התחלנו עם ילידי 98' והפעם נמשיך לשנתון הצעיר בשנה.

את ילידי 1999 יצא לי כבר לראות בשתי אליפויות. הראשונה, אליפות אמריקה לקדטים (עד גיל 16) לפני שנה וחצי, שבה הנבחרת הקנדית מתחה נבחרת אמריקאית עדיפה בגמר והפסידה בסוף, לא לפני שהובילה ב-15 הפרש במחצית. הפעם השנייה הייתה באליפות העולם עד גיל 17 בקיץ האחרון בספרד, שם הקנדים היו פייבוריטים ברורים להגיע לגמר קלאסי נוסף מול ארה"ב. אבל למרות שהביסו את רוב הנבחרות (כולל 30 הפרש מול צרפת, 40 הפרש מול אוסטרליה והדומיניקנים, ו-50 הפרש מול סין), הקנדים הפסידו במפתיע לתורכיה ברבע הגמר, ולכן סיימו רק במקום החמישי (ראוי לציין שהכוכבים הגדולים בצד הקנדי היו צעירים בשנה מהאליפות).

למרות זאת, מדובר בלי ספק בשנתון מוכשר מאוד, עם כמה שחקנים שלהערכתי יגיעו ל-נבא:

שימי שיטו. לא, לא שמעון. שימי (מבטאים סימי) הוא קיצור לשימיסולה. גבוה העתיד של הכדורסל הקנדי. פאוור פורוורד בגובה 2.08 עם מוטת ידיים של 2.15. חזק ואתלטי, עם גוף בנוי היטב, זריזות, כוח, ומוטור נהדר, ריבאונדר מצויין, במיוחד בהתקפה, שלא מפסיק להילחם. יש לו גם יכולת כדרור לא רעה וכניסה חזקה לסל, למרות שחסר שם קצת תחכום. לסימי יש גם ניידות גבוהה שיכולה להיתרגם להגנה טובה ברמות הגבוהות ויכולת להחליף בשמירה על קלעים. היה מעולה בנבחרת הקדטים הקנדית בקיץ 2015. אבל באליפות העולם האחרונה עד גיל 17 הקיץ, למרות כל התכונות הטובות, נראה היה שמשהו עדיין לא לגמרי התחבר ולא היתה לו אליפות טובה במיוחד. הסיומת מתחת לסל אם זו לא הטבעה מהדהדת (והיו גם לא מעט כאלו) לוקה קצת בחסר. גם הטאצ' שלו כרגע לא משהו; בהחלט לא ליאור אליהו. בנוסף, גם יכולת קבלת ההחלטות קצת בעייתית. נכנס לפעמים עם הראש בקיר, אפילו בימים שלא כל כך הולך לו. מצד אחד זה מראה על נחישות וביטחון עצמי, אבל היו משחקים שלדעתי הוא קצת חירב לקנדה הצעירה (בעיקר בהפסד המפתיע לטורקיה ברבע הגמר).

בסופו של דבר, עם עוד עבודה על הטאצ', על הקליעה מחצי מרחק, ובעיקר על קבלת ההחלטות, יש כאן פרוספקט מבטיח. מזכיר קצת את טריסטן תומפסון, בעיקר בלחימה הבלתי פוסקת, אבל עם יותר אפסייד התקפי. התקרה נראית לי משהו כמו אמארה – לא זה הנוכחי, אלא ההוא ששיחק עם נאש בפיניקס – ומכאן הכותרת לפוסט, אבל רוב הסיכויים כמובן שהוא לא יגיע לגבהים האלו. בהחלט נסתפק בטריסטן ת'ומפסון משופר. שיטו צעיר יחסית למחזור שלו (יליד נובמבר 1999) וכמו שזה נראה כרגע, יש לו לדעתי סיכוי טוב להיות וואן-אנד-דאן במכללות ולהפוך לבחירת לוטרי בדראפט של 2019 (אולי אפילו טופ-5 אם יצליח לשפר חלק מהחסרונות).

הנה וידאו מאליפות העולם בקיץ, שמראה שלמרות האליפות הלא מבריקה יש כאן פוטנציאל לשחקן אליט:

לוגנז דורט. קומבו גארד בגובה 1.93 ממונטריאול, שלא שיחק משום מה באליפות העולם (אני לא בטוח למה). דורט הוא טנק במצב דריסה תמידי. מזכיר לי קצת את מרכוס סמארט של בוסטון – חזק מאוד, אגרסיבי, ובעל מוטור עצבני. יש לו חדירה נהדרת ואתלטיות פנטסטית. כמו סמארט, יש לדורט פוטנציאל להיות בולדוג הגנתי בעמדות הגארד. אבל כמוהו, הפוטנציאל ההתקפי לרמות הכי גבוהות קצת מוטל בספק לאור הקליעה החשודה משהו משלוש והעובדה שהוא לא ממש פוינט גארד קלאסי. כשראיתי אותו בפעם הראשונה לפני שלוש שנים הוא שיחק עבור קוויבק באליפות הארצית ותופקד בכלל לא פעם כפאוור פורוורד בגלל היתרון הגדול בפיזיות והאתלטיות. מאז הוא בהחלט עשה הסבה מוצלחת לעמדת הגארד ומראה יכולות נהדרות ברמת התיכונים. הוא משחק בתיכון אמריקאי מוביל בפלורידה, וברוב המקרים מסיים כסקורר המוביל של הקבוצה שלו עם לפחות 25 נקודות למשחק. גם הקליעה מבחוץ בהחלט השתפרה. לא בטוח עדיין איך כל זה יתרגם בסופו של דבר למקצוענים, אבל מבחינת גוף, אתלטיות, אגרסיביות והגנה הוא כבר שחקן בוגרים של ממש. אני מאמין שהוא גם יגיע ל-נבא ואם ימשיך בקו השיפור הנהדר מהשנים האחרונות יש לו אפילו סיכוי להיות יום אחד שחקן חמישייה בליגה.

עמנואל אקוט. סמול פורוורד מוויניפג שבמניטובה. 2.03. אהבתי מאוד את מה שראיתי ממנו באליפות העולם עד גיל 17. ארוך ואתלטי, עם צעדים ארוכים, גוף בנוי היטב, קליעה נאה משלוש, חדירה לא רעה, ועושה רק את מה שהוא יודע (שזה לא מעט). בסיטואציה המתאימה הוא יכול לדעתי להיות יופי של שחקן 3 אנד די ב-נבא. בשביל זה הוא צריך עוד להתחזק, לשפר את האגרסיביות והיוזמה ההתקפית, וגם את השליטה בכדור וההגנה (הכלים לעשות את זה בהחלט שם). עוד אחד עם סיכוי מצויין לעשות את ה-נבא.

הנה אקוט באליפות העולם עד גיל 17 בקיץ האחרון:

איגנס ברזדייקיס. קנדי ממוצא ליטאי, כפי שניתן ללמוד מהשם. סמול פורוורד בגובה 2.03 עם קליעה מצויינת מהשלוש, חדירה טובה לסל ומנטליות של סקורר. באליפות העולם עד גיל 17 היה שני בסקורינג עם בערך 15 נקודות למשחק. החסרונות הבולטים שלו הם אתלטיות בינונית ומוטת ידיים קצרה יחסית (בכל זאת שחקן לבן). אלו הופכים אותו לשחקן הגנה בינוני למדי וגם מגבילים את הפוטנציאל ההתקפי לרמות הגבוהות. כרגע הוא קולע בערך 30 נקודות למשחק בפרפ-סקול שלו, שהוא אחד הטובים בקנדה, ועושה לא מעט נקודות בצבע עם ריבאונד והאסל. אבל הולך לפעמים עם ראש בקיר ואני לא בטוח עד כמה זה יעבוד ברמות הגבוהות יותר, שעבורן רמת הכדרור והכניסה לסל שלו לא מספיק טובות בינתיים. עדיין, הוא לא פחות (אולי יותר; בטח מבחינת קליעה) טוב מעמרי כספי כשהיה בגילו. גם הנתונים הגופניים והאתלטיים שלהם דומים, ונראה לי שאפילו האופי והנחישות, אז מי יודע.

דנילו ג'וריצ'יץ'. אז היה לנו ליטאי ועכשיו יש גם סרבי. אופייני ביותר לכור ההיתוך הקנדי (מי שמתמצא קצת בטניס הקנדי ידע על מה אני מדבר). פאוור פורוורד בגובה 2.03. ג'וריצ'יץ' הוא שחקן שיצא לי לראות די הרבה בשנים האחרונות (משחק כרגע בתיכון בקנדה) ומאוד אהבתי מה שראיתי ממנו. הוא שחקן חכם מאוד (ישחק בשנה הבאה בהארוורד, לאחר שעשה ריקלסיפיקיישן כיליד ינואר 99'), עושה את הפעולות הקטנות, והקליעה שלו משלוש ומחצי מרחק הן מהטובות שראיתי משחקן גבוה בגילאים הללו. גם האתלטיות טובה יותר ממה שנדמה במבט ראשון וראיתי אותו לא פעם מטביע על שחקנים אחרים או חוסם בהגנה (בכלל, שחקן הגנה לגמרי לא רע, למרות נתונים פיזיים בינוניים, בזכות חוכמת המשחק).

ועדיין, כפוטנציאל לעמדת הפאוור פורוורד ב-נבא הוא גבולי מאוד בגלל הגובה ובעיקר האורך המוגבלים (מוטת ידיים באיזור השני מטר). הוא מנסה לעשות הסבה לסמול פורוורד בזכות הקליעה הנהדרת מבחוץ, אבל לא נראה לי שזה מתאים לאופי שלו כשחקן (גם המהירות שלו מוגבלת). גם אם אכן לא יצליח להגיע ל-נבא, הוא יכול לדעתי להיות שחקן נהדר באירופה והקבוצה שתשים עליו יד תרוויח בגדול.

כשרונות מעניינים אחרים ילידי שנתון 99':

• קווינסי גרייר. סמול פורוורד גבוה (2.03) מקוויבק. סקורר דומיננטי מאוד (משהו כמו 30 נקודות למשחק בתיכונים). אתלט מצויין, ארוך ובנוי נהדר. נחשב לאחד המוכשרים בשנתון, ואין ספק שהפוטנציאל מעולה, אבל חייב להודות שלא הרשים אותי כל כך באליפות העולם, בעיקר מבחינת אינטליגנציית משחק.
• נואה קירקווד. גארד גבוה (בערך שני מטר) ומוכשר. צעיר לשנתון שלו (יליד דצמבר). קליעה טובה ונקייה. זריז ובעל צעד ראשון מהיר. משחק אלגנטי מאוד. מגן טוב שעושה קצת מהכל. לא הייתה לו אליפות עולם טובה. קצת פאסיבי לפעמים. אבל הכישרון מצויין. זכה הקיץ ב-MVP בטורניר כשרונות צעירים מאמריקה (לא כולל ארה"ב), שאורגן ע"י ה-נבא.
• ג'יילן לוולין. פוינט גארד (1.88) אתלטי מאוד (מהסוג שזוכה בתחרויות הטבעות). סקורר מצויין. חדירה נהדרת לסל. רגליים חזקות וג'אמפ שוט יעיל מחצי מרחק. אקטיבי ויוצר, אבל כרגע יותר לעצמו מלאחרים. מזכיר לי קצת את לינדל ווגינטון מילידי 98'.
• עמנואל בנדומל. עוד גארד גבוה (1.98) וארוך מקוויבק סיטי. אתלטי מאוד. סקורר טוב ושחקן הגנה מצויין. גם יכולת המסירה טובה.

מעבר לקנדים, מהשנתון הזה (1999) הייתי ממליץ לשים עין על מרווין באגלי, פורוורד שמאלי בגובה 2.11 שעושה הכל על המגרש. בעיני הוא נראה כמו הכישרון הכי גדול בגיל בתי הספר כיום, בכל גיל שהוא (למרות שצריך לסייג – ראיתי רק משחק אחד שלם שלו) ויש לדעתי סיכוי סביר שיהפוך לכוכב-על ב-נבא בעוד כמה שנים (אנתוני דייויס החדש?). ככה הוא נראה כבר לפני שנה, בגיל 16:

——————————————————————————————————————-

בפוסט הבא אכתוב על ילידי שנות ה-2000.  מבטיח שיש למה לחכות – The best is still to come.