט ב-NBA / גיא רוזן

 

טורונטו ראפטורס 131 (45 – 29) – אורלנדו מג'יק 112 (27 – 47)
קיבל יפה, הקהל בטורונטו, את טרנס רוס, בביקורו הראשון בעיר אחרי שנשלח בטרייד לאורלנדו.
וארלנדו, מצדם, השתדלו מאוד לא להרוס את החגיגה, ולא באמת היו במשחק הלילה.
אז מה שהיה זה רק רבע אחד צמוד (יתרון של נקודה בודדת לטורונטו בסוף הרבע הראשון),
ורבע שני אותו טורונטו ניצחו 38 – 23 , כאשר הם פותחים פער אותו אורלנדו לא מצליחים למחוק עד לסיום המשחק.
טרנס רוס היה לא רע בכלל במשחק, עם 17 נק' באחוזים טובים.
גם המחליף של רוס בטורונטו, איבאקה, היה לא רע, כאשר הוא סיים עם 16 נק' ו-7 רב'.
מי שהצטיין במשחק זה מי שהיה ונשאר בטורונטו –
דרוזן. הוא סיים משחק מצוין עם 36 נק' באחוזים מצוינים.
את אורלנדו הוביל פייטון עם 22 נק', ו-9 אס'.
אבל טוב ככל שיהיה, כאשר כל הספסל של אורלנדו (8 שחקני ספסל של אורלנדו שותפו במשחק) מסיים עם 25 נק' ב-85 דקות מצטברות, אין לאורלנדו הרבה סיכוי. בשום משחק.

 

ניו יורק ניקס 109 (28 – 46) – דטרויט פיסטונס 95 (34 – 40)
כמו שסומסום, המומחה לענייני הפיסטונס, אמר –
דטרויט קבוצה מפורקת.
היה להם על להילחם הלילה. הפער בינם לבין מקום בפלייאוף קטן,
וזה בשנה שצמרת המזרח רחוקה מלהרשים.
אבל מה הם עשו הלילה בגארדן?
התפרקו.
אחרי שהם הובילו ב-2 נק' בסיום הרבע הראשון, הפיסטונס איבדו את ההובלה לניקס ברבע השני, אבל הם עדיין היו חזק במשחק בפתיחת המחצית השנייה (יתרון של 5 נק' בלבד לניקס במחצית).
רבע שלישי נוראי של הפיסטונס, רבע בו הם קלעו 15 נק' בלבד, אפשר לניקס לפתוח את הרבע האחרון עם 15 נק' יתרון, יתרון אותו הפיסטונס לא המליחו להתקרב למחוק.
רוז (27 נק'), פורזינגיס (25 נק') וכרמלו אנתוני (21 נק'), כולם באחוזים מצויינים, הובילו את קלעי הניקס.
מוריס (20 נק') היה הקלע המוביל של הפיסטונס.

 

סן אנטוניו ספרס 103 (57 – 16) – קליבלנד קאבלירס 74 (47 – 26)
ב-2 מילים:
לא כוחות.
הלילה ההגנה של הספרס חנקו את התקפת קליבלנד (קליבלנד סיימו את המשחק עם 4 מ-26 מה-3),
וההתקפה של הספרס לא ממש התקשתה מול ההגנה המקרטעת של הקאבס (57% מ-2 נק' לספרס ששלטו בצבע).
למעשה, המשחק כבר היה גמור במחצית. 10+ לספרס אחרי רבע אחד, 24+ לספרס אחרי 2 רבעים,
ורבעים 3 ו-4 שהיו לא יותר מזמן זבל.
קאוויי עם 25 נק' הוביל את ההתקפה המאוזנת של הספרס, שאם לא הייתה סובלת מערב קליעה גרוע מבחוץ (7 מ-26 מה-3), הייתה ככל הנראה מסיית את המשחק עם 50+ הפרש.
לברון (17 נק', 8 רב', 8 אס') שיצא מהמשחק בשלהי הרבע השלשי אחרי שספג מרפק לגב, ולא חזר עד לסיום המשחק, היה הקלע המוביל של הקאבס.

 

 

דאלאס מבריקס 91 (31 – 42) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 92 (42 – 31)
במשך 44 דקות הייתה רק קבוצה אחת על הפרקט.
דאלאס הצליחו לעצור את כל מי שהוא לא ווסטברוק, כאשר הם מאפשרים לת'אנדר רק 35 נק' במחצית הראשונה, מתוכם 10 נק' בלבד ברבע השני!
3.5 דקות לסיום, נראה היה שסיום המשחק לא יהיה שונה מתחילתו –
דאלאס הובילו ביתרון מבטיח של 91 – 78 , והמשחק הרגיש גמור.
עד לבאזר, דאלאס הצליחו באותם 3.5 דקות שנשארו לקלוע 0 נק'. 0!
10 שחקני הת'אנדר ששותפו במשחק, ואשר שמם הוא לא "ראסל",
הם קלעו ביחד באותם 3.5 דקות 2 נק' (אדאמס אחרי ריבאונד התקפה מהחטאה של ראסל ווסטברוק).
וראסל ווסטברוק. הוא קלע 12 נק', כולל את סל הניצחון, 7 שניות לסיום.
ווסטברוק, כאמור, היה המצטיין בשורות הת'אנדר עם 37 נק', 13 רב', 10 אס'.
8 השחקנים בשורות דאלאס ששיחקו יותר מ-15 דקות, קלעו כל אחד לפחות 8 נק' (6 שחקנים עם דאבל דאבל, רק נוביצקי ומג'רי סיימו עם 8 נק'),
כאשר נואל הוא הקלע המוביל של הקבוצה הלילה עם 15 נק'.
אבל כאשר לא מצליחים לקלוע במשחק בית אפילו נק' אחת ב-3.5 דקות,
אז כנראה שטוב שדאלאס תחמיץ השנה את הפלייאוף, ותחסוך לעצמה את המבוכה של הפסד בסוויפ בסיבוב הראשון.

 

סקרמנטו קינגס 91 (29 – 45) – ממפיס גריזליס 90 (40 – 34)
הרבה אופי גילו שחקני הקינגס הלילה.
זה היה משחק צמוד מתחילתו ועד סופו, כאשר ממפיס היא זו שרודפת אחרי המלכים הצעירים לאורך כל המשחק.
32 שניות לסיום, 2 קליעות עונשין מוצלחות של ראנדולף אפשרו לממפיס, לרגע, גם לתפוס את הקיגס, ולעלות ליתרון 90 – 89.
נראה היה שהקינגס בדרכם להפסיד את המשחק אחרי איבוד כדור של טמפל בניסיון לא מוצלח להכניס את הכדור למשחק,
אבל הקינס עם הגנה טובה הצליחו להשיג הזדמנות אחרונה להשיג את הניצחון הביתי.
רב' של קוליסון אחרי החטאה של קונלי, 14 שניות לסיום נתן לקינגס את האפשרות לנסות ולהגיע לזריקת ניצחון,
כאשר 5 שניות לסיום קוליסון סוחט עבירה, ובקור רוח קולע 2 מ-2 מהעונשין, ומחזיר את היתרון לקבוצה הביתית.
לממפיס עוד הייתה הזדמנות לנסות ולנצח את המשחק, אבל כל מה שהם הצליחו להשיג זו זריקה של ראנדולף מה-3, זריקה שהוחטאה, והשאירה את הניצחון בידיים של הקבוצה הביתית.
קוליסון (23 נק', 7 אס') היה המצטיין בשורות הקינגס,
קונלי (22 נק', 9 אס') היה הקלע המוביל של ממפיס.

 

יוטה ג'אז 108 (45 – 29) – ניו אורלינס פליקנס 100 (31 – 43)
ערב של 36 נק', 17 רב', 3 אס', 3 חט', 3 חס', לא הספיק עבור אנתוני דייויס בשביל להצליח ולהוביל את קבוצתו לניצחון שהיה משאיר את הפליקנס עם סיכוי לפלייאוף.
זה היה משחק שקול למדי בדקות שדייויס היה על הפרקט (הוא שיחק 40 דקות, ובאותן 40 דקות הפלקינס ניצחו בנקודה).
אבל העומק של הג'אז הכריע את ההתמודדות עם לילה מצוין של ג'ו ג'ונסון הוותיק מהספסל (14 נק', 7 רב', 6 אס', (+/-) חיובי של 25+).
גובר (20 נק', 19 רב', 5 חסימות, וחטיפה) היה השחקן המצטיין, והקלע המוביל של יוטה הלילה,
רודני הוד סיים גם הוא את המשחק הלילה עם 20 נק',
ויקיר המערכת, ג'ו אינגלס, הוא סיים משחק טוב מאוד עם 19 נק', 4 רב', 4 אס', ו- 5 מ-5 מהשלוש.

לפוסט הזה יש 94 תגובות

  1. המשגיח

    28 מרץ 2017 08:43:39

    תודה גיא.
    לילה נהדר לאוקלהומה, שצריכה לתת גז ולהילחם על המקום החמישי.
    יוטה עדיין תהיה פייבוריטית נגדם, אבל ראינו מה יוסטון יכולה לעשות להם…

  6. Berch

    28 מרץ 2017 09:19:33

    האמת
    למרות שלא שיחק בחולוניה
    הכי התלהבתי מהשורה של יקיר המדור מיסטר אינגלס.
    משחק אול-אראונד משובח.
    מיני ווסטברוק בהתהוות 🙂

    תודה על הסיקור

  7. A Golden God

    28 מרץ 2017 09:19:49

    תודה גיא.
    קרה לי דבר אומר הכל – ראיתי את המשחק של הפיסטונז בליג-פאס, באיחור, ספוילר-אוף – ובשלישי פשוט דילגתי קדימה, לסוף, לסיים את הסבל הזה.
    דטרויט נכנסת מעכשיו, או כבר נכנסה, למצב ריבילד. וכל השלושה על השולחן: דראמונד, רג'י ג'קסון, ו-SVG עצמו. היחסים שלו עם בעל הבית מצוינים, הוא לא ייפלט מהסיסטם. אני מניח שהוא ייאלץ לקחת צעד אחורה ולתת למישהו אחר להיכנס לנעליו, עם פילוסופיית משחק ושחקנים אחרת. הניסוי הזה נכשל, דטרויט מגיעה מעונה יפה של מאזן חיובי וטבילה בפלייאוף, עם קבוצה צעירה, חיזוקים במקומות הנדרשים, וחוזים גבוהים לשני העוגנים שלה –
    וקורסת. זה אומר הכל.

    1. אשך טמיר המקורי

      28 מרץ 2017 09:50:09

      סטן בוודאות ייקח אחריות ויפטר את עצמו כמאמן.
      השניים האחרים קיבלו חותמת רישמית של אכזבה ומצידי שיקבלו בעיטה בתחת ויוחלפו תמורת משהו אחר.

    2. אבי

      28 מרץ 2017 10:01:25

      אז בעצם מה שאתה אומר, שהפיסטונס לא ינסו להציל את העונה (אולי – ולא שיש להם סיכוי גדול) מול מיאמי… החל מהלילה?

      הרי הם איתם ראש-בראש.
      הפיסטונס ניצחו העונה את מיאמי בדו ספרתי – פעמיים.
      מיאמי עם חיסור משמעותי (לפחות 1).. מנגד, פיסטונס מפורקת (מנטלית בעיקר) ומגיעה בבק2בק.

      1. A Golden God

        28 מרץ 2017 10:37:00

        אל תשים על זה ניקל.
        דטרויט ממילא גרועה בבק2בק, אז במצב הנוכחי? רג'י גם כנראה לא יראה פרקט עד סוף העונה כמו שזה נראה עכשיו.
        אמרתי אתמול – חוץ מהלייקרס, הפיסטונז עכשיו היא הקבוצה הגרועה בליגה. אפילו יותר מקליבלנד!

        1. אבי

          28 מרץ 2017 13:26:18

          חחחח את הניקל אני רוצה לשים דווקא על מיאמי… אבל בגלל שהפיסטונס ניצחו אותם פעמיים העונה – בדו ספרתי, ובגלל שוויטרס לא משחק, ווויטסייד גורר על עצמו פציעה ביד + נקע בקרסול (למרות שהוא משחק עם הכל יחד ונותן מספרים יפים), אז מעט חושש…

          אם כי, אתמול הייתי בטוח שהפיסטונס יפסידו בחוץ לניקס.

    3. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

      28 מרץ 2017 13:49:19

      התגובה של דראמונד להפסד גם היתה מאוד מאכזבת, כאילו הוא לא מבין שהקבוצה זה הוא.

  8. אוהד ס"א

    28 מרץ 2017 09:46:40

    האמת הופתעתי לטובה, אבל לספרס יש תכונה כזאת מעצבנת בסגנון המם של הילד הג'ינג'י:
    "מביסים את הקאבס והלוחמים וקורעים להם אתך הצורה…
    עפים בסיבוב ראשון מול ממפיס"

        1. אשך טמיר המקורי

          28 מרץ 2017 09:57:51

          התחלואה העיקרית של הספרס בשנים האחרונות – לא להיות מסוגלים לקחת את הריבאונדים הקריטיים. מתסכל עד תלישת שיער ממש.

          1. ברבור שחור

            28 מרץ 2017 13:27:35

            כאילו שלקחת אליפות זה קל…איזה ריבאונדים קריטיים מדובר ?
            זכור לי אחד מזליקי שנפל לבוש לידיים וזהו.
            פלייאוף זו חיה אחרת מהליגה. ולכן יש לא מעט דיסוננסים בניהם גולדן מהעונה האחרונה זו דוגמא מובהקת.
            אי אפשר לצפות שכל עונה יקחו אליפות ועוד מהמערב ולא המזרח הפתוח לגמרי עם קבוצות לא יציבות

          2. מתן גילור

            28 מרץ 2017 13:35:07

            זה לא מזיליקי. זו בחירה מודעת לוותר על הריבאונדר הטוב ביותר שלך כדי להגן על הקשת, תחת הנחה שהסיכוי לשלשה גדול יותר מאשר לשלשה מכ"ח. בדיעבד, הניתוח הצליח (השלשה הוחמצה) והחולה מת (בוש לקח כ"ח).

    3. אבי

      28 מרץ 2017 09:57:25

      בתקופה הנוכחית, קשה יותר לנצח את ברוקלין מאשר את הקאבס.
      הנתון הנחמד וההזוי הוא: בחודש מרץ יש לברוקלין יותר נצחונות מלקאבס…. 🙂

  9. אשך טמיר המקורי

    28 מרץ 2017 09:56:21

    תודה רבה גיא

    לגבי המירוץ ל-MVP שהעלת אתמול – עזוב אתך ממספרים, פר, שמר, אתה חושב שיש שחקן יותר דומיננטי ומועיל לקבוצתו ב-2 צידי המגרש ממר קוואי לנארד?
    הארדן זה סבבה, הקבוצה בנויה סביבו והכל, ומפתיעה מאוד בהצלחתה, אבל זאת דומיננטיות רק בצד אחד וגם זה תוך שימוש ציני ולא הוגן בפרצה בחוקים.
    קוואי עושה את זה פייר אנד סקוור, בלי הצגות, בלי בילופים ובלי ניצול ציני של סחיטת עבירות.

    1. גיא הרשע

      28 מרץ 2017 10:00:16

      אני כבר כמה זמן טוען שקאוויי מעומד ראוי ל-MVP.
      אם הוא או הארדן יזכו,
      זה יהיה בזכות.

      רק שאיך שזה נראה כרגע,
      לדעתי התקשורת בסוף תלך עם ראסל.

  10. דה שוט

    28 מרץ 2017 10:25:26

    MVP משמעותו השחקן "היקר" ביותר עבור קבוצתו. ראסל עונה להגדרה.

    לגבי ס"א – לא הייתי מתלהב לו הייתי אוהד שלהם. קבוצה כבדה עם כוכבים מבוגרים שנטשה את הסגנון שלה ועברה לשחק כמו כולם על בידודים וניצול מיס-מאצ'ים.
    היתרון הגדול שלהם – המחוייבות הטוטאלית של פופ למשחק ההגנה. שחקן שלא שומר לא ישחק אצל פופ – זה מספיק כדי שהמועדון יהיה בצמרת שני עשורים.
    החיסרון – היעדר מהירות ואתלטיות. מאנו, דאנקן, פארקר (הצעיר והזריז), דיאו, ספליטר וכמובן קאוואי – היו צוות עם עליונות פיזית בתחומים שונים, על מרבית היריבות (בשילוב עם עליונות בתחום האינטיליגנציה). בשנים האחרונות היתרון הזה הפך לחיסרון. זו הסיבה שהקליפרס הקשוחים עברו אותם; זו הסיבה שאוק' סיטי הביסו אותם בבית וניצחו פעמיים בחוץ. קשה להם מול קבוצות מהירות וגבוהות. בידודים של קאוואי ואולדריג' לא יביאו אותם לגמר הכללי. זאת התחזית שלי.
    עם זאת, הם יהנו מיתרון ביתיות בסיבובים הראשונים וזה אמור להספיק לגמר המערב.

    1. אשך טמיר המקורי

      28 מרץ 2017 11:08:15

      קשקוש מוחלט בכל הנושאים.

      אגב, שים את קונלי במקום ווסטברוק והם קבוצה לאליפות (במקום קבוצת סיבוב ראשון כמו היום)

      1. הייט אשברי

        28 מרץ 2017 11:56:56

        למה קישקוש ? זה לא נכון שבשנתיים האחרונות הם הועפו ע"י הקליפרס והת'אנדר ?
        קונלי במקום ראסל באוקלהומה – והם לא רואים פלייאוף .

        1. שישקבב

          28 מרץ 2017 12:18:15

          מסכים לחלוטין ווסטברוק לא ניתן להחלפה בשום גארד בליגה… ואוקלהומה לא רואה פלייאוף עם קונלי במקומו..

  12. דה שוט

    28 מרץ 2017 10:29:39

    לגבי הקאבס – כפי שטענתי לא פעם ולא פעמיים – חבורה של טרמפיסטים על הגב הרחב והמזדקן של לברון. קיירי ולאב לא יכולים להוביל את מכבי לניצחון על חולון. אוהבים לכתור כתרים לקיירי על השלשה הגדולה במשחק 7, ושוכחים שהוא בא לעבוד מתי שמתחשק לו, יום כן יומיים לא, לא סוחב כלום ושום דבר. תחליפו אותו עם ראסל, קרי, איזיאה, וול, אפילו לילארד – ותראו לאן הקבוצות השונות יגיעו. כנ"ל לאב.
    זה מזכיר לי בדיחונת (יותר נכון משל) : הפיל והעכבר דוהרים יחד במדבר. בשלב מסויים העכבר מביט לאחור ואומר "יו, כמה אבק עשינו".

  14. bobby

    28 מרץ 2017 10:45:18

    תודה רבה על הסיקור!

    וואלה, אם באמת אוקלהומה יסיימו מקום 5 והרליפרס ב-6, אז סדרת סיבוב ראשון של רוקטס-קליפרס יכולה להיות מאוד מעניינת, כי סביר להניח שהקליפרס ירצו לנקום בהפסד בחצי הגמר ב-2015.
    מצד שני, סדרה של רוקטס מול ת׳אנדר יכולה להיות מעניינת לא פחות. אנשים שוכחים שב-3 המפגשים הראשונים ביניהן העונה (לא כולל זה של אתמול), כל משחק נגמר באיזה 2-3 נק׳ הפרש. המשחק אתמול לא באמת יצג כלום, אבל בפלייאוף יש פה פוטנציאל לסדרה צמודה מאוד.

    1. דה שוט

      28 מרץ 2017 10:56:15

      צודק. כמו שקלעתם נגדנו שלשום, הייתם מביסים כל אחד. חלק היו אמנם זריקות טובות מול הגנה חלשה (מאוד), אבל כל פעם שהיה צליל התקרבות – הגיעה שלשה קשה של אחד מהארבעה וחנקה את ניסיון ההתאוששות בעודו באיבו.

  17. אסף

    28 מרץ 2017 12:12:38

    דאלאס בהחנקות סטייל בקליפרס נפרדה מהמאבק על הכרטיס האחרון במערב ומשאירים את פורטלנד ודנבר למאבק דו ראשי.
    אצל בקאבס נראה שהמשברון אמיתי ובעיקר הבעיה בצד ההגנתי,
    עדיין הפייבוריטים לצאת כאלופת המזרח אבל אולי לשם שינוי לא יטיילו לגמר.

  18. שגיא נאור

    28 מרץ 2017 12:46:04

    תודה גיא.

    1. ראיתי שוב את הדקות האחרונות בין ווסטברוק לדאלאס.
    זאת לא היתה תצוגת קלאץ נדירה כמו שחשבתי – דאלאס השתנקה בהתקפה וראסל עם 5/9 מהשדה בדקות האחרונות. אחוז טוב אבל לא וואו כמו שחשבתי.

    2. לפני שכולם מספידים את הקאבס תחזרו רק שנה אחורה, תבוסה ביתית ב35 הפרש לווריורס. כולם אמרו שהקאבס גמורים. איך זה נגמר, בסוף כולם יודעים.
    עם כל הדיבורים על המזרח הפתוח עוד לא שמעתי מישהו אחד שאומר שהקאבס לא עושים גמר.

    3. המאבק על המקום הרביעי פתוח לגמרי, אם אוקלהומה עושים את זה המאבק על האמויפי בכלל מסתבך.

    1. A Golden God

      28 מרץ 2017 13:01:24

      2 – הנה אתה שומע. להפסיד בחצי לטורונטו (בהרכב מלא), או לוושינגטון? 40-60 בראשון, 30-70 בשני. אני גם נותן למיאמי 30-70 מולם בסיבוב ראשון.

      1. שגיא נאור

        28 מרץ 2017 13:15:16

        בינתיים ההימורים שלך על מיאמי ובוסטון הולכים לכיוון הנכון. הימרת גם על פורטלנד, זה גם פיפטי פיפטי.

        מה שכן, אחרי שכל העונה המזרח התנחם במאזן של הקבוצות הנאבקות על המקום השמיני מול המערביות המקבילות, כרגע מיאמי בשמיני באותו מאזן כמו דנבר ופורטלנד.

        מעניין אם וכאשר בוסטון יבטיחו את המקום הראשון האם הראפטורס והוויזרדס ינסו לגלוש לרביעי כדי להימנע מהקאבס. אם יתנו פוש עד הסוף יוכלו גם לאיים על המקום השני, כלומר ביתיות בסיבוב השני. גם בתחתית השמיניה אולי נראה נסיון להימנע ממקום 7.

        מדהים שעם כל ההתפרקות של דטרויוט הם עדיין מרחק נגיעה מהפלייאוף.

        1. הממזר של סטוקטון

          28 מרץ 2017 13:35:54

          לכיוון הנכון ? בטח, אחרי שהימר על כל המזרח ואחותו..

          זכור לי בעיקר המאץ'אפ האלמותי של אינדי מול הקאבס..

          חוץ מברוקלין, הוא עשה סיבוב על כולן.

          6. A Golden God

            28 מרץ 2017 15:30:08

            למה, תביא ציטוט מעונת 2004 – אז הימרתי על הפיסטונז.
            אתה מביא ציטוט מהתקופה שהקרב על המקום בפלייאוף (מהצד השני לקאבס) היה בין: דטרויט, שרלוט, שיקגו, אינדיאנה. בחרתי באינדיאנה, ומה אתה יודע, נדמה לי שבינתיים התברר שהיא אכן הטובה מכל אלה – כל האחרות לא יעשו פוסט-סיזן בכלל העונה.
            חוץ מזה, תודה על היחס הקדוש שאתה מקנה לכל פסוק שלי –
            אכן, I am A Golden God. רק זהירות שלא אתעצבן מדי על הגולדנים הכפופים לי. קיבלתי כבר רמז לא מזמן. אל תנסה את כוחי שוב.

          7. הממזר של סטוקטון

            28 מרץ 2017 15:38:38

            נו באמת, ציטוט מהעונה הזו… איזה ערך יש לכל ההימורים האלו, כשכל סדרת ניצחונות/הפסדים קופצים לעגלה אחרת.. ?

            ועל אינדי כתבת : "הקבוצה שהקאבס הכי פחות רוצים לקבל – לא אמרתי דבר כזה על אף קבוצה אחרת."

            לא שיקגו, לא דטרויט, לא שרלוט, לא אף קבוצה אחרת ולא נעליים.

            לגבי הפסוקים – זה פשוט קופץ לי לראש, בטח לא אישי.

  20. שחר

    28 מרץ 2017 13:30:44

    במידה ופורטלנד ודנבר מסיימים עם מאזן זהה, וגם במפגשים בניהם ב2-2(כרגע פורטלנד מובילה 2-1) מה הקריטריון הבא לקבוע מי עולה?

        1. עידו גילרי

          28 מרץ 2017 14:20:09

          סליחה שכחתי שהם באותו בית. אז קודם מסתכלים על המאזן בתוך הבית וגם שם פורטלנד ביתרון שהכי גרוע ייגמר בשוויון. כלומר בכל מקרה של שוויון הטיי-ברייק של פורטלנד.

  22. אסף

    28 מרץ 2017 13:37:28

    הוא אף פעם לא היה שומר גדול , הקאבס ידעו להחביא אותו יחסית בדיוק כמו שהספרס עשו שנים עם פרקר למשל . כרגע אף אחד מאלה שעשו זאת עונה קודמת (סמית, שאמפרט ) לא בכושר ממש או שעברו קבוצה ראה ערך הדינגו האוסטרלי

    1. שגיא נאור

      28 מרץ 2017 13:44:50

      הוא לא שומר גדול אבל לא חלש כמו שנוהגים לצייר אותו. מי שרוצה מוזמן לראות אותו שומר על קארי לאורך כל סדרת הגמר (למעט הדקות של דלוודובה) בזמן שקארי הוחבא על סמית (ועשה עבודה די גרועה).

      1. גיא הרשע

        28 מרץ 2017 14:28:58

        חלש, ואפילו יותר ממה שמציירים אותו.
        קולעים עליו ב-50% מהשדה, שזה אומר שהוא מאפשר ליריביו לשפר את ממוצעיהם ב-5.2%

        וההימורים שהוא לוקח בהגנה?
        הם מאפשרים ליריביו לשפר את ממוצעיהם ב-8.9% כשהם מגיעים לטבעת.

        אסף מדייק.
        השנה הוא שומר יותר דקות על רכזי היריבה (עד הגעת דרון וויליאמס, שאמפרט שיחק לא מעט דקות כרכז המחליף, ובהעדרו של ג'יי אר, קיירי "נתקע" אם הרכזים הפותחים של היריבות).

        דרך אגב, אחת מנקודות האור הבודדות בקבוצה היא יכולתו של דרון וויליאמס בהגנה. הוא מתמודד מצוין עם הרכזים המחליפים של רוב הקבוצות.

        1. שגיא נאור

          28 מרץ 2017 15:46:30

          בעקבות תגובות קודמות שלך על נתונים הקשורים ב"קולעים עליו באחוזים…" הגעתי למסקנה שאין מה להתייחס אליו יותר מדי ברצינות. אם אני לא טועה זה היה על קאווי ושהוא רק שלישי בקבוצה בקשר לנתון הזה. כלומר, אם הנתון מציג יכולת הגמנתית של שחקן אז קאווי שחקן ההגנה השלישי בטיבו אצל הספרס. נו טוף.

          1. גיא הרשע

            28 מרץ 2017 16:38:34

            כל נתון מסוג זה, כשהוא לבדו, הוא בעייתי.

            אבל קיירי –
            אם אתה מסיף את נתון ה-(ON/OFF) שמראה שבדקות שהוא על הפרקט להתקפת היריבה אופנסיב רייטינג גבוה ב-2.9 נק' מאשר בדקות שהוא לא על הפרקט,
            את העובדה שכאשר לברון על הפרקט, האופנסיב רייטינג של היריבה יורד ב-2.7 נק',
            ולבסוף את העובדה ש-76.7% מהדקות של קיירי השנה היו עם לברון ביחד על הפרקט –

            אז המסקנה הופכת לברורה הרבה יותר.
            קיירי הוא מעמסה בהגנה.
            (שלא לדבר על זה שאם צופים במספיק משחקים של הקבוצה קשה מאוד להתעלם מהדיכוטומיה שבין ההתקפה הייחודית מול ההגנה הבינונית של קיירי אירווינג.)

          2. Ish

            28 מרץ 2017 16:46:42

            הבטת על הנתונים שלו לעומת שחקנים אחרים שנחשבים שומרים גרועים בינוניים וטובים וכמה הם קורלטיביים? לדוגמא קח את תומאס וול ו(רגע איזה פוינט גארד נחשב מגן טוב בליגה)

          3. גיא הרשע

            28 מרץ 2017 17:15:40

            שלא במפתיע, ג'ון וול מוריד את נתוני יריביו ב-2.9% ,
            והוא מוביל את הקבוצה שלו בקטגוריה,
            בעוד שתומאס מאפשר שיפור של 1.3% , שזה לא טוב, אבל ממש לא גרוע כמו הנתון של קיירי.
            אבל –
            בדקות בהן וול לא על מפרקט כמעט ואין הבדל בהגנה של וושינגטון (פער של חצי נקודה), בעוד שבדקות בהן תומאס לא על הפרקט, ההגנה של הסלטיקס משתפרת ב-9.7 נקודות.
            (וגם כבמקרה הזה, זה לא באמת מפתיע. בגלל שהמחליף של תומאס הוא שחקן הגנה נהדר – מרכוס סמארט.)

            אני חושב שהצלבת נתוני הטראקינג עם נתוני ה-ON/OFF נותנת תמונה לא רעה לגבי ההגנה של שחנים ספציפיים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשחקנים שמשחקים ברוב מכריע של הדקות במשחקי קבוצותיהם (שחקנים מחליפים בהרבה מקרים משחקים נגד הרכבים חלשים יותר, ולכן יהיו להם תוצאות טובות יותר. ע"ע דרון וויליאמס).

          4. Ish

            28 מרץ 2017 17:17:40

            מדובר כאן בנתון מאוד בעייתי שמושפע מהרבה גורמים שאינם תלויים בשחקן עצמו. ע"ע עם מי אתה משחק, נגד מי אתה משחק(מחליפים או פותחים) מי משחק כשאתה לא משחק(בקבוצה שלך וביריבה), איזה סוג של דקות אתה משחק(דקות גארבג' לדוגמה יכולות להשפיע המון כאן בלי שיהיה להן שום משמעות). לדוגמה נתוני הON-OFF של הארדן בקטגוריה זו במהלך השנים:
            2010 – .3.5 –
            2011 – 0.9 –
            2012 – 6.0 +
            2013 – 4.2 +
            2014 – 0.2 +
            2015 – 5.2 +
            2016 – 0.7 +
            2017 – 4.4 +

            ושל לנארד
            2012 – 2.5 +
            2013 – 4.2 –
            2014 – 5.4 –
            2015 – 5.0 –
            2016 – 4.6 –
            2017 – 8.4 +

            אני מבין את הכוונה הטובה בנסיון לנתח את הנתונים הללו אבל בשביל להגיע למשהו שניתן להסתכל עליו ברצינות דרוש עומק גדול בהרבה ממה שהוצג כאן.

          5. Ish

            28 מרץ 2017 17:24:58

            כתבתי את התגובה בזמן שכתבת את התגובה האחרונה ובעיקר לגבי היכולת להתייחס לנתוני הON/OFF אבל הפסקה האחרונה נכונה גם בהסתכלות על ההצלבה של הנתונים עם נתוני האחוזים של השחקן שהוא שומר עליו(שהינו נתון בעייתי ומורכב בפני עצמו). דרוש ניתוח מעמיק מאוד של הרבה מאוד שחקנים תוך כדי אבחנה דקדקנית ביותר על מצב ותפקיד השחקן בקבוצה תוך כדי התחשבות ביכולות של השחקנים האחרים בקבוצתו ותפקודיהם. זו משימה מטורפת. הייתי אומר שלא יהיה גס לומר שמדובר בלא פחות מעבודת דוקטורט או עבודה שוות ערך בשביל להוציא נתונים משמעותיים שניתן להתייחס אליהם ברצינות מלאה מנתונים אלו.

          6. גיא הרשע

            28 מרץ 2017 17:34:08

            אני הסתכלתי על נתוני ה-(ON/OFF) בהגנה, והצלבתי אותם עם נתוני הטרקינג, ועם הנתונים של של השחקנים המחליפים באותה עמדה.

            ברור שיש מיליון משתנים, וששום דבר הוא לא תורה מסיני.

            אבל –

            אם ניקח את המקרה של תומאס לדוגמה.
            אני יכול לטעון שהוא שומר בינוני, וזהו.
            או שאני יכול לבדוק האם יש מתאם בין מה שאני רואה במשחק, לבין הנתונים.
            במקרה שלו –
            המתאם מלא.
            בדקות בהו הוא משחק ההתקפה של הסלטיקס פורחת, בדקות בהן הוא על הספסל, הגנה משתפרת פלאים, אבל ההתקפה סובלת הרבה יותר.
            כשרואים את נתוני השחקנים שעולים מהספסל, רואים שלסלטיקס ספסל עם כמה שחקני הגנה נהדרים, והפער בין ההגנה הבינונית של תומאס (שדרך אגב, גם לדעתי, וגם לפי הנתונים, ממש לא גרועה כמו זו של קיירי) זוכה להסבר הגיוני.

            המקרה של קאוויי הוא יוצא דופן. כיאיר כתב את הפוסט על מדוע לדעתו לקאוויי מגיע לזכות ב-MVP הוא הביא ציטטה של זאק לואו שמתייחסת בדיוק לאנומליה הנ"ל.

            בגדול –

            ההצלבה של נתוני טראקינג עם נתוני ON/OFF נותנת תמונה די אמינה.
            (וכמובן – שלא בשונה מכל סטטיסטיקה, תמיד צריך להתייחס לנתונים המתקבלים בערבון מוגבל.)

          7. גיא הרשע

            28 מרץ 2017 17:38:45

            אין לי מספיק זמן בשביל לנסות להוציא דוקטורט בנושא…

            מה שאני כן עושה זה להשתמש בנתונים של שחקנים שיש לי מספיק שעות צפייה במשחקם בשביל לתמוך בטיעונים אודותיהם.

            לכן כשכתבתי על קאוויי בפוסט של יאיר במפורש הסתייגתי מהסיפור החלקי מאוד שאותם נתונים סיפרו,
            ולכן כשאני כותב על קיירי, זה אחרי לא מעט שעות של צפייה במשחקיו.
            במקרה של קיירי, לדעתי, הנתונים מספרים את מלוא הסיפור.

          8. Ish

            28 מרץ 2017 17:44:36

            אם יותר לי לשאול שאלה. מה אתה חשוב שהנקודות הבעייתיות(או איזה נקודות בעייתיות אתה מזהה) בכל אחד משני הנתונים הללו שהצלבת וממה הם נובעים?

          10. גיא הרשע

            28 מרץ 2017 18:17:46

            הסיבה המרכזית שאפשר להשתמש בנתונים הנ"ל בלב שלם רק עבור קבוצה שמכירים היטב –

            * 4 השחקנים שמשחקים עם השחקן הנתון כשהוא על הפרקט, והשחקנים שמשחקים כשהוא על הספסל.
            (ההרכב ההגנתי של הסלטיקס גורם בדרך מלאכותית לנתוני ה-ON/OFF של תומאס להראות גרועים)

            * המשימה ההגנתית שאותו שחקן מקבל כשהוא על הפרקט.

            ואז ישנה הבעייתיות המהותית של מקור הנתונים, כמו שעידו כתב בעבר.

          11. גיא הרשע

            28 מרץ 2017 18:21:05

            המקור לנתוני ה-ON/OFF הוא בסקטבול רפרנס,
            המקור לנתוני הטרקינג הוא NBA.COM

            את נתוניו של כריס פול לא בדקתי, ואני ממש לא מי שיכול בלב שלם לכתוב עליו ביקורת כזו או אחרת.
            אין לי מספיק קילומטראז' של צפייה במשחקי הקליפרס.

  23. Ljos

    28 מרץ 2017 17:44:50

    נפלה לידי רשימת ה-To Do של קוואי לאונרד של אתמול, בכתב היד שלו והכל. החלטתי להעביר לכם אותה במלואה:

    – להתעורר. פופ אומר שמאוד חשוב להתעורר כל יום.
    – לסדר את מגירת הגרביים. שני הגרביים הצבעוניים שלי כבר נוגעים בשחורים ואני לא יכול לחיות בבלגן כזה.
    – ללכת לדואר. פופ אמר שצריך ללכת לדואר מוקדם להפקיד את קצבת הזקנה של דאנקן. אמרתי לפופ שיקח לי זמן לסיים עם המגירה, הוא אמר בסדר.
    – לחכות לאיש של האינטרנט שיבוא לתקן. האינטרנט איטי מדי לאחרונה, וזה מפריע לי לראות סטרימינג של אינפומרשלס. הוא אמר שיבוא בין 12 ל-17.
    – לחסל את קליבלנד קבאלירס.
    – לזכור ללכת לישון מוקדם. מחר יום חדש וכל יום הוא מתנה.

  24. מבין קטן

    28 מרץ 2017 18:25:27

    פששש… לפתוח את הבסקטבול רפרנס ולראות שהסלטיקס עברו את קליבלנד זה מדהים, ועכשיו אני מחזיק מסומסום אפילו יותר.
    מכל החומרים שקראתי, אף אחד לא תיאר את תהליך הנפילה של הקאבס כל כך מוקדם וכל כך מדויק. וזה נכון גם לגבי הערכתו את העלייה של מיאמי והנפילה של הבולס.
    פשוט תותח! שאפו.
    עכשיו אני רק מקווה שהנפילה של הקאבס לא תהיה חדה מידי, כדי שלדוראנט תהיה הזדמנות להשחיל למלך 4-0 ולאזן טיפה את המאזן ביניהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט