מאנדיי נייט פוטבול, פריוויו לעונה החדשה. NFC/ גיא רוזן

רק עוד 3 ימים נותרו לפני משחק פתיחת העונה,
והדבר היחיד שחסר בדרך להשלמת הפערים בדרך לעונה החדשה,
הוא לנסות לנחש מי ינצחו, מי יתפרקו, ומי יגיעו לסופרבול כנציגי ה-NFC.
אז בבקשה, הפריוויו ל-NFC:

 

NFC מזרח.

אין בית קשה יותר לתחזית מאשר ה-NFC מזפח.
הרד סקינס עלו לפלייאוף בשנה שעברה עם המאזן הגרוע ביותר מבין כל קבוצות הפלייאוף: 9 – 7
כאשר היה להם את לוח המשחקים הקל בליגה (וזה לא ממש מפתיע לאור העובדה ש-6 ממשחקיהם היו נגד שאר קבוצות בית המזפח, אשר לכולן היה בסוף העונה מאזן שלילי.
השנה?
יש מעט תקווה שדאלאס יצליחו להיות קצת יותר בריאים, ושהג'איינטס יצליחו להיות קצת פחות לוזרים…

 

ניו יורק ג'איינטס.

(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 6 – 10)
הנהלת הג'איינטס ישבה בקיץ, והייתה צריכה להגיע להחלטה –
לאן הולכים?
הדרך החכמה להגיע להצלחה ב-NFL היא בנייה סבלנית דרך הדראפט. סיאטל היא הדוגמה הטובה ביותר לקבוצה ששנה אחרי שנה מתחזקת על ידי כך שהיא בוחרת נכון, מאמנת נכון, ונמנעת מלבזבז הרבה כסף על שוק השחקנים החופשיים.
הבעיה?
איליי מאנינג. מאנינג הוא קווטרבק נהדר (וקצת מעורר מחלוקת. יש מי שחושב שהוא אוברייטד. יש מי שחושב שהוא ווינר אדיר. אני חושב שהוא ווינר, ומבין את מי שחושב שהוא אוברייטד),
אבל הוא כבר בגיל שסוף הקריירה נראה קרוב למדי. יש סיכוי סביר שתהליך של בנייה מחדש יבזבז את השנים הטובות האחרונות של מאנינג.
הסיכוי!
הג'איינטס לא הגיעו לפלייאוף מאז שזכו בפעם האחרונה באליפות, אי שם ב-2011 .
אבל כשמתבוננים בבית המזפח, מגלים שהשנה, יש סיכוי להגיע לפלייאוף.
הקבוצה הכי טובה בבית בשנה שעברה סיימה עם 9 ניצחונות.
הקווטרבק הכי טוב בבית לא ישחק בחצי הראשון של העונה (טוני רומו)
והקבוצה שסיימה ראשונה לפני שנתיים ושלוש שנים, החליפה מאמן, וזרקה את הקווטרבק הפותח (האיגלס)
וכשהג'איינטס כן מצליחים להגיע לפלייאוף?
הם הקבוצה שאף אחד לא רוצה לפגוש (רק תשאלו את בריידי. הג'איינטס הם הסיבה שהוא לא ה-G.O.A.T)
אז הג'איינטס הלכו ALL IN בשוק השחקנים החופשיים בקיץ, והוציאו 200 מיליון על משכורות.
הסיכון!
חייבים רק לציין שההיסטוריה מלמדת שקבוצות שהולכות ALL IN על שוק השחקנים החופשיים, בדרך כלל מתרסקות.
בליגה עם תקרת שכר קשיחה, אין טעות גדולה יותר מ-"לנצח" בתחרות מחירים.
ההתקפה:
ההתקפה של הג'איינטס זה קודם כל הצמד איליי מאנינג ואודל בקהאם ג'ונייר.
כשהם טובים, הם ברמה של הצמדים הטובים בליגה –
בריידי/גרונקובסקי, ביג בן/בראון, רודג'רס/נלסון.
הבעיה של מאנינג ובקהאם, היא שכמו שהם מסוגלים להראות בלתי מנוצחים, הם גם מסוגלים להראות אפסיים.
בפלייאוף, זה יכול (וזה גם עבד לא רע בעבר) לעבוד. בעונה הרגילה, זה כבר בעייתי.
התנודתיות הגדולה ביכולות לא מאפיית רק את משחק המסירה של הג'איינטס –
גם רשאד ג'אנינגס, הראנינג באק, סובל בדיוק מאותה הבעיה. לפעמים הוא נראה כמו סופר סטאר, ואז כשמתבוננים על תפוקתו הכוללת, מגלים שבכל העונה שעברה לא הייתה לו ריצה אחת של יותר מ-40 יארד.
וקו ההתקפה?
אפס אנד דאונס. יש את אחד הסנטרים הטובים בליגה (ריצ'בורג), לצד צמד התאקלים הגרוע בליגה.
ההגנה:
לג'איינטס הייתה בעיה לא קלה בקו ההגנה בעונה שעברה. אז הם החליטו ששם הם שמים את הכסף –
אוליבר וורנון (השחקן היחיד שנתן עונה טובה בשורות הדולפינס ב-2015), ודיימון האריסון (אחד ממצטייני הג'טס בעונה שעברה).
כשמוסיפים את JPP (ג'ייסון פייר פול), שחזר במהלך העונה שעברה מהפציעה המזעזעת שעבר (איבד אצבעות כתוצאה מהתפוצצות של זיקוק בידו. באמת!),
מקבלים בסיס מצוין להגנה.
בסקנדרי, לדומיניק רודג'רס קרומרטי המצויין מצטרף ג'נוריס ג'נקינס מהראמס, וביחד הם יוצרים צמד קורנרים אם פוטנציאל אדיר.
התחזית:
אני מאמין שהג'איינטס יסיימו בראשות הבית. בשנה שעברה ראינו שהתואר "אלופת המזפח" לא אומר הרבה,
אבל לי יש את התחושה שהג'איינטס יהיו לא סתם אלופי בית. הם יהיו קבוצה טובה במהלך העונה, ןקבןצה מצויינת בפלייאוף.
מה שמוביל אותי לתחזית המגוחכת של היום (והעונה), כזו שאפשר למרוח לי מתחת לאף בהנאה רבה, כאשר הג'איינטס שוב יסיימו במאזן שלילי –
הג'איינטס לא סתם יסיימו כאלופי בית המזרח של ה-NFC, הם גם ימשיכו בפלייאוף כל הדרך עד לסופרבול!
מאנינג – בריידי השלישי!

 

דאלאס קאובויז.

(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 4 – 12)
ההתקפה:
בעיקר פצועה.
טוני רומו בחוץ עד שבוע 8 (קראתי בלא מעט מקומות איך האוהדים מתלהבים מהקווטרבאק המחליף, פרסקוט. ראיתי אותו בקדם עונה. מזכיר את הקדם עונה של ברדפורד במדי האיגלס בכך שהמסירות שלו נראות כמו אינטרספשין שנתפס על ידי שחקני ההתקפה)
מק'פאדן, הראנינג באק, בחוץ עד שבוע 7.
אפילו הרסיבר המוכשר, דז בראיינט, הספיק לחטוף זעזוע מוח במשחק קדם עונה.
אז אולי פרסקוט טוב כמו שהאוהדים מקווים,
ואולי קו ההתקפה הטוב בליגה יעזור ליחזקל אליוט, הראנינג באק הנהדר שהגיע מאוהיו סטייט, לתת עונה גדולה,
ואולי בראיינט וג'ייסון וויטון (הטייט אנד הנהדר. אחד הטובים והיציבים בליגה. כבר שנים משמש כסלע האמתי של הקבוצה. לצערו טייט אנד אחד לא יכול לסחוב קבוצה שלמה. אבל הוא מנסה)
יצליחו לעזור לפרסקוט להישאר רלוונטים עד שרומו חוזר,
ואולי ההימור על הראנינג באק, אלפרד מוריס מהרדסקינס, ישתלם.
אני סקפטי.
ההגנה:
הסיבה שאני סקפטי.
3 משחקני קו ההתקפה מתחילים את העונה עם השעיות. מקלין, הליינבקר, ל-10 שבועות. 2 ה-DE הפותחים מושעים ל-4 שבועות כל אחד.
וגם לפני ההשעיות זה היה קו הגנה לא יותר מסביר.
והסקנדרי?
אחד הגרועים בליגה.
פיק 6, אחד הדרכים החשובות לשנות מומנטום במשחק פוטבול. 3 האלופות האחרונות הצטיינו בלהשיג טאצ'דאונס בדרך זו.
לשחקנים הפותחים של הסקנדרי של דאלאס, יש ביחד, ב-16 משחקי עונה רגילה –
0 פיק 6 . 0!!!
התחזית:
כשרומו יחזור מפציעה, הוא יגלה שלמעשה – העונה כבר נגמרה.

 

וושינגטון רדסקינס.

(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 9 – 7, וזכו בראשות הבית)
ההתקפה:
קירק קאזינס נתן עונה בכלל לא רעה, בשנה שעברה.
ההפתעה היא שבקיץ, הנהלת הקבוצה בחרה שלא להחתים אותו על חוזה ארוך, אלא לסמנו בפרנצייז טאג.
עכשיו בשנה הבאה הוא יהיה יקר יותר, ולכן עולה השאלה:
יכול להיות שהרדסקינס לא מאמינים בקווטרבאק שלהם?
יכול להיות שהם מאמינים שההצלחה שלו נבעה בעיקר מנוכחות של כישרון יוצא דופן בשורות הרסיברים (טופ 3 בליגה), לצד קו התקפה מצוין?
אני לא יודע מה חושבים בהנהלת הרדסקינס
(אני כן יודע שהם מסריחים. הם הרסו (אולי) את הקריירה של גריפין ה-3)
אבל לי יש את התחושה שהשנה הקבוצה תתפרק.
העזיבה של מוריס (הראנינג באק) משאירה את הקבוצה ללא איום ריצה רציני,
וכאשר ההתקפה כל כך חד מימדית, בשביל להצליח, צריך קווטרבאק קצת יותר טוב מקאזינס.
ההגנה:
שוב דיכוטומיה. כמו שהתקפת הרדסקינס מעולה במשחק המסירה, וגרועה על הקרקע,
כך גם הגנת הקבוצה.
סקנדרי טוב שהתחזק מאוד עם הגעתו של ג'וש נורמן מקרולינה.
קו הגנה חלש מאוד שמתקשה בעצירת משחק הריצה של היריבות.
התחזית:
בשנה שעברה הם העפילו לפלייאוף "בזכות" שרשרת הפסדים של יריבותיהם לבית.
השנה, מספיק שאחת מהן תתעשת, והם ימצאו את עצמם בעונה של 8 – 8 , במקרה הטוב.

 

פילדלפיה איגלס.

(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 7 – 9)
האיגלס שהתפרקו בסוף העונה שעברה, החליטו לוותר על שירותיו של צ'יפ קלי, המאמן שהוביל אותם לפלייאוף ב-2 העונות שלפני כן.
לא רק על קלי, ויתרו האיגלס. גם את הקווטרבאק הפותח (סם בראדפורד) הם שלחו בטרייד למינסוטה תמורת בחירות דראפט.
כך שהקווטרבאק הפותח הוא קרסון וונץ, הרוקי מנורת' דקוטה סטייט (לא בטוח יפתח במשחק הראשון, עקב פציעה בצלעות שספג במשחק הראשון של קדם העונה).
למעשה, האיגלס וויתרו מראש על העונה הנוכחית תמורת הסיכוי לפתח קווטרבאק צעיר שהם מאמינים בו,
ותמורת בחירות דראפט עתידיות, שאולי יאפשרו להם לבנות את הקבוצה מהיסוד.
התחזית:
מקום אחרון בבית, בחירת דראפט גבוהה.

 

NFC צפון.

 

גרין ביי פקרס.

(בעונה שעברה סיימו במאזן 10 – 6, והעפילו לפלייאוף)
חוץ מהתחזית המטופשת שלי, זו ששלחה את הג'איינטס לסופרבול,
כל בר דעת יבחר בגרין ביי פקרס כמעומדת שלו לזכייה באליפות.
ההתקפה:
קודם כל, ארון רודג'רס. כולנו ראינו מה הוא מסוגל לעשות באינסטנט קלסיק נגד אריזונה, בפלייאוף של העונה שעברה.
והשנה, יש לקווטרבאק מספר 1 בליגה יותר כלים בכדי להצליח –
ג'ורדי נלסון (חוזר מפציעה) ורנדל קוב (שהוכיח את יכולתו בזמן שנלסון היה פצוע) הם צמד רסיברים מהטובים שיש, ואם ג'ארד קוק, פוטנציאל אדיר בעמדת הטייט אנד (רק שיפסיק להשמיט את הפוטבול, והוא יהיה אחד הטובים שבנמצא), יצליח לממש את הפוטנציאל שלו –
לארון רודג'רס תהיה עונה מטורפת.
כשמוסיפים למשוואה את אדי לייסי, הראנינג באק החייתי, שהגיע למחנה האימון בכושר שיא, אחרי שהשיל לא מעט קילוגרמים של משקל עודף,
ואת קו ההתקפה המצוין (שנה שעברה סבל מהמון פציעות) –
אנחנו מקבלים התקפה חזקה מאוד, מאוזנת מאוד.
יש מי שיגידו החזקה בליגה.
ההגנה:
החולייה החלשה בקבוצה היא קו ההגנה. והיא סיימה את העונה שעברה עם ציון ממוצע (מדורגים 18 בציונים של פרו פוטבול רפרנס),
כך שאם החולייה הכי חלשה בקבוצה היא ממוצעת, אולי יש עוד סיבות לאופטימיות?
יש לזכור שקליי מת'יוס צפוי לחזור לתפידו הטבעי כאאוטסייד ליינבקר, שם הוא יהיה אפקיטבי בהרבה ממה שהיה בעונה שעברה, מה שנותן סיבה נוספת לאופטימיות.
הסקנדרי, להבדיל, טוב מאוד. ועד סיבה לאופטימיות – הרוקיס של העונה שעברה (רנדל ורולינס) צפויים לתת עוד קפיצה קדימה,
ואז אולי הסקנדרי, יהפוך מטוב מאוד, למצוין.
התחזית:
אלופת הבית.

 

מינסוטה ויקינגס.

(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 11 – 5, ובראשות הבית)
הויקינגס, מההפתעות הגדולות של העונה שעברה, חטפו מכה לא קלה כאשר הקווטרבאק הפותח, טדי ברידג'ווטר סיים את העונה עוד לפני שהתחילה בעקבות פציעה במהלך אימון.
ההתקפה:
אבל הויקינגס החליטו שהם לא מוותרים על העונה, והביאו לקבוצה את סם ברדפורד בתמורה לבחירות דראפט.
סם ברדפורד, קווטרבאק שנוי במחלוקת. יש לו יד מצוינת, אבל הוא לא נייד בכלל, והוא לא מסוגל למסור בתנועה.
אולי בקבוצה עם משחק ריצה מרשים, והגנה עוד יותר מרשימה, הוא יצליח להצטיין כמנהל משחק.
קו ההתקפה שלפני ברדפורד מורכב מאוסף שחקנים שבעברם היו שחקני קו התקפה מצוינים, אבל אף אחד מהם עוד לא נתן עונה גדולה בשורות הויקינגס.
אולי, עם קווטרבאק צפוי, כזה שזקוק לכיס בשביל למסור, ועם איום תמידי של אדריאן פטרסון במשחק הריצה,
קו ההתקפה יצליח להתעלות. אם הם יצליחו, וסם ברדפורד יצליח להישאר בריא, אז המרוויחים הגדולים יהיו הרסיברים הבינוניים של הקבוצה .
ההגנה:
החלק החזק (מאוד) של הקבוצה.
רק סיאטל והברונקוס מציגים הגנות חזקות יותר, מאוזנות יותר, ומאומנות יותר.
תחת הנהגתו של מייק זימר, הגנת הקבוצה נתנה קפיצת מדרגה משמעותית מאוד בעונה שעברה.
קו ההתקפה כמעט נטול חסרונות – גוזף ופלויד ב-DT, אייברסון והאנטר ב-DE, ואנטוני באר שהפך לאחד הליינבקרים הצעירים הטובים בליגה.
גם לסקנדרי אין במה להתבייש –
האריסון סמית' הוא בעיני רבים הסייפטי מס' 1 בליגה, ולדעתי מדובר באחד השחקנים הוורסטילים, כזה שיכול לשנות לבדו מהלכים בהגנה.
מאנרלין וניומן משלימים סקנדרי איכותי כצמד קורנרים שממעט לעשות טעויות.
התחזית:
אני שמח שבמינסוטה לקחו הימור על ברדפורד. זה מראה שהם מאמינים בקבוצה ובמאמן.
אני מאמין (ומקווה) שהם יקצרו את הפירות, ויעפילו שוב לפלייאוף.

 

דטרויט ליאונס, שיקגו ברס.

(דטרויט סיימו את העונה שעברה עם מאזן 7 – 9, שיקגו סיימו עם מאזן 6 – 10)
אני אחרוג ממנהגי, וארשום את אותה תחזית ל-2 קבוצות שונות:
הקווטרבאק שמרוויח הרבה יותר מדי, הולך לתת את עונתו הגרועה בקריירה (מת'יו סטפורד בגלל פרישתו של מגטרון, קאטלר בגלל עזיבתו של מתאם ההתקפה, אדם גייס).
משחק הריצה ימשיך להיות לא קיים (שיקגו מדורגת 28 בליגה. דטרויט 26 . וכאשר גם משחק המסירה מתמוטט? יסיימו את העונה 30, 31…)
ההגנות ימשיכו להיות בינוניות.
התחזית:
מאזן שלילי ל-2 הקבוצות.

 

NFC מערב.
הבית החזק בליגה. כאן כבר אין לי מקום להנחות. כל קבוצה בבית בזה יכולה להפתיע ולהגיע לפלייאוף.
כל קבוצה בבית, גם מסוגלת ביום נתון להרוס את שאיפות הפלייאוף של יריבותיה בבית.
(הראמס לדוגמה, ניצחו בשנה שעברה את סיאטל. פעמיים!)
סיאטל סיהוקס.

