היום לפני 13 שנה: "קללת סטיב ברטמן" / מנחם לס

(סטיב ברטמן מגיע לכדור לפני מויסס אלו)

27/10/2003                                                                                             ריגלי פילד, שיקגו

 

סטיב ברטמן לא מבקש רחמים. הוא לא מבקש חנינה, חמלה, או התחשבות. הוא בטוח גם לא מבקש שישכחו ממה שהיה.

הדבר היחיד שהוא מבקש – ורוצה – הוא שקט.

התאמינו שהוא עדיין מקבל מכתבים עם איומי רצח? שישרפו את ביתו, אשתו, וילדיו?

13 שנים אחרי שעשו ממנו את השעיר לעזאזל, והאשם, ללוזריות, אפסות, ואי היכולת של השיקגו קאבס בריצה לוורלד סרייס, הוא עדיין נושא ללעג וגיחוך, ועתה – כשהקאבס הם סוף-סוף שם – שמו חזר לכותרות. שוב לועגים לו, מקנטרים אותו, מקללים אותו, ושמים עליו קלון, והיום זה כבר ע"י אנשים שאפילו לא יודעים מה קרה באותו ערב מר ונימהר שחסרי מושג מאמינים שבגלל סטיב ברטמן הקאבס הפסידו את ההזדמנות לנצח את הוורלד סרייס, בלי שיהיה להם מושג אפילו מה קרה שם.

סטיב ברטמן גר עדיין בסביבות שיקגו, בשם בדוי וכתובת לא ידועה.

אז בואו נחזור לאותו יום, ה-27 באוקטובר, 2003.

אלף, זה בכלל לא היה הוורלד סרייס. זה היה המשחק הששי  באליפות הפננט של ה-NL נגד פלורידה מרלינס. וסטיב ברטמן לא היה הסיבה להפסד. מויסס אלו, מארק פריור, אלכס גונזלס, או דסטי בייקר כל אחד מהם עשה מספיק פאשלות, והחמיץ מספיק חבטות להוסיף לטרגדיה השייקספירית של השיקגו קאבס.

באותו משחק הקאבס הובילו 0-3 והיו 5 אאוטס מלהגיע לוורלד סרייס פעם ראשונה מאז 1945 כשלואי קסטילו חבט כדור גבוה שהיה מחוץ לגבולות ההום ראן, ז"א FOUL BALL. ברטמן, שישב בשורה הראשונה של הבליצ'רים ב-RIGHT FIELD עשה מה שכל אוהד בייסבול שאי פעם נולד היה עושה: הושיט ידו לתפוס את ה-FOUL BALL. אבל הוא לא תפס אותו. הכדור קיפץ מידו המושטת ועבר מעבר לגדר.

מויסס אלו רץ לעבר הכדור בנסיון לתופסו, אבל ידו המושטת של ברטמן הגיעה לכדור לפניו.

אז אלף, בשידורים חוזרים אין סוף הסתבר שוב ושוב שלמויסס אלו לא היה סיכוי לתפוס את הכדור ל-OUT.

שנית, אפילו את היה תופסו, התוצאה היתה 3-0 לטובת הקאבס ורק עוד חמישה אאוטס, שהקאבס לא הצליחו לעשות.

אבל אלו והפיצ'ר פריור ניכנסו לקריזה ו-TANTRUM כאילו ה-INTERFERENCE של ברטמן היה הגורם להפסד.

מיד אחרי זה היה WILD PITCH  ע"י פריור ודאבל פליי דפוק, ולפני שידעת מה קורה פלורידה עשו 8 RUNS וניצחו 8-3, ו-3-4 במשחקים אחרי שהקאבס הובילו 3-1 אחרי ארבע משחקים.

אז כמובן שכל התיסכול היה על ברטמן, שכשהוא עשה את ה-INTERFERENCE הקאבס הובילו 3-0 ולא השכילו לנצח את המשחק, ואז להפסיד משחק שביעי.

ברטמן המסכן הפך לשעיר לעזאזל במקום כל שחקן קאבס ששיחק באותה סידרה.

פרצופו הפך לדבר השנוא ביותר במדינת אילינוי. בחג ההלואין השדים הכי מכוערים וארורים נשאו את השם "ברטמן". העובדה שהוא היה יהודי לא שיחקה כאן תפקיד חשוב לדעתי. הוא פשוט הפך לסמל הקללה הרובצת על הקאבס.

מרתה אשתו אמרה: "הוא אוהד שרוף של הקאבס; הוא אדם מאד חיובי ואבא נהדר. כל מה שהוא רוצה זה שהקאבס ינצחו סוף סוף, ו-'קללת ברטמן' – שלא נופלת בהשפעתה בת השנים על The Curse of the Billy Goat, המפורסמת, תיעלם ותישקע עם החמה!"

רק ניצחון הקאבס בוורלד סרייס הזה יוריד את הקללה מראשו של ברטמן!

 

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. הרסו לבנאדם את החיים בגלל הלוזריות שלהם. חוץ מזה שאם הוא לא היה תופס את הכדור, מישהו אחר מהעשרה שקפצו יחד איתו היה לוקח. "התמזל" מזלו להיות האחד שיתפוס.

  2. א. היו הרבה אנשים שהציעו לתת לו להגיש את ההגשה המסורתית בתחילת משחק 3.
    ב. דווקא לפי הצילומים היה לאלו סיכוי לתפוס את הכדור – אלא שנוח לשכוח שאלו היה שחקן הגנה די בינוני וגם אם ברטמן לא היה נוגע הכדור היה יכול לפגוע בכפפה וליפול ממנה – זו היתה תפיסה קשה גם בשביל שחקן ההגנה הכי טוב בליגה, ואם היה מצליח זה היה הופך להיות אחד ממהלכי ההגנה הגדולים בהיסטוריה.
    ג. בייקר פישל ביג-טיים כשהשאיר את פריור במשחק כשכבר היה בערך על 120 הגשות – זה היה יותר מדי.
    ד. אלכס גונזלס השורט-סטופ של הקאבס פיספס כדור שהיה צריך להפוך להיות דאבל-פליי ולסיים את האינינג וכנראה גם את העונה של המרלינס.
    ה. ברטמן או לא – הבולפן התרסק ואיפשר 8 ריצות – הג'יינטס הפסידו לקאבס את הסדרה בצורה מאוד דומה השנה ולא האשימו את האוהדים, השופטים וכל העולם אלא את הבולפן המזעזע שלהם.
    שורה תחתונה – ספורטאים שמרוויחים מליונים מן הראוי שיסתכלו על עצמם ולא יחפשו תירוצים ואמונות תפלות לכשלונות שלהם.

    1. המנג'ר של הקאבס הציע שהוא יזרוק את כדור הפתיחה, אבל לדעתי הוא יישר בעילום שם עד שהקאבס ייזכו בוורלד סרייס
      ואז יעשו ממנו "גיבור אמריקאי"

    2. בייקר המטומטם
      שורף פיצרים ידוע
      הרג את קרי ווד ומרק פריור , הם היו צמד שנראו כמו קלמנס ומדוקס הבאים
      הייתי בר מזל לראות את המשחק הזה בלייב ( TV כמובן )

      זאת אחת ההתפרקויות הכי גדולות שזכורות לי , פלורידה המשיכה וניצחה את היאקניס באליפות מדהימה

      דאסטי בייקר חייב את הקריירה שלו לבארטמן

  3. כמה קללות יא אללה, אפשר לעשות על אוהדי הבייסבול קופה עם כמה קמעות מהבבה בובה.
    סיפור מעולה ואני אפילו זוכר אותו בלייב, מה ששוב גורם לי להרגיש זקן.

  4. רק השם מעלה בי הלצה שמהולה בעצב על אוהדי הקאבס, שבר מוראלית את השחקנים ביחד עם בייקר שפשוט גמר על הפיצרים שלו. המקום שלו הפך ליעד תיירותי במגרש, רק לראות את אוהדי הקאבס בורחים מכל כדור שעף אפילו בשורה העשירית ולצחוק. ללא ספק הייתי בעדם אם זה לא היה נגד האינדיאנס.

  5. עוד לא ראיתי את הסרטון אבל לי זכור התגובה של אלו השחקן, הוא עשה מזה עניין גדול מידי . ראבק אתה מוביל ב 3 באיניג השמיני!!

  6. בפעם המיליון למי שלא ראה. וגם בפעם שניה זה סרט מהמם.
    Carching Hell

    הסרט כולו כאן:
    http://www.espn.com/video/clip?id=13883887

    תקפצו למשל ל-59:50, הלינץ' התקשורתי של אותו ערב. שני המגישים של PTI פשוט מוציאים את בארטמן ללינצ'-מוב של הרחוב:
    "!Let me tell you: right now, this kid is MEAT"

    זה בכלל סרט פנטסטי – ולו רק בגלל העובדה שהוא מתחיל עם המטס הגדולים מכל, 1986, והקללה של בוסטון. בדרך לזו של שיקאגו.

  7. אחרי שראיתי כמעט חצי מהסרט Catching Hell שסומסום המליץ אני חייב לציין שאני מרגיש שכעונש על מה שעשו לבארטמן היה מוצדק שהקאבס לא יזכו בוורלד סיריס עוד 200 שנה.
    כל אוהד מתחיל יודע שמשחק בייסבול מורכב מהמון אירועים קטנים ולתפוס שעיר לעזעזל ואשכרה להרוס לו את החיים, מה עוד שהוא אוהד בדיוק כמוכם ומצטער יותר ממכם, זה פשוט חוסר אנושיות מזעזע.

    Go Tribe!!!!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט