מינסוטה מנצחת את גולדן סטייט בנקודה – סיקור משחקי שישי / רועי ויינברג

הלילה ב-NBA: הווריורס סופרים הפסד רביעי בשישה משחקים, הפעם למינסוטה הצעירה. יוסטון ודנבר הביסו את שיקגו ובוסטון בהתאמה והוויזארדס חזרו מפיגור של 15 נקודות לניצחון. היו עוד 4 משחקים אחרים הלילה.

*

מינסוטה טימברוולבס 103 (37-27)-גולדן סטייט ווריורס 102 (13-52)

קאמבק ברבע הרביעי לא עזר לסגנית האלופה, כשרגע עם יתרון של משחק וחצי בלבד (ומשחק עודף) בראשות המערב.

הטימברוולבס פתחו את המשחק מעולה ועלו ליתרון דו ספרתי במהלך הרבע הראשון כשריקי רוביו עם 6 אסיסטים ב-12 דקות. הם הצליחו לעלות ליתרון של 17 נקודות במהלך הרבע השני, אבל הווריורס צמצמו עד ל-53-62 במחצית כשההגנה שלהם לא הגיעה למינסוטה (הוולבס עם 50% מהשדה ו-15 אסיסטים ל-25 סלים בתקופה הזאת).

ברבע השלישי ההגנה של גולדן סטייט טיפה יותר טובה אבל הזאבים ממשיכים רק להגדיל את היתרון, וממש בתחילת הרבע הרביעי עולים ל-76-90. אבל במינסוטה, כמו במינסוטה, הרבע הרביעי כולל קריסה מיותרת. דקות נהדרות של קליי תומפסון מובילות ריצת 13-0 שפותחות את המשחק מחדש, אבל הוולבס עולים ל-94-98, 3:33 דקות לסוף המשחק.

קרי קולע 3 פעמים מהקו, וויגינס בצד השני מכניס סל ואז קרי מוריד ל-101-100, 2:37 לסיום. למרות הרבה ריבאונדי התקפה מינסוטה לא מצליחה לעשות עוד סל, ו-25 שניות לסיום קרי מחטיא ג'אמפ שוט. איגודלה לוקח את הריבאונד ומוסר לו עוד פעם, כשה-MVP מכניס. 102-101, 19.7 שניות לסיום. פצ'וליה עושה עבירה על וויגינס שקולע פעמיים מהקו, ו-13 שניות לסיום יש לגולדן סטייט סיכוי.

הסיכוי הזה הולך לפח כשקרי מחטיא זריקה שיכולה לנצח את המשחק, והווריורס במיני-משבר כשלראשונה עם סטיב קר הם עם 4 הפסדים ב-6 משחקים בעונה הסדירה.

במינסוטה, וויגינס קלע 24 נקודות עם 2 חטיפות. טאונס (10 מ-18 מהשדה) קלע 23 עם 9 ריב', רוביו קלע 17 עם 13 אס', בילייצה 10 עם תריסר כדורים חוזרים וג'נג 12. מוחמד הוסיף 11 נקודות משלו.

בגולדן סטייט, תומפסון (12 מ-22 מהשדה) קלע 30 נקודות, קרי (1 מ-6 מהשלוש) קלע 26 עם 7 אס', 6 ריב' ו-6 איבודים, גרין (38 דקות) סיים עם 7 אסיסטים, 6 ריבאונדים ו-5 נקודות. קלארק הוסיף 10.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=eQVeys0lHTA

*

סקרמנטו קינגס 122 (40-25)-וושינגטון וויזארדס 130 (24-40) (הארכה)

קאמבק מרשים של וושינגטון נתן להם ניצחון באחד המשחקים המעניינים ביותר של היום.

סקרמנטו פתחה יותר טוב, כשבאדי הילד עם 18 נקודות בחצי הראשון בו הקבוצה עולה ליתרון של 56-68. הם המשיכו לקלוע גם ברבע השלישי והובילו 82-97 בתחילת הרבע האחרון. זה הוביל לשינוי מצידו של סקוט ברוקס, שהחליט להעלות את בוז'אן בוגדנוביץ', ג'ייסון סמית' ואיאן מהנימי לצד ג'ון וול ובראדלי ביל.

השילוב הזה תרם רבות להתקפה של וושינגטון שקלעה 34 נקודות ברבע האחרון. ריצת 17-4 שלהם, בעיקר בזכות היד החמה של סמית' לצד התרומה של ביל וניהול המשחק של וול, הובילה לשיוויון במשחק. סל רדף סל והקבוצות נכנסו לדקה האחרונה בשיוויון 112-112. בראדלי ביל מכדרר וזורק מ-5 מטר, הכדור נכנס. קאולי סטיין קולע בלואו-פוסט וביל שם כדי להשוות פעם נוספת. קאולי סטיין משווה שנית, 31.7 שניות לסיום.

ג'ון וול קולע סל גדול, אבל קאולי סטיין הנהדר, שקלע את 7 הנקודות האחרונות של קבוצתו, קולע פעם נוספת ומשווה ל-116-116, 15.6 שניות לסיום. לוול יש הזדמנות לנצח בשנייה האחרונה אבל האול-סטאר מחטיא והמשחק הולך להארכה. ההארכה ממשיכה להיות צמודה וסקרמנטו עולה ל-121-122, 2:42 לסיומה, אבל אז ביל משתלט על המשחק. הוא קולע 5 נקודות ובעזרת מרקיף מוריס עושה ריצת 9-0 שמתבררת ככזאת ששווה ניצחון למכשפים, בסיום משחק מצויין.

בוושינגטון, ביל קלע 38 נקודות (5 מ-9 מהשלוש), כש-21 מתוכן ברבע האחרון ובהארכה, לצד 10 ריבאונדים. וול קלע 25 עם 12 אסיסטים, פורטר קלע 18 נקודות ב-7 מ-11 מהשדה ובוגדנוביץ' קלע 17.

בסקרמנטו, קאולי סטיין קלע 20 נקודות עם 13 ריבאונדים, הילד (כולן במחצית הראשונה) ואפללו קלעו 18 כל אחד, קוליסון 14 עם 10 אס', מקלמור 11 וטוליבר 10.

לעמוד המשחק.

*

אטלנטה הוקס 105 (29-36)-טורונטו ראפטורס 96 (27-38)

31 נקודות ברבע האחרון נתנו לאטלנטה ניצחון במשחק עם 15 שינויי הובלה.

הרבע הראשון היה כולו פול מילסאפ, כשהפאוור פורוורד עם 11 נקודות מה-18 של קבוצתו ולמעשה משאיר אותה בתמונה (טורונטו קלעה 19 באותו רבע). הרבע השני היה בסימן שוטינג גארדים – דמאר דרוזן מצד אחד וטים הארדוואי ג'וניור מהצד השני. אטלנטה צליחה לרדת לחדר ההלבשה ביתרון נקודה.

בחלק הזה של המשחק דמאר דרוזן הבין שהוא צריך להעלות הילוך, והוא קלע 13 נקודות ברבע השלישי. זה אפשר לטורונטו לעלות ליתרון עם סיומו ונראה שהם בדרך לגניבת ניצחון מהפיליפס ארינה, אבל להוקס היו תוכניות אחרות. ת'אבו ספלושה וארסן אליאסובה, צמד הפורוורדים המחליפים, קיבל לא מעט דקות ברבע הסוגר והוכיח את יעילותו כשהקבוצה קלעה 31 נקודות באחוזים נהדרים ברבע. דניס שרודר הוביל כשהוא מנצל את הריווח שנותנים אליאסובה וספלושה, וסוחט לא מעט עבירות. ההוקס פשוט הצליחו לברוח כשדרוזן ואיבאקה עושים המון עבירות לקראת סוף המשחק.

באטלנטה, שרודר קלע 26 נקודות עם 6 ריב' ו-5 אס', מילסאפ 21, הארדוואי ג'וניור 20 והווארד 16 עם 10 אס'. הקבוצה סיימה עם 24 אסיסטים.

בטורונטו, דרוזן (5 עבירות, 12 מ-30 מהשדה) קלע 28 נקודות עם 8 ריב' ו-6 אס', איבקה 18 (6 עבירות), ג'וזף 15 עם 8 אסיסטים, פאוול 12, ואלניוצ'אס (12 ריב') וקארול (7 ריב', 4 חטיפות) קלעו 11 כל אחד.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=D_v3LOcBX6g

*

מילווקי באקס 99 (33-31)-אינדיאנה פייסרס 85 (32-33)

ניצחון חמישי ברציפות למילווקי.

הפייסרס עלו ל-14-3 בשלב מוקדם במשחק, אבל הבאקס הצליחו לצמצם ל-4 נקודות. הסיפור חזר על עצמו ברבע השני (הפרש דו ספרתי לטובת אינדיאנה, מילווקי מצמצמת את הפער). השינוי הגיע ברבע השלישי, כשג'ון הנסון שיחק עם החמישייה הפותחת במקום ת'ון מייקר והם עשו 18-29, כשהקבוצה הולכת 11 פעמים לקו העונשין. הרבע החיובי הזה נתן להם יתרון קטן של 68-74 עם הכניסה לרבע האחרון.

הפייסרס לא הצליחו לחזור. הם נעצרו על 0 מ-7 מהשלוש ו-5 מ-17 מהשדה, כשהם ממשיכים לעשות עבירות בסיטונאות כדי לנסות לעצור את מילווקי. זה לא עובד והמשחק המפוזר הזה, שכלל 38 איבודים ל-2 הקבוצות, נגמר בניצחון משמעותי של הבאקס, שכרגע מרחק שני משחקים בלבד מהמקום העשירי במזרח.

במילווקי, אנדטקומפו (8 ריב', 5 אס', 5 חט') ומידלטון קלעו 21 נקודות כל אחד. מונרו קלע 18 עם 7 ריב' וסנל 10. ה-+/- הממוצע של שחקני הספסל של הבאקס היה 10+, לעומת 7- של ספסל הפייסרס.

באינדיאנה, ג'ורג' קלע 18 נקודות עם 11 ריב', 6 אס' ו-3 חטיפות. טיג קלע 17, אליס 12 ות'דאוס יאנג 10.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=1c8dPAFY2Bo

*

שיקגו בולס 94 (34-31)-יוסטון רוקטס 115 (21-45)

הפסד נוסף לשיקגו שכרגע לא בטופ 8 במזרח.

זה התחיל טוב מבחינת הבולס והם עלו ל-23-33 ברבע הראשון, אבל אז העליונות של הרוקטס הגיעה למגרש, כשברבעים השני והשלישי הם ניצחו 69-30. ההגנה שלהם הייתה נהדרת (שיקגו נעצרה על 24% מהשדה ו-20% מהשלוש), וכמובן שגם ההתקפה כי בכל זאת, הם קלעו 69 נקודות. זאת הייתה תצוגה של כוח האש של יוסטון גם ביום רע של אריק גורדון, כשראיין אנדרסון וג'יימס הארדן הפציצו מרחוק. ההפרש הגיע ל-31 נקודות בנקודת השיא, והבולס צמצמו ברבע האחרון.

ביוסטון, הארדן קלע 19 נקודות עם 13 אס' ו-7 ריב', כשראיין אנדרסון הקלע המוביל עם 21 נקודות ב-6 מ-12 מהשלוש. לו וויליאמס קלע 18 מהספסל, קלינט קפלה קלע 17 עם 7 ריב' ואריזה 13 עם 11 כדורים חוזרים.

בשיקגו, וויד סיים עם 21 נקודות ב-50% מהשדה ובאטלר עם 16 (5 ריב', 4 אס'). השניים קלעו 59% מהנקודות של הבולס בשלושת הרבעים הראשונים. קמרון פיין קלע 11 מהספסל, כולן ברבע הרביעי.

https://www.youtube.com/watch?v=0KnA6Qi-HVA

*

דנבר נאגטס 119 (35-30)-בוסטון סלטיקס 99 (25-41)

דנבר פתחו חזק מהשנייה הראשונה ולא השאירו לסלטיקס סיכוי.

ניקולה יוקיץ' פתח בסופו של דבר וסיים עם 21 נקודות, 10 ריב' ו-7 אס'. ברבע הראשון דנבר שלו הציגה יופי של משחק קבוצתי עם 11 אסיסטים ל-13 סלים, כשדנילו גלינארי ו-וילסון צ'נדלר הנהנים העיקריים. שניהם ביחד קלעו אותה כמות נקודות כמו בוסטון ברבע וההפרש הפך לדו ספרתי. הוא לא ירד לפער מסוכן מבחינת הנאגטס בשום שלב במהלך המשחק, כשדנבר הראתה למה היא נחשבת לאחת מהתקפות העילית באנ.בי.איי ושמרה, לפחות בינתיים, על המקום השמיני במערב.

בדנבר, מלבד יוקיץ', צ'נדלר קלע 23 נקודות עם 8 ריבאונדים. גלינארי קלע 20 נקודות, וג'מאל מארי קלע 13 מהספסל. 9 שחקנים בדנבר שיחקו בין 13 ל-35 דקות.

בבוסטון, תומאס (1 מ-6 מהשלוש) קלע 21 נק' עם 5 אסיסטים, בראדלי קלע 16, הורפורד 15, בראון 14 וסמארט 13 עם 7 ריב'. הסלטיקס הפסידו 33-49 בריבאונד ודנבר קלעו 30 נקודות יותר בצבע.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=OKvzvwsbk14

*

דאלאס מאבריקס 105 (36-28)-ברוקלין נטס 96 (53-11)

הנטס פתחו טוב ועלו ליתרון של 9 נקודות במחצית השנייה. הם אפילו הצליחו לשמור על היתרון במחצית, אבל המאבריקס עשו את הסוויץ' במחצית השנייה כדי לנצח כמו קבוצת פלייאוף טיפוסית. השילוב של ג'יי ג'יי בריאה, שחזר הערב אחרי פציעה ארוכה, במקום יוגי פרל במשך דקות ברבע השלישי סייע למאבריקס לעלות ליתרון של נקודה בסיום הרבע השלישי. ברוקלין הפכו את זה עם תחילת הרבע האחרון, אבל ריצת 0-6 של דאלאס נתנה להם את השליטה במשחק עליה הם שמרו עד הבאזר.

בדאלאס, ששיחקה ללא נרלנס נואל הפצוע, בארנס קלע 21 נקודות עם 7 ריב', קרי קלע 18 עם 5 ריב' ו-4 אס' ויוגי פרל קלע 17 נקודות. נוביצקי הוסיף 13 עבור דאלאס, שעם 6 ניצחונות מ-8 משחקים מאז פגרת האול-סטאר.

בברוקלין, איזייאה וויטהד הוביל את הקלעים עם 24 נקודות. ג'רמי לין קלע 18 עם 5 אס', טרבור בוקר קלע 15 וקווינסי אייסי 12. ברוק לופז לא שיחק.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=AX3xa7ERlRM

*

שרלוט הורנטס 121 (36-29)-אורלנדו מג'יק 81 (42-24)

ההורנטס פתחו נהדר וקלעו ברבע הראשון 37 נקודות (63.6% מהשדה, 66.7% מהשלוש). זה נתן להם יתרון דו ספרתי בשלב מאוד מוקדם במשחק והם פשוט הגדילו אותו בכל שלב, כשהם בתצוגות שיא בשני צדדי המגרש ומנצחים ב-40 הפרש. אין יותר מדי מה להגיד על המשחק הזה, מלבד שיא קריירה בריבאונדים של מרווין וויליאמס.

בשרלוט, ווקר קלע 23 נקודות, בלינלי 18, באטום (10 אס') ורוברטס 15 כל אחד, כריסטיאן ווד 14, וויליאמס 18 ריב' עם 12 נקודות ו-7 אסיסטים ולאמב 10.

באורלנדו, גורדון קלע 20 נקודות, פורנייה 14 והזוניה 11. אלפריד פייטון סיים עם 12 אסיסטים ו-8 נקודות.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=jB1AYheNnjQ

*

[table “15” not found /]
[table “13” not found /]

* הבטיחה עלייה לפלייאוף.

^ איבדה סיכוי תאורטי לכניסה לפלייאוף.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 141 תגובות

  1. תודה על הסיקור
    לא מיני-משבר , גולדן סטייט במשבר ביג טיים
    קבוצה שלא הפסידה במשך שנתיים בק טו בק מפסידה פעמיים בק טו בק תוך שבועיים
    גולדן סטייט וסטיב קר ( בעיקר קר ) לא מדלוורים
    קארי לא השתלט על העניינים בעקבות הפציעה של דוראנט ויש סיוכי שהגולדן בויז יפסידו 3 ברצף לראשונה מאז עידן מרק ג'קסון ( 3 וחצי שנים )
    קארי בכושר קליעה מזעזע וקר במקום לתת בראש עסוק בתירוצים על הלוז ??? נו באמת
    ועוד הפסד במשחק צמוד לקבוצה עם יומרות אליפות שנראית כמו קבוצה ממוצעת עם כל הכבוד לדוראנט יש 3 אולסטארים שהם טופ 3 לעמדה שלהם וזה חתיכת לוקסוס

    1. אני מסכים. קר באמת לא עושה כלום, וכבר נמאס לי לכתוב את זה, אבל למה לעזאזל פטריק מקאו עולה בחמישייה?

      הוא מכריח את קליי תומפסון לשחק כסמול פורוורד, משהו שהוא לא, לא באמת מרווח את המשחק ובעיקר לא תורם מספיק בריבאונד או בהגנה על שחקני כנף, משהו שהוא לא מסוגל לעשות ודוראנט מאוד בלט בו העונה.

      הביאו בשביל זה את מאט בארנס, שמסוגל לתרום בריבאונד (4.6 ריב' במשחק לעומת ה-1.3 של מקאו) ולהיות יעיל בהגנה, גם כשחקן שבא לעזור על גארדים וככזה שיכול להוציא סווינגמנים משיווי משקלם. לדעתי זה לא פחות חשוב ממה שנפגע בהתקפה של גולדן סטייט ויוכל לעזור גם שם, כשגרין וקליי ישקיעו פחות בהגנה ויוכלו להתמקד בהתקפה.

      1. ההסבר היחיד לכל זה, וכמובן הוויתור על המשחק הערב, דווקא מול סן אנטוניו, ודווקא כאשר קוואי בחוץ –
        סטיב קר הולך בהפוך מהעונה הקודמת, של המרדף אחרי ה-9-73.

        עכשיו זה לשחרר הכל, להחזיר את דוראנט – ואז המפלצת תתפוצץ. כאילו, אנחנו מספיק טובים לנצח כל אחת בכל יום בכל סדרה בכל מקום, בכושר מלא. יכול להיות שהוא צודק.

        1. מבחינת ההצהרה יכול להיות שכן, אבל במרץ תומפסון עם 34.8 דקות במשחק, סטף ודריימונד עם 35.5 ואיגודלה בן ה-33 עם חצי שעה בערב. קר שוחק אותם.

          המשחק מול הספרס זה אחד מ-4 המשחקים הכי חשובים שלהם בעונה הסדירה. ההבדל בין פורטלנד/דאלאס/דנבר לאוקלהומה או ממפיס בסיבוב הראשון הוא עצום. לא היה עדיף לתת להם מנוחה מול מינסוטה, כשהם בין משחק בסן אנטוניו ומשחק מול בוסטון?

          חוץ מזה, לברון (כן, כל דיון על NBA מגיע בסוף ללברון. חוק גודווין של הופס אם תרצו) נח 5 משחקים העונה. קרי, תומפסון, גרין ודוראנט פספסו ביחד 7, לא כולל המשחקים שהאחרון מפספס עכשיו בגלל הפציעה שלו. אני מבין את הרצון לתת להם מנוחה באמצע לו"ז לא קל, אבל היה אפשר לעשות את זה גם במהלך העונה עצמה.

    2. גרין וקליי טופ 3 ?
      SG בשליפה מהמותן : הארדן (רכז זה רק פוזיציה), באטלר, ביל, רדיק, דרוזן, מקולם
      PF מהמותן : אולדריג', לאב, דייוויס (לצד קאזינס), אנטטוקומפו (?), גריפין, טאונס,
      מן הסתם שכחתי כמה.
      ל-ג"ס כרגע יש רק סופרסטאר אחד, וגם הוא מדשדש.

      1. באטלר העונה משחק כסמול פורוורד, ולדעתי קליי עדיף על כל מי שכתבת חוץ מהארדן.

        טאונס לדעתי סנטר (והפריק סמול פורוורד או רכז רוב העונה), ולדעתי גרין עדיף על אולדריג' ולאב. רק מתחת דיוויס ואולי גריפין

        1. ראינו בשנה שעברה כמה הם התקשו בפלייאוף כאשר סטף נחלש והפך לשחקן "רגיל". הפורוורדים של אוק' סיטי אכלו את גרין וקליי נתן משחק אחד לפנתיאון (בשילוב החנקות של ראס ו-KD) אל מול פלייאוף די בינוני. יהיה מעניין לראות את גרין וקליי מובילים קבוצות (טופ 3 לא ?) ולא מתחבאים מאחורי סופרסטארים שלא מקבלים מספיק כבוד (סטף ו-KD).
          דרוזן ובאטלר מובילים קבוצות (לא משנה איפה באטלר מתופקד, גם קליי היה הערב 3) ומקולם ממש לא מוערך. לגבי ה-PF אלה באמת הגדרות די בעייתיות בעידן החדש. אל תשכח שהשנה גרין ממש חלש, ביחס לעצמו ובכלל. כמה הצגות פה ושם לא מכסות על עונה של גירזונים מהקשת ומכל טווח אחר. אולי הוא בפוסט טראומה.

          1. דריימונד גרין, ואני לא מחובבי הפרסונה, הוא אובר-אצ'יבר מטורף עם מוסר עבודה אדיר. העובדה שהוא הוקפץ לתפקיד אולסטאר סופרסטאר לא צריכה לשמש לרעתו. למעט ענייני ההתנהגות, והם חשובים כזכור – לא חושב שאפשר לטעון משהו נגד היכולת שלו על המגרש.
            קליי וסטף ודוראנט – זו האליטה שאתה צריך להפנות חיצים אליה, ובצדק. בצד הדעיכה, המצערת והטבעית, של איגואדלה. שכחנו גם את הלוקסוס הזה, בקבוצת הלוקסוס.

          2. קליי התקשה בפלייאוף? ראית את משחקים 5-7 בגמר המערב? גם בגמר הוא היה בסדר יחסית והיחיד שתפקד במשחקים 5+6. אני מסכים שהוא שחקן של מערכת ולא כזה שמוביל קבוצה לבד, אבל ככזה עדיין עדיף על באטלר לדעתי

          3. חלילה לי מלזלזל בקליי וגרין. הם שחקנים ענקיים. אני חושב שאנשים (אוהדים, מומחים, תקשורת, פחות שחקני עבר) נוטים לא להבין מה הערך האמיתי של הכוכב. הכל יושב עליו, הוא ההתחלה של כל תכנית, בכל צד של המגרש ובשתי הקבוצות. זה לא משנה כמה הוא טוב או לא במשחק או בסדרה. הוא זה שאסור לו להתחבא. לכוכבי המשנה מותר.
            גרין וקליי הם כוכבי משנה וככאלה הם לא עולים על אלה שציינתי. אולי לתקופות. זו הסיבה שלא אהבתי את הכתרים שקשרו לקיירי (הטרמפיסט המושלם) כמו גם את ההשוואות לקרי. האחרון שייך לקבוצה מאוד מצומצמת שלא קשורה לכלום : לברון, דוראנט וקרי. הארדן ראסל וקאוואי מתדפקים על הדלת; הם עדיין לא בפנים.
            כך אני רואה את זה.

        1. מבוגר מקליי בשש שנים. משחק בקריירה בממוצע 8 דקות פחות. ממוצעים כמעט זהים באחוזים מהשדה ומהשלוש, אם "תנרמל" דקות הפער ביניהם 4 וחצי נקודות למשחק. קליי עושה יותר בכל קטגוריה אבל לא משמעותית. השנה הפערים קטנים יותר, גם בדקות (קליי עם 34 דק' למשחק, רדיק עם 28) וגם בתפוקה.
          עכשיו נסה להתייחס להבדלים בקבוצות ובסגנונות : רדיק משחק לצד פול וגריפין והוא השלישי בהירארכיה בהתקפה (יש גם את קרופורד). קליי שני ולפעמים אפילו ראשון (גמר מערב וגמר אשתקד). מה היה קורה לו היית מחליף ביניהם ? קליי אולי עדיף, אבל לא בפער. בתור אוהד אוק' סיטי ש-"סבל" מנחת זרועו של רדיק בסדרות חצאי גמרים במערב בעבר – הקליעה שלו, לטעמי, יותר יציבה.
          כמובן שאת המכה הכואבת מכולן הנחית עלינו קליי, אבל הוא שחקן "מתפוצץ" למשחק, סדרה או תקופה קצרה, ולאורך זמן לא בדיוק ניתן לדעת למה לצפות ממנו.
          בהגנה הוא גבוה וחזק מרדיק, אבל לא הצליח להאט בצורה משמעותית את הכוכבים שמולו : הארדן, לברון (לפעמים), דוראנט או ווסטברוק.
          אישית – אני מת על רדיק ולדעתי הוא לא זוכה להערכה לה הוא ראוי בתור SG יציב לאורך זמן של טוענת-לכתר מערבית (בלע"ז : קונטנדרית) חסרת מזל (פציעות, ג'וש סמית' וכד').

      1. מקום שני אומר השחיקה של ממפיס בסיבוב הראשון (או ווסטברוק הזועם וצבע עמוק) והמהירות האינסופית של יוסטון בשני, כשאין לך ספסל מי יודע מה לריצה ארוכה והשחקן השני הכי חשוב שלך לא ב-100% כושר.

        עכשיו, כשמשווים את זה לטיול בפארק שהוא הסיבוב הראשון (דאלאס כל שנה בערך עפה שם, דנבר ופורטלנד לא מסוכנות כמו ממפיס ואו.קיי.סי) ולסיבוב שני פחות מתיש, ההבדל עצום. ולא דיברתי בכלל על יתרון ביתיות בגמר המערב.

  2. באמת חייבים טנקינג פשוט אין סיכוי לפלייאוף ,כולם התחילו לנצח וגם ככה אנחנו לא מצליחים , בכל מקרה הייתי שוקל בסוף העונה טרייד על קוזינס תמורת הבחירה של בוסטון + עוד שחקן סמרט/בראון/קרודאר

    1. תראה איך כבר ויתרת על קאזנס :]
      הבחירה של בוסטון לא למכירה וגם לא זו של פיניקס.
      הקינגס כבר היו שם.
      בדראפט הזה הטופ טן הוא פי שלוש חזק מבדרך כלל ולכן קבוצות לא רוצות לתת בחירות.[חוץ מהפליקנס וגם מוגנת]

      1. קוזינס שחקן ענק אבל נראה לי ששילוב של 2 ביגנים מיותר ,עדיף גארד כשרוני שיהיה מאוזן , ראה אורלנדו של שאקיל, היה להם תאופציה להביא את וובר בדרפט בבחירה ראשונה והם טרייד לרדת ל,3 כדי לקחת את פני הארדוואי, 3 הרכזים המובילים בדרפט נראים באמת איכותיים , למרות שכל עוד גנטרי מאמן איאפשר להסיק מסקנות לשום דבר , פשוט מאמן פח , קוזינס לא סוציומת כמו רוב כוכבי הליגה ולכן אני לא חושב שיהיה בעיה בשילוב בינו לad , מהלכים נכונים בקיץ (מה שלא הגיוני שיקרה) ואנחנו יכולים להיות קבוצה רצינית מאוד לאליפות , זיו יהיה יפה אם בסוף עוד נזכה בבחירה טופ3 ואז באמת יהיה אפשר להגיד לסקרמנטו יש קארמה רעה .

        1. אני מאד מרוצה ממה שקורה כרגע בקינגס. נראים נהדר ויכולים לעשות טנקינג בלי בעיה. הטרייד עם ניו אורלינס אפשר לשמור את הבחירה שלנו ולהרוויח בחירת דראפט גם אם היא לא תיהיה השנה היא תיהיה שנה הבאה. ואם היא תיהיה השנה היא תיהיה בחירה חזקה מאד . עשרת הבחירות הראשונות בדראפט הזה הן בחירות טופ 3 בכל דראפט אחר. חוץ מפולץ וגקסון שלא יפלו לקינגס עם כל אחד מהבאים אני אהיה מאד מאושר, מרקנן, איזק,טאטום ,פוקס וסמית ואפילו לונזו בול ממנו אני פחות מתלהב. היחיד שנקאה לי לונג שוטמכל הטופ 10 הטא ניטקילה הצרפתי. ןיש לא מעט סליפרים בדראפט הזה, אנדרו גונס מטקסס איתן האפ מויסקונסין ועוד…

          1. זיו יש לכם כמה כשרונות לא רעים כמו סטיין סקאל והילד, כמו שאמרת כל שחקן טופ 10 בדרפט יהיה תוספת מצויינת בשבילכם , לגבי. הילד אין ספק שיהיה כוכב אם ביל כוכב בליגה אז הילד צריך להיות סופר סטאר ,הבעיה אצלכם כמו אצלנו הנהלה.גרועה למערכת סקאוט עוד יותר גרועה , תמשיך להיות אופטימי זה מה שנשאר לנו עם ניהול קבוצה כזה כושל

          2. זה לא אופטימיות זה ריאליות.
            הרבה אנשים לא רואים את הקינגס נכון כרגע.
            קאזנס מוערך על ידי הקהל גבוהה מידי, בעיקר בגלל הסטטיסטיקה והמהלכים המרהיבים.
            בפועל השחקנים שלידו לא יותר טובים אלא להפך ולכן גם ערך הטרייד שלו לא כזה גבוהה.
            חוץ מזה אני יודע מה יש לקינגס ביד ויודע שהדראפט הזה נהדר.
            לביסייר, סטיין,הילד, ריצארדסון ובוגדנוביץ הם אחלה שחקנים להתחיל איתם קבוצה ולקינגס הרבה שחקנים משלימים טובים.
            לקינגס 5 בחירות בשני הדראפטים הבאים מתוכם שלוש בחירות סבוב ראשון שתיים לפחות גבוהות.
            בשני הדראפטים האחרונים הקינגס בחרו נהדר, חוץ מפפיאניס שהוא פרויקט לתווך ארוך, כל היתר הם בינגו ולביסייר הוא בכלל שחוק.
            אחד משלושת השחקנים הטובים של הדראפט של שנה שעברה מהמקום ה28. הוא עומד על דאבל דאבל פר 36 דקות בכל המשחקים מפגרת האולסטאר באחוזים נהדרים.