(סיאטל סיימו את העונה שעברה במאזן 10 – 6, העפילו לפלייאוף)
הסיהוקס מעלים שאלה מעניינת:
האם קבוצה יכולה להצליח ללא קו התקפה?
ההתקפה:
זה ידוע שעמדת הקווטרבאק היא החשובה ביותר בפוטבול. זו גם העמדה שמרוויחה הרבה הרבה כסף.
בשנים האחרונות מתחזקת הדעה שהעמדה השנייה בחשיבותה היא התאקל השמאלי, שחקן קו ההתקפה שתפקידו לשמור על הקווטרבאק. זו גם העמדה שהשכר הממוצע עבורה נתן את הקפיצה הגדולה ביותר. כיום שחקני קו ההתקפה מרוויחים יותר מהראנינג באק, או מהטייט אנדס.
בסיאטל?
בסיאטל יש את חוליית קו ההתקפה הגרועה בליגה. מקום אחרון.
ובקיץ הם בחרו שלא לבזבז כסף בשוק השחקנים החופשיים, וחיזקו את העמדה בכך שניצלו בחירת סיבוב ראשון בדראפט עבורה.
ועדיין, קשה לראות איך גרמין איפדי יצליח לבדו לשדרג את קו ההתקפה.
אז נראה שראסל ווילסון, שהיה בין המובילים בליגה בהצלחה במסירות תחת לחץ, ייאלץ להמשיך להצטיין בקטגוריה.
וזה לא תהיה הפתעה גדולה אם הוא יצליח.
ווילסון בשנה שעברה הוכיח שהוא אחד הקווטרבקים הטובים, והרב גוניים, בליגה, עם יכולות מסירה, ריצה, וניהול משחק, יוצאות מן הכלל.
זה לא מזיק כשיש לו מטרות איכותיות למסירה כמו הטייט אנד ג'ימי גראהם (שמקווה עדיין לשחזר את הצלחתו בסיינטס), והרסיברים הנהדרים בלדווין ולוקט (שנתן עונת רוקי אדירה)
מרשון ליץ', הראנינג באק האדיר, פרש. אבל כבר בעונה שעברה הראנינג באק המחליף, תומאס רולס, התחיל לתפוס מקום הולך וגדל במשחק הריצה של הקבוצה.
אם רולס ישחק באותה רמה שהציג בעונה שעברה –
לסיאטל תהיה התקפה מפחידה.
ההגנה:
"סיהוקס" ו-"הגנה" הפכו למילים נרדפות, ובצדק.
מאז שפיט קרול הגיע לסיאטל, הקבוצה הפכה להיות קבוצת ההגנה מפחידה (כולל עונת הסופרבול, אז הם הציגו הגנה היסטורית באיכותה).
לא משנה השינויים שהקבוצה עברה, דבר אחד נשאר קבוע –
לסיאטל יש הגנה טופ 3 בליגה.
וגם בשנה הבאה, זה יהיה אותו הדבר –
מייקל בנט וקליף אבריל ב-DE, רייט בליינבקר (כולם שחקנים טופ 5 בעמדתם), מהווים ביחד את הלב של קו ההגנה שמדורג רק מתחת לזה של הברונקוס.
בסקנדרי יש את ריצ'ארד שרמן וארל תומאס, כל אחד טוען לגיטימי לתואר "השחקן הטוב בליגה בעמדתו" (שרמן בקורנר, תומאס בסייפטי)
התחזית:
קבוצה אדירה, שלדעתי תזכה בראשות הבית (בקושי).
השאלה היחידה היא עמידותו של ראסל ווילסון. העובדה שהוא נייד כל כך, לצד קו התקפה רעוע, הופכים אותו למעומד בולט לרשימת "הפציעות שהרסו סיכויי אליפות".
רשימה, שלצערי, היא רשימה ארוכה מדי.

 

אריזונה קרדינלס.

(הקרדינלס סיימו את העונה שעברה במאזן 13 – 3, וזכו בראשות הבית)
אפשר, וצריך, לבקר את בחירה בסיאטל כמועמדת הבכירה לזכייה בראשות הבית המערבי של ה-NFC.
הרי בעונה שעברה, אלו היו אריזונה שזכו בראשות הבית, תוך כדי שבירת שיא הניצחונות לעונה של המועדון.
ובעוד שסיאטל איבדו שחקן מפתח (לינץ'), אריזונה שמרה על רוב הסגל שהביא את הקבוצה לגמר ה-AFC, והתחזקה במספר שחקנים בעמדות מפתח –
אוון מאטיס מהברונקוס יחזק את קו ההתקפה, וצ'אנדלר ג'ונס, מהפטס, יחזק את הנקודה החלשה של העונה שעברה, עמדת ה-DE.
הבעיה, לדעתי?
ההתקפה.
קרסון פאלמר.
בשנה שעברה, הקווטרבאק המוכשר נתן עונת קריירה, עונה שהפכה אותו למעומד לגיטימי לתואר ה-MVP.
למה קרסון פאלמר הוא בעיה?
מי שעקב אחרי הקריירה שלו, יודע. יודע שהסיכוי שפאלמר יסיים 2 עונות רצופות ללא פציעה,
דומה לסיכוי של איליי מאנינג לסיים עונה אם פחות מאינטרספשין למשחק…
הבעיה היא השיטה. המון מהלכים גדולים, שמוצאים את הרסיברים עמוק בשטח של היריבה. מהלכים גדולים זה אחלה, אבל הם דורשים מהקווטרבאק להחזיק בפוטבול הרבה זמן.
אם ההיסטוריה של פאלר?
אני לא בטוח שזה רעיון טוב…
עכשיו כשסיימתי עם האנטי-ניחוסון המתבקש, שמגיע כל כך לאוהדים המסכנים של הקרדינלס,
אפשר להמשיך קצת יותר ברצינות:
ההתקפה:
פאלמר נתן בעונה שעברה את עונתו הטובה ביותר בקריירה. 35 טאצ'דאונס, רק 11 אינטרספשינס (הכי הרבה טאצ'דאונס בעונה, הכי פחות אינטרספשינס בעונה מלאה),
4671 יארדס במסירה, 8.7 יארד למסירה. (גם אלו נתוני שיא לקריירה)
עם ההתחזקות של קו ההתקפה, לצד חוליית רסיברים, שרבים חושבים שיכולה לסיים את העונה מס' 1 בליגה (פיצג'רלד הבלתי נגמר, ופלויד שהפך למטרה המועדפת על פאלמר),
וראנינג באק צעיר ומבטיח (דייויד ג'ונסון, עונה שנייה בליגה) שמשחק לצד ראנינג באק מנוסה (כריס ג'ונסון, שעד לפציעתו נתן יופי של עונה) –
נותנים לאוהדי הקארדינלס סיבות טובות לחשוב שהם הפייבוריטים לזכייה בראשות הבית גם השנה.
ההגנה:
הסקנדרי כבר היה נהדר בעונה שעברה, 2ל- הדיפנסיב באקס הצעירים (פטרסון ומתאו) שלהם היה חלק מרכזי בלחץ המתמיד שהקבוצה הפעילה על קווטרבאק היריבות,
ועכשיו כשקו ההגנה התחזק בעקבות הגעתו של צ'אנדלר ג'ונס, פאס ראשר עילית, הקבוצה תהיה מאוזנת יותר, ותצטרך לנקוט פחות בטקטיקת הבליץ שכל כך אפיינה אותה.
התחזית:
מקום שני בבית, והעפלה לפלייאוף.
ובריאות. הרבה בריאות!

 

לוס אנג'לס ראמס.

(הראמס סיימו את העונה שעברה במאזן 7 – 9)
גם השנה מקווים בראמס להצליח סוף, סוף, לחזור לפלייאוף.
הראמס הם אולי הקבוצה הכי לא מאוזנת בליגה –
ההתקפה:
מצד אחד יש לקבוצה את הראנינג באק הצעיר, טוד גארלי, שבשנה שעברה נתן עונת רוקי שהזכירה את זו של אדריאן פטרסון הצעיר.
1,106 יארד על הקרקע.
16 מהלכי ריצה של 15 יארד או יותר (מס' 1 בליגה),
2.9 יארד אחרי מגע (מס' 2 בליגה).
הראנינג באק שלצידו של גארלי, בני קאנינגהאם, משלים את משחקו של גארלי עם יכולת נהדרת לתפוס מסירות קצרות (בין התופסים הטובים ביותר בעמדת הראנינג באק)
וזה מזל, בגלל שהרסיברים של הקבוצה?
לא משהו בכלל. מדורגים במקום האחרון בליגה.
וקו ההתקפה?
לא משהו בכלל. מדורגים במקום הלפני אחרון.
מה שמביא לסימן השאלה הגדול –
הקווטרבאק.
בדרך כלל, פריוויו מתחיל בקווטרבאק, במקרה של הראמס, זה בעייתי –
הקווטרבאק הפותח הוא רוקי. ג'ארד גוף הוא כישרון, אבל גם קווטרבאקים מוכשרים שנזרקים למגרש בעונת הרוקי שלהם, נותנים בדרך כלל עונת רוקי בינונית.
עם קו התקפה כל כך גרוע?
אצרף לגוף את אותה ברכה שמסתבר שאני מאחל לכל הקווטרבקים בבית המערבי –
רק שיהיה בריא…
ההגנה:
קו ההגנה, בראשותם של ארון דונלד, מי שרבים חושבים שהיה צריך לזכות בתואר "שחקן ההגנה של העונה", ושל ה-DE וויליאם הייז, אולי שחקן ההגנה שנתן את הקפיצה הגדולה ביותר בעונה שעברה –
הוא אחד מהחזקים בליגה. הם יודעים לעצור את משחק הריצה של היריבה, והם יודעים להגיע לקווטרבאק של היריבה.
הבעיה?
הסקנדרי.
הסקנדרי היה ממש לא רע בעונה שעברה. אבל כאשר 2 השחקנים הכי טובים בחולייה עוזבים (ג'נקינס לג'איינטס, מקלאוד לאיגלס), הסקנדרי הופכים מ-"לא רעים" ל-"בעיה".
התחזית:
כמו עונה שעברה. ינצחו קבוצות שהם אמורים להפסיד להן, יפסידו לקבוצות שהם אמורים לנצח,
ויחמיצו שוב את הפלייאוף.

 

סן פרנסיסקו פורטיניינרס.

(סיימו את העונה שעברה במאזן 5 – 11)
הם לא יגיעו השנה לפלייאוף. (לדעתי)
אבל הם ישתפרו.
צ'יפ קלי כבר הראה שהוא יודע לעשות הרבה מכלום, אחרי שהוביל את האיגלס שנתיים ברציפות לפלייאוף עם קווטרבאק בינוני (ביום טוב).
אבל בליין גאברט (שהוא כרגע הקווטרבאק הפותח)?
כשמספר 2, הוא אחד מהקווטרבקים המושמצים בליגה, קפרניק?
אלו נתוני פתיחה שגם לצ'יפ קלי יהיה לא קל לפתור.
נקודת אור אחת היא שיש לי את הרושם שקרלוס הייד תפור על סגנון המשחק של קלי, ולדעתי הוא הולך להוביל את הליגה ביארדים על הקרקע.
נקודת אור שנייה הוא גושוע גארנט, הרוקי שהצטרף לקו ההתקפה. גם הוא תפור על השיטה של קלי, ואני רואה אותו הופך לאחד מחוסמי הריצה הבולטים בליגה.
נקודת אור שלישית מגיעה מההגנה.
ד'פורסט באקנר מצטרף לקו ההגנה. אם הוא יביא איתו את אותה יכולת שהראה בקולג'ים, אז הוא המעומד שלי לתואר "רוקי ההגנה של העונה".
התחזית:
התקדמות. יש כמה נקודות אור, שיספיקו לכמה ניצחונות, וליותר הפסדים.
אבל אם הנהלת הקבוצה יתנו לקלי זמן –
עתיד בו הקבוצה מאיימת ממשית על מקום בפלייאוף,
עתיד שכזה, ממש לא רחוק.

 

NFC דרום.

זה היה עד שנה שעברה, אחד מהבתים החלשים בליגה.
ואז בעונה שעברה, קרולינה השתלטו על הבית, והאחיזה שלהם נראית חזקה לפחות כמו זו של ניו אינגלנד בבית המזרחי של ה-AFC.
אבל כאן אני הולך על ההימור הטפשי במיוחד מס' 2:
קרולינה לא יסיימו בראשות הבית, ולא יגיעו לפלייאוף.
הסיבה –

 

טמפה ביי באקנירס.

(סיימו את העונה שעברה במאזן 6 – 10)
כן, אני יודע. להמר על טמפה ביי זה כמו להאמין שבוז'י יזכה בבחירות.
אנשים נחמדים יכנו הימור שכזה "נאיבי". אנשים ריאלים יכנו את ההימור "טיפשי…"
ההתקפה:
אבל יש כמה סיבות שאני בוחר בטמפה ביי –
קודם כל, הקווטרבאק. ווינסטון נתן עונת רוקי לא רעה בכלל. הכי חשוב זה שהוא הראה ניצוצות היכן שזה חשוב – במסירה. הרבה קווטרבאק רוקיס מנצלים את האתלטיות שלהם על מנת להשיג דאון ראשון דרך הרגליים. ווינסטון הראה שיש לו יד –
23 מסירות מוצלחות ליותר מ-20 יארד. 5 מתוכם לטאצ'דאון. 43% הצלחה במסירות כאלו,
ורק אינטרספשין בודד כשהוא מסר ל-20 יארד או יותר.
אלו נתונים של קווטרבאק אמתי.
מה שחסר לו בעיקר, זו יציבות. וזה לא מפתיע –
הוא היה קווטרבאק רוקי בקבוצה גרועה.
לווינסטון יש 2 רסיברים סופר אתלטים (אוונס וג'קסון) שהצילו את ווינסטון בעונה שעברה עם כמה תפיסות שמתאימות יותר לקרקס…
אבל החולייה הבאמת חזקה בקבוצה היא לא הקווטרבאק והרסיברים.
החולייה החזקה היא משחק הריצה.
דאג מרטין צ'ארלס סימס מציגים את השלוב של 2 ראנינג באקס הכי דומיננטי בליגה.
היכולת לשחק עם 2 ראנינג באקס מעולים גורמת להקטנה משמעותית בשחיקה של ה-2,
ומאפשרת לקבוצה להציב איום רציני במשחק הריצה בכל סנאפ.
ההגנה:
להגנת טמפה לא חסר כישרון. ג'רלד מ'קוי לדוגמה, הוא כישרון רציני.
מה שחסר לקבוצה זו משמעת.
ומשמעת תחזור לקבוצה, עכשיו כשלאבי סמית' כבר לא על הקווים.
את תפקיד מאמן ההגנה מאייש מייק סמית', מי שהיה המאמן הראשי של אטלנטה, ומי שאימן את הגנת הג'אגוארס, כשזו הייתה אחת מההגות המפחידות בליגה.
טמפה חיזקו את ההגנה בדראפט, הן בפאס ראש, והן בקורנר.
כל אלו לא יהפכו את הגנת הקבוצה להגנת עילית, אבל, לדעתי, כן יחלצו אותם מתחתית הליגה.
התחזית:
אני מאמין שהשנה זו השנה שהדברים יתחילו להתחבר לקבוצה, זה, לצד התפרקות בקרולינה, יביאו ל-"ההפתעה של העונה הרגילה". טמפה ביי באקנירס בראשות הבית.

 

קרולינה פנת'רס.

(סיימו את העונה שעברה במאזן 15 – 1, המאזן הטוב בליגה)
איך אפשר לחזות שקבוצה כמו קרולינה תיכשל?
משחק בשורותיה ה-MVP הטרי, קאם ניוטון.
הם משחקים בבית הדרומי של ה-NFC, אחד הבתים הקלים בליגה.
אני חושב שכמו שבשנה שעברה הכל התחבר להם, השנה הכל יתפרק –
קודם כל יש את עניין הבריאות. הקבוצה משחקת פוטבול קשוח, הן בהגנה, והן בהתקפה.
אז בשנה שעברה הם עברו עונה ללא פציעות משמעותיות.
אבל כשיש לך שחקן כמו ניוטון, שרץ לאנד-זון כל הזמן, שמבצע קפיצות אקרובטיות כאילו היה אמן טרפז בקרקס – פציעה היא משהו שהוא תמיד מעבר לפינה.
והתקפת הפנתרס תלויה לחלוטין בניוטון.
גם בהגנה קרולינה עברו עונה ללא פציעות משמעותיות.
בדיוק כמו שנויטון משחק חזק, בדיוק כמו שניוטון קריטי להתקפת הקבוצה,
כך לוק קיקלי קריטי להגנת הפנתרס. קיקלי החמיץ ב-4 עונותיו בליגה 3 משחקים,
והשנה לאור ההחלשות של הסקנדרי (העזיבה של ג'וש נורמן, והפרישה של טילמן),
הלחץ על קו ההגנה ועל קיקלי יהיה גדול מתמיד.
קשה לי לראות איך קרולינה מצליחה לשחזר את עונת הקסם, שנה שנייה ברציפות.
התחזית:
מקום שני בבית, מחוץ לפלייאוף.

 

אטלנטה פלקונס.

(סיימו את העונה שעברה במאזן 8 – 8)
ההתקפה:
לכאורה, אחלה התקפה שבעולם.
מאט ראיין, מי שכבר לא מעט זמן נראה כמי שנמצא מרחק עונה טובה באמת אחת מלהכלל בעילית של הקווטרבאקים.
דוונטה פרימן, בחצי הראשון של העונה היה הראנינג באק עם המספרים הטובים בליגה.
חוליו ג'ונס – אחד מהרסיברים הטובים בליגה. הוא עושה הכל. הוא משחק בסלוט, הוא רץ למסירות הארוכות, הוא כמעט ולא משמיט מסירות, והוא יודע להשתחרר כמו שמעט רסיברים יודעים.
אז מה הבעיה?
שראיין כבר כמה שנים לא מצליח לעשות את הצעד הנוסף,
שפרימן הצטיין בחצי הראשון של העונה מול קבוצות חלשות במיוחד (אטלנטה פתחו את העונה במאזן 6 – 1, ועדיין החמיצו את הפלייאוף),
שאין לקבוצה עומק מאחורי ג'ונס הנפלא.
(שווה לצפות במשחקים של אטלנטה רק בשביל לצפות בחוליו ג'ונס משחק. שחקן נדיר)
ההגנה:
בדיוק מה שכתבתי על הגנת טמפה ביי,
רק שאני לא חושב שאטלנטה ישתפרו. אני חושב שהם יסיימו כאחת מ-3 ההגנות הגרועות בליגה.
תחזית:
מאזן שלילי.

 

ניו אורלינס סיינטס.

(סיימו את העונה שעברה במאזן 7 – 9)
כואב הלב על אחד מגדולי הקווטרבאקים של זמננו.
דרו בריס, גם בגילו, הוא עדיין אחד מהקווטרבקים המצטיינים בליגה.
בשנה שעברה לקחו לו את המטרה המועדפת עליו, ג'ימי גראהם, והוא עדיין הצטיין.
אבל הקבוצה לא עושה לו חיים קלים –
הרסיברים צעירים מדי, ולא בהכרח ישתפרו מספיק בחלון הזמן הצר שנשאר לבריס,
ומארק אינגראם מחמיץ הרבה יותר מדי משחקים, כאשר הוא למעשה הכלי ההתקפי הדומיננטי היחיד שיש לבריס.
וההגנה?
גם היא לא משהו.
כשהסיינטס זכו בסופרבול, זה לא היה רק בריס וההתקפה –
זו הייתה גם ההגנה הקשוחה במיוחד של הסיינטס שעזרה להוביל את הקבוצה לאליפות (הגנה "שזיכתה" את שון פייטון בהרחקה לעונה)
לקבוצה כיום קו הגנה חלש מאוד (רק לקבוצה אחת היה קו הגנה שאפשר יותר יארדים על הקרקע),
וסקנדרי לא רע, שהשתפר בעיקר, לא מהצטרפות של שחקן כלשהו –
אלא מעזיבתו של ברנדון בראונר, הקורנר שנתן את העונה הגרועה ביותר של קורנר כלשהו בעשור האחרון.
התחזית:
עוד עונה שבסיומה בריס שוב לא ישחק בפלייאוף.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. תומר

    5 ספט 2016 14:51:23

    היה שווה לחכות 🙂
    יש ב NFC ארבע קבוצות שיכולות לטעון לתואר הקבוצה הטובה ביותר בליגה ואפילו לא אחת מהן היא מפלורידה (מקרולינה לעומת זאת…)

    1. תומר

      5 ספט 2016 14:53:45

      אה, והניינרס הולכים לתת עונה מרשימה בחולשתה, ארבעה נצחונות גג וגם זה בקושי רב ובמזל.
      עם כל הכבוד לקלי, אין שם באמת משהו שמזכיר קבוצת פוטבול (ועם נבורו באומן הסליחות)

    2. גיא

      5 ספט 2016 15:27:06

      תודה.
      אין ספק שלכתוב שטמפה תזכה בראשות הבית שלה מעלה גיחוך אפילו על שפתי צוות האימון שלה…
      אבל זה ה-NFL, הכל כול לקרות.
      כל כמה שנים יש איזו קבוצה שמנצלת לו"ז נוח, היחלשות מפתיע של יריבות, והתעלות שמלווה בבריאות,
      בשביל לתת ריצה מפתיעה במיוחד .
      (כל כמה שנים? קרולינה של שנה שעברה היא דוגמה מצוינת)

      בכל מקרה, אני אקבל בהכנעה את הלעג המתבקש כאשר בסוף העונה טמפה ביי יסיימו עם מאזן 6 – 10 …

      1. תומר

        5 ספט 2016 15:44:49

        🙂
        ומצד שני אם גמר ה NFC יהיה טמפה נגד הג'איינטס, תוכל להאכיל בכובעים המוני אדם ואני ביניהם
        (אני מהמר ששתיהן לא תשחקנה באוף-סיזון אבל מעדיף לשמור את התחזיות למחזור הרביעי כנהוג.)

  2. עידו גילרי

    5 ספט 2016 15:10:03

    הלכת מה זה רחוק עם ההימור על הג'ייאנטס בגמר.
    אני אישית חושב שדאלאס יקחו את הבית למרות הפציעות. גם ההימור על הבאקס לדעתי רחוק עונה שתיים מלהתממש.
    נראה לי גם שאטלנטה יחזרו לעצמם.

    1. גיא

      5 ספט 2016 15:31:13

      שנה שעברה לג'איינטס היו לא מעט משחקים שהם היו מרחק כלום מניצחון.
      בבית שלהם, זה לא מופרך לחשוב על פלייאוף. בעיקר לנוכח העובדה שרומו יחמיץ חצי עונה (תראה את המאזן של דאלאס כשרומו לא משחק. הם כל כך נואשים שהם הביאו את סאנצ'ז ברגע שהברונקוס שחררו אותו)

      ובפלייאוף?
      הכל יכול להיות.

  3. איתמר פורת

    5 ספט 2016 15:14:39

    טור מבורך ומושקע בצורה בלתי רגילה. למרות שאני איש כדורסל בפוטבול יש קסם ועוצמה שאין בשום ספורט אחר. מקווה לעונה גדולה ושהג'איינטס יפסיקו להפסיד משחקים שנמצאים אצלם ביד. אם איליי מאנינג בפלייאוף אף קבוצה לא תרצה לפגוש אותו

  4. נתי

    5 ספט 2016 15:14:41

    תודה על ההשקעה:
    1. ג'איינטס – אני לא אבקר אותך, כי אני מבין הרבה פחות. אבל ההרגשה שלי היא שהלך המחשבה שלך היה כזה: הם יזכו בבית בגלל חולשתו, ובפלייאוף אנחנו מכירים אותם מהריצות של 2007, 2011. והשאלה שלי, היא כזו: הרי החבורה היום ברובה היא אחרת לחלוטין, המאמן התחלף וכן הלאה. אז האם מלבד איליי יש בסיס למחשבה שבפלייאוף הם חיה מסוכנת?
    2. סיהוקס – בהשוואה לשנה שעברה אז הייתה השביתה של צ'נסלור, שפגעה בפתיחה שלהם ומכאן דפקה את כל העונה, אז השנה הם יבואו מוכנים. מצד שני אם אני לא טועה אוקון היה היציב בקו ההתקפה והוא כבר לא שם, ואפילו בשביל ראסל הנהדר זה נראה מוגזם…
    3. קארדינאלס – אם אני זוכר נכון, לפני שנתיים, המחליף של פאלמר (סטנטון?) הצליח להחליפו יפה, הבעיה הייתה שגם הוא נפצע. מכאן השאלה האם אכן הם כל כך חשופים לפציעה של פאלמר באופן שיחסל את סיכוייהם?

    1. גיא

      5 ספט 2016 15:36:18

      תודה. זה לא כאילו אני מבין יותר…

      בכל הנקודות שלך אתה צודק.
      אבל –
      אליי. מספיק לי הניסיון שלו.

      אם יש קבוצה שפעם אחר פעם הוכיחה שהיא יודעת למצוא שחקנים במקומות שאף אחד לא מחפש –
      זו סיאטל. אני אף פעם לא אספיד אותם.

      ובקשר לפאלמר?
      מה עוד אפשר לומר/לעשות חוץ מ- חמסה, חמסה, חמסה/ טפו, טפו, טפו/ לקנות רגל של ארנב/פרסה של סוס/ לפצוח במסע חיפושים אחרי תלתן עם 4 עלים…

  5. פאקו

    5 ספט 2016 15:22:28

    פטריוטס נגד ג'איינטס בגמר?!? זה היה הסופרבול היחיד בשנים האחרונות שלא ראיתי (פשוט כי לא רציתי לראות אף אחת מהקבוצות חוגגת). מקווה שאתה טועה בגדול.

        1. גיא

          5 ספט 2016 15:56:20

          אלף סליחות.
          ככה סתם להפיל על מישהו את הג'טס, זה באמת לא מנומס…
          (אני דווקא מסמפט אותם, במהדורתם הנוכחית)

          אז תזכיר לי,
          את מי אתה אוהד?

          1. פאקו

            5 ספט 2016 16:08:48

            אין קבוצה מיוחדת. יש קבוצות ו/או שחקנים שאני מסמפט ורוצה בהצלחתם (שמחתי למשל בשמחתו של פייטון בסופרבול הקודם, למרות שרציתי שההישג יירשם לזכותו ולא לזכות ההגנה שלו). אוהב מאד את ארון רוג'רס, מסמפט גם את אריזונה ופאלמר, ופעם די סימפטתי את פילי לפני שנהרסו כליל בשנים האחרונות. ככה בשלוף. השנאות יותר יציבות – הפטריוטס, בטח כל עוד ביליצ'ק שם. גם את הג'איינטס לא ממש אוהב עוד מתקופת פיל סימס. לא הכל רציונלי כמובן. יכול להשתנות אפילו תוך כדי העונה.

  7. חנן

    5 ספט 2016 15:36:05

    הליגה הזאת לא צפויה בעליל וזה מה שכיף בה!

    אני יושב שדטריוט מסוגלת להפתיע. היו לה כמה משחקים צמודים שהם הפסידו…

  8. מנחם לס

    5 ספט 2016 15:36:42

    וואו…איזה פריוויו מצויין. אני מעדיף לקרוא אותך מאשר את הפריוויואים שכאן באנגלית.
    אני כל כך מקווה שזאת תהיה השנה של הג'איינטס!

  10. יניב

    5 ספט 2016 15:43:00

    רגע אני עדיין לא מאמין שראיתי שקראת למזרח-מזפח.איפה כךל הסטטיסטיקות המתקדמות שמראות שהמזרח הרבה יותר חזק מהמערב 🙂

  11. Yavor

    5 ספט 2016 16:17:34

    אני אהיה סולידי בהרבה עם גמר חטיבה של סיאטל ואהרון הכהן הגדול.
    מקווה שהוא ימשיך גם עד הסוף.
    וטמפה זה חתיכת הימור… אהבתי

  12. עובר אורח

    5 ספט 2016 18:28:54

    סוף סוף הפוטבול חוזר. איזה כיף!
    תודה על פריוויו מעולה, אני מאוד אוהב את טורי הפוטבול שלך, עוד משנה שעברה.

    אז ככה:
    סיאטל – מצטער, אני לא מאמין בקבוצה שאין לה קו התקפה. עם כל הכבוד לווילסון המדהים והניסים שלו, אין סומכין על הנס…
    אה, ושרמן אוברייטד.
    ניינרס – זו עדיין קבוצ עם הגנה טובה, ולכן אני מסכים איתך שהם ישתפרו. מעניין לראות איזה ק"ב ישחק. בעיקרון אומרים שלשיטה של קלי יותר מתאים ק"ב רץ, ובזה קאפרניק מצוין. הבעיה היא שגם צריך לחשוב מהר, ובזה הוא לא משהו.. בכלל, עוד אצל הארבו תמיד לקח לו מלא זמן לסדר את ההתקפה, אז אצל קלי יהיה מבול של טיימאאוטס וdelay-of-game. לסמוך על גאברט שיקח אותך למשהו זה לא רציני.

    קרוליינה – לא מבין למה אתה לא מאמין בקרוליינה. בכל זאת יש להם בית קל. התקפה מעולה שלא השתנתה ואת קיקלי. נכון שקאם יותר חשוף לפציעות אבל הוא כזה מפלץ שגם כשמתנגשים בו הוא לא מתרגש.
    טמפה ביי – wtf???

    1. עידו גילרי

      5 ספט 2016 18:59:05

      גאברט הפותח של הניינרס כרגע. קאפרניק בינתיים בסטנד ביי (סליחה ניל ביי).
      מסכים איתך לגבי הפאנתרס.

  13. אפלטון

    5 ספט 2016 19:11:36

    נהדר גיא.
    קשה לי להאמין אבל האינסטינקט שלי (שלא מבוסס על שום ידע) גם אומר שהג'יאנטס יגיעו רחוק השנה ושקרוליינה יעשו נפילה רצינית.
    דאלאס? אין לי כוח אליהם כבר, רק שיוסטון ייצגו את טקסס בכבוד.

  14. p

    5 ספט 2016 21:33:21

    מעולה כמו תמיד גיא!
    תודה רבה על פריוויו נהדר, עם הימורים נועזים.
    יש לי גם הרגשה שקרוליינה יאכזבו. איכשהו ניוטון מצטייר לי כטיפוס שמה שקרה לו בגמר דווקט יוריד לו את הבטחון והוא יעשה יותר טעויות (בניגוד לקרי שנראה לי שזה ידרבן אותו יותר. ואני לא מסמפט את שניהם).

  16. יוסי ברקלי

    5 ספט 2016 23:58:24

    אחלה מאמר, תודה.
    הראמס לא יפתחו עם גוף, המעבר לל.א יעשה להם טוב והבית הזה הולך להיות מטורף. הלב עדיין מעדיף את אריזונה.

    מאמין כמוך שהניינרס ישתפרו השנה, ובעיני זו לא תהיה הפתעה עם קפרניק ישתלט על העמדה הפותחת בשלב כלשהו ויפגין יכולת מפעם, באופן מוזר, אני לא אופתע אם הוא לא יראה דשא… בינתיים, קפריק הוא החולצה הנמכרת ביותר של הקבוצה, ונראה שהוא יכול למנף את כל המניפסט הפוליטי שלו למנהיגות על המגרש ובחדר ההלבשה – שם לא סבלו אותו.

    כבר קשה לחכות!

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט