משחקי יום רביעי הגדוש – פעם שלישית Irish cream / נדב הלפרין

יום רביעי גדוש שמדלג ממפגש של המלך המתלונן עם הצעירים ממינסוטה, ממשיך במפגש פסגה של השניה והשלישית במזרח, עוצר בבקולין לדרבי ניו יורקי, מסתקרן ממפגש המפתיעות בין פילדלפיה למאבס, מהתנגשות הגארדים בין ווסטברוק ווייד, ומקנח במפרץ.

 

2:00 אורלנדו מג'יק (31-19) – אינדיאנה פייסרס (22-25)

הלילה נפתח בביקורה של אינדיאנה, השישית במזרח, לאורלנדו. לא מעט חשבו שאינדיאנה תרוץ חזק יותר בצמרת המזרח, ובנתיים הם אמנם מרגישים כמו הימור די יציב לפלייאוף, אך ודאי לא עומדים בציפיות, אלא שלא לעמוד בציפיות זה לא כל כך נורא לעומת ההתרסקות רבתי של המג'יק – שממועדת להיכנס לפלייאוף בקיץ מוצאת את עצמה בעיצומו שלחורף עגום, כשמתחתיה רק הנטס.

ידענו שהמגי'ק הם סימן שאלה, ובנתיים התשובה שהם נספרים היא שלילית לחלוטין, והם ממשיכים לרשום הפסדים בשרשרת, אם מעט מאוד הבלחות תנחומים. אינדיאנה, גם היא סימן שאלה, עדיין לא נתנה לנו תשובה חד משמעית. ברם, היא מגיעה לפלורידה אחרי שלושה ניצחונות יפים על קבוצות מהמערב, האחרונה מביניהן יוסטון.

ובצר לי, בתור חובב מג'יק, אהמר על האורחים. הפייסרס ב-7.

2:00 קליבלנד קאבאלירס (15-32) – מינסוטה טימברוולבס (29-19)

משהו רקוב בממלכות של ג'יימס. האלופה מפסידה ללא הרף, דיבורים על "פליימייקר" שיצטרף בקרוב לא נושאים פרי, ומעל לכל, "המלך" מתלונן ומחלק מבטים של חוסר שביעות רצון לכל עבר – ולא מפספס הזמנות להיכנס לקרב מילולי מגוחך עם צ'ארלס בארקלי (שכינה אותו בכיין).

הלילה יארחו האלופים את מינסוטה, שהיא כידוע מאכזבת מתחילת העונה ועד הנה, אך נדמה שהיא מתאוששת מעט בתקופה האחרונה, וגם לא אמרה את המילה האחרונה במירוץ אל המקום ה-8 במערב (עם יכולת מצוינת של וויגינס), ובכושרה הנוכחי של קליבלנד, זה בדיוק הזמן לגנוב ניצחון באוהיו, ביחוד כשקווין לאב בספק למשחק.

ועל כן, אלך שוב עם האורחים. מינסוטה ב-3.

מתלונן. לברון

2:30 בוסטון סלטיקס (18-30) – טורונטו ראפטורס (19-30)

פעם שלישית גלידה, וכשמדובר במשחק השלישי של הלילה שיערך בבוסטון – פעם שלישית אייריש קרים.

השנייה במזרח מארחת את השלישית למפגש  מרתק – ואם היה נדמה שהמקום השני באזור נרשם בטאבו על שמם של הראפטורס – הסלטיקס הוכיחו אחרת. לדינוזאורים ולקלטים אמנם מספר זהה של ניצחונות והפסד אחד מפריד ביניהם – אך בתקופה האחרונה הירוקים נראים טוב בהרבה.

כמה טוב? בוסטון מגיעה למשחק מתוך רצף של ארבעה נצחונות, חסרה רק את אייברי ברדלי, ונהנית מיכולת שיא של המוזמן החדש לסגל האולסטאר – אייזאה תומאס.

ואם כבר אולסטארים – דמאר דרוזן בספק, והעדרותו עלולה לפגוע מאוד באורחים, שגברו במשחק האחרון בציפורניים על הפליקנסת בתוספת עייפות הבק טו בק המפורסמת.

וההימור המשתמע מהדברים ברור – בוסטון ב-9

מתכונן. תומאס

2:30 ברוקלין נטס (39-9) – ניו יורק ניקס (29-21)

דרבי ניו יורקי בין זו שמכלתחילה למטה לבין זו שחשבה לרגע שהיא למעלה רק כדי ליפול שוב.

נתחיל מהקבוצה עם האוהדים – לכאורה הניקס עדיין עם סיכוי מסוים לשחק אחרי צום העונה הסדירה, בפועל כשרואים את היכולת של החבורה העמיד פיל ג'קסון – מבינים שהסיכוי קלוש ומקליש. הניו יורקרים אמנם השתתפו בחגיגה מדהימה מול אטלנטה – אבל העובדה שמעמדו של כרמלו רועד ושקריסטפס שוב בספק לא מעודדת.

הרשתות מברוקלין עסוקות בקריעת רשתות – כלומר, הם נותנים לקבוצות אחרות לקרוע אותן – וכפרס, הן הקבוצה הגרועה בליגה. ג'ו האריס הפצוע צפוי לשחק – לא חדשות מרעישות.

ההימור? הניקס ב-12. יש גבול.

2:30 דטרויט פיסטונס (27-21) – ניו אורלינס פליקנס (30-19)

לפיסטונס ולפליקנס יש מאזן דומה בעשרת המשחקים האחרונים, שישה הפסדים וארבעה ניצחונות – המאזן העבש הזה משקף את מצבן של שתי הקבוצות – הוא אמנם קצת יותר ממה שהתרגלנו אליו העונה מהשקנאים, אך נדמה שהרבה מעבר לו הם לא יוכלו להמריא גם אם ממש יתאמצו עם הכנפיים.

דטרויט? המאזן הזה לא יספיק לה אם יש לה עוד חלומות למשבצת בפלייאוף, כפי שחיבת התחזיות של אתר ה-nba לא עזרה לאנדרה דראמונד להגיע לאולסטאר.

מה יוצא מכל זה? ניצחון ביתי לדטרויט. הפיסטונס ב-6.

2:30 מיאמי היט (30-19) – אטלנטה הוקס (20-28)

איכשהו, מיאמי היט מגיעה למשחק הלילה מול אטלנטה עם שמונה, שמעתם נכון, שמונה ניצחונות רצופים, זה לא רק הרצף הטוב במזרח – זה הרצף הטוב בליגה. והוא גם מגוון, ניצחונות על הווריוורס והרוקטס מחד, ושניים על הנטס מאידך.

אטלנטה לעומת זאת פחות עקבית, אבל מגיעה כשהדי ניצחון ארבעת ההערכות ו-142 הנקודות על הניקס עוד באוזניה.

והלילה? איכשהו אהמר שאטלנטה תהרוס את הרצף המתוק. ההוקס ב-3.

3:30 דאלאס מבריקס (30-18) – פילדלפיה 76 (29-18)

אחד המפגשים המסקרנים של הערב – הייתם מאמינים?

שתי הקבוצות, שנרשמו לנשום אוויר מתחתיות הליגה, מחזיקות במאזן חיובי בעשרת משחקיהן האחרונים והגיעו כבר לח"י ניצחונות. מעט, אבל הרבה יותר ממה שהיה יכול להיות. אם היו משחקות בכושר כזה מתחחילת העונה, הן היו במקום אחר לגמרי.

במרכז התחייה המסוימת של דאלאס ניצבים שחקנים אפורים – למשל יוגי פרל שהוחתם על חוזה לעשרה ימים והספיק לקלוע 19 נק' על הראש של האלופה מאוהיו ולגור מקרלייל את התהייה  – "מאיפה הבאנו את הבחור הזה?"

אצל פילדלפיה, כמובן, אמביד במרכז – אלא שהוא בספק למשחק. מי שעוד בספק, אגב, מצדם של המארחים, הוא בוגוט.

וההימור – דאלאס ב-10. וכמו שדייויד בלאט היה אומר  – "קדימה יוגי".

מככב. יוגי.

4:00 דנבר נאגטס (26-21) – ממפיס גריזליס (21-29)

הסיפור של דנבר נאגטס יכול להיות אחד היפים של העונה הזו, קבוצה שאיש לא שם עליה כמעט ז'יטונים לפלייאוף, שחקנים מרעננים כמו יוקיץ' – רק שיתגשם. מצד שני, כלל לא בטוח שיתגשם, החברה מקולורדו נלחמים בשייניים ובנתיים אוחזים במקום השמיני, אבל מי יודע כמה זמן זה עוד יחזיק, הנה, רק הלילה הם רשמו הפסד חוץ ללייקרס החלשה.

היספור של הגריזליס הוא האנתיטזה, הם לא צעירים הוא מרעננים, הם למעשה זקנים ומוכרים – אבל מעל לכל, הם יציבים. נטועים כבר זמן רב סביב המקום השישי המערב, ולא מראים כוונות לזוז משם. מנחים שניים, מפסידים אחד, הכל לפי התכנית.

יוקיץ' וברטון בספק, מה שמוביל אותנו להימור, שמושפע גם מאפשקט הבק טו בק על הנאגטס:

הגריזליס ב-13.

4:00 יוטה ג'אז (19-30) – מילווקי באקס (26-21)

הנה לנו שתי קבוצות צעירות ומוכשרות, שתי קבוצות שלראשונה מזה זמן שולחות נציגים לסגל האולסטאר (הגריפק פיק וגורדון היווארד) ואפילו שתיהן לובשות לבן וירוק – אה!

אלא שהבאקס, על אף הכישרון המהולל, יגיעו הערב לסולט לייק סיטי אחרי שלושה הפסדים, וכשהם מקום אחד מתחת לתמונת הפלייאוף. לעומתם, הג'אז ניצחו שבע מעשרת ההתמודדיות האחרונות שלהם, ומלבד דרק פייבורס שבספק, הם אפילו די בריאים.

ועל כן, ניתן את הניצחון למורמונים. יוטה ב-11.

5:30 פניקס סאנס (33-15) – לוס אנג'לס קליפרס (18-30)

האחרונה במזרח מארחת את זו שהפציעות העימו את זוהרה.

הקליפרס, איך לומר, מבואסת. בלי פול זה לא זה, ואם כמה שחזרתו של גריפין משמעותית, הוא עדיין לא מספק את העוגן שהרכז הותיק נותן, וכך קורה שקבוצתו חווה הפס לפילדלפיה ושחיטה של קורב ל-50 הפרש במפרץ.

הסאנס, ובכן, השמש הזו כבויה מאוד, והם מגיעים למשחק אחרי רצף של ארבעה הפסדים, שהתחיל מהפסד לסל קלאץ' של וויגינס

וההימור? גריפין שם, והקבוצה שלו חייבת ניצחון, לא בסאנס יהיו אלה שיעצרו אותם. קליפרס ב-12.

5:30 אוקלוהומה סיטי ת'אנדר (21-28) – שיקגו בולס (25-24)

כתבנו כבר שמשהו רקוב בממלכה של לברון באוהיו, ובכן, משהו רקוב גם בטירה של וויד, באטלר ורונדו  – עקיצות הדדיות בטוויטר, ערעור במעמדו של הויברג המאמן, ומעל הכל מעמד בעייתי בתמונת הפלייאוף. הקבוצה אמנם מגיעה אחרי ניצחון על פילדלפיה, אך לו קדם הפסד למיאמי.

אצל מר טריפל דאבל ווסטברוק העניינים גם לא הכי זוהרים עם שני הפסדים, ואמנם שניהם לקונטנדריות – הקאבאלירס והספרס. הת'אנדר נטועים בחוזקה במקום השביעי במערב, אך האם זה יספיק בשביל ראסל לשבור את תקרת האם.וי.פי? ספק.

אצל אוקלהומה אנס קאנטר פצוע, אצל הבולס גיבסון בספק- ומה המסקנה?

אני סומך על ראסל כשהוא בבית, למרות העייפות של שני משחקים רצופים. אוקלהומה ב-10.

עוקץ. רונדו

5:30 גולדן סטייט ווריוורס  (7-41) – שארלוט הורנטס (26-23)

השחר עולה, ואיתו, בנוהל הקבוע, מגיעים הלוחמים לשרוף את הפרקט באורקל ארינה.

והפעם הם יארחו את ההורנטס של קמבה ווקר (עוד מזומן טרי לאולסטאר), שתלויים על בלימה בקצה תמונת הפלייאוץ במזרח אחרי חמישה (!) הפסדים רצופים, האחרון שבהם הלילה לפורטלנד.

הווריוורס לעומת אורחיהם סכו למעט מנוחה לאחר ניצחון חוץ קשה על אותה פורטלנד. זאזא וסטף אמנם בספק, אך גם בהעדרם יש לווריוורס מספיק כלים.

גולדן סטייט ב-16.

 

לפוסט הזה יש 133 תגובות

  1. תודה על הפריביו.
    אחלה ערב – כל 11 המשחקים הראשונים יכולים ללכת לכל כיוון, אין כמעט שום באנקר. באמת ערב קשה לחיזוי.

    הופעת אורח לטופס הספורטוטו: (X = נצחון עד 5 נק' או הארכה)

    אורלנדו – אינדיאנה: X
    קליבלנד – מינסוטה: 1
    בוסטון – טורונטו: X
    ניקס – נטס: 1
    דטרויט – ניו אורלינס: 1
    מיאמי – אטלנטה: 2
    דאלאס – פילדלפיה: 1
    דנבר – ממפיס: X
    יוטה – מילווקי: X
    פיניקס – קליפרס: 2
    אוקלהומה – שיקגו: X
    ג"ס – שרלוט — לא בטופס —

  2. נדב סליחה, תמיד כיף לקרוא את הזווית הנהדרת שלך, היום במיוחד
    קדימון מצוין להרבה משחקים,
    אגב ראה את הסרטון, קצת סבלנות ולא תצטער

  3. אין סבלנות תריצו לדקה 6:40 תתחילו לראות משם, זה לבוגרים
    כי בהתחלה הוא מדבר על ילדים שנולדו מ1984 המילניום,
    אך הוא מדבר על כולנו,
    כשהוא יוצא עם חברים הם לוקחים נייד אחד לכולם,
    על מערכות יחסים, עבודה
    וילדים שהבטיחו להם עולם טוב שלא קורה בפועל.
    אין לי ילדים והתלהבתי מאד

    1. דורון, אתה אדם מאוד נחמד. אני אוהב את עקרונות הקארמה הטובה שאתה מנסה להביא לכאן. והאמת? זה נעים לפעמים לשמוע מחמאות ממך.
      אבל הסרטון הזה? ביקורת זו מילה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד עדינה למה שיש לי להגיד על השקרים הגסים, סילוף המציאות, הפנייה לחרדה ציבורית וה״מדע״ שמוצג בסרטון של סינק.

  4. פריוויו מעולה ללילה גדוש בהרבה משחקים צמודים ופתוחים.
    מחכה שדרוזן יחזור בשביל לראות אם הנפילה של טורונטו נובעת רק מהפציעה שלו אם ממשהו עמוק יותר. היום בבק טו בק אחרי הארכה אין להם סיכוי לדעתי.

  5. תודה על הפריוויו. בניגוד לאוהד הפיסטונס החביב מהתגובה הראשונה, אני מכניס את גולדן-שרלוט לטופס.

    אורלנדו – אינדיאנה: 2
    קליבלנד – מינסוטה: 1
    בוסטון – טורונטו: X (בוסטון תנצח)
    ניקס – נטס: 1
    דטרויט – ניו אורלינס: X (דטרויט תנצח)
    מיאמי – אטלנטה: 2
    דאלאס – פילדלפיה: 1
    דנבר – ממפיס: X (ממפיס תנצח)
    יוטה – מילווקי: 1
    פיניקס – קליפרס: 2
    אוקלהומה – שיקגו: X (אוקלהומה תנצח)
    ג"ס – שרלוט X (ג"ס תנצח)

  6. ליג'וס אני גם מאד אוהב את כתיבתך ההומוריסטית המתובלת
    ותמיד מתחשבת באחר,
    שלחה לי חברה חכמה שיכולה שבעולם שמתקנת ומטפלת
    ילדים והכל, מומחית בנושא (לא כמוני), והתלהבתי וישר העברתי,
    קצת מזכיר את לואי קרול הבדרן בתגובותו על ילדיו והפלאפון.
    טוב אנחנו מסכימים שאיננו מסכימים,
    אנסה לבדוק שוב ואראה אם יש חלק מדעי שממש לא ראיתי שם,
    תודה לך על התגובה ועל כתיבתך המצחיקה והטובה באתר.

  7. תראו בבקשה לנשים (המין היותר חכם ללא ספק) את הסירטון
    ואשמח לקבל משוב מהם.
    דמיינתי שיגידו שלא כולנו אוהדים מוטרפים ומשוגעים,
    ואשת התותח הקטמוני לדוגמה אפילו תפציר בו להכנס לאתר, 🙂
    תודה וסליחה אם זה הפריע למישהו כיתבו לי,
    קרה פעם אחת בכמה שנים טובות,
    משחקים מוצלחים

  8. קליבלנד חוזרת, וכל 18 הנקודות הראשונות בצבע.
    אפשר לשים אותי במקום גורגי דיאנג – אני עולה פחות כסף, וזה ייראה פחות מביך. מה זה? אין שם כלום מתחת לסל.

  9. משחק אולסטאר בקליבלנד. אין הגנות.
    מילא בית גיל הזהב של הקאבס, הם באו ליהנות. אבל האין-הגנה של מינסוטה מחרידה.
    זה מה שתיבודו עושה שם?

    1. ממש לא להספיד.
      זו קבוצת עתיד – איזה תענוג זה להיות מאמן ולקבל לידיים כוכב כמו קא"ט, מיני-קובי בדמות וויגינס, ועוד סופר-אתלט שהוא לאווין. אני גם מהאנשים שמחזיקים מריקי רוביו (רק צריך לתאם ציפיות)
      אבל ראבאק, איזו מין שאננות, אין הרגשה של דבק, בדיוק ההיפך ממה שהיית מצפה. אלה הספורטאים הצעירים, הם צריכים לבוא כל משחק בתור הילדים שבועטים בתחת לכולם. וזה נראה ההיפך.

  10. אנתוני דיוויס כל כך דומיננטי.

    הייתי פעם נותן לחמישיה של השחקנים האלה לרוץ יחד. ראסל, הארדן, לברון, דיוויס וקאזינס. שישחקו פעם עם אנשים כמותם. אחרי עשר דקות העסק מתפרק. גג.

  11. אפרופו צ'ארלס בארקלי והתקציב המטורף של הקאבס – מעניין להשוות בין העלות של שחקני המשנה במיאמי (כל מי שהוא לא מהביג 3) לאלו של הקאבס. השחקן היקר ביותר של מיאמי בקטגוריה זו שכרו היה 5-6 m לכל היותר – מדהים להשוןת את זה לקאבס שהסגל שלה לא איכותי יותר

        1. טריסטן במיוחד מופקע, בלי ספק. לאיש אין ג'אמפ שוט שיש אפילו לילד בתיכון, וזה לא דבר נסלח, לסטארטר באלופת ה-nba, זה מגוחך ממש.
          ושניהם הגיעו למו"מ כשלקאבס תכלס אין ברירה. נדחקו לפינה ולמשחק העצבים של ריץ' פול (המגה-סוכן של לברון). טעות של קליבלנד

  12. מחצית לא רעה של דטרויט. הילוך שני מספיק. הטקטיקה – דיוויס יכול לקלוע כמה שהוא רוצה (והוא לא רע בזה), היתר מחוץ למשחק.
    ורג'י ג'קסון מצליח להשלים 4 נקודות. הטקטיקה לגביו זהה. מחוץ למשחק.

  13. עצוב מה שקורה עם רג'י ג'קסון.
    אכל לנו את הנצחון הראוי והמרשים בבוסטון, בשתי התפרעויות עלק-בקלאצ' בסוף.
    עכשיו הוא מחזיר את הפליקנס לתמונה כבר בתחילת המחצית השניה. לפחות שיהיה זמן לתקן.

  14. המלך בראיון למופת בסוף המשחק. הוא מנהיג והוא יודע לכבד את הגדולים האפרקן אמריקן בעבר

    ביל ראסל
    עלי
    וכל אלה

  15. יאללה, 14 פור, 6 דקות לסוף.
    הכל עם המחליפים.

    נצחון כאן, ואז ארבעה משחקי בית – מינסוטה, אינדי, פילי והלייקרס.
    זו ההזדמנות לחזור.

  16. מצחיק איך לחץ משפיע.
    הנצחון של דטרויט, וכל הקהל והקבוצה רוצים ש-kcp יגיע ל-40. זה מה שנשאר, שיא קריירה.
    הוא מקבל שתי זריקות עונשין והולך לקו.
    ומחטיא את שתיהן. חחח.

    1. הכי.
      מר כוס מארט הוא בדיחת הפלופ של הליגה.
      it מוסיף. הוא לא ממש פלופר אבל הוא הפך את חיפוש המגע לאמנות. אי אפשר להתקרב אליו.

  17. הסאנס במחווה הומניטרית מרגשת מאפשרים לגריפין לתת את משחק הקמבאק שיתניע עבורו את העונה מחדש.
    5 מ- 5 מהשדה, 3 אסיסטים, ובכלל, תחושת נינוחות כללית, כזו שרק הסאנס יודעים לתת…

    1. סומסום, בכנות –
      אתה רואה את מס' 2 ו-3 במזרח משחקות אחת נגד השנייה כרגע,

      אתה באמת מאמין שאחת מה-2 מנצחת את הקאבס בסדרה?

        1. בוסטון ניצחו הרבה משחקים צמודים.
          אחלה קבוצה, אבל רכה מאוד מתחת לסל, ויש להם מאצ' אפ נוראי מול הקאבס.
          שלא לדבר על העובדה שיש להם רק סקורר אמין אחד בקבוצה (היסטורית, הסיבה מס' 1 להדחה מוקדמת בפלייאוף)
          וטורונטו?
          כשהיו בשיא כושרם העונה, הפסידו לקאבס 3 פעמים.

      1. סיכוי לנצח, כן. הרי אנחנו מדברים על סיוכיים (מושג לא מוכר במערב).
        לבוסטון הנוכחית יש 20-25 אחוז סיכוי. ועם חיזוק – ישתפר.
        מטורונטו אף פעם לא החזקתי יותר כי היא מוגבלת ולא מאוזנת. בוסטון, כשיחזור בראדלי? בטח.
        אני גם חושב שהקאבס יחטפו לא מעט בדרך לשם. נניח, שיקגו סיבוב ראשון, או מילווקי. אינדי או אטלנטה בשני. וגמר לגמרי לא סגור.
        בטח, רואה את הקאבס עפים כבר השנה. הם גם קבוצה מבוגרת, ומבוגרת זה אומר – הירידה יכולה להגיע בלי התראה מוקדמת.

    1. חולק עליך.
      הוא מדהים, אבל הוא נשען בכבדות על חיפוש מגע.
      שים לב לשוט-צ'ארט שלו ברביעי – הוא קולע ב-40 אחוז מהשלוש שזה יפה אבל לא פנומנלי. אבל בצבע! זה או סל או ששורקים לו עבירה.
      וכל מחפשי המגע האלה – אצלי לפחות לא יכולים להיות בטופם של השחקנים האטרקטיביים. ע"ע הארדן vs ראסל.

  18. כשקבוצה נאלצת ללכת בפוזשן האחרון שלה, שיכול לכפות הארכה, על מסירת פוטבול מקצה המגרש כי לא נשארו לה טיים אאוטס –
    פר הגדרה, זה על המאמן. ועל ניהול גרוע של פסקי הזמן.

    טורונטו החמיצה הזדמנות לנצחון מוראלי גדול. בבק2בק, אחרי הארכה, ובלי דרוזן, ובחוץ על היריבה שלה למקום ה-2.

  19. מילווקי קבוצה מהנה לצפייה כל זמן שהם לא מחטיאים. הם צריכים להחליט מי צריך לקחת ריבאונד בקבוצה. יוטה, שהיא קבוצת ריבאונד לא משהו חוגגת היום. חבל על מילווקי.

  20. גיא, תקציר סאנס עד עכשיו?
    נראה שזה שוב המשחק שאלך איתו. לא יודע איך כל ערב שני אני מסיים עם משחק של הסאנס דווקא. כבר יכול להגיד לך בדיוק באיזה שלב הראש בקיר של בלדסו לא יצליח, ומתי בוקר יעשה פרצופים של כוכב, שלא מקבל שריקות שמגיע לו.

    1. השאלה מה אתה מחפש –
      אם זה לראות את ההתאוששות של גריפין (שעושה היום בית ספר לכריס, גם בהתקפה, וגם בהגנה), אז אתה מוזמן.

    2. מה שמטריף אותי אצל בוקר זה שיש לו רגעים שהוא נרדם על המגרש,
      חוסר תשומת לב שמתאימה לרוקי, כזו שהוא כבר היה צריך להיגמל ממנה.

      1. הוא עוד צעיר ממש.
        הבק-קורט שלכם הוא לשנים. אריק בלדסו הוא אולי האנדר-רייטד של הליגה העונה, הוא בורדרליין אולסטאר. לטעמי באיזור של קמבה, בקבוצה הרבה פחות טובה, שגורמת לו למנטליות של הירו-בול.

        1. 6 אסיסטים למשחק, לשחקן שמחזיק כל כך הרבה את הכדור, זה לא משהו.
          אפשר להאשים את ווטסון (ולא חסרות סיבות),
          אבל הוא כבר 7 שנים בליגה, ואת רף ה- 7 האסיסטים ל-36 דקות, הוא לא חוצה.

    1. לא סורק. בטיים אאוטים בפיניקס, וכולם מאותו מקור מוכר.
      אתה נהנה מהחיובים? בכיף.
      יש אנשים שנהנים לתחוב קשיות באף!

    2. חוץ מזה אל תדאג לרשעים.
      הם יכולים לקלוע עוד 700 שלשות הערב – לדעתי הם בקצב –

      אבל הקללה, הקללה. במעלה הדרך, הם יודעים שהיא שם. ומתקדמים אליה בעיניים פקוחות.

      הסר דאגה מלבך! רק תדאג שהקבוצה שלך תעשה מה שצריך. מצד הכלה – הכל מסודר.

  21. היה צמוד יותר ממה שניתן היה להאמין,
    אבל, כצפוי, הקליפרס ניצחו.
    גריפין מתחיל להראות שוב כמו האולסטאר שהוא,
    עם משחק מאוזן, הן בהגנה, והן בהתקפה.

    1. למה, יש בקרוב פסטיבל הצתת חתולים מהזנב.
      ולהרפתקנים – חטיבת כפיר מארגנת תחרויות קליעה משלוש – בשלוש? – בחברון. תחרותי אותו דבר.

        1. דווקא אחת מהמזרח –

          "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה הפועל ירושלים"

          (ואחד מחלקת הנוער)

          1. כמה טיפוסי.
            אדם שסבל כל חייו, שגדל על מורשת עמלק-עלית-תל אביב, בסוף מה נהיה ממנו.
            ילד מוכה הופך למבוגר מכה!

            ואת מי אהדת ב-nba לפני הניתוח?

          2. דטרויט, יוטה, פיניקס, סיאטל, שיקגו, בוסטון, סן אנטוניו, דאלאס, יוסטון, גולדן סטייט ועוד רבות וטובות.

          3. אני חושב שהגיע הזמן למצוא לך בית.
            בן ממזר בגילך, צריך להתסדר.
            אעלה פניה לשלטונות. זה שווה פוסט נפרד.
            אי אפשר לתת לך להמשיך ולעבוד בסווט-שופ, בתא המכונות של העגלה.

        1. אני?
          אני מבסוט ממשחק סבבה הערב, נצחון נאה ביותר, עברנו את מילווקי, מתקרבים לטווח הפלייאוף, יש סטרץ' לא רע בכלל בבית –

          יש חיים! יש למה לשאוף, יש עליות וירידות, ימים חלשים וחזקים, הכל בתזוזה. אולי ננצח ואולי לא – בכל מקרה, אנחנו לא בתחושה ש"מגיע לנו", ו"אוי ואבוי אם לא נזכה באלפיות", ו"הכל זה סתם העברת זמן עד להכתרה". אז מה הקטע בעצם?

          נדמה לי שעדיף על המים העומדים של, וואי, עשינו שיא שלשות ברבע.
          עשינו שיא אסיסטים בשליש.
          עשינו שיא בתחיבת קשיות לאף של פרנק קמינסקי.

          וואטאבר. כל אחד וההנאות שלו.

          1. ואם לא הבנת עד היום בכל השנים שאתה מתעניין בכדורסל – תמיד תהיינה קבוצות חזקות יותר ופחות .
            מה שצריך לעשות בשביל תחרותיות זה לייצר תנאי פתיחה דומים לכול הקבוצות . ב-NBA , בניגוד לביצה המקומית שלנו , עושים את זה . ההבדלים ברמות נובעים בעיקר מאיכות הניהול של הקבוצות , וגם קצת מזל .

          2. אני מנסה להפיח חיים בגוויה, תעריך אותי.
            אפילו באורקל לא שומעים כלום.
            איך אמרו על מה שנהיה בקאמפ-נואו? "שומעים את התיירים מקלפים את הצלופן מהסוכריות".

            אם תצא מפוזיציית האוהד בטח תסכים שלליגה זה אסון, קבוצה אחת הרבה יותר חזקה מכל היתר.
            האתוס הקפיטליסטי האמריקאי במירעו – the winner takes it all, אבל לאקסטרים.

            לטעמי גם כאוהד עדיפה תחרות, אבל יש אוהדים שחושבים אחרת. ע"ע הקבוצה הדורסנית בצהוב, שאתה לא אוהב את השוואה אליה. מבחינתם (לפחות פעם) כל הליגה זה סתם עינוי, או מטרד. עדיף להגיע ישר להכתרה, כל הדרך מיותרת, ושתישרף התחרות.

          3. דוגמת קאמפ נואו לא רלוונטית ולא דומה , ולא משנה כמה פעמים תפמפם את זה . ברסה וריאל הן קבוצות שהכסף נוזל להן מהאוזניים פי כמה וכמה מכל קבוצה ספרדית אחרת . לכן הן יכולות להרשות לעצמן מיקבץ על של שחקנים , וגם לקנות כל מי שהן חושקות בו . האחרות מנסות רק לשרוד כלכלית .
            ב-NBA ג"ס לא תהיה דומיננטית לעד . השיטה היא כזאת שקבוצות שפעם היו בירכתי הליגה הופכות דומיננטיות , ולהיפך . תראה איפה היום הלייקרס, שיקאגו ופילי , כל אחת מהן קבוצת פאר בתקופות שונות , ומצד שני את קליבלנד , טורונטו והקליפרס שבעבר היו בסוף שרשרת המזון . וגם אנחנו היינו שם שנים רבות .

    1. "הדיאלוגים של סומסום והממזר של סטוקטון."

      אני הייתי קונה את הספר.

      (השאלה היחידה היא על איזה מדף יוצב הספר –
      לצד קישון, לצד קואלו, או לצד הנזיר, האופנוע ,והגבינה שהוזזה ממקומה?)

  22. איזאה תומאס מלך. הפך לשחקן האהוב עלי מחוץ לרוקטס.
    כמו שאמרו כאן, הוא אשכרה הפך את המוגבלות האנכית שלו ליתרון. אי אפשר לשמור עליו. הוא רץ לאנשים בין הרגליים והם לא יודעים מה לעשות עם זה, מי אמר את זה? מייטי מאוס? הכי מייטי מאוס.

  23. סומסום
    אתה יכול לספר לי בבקשה על העידן הזה בNBA בו הייתה תחרותיות גדולה והליגה פרחה בו? אני מציץ בעבר וכמעט ללא הפסקה אני מוצא קבוצות שהיו גדולות על הליגה בכמה מידות וחלקן הוכתרו על ידי רבים כקבוצות הגדולות בהסטוריה והתקופה שבהן הן זכו באליפויות שלהן הוכתרה כגדולה בהסטוריה. ההסטוריה והמורשת של הNBA בנויה על קבוצות על.
    מה כל הבכי על קבוצה שאפילו לא לקחה אליפות?

    1. "מסורת שישמרו בבית שלהם" (גיורא דטנר).

      מי שרוצה היסטוריה ומורשת מופנה לערוץ 20. שמעון ריקלין צולף מה-3, שפטל עושה בלוק – רמה גבוהה!

      1. אתה מחמיץ את הנקודה. אתה מקבל את אותו NBA שקיבלת כל חייך ופתאום עכשיו מתחיל להתלונן בגלל קבוצה אחת (שאפילו/שעדיין/שwhatnot) שלא זכתה באליפות.

  24. צודק לגמרי ish

    בליגה הזו תמיד היו, ישנן ויהיו קבוצות-על הגדולות על השאר בכמה וכמה מספרים ונדמה שאין סיכוי לנצח אותן בסדרה.

    הבעיה שלי היא שבניגוד ללייקרס של תחילת ה-2000, הספרס של בואן ומיאמי היט של לברון-ווייד-בוש, קבוצות שתיעבתי לחלוטין כמו נבל אמיתי בסרט קולנוע, את קרי והחבר'ה שלו קצת קשה לי לתעב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט