עובדות וסיפורי נ.ב.א (49) \ רון טחן

פורסם ב - 18. מרץ, 2017 ע"י ב - כללי

השבוע בפינתנו, ניזכר בשחקן שלא רק שיחק במכללות, בשחקן התקפה ענק שמחזיק דווקא בשיא הגנתי, ונסיים עם שחקן אגדי שהפך לסיפור הצלחה גם מחוץ למגרש.

1.ביל וולטון נחשב עד היום לאחד משחקני המכללות הגדולים ביותר, וכראיה יעידו שלוש זכיות בתואר שחקן העונה של המכללות בין 1972-1974, במהלכן זכה בשתי אליפויות.
אלא שוולטון הצעיר לא הסתפק בהצלחתו על המגרש, והשקיע לא פחות גם במהלך לימודיו. מאמציו סייעו לו להיכלל בכל עונה ברשימת המצטיינים של המכללה.

*

2. לאחר שקלע לא פחות מ-37.6 ו-38.4 נק' למשחק בשתי עונותיו הראשונות בליגה, ווילט צ'מברליין הענק הגיע לעונת 1961-62 במוד התקפי במיוחד.
במהלך אותה עונה היסטורית ומלאת שיאים, צ'מברליין קלע 50.4 נק' למשחק. קראתם נכון.

הסיכויים שהשיא הזה יישבר אי פעם נחשבים לקלושים ביותר, וניתן רק לתהות כמה נק' למשחק צ'מברליין של אותה עונה, היה "שווה" בליגה של היום…

*

3. אלן אייברסון ייזכר לעד כאחד הסקוררים חסרי המצפון והפחד בתולדות הליגה. עם זאת, לספרי ההיסטוריה של הפלייאוף אייברסון נכנס דווקא בזכות משחק מול אורלנדו בשנת 1999, בו חטף לא פחות מעשרה כדורים – שיא פלייאוף למשחק בודד.
 *
4. בשנת 1972, הפרישה בוסטון את גופיית המשחק של ביל ראסל האגדי, בטקס פרטי ומצומצם, על פי בקשתו של ראסל.
לאחר 277 שנים, ראסל הסכים לבקשת הקבוצה לערוך טקס מיוחד עבורו, והגופייה הועלתה אל תקרת האולם מחדש לעיני 12,000 צופים.
5. ב-1966 לקחה דטרויט פיסטונס את הגארד דייב בינג ממכללת סירקיוז בבחירה השנייה של הדראפט.
הוא בתמורת שירת את הקבוצה והעיר במשך 99 עונות לאורכן קלע 22.6 נקודות ומסר 6.4 אסיסטים למשחק.

אחרי עוד שתי עונות בוושינגטון ועוד אחת בסלטיקס הוא פרש כאחת מ-50 האגדות של ה-NBA ונכנס להיכל התהילה.


לאחר הפרישה הוכיח בינג כי כמי שידע לנהל את המשחק, הוא מסוגל להצליח גם לנהל עסקים. הוא הקים חברת פלדה מצליחה מאוד בדטרויט, וב-2009 החליט לנסות את כוחו גם בפוליטיקה, מתוך רצון להמשיך לשרת את העיר בה בילה את רוב חייו.

בינג רץ לראשות העיריה במטרה להציל את העיר הקורסת וזכה בתפקיד.
לרוע מזלו הוא גילה שזו כבר משימה קשה מדי. בזמן כהונתו העיר נאלצה להכריז על פשיטת רגל, והא החליט לא לרוץ לכהונה נוספת.

Tags:

25 תגובות ל - “עובדות וסיפורי נ.ב.א (49) \ רון טחן”

  1. Berch

    18. מרץ, 2017
    07:34

    אחלה סיפורים …
    תודה על הבוקר

    Reply to this comment
  2. עידו גילרי

    18. מרץ, 2017
    07:45

    רון ברשותך אני מעלה כאן גם את הסיפור ששיתפת השבוע מכדורסל שפל. מגיע גם לקוראים שלא נמצאים בפייסבוק ליהנות ממנו (והנה משפט שבחיים לא חשבתי שאני אכתוב):
    https://kadursalshefel.wordpress.com/2017/01/11/%D7%A9%D7%A4%D7%9C-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%94%D7%94%D7%96%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A0-%D7%91-%D7%90/

    Reply to this comment
    • חצבני

      18. מרץ, 2017
      08:16

      מצויין!

      Reply to this comment
      • גיא הרשע

        18. מרץ, 2017
        08:41

        אכן מצוין!

        רק שכדאי שמישהו ייצור קשר עם בעלי האתר, בגלל שהוא משתמש בתמונה של getty.

        Reply to this comment
    • הייט-אשברי

      18. מרץ, 2017
      16:15

      https://www.youtube.com/watch?v=boId6R7tx1Y

      זה המשחק . רואים את הסימנים המבשרים של תופעת קרי 5 שנים מאוחר יותר.

      Reply to this comment
    • Ljos

      18. מרץ, 2017
      16:25

      וואו. מטורף.
      השופטים האלה המשיכו לשפוט אחר כך או שגם שופטים צולעים מחוייבים להמשיך?

      Reply to this comment
  3. פאקו

    18. מרץ, 2017
    08:04

    תודה רון. אחלה סיפורים כרגיל. נראה לי רק שבינג שיחק מעט פחות עונות ממה שכתוב.

    Reply to this comment
  4. אורי ספיר

    18. מרץ, 2017
    08:13

    סיפורים מדהימים על הבוקר. רק שים לב שראסל חיכה קצת פחות מ277 שנים עד להפרשת גופייתו.

    Reply to this comment
    • דוק מלבי

      19. מרץ, 2017
      01:11

      זה אמצעי ספרותי שממחיש שהוא חיכה ב-א-מ-ת הרבה זמן

      Reply to this comment
  5. Ish

    18. מרץ, 2017
    08:17

    277 שנים…. אי שם בעתיד

    Reply to this comment
  6. עידן עופר

    18. מרץ, 2017
    08:33

    מעולה רון. 50 נקודות בממוצע..לא יחזור על עצמו.

    Reply to this comment
    • Ish

      18. מרץ, 2017
      08:44

      כל מה שצריך זה שחקן עם הנתונים הפיזיים של לברון הקליעה של קרי והמוכנות לזרוק של ג'ורדן, בקבוצה עם הכשרון ההתקפי של בוסטון הנוכחית בלי תומאס ועם מאמן שהוא האבא של השחקן שרוצה. לראות אותו שובר את השיא ההסטורי. כל הגורמים בנפרד כבר קיימים צריך רק לחכות שיצטלבו, חמישים מאה שנה וזה קורה.

      Reply to this comment
  7. גיא הרשע

    18. מרץ, 2017
    08:42

    תודה, רון.

    Reply to this comment
  8. ג'ורג' חבש הסקרן

    18. מרץ, 2017
    10:07

    תודה!
    ווילט גם הוריד באותה עונה יותר מ-25 אשכוליות למשחק ושיחק בממוצע *יותר* מ-48 דק (בגלל הארכות). באותה עונה הוא גם השחיל 100 נק לאין-הגנה של הניקס (אז כמו עכשיו). בפלייאופס הוא כמובן הפסיד לבוסטון, אבל בסדרה צמודה של 7 משחקים שנגמרו על הבאזר.

    Reply to this comment
  9. ג'ורג' חבש הסקרן

    18. מרץ, 2017
    10:15

    ביל וולטון אף פעם לא עשה עליי רושם של חכם גדול. כפרשן הוא היא מומחה עולמי של stating the obvious. מפתיע (אותי) שהוא הגיע להישגים ב-UCLA. הימור שלי: העתיק.
    בוויקי כתוב שהוא למד שנתיים משפטים בסטנפורד, אבל פרש בלי תואר. זה יותר ביל שאני מכיר

    Reply to this comment
  10. אשך טמיר המקורי

    18. מרץ, 2017
    10:39

    מלך

    Reply to this comment
  11. captain beefheart

    18. מרץ, 2017
    12:05

    מסתבר שהקדימו את קווין ג'ונסון. יש עוד כאלה?

    Reply to this comment
  12. שגיא נאור

    18. מרץ, 2017
    12:08

    נהדר!

    Reply to this comment
  13. רועי ויינברג

    18. מרץ, 2017
    16:19

    תודה רבה

    Reply to this comment
  14. מנחם לס

    18. מרץ, 2017
    17:10

    ביל וולטון היה 'ילד פרחים' מכף רגלו ועד ראשו. בנוסף לפציעות, ראשו תמיד היה מלא בדברים אחרים ולא רק כדורסל. אלמלא פציעותיו, ועם יותר ריכוז בכדורסל, הוא היה נחשב לאחד הגדולים ביותר

    Reply to this comment
  15. הציפור הנדירה

    19. מרץ, 2017
    00:21

    בלי הפציעות וגם עם דברים אחרים בראש היה נחשב לאחד מבין חמשת שחקני הציר הטובים ביותר.
    במעט העונות שהיה בריא זגה בתואר השחקן רב הערך ביותר של העונה והשחקן רב הערך ביותר של הגמר והוביל את קבוצתו לאליפות.

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      19. מרץ, 2017
      00:23

      ואת זה עשה גם עם דברים אחרים בראש

      Reply to this comment

הגיבו