  3. איגודאלה לא ידע שהוא נח היום נגד פופ. אמר לאחר המשחק ש״נעשה מה שהמאסטר אומר״ והכחיש אחר כך שזה כוון נגד קר. אני במקום הייט אשברי הייתי מברר מה מסריח בחדר ההלבשה של הדאבס

    1. אוכלים שם יותר מידיי אוכל מכסיקני + לחץ + הפסדים חייבים לשלוח להם ארגזים של מטהר אוויר בניחוח לבנדר עדין

  4. מדוע נמאס מהוויכוח על "חולשת המזרח":

    כי הוא מגיע ממקום אחד: להראות כמה קל ללברון ג'יימס. הלברון-הייט הקלאסי, שמלווה אנשים בערך מהרגע הראשון שהוא הגיע לליגה. ובכן: "המזרח הוא שטיח", ללברון קל מדי, הוא לא היה מצליח במערב באותה צורה וכו' וכו' וכו' –

    כל הדברים האלה הובאו לקבורת עולמים בפיינאלס האחרונים.

    לברון ג'יימס נתן את הסדרה הגדולה אי פעם (לא רק פיינאלס. בכלל), עם הישג שלא היה ולדעתי לא יהיה כמוהו, שליטה בכל 5 הקטגוריות הסטטיסטיות –
    מול הקבוצה הטובה בהיסטוריה של ה-NBA.

    אגב, זה קרה שנה אחרי שהוביל חבורה שלא עושה פלייאוף בליגת האיך קוראים לה הישראלית, לפיינאלס ל-6 משחקים.

    הדיון על לברון עובר למיקומו בהיסטוריה – איפשהו מתחת לג'ורדן אולי, יכול להיות שהוא שחקן כדורסל שלם ממנו, או לצד לארי בירד, וכו' וכו' – בזה בטח יתעסקו בהמשך. על עובדת היותו השחקן של הדור, אין מה לקשקש יותר מדי.

    ובהקשר הזה, הטענה ש"המזרח חלש מדי ובמערב הוא לא היה מצליח", תמוהה במיוחד:
    כאילו – אנשים מצפים שקבוצות המזרח ינצחו עבורם את לברון? כי הקבוצה שלהם, המערבית, לא מספיק טובה? אז אם היא לא מספיק טובה – היא לא טובה! ווגולדן סטייט, מסתבר, לא היתה מספיק טובה. אז על מי להתגולל? על אטלנטה או טורונטו?
    המערב מוציא כל שנה את האלופה שלו, אחרי סדרות ארוכות, כך שאין ספק מי המיטב שלו. ואז יש לכם סיכוי לקרב ראש בראש על הכי טובה בליגה.
    לא הצלחתם? לא הייתם מספיק טובים? אין לזה קשר לחולשת המזרח. האקסטרה-מנוחה כביכול של לברון (ממש! השחקן עם הכי הרבה דקות בליגה, ובפור גדול), זה מה שנותן לו את היתרון ה"לא הוגן" בגמר? זו בדיחה רעה ותירוץ של מפסידנים חמוצמוצים.

    1. אתה מאמין שלברון היה עושה 6 פיינלס ברציפות לו היה במערב ?
      למרות שהספדת את הליגה בעקבות מעברו של דוראנט ל GSW הסבירות שקליבלנד תהיה בגמר יותר גבוהה מאשר GSW עם או בלי דוראנט
      המזרח התחזק משמעותית העונה ? יכול להיות אבל המערב נחלש מאוד כאשר לראשונה מזה 20 שנה קבוצה עם מאזן שלילי תהיה קבוצת פלייאוף
      אתה מביט על מקום 8 במזרח ב 7 השנים האחרונות ומבין שלברון מקבל מעבר חופשי לחצי הגמר שם + בונוס בדמות מפגש עם ההוקס
      המערב רצחני וזו עובדה , להוציא עונת 2009 מאז שנת 2000 קבוצות המזרח לא מחזיקות במאזן חיובי מול קבוצות המערב
      הכל עובדות אין פה דמעות או בכי

      1. אתה חוזר אחורה ומחמיץ אל העניין:

        האלוף – הוא הכי טוב. נקודה.

        ובהקצנה: לא איכפת לי מאיפה הוא הגיע לפיינאלס. שיגיע לברון, או שיגיעו גולדן סטייט, כאלופי הליגה הישראלית היישר לפיינאלס. אחרי עונה של אכילת שווארמה אצל אמיל. ניצחו? הם האלופים. הם הטובים ביותר.

        ההבדל הקריטי הוא *סדרות*. פאקינג 7 משחקים, ראש בראש – אין דבר כזה בעולם, אם זה לא מוכיח מי הכי טוב – לא יהיה יותר מזה.
        לא בפוטבול, לא במונדיאל עם הנוקאאוט האכזרי והפנדלים, לא בצ'מפיונס עם הנוקאאוט של בית-חוץ וזהו, לא טורנירי טניס, אפילו לא בבייסבול (הכי דומה, אבל סיבוב ראשון 5 משחקים – יותר מקום להפתעה).

        מה זה "מעבר חופשי"? הוא הכי טוב, הוא מנצח, הוא מגיע לגמר – ובעונות מסוימות הוא והקבוצה שלו היו פחות טובים, ע"ע ההפסדים של מיאמי והקאבס בגמר. בעונות אחרות – הכי טובים – ע"ע אותן קבוצות בדיוק.

        ה-what if לברון במערב הוא, סליחה, תירוץ שאין אפשרות בכלל לבדוק אותו. לברון עם הספרז היה עושה כבר היום יותר אליפויות ממייקל ג'ורדן. הנה לך, זה לברון במערב. וואלה באמת: חבל שלברון לא במערב. על ה-6 מ-6 של ג'ורדן, היה מגיע לברון עם 9 מ-9.

        זו בערך אותה רצינות של טענה. "אם הוא היה במערב אז היתה איזה אוקלהומה בדרך שעוצרת אותו": לא! היא אפילו לא הגיעה לגמר, ואפילו לא יצאה מהמערב! ומי שיצאה – שהיא טוב מאותה אוקלהומה מדומיינת – הפסידה בגמר. אנד אוף סטורי.

        1. רגע היסטורי! תגובה שלמה שלך שאני לחלוטין מסכים איתה.
          עכשיו אי אפשר להגיד את הדברים בלי כל ההטרלות מסביב?

          1. אין לי מושג על מה אתה מדבר, כל התגובה הזו הטרלה אחת גדולה.

            למה ? כי כל טיעון של סומסום סותר טיעון אחר

            בוכה על אובדן התחרותיות בליגה, ומתעלם מ "הזנחת" התחרותיות במזרח במשך שנים.

            אין לו בעיה עם "המעבר החופשי" של לברון, שכל פעם שהתקשה במקום מסוים, חתך למקום אחר עם תנאים שאף שחקן, אבל אף שחקן, לא קיבל לפניו, ואז הוא עוד מעיז לבוא בטענות לדוראנט.
            לברון עזב קבוצה שהייתה בפיינל, עם 2 אליפויות, והוא בא בטענות לדוראנט.

            הוא לא חושב שיש משמעות לסדרות פלייאוף והעוצמה שלהם, כי קליבלנד ניצחה את גולדן בגמר, אז בטוח שהיא היתה מנצחת כל קבוצה במערב, ואז הוא קופץ לנתח, איך המקום ה 7 מהווה סכנה ברורה ומיידית על המקום השני במערב. אז יש חשיבות או אין חשיבות ?

            הוא בא בטענות למפיצי הקונספירציות, כשאני יכול להביא אין ספור ציטוטים שלו שמאשימים את הנהלת הליגה, סילבר והשופטים, וכן הלאה.

            ובהזדמנות זו אני רוצה להדגיש שוב את העובדה הדי ברורה שאין מצב שאין תככים ומזימות בליגה הזו, ומי שטוען שהליגה עזרה לגולדן לשבור שיאים או טיעונים אחרים, צריך להתמודד עם העובדה שקליבלנד אלופה, וזה סימן שמישהו למעלה (לא בורא עולם) רוצה אותה שם.

          2. דבר ראשון, אני הראשון להודות שאני נהנה להטריל מדי פעם, אבל חי אלוהים שניסיתי לשמור מרחק בזמן האחרון, תאמין לי שנשבר לי ה *ין להגיב לכל התגרות, אבל זה חזק ממני, ומרגיש כמו בגנון.

            הקונספירציות – אני נשבע באור שאנירואה, שאני מאמין בהם באמת ובתמים, "בהם" – אין לי מושג מה בדיוק האינטרסים, ומי נגד מי, אבל אם הייתי צריך להמר על החיים שלי, אם "יש או אין", הייתי מהמר שיש בלי להניד עףעף.

            חסרים מקרים בספורט ?

            אתה לא מאמין בקונספירציות בכלל ?

            אני יכו להבין, הרי אחרי שכבר הראתי לכם שקארל לואיס היה מסומם עד העצם, המשכתם לדרג אותו בדירוגי האתלטים שלכם במקומות הראשונים. זו דרך לעצום עיניים. לאנס ארמסטרונג היה קונספירציה שהפכה למציאות, ובפיתול אחר של התגלגלות העניינים יכולנו לא לדעת על זה עד היום.

            מה אתה חושב משחק השרוכים ?

          3. אז מי ? עד כמה שידוע לי אני היחיד שיורה אותם בקצב של 3 לתגובה.. סמיילי.

            אני גם לא חושב שהיתה מכירה, סתם עניין מה חושב מישהו שנמצא עמוק ומבין בכדורגל ישראלי.

            אתה לא חושב שהם ניסו לפחות לספוג בכוח ?

          4. לי זה ברור שהם נתנו אותו, אבל אני לא חושב שהם מכרו.

            נראה לי שהם שכל הקבוצה פשוט פחדה מהאוהדים של בית"ר.

            הוא הסביר למה הם נתנו את המשחק ?

        2. אתה נתפס לפינת לברון ומה אם
          16 מתוך 17 עונות לקבוצות המערב מאזן טוב יותר מול השכנות מהמזרח
          המערב הוא קונפרנס עליון מול המזרח ושום תגובה מלומדת ככל שתהייה לא תשנה את זה

          1. נו, ומה המשמעות של זה?
            שייתנו לכולם שם מדליה בסוף העונה:
            "שיחקתי בקונפרנס היותר חזק – ולא בקבוצה הכי טובה בליגה".
            כל שחקן במערב ראוי לה, מקרב לב. ומעבר לזה, אין מה להוסיף.

          2. אם אני יכול לסנגר על סומסום בלי רצונו, אז התגובות שלו הם קונטרה לנרטיב ה'מזפח' שכולנו פמפמנו בשנים האחרונות.
            המזרח כבר לא פח זה בטוח ואי אפשר לשים כל פעם כוכביות על אלופות, זה מוריד מהערך של הכוכבית.
            הכוכבית היחידה היא שג'ורדן מעולם לא נפגש עם אולג'ואן בגמר ולכן הוא 6 מ-6 בגמרים.

          3. המזרח השנה חלש מהמערב עם זאת הדרך של לברון לגמר ב4 שנים האחרונות לא הייתה קשה יותר עם היה משחק במערב. מי שזוכר המאצאפ הקשה ביותר של לברון במיאמי עד הגמר היה בכלל במזרח, ובNBA הכל עניין מאצאפ (ספרס 2004 נאלצה לסחוט את עצמה כדי לעבור את דאלאס בסיבוב הראשון משחק 7). הדרך של גולדן סטייט לאליפות ולגמר הייתה קלה ביותר (2 קבוצות רציניות הם פגשו אוקלוהמה וקליבלנד בסגל מלא והתוצאה ידועה). כל הקונפירציןת מגוכחות. לגבי קרי אין לי ספק שהלוז משפיע על היכולות שלו עם זאת הוא נמצא במוד שלילי אני בטוח שעניין הקליעה הוא עניין פסיכולגי, לגבי קר הוא מאמן מצויין שבנתיים מתקשה להתמודד עם משברים (הגמר האחרון ניהול כושל שלו), ההחלטה להושיב את הכוכבים על הספסל במשחק עונה זה יריקה על הקהל (הוא יכל להושיב אותם על הספסל ערב קודם בשביל סדרת החינוך שלו) מקווה שהליגה תתחיל להחזיר לאוהדים את כספם (כעסתי נורא על פופ במשחק המבזה במיאמי ואכעס גם היום אם זה יקרה).

        3. ליגה. ליגה שיוויונית עם מספר משחקים שווה בזמנים קבועים מראש.
          זו הדרך הכי טובה לבדוק מי באמת הקבוצה הכי טובה בעונה מסויימת. אבל בגלל שדבר כזה לא קיים בספורט האמריקאי, נישאר עם השיטה שתלויה במזל, תיזמון ומאצ'אפים ספציפיים.

          1. 7 משחקים היא שיטה מצויינת שמנסה לנטרל לגמרי את אלמנט המזל, איך בדיוק אפשר לשנות את השיטה שלא תתבסס על מאצאפ?

          2. מזל זה גם מי הקבוצה שקיבלת ומי בקונפרנס שלך. זה גם לא להיפצע בזמן הנכון של העונה.
            30 קבוצות, 3 או 4 סיבובי משחקים. אף משחק מסויים לא שווה יותר מאחרים ואף יתרון מסויים ונקודתי של קבוצה אחת על אחרת לא נחשב יותר מיתרון על אחרים.

          3. במה הקבוצות במערב יותר טובות? במאזן או בכדורסל?

            בעינייני מאצ'אפ יש קבוצות כמו בוסטון,דטרויט,טורונטו ואפילו מילווקי שהיו עושות הרבה יותר בעיות לקבוצה כמו גולדן סטאטסס שבשנה הקודמת עפה בקלות לגמר הנבא כשסטפן קארי פצוע.

            בעייניני מאזן זה גם שטויות,אם אתה מודד דברים רק לפי מאזן אז אפשר ליקבוע שגולדן סטאטסס של שנה שעברה היא הקבוצה הטובה בהיסטוריה וראינו איזה אירוע היסטורי קרה לה בגמר.

            **צריך למסגר את שתיי התגובות האחרונות של סומסום ולהשים במאמר עם תמונה של לברון והגביע.

        4. בן ממזר אני מציע שתתאסף יחד עם איש לוועידת החירום בבונקר, לא לשכוח לשים פלאפונים במיקרוגל ולעטוף נייר אלומיניום מסביב לראש.
          התקבלה ידיעה דחופה מוויקיליקס שלברון נפגש בג'נבה עם נציגי אלומינטי ומשפחת רוטשילד, והם החליטו, יחד עם נציג החייזרים מהזן הלטאתי, כריס בוש, שגם השנה, האליפות תלך לקליבלנד.
          נא לשים פלאיירים בכל מתנ'ס ומקלט שכונתי. ההחלטה התקבלה. אני חוזר. ההחלטה התקבלה.

  5. נקודה פסיכולוגית חדשה…
    הגולדן בויז היו הילדים הטובים שהגיעו משום מקום לפיסגה.
    כשדוראנט הגיע הם הפכו להיות הילדים המפונקים שכלום לא מספיק להם ורוצים את הצעצוע הכי חדש. וגם מקבלים אותו.
    זה בטוח משפיע על הוויב בחדר ההלבשה וכנראה שההומור של ג'אבל מקגי לא מספיק בשביל להרים אותם.
    הרעב כבר לא שם
    אנדרדוגז כמו שהיו הם לא
    אין צחוקים מסביב
    פרובלמה. חרשו 🙂

  6. גולדן חוטפים בראש. זונת ההצלחות שבי שואלת האם עליה למצוא בית חדש??? ואם כן מי תהיה אלטרנטיבה שכן אפילו זונת הצלחות לא מוכנה לבית של המלך הרשע אני לא חוזר לעולם!!!

  7. מינסוטה עושים בדיוק מה שחשבתי לעשות ונראים כמו קבוצת פלייאוף לגיטימית אחרי האולסטאר. שמח שלא פיטרתי את ת'יבודו 🙂
    עכשיו בקיץ יהיה להם הרבה עבודה. מה עושים עם זאק לאבין? רואים שההרכב שלו יחד עם וויגינס לא עובד, עד מתי אפשר להמשיך עם זה?
    מה עושים עם רוביו? כל הזמן אומרים שהוא לא מספיק טוב אבל הביאו את דאן בבחירת לוטרי והוא נראה כמו בחירת סיבוב שני. האם מהמרים על עוד גארד בדראפט ונפטרים מרוביו? עוד פעם להצעיר את הסגל שנואש לווטרנים?
    מינסוטה חייבת להיות בפלייאוף שנה הבאה וזקוקה לווטרנים בשביל להגיע לשם. יש להם מספיק נכסים כדי להביא סופרסטאר אמיתי בטרייד אבל את מי אפשר להביא? ג'ורג' בטוח לא ירצה להישאר שם, באטלר וויגינס ביחד זה דומה מדי ולא נראה זרימה חלקה (למרות שישמח לחזור לת'יבס).
    והרבה יגידו שהכי טוב לחכות ולתת לסגל לגדול ביחד ולהתפתח יחד עם ווטרנים כרול פליירס שייצבו את חדר ההלבשה. אז מה יקחו את דנג מהלייקרס בשביל האווירה? ת'יבס מת עליו אבל החוזה שהלייקרס נתנו לו כל כך מגוחך שאפילו לאוהביו הגדולים ביותר קשה לבלוע אותו.
    קיץ מעניין יעבור במדינת האגמים

      1. או שינסו ללכת על הייוורד בשוק השחקנים החופשיים. נראה לי התאמה טוב יותר מבאטלר ולא צריך להיפטר משחקנים בשבילו.
        השאלה איך משכנעים אותו להיכנס שוב לפרוייקט צעירים אחרי שעשה את כל הדרך עם יוטה.

    1. אני עדיין אשמח לראות אותו עף, או חוזר לתפקיד היחיד שהגיוני עבורו – מאמן ההגנה.

      אם אנחנו באמת מנסים לחזק אותם, אז הייתי מציע להם להישאר בגישה שכתבת בסוף. לתת לצעירים להתפתח עם ווטרנים. קלדרון יכול להתאים מעולה. הקבוצה נואשת לגאונות התקפית.

  8. According to the Bay Area News Group's Anthony Slater, Stephen Curry, Klay Thompson, Draymond Green and Andre Iguodala will all sit on the second night of a back-to-back following Friday's 103-102 loss to the Minnesota Timberwolves.

  9. הדבר שאותי הכי מדהים. זה שגולדן סטייט הפכו להיות קליבלנד מבלי שהרגשנו בכלל. כל הזמן הדיבור היה שהשחקן הכי חשוב של גולדן סטייט הוא גרין. אז קבלו תיקון זה דוראנט ובלעדיו גולדן קבוצה טובה לא יותר שיכולה לעוף בסיבוב הראשון בפלייאוף. בדיוק כמו קליבלנד שתוציא את לברון והיא גם יכולה לעוף בסיבוב הראשון. לגבי המזרח אז סומסום וחבורתו תשאלו אתכם שאלה אחת ותהיו כנים עם עצמכם. האם קליבלנד\מיאמי מגיעים 7 פעמיים(כולל העונה) ברציפות לגמר הליגה מהמערב. זה אמור לסגור את הויכוח

    1. אם לברון היה נבחר בדאפט לסיטואציה כמו זו של מג'יק או דנקן בעונת הרוקי שלהם, אז ספירת הטבעות שלו הייתה ג'ורדן +

      1. יכול בהחלט להיות. לא שולל אבל זה לא הדיון הדיון הוא האם בעיקר בזכות זה שהמזרח חלש לברון מגיע ל7 פיינס רצוף. או שהוא באמת הגדול מכולם ואפילו אם תיקח את הקבוצות שלו למערב גם שם הוא היה מגיע ל 7 פיינס רצוף. מבחינתי התשובה ברורה והאמת שקשה לי להבין איך אנשים חושבים בנקודה בזאת אחרת. מעבר לזה הדבר לא קשור לגדולה של לברון כן או לא או כוכבית. כוכבית אין על אף אחת מה אליפויות שלו והוא השיג אותם מה שנקרא פייר אנד סקוור. אבל שוב לחשוב שגם במערב אם אותם קבוצות הוא מגיע ל7 פיינס רצוף נראה לי תלוש מהמציאות

        1. כל הוויכוח מטרתו אחת –
          לשנמך את הישגיו של לברון.
          אז זוקפים לחובתו את הקונפרנס המזרחי, אבל "שוכחים" שהמועדון עליו הוא הגיע הוא הקאבס.

          1. אם כך ניתן גם לטעון שכל יחס הביטול של הוויכוח נועד רק להגדיל את השגיו של לברון.

            כאשר אנחנו בוחרים לדבר על חוזק הליגה בשנות התשעים זה גם רק כדי לשנמך את השגיו של ג'ורדן? או האם זה בכלל בעצם שוב קשור בלברון כי הוא הסיבה היחידה שמדברים בעולם(בגרסת הrko)?

            אולי בעצם לא שמת לב ומטרת הוויכוח הינה לשים את ההישגים בפרופורציה ובפרספקטיבה מתאימה?

  10. תודה, רועי.

    2 הסנט שלי –

    משברים הם לא בהכרח דבר רע. לפעמים יוצאים מהם מחוזקים
    (ולפעמים יוצאים שבר כלי…),
    מוקדם מדי לדעת. זו הפעם הראשונה שגולדן סטייט בהמדורת קר/קרי חווה משבר שכזה.

    עד כמה גולדן סטייט במשבר?
    מינסוטה ניסו בכוח לתת להם את המשחק, ונכשלו. בשנתיים וחצי שקדמו למשחק הלילה, גולדן סטייט תמיד ידעו לנצל כל שביב של הזדמנות שנתנה להם (שזה סימן לחוזקה של קבוצה. השנה זו הספרס שהיא מלכת ניצול ההזדמנויות).

  11. לגזור ולשמור:

    "שייתנו לכולם שם מדליה בסוף העונה:
    "שיחקתי בקונפרנס היותר חזק – ולא בקבוצה הכי טובה בליגה".
    כל שחקן במערב ראוי לה, מקרב לב. ומעבר לזה, אין מה להוסיף."

    (סומסום)

    1. הבעיה באמרה הזו היא שאין דרך לדעת מי הקבוצה הטובה בליגה. אפשר לדעת מי הקונפרנס החזק יותר, מי זכתה באליפות וזהו.

          1. יש כללים שווים לכולם, והם ידועים מראש.
            יש תקופות בהן המערב חזק יותר, יש תקופות בהן המזרח.
            סדרה של 7 משחקים?
            זו מסננת דקה מספיק בשביל לסתור את הטיעון שלך.

          2. גיא – סדרה של שבעה משחקים בזמן קצוב לא מספיק בעיניי כדי להכריז על קבוצה טובה יותר במהלך עונה שלמה.
            הכללים לא באמת יוצאים שווים לכולם, הם רק ידועים מראש.

            עידו – אני לא מתנגד לכך שמי שזוכה היא האלופה. בלי כוכביות, בלי האשטאגס ובלי צליל חיוג תפוס. אלא לכך שהיא הקבוצה הטובה ביותר, כמו שטוענים הרבה.

          3. למה הכללים לא שווים לכולם?

            (בקשר להבדל בין האלופה לבין זהות הקבוצה הטובה ביותר –
            חלק מהקסם. יוסטון 95', דאלאס 2011)

          4. אני עם גיא כאן. חלק מהקסם הוא העובדה שקבוצה פחות טובה יכולה לזכות למרות הנחיתות. מה שאני אוהב בNBA הוא שהתנאים הופכים את זה למשימה ממש לא פשוטה.

          5. כלל לא שווה # 1

            הקבוצה עם המאזן השני הכי טוב במערב צריכה לשחק סיבוב ראשון מול קבוצה עם מאזן חיובי.

            הקבוצה עם המאזן השני הכי טוב במזרח צריכה לשחק סיבוב ראשון מול קבוצה עם מאזן שלילי.

            לקבוצה עם המאזן השני הכי טוב במערב, מאזן טוב יותר מהקבוצה עם המאזן הכי טוב במזרח.

            קליבלנד שווה מקום 4 במערב, אחרי יוסטון…

            הרי כל העניין בפלייאוף זה שאתה עובד קשה בליגה, כדי לקבל הגרלה יותר נוחה, ואז מסתבר שקבוצה עם רקורד יותר טוב מקבלת הגרלה יותר קשה.

            אין בזה היגיון. וכן הכללים ידועים, פעם גם היה ידוע לכולם ששחורים לא צריכים לשחק כדורסל.

          6. כי אם הכללים אומרים שאתה צריך לשחק ארבע פעמים בעונה נגד פילדלפיה, ורק שלוש פעמים נגד בוסטון, זה לא שווה לקבוצות שמשחקות הפוך. זה שלפעמים אתה משחק יותר פילי ולפעמים יותר נגד בוסטון לא עוזר באותה עונה לשיוויוניות.

            בכדורגל עולה הרבה הרצון להכניס אמצעי עזר טכנולוגיים לשיפוט. חלק מהקסם היא אחת הטענות נגד.
            ושוב – אני לא בהכרח רוצה שישנו ויוצא נגד השיטה הקיימת. רק טוען שהיא לא מכריעה מי הקבוצה הטובה ביותר.

          7. גילרי, לא נראה לך שהעובדה שהנהלת הליגה עוסקת באפליה מתמשכת סותרת את הטענה ש "כללי התחרות מוגדרים היטב" ?

          8. למשל…

            "אל תדאג הליגה יודעת לתרץ אפליה בלי למצמצץ.
            בלי קשר גרין חייב להיות מורחק (מה שלא יקרה כמובן)."

            *"קונספירטור נולד"

          9. אני אענה בכללי. ברור שיש לא מעט דברים שמפריעים לי והייתי מעדיף שלא יקרו אבל בגדול בתמונה הכללית זה עדיין במצב שאני מסוגל לחיות איתו. כמו שמישהו הגדיר פה יפה פעם – אני מכור. בוא נגיד שהמצב לעומת ענף אחר שאני אוהב כמו האופניים הוא הרבה יותר טוב.

          10. לא יודע… לפי מה ואיך שאתה כותב, הנהלת הליגה מפלה לא מעט, ובלי הרבה רגשות אשם… נשמע קונספירטיבי משהו (אני לא מנסה להטריל, פשוט כולם לועגים על ההזיות שלי, ועל זה שאני מסתובב בכיס כל היום עם עותק של "התפסן בשדה השיפון" ומוסיף במשרד הפנים עוד שם משפחה שלישי, כיאה למתנקשים בודדים.. ורציתי רק להראות שאני לא היחיד.. יש לך הוכחה ?)

            "מצב שאתה יכול לחיות איתו" – ? אליפות פה, אליפות שם ?..

            אתה יכול לפרט ?

            וכל ענף ספורט יוצא זך כשלג ביחס לאופניים – יא מסומם מכנית..

            ועדיין, אני מודה לך מקרב לב שאתה לא מתחמק מדברים שאתה כותב, ועונה בכנות.

          11. וברשותך אני אחזור לשאלה המקורית שלי – האם הציטוט הזה שלך לא סותר את הטיעון כי "כללי התחרות מוגדרים היטב" ?

          12. לא לטעמי.
            זה שיש תמיד את החשש שהאליפות הוכרעה גם על ידי גורמים לא ספורטיבים הוא משהו שתמיד צריך להתמודד איתו כאוהד ספורט.
            וכן זה מפריע.
            אבל תן לי את מנת הגיים סבן שלי ואני אשקע בטריפ שישכיח הכל.

          13. רק שלא מדובר פה בחשש… אתה קובע את זה בביטחון מוחלט !

            "הליגה יודעת לתרץ אפליה בלי למצמץ" – נשמע שהחבר'ה שם על אוטומט.

            איך ידעת, וגם אני ידעתי בזמן אמת, שגרין לא יורחק.. ?

          14. כולנו אומרים הרבה דברים בביטחון מוחלט כשזו בעצם דעתנו באותו רגע. זו דרך נוחה להתמודד עם הספקות. עד שאין הוכחות חותכות אז אין ודאות רק חשש שמכרסם והורס את ההנאה מהספורט.
            כמו שאמרתי זה משהו שכולנו מתמודדים איתו.

          15. אז במה החששות שלך, או החששות של סומסום (למשל הרקורד 73-9 של גולדן), או החששות של גיא (האליפות האבודה של הסאנס) יותר טובים מהחששות שלי ?

            האם אתה טוען עכשיו שהליגה לא ביצעה אפליה באי הרחקתו של גרין ?

            אגב, בתור אוהד סאנס, מה אתה חושב לגבי האליפות האבודה ? קונספירציה או יש אמת ב גו'.. ?

          16. כמובן שאני חושב שזו הייתה אפליה. לגבי הביטחון – זה יותר מרירות מאשר ודאות. לא מעט מזה נבע ממה שקרה בסדרה של הסאנס. להגיד לך שאני מאמין שהייתה שם קונספירציה? לא הייתי הולך כל כך רחוק, אבל אני בהחלט מרגיש שנדפקנו.
            ולסיום מי אמר שהחששות שלנו יותר טובים מהחששות שלך? כל אחד זכאי לשלו.

          17. נו, כבר אמרתי שהחשש הזה תמיד קיים. אבל עד שלא יוכח אחרת אני אתן לנו ליהנות מהספק. כמובן שזה סוג של פשרה אבל בלעדיה כל הקטע הזה של ההתמכרות לספורט הופך לבלתי אפשרי.

          18. קודם כל, לגבי האופניים, אני לוקח את הדברים שאמרתי בחזרה, אם מוצאים שם כל הזמן מסוממים, זה סימן שלפחות נאבקים שם לגלות, ועושים מאמץ לנקות את הענף, אבל כשב אן בי איי הכל "נקי ומצוחצח" כבר שנים למרות כל כך הרבה מקרים הזויים, עם שעירים לעזאזל שמואשמים בשאיפת מריחואנה רפואית, כאילו שאלו החומרים היחידים שמסתובבים שם.. אז תכלס אני מעדיף את השקיפות של הפאדלים בטייץ (למרות שאין כלום נגד צורכי הסמים – פשוט תרבות השקר הזו מלמדת על דברים אחרים)

            כמו שאמרת בעצמך – אתה מכור, ואני חושב שאתה מדחיק, בחירה שלך.

            תרשה לי לנחש שלא היית מופתע כשגרין לא הורחק מול אוקלהומה, וכשכן הורחק מול קליבלנד, למרות שאני זוכר שאתה לא הבנת למה מרחיקים אותו כי "אי אפשר להוכיח שהמגע של גרין עם היד היה מכוון לאבניי החן של לברון" – ציטוט בערך מהזכרון – לא כולל אבני החן…

            שבת שלום.

          19. קודם כל לא הייתי מופתע כשלא הורחק אבל כן הופתעתי מההרחקה.
            אני חושב שזה יותר השלמה מאשר הדחקה. אבל כן המרכיב קיים.
            אם אתה רוצה בזמנו סיכמתי את ההשקפה שלי לגבי הענף ה"הוא":
            http://debuzzer.com/buzz/57977/
            הרבה מההתיחסות שם תקפה גם לגבי המתרחש בNBA.

        1. איסלנדי מה שאתה מציע זה שיטת ליגה וזה שעמום טוטאלי.
          חלק מהיופי בספורט זה הסיכויים של הפחות גדולים וחזקים להצליח בזכות התעלות רגעית. תשאיר את הליגות לכדורגל ותסמוך על האמריקנים שהם יודעים איך לנהל ספורט. אף אחד לא עושה את זה טוב מהם.

          1. אני דווקא אוהב ליגה. מעדיף את התקופה הזו של השנה על פני הפלייאוף.
            הדרך הכי טובה ומעניינת בעיניי היא ליגה עם גישה שיוויונית מאחוריי הקלעים. ה-NBA היא הכי קרובה מהליגות שאני עוקב אחריהן למה שצריך להיות מאחוריי הקלעים, ושם מפספסים בכדורגל.

            אבל אני חייב לחתום שוב באותה הדרך כדי לא להתפספס – אני רק יוצא נגד הטענה שהאלופה היא הקבוצה הטובה ביותר.

          2. אתה וגילרי בעצם אומרים את מה שאנחנו טוענים – אתם רוצים תחרות לא שוויונית, כדי שגם קבוצות פחות טובות יזכו – בדיוק מה שקרה שנה שעברה, הקבוצה הפחות טובה זכתה, בגלל תנאים לא שיוויונים. – אז מה בדיוק הבעיה במה שאנחנו טוענים ?

          3. אין לי בעיה עם מה שאתם טוענים. אני רק אומר שזה לדעתי שיטה פחות מעניינת. בגלל זה הפלייאוף של הפוטבול וטורניר המכללות הוא כל כך מרתק, שם לקחו את זה בכלל למשחקי הדחה חד פעמיים. כל משחק קובע. דווקא ב-nba עם סדרות כל כך ארוכות הסיכוי ההפתעה על פי משחק בודד הוא מצומצם בהרבה. ואני דווקא אוהב את שיטת הביניים הזו.
            הדבר היחידי שמפריע לי זה אנשים שזועקים קונספירציות וחושבים שהכל מנווט על ידי גורמים מלמעלה. אם הייתי חושב ככה לא הייתי בכלל רואה ספורט.

          4. הרי הסיבה היחידה שהוצאת רישיון סקיפר, ו 3 כוכבי צלילה, זה בשביל לגלות את הציוויליזציה האבודה.. יא אפלטון.

            אז על מי אתה עובד, קפיטן ?..

          5. למה שנה שעברה התנאים היו לא שוויוניים? אני מנסה להבין ולא מצליח כולם משחקים דרך חוקים שהליגה קבעה (כן תקרת שכר גמישה זה מה שהליגה בחרה אין שום בעיה עם זה) כבר הוכחנו שהמסע אל גמר במערב ללברון היה עדיף מהמסע במזרח מבחינת מאצאפ בחלק מעונות במיאמי (לברון הוא שחקן מעל הליגה בקבוצה כמו הספרס היה לו הרבה יותר אליפויות לראות מה שהוא עשה לשחקן ההגנה של העונה בשנתיים האחרונות).דווקא שנה שעברה הקבוצה עם מאצאפ נוראי נצחה (אפילו גילברט הודה שהיה להם מאצאפ לא טוב מול גולדן סטייט), לגבי קונספריציות ההרחקה של גרין לפי ספר החוקים גרין קיבל בדיוק את מה שמגיע לו, נוסף על כך היה הוא שיחק עוד שני משחקים נוספים שבהם קליבלנד ניצחה, לגבי שיפוט השיפוט היה נוראי לשני הצדדים כן הוא איפשר מגע כמו בכל סדרת פלייאוף ובמיוחד בגמר שאינטנסיביות והלחץ עולה מכאן ועד להסביר את היכולת של שחקני גולדן סטייט במשחקים אלה היה הזיה. ההשפעה של בוגוט פציעות הם חלק ממשחק אין מה לעשות (קליבלנד 15 דוגמה טובה). ה"שלמות" של גורדן לא רק שהוא שיחק בתקופה שונה שבה חתך הזמן איפשר שליטה ארוכה הרבה יותר המזל שלו שהוא לא נפגש עם יוסטון שהיו כנראה לוקחים (היה להם מאצאפ מצויין נגדו), כל האגדה שגורדן לא הפסיד בגמר די מצחיקה אותי ופוגעת בהישג ההגעה לגמר בפני עצמו יוצרת אשליה שגורדן לא יכל להפסיד בסדרות חשובות (הבולס בהנהגתו עפו מספר פעמים בפלייאוף, האם זה אומר שהפלייאוף לא חשוב?)

          6. לברון בספרס ? חחח

            פופ היה בועט אותו יותר רחוק ממה שהוא בעט את האליל הצפון קוריאני של סומסום.

          1. לא.
            אבל הרבה דיבורים על איך דנבר לא יעשו הכל כדי להשיג אותו. כשמצד שני אפס מהלכים משמעותיים בשוק של אלווי עכשיו.
            אני רק עושה אחד ועוד אחד.

          2. אני לא מבין את הטקסנס. תפור עליהם.
            לא לקחת את רומו בגלל שלא רוצים להודות בטעות,
            זה מתכון נהדר לבזבז את הקריירה של ג'יי ג'יי וואט.

  12. תודה על הסיקור!

    אני היחידי שלא מופתע מהכושר הבינוני של הווריורס לאחרונה?
    זה היה ברור שהבאתו של דוראנט בקיץ תבוא על חשבון העומק של הקבוצה. כלומר – עלייה בסך הכשרון של הקבוצה, אך חלוקת הכשרון על פחות שחקנים.

    מעבר לדוראנט, קרי, תומפסון, גרין ואיגי, איזה עוד שחקן בסגל שלהם היום יכול במשחק מסוים לבצע step up רציני?
    שנה שעברה, חוץ מבארנס ובוגוט שברור שלא יכלו להישאר כל עוד מביאים את דוראנט, היו גם שחקנים כמו ספייטס, ברבוסה, אזילי וראש שידעו לעלות מהספסל ולהיות לוהטים לא פחות משחקני החמישייה.
    השנה התחליפים שלהם מהספסל לא מספיק טובים. ג׳אבייל פה ושם מבליח עם משחק נחמד, אבל חוץ מאיגי וליווינגסטון, אין שחקן ספסל שיכול פתאום לקלוע בצרורות כמו ברבוסה וספייטס.

    כמובן שכל עוד דוראנט יחזור כמו שצריך לפלייאוף, אז הווריורס היא הקבוצה החזקה בליגה.
    אבל ברמת העונה הסדירה, זה היה ברור שצמצום העומק יפגע בהם, כל עוד דוראנט או קרי נפצעים. והנה, עכשיו זה קורה. כמובן שזה לא סוף העולם בהנחה שדורנט יחזור לתחילת הפלייאוף, אבל אם ההתאוששות שלו תתעכב, והווריורס יפלו למקום 2 ויפגשו יריבה חזקה, המשך הפלייאוף שלהם יהיה בסכנה.

    1. אני חושב שחוץ מברבוסה כל השחקנים שהזכרת היו שוליים מאוד בפלייאוף ובטוח שבשלבים המתקדמים – אזילי לא היה יכול לעשות סל ואני מזכיר לך את החגיגה של אדאמס קטנר על בוגוט בסדרה – פשוט טחנו אותו מתחת לסל – אזילי וספיינט היו אוויר מול הרעמים ומול הקאבס פשוט בדיחה וראש לדעתי לא שיחק דקה אחת משמעותית שנה שעברה בשלבים המתקדמים. היחידי שבאמת חסר זה בארבוסה לדעתי שהחזיק יפה מאוד לכל אורך הפלייאוף למרות הגיל המתקדם.

      1. אתה פחות או יותר צודק, אבל שים לב שדיברתי יותר על העונה הסדירה ופחות על הפלייאוף.
        מבחינת פלייאוף דווקא כן רשמתי שההבאה של דוראנט על חשבון עומק היא דווקא נכונה.

  13. תודה רבה רועי.
    אני חושב שדווקא יחסית לקאבס גולדן בויז יכולים להיות מעודדים – א' כי יותר גרוע ממה שהם שיחקו הלילה לא יכול להיות הגנתית והתקפית – הם פשוט נראים בהלם ב' בניגוד לקאבס שלברון פשוט משחק מדהים – והם עדיין מפסידים אצל הלוחמים הבעיה ברורה וזה קרי – פשוט תמונות קשות לצפייה איך שהוא משחק, הוא פשוט נראה רע. אין לי הסבר לזה אבל בניגוד לכמה אנשים שכתבו שכל מה שהיה עד עכשיו היה פשוט פוקס ומעכשיו אנו נראה את קרי האמיתי כזה שלא יכול להשיג שלשה אני משוכנע שעד הפלייאוף הידית תחזור ואז באמת יהיה אפשר לדבר עד כמה הלוחמים חלשים יותר או חזקים יותר. ג' מזכיר לכולם שלמרות שהם הפסידו סידרה שבה הם הובילו 3-1 הם גם חזרו מסידרה כזו בעצמם – זה דורש לא מעט אופי – ואני די בטוח שכאשר הם עם הגב לקיר – דווקא אז רואים מהם כדורסל הרבה יותר טוב (למשל נגד ממפיס לפני שנתיים או נגד הרעמים בשנה שעברה)

  14. שאלות על סדר היום-

    1. קרי. כאילו, בן אדם, grow a pair. מה נסגר איתך?
    2. "משחק העונה" בלי 2/5 מחמישיית הספרס ו-4/5 מחמישיית הווריורס, לא כולל איגי שגם בחוץ.. מישהו הולך לקום לזה?
    3. למה זה מעניין מי הקונפרנס היותר חזק? Who gives a shit? אולי תתווכחו מי האלוהים הכי חזק או איזה גיבור-על הוא הכי חזק?
    4. למי אכפת אם אמביד יזכה ברוקי השנה? למי אכפת מהתואר הזה? מה מייק מילר עושה היום עם התואר הזה או מה עושה איתו מייקל קארטר וויליאמס?

  15. חברים,

    מה אתם אומרים היום על מיאמי מול טורונטו…?

    טורנטו הפסידה לאחרונה מספר משחקים, כולל בלילה האחרון לאטלנטה.
    מיאמי במנוחה של כמה ימים ובמשחק בית (והיא כמובן בפורמה מעולה לאחרונה – אולי בשוונג הכי חזק בליגה כעת).

    זה רק אני או שאכן יפרקו אותם? 🙂

  16. סוף סוף סטיב קר מקבל שכל.כאחד שמנצא על העגלה של הווריירס ב3 שנים האחרונות אני טוען מיום הפציעה של דוראנט שעדיף בסיטואציה הזו לסיים במקום השני ולהמנע ממפגש עם הקליפרס בריאים בסיבוב השני.גם בסיבוב הראשון אני מעדיף את ממפיס שחוץ מקונלי המועד לפציעות וגאסול אין שם כלום מאשר לקבל קבוצה כמו פורטלנד עם לילארד ומשולם שיכולים ביחד ביום טוב לדפוק 60+ נק פלוס התוספת של נורקיץ ושחקנים משלימים ששנה שעברה היו טובים[השנה קצת פחות].סן אנטוניו פחות מטרידים אותי.אם ניפגש איתם בגמר ודוראנט עד אז יהיה בריא ובכושר גם אם כל 7 המשחקים בסדרה יהיו בטקסס הוורירס יעברו.קרי גרין תומפסון ואיגואדלה צריכים לנוח הרבה עד סוף העונה כדי להבטיח את המקום השני ולהגיע פרש לפלייאוף

  17. יש לסלטיקס מזל שאת דנבר הם לא יכולים לקבל בסיבוב הראשון הפלייאוף, כי ייתכן מאוד שהיינו חוזים באירוע משפיל מבחינתם.
    בוסטון, כמו לא מעט קבוצות בליגה, מתחילים להיות לא יציבים. למזלם, הלו"ז מתחיל להיות פשוט יותר מבחינתם וחשוב שהם ינצחו זאת, כמו שעשו רוב הזמן עד כה.
    חשוב לי לציין דיון שנעשה ב-Truehoop podcast ב-ESPN לגביי הטענה שסטיבנס ציין על כך שהסלטיקס לא טובים כמו שהרקורד שלהם מציע. אני חייב להסכים עם הנאמר שם, גם כי ההיסטוריה לא לטובתם, מאחר שעדיין לא עברו סיבוב בפלייאוף, אך גם מאחר והסלטיקס לא בעלי מאזן טוב מול קבוצות טובות בליגה ורוב הנצחונות מגיעים מהתגברות על קבוצות ללא ביתיות הפלייאוף + קבוצות לוטרי. זה מוביל את רוב האנשים להסיק 2 מסקנות:
    1 – בוסטון מראה בניתוח המאזן שלה שהיא קבוצת עונה רגילה טובה, אך בו זמנית הוא מעלה תהיות לגבי היכולת שלה להתמודד מול קבוצות טובות יותר בפלייאוף.
    2 – ייתכן ושיטת המשחק של בוסטון ניתנת לנטרול ע"י קבוצות מוכשרות יותר. הריי בסדרה של לפחות 4 משחקים רצופים לומדים את הקבוצות לעומק. אין פה משתנים של העונה הרגילה שמשפיעים על צד אחד, כמו B2B, העדפה למנוחה לשחקנים וכדומה. במקרה כזה, קבוצות באות לבוסטון בגישה פשוטה: Trap על תומאס ולתת לשאר להביס אותך. עם הורפורד באמצע זה עשוי להיות קשה יותר, אך יש מספיק תקדימים כדי להבין שגבוה דומיננטי יצליח לדחוף אותו מהצבע ולהקשות עליו בלקחת חלק בניהול משחק הקבוצה שלו. לולא שחקנים יתחילו להתעלות בפלייאוף, עדיין לא בטוח שלבוסטון יהיו מספיק כלים כדי להגיע רחוק בפוסט-סיזן ואולי אף לקחת סדרה.
    ניתן גם להניח שאיינג' בונה על המשך בניית הקבוצה על פי מה שיראה מהקבוצה בפלייאוף. את סאלי הוא בחר לא להשאיר סופית לאחר שראה את החוסר אפקטיביות שלו מול אטלנטה.
    בכל מקרה, בעונה הרגילה אני לא הייתי מציע להספיד את הסלטיקס ולטעון שהם יאבדו גובה במיקום שלהם, אבל כרגע אני מודה שלא נראה שלבוסטון יש את היכולת ללכת רחוק בפלייאוף. ההגנה הייתה הג'וקר שלהם, אך זה נראה שהסלטיקס לא מצליחים לבצע אותה כנדרש כמו בעונה הקודמת. ואגב, שיטת המשחק של בוסטון היא לא זאת שבעייתית כאן. היא דווקא זאת שמוציאה ממה שיש שם את המיטב. סטיבנס מאמן מצויין. חשוב פשוט להבין שלסלטיקס חסרים אצלם "כלים שמשנים משחק". יש להם אחד בלבד כרגע והוא בעל מגבלות שמאפשרות לעצור אותו יחסית בקלות לאורך סדרה שלמה. ושוב, כמו שגרוסבק (אחד מבעלי הקבוצה) טען כבר לפני חודש: "אנחנו רחוקים 2 סופר-סטארים מלהתמודד על אליפות". מה זה ידרוש מהם בתמורה? + האם הם מחשיבים את הבחירה בדראפט באותה קטגוריה? הן שאלות שאין עליהן תשובות כרגע.
    ואסיים כרגיל עם נקודות לחיוב על הקבוצה:
    1 – בראדלי קלע הלילה הכי הרבה מאז שחזר מהפציעה באכילס (16 נק'). נכון שהאתלטיות עדיין לא לגמרי שם (אפשר לראות זאת גם בירידה שלו בכמות הריבאונדים), אך זרימת המשחק והשילוב המחודש ברוטציה ממשיך להראות התקדמות וזה קריטי לפלייאוף.
    2 – השיפור של בראון וסמארט. שני הצעירים ממשיכים להתפתח ולהפוך לכלים חשובים במשחק של הקבוצה. לא יודע כמה זה מעיד היכולת של בראון בפלייאוף, אך על סמארט השיפור עשוי להראות ניצנים גם בפוסט-סיזן, כיוון והוא מראה יותר חכמת משחק בהתנהלות שלו על המגרש והוא מנצל את הנתונים הפיזיים שלו ביעילות (למשל, משהו שאני מניח שנראה הרבה מהקבוצה כבר מהסדרה הראשונה שלה היא היכולת של סמארט להוריד את השחקן שלו לתוך הפוסט ומשם לבצע מהלך, בין אם זה מסירה החוצה, לגבוה לידו או נסיון לקלוע מעל השומר שלו).
    3 – אמיר ג'ונסון נראה טוב יותר ממה שהתרגלנו ממנו עד שלב זה בעונות קודמות. הגבוה של הסלטיקס נראה נייד יותר ומרוכז יותר. זה חשוב בשביל הקבוצה לקראת ההמשך, כי עזרה טובה שלו להורפורד בצבע תקל עליו ואולי אף תמנע מהורפורד לצבור עוד סיוטים מול גבוהים בפלייאוף.
    4 – לכל אלו שבונים על הבחירה של בוסטון בקיץ, מרקל פולץ הכריז רשמית על ההשתתפות שלו בדראפט הקרוב. כרגע מדובר השחקן הראשי שהקבוצה סימנה ואם התחזיות עליו יתגשמו, הוא שחקן שיעזור לבוסטון לשמר את הרלוונטיות שלהם שנים קדימה.

    אגב, משום מה האתר טוען שהתגובה שלי כבר נרשמה ולכן אם היא מופיעה לכם מס' פעמים זה נובע מהסיבה שניסיתי לפרסם אותה מס' פעמים, אך קיבלתי תשובה שהיא נכתבה כבר.

    1. אחלה תגובה, מסכים בקשר לקטע עם הפלייאוף. אמיר ג'ונסון השתפר אבל עדיין צריך ללכת לדעתי, ואני לא מבין את גרוסבק. כל קבוצה רחוקה שני סופרסטארים מלאיים על אליפות.

      1. עם איך שהקונטנדריות נראות, זה לא בהכרח נכון. צריך לפחות כוכב אמיתי בקבוצה לצד שני הסטארים. ניתן לראות זאת בכל השנים שלא הלך לאוק'. פציעות היו חלק גדול בכך, אך גם היו הזדמנויות שהראו לנו שגם הרכב מלא לא היה לוקח אליפות.

  18. ממליץ לצפות במשחקים של פורטלנד מאז הטרייד, אני לא חושב שממפיס או אוקלהומה יותר מאיימים מהם.
    תחכו עוד שבוע או שבועיים ותבינו שיכול להיות שלא כדאי לפגוש את הקבוצה הזאת מהר מדי.
    לדעתי סן אנטוניו לא עוברים את הפורטלנד שרואים בשבוע האחרון, והווריירס בכושר הנוכחי בלי דוראנט הם אפילו לא תחרות.
    אוקלהומה וממפיס הם מאצאפ הרבה יותר נוח לגולדן סטייט, שתי קבוצות שלא יכולות לקלוע לשלוש ובפליאוף אפשר להרביץ להן בפנים ולא חייב את דוראנט המפלצת או יעילות התקפית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט