הקאבס והספרס עשו את העבודה, הוויזארדס והטי-וולבס ניצחו במותחנים / דור בלוך

הגדולות עשו את העבודה ביום חמישי הגדול, והניקס, הוויזארדס, ההיט והמאבס השלימו עם משחקים צמודים ומענייינים, בערב כדורסל מהנה נוסף מהליגה הטובה בעולם.

אז בואו ניגש לאקשן!

קליבלנד קאבלירס (11-30) 118 – פיניקס סאנס (29-13) 103:

בשתי מילים: לא כוחות.

שלשה של שומפארט ולאחריה קליעות עונשין מדויקות של ג'יימס ג'ונס וקיירי ארווינג הפכו פיגור נקודה ליתרון שבע ברבע הראשון ומשם היתרון רק הלך וגדל במשחק מנומנם למדי שהתוצאה בו לא עמדה בסיכון אף לא לרגע אחד.

פיניקס נקלעה לערב קליעה גרוע (21.1%) אבל הבעיה האמיתית שלה הייתה בהגנה שם היא אפשרה מעל 50% מהשדה לקליבלנד (כולל 44% משלוש), ולא עצרה אף אחד.

במסגרת מעקב הבנדר, הפורוורד קלע 3 בלבד ב-1 מ-5 מהשלוש, צ'נדלר ובלדסואו הובילו עם 22 כאשר האחרון מוסיף גם 9 אסיסטים, ובוקר קלע 21 משלו, 13 מתוכן מהעונשין בערב קליעה חלש. 14 נקודות בלבד של הספסל של הסאנס הקשו עליהם גם כן.

בצד המנצח לברון סיים עם 21 ו-15 אסיסטים בערב קליל שבו הוא שותף במשך 39 דקות מסיבות לא ברורות. קיירי תרם 26 משלו, כאשר צ'נינג פריי בלט מאוד מהספסל עם 18 נקודות כולל 4 שלשות. קייל קורבר, ממשיך את ההשתלבות בשורות הקאבס עם 9 נקודות ב-25 דקות ומדד פלוס מינוס הטוב בקבוצה (+17).

מיאמי היט (30-13) 99 – דאלאס מאבריקס (28-14) 95:

במשחק הפכפך במיאמי, גוראן דרגיץ' החליט שהוא לא יפסיד שוב בבית, וכך אכן היה.

מיאמי פתחה היטב, אבל דאלאס חזרה למשחק ברבע השני והובילה לאורך מרביתו. המחצית השניה הייתה טובה וצמודה לכל אורכה, כאשר חמש זריקות עונשין רצופות מדויקות של טיילר ג'ונסון מעבירות את היתרון למיאמי. ההיט כבר הובילו ב-8 חצי דקה לסיום כאשר מיני דרמה אפשרה לדאלאס לצמצם ל-2 בלבד 6 שניות לסיום אבל ההיט שמרו על קור רוח ולקחו את המשחק.

מיאמי קלעה טוב יותר ושלטה ברבאונד מה שאיפשר לה לצאת עם הניצחון גם בערב שלא שמרה טוב על הכדור (13 איבודים).

נוביצקי שעצוב לראות אותו סובל ככה אחרי הקריירה המזהירה שלו קלע 19, האריסון בארנס הוסיף 15, ומתיוס קלע 18 משלו, כאשר סת' קארי פותח בחמישיה ומגלה יכולת טובה עם 15 נקודות ב-32 דקות.

בהיט זה היה כאמור הערב של דרגיץ' שהפליא 32 נקודות ב-11 מ-15 מהשדה כולל 4 מ-4 מהשלוש. וואו. טיילר ג'ונסון הוסיף 23 מהספסל.

ניו יורק ניקס (25-19) 110 – וושינגטון וויזארדס (19-23) 113:

אוי ניקס.

דרמה גדולה בניו יורק הלילה, כאשר וושינגטון הגיעה למדיסון סקוור גארדן למה שהפך מהר מאוד לדו קרב בין שני סופרסטארים ללא שום נקיפות מצפון בגישתם לסל.

המשחק היה צמוד ברובו כאשר וושינגטון שולטת בקצב ומובילה, ואף פותחת פער דו ספרתי בסוף הרבע השלישי, אבל הניקס בהובלת אנתוני חזרו לעניינים וכפו סיום צמוד ומרתק. 48 שניות לסוף ליי אפ של רוז העלה את המארחים ליתרון נקודה, ג'ון וול החזיר בשתיים מהקו ואחרי החטאה קריטית של אנתוני בליי אפ במתפרצת, ולניקס היה כדור אחרון בפיגור 3. מחלוקת התעוררה סביב הטענה שהמאמן של הוויזארדס היה על המגרש, ומנע שלשה מקורטני לי, שבחר במקום למסור את הכדור שנחטף על ידי ג'ון וול, מה שהכריע את ההתמודדות.

אנתוני כאמור סיים עם 34 ו-10 ריבאונדים והראה נחישות ומחויבות גם אם חוסר יכולת לסיים בשניות האחרונות. רוז הוסיף 20 ופורזינגס תרם 15 מהספסל.

עבור הוויזארדס וול המשיך ביכולת הנפלאה שלו עם 29 ו-13 אסיסטים, אוטו פורטר המשיך גם הוא ביכולת הקליעה המעולה שלו כשתרם 6 מ-10 מחוץ לקשת, אך לעומתו בראדלי ביל היה קטסטרופה עם 0 מ-7, מה שכאמור לא הפריע לוושינגטון לקחת W חשוב שפותח פער משמעותי בינה לבין הניקס שהולכים ומתאיידים ממירוץ הפליאוף במזרח.

סן אנטוניו ספרס (9-33) 118 – דנבר נאגטס (24-17) 104:

ללא פאול גאסול קוואי לנארד לקח על עצמו את ההתקפה של הספרס, שנתנה משחק ספרסי קלאסי בדרך לניצחון ביתי גדול על הנאגטס.

משחק קליני בהתקפה עם 51% מהשדה בשילוב עם משחק הגנה נפלא שכפה 15 איבודים על הנאגטס (לעומת 8 לס"א), ופחות מ-41% מהשדה הבטיחו לספרס כח הניצחון שלהם לא יעמוד בספק לאורך המחצית השניה כולה. המחצית הראשונה נגמרה ביתרון נקודה בלבד לספרס, אבל הנאגטס לא הצליחו להעלות ולו נקודה על הלוח ב-3 דקות הראשונות של הרבע, הספרס ברחו וזה היה הסוף.

בצד המפסיד ג'וקיץ', שרבים האתר ובכלל דיברו עליו כמחליף אפשרי לגאסול בעונה הבאה בא להראות שהוא לא נופל מהמקור והפציץ 35 נקודות עם 12 ריבאונדים. בארטון הוסיף 18 משלו.

בצד השני לנארד הוביל את הספרס עם 34 ב-36 דקות, דחונטה מארי בן ה-20 קלע 24 נקודות במשחק שיא בקריירה עבורו בחמישיה של פופוביץ', ומעניין לראות אם נראה אותו יותר בהמשך העונה. הספסל של הספרס כולל דדמון לא נדרש ליותר מדי ומאנו ג'ינובילי הוביל את החמישיה השניה עם 14 נקודות 4 אסיסטים ו-5 ריבאונדים ב-20 דקות.

