הלייקר הגדול מכולם! / הגולש סער ברעם

פורסם ב - 06. ספט, 2016 ע"י ב - כללי

מי היה הלייקר הגדול בכל הזמנים?

מאת סער ברעם

*****************************

סער ברעם הוא צעיר בן 24 מהוד השרון, מתמחה בשיווק מדיה חברתית

*****************************

התלבטתי במשך תקופה לא מבוטלת האם לכתוב על הלייקרים הגדולים ביותר בכל הזמנים. הרי אני איש צעיר (צנעה וענווה, ממש), לא יצא לי לראות את הגדולים של שנות ה-60 וה-70 משחקים, אלא אולי במספר קטעי היילייטס. לא הרחתי פרקט בארה"ב ולמען האמת – אני אפילו לא קרוב לדעת מתי זה יקרה. מה שבטוח, השאלה הזאת כל כך סקרנה אותי אז החלטתי לחקור אותה לעומק. הלייקרס הוא אחד הפרנצ'ייזים הנוצצים בליגה, אם לא הנוצץ בהם. מלווה אותו היסטוריה איכותית, תמיד מסקרן לגבי השפנים החדשים מהשרוול. נכון להיום, אני מתעניין יותר בהם מהסלטיקס או מהפרנצ'ייז בראשות הוד אווירותו.

צהוב-סגול, הוריי! בואו נתחיל.

זוכים אצלי לאזכור גדול של כבוד: שאקיל אוניל, קארים עבדול ג'באר, ווילט צ'מברליין.

שאק עם קארים וג'ורג' מיקאן. Feel Old Yet?

בהרבה דירוגים שנקלעתי לקרוא על "הלייקר הכי גדול בכל הזמנים" שאקיל אוניל וקארים עבדול-ג'באר מעטרים את המקומות הראשונים בגאווה (אל תדאגו, לא טופ 2) ואפילו הרבה מעל לשני הראשונים במועמדים שאדבר עליהם. מדוע דווקא השחקנים שנתנו כל-כך הרבה ללייקרס בחוץ? התשובה פשוטה: הם לא בילו את כל שנותיהם המקצועניות בעיר המלאכים. כן, שלושה מהשחקנים הדומיננטים יותר בהיסטוריה לא ייכנסו לרשימה שלי. אז עם כל הכבוד למילווקי, מיאמי, אורלנדו, פילדלפיה וכמובן הקבוצה הסופר-רלוונטית לכדורסל מקצועני, ה"הארלם גלובטרוטרס", אשאיר ברשותכם את המכובדים בחוץ.

אז מי נכנס?

מיסטר אינסייד – אלג'ין ביילור

למרות היותו מתויג בתור "לוזר", או הרבה פעמים מזכירים אותו בתור האיש שפרש ומיד אחריו הגיע רצף של 33 נצחונות כולל אליפות ביילור בילה את כל שנותיו במדי הלייקרס. בגובה 1.96 ובמשקל 102 ק"ג, היום סקנד גארד טיפוסי ב-NBA וסמול פורוורד אם אני הולך לקראתו, הוא זכה לכינוי מיסטר אינסייד. הוא היה מגיע לסל בדרכים מגוונות, מסיים ביצירתיות ולדעת רבים המציא את הכדורסל המודרני של היום. בעונותיו הראשונות, לפני הפציעות בברכיים, מדובר בחיה: משנת 60 ועד 63 קלע מעל 34 נקודות למשחק בממוצע והוריד מעל 14 ריבאונדים למשחק. ביילור גם זכה לכינוי "השחקן האנדרייטד בהיסטוריה", כאשר הספיק לעלות 8 פעמים לאליפות אבל לא לזכות בטבעת. אומרים הרבה על החטאות גורליות בכדורגל – “So Close Yet So Far”.

מיסטר אאוטסייד – ג'רי ווסט

זה השלים את מיסטר אינסייד, אלג'ין ביילור. בניגוד לביילור, ג'רי ווסט נחשב למר. קלאץ', לסמל לעקביות והדובדבן שבקצפת – הרי הוא האיש מאחורי הלוגו של ה-NBA. בנוסף, הוא גם זכה בטבעת אליפות ב72', מה שהופך אותו לכזה שהצליח לצאת מתווית מאוד לוזרית, שהקודם זכה לה. פרט קטן שלא כולם יודעים הוא שהיועץ של גולדן סטייט בימים אלה הוא מר קלאץ' בכבודו ובעצמו. ווסט נבחר בדראפט 60', מיד אחרי אוסקר רוברטסון, אבל הצליח לנצח את התדמית של סקנד פלייס. הוא שמר על עקביות באהדת הלייקרס – מעריץ מטורף של הסקיי-הוק המופלא של עבדול-ג'באר, שלדעתו הוא המהלך היעיל בכדורסל.

חוד השואו טיים לייקרס – ארווין "מג'יק" ג'ונסון

מה לא נאמר עליו? הוא החיוך הכי נוצץ שקשור ל-NBA עד היום, שיחק בכל עמדה ויכול היה לשמור על כל עמדה, פליימייקר בחסד. מג'יק היה בורג מאוד מרכזי בהפיכת ה-NBA של אז לקונצנזוס ספורטיבי. ביכולותיו הבולטות שיחק כדורסל מהיר, אהב את הפאסט-ברייק (והתקפות המעבר), ידע לנצל את יתרונותיו הפיזיים וגם החזיק באינטיליגנציית המשחק מהגבוהות במשחק אי-פעם. עד היום מג'יק הוא אייקון ספורט נחשב, למרות הידבקות בנגיף ה-HIV, שהיה אמור להכתים כביכול על "תדמית ספורטיבית". היה פעיל במסגרות טורנירי מכללות, הצטרפות לקבוצות משוודיה ודנמרק בשלהי שנות ה-90' ונחשב גם לשחקן אוף-קורט שמדבר NBA כל הזמן.

בלאק ממבה – קובי בראיינט: הבחירה שלי

כן, זה הכי קל להגיד ש"אתה מכיר באמת רק אותו אז הוא יהיה האיש שלך". לדעתי, היריבות בין קובי לשאקיל החזיקה את ה-NBA בחיים בתחילת שנות האלפיים. דטרויט וסאן אנטוניו לא היוו יריבות, רייטינג-וויז, ללייקרס הנוצצים משחקים כדורסל. אפשר לראות שאפילו במהלך הניצחון הידוע נגד פורטלנד, שאקיל רץ לחבק את הספסל ולא את בראיינט.

לאחר מכן, עד הפיכת לברון ג'יימס לקונצנזוס, קובי החזיק את הליגה. בין אם זה 81 הנקודות שלו נגד הראפטורס, היריבות נגד הסלטיקס והמאבקים מלאי-המתח ביניהם. אני זוכר שכשראיתי את הלייקרס מנצחים את הסלטיקס 83-79 כמה רועדות לכולם הידיים וכמה הבלאק ממבה רוצה את הכדור. הוא היחידי שעמד בלחץ במשך 20 שנה, נתן את כל מה שהיה לו תמיד ופרש רק כאשר הפך ללא-רלוונטי. אני לא ראיתי את מג'יק פורש במשחקו האחרון עם 60 נקודות. למה הוא הבחירה שלי: קובי הוא הלייקר הכי כלכלי ששיחק הכי הרבה שנים במדים הסגול-זהב. אולי באמת הוא לא היה בוחר אותם, אם לא הייתה כל כך הרבה מורשת סביבם.

154 תגובות ל - “הלייקר הגדול מכולם! / הגולש סער ברעם”

  1. גיא

    06. ספט, 2016
    05:17

    מצד אחד, קשה לי להבין איך אפשר שלא לבחור במג'יק כלייקר הגדול ביותר –
    גם הוא שיחק את כל הקריירה בלייקרס, גם הוא זכה ב-5 אליפויות, אבל למג'יק יש גם 3 MVP, ובעלות על הנהגת הקבוצה בתקופת השיא שלה: השואוטיים לייקרס.

    מצד שני, כאוהד הסאנס אני בהחלט יכול לכבד בחירה לא רציונלית –
    אם ישאלו אותי, מי הסאן הגדול ביותר, התשובה שלי תהיה KJ, ולא בארקלי.

    (דרך אגב, לשאלה "מי השחקן הגדול ביותר ששיחק בשורות הלייקרס?" יש תשובה פשוטה בהרבה – קארים. ללא תחרות.)

    Reply to this comment
    • מוש השור

      06. ספט, 2016
      06:15

      +1

      Reply to this comment
    • מתן גילור

      06. ספט, 2016
      07:05

      +1

      Reply to this comment
    • סער ברעם

      06. ספט, 2016
      11:05

      +1

      Reply to this comment
    • עגל

      06. ספט, 2016
      13:44

      +1
      אני אף פעם לא מדרג שחקנים אבל אם ילחצו אותי לקיר אז קארים לדעתי הגדול בהיסטוריה

      Reply to this comment
    • ישראל קרמר

      06. ספט, 2016
      15:10

      למרות שלכארים יותר תארים. עדיין זה לא הופך אותו לטוב ממג'יק שהיה המנהיג הראשי של הלייקרס והקריירה שלו הייתה קצרה משמעותית בגלל נגיף האיידס. אך במכלול היכולות והתכונות מג'יק לא פחות טוב וכאמור הוא זה שהיה המנהיג המוביל.

      Reply to this comment
    • שמייקל

      06. ספט, 2016
      16:15

      תשמע הסאן הגדול מכולם הוא נאש….אתה לא רציני, עם כל הכבוד לראש העיר ועם כל הכבוד לקובי מג'יק הוביל קבוצה גדולה יותר ונאבק ביריבה(יריבות) קשות יותר. בכלל לא בר השוואה בעיניי קובי ומג'יק, אחד זה חיקוי פחות מוצלח של מייקל והשני זה הרכז הגדול בכל הזמנים.

      Reply to this comment
    • נתן

      06. ספט, 2016
      19:05

      אחד המשפטים האחרונים שלך מגדירים בדיוק את אוהדי קובי: (60 נקודות בפרישה). אני לא זוכר את מג'יק מסיים עונה (ואפשר גם להגיד 3) עם קבוצת לוטרי…

      Reply to this comment
    • סוס מעץ

      06. ספט, 2016
      19:13

      גיא צודק מאה אחוז

      Reply to this comment
    • אחד העם

      06. ספט, 2016
      20:27

      נאש האהוב עלי ביותר אי פעם, אז בשבילי הוא הסאן הכי גדול.
      מסכים בנוגע לקארים (ואני , בניגוד לסער, משקלל גם את הישגיו במילווקי)

      Reply to this comment
  2. מנחם לס

    06. ספט, 2016
    05:26

    ניתן להתווכח על מייקן, ג'רי ווסט (רק אליפויות לא היו לו מספיק, אבל בזמנו הוא היה דומיננטי ביותר), קרים, מג'יק, שאקיל, וקובי, ואף ויכוח לא יהיה נחות מהויכוח האחר.

    Reply to this comment
    • דדי

      06. ספט, 2016
      06:58

      לוויכוח נכנסים שני שחקנים ורק שני שחקנים – מג'יק וקובי.
      ובסופו של דבר קובי הוא הבחירה הנכונה.

      Reply to this comment
      • kidd

        06. ספט, 2016
        12:16

        מסכים – למרות שבחמישיה הראשונה של הליגה מג'יק בפנים קובי בחוץ…

        Reply to this comment
        • גור גולן

          06. ספט, 2016
          12:24

          זה שטות..

          Reply to this comment
          • kidd

            07. ספט, 2016
            09:35

            למה שטות? מג'יק רכז, קובי שוטר

          • סער ברעם

            07. ספט, 2016
            10:48

            מה עם מייקל?

      • גור גולן

        06. ספט, 2016
        12:24

        מסכים עם דדי

        Reply to this comment
      • ישראל קרמר

        06. ספט, 2016
        15:39

        מג'יק היה כדורסלן גדול יותר עם גאונות משחק ברמה מעל קובי והפיכת השחקנים שסביבו לטובים יותר, יותר ממה שעשה זאת קובי, והיה מנהיג ווינר גדול יותר.

        גם כארים היה כדורסלן לא פחות גדול אם לא יותר עם חכמת משחק לא פחות טובה אם לא יותר והיה מנהיג ווינר גדול יותר.

        אם לא מתחשבים במספר השנים בקבוצה אז גם שאק ווילט גדולים יותר.

        לקובי היו רגעים רבים יותר שבהם ביצע מהלכים שפגעו בקבוצה וזרק זריקות לא חכמות ורעות שהלכו לאיבוד.

        למרות היתרון בתארים גם וסט היה כדורסלן גדול יותר ושלם יותר שהצטיין גם הוא בשני צדי המגרש אך היה שחקן חכם יותר וטוב. משמעותית בחטיפות וחסימות וגם במסירה.

        כך שאין מצב שקובי הוא הלייקרס הגדול ביותר..

        Reply to this comment
        • סער ברעם

          06. ספט, 2016
          16:21

          קודם כל שאלה: אתה במקרה מנתח עיניים?
          דבר שני, ניסיתי להתחשב בכמה שיותר דברים כדי ליצור את הדבר הכי קרוב להשוואה. מעבר לזה אני יודע שאי אפשר באמת לבחור וזה סובייקטיבי לחלוטין.

          Reply to this comment
          • ישראל קרמר

            07. ספט, 2016
            00:56

            יש. לי בעיית עיניים. מה הקשר בין השאלה שלך לטענותיי?

          • סער ברעם

            07. ספט, 2016
            10:49

            מנתח העיניים של אחי גם באותו שם כמו שלך

      • שמייקל

        06. ספט, 2016
        16:16

        למה בדיוק? כארים? שאק? ווילט? יוצא מזה ששחקן גבוה פחות נחשב ואני לא בטוח שזה נכון, לא רואה את הדיינסטי של הלייקרס ללא הסנטרים הגדולים האלה. לא סתם בלייקרס תמיד שאפו לצרף את הסנטר הטוב ביותר.

        Reply to this comment
  3. Dror2

    06. ספט, 2016
    07:03

    לדעתי מג'יק צריך להכנס לפני קובי.
    במשך כל השנים של מג'יק הלייקרס היו קונטנדרים בטופ של הליגה. הרבה מזה בזכות האישיות וצורת המשחק שלו שמשכו שחקנים והחזיקו אותם בקבוצה. לעומת זאת קוסי הסתכסך עם שאקיל עד שהאחרון עזב, ואז העביר כמה שנים לא רלוונטיות עם המון נקודות אישיות ומעט הישגים.
    גם השנים האחרונות שלו משחקות תפקיד – קובי לא פרש כשהוא נהיה לא רלוונטי, אלא שלוש שנים לאחר מכן. ובשנים האלה הוא סתם את תקרת השכר, ולא הפסיק לזרוק גם כשהאחוזים נהיו מביכים וגם כשהיה ברור שזה מעכב את ההתקדמות של דור העתיד של הקבוצה.

    Reply to this comment
  4. מתן גילור

    06. ספט, 2016
    07:12

    לדעתי, אם היינו עושים סקר רק עבור אוהדי לייקרס וסקר שאינו כולל את אוהדי לייקרס התוצאות היו די שונות. בעוד שבראשון יש סיכוי שקובי קרוב למג'יק ואולי אפילו עובר אותו, בשני, קובי, בגג, היה מקבל 10% (להערכתי כמובן).
    מג'יק שחקן טוב יותר, שחקן גדול יותר, הוביל את הלייקרס להישגים משמעותיים יותר (בדגש על התיבה "הוביל"), הגיע ליותר גמרים (אם כי ממערב חלש בהרבה), יותר MVP של העונה הרגילה, יותר MVP גמר, ובכלל השפעה הרבה יותר גדולה על הכדורסל והפופולריות שלו. כמו כן, כנזכר לגיל ע"י דרור, אצל מג'יק לייקרס היו קונטנדרים באופן יותר עקבי.
    אך כמו שגיא ציין, השחקן הגדול ביותר ששיחק בלייקרס, גם לדעתי, הוא קארים.

    Reply to this comment
    • מולי

      06. ספט, 2016
      07:31

      +1000

      Reply to this comment
    • סער ברעם

      06. ספט, 2016
      10:19

      לגבי הפופולריות של מג'יק לעומת קובי הרשה לי לחלוק עליך. לדוגמה, אבא שלי היה מזכיר את בירד הרבה מאוד. אתה רואה ילד שגדל בשנות ה2000 שלא זורק נייר לפח וצועק "קובי לשלוש"?

      Reply to this comment
      • מתן גילור

        06. ספט, 2016
        10:30

        לא כתבתי שמג'יק היה פופולרי יותר (למרות שלדעתי הוא כן, אבל זה לא העניין), אלא שהוא תרם יותר לפופולריות של הענף. קובי, במקרה הטוב, החזיק את הגחלת שנתיים או שלוש. מג'יק (יחד עם בירד) גרמו לזינוק אדיר במידת העניין.
        לא גדלתי בשנות ה-2000, אבל הרושם שלי הוא שבהחלט כן, המון ילדים שגדלו בשנות ה-2000 לא רואים בקובי את המודל לחיקוי. זו אשליה של אוהדי לייקרס.
        למה שילד יגיד "קובי לשלוש"? מה הוא רוצה להיות גארד שקולע לשלוש ב-34%? 😉

        Reply to this comment
      • רועי ויינברג

        06. ספט, 2016
        10:51

        לא שמעתי אף אחד אומר קובי לשלוש. ריי אלן כן, אנטוני פארקר כן, אפילו דריק פישר ומאנו. לא קובי.

        Reply to this comment
      • נתן

        06. ספט, 2016
        19:10

        בן כמה אתה? הרד הוט צ'ילי פפרס כתבו שיר על מג'יק ג'ונסון

        Reply to this comment
    • גור גולן

      06. ספט, 2016
      12:27

      מתן לדעתי זה שטויות…
      זה לא תלוי באוהד לייקרס או לא אלא יותר בגילאי המצביעים.

      Reply to this comment
      • מתן גילור

        06. ספט, 2016
        12:39

        נסכים לא להסכים. אני חושב שאוהדי קבוצות אחרות בכל גיל יתנו עדיפות למג'יק ואצל אוהדי לייקרס בכל גיל הפער יהיה קטן יותר.

        Reply to this comment
        • איש הערפל

          06. ספט, 2016
          16:22

          ברור כי קובי היה הנבל האולטימטיבי ואת מג'יק היה בלתי אפשרי לשנוא.

          Reply to this comment
    • ישראל קרמר

      06. ספט, 2016
      15:41

      מג'יק גדול יותר והראיה שהוא היה המנהיג הראשי ולא כארים.

      Reply to this comment
    • שמייקל

      06. ספט, 2016
      16:18

      מערב חלש יותר, למעט יוסטון שהדיחה אותם, אבל איזה יריבה בגמר. גם הפיסטונס היו אימתניים ולא לשכוח שהוא הגיע לגמר גם נגד מייקל ללא כארים.

      Reply to this comment
  5. IDO

    06. ספט, 2016
    07:38

    אני לא אוהד לייקרס ואומר בפה מלא רק קובי.

    לא חוכמה לקחת ל"א בתקופת שיא הדור , קובי הגיע ללייקרס יחד איתו הם הפכו לאלופים ואז היתה נפילה וקובי החזיר אותם חזרה לשפיץ ועוד צ'יפר עם רפיט.

    Reply to this comment
    • שמייקל

      06. ספט, 2016
      16:18

      מג'יק יצר את שיא הדור ידידי…כולם נראים לך כאלה גדולים שם רק בגללו……………..

      Reply to this comment
  6. דדי

    06. ספט, 2016
    07:42

    רפי הבנה כולכם. (שלא לדבר על השטויות של דרור שזה אפילו הרבה מעבר לזה אבל נניח לו להתבוסס בבורות שלו)

    כמו לבחור באנתוני פארקר כשחקן הכי גדול של מכבי ולא במיקי ברקוביץ'.

    פשוט חוסר הבנה טוטאלי של הדיון.

    Reply to this comment
    • מתן גילור

      06. ספט, 2016
      07:46

      לא זה לא, כי פארקר לא עשה את רוב הקריירה במכבי ת"א ומג'יק בלייקרס. כמו כן, למיקי יש יותר הישגים קבוצתיים מאשר פארקר, מה שאין לקובי יותר ממג'יק.

      Reply to this comment
      • אהרון שדה

        06. ספט, 2016
        09:23

        מחילה דדי ומתן .
        לא הבנתי מה בעיה לבחור בפארקר כגדול שחקני מכבי.
        אני ( עם כל אהבת הכחול לבן שבי )
        מתלבט בכך רבות.
        וכשחקן נטו אין לי בכלל ספק שפארקר נמבר ואן .
        אלא שיש עוד כמה דברים מסביב…נכון …ובכל זאת לא מופרך בעיני שיום אחד דןוקא פארקר יתקבע כמספר אחד.

        Reply to this comment
        • מתן גילור

          06. ספט, 2016
          09:33

          אהרון, אין עם זה שום בעיה (למרות שאישית הוא לא הבחירה שלי). אני רק טעון שההשוואה בין מיקי-פארקר ומג'יק-קובי אינה במקומה. פארקר זה יותר שאק מהבחינה הזו (תקופה יותר קצרה ורק בשיא הקריירה).

          Reply to this comment
          • סער ברעם

            06. ספט, 2016
            10:21

            +1

          • אהרון שדה

            06. ספט, 2016
            11:44

            עם זה אני מסכים בהחלט .

    • גיא

      06. ספט, 2016
      08:07

      אני מבין איך אוהד לייקרס צעיר, כזה שגדל על, ועם, קובי, כותב שקובי הוא גדול הלייקרס.
      הטיעון של ברקוביץ'/פארקר הוא נכון לקארים. אבל למג'יק?

      אז אני אזכיר לכל מי שלא היו בסביבה באמצע שנות ה-80'.
      בסוף עונת 86', הקונצנזוס ב-NBA היה שהקבוצה הגדולה בליגה, ובהפרש, זו הסלטיקס.
      היה להם את הלגסי של הסלטיקס הגדולה של ראסל,
      היו להם האליפויות של קאונס והאבליצ'ק בשנות ה-70',
      וגם בשנות ה-80' הם היו 3 – 3 עם הלייקרס באליפויות, כאשר הם האלופה הטרייה, הקבוצה שקבעה את שיא ניצחונות הבית.

      מי ששינה את הפרדיגמה היה מג'יק.
      הוא היה המנוע שמאחורי אולי הקבוצה המלהיבה בהיסטוריה של הליגה, ה-"שואוטיים לייקרס". הוא הביל את הקבוצה ל-2 אליפויות רצופות, לראשונה מאז ראסל והסלטיקס, הוא שבר את השיוויון, ונתן ללייקרס את היוקרה שמשום מה נדבקה לקבוצה עד היום…

      Reply to this comment
      • סער ברעם

        06. ספט, 2016
        16:27

        בחיים לא לקחתי את זה ממנו. אבל בוא נסכים שאם לא קובי, הקבוצה של נאש-הווארד-גאסול בלייקרס לא הייתה חושבת על להתקיים. בגלל גידול האגו בקבוצה הזאת הם לא הצליחו…

        Reply to this comment
      • גל אל-איי

        07. ספט, 2016
        01:18

        1++

        Reply to this comment
    • kidd

      06. ספט, 2016
      12:19

      פארקר אוברייטד – הדוגמא הכי טובה זה הגמר האירופי השלישי (בלי שאראס) – בקושי קלע נקודות במחצית שניה (אם בכלל).
      שתי כפות בתחילת המשחק היו משתקות אותו לכל המשחק.

      Reply to this comment
      • אהרון שדה

        06. ספט, 2016
        18:52

        כמו שמייקל אוברייטד …מהסיבה הפשוטה שפארקר זה במייקל של אירופה😊
        איני חושב שניתן לשפוט את פארקר על סמך משחק אחד גרוע ככל שיהיה.
        בנוסף אני חושב שדווקא העונה האחרונה הוכיחה איזה שחקן גדול הוא כשבלי שארס סחף את מכבי לגמר …

        Reply to this comment
  7. סומסום

    06. ספט, 2016
    08:26

    מעיניים של אוהד, מה שאתה רואה כשאתה אומר לייקרס הוא מג'יק וקובי, כל אחד בתקופתו. קארים גדול יותר – אבל הם הפרצוף, הזהות, האייקון.

    Reply to this comment
    • ישראל קרמר

      06. ספט, 2016
      15:43

      כארים לא גדול יותר כי מג'יק היה המנהיג המוביל כשכארים בקבוצה ובכל מקרה הוא היה כדורסלן לא פחות גדול מכארים.

      Reply to this comment
  8. Mbk

    06. ספט, 2016
    08:37

    ואני אהבתי את ביג גיים וורת׳י
    הלייקרס לאורך השנים הייתה משופעת בשחקנים שעשו קריירות ארוכות ויפות
    מייקל קופר , פישר כשמג׳יק ג'ונסון אומר עליך שאתה הלייקר הכי גדול אז אתה הלייקר הכי גדול – קובי ( תגובותו של מומי בהמשך היום הוא לא ער בשעות האלה )

    Reply to this comment
    • אהרון שדה

      06. ספט, 2016
      09:25

      ואיך שכחת את אי .סי.גרין …כשמדברים על קריירות ארוכות ?
      הוא לא פספס משחק איזה עשור ☺
      איש הברזל הוא נקרא כמדומני.

      Reply to this comment
  9. Berch

    06. ספט, 2016
    08:55

    הלב אומר מג'יק
    הנשמה אומרת מג'יק
    ואת מומי לא צריך לשאול….

    אבל (וזה אבל גדול)
    הקריירה של מג'יק נקטעה
    ומתי ששיחק הוא שיחק עם הול אוף פיימרים
    קובי לקח את האליפות האחרונה שלו לבד (אה, כן, עם חבר שלו פאו) ובאופן כללי סחב את הלייקרס לרלבנטיות לבד.

    אז הפנים של הלייקרס זה ללא ספק מג'יק
    אבל הגדול מכולם הוא קובי

    Reply to this comment
    • יניב

      06. ספט, 2016
      09:11

      אני לא יודע עד כמה אתה זוכר אבל החבר שלו פאו היה זה שסחב על גבו את הלייקרס במשחק מספר 7 מול הסלטיקס

      Reply to this comment
      • עידו גילרי

        06. ספט, 2016
        09:56

        הדיון הוא לחלוטין סובייקטיבי ואין כאן תשובה "נכונה".
        להגיד שקובי לקח אליפות לבד וסחב את הלייקרס לבדו לרבלנטיות זה עיוות רציני של המציאות.
        פאו גאסול הוא לא סתם "חבר שלו" מדובר כאן בשחקן HOF לעתיד. באיזה שנים בדיוק קובי סחב את הלייקרס לבד לרבלנטיות? בשלוש שלפני פאו או באילו שאחריו? קובי נתן עונות גדולות אבל גם הוא היה צריך עוד שחקן גדול לידו כדי להפוך את הלייקרס לקונטנדרים.

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          06. ספט, 2016
          09:57

          זה היה בתגובה לברץ' לא ליניב.

          Reply to this comment
          • Berch

            06. ספט, 2016
            14:37

            פסדר
            🙂

    • נתן

      06. ספט, 2016
      19:17

      כשקובי היה לבד באמת הלייקרס לא היו בפלייאוף. נראה לי התבלבלת עם לברון

      Reply to this comment
  10. יניב

    06. ספט, 2016
    09:08

    מבחינתי אין שאלה בכלל זה רק מג'יק,,השחקן הראשון שאהבתי בNBA והשחקן שאני עדיין הכי אוהב ומניח יאהב אי פעם.עם כל הכבוד לקובי ויש הרבה כבוד.אני מסכים עם גיא שאיך שלא תהפכו את זה מג'יק הוא האיש ששינה את הנרטיב של הלייקרס ממועדון שמגיע לגמרים וכמעט תמיד מפסיד למועדון שלוקח אליפויות.
    רק לא הבנתי סער למה אתה פוסל את קארים,שאקיל.רק בגלל שהם שיחקו בקבוצה אחרת?
    אם תלך על פי המוטו הזה לא תמצא כמעט באף קבוצה שחקנים גדולים.
    ג'ורדן ופיפן שיחקו בקבוצות אחרות.
    קארל מלון שיחק בקבוצה אחרת.
    בארקלי שיחק בקבוצה אחרת ואפילו האקים.
    שורה תחתונה גם שאקיל ובטח קארים שאתה שואל אדם מהשורה שלא מכיר את ההיסטוריה של הNBA ותשאל אותם איפה הם שיחקו 98% יגידו לך לייקרס

    Reply to this comment
    • סער ברעם

      06. ספט, 2016
      10:30

      יניב, השאלה, היא כמובן, איך.
      מייקל רצה להראות שהוא עדיין שווה משהו אז הוא חזר לווייזארדס. אף אחד לא באמת לוקח בחשבון את התקופה הזאת אצלו.
      לגבי פיפן, גם הרבה אחרי השיא. גם מאלון.
      הרבה שחקנים מתפשרים על ההובלה שלהם בקבוצה בשביל אליפות – ראה ערך גארי פייטון. ברור שהוא היה ענק בסוניקס אבל לא היווה פקטור של ממש בסדרה חוץ מזריקת רוברט הורי מול דאלאס ב-2006.

      לגבי שאק – הוא שיחק 8 מתוך 19 עונות הלייקרס
      לגבי קארים – 6 עונות פנטסטיות במילווקי, המשיך את השיא ב-LA וכמה עונות הרשה לעצמו למתוח, בדומה לשאק.
      תוכל לראות בעצמך ש87-88-89 יש ירידה משמעותית ביכולת שלו.

      Reply to this comment
      • יניב

        06. ספט, 2016
        10:43

        פיפן ממש לא היה מעבר לשיא והציפייה ממנו שהוא חבר ליוסטון ופורטלנד שהוא יצעיד אותם לאליפות.לגבי מאלון אז נכון שהוא כבר היה מבוגר אבל הוא בהחלט היה חלק מאוד מאוד חשוב בלייקרס ויש לא מעט שיגידו לך שהלייקרס הפסידו בעיקר בגלל הפציעה שלו.
        לגבי קארים אז הוא שיחק 20 עונות בליגה מתוכם 14 עונות בלייקרס הייתי אומר שזה קצת מוטה את הכף להיחשב כשחקן לייקרס.לגבי ה3 שנים האחרונות שלו לא הבנתי את הקשר.אם תשווה אותם לשלשו שנים האחרונות של קובי תראה שהנתונים שלו פנטסטים.
        לגבי שאקיל אז מודה שזה קצת יותר בעייתי אך עדיין את השנים הכי טובות שלו הוא נתן בלייקרס והוא עדיין יותר מזוהה עם הלייקרס מאשר כל מועדון אחר.

        Reply to this comment
        • סער ברעם

          06. ספט, 2016
          11:01

          יניב, אני בחרתי בקובי ואני יודע שיש לא מעט טובים במורשת של הלייקרס. אז אני כמובן מסכים איתך בהרבה מדבריך (:
          אתה לא יכול לפסול את זה שהעונות בהן קארים היה מס' 1 בקבוצתו היו ללא ספק במילווקי, ולאחר מכן התחלק עם מג'יק בשנות השמונים.
          מהרגע שהלייקרס החליטו לוותר על שאקיל – קובי היה השחקן הדומיננטי שלהם עד הפרישה שלו. אנחנו נחלוק על ההחלטה לא לתת לצעירים לשחק בעונה האחרונה ו"לתת לו כבוד אחרון" בפסטיבל אבסורדי מעט, אבל זה מה שקרה בפועל.

          Reply to this comment
          • יניב

            06. ספט, 2016
            11:07

            זה לא עניין של מחלקות כי שלא יהיו אי הבנות אני מאוד אוהב את קובי וחושב שהוא שחקן ענק.לגבי קארים אז נתת את השלוש עונות האחרונות שלו כירידה ביכולת ואני סהכ רציתי להראות לך שגם אצל קובי זה היה.
            דרך אגב אני דווקא כן חושב שהחוזה שקובי קיבל בערוב ימיו ככדורסלן לא פגע בלייקרס וגם אם הוא היה מקבל חוזה נמוך התוצאות היו פחות או יותר זהות

          • סער ברעם

            07. ספט, 2016
            10:53

            יכול להיות, מבחינת חוזה, הוא היה משתלם להם הרבה יותר מחוזה מקסימום והם היו עושים את העסקה הזו כל פעם מחדש.

            כמה משחקים עלו לסטייפלס סנטר בתקופת הפרידה? כמה המרצ'נדייז עלה? זו החלטה כלכלית נטו

  11. אהרון שדה

    06. ספט, 2016
    09:17

    לא קראתי עדיין גם לא תגובות הלכתי ישר לשורה התחתונה….ואני מקנא בך על גילך☺
    לדעתי לפחות מג'יק לוקח בגדול.
    אני אישית יכול לדרג ממה שראיתי שזה בערך אמצע שנות ה 80 ועד היום.
    יש שלישייה מעל כולם שנכסת לדיון והיא מג'יק ,קארים וקובי.
    כל היתר כולל שאקיל לא בדיון.
    כמובן שלדיון היסטורי כללי נכנס גם צמברלין למשל.
    אבל לי קשה לדרג אותו שכן לא ראיתי אותו כלל ,התקופה אחרת לחלוטין וגם בניגוד לראסל הוא לא הצליח קבוצתית יותר מדי ( כמו גם ווסט למשל ).
    לכן זו השלישייה שלי…והרחק מאחור שאקיל ,גרין וורותי וגל היתר.
    אם הייתי צריך לבחור חמישיית ל.א משנות ה 80 ועד היום היא הייתה כזו .
    1. מג'יק
    2. קובי
    3. וורותי
    4. פאו גאסול
    5. קארים .

    Reply to this comment
    • מתן גילור

      06. ספט, 2016
      09:18

      אם מבודדים את העונות בלייקרס, שאק מעל ווילט. אפילו בגדול.

      Reply to this comment
    • Mbk

      06. ספט, 2016
      09:27

      תגיד אהרון אתה מודע לזה ששאק שיחק את השנים הטובות בקריירה שלו באל איי ???
      שאקיל לא הרחק מאחוריי אף אחד
      קרים לפניו בנקודות

      Reply to this comment
      • אהרון שדה

        06. ספט, 2016
        11:25

        בוודאי שאני מודע.
        שאקיל בא לקח 3 אליפויות והיה טוב אבל היה לו תמיד את קובי …ומשך הזמן שלו היה רחוק מאד מהזמן שהיה שם קארים למשל.
        במצטבר נגיד זאת כך.
        מ'ג'יק קובי וקארים היו הרבה יותר זמן ממנו .
        והעמידו מורשת יותר גדולה ממנו.
        חוץ מזה על מה אתה בעצם חלוק ?
        האם לשיטתך הוא צריך להיות בשלישייה ?
        האם לדעתך הוא צריך להיות בחמישייה במקום קארים ?
        לכול היותר תוכל לטעון שהוא צריך להיות יותר קרוב לשלישייה

        Reply to this comment
        • אהרון שדה

          06. ספט, 2016
          11:29

          כמובן הכוונה 3 אליפויות ברצף
          …שלא תחשוב שאיני מודע …
          דבר נוסף שאק בחיים לא היה לוקח את האליפות הראשונה אלמלא היו מצמידים לסאבוניס עבירה שישית בתחילת הרבע הרביעי של משחק 7 …כשהענק הליטאי יצא פורטלנד הייתה ב + 15 …עכשיו אתה מודע לכל שאני מודע ?….

          Reply to this comment
          • עידו גילרי

            06. ספט, 2016
            11:56

            אהרון זה ממש לא נכון.
            סאבוניס היה על המגרש כשהריצה הזו התחילה והבלייזרס היו עסוקים בלשבוק. הוא יצא בגלל העבירה החמישית במשהו כמו 9 או 8 הפרש. הוא חזר לקראת הסיום ואז הדביקו לו את השישית.
            מעבר לזה שאק לא היה הפאקטור המשמעותי בקקאמבק הזה אלא קובי והשביקה של הבלייזרס שהחטיאו בלי הפסקה (בעיקר ראשיד).
            ההנחה שאם סאבוניס ללא יוצא הבלייזרס מנצחים היא משחק נחמד של "מה היה אם" שאין לו אחיזה אמיתית במציאות.

          • אהרון שדה

            06. ספט, 2016
            12:12

            עידו אני ראיתי את המשחק בלייב.
            כוכב המשחק הזה היה אחד והוא לא היה לא שאק ולא קובי הוא היה סאבוניס.
            עברו כבר 16 שנה אך אני זוכר בפירוש שפורטלנד היו +15 תחילת רבע אחרון…ייתכן ואני טועה וסאבוניס ירד לא ב + 15 אלא +10 כזה…בכל אופן המשחק הזה התחלק בפירוש ל 2
            חלק ראשון כל עוד סאבוניס במגרש.
            חלק שני כשהוא עזב.
            …כשאתה אומר שכל ההנחה היא משחק נחמד של מה היה קורה אילו אני מסכים …אך כך למעשה אני מתייחס לכל הטור החביב הזה או טורי דירוג דומים…כי כל מהותם הם סוג של מה היה קורה אילו (בצורה כזו או אחרת ).

          • עידו גילרי

            06. ספט, 2016
            12:21

            גם אני ראיתי את המשחק הזה בלייב וגם שוב.
            סאבוניס בפירוש לא היה הכוכב שלו אלא ראשיד. הסיבה להתרסקות הייתה שוואלאס התחיל להחמיץ בלי הפסקה . סאבוניס בהחלט עשה עבודה טובה על שאקיל, אבל גם כשהוא היה בחוץ שאקיל לא היה פאקטור משמעותי.
            אז נכון שכולם זוכרים את הדאנק של שאיקל שסגר את הסיפור אבל אתה מגזים לדעתי.

          • Mbk

            06. ספט, 2016
            12:55

            אהרון
            אתה טועה ומטעה . עדו צודק
            ראשיד סיים עם 30 סאבוניס עם 6 לא יודע מאיפה הבאת את זה שסבאוניס היה כוכב המשחק
            אבי הקאמבק היה בכלל בריאן שואו , שאק היה בינוני במשחק אבל לא בזכות סבוניס

          • אהרון שדה

            06. ספט, 2016
            15:18

            לא יודע כמה קלע כל אחד ולא מתווכח .
            אבל שאקיל לא עשה כלום כל עוד סאבוניס היה במשטח…מזכיר מאד את מה שעשה סאבוניס לניקולה וויציץ ובאסטון בקרב על פיינל פור 04.
            הגבוהים הצהובים פחדו מעצמם…את שהענק קיבל חמישית ואז החלו לפרוח.
            האיש של פורטלנד באותו משחק בטח במאץ אפ מול שאקיל היה רק סאבוניס נקודה …לפחות לדעתי (ובאמת שאני מופתע שאף אחד לא זוכר זאת ).

          • אהרון שדה

            06. ספט, 2016
            15:27

            10.28 דקות לסוף הרבע הרביעי.
            ל.א 60 פורטלנד 75 .
            השינוי היחידי היה חסרונו של סאבוניס שאפשר לל.א לרוץ פתאום ל 9-29 .
            כמעט כל מי שראה את המשחק לדעתי יגיד לכם שהשינוי היחידי היה עבירה מספר שש של הענק הליטאי.

          • עידו גילרי

            06. ספט, 2016
            16:11

            הסיבה ששאקיל התקשה במשחק הזה (וגם בזה שלפניו) היא שפורטלנד הביאו דאבל טים כמעט בכל פעם שהוא נגע בכדור. אני לא מבין למה אתה מציין דווקא את נקודת הזמן הזו. אף אחד לא מתווכח שהיה 15 הפרש אבל סאבוניס היה על המגרש גם אחרי נקודת הזמן הזו. הוא יצא בגלל הפאול החמישי שתיים שלוש דקות מאוחר יותר.
            אז נכון שמשהו כמו 8-9 הפרש נסגר כשהוא על הספסל אבל קשה להגיד שההפרש נסגר בגלל שהוא על הספסל. זה לא שפתאום שאקיל הפך לדומיננטי כי גם בחצי הראשון כשסאבוניס על הספסל שאקיל מאד התקשה עם הדאבל טים וגם לא הצליח לייצר נקודות.
            אני לא רואה שום ביסוס לטענה שלך מעבר ל: סאבוניס ירד לספסל והלייקרס סגרו פער (מה שבאמת קרה) אבל לא ממש היה פה קשר סיבתי. הבלייזרס הפסידו את המשחק בהתקפה כשלא הצליחו לקנות סל במשך יותר מחצי רבע.
            אם כבר התלונות של אוהדים על המשחק הזה נוגעות לטענות של טים דונהי שדיק בבטה שרק להמון פאולים על הבלייזרס בגלל שקיבל הוראה מלמעלה או משהו כזה.

          • אהרון שדה

            06. ספט, 2016
            18:54

            עידו בוא נסכים לא להסכים…☺
            כל מה שאמרתי הוא מהזיכרון
            …עברו כבר 16 שנה אז…כמו שאומרים הגששים לך תזכור…☺

          • אהרון שדה

            06. ספט, 2016
            19:02

            ועידן רק עוד נתון אחד….עד 10.5 דקות לסוף .
            ל.א קולעת 60 ב 37.5 דקות.
            בסוף 29. ב 10.5 .
            מ 1.7 נקודות לדקה ל 2.9 לדקה.

          • אהרון שדה

            06. ספט, 2016
            19:06

            סליחה נשלח לפני הזמן.
            מה שאומר של.א לא ניצחה דווקא בגלל החטאות של וולאס אלא בגלל שפתאום שמה נקודות על הלוח ….
            ולכן צריך לתת הסבר מה פתאום נכנסו הנקדות ….אם תראה לי סט' שפתאום קובי התחיל לקלוע מבחוץ ניחא….אבל למיטב זכרוני שחקני הפנים של ל.א פתאום השתחררו.
            …ומכאן למצטיין בהגדרה.
            התכווונתי לשחקן החשוב לאו דווקא לשחקן שקלע הכי הרבה.

          • עידו גילרי

            06. ספט, 2016
            19:54

            אהרון אתה יכול לצייר לך איזה תמונה שאתה רוצה בראש אבל בעקבות הדיון הלכתי לראות את המשחק שוב ובאמת שסאבוניס לא הצטיין במיוחד. כמו שציינתי הדאבל טים על שאקיל היה בעיקר מה שהשפיע עליו.
            מעבר לכך אתה נצמד לנקודת זמן לא רלבנטית כי סאבוניס נשאר על המגרש עוד שתי דקות אחריה.
            הוא יורד ב 66-75 שמונה וחצי לסיום כשהריצה של הלייקרס התחילה השוויון מגיע 4 דקות לסוף 75-75. כתוצאה משני סלי שלוש (היה עוד אחד בריצה שהגיע כסאבוניס היה על המגרש). בכל הזמן מהדקה הראשונה של הרבע בה פורטלנד עלתה ל-15 הפרש הם החטיאו 12 זריקות ברצף (עם ובלי סאבוניס).
            כאן סאבוניס חוזר רק כדי לקבל את העבירה השישית דקה מאוחר יותר (הספיק למסור לוואלאס אסיסט לסל ששבר את הבצורת).
            בקיצור אני לא רואה איך את מסובב את הסיפור אחרת מההחטאות של פורטלנד וכן הלייקרס קלעו גם מבחוץ.
            אחרי היציאה של סאבוניס שאק קולע סל אחד על גראנט ועוד את ההאליאופ בסיום כשכולם הלכו על קובי. בסך הכללי מתוך 5 הסלים ששאק קלע שלושה היו על סאבוניס (ועוד 4 נקודות מעבירות שלו). שאק התקשה עם הדאבל טים גם כששחקני פורטלנד האחרים שמרו עליו.
            בחצי הראשון הבלייזרס דווקא פתחו פער כשסאבוניס יצא עם העבירה השניה פער זה הצטמצם כשסאבוניס חזר ושאק קלע עליו 5 נקודות. בקיצור אני חושב שנשארה לך תמונה בראש שמאדירה את הליטאי יתר על המידה. ההעבירות שהדביקו לו לא היו הפקטור המכריע במשחק.

          • Mbk

            06. ספט, 2016
            20:00

            עידו אם הלכת לראות את המשחק בגלל אהרון אני מקווה שלפחות נהנת
            הדברים של אהרון לא היו ונבראו

          • עידו גילרי

            06. ספט, 2016
            20:02

            גם החמישית והשישית של סאבוניס ……
            משחק 7 טיפוסי ועדיין כיף להיזכר.

          • אהרון שדה

            07. ספט, 2016
            21:26

            עידו כל הכבוד שהלכת לראות את המשחק …מקווה שנהנית .
            איני יכול להגיב עד שאראה בעצמי.
            אהבתי מאד את התגובה שלך למיידן .
            בכל זאת לדעתי הדברים שלי היו הרבה יותר מצמד העבירות של סאבוניס 😊
            ואחרי כל הוויכוח אתה באמת חושב שאם סאבוניס בפארקט ל.א מנצחת ?

          • עידו גילרי

            07. ספט, 2016
            21:48

            מכל הסיבות שכבר ציינתי התשובה לדעתי היא כן. לא היה שינוי במשחק של הלייקרס או של הבלייזרס כשהוא יצא.

        • גור גולן

          06. ספט, 2016
          12:29

          אהרון התקופה של שאק בלייקרס הייתה אולי התקופה הכי טובה של שחקן אי פעם בליגה. הוא נראה באותן שנים כה שחקן הכי טוב בהיסטוריה אז איך הוא לא בגדולים של המועדון

          Reply to this comment
          • סער ברעם

            06. ספט, 2016
            16:31

            הוא היה דומיננטי מאוד, גם בתקופה באורלנדו וגם במיאמי. אם היה משלב את העונות האלה ובאמת משחק 12 עונות או יותר, כמו מג'יק, קובי או קארים יכול מאוד להיות שהייתי מכניס אותו לרשימה

          • אהרון שדה

            06. ספט, 2016
            19:08

            גור יקרי …..התקופה של שאק בל.א הייתה בדיוק אבל בדיוק אחרי התקופה של השחקן הכי טוב בהיסטוריה והיא זל מייקל בשיקגו .

          • גל אל-איי

            07. ספט, 2016
            01:22

            1+

    • רועי ויינברג

      06. ספט, 2016
      10:53

      שאק צריך להכנס במקום פאו, עם כל הכבוד לפאו. באק-טו-באק-טו-באק mvp finals וטריפיט עם הלייקרס

      Reply to this comment
      • מתן גילור

        06. ספט, 2016
        10:59

        אם כבר שאק במפנים, אז הייתי שם אותו בסנטר ואת קארים בפ"פ. שים לב שאהרון רק בנה חמישייה ולא דירוג.

        Reply to this comment
      • אהרון שדה

        06. ספט, 2016
        11:26

        שאק כ 4 ?
        שאר כ 54 במקום קארים ?

        Reply to this comment
      • גל אל-איי

        07. ספט, 2016
        01:22

        1+

        Reply to this comment
    • סער ברעם

      06. ספט, 2016
      11:03

      לדעתי, לפחות, גאסול (וכבודו במקומו מונח) לא צריך להיות בחמישייה של הלייקרס. כמו שמתן הגיב, שאקיל וקארים

      Reply to this comment
      • יניב

        06. ספט, 2016
        11:09

        לגבי גאסול אז מבחינתי המבחן הוא עם מי גאסול יזוהה ובעוד שאקיל ובטח קארים קודם כל יזוהו עם הלייקרס לגבי גאסול אז אני חושב שקודם יזהו אותו עם ממפיס(למרות 2 האליפויות בלייקרס)

        Reply to this comment
        • מתן גילור

          06. ספט, 2016
          11:14

          גאסול, יותר מכל, יזוהה עם נבחרת ספרד 🙂

          Reply to this comment
          • אהרון שדה

            06. ספט, 2016
            11:26

            +100

          • יניב

            06. ספט, 2016
            11:32

            בזה אין ויכוח. שלושת הטנורים האירופאים גאסבול,נוביצקי ופארקר בהחלט קודם כל מזוהים עם הנבחרות שלהם

          • אהרון שדה

            06. ספט, 2016
            11:43

            יניב יש הבדל גדול.
            נוביצקי מזוהה עם דאלאס לא פחות ויש מצב שיותר מנבחרת גרמניה.
            פארקר מזוהה עם ס.א לא פחות וכן ג'ינובילי.
            שכן כל השלושה היו בקבוצה אחת בלבד בנ.ב.א.
            גאסול מטייל בין ממפיס ( השנים הטובות ביותר האישיות )
            לל.א ( השנים הטובות קבוצתיות ).
            ושיקגו ( שנות הקאמבק )
            ועכשיו ס.א ….
            לכן גאסול הוא קודם כל ספרד…..אחיו למשל יכול שיהיה מזוהה עם ממפיס לא פחות מנבחרת ספרד.

          • יניב

            06. ספט, 2016
            12:24

            יש בזה משהו. מסכים שאם נשחק את המשחק של מנחם מהמעורב וצריך לכתוב מילה אחת שקופצת לך לראש אז לגבי נוביצקי הרוב אם לא כולם ירשמו דאלאס,ולגבי גאסול אז זאת ספרד.
            לגבי פארקר אני לא בטוח למרות שהוא שיחק בס.א כל הקריירה.
            ולגבי מארק אז פאו הרבה יותר מזוהה עם הנבחרת מאשר מארק.

          • גיא

            06. ספט, 2016
            12:28

            נוביצקי זה הכי דאלאס שיש.
            הוא השחקן הגדול בתולדות הקבוצה, היחיד שזכה בשורותיה ב-MVP, או פיינלס MVP.

    • ישראל קרמר

      06. ספט, 2016
      15:59

      אהרן, וסט היה שחקן שלם יותר מקובי וחכם יותר שהצטיין גם הוא בשני צדי המגרש אך היה טוב משמעותית במסירה וחטיפה וחס וכן היה וינר לא פחות גדול שאתרע מזלו לשחק ברוב שנותיו בעידן הסלטיקס של ראסל. וכן לקובי היו פעמים רבות יותר של מהלכים לא חכמים שפגעו בקבוצה וזריקות רעות שהכריח אותן והלכו לאיבוד.

      וגם כארים חייב להיות לפני קובי כי גם הוא היה וינר גדול יותר עם פחות משמעותית של פעולות שהכריח אותן שפגעו בקבוצה. ובוודאי שכארים צריך להיות לפני וורת'י שהיה השחקן השלישי בחשיבותו אחרי מג'יק וכארים.

      Reply to this comment
      • ישראל קרמר

        06. ספט, 2016
        16:13

        לכן השלישייה המובילה היא מג'יק וכארים וסט לפני קובי ואם לא מתחשבים במספר השנים אז גם וילט ושאק לפני קובי.

        Reply to this comment
        • סער ברעם

          06. ספט, 2016
          16:34

          את השנים הטובות יותר מבחינה אישית קארים עשה במילווקי. אם היה מספר 1 בכל תקופתו בלייקרס, מה שלא קרה, הוא היה נכנס לרשימה.

          Reply to this comment
          • ישראל קרמר

            07. ספט, 2016
            01:02

            כשמג'יק בסביבה ברור שכארים לא יהיה מספר אחד אך אתה לא מדייק כלל בכל מקרה כי בלייקרס בדיוק כמו במילווקי כארים זכה שלוש פעמים בתואר השחקן היעיל ביותר בעונה הסדירה ופעם אחת בגמר. ברוב עונותיו בלייקרס היה היה לא פחות טוב מאשר במילווקי והשגיו האישיים שווים לשנים במילווקי.

  12. no funny shtuff

    06. ספט, 2016
    11:12

    צריך לזכור ששלושת האליפויות של הלייקרס בתחילת האלפיים רשומות על שאק. קובי השתדל לא להפריע.
    בתור מי שהיה נגדם באותן שנים, לא סבלתי את הקבוצה הזו, אני יכול להעיד ששאק היה בלתי ניתן לעצירה. רק לעשות עליו עבירה ולשלוח לקו. מקובי בכלל לא חששתי ואפילו העדפתי שהכדור יהיה אצלו, רק לא שאק. (ואז באו הורי והשופטים וכו' והרסו הכל..).
    כמובן ששאק התחפף (או חופף יותר נכון) מהלייקרס. קובי נשאר שם עד הפרישה.

    מה שכן, שתי האליפויות הרצופות אח"כ רשומות על קובי אף על פי שהוא הסריח את הפארקט במשחק 7 ונחנק לחלוטין. אין ספק שהפסד במשחק הזה היה משנה לו את הלגאסי. (ואז בא שלום עולמי ופאו והשופטים ולקחו לסלטיקס אליפות).

    ולכן מבחינתי-
    1. קארים
    2. מג'יק
    3. קובי
    4. שאק

    Reply to this comment
    • אהרון שדה

      06. ספט, 2016
      11:49

      קובי לא יכול להשתדל לא להפריע😀

      Reply to this comment
    • ישראל קרמר

      06. ספט, 2016
      16:04

      מג'יק לפני כארים כי מג'יק היה המנהיג הראשי ולא כארים והיה גאון כדורסל גדול יותר.

      Reply to this comment
    • ישראל קרמר

      06. ספט, 2016
      16:07

      באליפות השלישית קובי כבר היה אחד משני הכוכבים המובילים. מה שאתה כותב זה באליפות הראשונה כשבשנייה היה הכוכב השני בחשיבותו ובשלישית כאמור אחד משני הכוכבים המובילים לצד שאקיל.

      Reply to this comment
  13. גור גולן

    06. ספט, 2016
    12:30

    תודה על המאמר!
    כמובן שאני מסכים איתך בתור אוהד לייקרס צעיר שלא זכה לראות את שאר.

    Reply to this comment
  14. Gooloom2

    06. ספט, 2016
    13:35

    מג'יק היה שומר טוב?

    Reply to this comment
    • סער ברעם

      06. ספט, 2016
      16:36

      שמר על כל עמדה זה בטוח. לגבי טיב השמירה… היה לפחות טוב. לא יודע אם הוא היה מנטרל כל שחקן באותה רמת יכולת של יעקב.

      Reply to this comment
  15. עגל

    06. ספט, 2016
    13:50

    השחקן שהכי הייתי רוצה לראות חוזר לשחק (חוץ מהחלום כמובן) – מג'יק האחד והיחיד. הגעגועים הם גדולים, לראות את הקסם מנהל את המשחק ביעילות ובכיף, עושה הכל מכל ועושה את כולם טובים יותר.
    עוד ברשימה של אלה שהייתי משלם הרבה כדי לראות חוזרים – ג'ון סטוקטון, לארי בירד ודיוויד רובינסון.
    מדרגה מתחת – בארקלי וקארים. לג'ורדן משום מה אני לא מתגעגע. גם לא לשאקיל

    Reply to this comment
  16. אפלטון

    06. ספט, 2016
    13:55

    Who cares?
    זה שרץ והשני שיקוץ. כל עוד הם לובשים את הצהוב סגול כל מה שנשאר זה לרסס k700

    Reply to this comment
    • עגל

      06. ספט, 2016
      15:48

      🙂
      באמת מה קרה ל-K, הוא נעלם בזמן האחרון?
      כנראה ששקע לגמרי בפנטזי

      Reply to this comment
  17. אשך טמיר המקורי

    06. ספט, 2016
    14:57

    אחלה פוסט. מסכים עם הנאמר ועם הבחירה.

    Reply to this comment
  18. ישראל קרמר

    06. ספט, 2016
    15:14

    אין מצב שקובי טוב ממג'יק שהיה גם מנהיג ווינר גדול יותר וגם עם חכמת משחק גדולה יותר וגאון כדורסל ברמה יותר מקובי והפך את השחקנים שסביבו לטובים יותר יותר ממה שעשה זאת קובי.

    Reply to this comment
  19. מנחם לס

    06. ספט, 2016
    16:16

    בעוד 100 שנה אם ידברו על הלייקרס, הפנים של הלייקרס יהיו מג'יק יותר מקובי. מלבד העובדה שעם מג'יק אף פעם לא היתה כל בעייה. להיפך.

    Reply to this comment
    • avri

      06. ספט, 2016
      18:24

      לגמרי, ולא צריך לחכות עוד 100 שנה – גם עוד 10 שנים זו תהיה התשובה. יודע מה, גם עכשיו אצל רוב רובם.
      קובי, בראי ההסטוריה, אפילו לא יהיה טופ 10 ברשימות כל הזמנים, מלבד אצל רדודי הבנה (כמו דדי למעלה) או אנשים צעירים שכנראה לא ראו כדורסל לפני שנות ה2000 (כמו כותב הטור). קובי הסריח את הפרקט ביותר מידי עונות ויש לו על שמו אפילו שנים בלי פלייאוף. אצל מג'יק חיים של מומי זה לא היה קורה.

      Reply to this comment
      • סער ברעם

        07. ספט, 2016
        10:59

        שוב, לא דיברתי על הגדולים באמת, אלא רק על הלייקר הגדול – והוא זה שהחזיק את הקבוצה הרבה מאוד עונות לבד. לקארים ומג'יק היה אחד את השני כולל וורת'י וצוות של שחקנים מוכשרים מאוד.

        לקבוצה של 10 הגדולים לא בטוח שהייתי משייך אותו… אבל השחקן שתרם הכי הרבה ללייקרס, כן.

        Reply to this comment
  20. שמייקל

    06. ספט, 2016
    16:21

    אני באופן כללי חושב שכארים זה השחקן הכי גדול בהיסטוריה של המשחק, שימו אותו מול כל אחד כולל מייקל ותבחרו בהם בדראפט כשאתם יודעים מראש מה יצא מהקריירה שלהם אני הולך על כארים בכל מקרה. שחקן עצום, הסנטר המושלם ומביחנתי אלוהי הכדורסל וזכיתי רק להיות ילד קטן כשהוא היה בסוף ימיי הלייקרס.

    Reply to this comment
  21. שמייקל

    06. ספט, 2016
    16:25

    חוץ מזה…הנה הסבר למה מג'יק גדול מקובי, קחו את הקבוצה של קובי עם שאק ובמקום קובי תשימו את מג'יק בשיאו, מה דעתם הם לוקחים אליפות? לדעתי אין ספק בכלל ויש מצב שיותר אליפויות ממה שקובי ושאק לקחו, מה שבטוח שאק היה מבסוט ומחייך כל בוקר….עכשיו קחו את קובי בשיאו ותזרקו אותו לקבוצה של כארים….חוץ מזה שכארים יחנוק אותו בשנתו קובי יחרב כל קרקע שניתן לדרוך עליה וממש לא יצליח לגרור את הקבוצה הזאת לאליפויות מול הסלטיקס.

    Reply to this comment
    • סער ברעם

      06. ספט, 2016
      16:39

      אתה לא יכול באמת לדעת 😛

      Reply to this comment
      • שמייקל

        06. ספט, 2016
        17:44

        אתה יכול לדעת דיי בודאות שזה הרבה יותר נעים לשחק עם מג'יק…….במיוחד כשאתה סנטר.

        Reply to this comment
  22. דדי

    06. ספט, 2016
    17:24

    השחקנים היחידים שנכנסים לדיון הם אלה ששיחקו את כל הקריירה בסגול צהוב. נקודה.

    ומבין השניים היחידים הראויים לתואר ושווים מבחינת גדולת כדורסל – כל אחד מסוגו –
    זה שהיה בקבוצה 20 שנה, באש ובמים, עד סוף היכולות של הגוף, הוא הלייקר הגדול ביותר, וההישגים הקבוצתיים של זה שהיה גדול כמוהו אבל גם נהנה לשחק עם שחקנים טובים יותר לאורך 12/13 השנים שלו בקבוצה ובליגה, בלי חוקי שכר דרקוניים ובלי פסילה של טרייד משנה פרנצ'ייז על ידי הליגה – לא מספיקים כדי לקחת את התואר הזה, ואפילו לא הספיקו ליותר אליפויות אלא רק ליותר הופעות בגמר.

    Reply to this comment
    • no funny shtuff

      06. ספט, 2016
      20:23

      אה באמת?

      מי שחקן הבולס הגדול בכל הזמנים?

      Reply to this comment
      • דדי

        06. ספט, 2016
        21:39

        כמו שאמרתי – מי שלא מבין מה השאלה, שיחסוך לכולם את הנסיון שלו לתת תשובה…

        Reply to this comment
  23. רפה הבנה

    06. ספט, 2016
    17:25

    אני יודע שזה ישמע קצת טרנטה אך לאחרונה לא הייתי מעודכן בשיט. יש מצב לקבל רוסטר של הקבוצות כיום?
    ולמה שבכללי לא יהיה עמוד קבוצות קבוע באתר..?

    Reply to this comment
    • איל

      06. ספט, 2016
      20:47

      דווקא יש 🙂
      ראה את הלינק השמאלי בקטגוריות למעלה. הדפים מעודכנים אמנם לשנה שעברה אבל השלד של כל הקבוצות חוץ מאוקלהומה (ואולי הניקס והבולס) נשאר אותו הדבר.

      Reply to this comment
  24. captain beefheart

    06. ספט, 2016
    18:17

    טוב חייבים לגוון: קורט ראמביס!

    Reply to this comment
  25. captain beefheart

    06. ספט, 2016
    18:26

    ועכשיו שני הפני שלי על הנושא, מזווית קצת אחרת כי לפני כתבו כמעט הכל.

    את הויכוח אי אפשר להכריע בצורה מתמטית, כי גם מג'יק, גם קארים וגם קובי הם השופרא דשופרא, וכל אחד מהם נתן למועדון 5 אליפויות. קובי אפילו טיפה אנדרייטד, עד שנזכרים שהוא שיחק בליגה שבה העצימות הפיזית והמאמץ גדולים יותר ממה שהיה בשנות השמונים.

    אז קארים הוא מלך הנקודות והריבאונדים, מג'יק גדול הרכזים ואיש השואו טיים, קובי נתן 19 שנה מדהימות…. איך עושים כאן משלוש יוצא אחד?

    ובכיין גבירותי – אני הולך על הפרצוף. באמת. מה ה"אטמוספירה" של כל אחד. ובמבחן זה התוצאה מתאימה לדעת הקהל הכללית: מג'יק בנוקאאוט. קארים היה גראמפי, קובי היה נאסטי. וכשחושבים על מג'יק עולה מחשבה אחת בלבד לראש – דני חייכני.

    אז לא אמרתי מילה אחת על כדורסל, אבל בכל זאת יצא לי פיתרון.

    Reply to this comment
  26. yamani1000

    06. ספט, 2016
    19:30

    כאוהד לייקרס מאמצע שנות ה- 80, אני חייב לומר שקובי הוא הגדול מכולם ללא מתחרים. לא נכנס להשוואות, תארים וכו'. קובי הוא היחיד בין המועמדים שעברתי איתו הכל – פסגות ושפלים, אהבה ושנאה, על-אנושי ובו בזמן אכול פראנויות ואגו…

    במטאפורה מהעולם של LA:
    אם קארים הוא קלאסיקה הוליוודית, אז מאג'יק הוא בלוקבאסטר, אבל קובי הוא כמו סדרה מעולה של כמה עונות שבסופו של דבר נותנת לך חוויה הרבה יותר עמוקה.

    Reply to this comment
    • גיא

      06. ספט, 2016
      19:38

      יפה. הכי כיף זה לקרוא תגובה מנומקת של אוהד.

      אז –
      קארים – קינג קונג. (גדול מהחיים, בלתי נגיש)
      מג'יק – 48 שעות. (החיוך של אדי מרפי!)
      קובי – הסופרנוס…

      Reply to this comment
      • yamani1000

        06. ספט, 2016
        19:54

        קובי ומג'יק (אדי מרפי של ה- 80) – פגעת בול למחשבות שלי. אבל, מבחינתי, קארים = "האיש ללא שם" של קלינט ולאונה. זאב בודד עם מוסריות מפוקפקת.

        Reply to this comment
        • רנדי אורטון

          06. ספט, 2016
          21:14

          קובי מלאך טהור משמיים,היית צריך ללקק יותר חזק כי לא ניראה עוד אחד כזה

          Reply to this comment
    • סער ברעם

      07. ספט, 2016
      11:04

      ממש התחברתם לעניין העונש, אהבתי ממש!

      Reply to this comment
  27. נתי

    06. ספט, 2016
    20:38

    1,קארים עבדול ג'באר
    2,מג'יק ג'ונסון
    3, קובי
    4, שאקיל אוניל

    וכל הקטע שלא שחקו כל הקריירה , זה רק תרוץ להוציא אותם מהמשוואה …

    Reply to this comment
  28. hooper

    06. ספט, 2016
    21:29

    אם מג'יק אמר שקובי הלייקר הכי גדול זה אמור להיות מספיק בשבילכם…בשבילי זה היה ברור גם לפני…
    https://www.youtube.com/watch?v=VtyugZEybls

    Reply to this comment
  29. ניקמאן

    06. ספט, 2016
    22:52

    כל דירוג של גדולה כדורסלנית שלא שם את קארים תחת הספרה 1- הוא ויכוח מטופש. קארים הוא גדול שחקני הכדורסל אי פעם.

    Reply to this comment
    • ישראל קרמר

      07. ספט, 2016
      01:04

      אין מצב שהוא גדול ממייקל וגם מג'יק היה כדורסלן גדול לא פחות וכך גם בירד.
      תגובתך היא המטופשת.

      Reply to this comment
  30. דורון האסטבן

    07. ספט, 2016
    01:56

    וורתי כמובן כי הוא הגבר היחידי מהעיז לקרוא לריסון מיני
    של השחקנים החוגגים, סקס לוקח הרבה יותר אנרגיה משאתם
    מדמיינים, לא מדבר על סקס עם רגש אהבה או התחייבות לאישה.

    Reply to this comment
  31. דורון האסטבן

    07. ספט, 2016
    01:59

    1 קארים יצר את הלייקרס (טוב היו לפניו)
    2 מג'יק המשיך וקיים
    3 קובי ההורס
    זו המשלה לאלים מסוימים מהמזרח הרחוק, היוצר הממשיך וההורס.
    ושימו לב (גם לדתיים) הם התגלמות והשתקפות של אותו אחד
    זה לא מתנגש באמונה דתית, כולם אותו אחד אך מחולקים שנבין,
    למשל אל ההרס מאד יכול להרוס את כל הביקורת העצמית, את
    הכעס ההתמכרויות הפחד וכל דבר שמזיק לכם,

    Reply to this comment
  32. דורון האסטבן

    07. ספט, 2016
    02:10

    אהבתי הרבהתגובות יפות גיא יניב מתן ברץ קפטן אפלטון (2 הקפטנים)
    ועוד,
    עגל לשאלתך השערה: הוא עובד בעגלות בארהב כנראה בלאס ואגס,
    לפי מה שהוא כתב ולא ציין זאת במפורש,
    כבאסטינר לשעבר ביפן זיהיתי בכתיבתו
    אני מאמין שקיי 700 מאיר אריאל ועוד מגיבים שנעלמו קוראים כאן,
    אני גם חושב להעלם אך לא יכול,
    ואם טעיתי אז מתנצל

    Reply to this comment
  33. אשך טמיר המקורי

    07. ספט, 2016
    06:39

    חגיגה של תגובות

    Reply to this comment

Trackbacks/Pingbacks

  1. איפה קובי בראיינט נמצא בדפי ההיסטוריה? | Hoops - 8 באוקטובר 2018

    […] סער ברעם: קובי נמצא אי שם בגדולתו לא בגלל מספרים. אם אנחנו עוזבים כרגע את מס' 81, 24 או 8, האדם היה המוקד של שנות ה-2000. בשבילו קמו בלילה. אם אני משווה בין עשורים, בשנות ה-2010 קמו לראות את קרילברון, בשנות ה-90 את מייקל, ב-80 את מג'יק ולארי, ב-70 את קארים עבדול-ג'באר. הוא הפוקוס של העשור הקודם, ולמרות פציעות ושנים הרבה פחות רלוונטיות בסוף הקריירה, הוא נמצא בסוף העשירייה או בתחילת העשירייה השנייה של השחקנים בכל הזמנים. הוא השפיע והביא את רמת הסיבולת, הקשיחות והמנטליות לרמה אחרת. זריקות קשות זה השם השני שלו, במיוחד בחצי השני של עשור ה-2000. כל מי שתראו בגילאים 25-35 אומר את השם שלו כשהוא עולה לזריקת נייר במשרד לפח אשפה. הוא נחשב ל-Hardest Worker Of All Times ביחד עם ג'ורדן, כשאין ספק שלג'ורדן יש יותר כישרון ממנו. חיקוי חיקוי, אבל מוצלח וקשוח באותה מידה. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *