לאחר שתי כתבות על מאמנים פעילים, החלטתי לגוון קצת עם אחד המאמנים המובטלים הטובים והוותיקים ביותר בארץ.
מאזן: 495 משחקים, מתוכם 338 ניצחונות ו-157 הפסדים (68% הצלחה)
נכון להיום: מובטל
בנובמבר 1951 נולד בתל אביב אחד המאמנים הגדולים והפרובוקטיביים בכדורסל הישראלי. לאחר חודש נולד עוד אחד כזה. שני הילדים הללו עומדים להיות שני מאמנים גדולים שלימים יהיו גם שני יריבים גדולים ואז, לאחר 20 שנה, שני חברים טובים. השניים הם: פיני גרשון וצביקה שרף.
הכל התחיל לפני 48 שנים, כאשר שני נערים בני שש עשרה מקבוצת הנוער של מכבי תל אביב בכדורסל נשלחו מטעם הקבוצה לקורס מאמנים. צביקה התגלה כמאמן גדול עוד בתקופה הזו וסומן כילד הפלא של מכבי תל אביב.
בגיל עשרים וארבע קיבל צביקה את משרתו הראשונה בתור מאמן: מאמן ראשי של מכבי דרום תל אביב, קבוצת הבת של מכבי תל אביב. לאחר ארבע עונות במכבי דרום תל אביב, עבר שרף לקבוצתו הבאה, בית"ר תל אביב, שם אימן תחת אבנר קופל שלימים יהפוך לאחד מגדולי אויביו. בעונת 1981 מונה שרף לראשונה לעוזר המאמן של מכבי תל אביב, באותה עונה זכתה מכבי באליפות אירופה תחת המאמן רודי ד'אמיקו.
הקבוצה הבאה בקריירה של שרף הייתה הפועל רמת גן. בעונתו הראשונה בקבוצה הצליח להשאיר אותה במקום השני אך בעונתו השנייה בקבוצה ירד למקום השלישי. בשנת 1983 עזב שרף את רמת גן והתחיל קדנציה ראשונה מבין רבות בתור מאמן ראשי במכבי תל אביב.
בגיל שלושים ושלוש מונה שרף למאמנה הראשי של מכבי תל אביב. במשך ארבע שנים זכה שרף בארבע אליפויות ושלושה גביעים בעיקר בזכות משמעת הברזל והשליטה אדירה שהפגין בחדר ההלבשה על שחקנים ותיקים ושבעי הצלחות. בשל הפסד בגמר היורוליג עבר שרף לנתניה רק בשביל לחזור לאחר עונה אחת בלבד. לאחר עונה פושרת (אליפות המדינה וגביע המדינה) הוחלף שרף באמריקאי טד אוונס, אך חזר לאחר עשרה משחקים בלבד על מנת להפסיד שוב בגמר היורוליג הפעם נגד סלוניקי. לאחר שפוטר שוב פעם ממכבי בשל ההפסד בגמר היורוליג עבר שרף לראשון לציון ושוב פעם חזר לאחר עונה אחת בלבד.
בעונת 1992-3 עבר שרף ליריבה מירושלים אך פוטר לאחר 14 משחקים. את המשך העונה בילה שרף באריס סלוניקי וזכה אתה באליפות אירופה הראשונה בקריירה שלו. עונה לאחר מכן חזר שרף לתל אביב אך לא לצד הצהוב שלה, ולאחר עונה ו- 16 משחקים בהם לא הצליח שרף להתחרות במכבי, פוטר וחזר לאירופה אבל הפעם ללימוז' הצרפתית. בעונת 1996 חזר שרף למכבי על מנת לזכות שוב פעם באליפות ישראל ולעזוב לאחר שתי עונות, הפעם לפאו"ק סלוניקי. לאחר גיחה קצרה להפועל ירושלים בעונת 2000-01 חזר שרף לאמן באירופה את הקבוצות שלונסק ורוצלב, מקדוניקוס ודינמו מוסקבה. בשנת 2007 מונה שרף למנכ"ל מכבי תל אביב יחד עם מינויו של קטש לעמדת המאמן. לאחר מעט מאוד משחקים מונה שרף למאמן הראשי של הקבוצה אך לאחר סיום העונה פוטר ועבר לאמן ברוסיה את הקבוצה ספרטק סנט פטסבורג.
לאחר שנתיים ללא קבוצה (עליהן הצטערו בעיקר צופי ערוץ הספורט שנאלצו לשמוע את פרשנויותיו) חזר שרף לאמן במכבי ראשון לציון ולאחר מכן במכבי אשדוד, עד שבשנה שעברה פוטר גם משם. היום שרף מובטל כאשר גם עבודה כפרשן כבר אין לו כי את התפקיד קיבל פיני גרשון.
קריירה בנבחרת ישראל
בנוסף לכל הקבוצות אותן אימן, אימן "הרס"ר" (כינויו של צביקה שרף) גם את נבחרת ישראל בין השנים 1985-1987 אז הצליח להוביל את נבחרת ישראל למונדובאסקט השני בתולדותיה אך פוטר לאחר כישלון ביורובאסקט.
לאחר ארבע שנים חזר שרף לקדנציה שניה בנבחרת והוביל אותה חזרה ליורובאסקט, לאחר שש שנות היעדרות ממנו, ועזב בשנת 1997 לאחר ארבע שנים.
הקדנציה האחרונה של צביקה בנבחרת הייתה בין השנים 2005-2009. אז זומן לנבחרת חודש וחצי לפני טורניר ההזדמנות האחרונה לכניסה ליורובאסקט 2005 לאחר פרישת מאמן הנבחרת דאז, דייויד בלאט. צביקה הצליח להוביל את הנבחרת לאליפות אירופה בטורניר ההזדמנות האחרונה. בשנת 2007 שוב פעם הנבחרת כשלה במוקדמות אך העפילה דרך טורניר ההזדמנות האחרונה וצביקה עזב אותה.
שרף לנשיאות
בשנת 2012 ניסה שרף לרוץ לתפקיד יו"ר איגוד הכדורסל. לשם כך הקים את סיעת עוז, שם חבר לכמה דמויות חשובות בעולם הפוליטיקה והספורט כגון שאול אייזנברג, יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג ופיני גרשון שמונה ליועצו הבכיר. לאחר מערכת בחירות עיקשת ומלאת הכפשות והתערבויות של בית המשפט (קצת מזכיר את מה שהיה בארה"ב…). נבחר ברוב קולות מנהלה לשעבר של בית"ר תל אביב אבנר קופל.
קצת על השיטה
צביקה שרף הינו אחד המאמנים הקשוחים בארץ. אפשר להגיד ששרף הוא קצת כמו המורים שנכנסים לכיתה ופותחים את השיעור באמרה: "אין לי כוח לטפל בבעיות משמעת, מי שלא רוצה להיות פה, שיצא עכשיו!" והתלמידים פשוט נאלצים לשתוק למשך כל השיעור או לעוף החוצה. השיטה הזו נתנה לו את הכינוי ה"רס"ר". השיטה ה"רס"רית" מאוד יעילה כשאתה מאמן את מכבי תל אביב. מהרגע שהגעת אסור לטעות אפילו פעם אחת, כי אצל מכבי זה מספיק בשביל כמעט ולפטר מאמן NBA עתידי. שליטה ביד רמה בחדר ההלבשה היא לכן בהחלט עניין חשוב. בעקבות השליטה והרצון לשלוט נגרר שרף ללא מעט ריבים כאשר הגדול שבהם היה עם פיני גרשון שנמשך כאמור עשרים שנה. לפעמים שרף נגרר גם לעימותים קשים עם כוכבי קבוצות, או אם נמשיך עם דוגמת המורה: כאשר הילד ה"מקובל" של הכיתה מתחיל להפריע בשיעור וכל הכיתה נגררת אחריו, המורה נאלץ לוותר על השיעור ולהמשיך את היום צרוד. בקבוצת כדורסל לעומת זאת, לרוב זה נגמר בפיטורי המאמן.
לסיום קבלו כמה מהציטטות הגדולות מבית היוצר של צביקה שרף
"מאיפה אתה מבין כדורסל בכלל? גם מספרים אתה לא יודע. חוץ מאשר לבלבל את המוח מה אתה עוד יודע? אתה חי בסרט, מעולם לא היית ספורטאי, מעולם לא שיחקת כדורסל, מעולם לא עלית למגרש. אתה רק יודע לדבר נגד אחרים, להשמיץ, אתה דחליל אחד גדול!!" נאמר בוויכוח מפורסם שלו עם רון קופמן.
"זה לא ריאלי, כבר לא אהיה במכבי" נאמר בשנת 2013 וניפץ אלפי לבבות צהובים, אבל מי יודע – גם אדלשטיין אמר דברים דומים.
"הבעיה היא שקופל לא הביא לי דגל של אש"ף" נאמר על אבנר קופל באולפן יציע העיתונות בעקבות הגעתו של קופל עם דגל ישראל לאולפן. האמרה נאמרה בעקבות כך ששרף טען שקופל מנסה להציג אותו כ"אויב" בגלל שהוא לא הסכים להתנדב כמאמן נבחרת ישראל.
"האיש השפל הזה חיסל לי את הקריירה" נאמר בחצי צעקה חצי בכי על אלי סער אשר ביקר אותו ביקורות נוקבות ביותר בעת שאימן את נבחרת ישראל.
"כשאתה המאמן אתה המאמן, אף אחד לא יתפוס את המקום שלך באוטובוס" תיאור מדויק של הגישה של צביקה שרף המאמן והבן אדם.
מנחם לס
29 נוב 2016 22:52:05מאמר ראשון מצויין לצעיר כמוך.
\אני מכיר את צביקה אישית זה 45 שנה (אולי יותר). הבעייה שלו: משך רוב שנותיו כמאמן היה לו פתיל קצר מאד. צרחן גדול ולפעמים אנטיפאתי לא קטן.
אבל הוא היה מאמן טוב מאד עם אישיות צרחנית שפגעה בו. אולי הוא התמתן בשנותיו האחרונות כמאמן.
יאיר זעפרני
29 נוב 2016 23:35:09תשמע אורי, סחטיין על ההשקעה אבל את צביקה שרף צריך להכיר הרבה שנים בשביל להבין באמת, לאהוב באמת ולא לתת לרושם החיצוני שלו להטעות.
קודם כל, אני לא חושב שיש בן אדם שאוהב את הכדורסל הישראלי יותר מצביקה שרף. כמות הפעמים שהוא נקרא לדגל והסכים, למרות כל התנאים, לבוא היא ראויה להערכה. הוא נושם אוכל ושותה כדורסל. הציטוט הכי גדול שלו זה לא ההתלהמויות המבוימות שלו בחברת הצעקנים של ערוץ הספורט אלא הפעם ההיא ששאלו אותו איך הוא מספיק הכל אז הוא ענה ש'במקרה ש24 שעות לא מספיקות לו, הוא קם שעתיים קודם'.
זה האיש, פצצת מחויבות בלתי נגמרת. העצבים שלו באים רק מאהבה למשחק, לכדורסל הישראלי, לכדורסלן הישראלי ולמקצוע.
צביקה הוא סוג של דון קישוט שלוחם בטחנות רוח. רומנטיקן בלתי נגמר של המשחק, המאבק שלו בסיעת עוז באיגוד הכדורסל נגד השחיתות והסיאוב הוא רחוק מלהיות רדיפת כבוד אלא מלחמה אמיתית על פני הכדורסל שלנו. הויכוחים המקצועיים שלו, החל מהפעם שהוא פוטר מלימוז' בגלל שהוא לא רצה לתת דקות משחק לפרדריק וייס הגמלוני (נדמה לי שהוא פוטר משם עם מאזן מושלם) וכלה בסוף דרכו במכבי ת"א, אחרי שלקח את חורבות קטש עד לגמר היורוליג היו תמיד ויכוחים על דרך ועל שיטה וכבוד למקצוע.
רס"ר? זה כינוי נחמד שהדביקו לו כאלה שלא ירדו לעומקו, כינוי שטחי שלא פוגע במהות של מה שהוא (בשנים האחרונות אפילו צביקה למד לזרום עם הכינוי הזה. הוא השתנה בשנים האחרונות, הוא התרכך ולמד קצת על תקשורת).
לדעתי, צביקה הוא בטח אחד הגדולים, מהפנים היפות של הכדורסל בישראל וכאחד שבגיל 13 ראה את הדברים כמוך (לא סבלתי את צביקה בתור ילד) אני חושב שכדאי שתדע שהוא רחוק מאוד ממה שזה נראה.
עובדתית, חשוב לי לציין שצביקה הפסיד עם מכבי את הגמר ב89' ליוגופלסטיקה ספליט ולא לסלוניקי
תודה על סדרת הכתבות
מומי שאוהב חציל בטחינה
30 נוב 2016 00:28:30הוא קיבל את הכינוי רס"ר כי הוא באמת רס"ר
מומי זוכר אותו מהבקו"ם עשה שם מילואים שנים
פומה
30 נוב 2016 00:45:40מולי אבישר לא כל כך השתגע עליו ..
גיא
30 נוב 2016 02:05:24מצויין.
מתן גילור
30 נוב 2016 07:08:58+1
ברבור שחור
30 נוב 2016 12:34:49הגמר מול יוגופלסטיקה ספליט היה משחק הכדורסל הראשון שראיתי…מאז אני מכור
בדיוק כמו בטניס שהמשחק הראשון שראיתי היה גמר האוסטרליין אופן בין אגאסי לסאמפרס ..וגם שם התמכרתי
עגל
30 נוב 2016 13:31:32יפה מאוד
גיא
30 נוב 2016 02:11:51מאמן מיוחד, אחד האהובים עליי, רק אוסיף עליו כאדם. איש משפחה למופת נשוי לרונית, כבר איזה חמישים שנה, שהיא אשתו השותפה שלו והחברה הכי טובה שלו. היועצת שלו שמנסה (לשווא) למתן ולהרגיע אותו. אבא לילדים שגם הם מאמני כדורסל, הבן שלו מאמן בליגת הנשים.
לא אשכח, שפעם שמעתי תיאור שלו איך הוא קם בחמש בבוקר, ויוצא להליכה בים עם אשתו, ואז חוזר להתעסק בכדורסל עד השעות הקטנות של הלילה. התרגשתי מאוד מזה
המאבק שלו בקופל זה דוגמה למאבק המעטים והצדיקים, ביוונים הרשעים.
לא צריך להספיד אותו כי הוא עדיין כאן חי ובועט, הלוואי שימצא קבוצה טובה ובעיקר בעיקר בעלים הגונים שיתנו לו לעבוד ולא יזיינו לו את השכל. כי כמאמן נטו נטו בלי ניהול – הוא האיש מקצוע הכי טוב.
איל
30 נוב 2016 07:57:00עוד כתבה מצוינת בסדרה מצוינת
אורי ספיר
30 נוב 2016 08:12:12תודה רבה לכולם.
ברור שכמו רוב האנשים גם צביקה שרף הוא אדם טוב ונחמד לנכדיו ולחבריו הקרובים. ובכל זאת קצת קש. לדמיין את צביקה האיש משפחה אחרי שלמדנו להכיר אותו בתור מאמן ופרשן…
אפלטון
30 נוב 2016 08:40:05תודה רבה.
לדעתי האישית, מבלי להכיר את האיש עדיף לו להמשיך בדרך הניהולית. האישיות החזקה שלו יכולה להיות בעכריו למרות הידע. הכביר והרצון הבלתי נגמר. חלק חשוב ממקצוע המאמן זה להיות פוליטיקאי, בזה הוא לא ממש מוצלח.
עמית
30 נוב 2016 09:28:12יפה מאד אורי.
שתיי תוספות:
ב92-3 זכה עם אריס בגיע ארופה למחזיקות דביע ולא באליפות ארופה.
ב2007 הביא את מכבי עד לגמר היורוליג.
חצבני
30 נוב 2016 10:00:14מתחבר מאוד לדברים של יאיר זעפרני, יש להעריך ולכבד את שרף על המחויבות שלו, על גבול האובססיבית.
רק אגיד מילים קצת פחות טובות על רמתו כמאמן:
אני מכיר שני שחקנים ששיחקו תחתיו (בהפועל תל אביב) ובואו נגיד שאין אליו הערכה רבה מבחינת רמת האימון שלו. הוא ללא ספק איש כדורסל, שמתבלט בהכנה מדוקדקת למשחקים ולוקה קצת בניהול משחק . אבל מאמן צריך להיות הרבה יותר מידען (ע"ע אדלשטיין). הוא צריך להיות פסיכולוג ומוטיבטור. לדעת איך לפנות לשחקנים שונים בדרכים שונות.
זכור לי הזובור, אין מילה אחרת, שהוא עשה לליאור אליהו במכבי ת"א. ממש השפיל אותו בצורה אישית.
תקופת העדנה שהיתה לו בנבחרת ישראל היתה גם כי היה עם שחקנים שהכיר והכירו אותו זמן רב, שחקנים מנוסים ובעלי אישיות חיובית, שידעו,כמו שהטיב לומר זעפרני, להכיר את האישיות האמיתית שלו, שבאה מאהבה לכדורסל ישראלי.
Berch
30 נוב 2016 10:41:05"עליהן הצטערו בעיקר צופי ערוץ הספורט שנאלצו לשמוע את פרשנויותיו" … קרעת אותי מצחוק….
גם אני פחות אהבתי אותו בהתחלה אבל התשוקה שלו למשחק גרמה לי לשנות גישה ולחבב אותו לאורך השנים.
מצחיק לומר אבל זה כמו מה שעבר עלי עם מייק וקובי. אותה דרך.
גם הם לא ראו אף אחד ממטר
בטוחים בצדקתם
ואוי ואבוי למי שימרה את פיהם
אבל… גם הביאו תוצאות.
העונה שהוא הביא את מכבי לגמר היורוליג (נדמה לי אחרי שקטש הועזב) הייתה לא פחות ממדהימה
עגל
30 נוב 2016 13:34:07גם אני למדתי לאהוב את הרס"ר עם השנים. דווקא היום הכינוי שלו הוא מחמאה, עם דורות של שחקנים ואנשים בכלל שחושבים שכשרון זה הכל.
מזכיר לי את אוברדוביץ'.
Smiley
30 נוב 2016 14:36:43אחד הבודדים מתאים לאיגוד הכדורסל כדי לעשות שם סדר. אם היה אפשר הייתי מביא את מליניאק להיות העוזר שלו וששניהם יעשו סדר באיגוד ובכדורסל בארץ.