לוס אנג'לס קליפרס (15-29) 101 – מיניסוטה טימברוולבס (28-15) 104:

ערב המשחק היו למיניסוטה 10 הפסדים ב-10 המשחקים שלהם שנגמרו ב-4 הפרש או פחות, סימפטום של קבוצה צעירה וחדשה, רק דמיינו איפה הם היו אם הם אפילו היו מצליחים לייצר חצי חצי במשחקים האלה.

הלילה בכל אופן מיניסוטה הייתה נחושה לשנות את המאזן הזה מול קבוצה שבורה ומפורקת מפציעות, והם עשו בדיוק את זה.

דקה לסיום ביתרון נקודה לקליפרס, קליעה נהדרת של טאונס מחצי מרחק אחרי הפיק אנד רול מעניקה את היתרון למיניסוטה. רדיק החטיא הזדמנות טובה לעלות ליתרון, ואחרי החטאה של טאונס ריבאונד ענק של וויגינס, הכריח את הקליפרס לשלוח את הטי וולבס לקו 5 שניות לסיום, הגארד הצעיר שמר על קור הרוח וקלע 2 מהקו, בשלוש הפרש הקליפרס הלכו אל רדיק שהחטיא שוב, וגם קליעת ייאוש של קרופורד לא מצאה את הטבעת.

ג'ורדן הוביל את הקליפרס עם 29 נקודות ו-16 ריבאונדים, וניכר שהוא מנסה לפצות על החוסרים בקבוצתו אבל זה לא הספיק. אוסטין ריברס סיים עם 20 במשחק טוב אבל הבוקס אווט הכושל שלו על וויגינס סייע למיניסוטה לנצח את המשחק. רדיק במשחק חלש עם 9 גם כן לא הקל על קבוצתו.

בצד השני טאונס ממשיך ביכולת האדירה שלו עם 37 נקודות כשוויגינס מוסיף 27 משלו, רוביו שיחק רק 17 והיה חלש מאוד אבל זה לא יפריע למיניסוטה לחגוג הלילה.

 

וזה נכתב לפני המשחקים:

יום חמישי שמח לכולם, והלילה מחכות לנו שלוש מהקבוצות הגדולות בליגה שיפגשו מולן קבוצות מערביות שצפויות לאפשר משחק מהיר וקצבי, כך שצפו להרבה נקודות הלילה, וכן הניקס שצפויים להמשיך ולדכא את אוהדיהם מול הוויזארדס המשתפרים.

הלילה ילוו אותנו שירי להקת המופת אותה זכיתי לראות שלוש פעמים בהופעה על אף שהם כבר כמעט לא מופיעים – שממל! מי שלא מכיר, זה זמן טוב.

אז בואו ניגש לאקשן!

קליבלנד קאבלירס (11-29) – פיניקס סאנס (28-13) 2:00:

מזל שיש נמושות במערב.

קליבלנד נמצאת בסוג של משבר כפי שאנשיה אומרים בפה מלא. שלושה הפסדים ב-5 המשחקים האחרונים כולל תבוסות מאוד לא נעימות מול פורטלנד וגולדן סטייט שולחים את קליבלנד להשוואות לסוף תקופת דיוויד בלאט בעונה שעברה.

ובנוסף להכל, קווין לאב בספק למשחק הלילה, אבל למזלם של הלברונ'ס… רגע אני חייב עצירה רגע בשביל הקטע המושלם הזה של דריימונד גרין.

https://www.youtube.com/watch?v=NjybnfMbm2k

האיש גאון.

בכל מקרה, קליבלנד בתקופה לא טובה אבל למזלה פגרת האולסטאר מעבר לפינה, הם עדיין מובילים על טורונטו בשני משחקים, והלילה הם פוגשים את פיניקס עליה היא גברה לפני עשרה ימים במשחק שהיה הרבה יותר צמוד ממה שהיה אפשר לצפות.

פיניקס על אף המאזן הלא מחמיא בהחלט נראת הרבה יותר טוב לאחרונה. נצחונות על דאלאס וסן אנטוניו, והפסדים ב-5 הפרש או פחות מול יוטה דאלאס וקליבלנד, נותנים את התחושה שיש בפיניקס פוטנציאל טוב יותר ממה שהיא מראה עד כה, אבל עם מאזן של 5 נצחונות חוץ בלבד, מול קליבלנד שלה רק 3 הפסדים בבית קשה לראות את הפוטנציאל הזה מתממש דווקא הלילה.

בפיניקס, כרגיל, יש לשים לב לדווין בוקר שמוביל את הקבוצה שלו עם 20.4 למשחק, ועל הרכז הדינמי שלהם אריק בלדסואו שמוביל באסיסטים עם 6 למשחק, אבל השאלה העיקרית למשחק הלילה היא שאלת ההגנה. פיניקס קולעת 106 נקודות למשחק שזה לא רע, אבל היא סופגת 111 נקודות, ולכן יהיה מעניין לראות מה התכנית של הסאנס כדי להאט את הקאבס, שכאמור עשויים לחסור את לאב הלילה.

הימור: קליבלנד ב-7.

מיאמי היט (30-12) – דאלאס מאבריקס (27-14) 2:30:

שתי קבוצות עם סיפור דומה מאוד, רק לפני 5 שנים הם היו קבוצות פלייאוף חזקות באיזוריהן שלא נאמר אימפריות של ממש, אבל עם הזדקנות הכוכב האייקוני שלהן (ובמקרה של מיאמי עזיבתו), הן הולכות וקורסות לירכתיי האיזור שלהן, והן מחכות למהלך משמעותי שיחזיר אותן לצמרת.

הלילה הן יפגשו בפלורידה במגמות סותרות. דאלאס ניצחה את שני משחקיה האחרונים מול פיניקס ומיניסוטה והיא כבר יכולה לראות את הפלייאוף בלי להצטרך להיעזר במשקפת. בצד השני ההיט רחוקים בהרבה ( 9 משחקים לעומת 3.5), והם סוחבים כבר 4 הפסדים רצופים כולל הפסדים לא מחמיאים ללייקרס ב-27 הפרש ולמילווקי.

דאלאס שנשענת מאוד על האריסון בארנס, וחסרנה את אנדרו בוגוט הפצוע, מתקשה מאוד בהתקפה העונה והיא קולעת רק 96 נקודות למשחק, מההתקפות הגרועות בליגה.

גם מיאמי לא מרשימה בהתקפה עם 98.5 נקודות למשחק, והיתרון המשמעותי שלה הוא מתחת לסל. בעיקר ככל שבוגוט אכן ייעדר, יתרון הריבאונד שמביא איתו חאסאן ווייטסייד הנפלא צפוי להיות משמעותי הלילה ולסייע למיאמי לקטוע את רצף ההפסדים שלה.

הימור: מיאמי ב-5.

ניו יורק ניקס (24-19) – וושינגטון וויזארדס (19-22) 3:00:

ובכן, הניקס סיימו סוף סוף את סאגת כרמלו אנתוני, כאשר הכוכב הודיע לג'קסון שהוא מעוניין להישאר, וזאת להזכירכם אחרי שהם סיימו את סאגת רוז שנעלם ללא הודעה מסיבות אישיות, וזאת לאחר שהם כמובן סיימו את סאגת ה… מי זוכר ולמי איכפת.

הניקס רוצים להשאיר את הצרות מאחוריהם ולקחת את הסגל הלכאורה מוכשר שלהם לפחות אל הפלייאוף, אחרי 7 הפסדים בעשרת המשחקים האחרונים שלהם הם השיגו אמש ניצחון מרשים על בוסטון כאשר דריק רוז מוביל את הניקס עם 30.

כעת ניצבת מול הקבוצה אתגר מעניין מאוד בדמות הוושינגטון וויזארדס, אחד הסיפורים המעניינים אך הלא מסופרים של העונה הזאת.

אחרי 12 משחקים עמדו הוויזארדס על מאזן של 3 נצחונות ו-9 הפסדים והעונה שלהם כמו גם העתיד של הפרנצ'ייז הזה, לפחות בעידן המתבסס על ביל וול נראה כהולך לשום מקום. אבל מאז חל שיפור משמעותי מאוד ביכולת של הקבוצה והיום היא מוצאת את עצמה במקום ה-5 בליגה אחרי 7 נצחונות בעשרת המשחקים האחרונים.

שתי הסיבות העיקריות לכך היא חזרתו של וול ליכולת של אחד הגארדים הטובים במזרח אם לא הטוב שבהם, והיכולת המצוינת של אוטו פורטר. פורטר לא רק קולע 14 נקודות למשחק, הוא גם קלע השלוש הטוב ביותר של הקבוצה כשהוא קולע 43% מהשלוש עבור הוויזארדס.

עם זאת המומנטום של הקבוצה לא בא לידי ביטוי במשחקי החוץ שלה, כשהיא מנצחת 4 משחקים בלבד למול 13 הפסדים, הלילה תהיה הזדמנות טובה לשפר את המאזן הזה.

הימור: וויזארדס ב-8.

סן אנטוניו ספרס (9-32) – דנבר נאגטס (23-17) 3:30:

עם המאזן השני בטיבו בליגה, משחק הגנה ובידודים על שחקני הפנים שמזכיר את ימי סוף שנות ה-90 העליזים, ועם סופרסטאר שנותן קליים לגיטימי למועמדות ל-MVP, הספרס בהחלט מרוצים מהחצי הראשון של העונה שלהם.

דנבר מנגד מתחילים אולי לממש את ההבטחה שהסגל הצעיר שלהם מדבר עליה כבר 3 שנים. הם ממוקמים כרגע במקום ה-8 ולמרות שהמאבק על המקום בפלייאוף מול פורטלנד וניו אורלינס, דומה שדנבר יכולה לעשות את זה במיוחד אם מסתכלים על ההתקפה שלהם במשחקים האחרונים.

הנאגטס השתוללו בהתקפה מול אינדיאנה ואורלנדו כשהם קולעים 140 ו-125 נקודות בהתאמה, בדרך לשני נצחונות רצופים מול יריבות מהמזרח, כמובן שהלילה האתגר צפוי להיות ברמה אחרת לגמרי.

בצד של הנאגטס האריס צפוי להיעדר, וג'וקיץ' בספק אחרי שספג פציעה קלה באימון אבל גם עם שניהם, הקבוצה הייתה צפויה להתקשות להעמיד את המספרים שהעמידה בנצחונות מול הספרס.

המפתח במשחק הזה אם כן צפוי להיות היכולת של הקלעים של דנבר למצוא את העמדות שלהם מול הספרס, ולנסות להאיץ את קצב המשחק, כאשר בצבע הם לא צפויים להשיג יותר מפירורים מול קו קידמי אימתני ועמוק מאוד של הספרס.

שימו לב ליקיר המדור, דוויין דדמון שתורם השנה ב-16 דקות 5 נקודות, 6 ריבאונדים וכמעט חסימה, ומאפשר לאולדרידג' וגאסול דקות מנוחה חשובות בוודאי בעונה הסדירה.

הימור: הספרס ב-15.

לוס אנג'לס קליפרס (14-29) – מיניסוטה טימברוולבס (28-14) 5:30:

המשחק שיסגור את הלילה יפגיש את מיניסוטה שכבר אפשר לדעתי לכנותה מיניסוטה המאכזבת שתפגוש את הקליפרס, חסרי המזל.

כן המשחק הזה היה אמור להיות בונקר עובר הקליפרס, אבל ללא פול וגריפין לא בטוח שהם מנצחים את הפועל חולון, שלא נדבר על מיניסוטה הדינמית והצעירה.

כן הקליפרס התאוששו מפאנק זמני של 6 הפסדים רצופים כתוצאה מפציעות כדי לנצח לא פחות מ-7 משחקים רצופים, כולל ניצחון על אוקלהומה כשפול משחק רק 14 דקות על הגב של יכולת אדירה של רדיק וספייטס.

הניצחון הזה צפוי לנסוח ביטחון בשחקנים המשלימים של דוק ריברס לקראת האתגר שמצפה לה במשחק הבית מול הטימברוולבס.

מיניסוטה נראתה כמתאוששת מפתיחת עונה גרועה עם 3 נצחונות רצופים, ודיי מרשימים על דאלאס, יוסטון ואוקלהומה, אבל הפסד מול דאלאס שלשום החזיר את הקבוצה לקרקע המציאות, והפסד נוסף לספרס כבר הבהיר למיניסוטה את מקומם במערב – עמוק בתחתית.

למיניסוטה יש טריו מאוד מהנה לצפיה שגם נותן יכולת טובה בדמות לאבין, וויגינס וטאונס, ובהחלט יתכן שהם יצליחו לשמור על הקור הזה הוא יהווה בסיס מעולה להמשיך, אבל דומה שבקבוצה חסר איזון בין וותיקים לצעירים.

על האיזון הזה היה אמור להיות אמון ריקי רוביו, אבל הגארד לא מצליח להרשים בינתיים העונה עם 8 נקודות ו-8 אסיסטים למשחק, ודומה שהוא מתקשה להשתלט על הקצב של הקבוצה.

הימור: הקליפס ב-5.

 

לפוסט הזה יש 160 תגובות

  1. המשחק של הקליפרס נראה לי בעיקר תלוי בפלטון. אם הוא מצעלה כפי שראינו ממנו משחקים השנה, אז באמת הקליפרס ינצחו.
    המשחק של הניקס ווושינגטון, בשביל הניקס הוא בעל חשיבות עצומה. אם הם מנצחים הם נשארים בתמונת הפלייאוף. שתי הקבוצות בבק טו בק, אבל הניקס בבית אחרי נצחון חוץ מרשים, והקוסמים בחוץ אחרי נצחון בית סבבה. ממש לא יהיה קל לניקס, אבל הם יותר צריכים את הנצחון הזה.

  2. תודה אחלה פריוויו.
    אין ספק שגרין מוסיף צבע לליגה, אני מתחיל לאהוב את הבחור, עם כמה שאני שונא את הקבוצה שלו.
    גם הריב בין ווסטברוק לדוראנט ענק. הליגה צריכה כאלו דברים. רק נשאר לקוות שאוקלהומה יתחזקו (נו דראגץ' בחיאת תגיע לשם) ויפגשו עם גולדן סטייט בפלייאוף. (כדי להפסיד לרוקטס בגמר המערב 😉

    1. לאחרונה יש לי תחושה חזקה שדוראנט,שידוע בתור שונא מדיה ותקשורת,ביחסים טובים עם ווסטברוק והם עובדים על כולנו בעיניים

      1. אני דווקא מקבל את התחושה שכל השנים ההצגות של דוראנט שהוא לא אוהב את התקשורת היו יותר בשביל להתחבב על ווסטברוק , הוא מאוד פתוח עם התקשורת וזורם איתם מאז שהגיע לגולדן סטייט.

  3. דריימונד גרין חתום – לשיטת גולדן סטייט והחמור במו אוזניו – על אם כל הצ'וקים. על חורבן אגדת קבוצת ה-9-73.

    במילים אחרות, האיש הוא הלוזר הגדול של ה-nba, ומי שהוריד לטמיון מאמץ של עונה היסטורית ופלייאוף קשה. ואחרי שכבר קיבל התראות בגמר המערב.

    הנרטיב על הלוחם המופלא והאישיות המגניבה הוא קצת מסך עשן מעל העובדות הצורבות. חחחח, גרין עשה חיקוי של לברון! המממ – לא ממש.

      1. לפעמים אתה בית שמאי (כמו בנושא הפרשנות לצעדים),
        לפעמים אתה בית הילל (כמו הפרשנות לעבירה של גרין).

        בהתחלה, זה קצת דיכוטומי, אבל אז הבנתי –
        אתה בית ה-ללל…

        1. לפעמים חשבתי שאתה מבין שאף פעם לא התייחסתי להרחקה של גרין כדבר שהכריע את הסדרה נגד הווריירס

          ובקשר לללל, תרד מזה, אתה יודע טוב מאוד שאין לי חצי דבר נגד לברון. אם לאחד מאיתנו הטייה שנובעת ממשהו שנוגע ללברון זה לך שהחל מהרגע שנשבר לך מהללל התחלת להגן עליו ולהצדיק אותו בחוסר אובייקטיביות משווע.

          1. חבל לקחת ללב,
            זה נכתב בבדיחות הדעת.

            לתחושתי, ככל שזה נוגע לגולדן סטייט, יש לך weak spot.

            אני באמת לא חושב שהשופטים, או הליגה, הכריעו את הפיינלס לטובת גולדן סטייט. צפיתי בכל דקה בסדרה, וטעויות שיפוט היו ל-2 הצדדים.

            הקבוצה שיכולה לראות את עצמה מקופחת היא אוקלהומה, שבדיעבד, היא הנפגעת הגדולה ביותר. הן בטווח הקצר, והן בטווח הארוך, מחוסר האחידות שבקבלת ההחלטות.
            (כמו שמתן כתב, אם גרין לא מורחק ל-2 משחקים, יש בהחלט מצב שה-NBA נראה שונה לחלוטין.)

          2. כנראה שיש לי גם weak spot למאבס 2006 ולסאנס 2007 או שאולי הweak spot שלי הוא למשהו אחר.

            כאשר אתה כותב 'טעויות שיפוט היו לשני הצדדים', אתה מראה שאתה כלל לא מבין את נקודת המבט שלי ואת הטענות שלי בגינן אני מתלונן.

    1. אני די מסכים עם סוסמסום. לגרין אסור היה להיות מורחק, והוא היה במצב מאוד עדין, ולא הצליח לשלוט בעצמו. וזה בפירוש היה גורם מרכזי בהפסד.

      1. חשבתי על זה לא מעט, כי אני מאד לא אהבתי את ההרחקה בזמן אמת, אבל… האם היתה שם עבירה בלתי ספורטיבית? חדמ"ש שכן. האם מקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשיטת הנקודות, כל שכן לבדוק השפעת כל עבירה על ענישה מצטברת? חדמ"ש שלא. כל מה שמקבלי ההחלטות עשו זה לתת לגרין עבירה בלתי ספורטיבית שהגיעה לו. וואלה, גם אני לא מת על התוצאה, בלשון המעטה, אבל בתכלס מקבלי ההחלטות עשו בדיוק את מה שהם היו צריכים לעשות. למען האמת, אם היו עושים את מה שהם צריכים לעשות, הוא היה מקבל ב"ס 2 נגד OKC ונעדר ממשחקים 4-5 (את 5 ג"ס ניצחו).

        1. הבעיה שלי עם ההרחקה הייתה בדיוק הנקודה שסיימת את התגובה.היו חייבים להרחיק אותו בסדרה מול אוקלהומה ברגע שלא עשו את זה וכן הרחיקו אותו מול קליבלנד כאשר המטרה הברורה היא להאריך את הסדרה זה מה שעיצבן אותי כל כך

        2. נכון.
          באותם שני מהלכים של הליגה היא הוכיחה שהיא מחויבת לאחד משני הנראטיבים הבאים, כאשר השני הוא היותר קונספירטיבי:
          – אורך סדרות ומתח על פני ספורטיביות.
          – קליבלנד > גולדן סטייט > אוקלהומה.

          דרך אגב, חדמ״ש?

      1. לא לדעתי.

        אבל –
        *הוא-עצמו*, והטון השליט של אוהדי גולדן סטייט אומר:
        אם דריימונד לא היה מורחק – היינו סוגרים את הסדרה במשחק מס' 5.

        אז מה שנקרא – הוא והם מושתקים מלהגיד שגרין איננו צ'וקר.

  4. לא זוכר איפה מישהו כתב לגבי KD ל-MVP ולא היה לי זמן להתייחס, אז מנצל את המשבצת הזו. ייתכן ש-KD השחק המצטיין העונה, אך כפי שדרשתי בעבר אין חד-חד ערכיות בין מצטיין ל-MVP. קשה לי לקבל טענה ששחקן שהגיע לקבוצת העונה הסדירה הטובה בהיסטוריה ולשוויון דקה מאליפות וכן שמרה על נכסים המשמעותיים ביותר (חמישייה וספסל) הוא בעל הערך הגבוה ביותר, קל וחמר כשהקבוצה לא עושה דברים מיוחדים יחסית לעונה שעברה. הערך של הארדן ווסטברוק (לרבות הרכיב הנמוך יותר שהם מקבלים על ביצועי הקבוצה) גבוה משלו. לדעתי גם של לברון, אבל זה לא כזה משנה, כי גם KD וגם לברון לא מעט מאחורי השניים האחרים.

      1. לג'יט. זוכר את שיטת הקומות שלי? אז שלושתם באותה הקומה (מתחת לשני הרכזים). כל צמד מתוכם יהיה ראוי. שיטת הבחירה היא הדבר היחיד שימנע משלושת להיכנס, זו העונה השניה ברציפות.

    1. אני כתבתי, וסה"כ טענתך מובנת לחלוטין.
      אבל אני טוען הפוך – באחוזי שימוש ובקבוצות עם פחות כישרון קל להציג מספרים סטטיסטיים דמיוניים. אני באמת ובתמים מאמין שעם usage הזוי של 40+, דוראנט היה שובר שיאי קליעה של שנים.
      אני הייתי בוחר בדוראנט ל-mvp, אבל אני משוחד כי הוא השחקן שגרם לי לחזור להיות אובססיבי ל-nba אחרי שנים של הפסקה. בחירות בראסל ובהארדן לפניו נראות לי אפשריות ולגיטימיות, לברון וקוואי הרבה פחות.
      אגב, אם הרוקטס והרעמים ימשיכו בהפסדים, והלוחמים (שעוד במגמת שיפור) יעשו +70 או ישברו את שיא ה-33 האגדי, דוראנט יקבל את ה-mvp לדעתי, בלי קשר לסטטיסטיקות של המתחרים.

        1. התכוונתי שיא ה-33 נצחונות ברצף של הלייקרס מעונת 71-72 כמדומני. לדעתי השיא, שנחשב לבלתי שביר, יישבר ע"י הלוחמים בשנה שנתיים הקרובות.
          אגב, מסכים שהסיכוי ששיא 73-9 יישבר נמוך, אבל עדיין חושב שהם יגיעו ל-70 נצחונות. אגב, אם ההימור שלי למאזן של 50-6 של הלוחמים לפני הפלייאוף יתברר כנכון (יש סיכוי, לוח המשחקים די נוח), אז פתאום הגעה ל-72 נצחונות תיראה אפשרית.
          בכל מקרה, הגמישות שמאשרים ארבעה אלסטארים בשיאם היא בלתי הגיונית. כעיקרון גם אם אחד או אפילו שניים במנוחה (מה שסביר שיקרה החל מאמצע מרץ), עדיין הלוחמים פייבוריטים מול כמעט כל הקבוצות.

    2. מסכים מאד.
      יש הגדרה מילולית לMVP ויש הגדרה בפועל לMVP ואז גם יש פוליטיקה.

      בהגדרה המילולית, בעיני לאורך השנים האחרונות, לברון ופול הובילו את המירוץ ביי פאר.

      השנה זה כבר לא נכון. הארדן, לאונרד, לברון, פול ווסטברוק בעיני כולן בחירות ראויות ל"שחקן שמביא את הערך הכי גבוה לקבוצה שלו" (לא לשחקן המצטיין).

      אגב, בעיניי, הסדר שרשמתי זה כרגע גם הדירוג הפנימי.

  5. פריוויו מעולה נהנתי לקרוא. מפתיע שביום שבו משחקות קליבלנד סן אנטוניו וקליפרס המשחק שעל הנייר צפוי להיות הכי מעניין הוא דווקא זה של ניו יורק וושינגטון.

    1. דווקא לדעתי לא כזה מפתיע… אם יש בליגה צמרת רזה ובטן שמנה – הסיכויים למשחק מעניין יהיו לרוב לקבוצות הבטן, לא…?

      1. מספיק שאחת מהן הייתה פוגשת את אחת מהקבוצות בבטן של הליגה כמו שאתה אומר וזה היה המשחק המרכזי של הערב, הבעיה שכולן משחקות נגד קבוצות תחתית.

        1. עם זה אני לא מתווכח. למרות שלקאבס יש כישרון לשחק משחקים צמודים עם קבוצות תחתית צעירות שרצות. סביר שהערב זה לא יקרה בבית אחרי המפלה אבל לך תדע.

          באחרים אני גם יכול לראות פוטנציאל לתחרות אבל בגדול לא אופטימי.

          1. נקווה, או לפחות אני מקווה, שפיניקס יוציאו להם את המיץ היום. לברון סוף סוף מתאמץ העונה טיפה לפני הפלייאוף

  6. תודה על האיזכור לדדמון… אחלה פוטנציאל. נותן אחלה בק-אפ לגאסול. היתרון בדדמון הוא בשוני שלו מגאסול וביכולת שלו להיות יעיל יותר במשחקים אחרים. בכלל הקו הקדמי של הספרס מהספסל כל-כך מגוון וכיף לצפיה עם דייויד לי האהוב וברטאנס המוכשר. חבל שהקו האחורי לא עומד בסטנדרט שהקו הקדמי מעמיד לו (למרות השיפור המסוים של פארקר בשבועיים האחרונים).

  7. במשחק המעניין ביותר (על הנייר), נותן את האדג' לניקס. השמיכה הקצרה של וושינגטון צריכה לשלם. וגם עוד יותר בלגן במזרח. למה לא.

    שנחכה לפוסט נפרד על סקרמנטו אחרי רודי גיי?
    כמה זמן זה התאוששות מקריעה באכילס – אם בכלל, בגיל 30 פלוס?

    1. היות והאבחנה היא קרע של גיד אכילס, אז הוא גמר את העונה.

      זמן ההחלמה מפציעה שכזו משתנה מאתלט לאתלט, בגלל שישנה השאלה של היקף הקרע, סוג הניתוח (פתוח, או מילעורי), ויכולת האינדוודואלית של האתלט להחזיר את טוח התנועה הקודם של הגיד.
      לכן בפציעה שכזו הרבה מאוד פעמים בין ההערכה המקורית שמפורסמת, לבין זמן ההתאוששות בפועל, יש פער גדול.

      1. במקרה וזו פציעה קשה הסיכוי שיתאושש אפסי, זוהי הפציעה הגרועה ביותר לטעמי בספורט כמעט ואין שחקנים שהתאוששו ממנה (בלי להיפגע באופן עצום ביכולת)+ שחקן בן 30 .

    1. לאחק בדיקה מעמיקה, להלן דוח המבקר:
      אל תיגע לנו בעראק מזמן הפך לקאלט. הם נראים אחלה להקה להופעות אבל כל הבלקן ביט הזה פחות בא לי טוב באוזן בבית.
      6.5 בסולם אפלטון

    2. וואו דור, בדרך כלל אני לא שומע את המוזיקה שאתה שם כי אני צעיר ולא מבין במוזיקה הלועזית. אבל הפעם הפצצת עם שממל, מהלהקות היותר טובות!!
      ואחלה פריוויו.

  8. קצת חבל על רודי גיי. דווקא כשהוא תכנן לצאת מהחוזה ולפתוח אפיקים חדשים הוא לא יוכל לקחת את הסיכון ויאלץ להמשיך עם החוזה הנוכחי. הוא כנראה יפסיד מזה לא מעט כסף. אני מקווה שכספי לא ידפק מזה

  9. מילה על ראסל ודוראנט :
    הקרע ביניהם עמוק ומהותי – דוראנט בעזיבה שלו סגר את הגולל על הסיכויים של ראסל לטבעת. מבחינת ראסל הוא עשה זאת רגע לפני שהגיעה הטבעת ולכן זה כל כך מתסכל. זאת ועוד, כולם מבינים, גם ראסל, שדוראנט עזב על רקע אישי-מקצועי לחלוטין ! הוא בחר להיפרד מראסל כי הוא לא רצה להמשיך לשחק הירו בול עד סוף הקריירה וההליכה דווקא ל-ג"ס קבעה שראסל לא יקבל הזדמנות אמיתית להיאבק על הטבעת. במילים אחרות דוראנט פגע ישירות בקריירה של ראסל; במילים קשות, הוא תקע לו סכין בגב.
    הקטע הכי עצוב כאן, הוא שדוראנט עשה את ההחלטה הנכונה. אי אפשר לבוא אליו בטענות. יותר עצוב מזה היה לראות את שניהם הלילה מחליפים מילים – שני חברים לקבוצה במשך 8 שנים (!!!) שאפילו לא לוחצים ידיים. מי ששיחק בקבוצת ספורט תחרותית יודע שאת ה-"טים-מייטס" רואים יותר מאשר את האישה ואת הילדים. טרגדיה יוונית.

    1. לא מבין את ה"תקע לו סכין בגב" ודוראנט פגע ישירות בקריירה של ראסל. ממתי השיקולים של שחקן מבחינת הקריירה שלו היא איך זה משפיע על שחקנים אחרים? האם כאשר רונאלדו עזב את מנצ'סטר יונייטד לעבור לריאל הוא פגע בקריירה של אילו ששיחק איתם שנים? האם זה בכלל היה צריך להוות שיקול מבחינתו? האם ב NBA זה שונה מכל ספורט תחרותי אחר? כמו שציינת, נמאס לדוראנט ההירו בול, רוצה ליהנות מהמשחק ורואים כמה הוא נהנה בווריורס ופאק ראסל.

      1. הוא לא עשה זאת בכוונה, זאת הייתה תוצאה עגומה של המהלך שלו וכך לדעתי ראסל רואה את זה, כמו סוג של בגידה. באופן פיוטי וברוח הטרגדיה היוונית – ראסל שילם את המחיר על חטא הגאווה (היבריס). הוא לא הסכים לתת לדוראנט את המקום הראשון בקבוצה – בפועל, הוא היה צריך לדאוג שדוראנט יזרוק כפול ממנו, ולא עשה זאת.

    2. אחרי 42 משחקים ניתן לאמר :
      1. נא לא להשתמש בביטוי "סכין בגב"
      2.כואב מאוד הלב על מה שהיה יכול וצריך לקרות כלומר כמה אליפויות
      ל-OKC ולא קרה .
      3.אם עד העונה חשבתי שראס/ברוקס/פרסטי אחראים אני עכשיו מוסיף לרשימה עוד שניים :
      קליי בנט : הארדן אמרנו ?
      KD עצמו וזה השחקן החביב עלי ביותר בדור הזה .
      הטענות על ההירו בול וכו ברורות ומקובלות .
      אבל , איפה היתה ההגנה הזאת ברמה של DPOY בשנים ב-OKC ?
      מה זה קשור להירו בול ולסגנון של ראס ?
      אם הוא היה מתפקד ככה , היה אפשר לבנות את הסגל אחרת לגמרי .
      לא היה שום צורך במומחה הגנתי שגורם לזה שמשחקים 4 נגד 5 בהתקפה . אם מישהו פה יכול להסביר את זה אני אשמח לקרוא .
      גילוי נאות , כרגע אני מאוד רוצה שגולדן תזכה אבל רק כדי ש-KD סוף סוף יזכה בטבעת וגם בהכרה .
      אבל , בדיעבד הייתי מעדיף שיזכה בטבעת עם OKC , ואני כעת חושב
      שעם אולאדיפו בהרכב , וקוין וראס מממשים את הפוטנציאל שלהם יותר טוב , זה היה מאוד אפשרי . ( אחרי עסקת הארדן ב-2012 חשבתי שזה לא יכול לקרות ולכן עדיף ל-KD לקחת את כשרונו למקום אחר )

      לדה שוט – האם היית שחקן מקצוען ?

      1. כתבת יפה, מסכים עם הדברים. הייתי שחקן בליגות השניה והשלישית שגם זכה להתפרנס מזה (אבל לא על חוזה מקסימום). מקצוען בישראל היא מילה גסה…

      2. כמוך כמוני- הערך של טבעת בOKC היה כפול ומשולש מהערך של הטבעת במידה ויזכה עם גולדן סטייט. בקשר להגנה שלו, ניצנים להגנה הזאת נראו בפלייאוף האחרון, כשבסדרות נגד הספרס וגולדן סטייט הוא חסם וחטף בכמויות ושמר מעולה על הפרימטר. דוראנט התחזק מאוד מאז שהגיע לליגה, הוא אמנם די רזה אך הוא כבר לא המקלון שהיה כשרק הגיע, מה שמאפשר לו עכשיו לשחק בחלק מההרכבים כ4, ולכפות על הצבע עם המוטת 50 מטרים שלו.

        1. דוראנט שומר מעולה, וברוקס מאמן הגנה מעולה. גם בOKC, ולא רק בפלייאוף, ולא רק בשנה שעברה, הוא נתן הצגות הגנה ברמות הכי גבוהות. אנשים פחות שמו לב לזה כי התמקדו להסתכל על ההתקפה המדהימה שלו.

      3. אוקלהומה החדשה שנבנתה עבור KD היתה הפייבוריטית לאליפות.

        ראסל-אולדיפו-דוראנט-סבוניס-אדאמס זו חמישיה מבהילה, קודם כל בהגנה, וכמה חבר'ה שיודעים לעשות סל. עם רוברסון שעולה לאקסטרה לחץ וקאנטר עבור אקסטרה סקורינג.

        file under "what if OKC" part2

  10. נתי הגזמת טוב שאא אשך ואפלטון
    החזירו לך בסאטירה אלו 2 אנשים שכולם רואים בשקיפות
    יותר מפוליטקאים שיכולים לרקוח קונסיפרציות.

  11. דריימונד גרין הרס לפרנסיסקנים עוד בעונה הרגילה
    אגו מנייק של להשיג השג מטופש שאף אחד לא יזכור
    ולפצוע ולשחוק את קארי, לקראת הפלייאוף,
    הוא האכילס של גולדן

  12. רבין שעייה יוסיפון שובבני, יש לך אובססייה אליי מאז שנרשמו
    תגובות ברמה ירודה לפני שנים, לא אני אלא חבר כתב אותם,
    התנצלתי כאילו שזה אני, עברו שנים ואתה זוכר את זה,
    אני יכול להביא לך את החבר, הבעיה שהוא יאכל לך כליה עם כפית
    ועלול להשאיר אותך נכה, ואז מי יהיה הטרול, פיקה הימנית בברך
    וצליעה קלה לכל החיים. (זה כמו כישוף ברך ימין תגמר אצלך)
    הוא גם יכול למצוא אותך, יש לו אמצעים
    אבוי אם הוא יקרא אותך במקרה, אני לא אומר לו בשום פנים
    ואופן. אבל בגלל שהוא לפרנסתו מוצא אנשים מפוקפקים
    ובגלל שאני הבן אדם היחידי שהוא סומך עליו בעולם.
    הוא באמת מפלצת, רק מלראות אותו תאבד את ביציך.
    הקיצר קיבלת יחס והסבר, אחרי שנים שלא.
    תיטפל אלי בסדר אך אם תציק לאנשים אחרים כאן,
    נגיע אליך ותעבור שיפוץ כללי.
    הייה שלום אני מרחם עליך, ואם תשמע רעש קל מאחוריך
    החזרתי תשובה אחרי תקופה של התעלמות.

  13. 1:מישהו שמע על פאו גאסול,
    השם מצלצל לכם כי באמת היה שחקן כזה,
    2:מה פתאום הוא לא קיים
    1:זה כישוף של פופ להעלים אותו עד הפלייאוף
    2: אל תבלבל תוואבוס אין אחד כזה
    כולל קוואי אחד המדהימים בליגה שפופ הרחיק
    מהמירוץ לMVP

    1. החמישייה הפותחת במערב:
      קרי
      הארדן
      דוראנט
      קוואי
      דיוויס
      החמישייה הפותחת במזרח:
      אירווינג
      דרוזן
      באטלר
      גריק פריק
      לברון
      ואגב, זאזא במקום ה6 בין הקו הקדמי מבחינת ניקוד משוכלל של הצבעות האוהדים, המדיה והשחקנים. גרין ותומפסון גם בפנים ויעלו מהספסל. לא ברור מה יהיה עם זאזא בסוף, אבל פוטנציאלית, יכולה להיות פה קבוצה שכל החמשייה שלה אול סטארים (היה בכלל דבר כזה אי פעם?)

  14. המשחק בין דאלאס למיאמי נוראי, קליבלנד גמור והבחירות לאולסטאר בדיחה עצובה. האולסטאר עצמו נהיה אירוע מגוכח שחייב לבטל או לזכות בייתרון הביתיות את הקבוצה (בדומה לmlb וחבל שבוטל העונה).

  15. הדיקטטורה של גולדן סטייט רק מתחילה, לקראת השנים הקרובות.
    הדור הצעיר אוהב לעמוד מאחורי הכי חזק, וכמה שיותר פעמים. "שושלת". מכבי עלית תל אביב.

    סנונית ראשונה – ההצבעה לאולסטאר.

    סטף קארי במקום ראסל ווסטברוק. הגארד השני הוא הארדן.
    ווסטברוק נבחר מס' 1 הן בהצבעת המדיה, והן בהצבעת השחקנים. ביחד 50% מהשקלול. אבל "טעם הקהל" בחר את הדארלינג, וזה מסתבר שובר השוויון.
    יצטרפו אליהם דוראנט, קוואי ו-ad.

    במזרח: לברון, יאניס, באטלר בפרונט, אירווינג ודרוזן גארדים. דרוזן בשובר שווין על איזייאה תומאס.

    אם רק "טעם הקהל" היה קובע, אז אמביד, די-ווייד וזאזא פצ'וליה היו פותחים בחמישיה. אבל בחירת השחקנים + המדיה הוציאה אותם.

    האולסטאר עם הכי הרבה בחירות קהל הוא לברון, ושני כמובן קארי.

    המחליפים, 7 שישלימו מכל צד את הרוסטר, ייחשפו ב-26 בחודש. מניח שאת הנוכל הגרוזיני – סליחה, גיאורגי – לא נראה שם. אבל עוד שנה-שנתיים במפרץ והוא יהיה כבר אולסטאר לגיטימי.
    ככה זה בדיקטטורות: תחזור על שקר הרבה פעמים והוא לבסוף ייחשב אמת.

    וראסל יעלה מהספסל. ככה זה, מגיע לו. אוקלהומה נעשתה הרבה יותר חלשה השנה. לא?

  16. בחירה ראויה. חוכמת ההמונים עוד לא איבדה זאת סופית.

    לכל מי שיש בעיה עם הבחירה, מוזמן לנסות להרכיב גלגל חמישי בפאזל מושלם.

    טריפל דאבל מיי אס. עם כספי פותח בקינגס, הצ'יטת נינג'ה לא רואה פלייאוף. מטקות בקיץ על קוצו של יוד.

  17. ניחוש מושכל לגבי 7 המחליפים באולסטאר:
    מזרח: אייזיאה תומאס, קייל לאורי, ג'ואל אמביד, קווין לאב, ג'ון וול, פול מילסאפ, קמבה ווקר/פול ג'ורג'.
    מערב: ראסל ווסטברוק, מארק גאסול, דריימונד גרין, דמרכוס קאזינס, קליי תומפסון, דיאנדרה ג'ורדן, למרכוס אולדריג'/ גורדון הייוורד. לא מכליל את כריס פול כי הוא ממילא פצוע.

    1. שכחת את זאזא.. אנחנו רוצים את זאזא.. אנחנו הרוב.. ופה זו דמוקרטיה.. לא דיקטטורה מזרחית.. מהמזרח הרחוק.. תוציא את קאזא ותכניס את זאזא.. זאזא הוא אולסטאר.. אנחנו הרוב.. בחירות דמוקרטיות… פה זו לא דיקטטוריה.. פה זה לא צפון קוריאה שרודמן יכול ללכת על הדשא ככה חופשי ולקיים מטווח ברווזים ליד אגם קפוא באשמורת הבוקר עם האזרח מס' 1.

      1. כן כן, העולם השלישי מתנדב לוותר על כסף כדי להיות סמרטוט רצפה עבור הברונים של ההייטק מהחוף המערבי ולהרגיש "מקובל". ייתנו לו טבעת!
        what a wonderful world

          1. אל חשש, הליג פאס לא יחודש, עד להיעלמות ה"שושלת" של יוסיפ זאזא סטאלין (חוכמת ההמונים מגרוזיה!), הייט-אשברי, סטף וסטפי גראף (כולל המעריץ הדוקר), קווין דוראנט (אפרופו סכין בגב), החמור גרין, דיוויד ווסט ופי הטבעת, וכל הטוב שלכם, שם ב"רוראקל".

            אין עניין – אין כסף. תישארו לבד ותשחקו גאגא. נחזור, כמו הגרניקה לספרד, רק עם מותו של העריץ.

    2. רק שלא ידחפו את כרמלו אנתוני ודווין וויד למחליפים.אפרופו הטענה שלך לחוכמת ההמונים אני לא יודע את התוצאות הסופיות של הקהל אבל פעם אחרונה שבדקתי דווין וויד היה במקום השני אחרי איירוינג בגארדים ואפילו במזרח חסר הכישרון זה עדיין מופרך שבגילו ובתפקודו הוא לפני דרוזן אייזה תומאס קמבה ווקר וול ועוד כמה גארדים שהרבה יותר טובים ממנו

      1. נראה לך שאני הולך לקחת אחריות על טיפשותם של מיליונים..

        תרנגולות וגרגירים. זה כל הסיפור

  18. אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהאולסאר עניין אותי, או שצפיתי במשחק.
    הגאורגים רוצים זאזא, והם הטריחו עצמם להצביע?
    שישחק.

    1. כן האולסטאר משעמם.אני כמעט אף פעם לא צופה במשחק עצמו רק יום לפני אני אוהב את תחרויות השלשות וההטבעות

  19. 🙂 🙂 לטריפל דאבל והממזר אנשי השנה של ההופס
    סומסום עם הנוכל הגרוזיני סליחה הגיאורגי,
    צחקתי בקול, אתם קוראים

  20. לראשונה העונה, לברון במשרה מלאה ב-PF.

    זה עלה בהפסד בקרב על הרב' (14 – 4 לסאנס ברב' ההתקפה), אבל צריך לזכור שהסאנס הן אחת מקב' הרב' הטובות בליגה.
    זה גם אפשר לקבוצה לקלוע 19 שלשות ב-44%

  21. *קורעים
    בהמשך לגיא ולכתיבתכם מצטייר לי מין בוראט כזה
    הזאזא פסוליה פאצ'וליה הזה,
    בקרוב סרט פרודיה נונסס סאטירה מונטי פייטונית
    על ההתפחלות הגלויה ביותר אי פעם לאולסטאר ובכלל

  22. הבחירות שלי לאולבטאר באתר הנבא השתנו קצת מהימים הראשונים של ההצבעה עד שנתפסתי בשבועיים האחרונים על

    מערב

    קרי
    ווסטברוק
    דוראנט
    לאונרד
    דייויס

    מזרח

    איירוינג
    דרוזן
    יאניס
    לברון
    אמביד

  23. לברון ג'יימס עם 21 נק' (8/12 מהשדה) 15 אס' ו9 ריב' 2חס' וחטיפה. כרגיל לא רודף בצורה אובססיבית אחרי ה td כמו שחקנים ידועים 31 משחקים לברון היה רחוק אסיסט או ריבאונד מtd!

  24. אני קולט מהבוקס סקור שפאו גאסול לא משחק, ואז מתברר שהוא שבר אצבע ביד שמאל במהלך החימום למשחק, והוא כנראה יחמיץ תקופה לא קצרה.

  25. כואב הלב על רודי גיי.
    קרע מלא בגיד אכילס,
    פציעה שקשה מאוד לחזור ממנה, בטוח שלשחקן שהכוח המתפרץ היה חלק מהותי ממשחקו.

  26. אני זוכר שבפריוויו שלפני תחילת העונה, היו מי שזלזלו בספסל של הספרס בכלל, ובדייויד לי בפרט.
    הלילה, שוב, הוא מוכיח שהוא יכול עדיין לעשות צרות לכל קבוצה שהיא קצת רכה בצבע.
    חכו ותראו, הוא עוד יאכיל מרורים את הקבוצה מהמפרץ.

  27. התבוננות מעמיקה בסגל האול סטאר מעניינת מאוד.
    בעיקר – בחירות השחקנים.
    398 שחקני NBA הצביעו, והדבר הברור ביותר –
    לא אוהבים את שחקני גולדן סטייט.
    קרי נבחר שלישי בין הגארדים (אחרי ווסטברוק והארדן),
    תומפסון שמיני.
    ובעוד דוראנט נבחר ראשון מבין הגבוהים, גרין נבחר 9.
    (פ'צ'וליה זה הבדיחה הבאמת גדולה, בגלל שהוא זכה ל-19 קולות של שחקנים. ככל הנראה, כל הסגל של גולדן סטייט…)

    "האוהדים" בחרו בדוראנט ראשון, פאצ'וליה שני, גרין חמישי בין הגבוהים,
    ובקרי ראשון, תומפסון רביעי בין הגארדים.

  28. נקודה מעניינת אחרונה –
    הצבעת התקשורת:
    ווסטברוק 93, הארדן 91 – מקומות 1 ו-2 .
    התקשורת היא זו שתצביע בסיום העונה לזוכה ב-MVP.

  29. ניצחון ראשון העונה למינסוטה במשחק שהסתיים בהפרש של 4 נק' או פחות.
    עד הלילה המאזן שלהם במשחקים כאלו היה 0 מ-10.
    (ESPN)

  30. כל כך הרבה כישרון במינסוטה,
    אבל כל כך הרבה טעויות של טירונים.
    לדוגמה – 10 שניות לסיום, ההתקפה תקועה, ושעון ה-24 מתקרב לסופו.
    מה עושים מינסוטה?
    מוסרים לטאונס 2 שניות לסיום ה-24, כאשר הוא מכוסה, לניסיון שלשה.
    הנקודה היא ששמר עליו קראופורד – תנועה מהירה שלו לצבע הייתה מסדרת למינסוטה 2 נק' קלות.

    אני חושב שהרבה מהאשמה היא על תיבודו.

  31. מיאמי עם שני ניצחונות רצופים. יש אליפות!

    החוזה של טיילר ג'ונסון ירדוף אותו עד הפרישה, אבל ביחס לעצמו הוא מצדיק אותו. 14.2 נקודות למשחק עם 4 ריב' ו-3 אס' ב-31 דקות זה יפה מאוד.

  32. דראגן בנדר במקום הראשון בטופ 10 של מהלכי הלילה! הישג נדיר לרוקי ואחד השחקנים הצעירים בליגה שכבר בעונתו הראשונה מראה את יכולותיו בליגה הטובה בעולם. אמש סיים עוד משחק מצויין עם 1/5 מהשדה(כולם זריקות חופשיות ל3) אסיסט וריב' ב18 דק' שמצטרפות לעונה מצויינת של הקרואטי שקולע 3.3 נק' (33% לשלוש לרוב זריקות חופשיות) ולוקח 2.2 ריב'

  33. אין שום בעיה עם קרי באולסטאר. זה מה שהקהל רוצה. ווסטברוק יהיה מתוך בחירת המאמנים. זה סבבה שיש ממוצע של טריפל דאבל אבל על זה ווסטברוק משחק. הרי אם לא היתה מדידה כזו ווסטברוק לא היה מנסה להגיע לממוצעים האלו מה שאומר שזו לא סטטיסטיקה 'טבעית'.

    קרי מראה כמה הוא גדול מראס בכך שהוא מאפשר לסופרסטאר נוסף לא רק לשחק איתו אלא אף לשפר את הסטטיסטיקה וגם להיות השחקן המוביל.

    ראס בינתיים מוביל את okc למקום ה שביעי ואתם תראו שמהר מאוד יימאס לו להוביל לבד. הבעיה שזה לא שחקן שמאפשר לסופרסטאר אחר לשחק לצידו.

  34. ודאי שיש בעיה, גדולה, עם בחירת קארי לאולסטאר.
    כי זו קביעת השחקן *הטוב* ביותר. לא האהוב ביותר.

    רוצים? שיעשו קטגוריה נוספת: "חביב הקהל". כמו בתחרות מלכת היופי. זה גם אחלה תואר משתלם. מפרסמים לא יפסחו עליו.

    אבל אולסטאר הם הכי טובים.
    והתוצאות מוחצות.

    מאלפת במיוחד בחירת המדיה (שתי בחירות):
    ווסטברוק, 96.8 אחוז
    הארדן, 94.8
    קארי, 6.2

    קונצנזוס מוחלט. גם בחירת השחקנים עצמם מגלה פער בולט מאוד בין שני הגדולים לבין קארי (63-149-167) והבאים בתור, אם כי זה לא פה אחד ואפשר להבין – שחקני הקבוצה שלך, לפחות, ייתנו לך כרית בטחון.

    אז אם העניין הוא, שני הגארדים הטובים במערב – נעשה כאן עוול. ואם תגידו שממילא הכל מסחרה – אז גם כל הדיון, כל ההצבעה ובעצם כל האירוע נטולי טעם.

  35. כבר במחצית הראשונה נראה היה לי שמינסוטה במצב לנצח. לא התפלאתי כשהתעוררתי בבוקר וראיתי שזה אכן מה שקרה.
    מגיע לכרמלו שישחטו אותו על כיצד הוא הפסיד את המשחק בסוף. מייקל ג'ורדן ב-ח-י-י-ם לא היה לוקח ג'אמפ תחת שמירה במקום כניסה לסל לסל או פאול, עם 4 שניות לסיום.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט