לקראת טורניר הכדורסל האולימפי / רועי ויינברג

היום מתחילה האולימפיאדה ויחד איתה יש גם את טורניר הכדורסל האולימפי. כאן בהופס אנחנו הולכים לסקר את הטורניר, ולכן זה זמן טוב לראות מה הולך לקרות שם:

*

מבנה הטורניר:

יש שני בתים, כל אחד עם 6 קבוצות. ה-4 הראשונות מכל בית עולות לרבע הגמר (הראשונה בבית א' מול הרביעית בבית ב', השנייה בבית א' מול השלישית בבית ב' וכו'). הנבחרות המשתתפות:

בית א': צרפת, ארצות הברית, ונצואלה, סרביה, סין, אוסטרליה.

בית ב': ארגנטינה, ספרד, ברזיל, ליטא, קרואטיה, ניגריה.

*

הנבחרות שמכוונות לפודיום:

כרמלו אנטוני וקווין דוראנט. בדרך לזהב שלישי ברציפות.

ארצות הברית: מבחינתם זה או זהב או כישלון. לא צריך להציג את השחקנים של הדרים טים, אבל חשוב להזכיר שיש להם עומק מרשים. עמדות פורוורד שכוללות את קווין דוראנט, כרמלו אנטוני, דריימונד גרין, פול ג'ורג' (והאריסון בארנס..), עמדות גארד של קיירי אירווינג, קייל לאורי, דמאר דרוזן, קליי תומפסון וג'ימי באטלר ושילוב בין התקפה (דמרקוס קאזינס) והגנה (דיאנדרה ג'ורדן) בעמדת הסנטר נותן סגל שאף קבוצה אחרת לא יכולה להשוות. עם מייק ששבסקי, אחד שראה כמה דברים בטורנירי נוק-אאוט, בין אם זה היה עם האמריקאים או עם דיוק, אפשר לסמוך עליו שימצא את הליינ-אפים המתבקשים בדרך לזהב שלישי ברצף. זהב קליל במיוחד של הפסים והכוכבים. באמת ציפיתם למשהו אחר?

צרפת: אחרי מדליית ארד באליפות אירופה הצרפתים הרשימו בטורניר העלייה לאולימפיאדה והם מציגים בטורניר הזה סגל משופע בכל טוב. טוני פארקר, בוריס דיאו, רודי גובר, ניקולס באטום וג'ופרי לוברן מהאנ.בי.איי בסגל הזה וגם נאנדו דה קולו, אולי השחקן האירופאי הטוב ביורוליג בעונה האחרונה. הם נמצאים בכושר טוב ונהנים מאיזון בין חוכמת משחק (לא צריך להזכיר למה פארקר ודיאו ביחד מסוגלים), קליעה טובה (באטום, דה קולו, הורטל) והגנה נפלאה בדמות גובר. השילוב הזה יכול להצליח בגדול ולהתרסק, כשההימור שלי הוא שוינסנט קולה, המאמן הצרפתי, יצליח לחבר את החתיכות ביחד. מדליית כסף מכובדת במיוחד.

ספרד: השאלה הגדולה מבחינת ספרד היא האם מה שקרה ביורובאסקט האחרון יכול לחזור על עצמו. למי שלא זוכר, באליפות אירופה האחרונה ספרד באה בסגל דליל וזכתה לטורניר פשוט מדהים של פאו גאסול שסחב אותה כל הדרך לאליפות אירופה. הוא לא מסוגל לנצח את האמריקאים לבד, ואף אחד לא מצפה ממנו לזה, אבל יש לו צוות מסייע חזק הפעם שמורכב משחקנים שזאת האולימפיאדה האחרונה שלהם (חואן קרלוס נבארו, חוזה קלדרון, פיליפה רייס) ועוד כמה שחקני NBA (ניקולה מירוטיץ', אלכס אברינס, ווילי הרננגומז, סרחיו רודריגז). יחד עם ההגרלה הקלה, יחסית, של הלה רוחה, אפשר לראות אותם מגיעים לגמר , אבל התחושה שלי היא שהמסע שלהם יסתיים לפני. מקום שלישי, מאכזב בצורה מסויימת (יפסידו לצרפת בחצי הגמר).

ליטא: סגנית אלופת אירופה היא אולי הנבחרת הכי טובה מלבד צרפת, ספרד וארצות הברית. ג'ונאס ואלניוצ'אס שהצטיין ביורובאסקט ישתתף בטורניר ויהנה מהנוכחות של דומאטס סאבוניס (העונה באוקלהומה) ומינדואס קוזמינקאס (העונה בניו יורק) בקו הקדמי הלא רע בכלל של ליטא. ג'ונאס מאצ'וליס ומאטיאס קלאניטיס משלימים חמישייה חזקה שהגיעה רחוק באירופה ופה יכולה להגיע לחצי הגמר, אבל לא מעבר.

*

יכולות להפתיע, אבל אל תבנו על זה:

האיש של סרביה בטורניר. ניקולה ג'וקיץ'.

סרביה: הבעיה של הסרבים, לפני שנתיים במקום השני בגביע העולם, היא ההגרלה הקשה. אם הם לא מצליחים לעבור את צרפת בשלב המוקדם (אין סיכוי ריאלי שבו ארה"ב לא תסיים ראשונה בבית), הם מקבלים את ספרד או ליטא כבר ברבע הגמר. זה כנראה יקרה, ופה סרביה תצטרך לקבל הרבה מאוד מניקולה ג'וקיץ'. השחקן האדיר של דנבר נתן טורניר קדם-אולימפי טוב מאוד, והוא מוקף בצוות מסייע חלש יחסית (השמות הבולטים הם מילוש תאוסודיץ' ובוגדן בוגדנוביץ', אבל אין שום דבר משמעותי מעבר). למרות זאת, אם אחד מהם יתפוצץ במשחק מול צרפת הם יגיעו לחצי הגמר. אני לא בונה על זה, ולכן נראה אותם מודחים ברבע הגמר.

אוסטרליה: יש אנשים שמנבאים להם הגעה לפודיום. אם זה יקרה, אז זה יקרה בזכות הגנה חזקה-מת'יו דוולדובה ואנדרו בוגוט נמצאים בסגל של הנבחרת, יחד עם פטי מיליס שישלים די טוב את דלי בבק-קורט. הגבוהים האוסטרלים הם יתרון נוסף של היבשת החמישית, והשילוב של הפיזיות (בוגוט, ביינס) והקליעה (קאמרון באיירסטאו) נותן להם עומק בפרונט-קורט שאולי יותר טוב מכל נבחרת בריו מלבד ארצות הברית. יחד עם ג'ו אינגלס, ה-glue guy של הנבחרת שמחבר בין הקו האחורי והקדמי ומתפקד כמנהל משחק נוסף, יש פה נבחרת חזקה. הם הגיעו בביג'יינג' ולונדון לרבע הגמר ובאליפות העולם לטופ 16. הם עוד יכולים להגיע לחצי, אם הם יעברו את סרביה וצרפת בשלב המוקדם, אבל אם לא כנראה נראה את ליטא וספרד לפניהן. מודחים ברבע הגמר.

ארגנטינה: זה טורניר הפרידה של דור הזהב. מאנו ג'ינובילי בן 39. לואיס סקולה בן 36. אנדרס ניוצ'וני גם בן 36. קרלוס דלפינו (אולי בדרך לקאמבק) בן 33. הם לא יחזרו לעוד אולימפיאדה. מדובר בסגל שהביא לארה"ב מדליית זהב, סגנות אליפות עולם ומדליית ארד אולימפית נוספת. אותו סגל, מינוס מאנו, הגיע לגמר אליפות אמריקה מול ונצואלה שנה שעברה. יש להם ים של ניסיון כקבוצה וכבודדים, ושחקנים שעדיין לא נס ליחם. לכן, בהתחשב בהגרלה שלהם בשלב הבתים, אני חושב שנראה אותם מודחים בכבוד מול האמריקאים ברבע הגמר.

קרואטיה: עוד נבחרת שקשה להמר נגדה. מצד אחד, יש להם סגל צעיר שהראה יכולת טובה בטורניר הקדם-אולימפי, בהנהגת בוז'אן בוגדנוביץ', הסקורר הנפלא של הנטס ודריו סאריץ' שהעונה ישחק בפילדלפיה. הם כבר רצו ביחד בקיץ ובאים עם מומנטום טוב לטורניר, אבל ההגרלה שלהם הייתה יותר קלה מזאת של סרביה או צרפת, והקרואטים עדיין הראו פחות דומיננטיות מסרביה. כשמוסיפים לזה את פער האיכות בין הקרואטים לנבחרות בטופ 4, ואת זה שהם איכזבו באופן יחסי ביורובאסקט האחרון, התחזית הריאלית עבורם היא הדחה ברבע הגמר, אבל יש להם סיכוי טוב לזכות במדליה בטוקיו.

*

כל השאר:

ברזיל: יש ביתיות שתשפיע, כמו תמיד, בטורנירים האלו, אבל המציאות היא שהסגל הברזילאי מזדקן. ברבוסה אחרי עונה ארוכה ומתישה, ננה נוטה לפציעות והשניים בני 33. מרצ'יליניו הורטאס באותו גיל, ובכל מקרה עדיף לברזילאים להשתמש בו כנשק מהספסל ולתת לראול נטו, בעונה האחרונה ביוטה, לפתוח ולספק הגנה לצד ברבוסה. עוד נשק של הברזילאים הוא כרסיטינו פליסיו, מכוכבי ליגת הקיץ, שהגיע לסגל במקום אנדרסון וז'אראו הפצוע. הרמה באולימפיאדה יותר גבוהה, ולכן אין סיבה לבנות יותר מדי על פליסיו, למרות שהוא יהיה מאוד אפקטיבי כמרווח משחק לחדירות של ברברוסה ונטו. בסופו של דבר, עקב כך שהם הנבחרת החמישית הכי טובה בבית (אחרי ספרד, ליטא, ארגנטינה וקרואטיה), תהיה פה הדחה בשלב הבתים. ואיזה מסכנים האוהדים.

סין: אלופת אסיה לא הגיעה למונדובאסקט (אליפות העולם בכדורסל) האחרונה ויהיה קשה לראות אותה מגיעה רחוק בטורניר. הסגל שלה מבוסס כמעט כולו על הליגה הסינית, כשהחריג היחיד הוא וונג ז'הלין שישחק בעונה הבאה בממפיס. השם המוכר ביותר הוא יי ז'נז'יליאן, באסט דראפט שנבחר לפני, בין היתר, ת'דאוס יאנג וג'ואקים נואה. הם הובסו מול האמריקאים (50 הפרש), מה שמראה על חולשה-הם לא היו מנצחים את האמריקאים, אבל יכלו להפסיד בתוצאה יותר צמודה. לכן, עם כל הכבוד להתקדמות המהירה של הכדורסל במדינה המאוכלסת בעולם, הם לא עוברים את שלב הבתים.

ונצואלה: אחת הנבחרות שקשה מאוד להמר נגדן. מצד אחד, מדובר בנבחרת חלשה בלי שמות גדולים על הנייר, כשגם גריוויס ואסקז מברוקלין לא ישתתף. מצד שני מדובר בסגל כמעט זהה לזה שזכה באליפות אמריקה שנה שעברה, עם גרגורי וארגאס והסלינט גולייר. אבל על הנייר יש איתם בבית 4 נבחרות עדיפות (ארצות הברית, צרפת, אוסטרליה, סרביה), ובאליפות של 2015 ברזיל באה בסגל משני וארצות הברית לא השתתפה. אם שתיהן היו באות לטורניר בסגל החזק ביותר, לא בטוח כלל שהונצואלים היו עולים לטורניר. בהתחשב בזה שאף אחת מהנבחרות שעלו מאליפות אמריקה לטורניר הקדם-אולימפי לא הגיעה לאולימפיאדה, אהמר שונצואלה תודח בשלב הבתים.

ניגריה: נכון שהם אלופי אפריקה, אבל הכוכב שהביא להם את האליפות, אל-פארוק אמינו מפורטלנד, לא ישחק. בהעדרו מי שצפוי להוביל הוא מייקל גביניג'ה, שחקן 3 and d שנבחר בדראפט האחרון ע"י הפיסטונס. בכל מקרה, הם מציגים סגל חלש, אולי החלש בטורניר. כמה חלש? אנדי אוגידה מהפועל מגדל העמק, היום בליגה הלאומית של ישראל, נמצא בסגל. אין שום סרט שבו הם עוברים את ליטא, ארגנטינה, ספרד וקרואטיה. הדחה בשלב הבתים.

*

המלצות צפייה לשלב הבתים:

השעות לפי שעון ישראל.

6.8, 20:15-צרפת נגד אוסטרליה (בית א'). המשחק שפותח את הטורניר בין 2 נבחרות שיכולות להגיע לרבע הגמר ואף למעלה מכך. כל אחת מהן לא תרצה להסתבך כבר בהתחלה, וצפוי לנו משחק מעניין מאוד בשעה סבירה.

7.8, 20:15-ברזיל נגד ליטא (בית ב'). הנבחרת הביתית מתחילה את הטורניר עם משחק קשה מול ליטא, שמצידה תרצה לנצל את חסרונו של אנדרסון וז'אראו בשביל להראות את חוזקת ג'ונאס ואלניוצ'אס והקו הקדמי החזק שלהם. אבל תהיו בטוחים שהקהל הביתי לא הולך לוותר על המשחק הזה בקלות.

7.8, 1:00-קרואטיה נגד ספרד (בית ב'). מצד אחד יש פה את קרואטיה הלא רעה בכלל, כשזאת פעם ראשונה של רוב השחקנים שלה באולימפיאדה. הם יתנו פייט קשוח לאלופת אירופה, וכשבשורותיה משחק פאו גאסול יכול להתפתח פה משחק מצויין.

8.8, 20:15-סרביה נגד אוסטרליה (בית א'). ניקולה ג'וקיץ' יפגוש את אנדרו בוגוט ו-2 נבחרות יפגשו למשחק שהמפסידה בו, כנראה, תתקע מול ספרד ברבע הגמר אם תעלה. כל אחת מהן יכולה איכשהו לסיים בפודיום וגם להיות מודחת בשלב הראשון. לכן לא כדאי לפספס.

9.8, 20:15-ברזיל נגד ספרד (בית ב'). משחק מעניין נוסף בין המארחת והשוורים הספרדיים. ספרד עדיפה על הנייר, אבל יש מצב שברזיל תפתיע פה ותסבך את ספרד בקרב על המקום הראשון בבית.

10.8, 4:30-ארגנטינה נגד קרואטיה (בית ב'). בהנחה הסבירה למדי שספרד וליטא יסיימו ב-2 המקומות הראשונים בבית, מי שתפסיד פה תפגוש את ארצות הברית ברבע הגמר. גם ארגנטינה וגם קרואטיה ישאירו הכל על המגרש בשביל להמנע מזה, ולכן יהיה פה משחק טוב מאוד.

10.8, 20:15-סרביה נגד צרפת (בית א'). משחק ברמה גבוהה שיהווה שחזור של המשחק על המקום השלישי מהיורובאסקט האחרון. יש פה גבוהים אירופאיים חכמים, רכזים ברמה גבוהה (מילוש תאוסודיץ' וטוני פארקר) וסווינגמנים שיכולים לתת 20 נקודות בכל ערב נתון (ניקולס באטום ובוגדן בוגדנוביץ'). כשמתחשבים בשעה, זה משחק שאסור להחמיץ.

11.8, 1:00-ארצות הברית נגד אוסטרליה (בית א'). מי רצה מצ'-אפ של קיירי אירווינג נגד מת'יו דוולדובה ולא קיבל? הם הולכים לשחק אחד נגד השני הערב אחרי שחלקו דקות בעמדת הפוינט גארד בדרך לאליפות NBA. ברור מי תנצח, אבל זה משהו שלא כדאי לפספס.

12.8, 4:30-ארגנטינה נגד ליטא (בית ב'). יכול להיות שמדובר בקרב על המקום השני בבית, במשחק בין דור זהב מזדקן (מאנו ג'ינובילי, לואיס סקולה) לדור זהב צומח (ג'ונאס ואלניוצ'אס, דומאטס סאבוניס). לא משחק ששווה לקום בשבילו, אבל אם אתם ממילא ערים אז לא כדאי לוותר.

13.8, 1:00-ארצות הברית נגד סרביה (בית א'). שחזור של גמר גביע העולם בכדורסל זה תמיד משחק שכדאי לראות. אין לסרבים כ"כ סיכוי להפתיע, אבל הכל יכול לקרות ב-40 דקות. לא משהו שכדאי לוותר עליו.

13.8, 20:15-ברזיל נגד ארגנטינה (בית ב'). היריבות הגדולה מכולן של דרום אמריקה. כשהמשחק בברזיל, והמפסידה כנראה לא תעלה, אסור לפספס את המשחק הזה. אולי זאת ההזדמנות האחרונה לראות את ברבוסה נגד ג'ינובילי במדי נבחרות.

14.8, 1:00-ספרד נגד ליטא (בית ב'). שחזור גמר אליפות אירופה. המנצחת, ככל הנראה, ראשונה בבית. פאו גאסול נגד ג'ונאס ואלניוצ'אס. פייט!

14.8, 20:15-ארצות הברית נגד צרפת (בית א'). משחק בין 2 הנבחרות שאולי החזקות בטורניר על הנייר ויכולות להפגש גם בגמר (21.8, 21:45). טוני פארקר נגד קיירי אירווינג. בוריס דיאו נגד דריימונד גרין. ניקולה באטום נגד קווין דוראנט. רודי גובר נגד דמרקוס קאזינס. לא מעט סטאר קוואליטי, ובשעה נוחה.

16.8, 4:30-ארגנטינה נגד ליטא (בית ב'). המשחק האחרון של שלב הבתים יכול לקבוע מי תפגוש את צרפת בשלב הבא ומי תזכה ליריבה חלשה יותר בדמות סרביה. עוד משחק שחשוב מאוד ל-2 הקבוצות.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. רועי, כבוד על הכתיבה הנהדרת – אתה מקצוען אמיתי. הבינג סייד ד'ת – בואו נזכר רגע במה מדובר – טורניר משמים, חסר כל תחרות ועניין ספורטיבי. למעשה העניין היחידי שרובנו שואבים מהטורניר הזה הסתכם במי מהשחקנים יתייצב לנבחרת האמריקאית ומי לא, ואת מי המאמנים יזמנו במקום אלו שלא מתייצבים – קצת כמו שמעסיק אותנו מי נבחר לאול-סטאר – הרי המשחקים עצמם בטורניר כבר לא מעסיקים אף אחד. יגמר 25 הפרש בממוצע או 30 הפרש בממוצע, מעניין אולי את הכבשים של מנחם.
    צריך להחזיר את המסורת של קבוצה אמריקאית שמבוססת על שחקני קולג'ים – הרבה יותר מעניין והזדמנות ראשונה לרובנו לראות את הפרוספקטים הללו משחקים נגד ילדים גדולים.

    1. תודה, אבל אני לא מסכים איתך. האמריקאים צריכים לשלוח נבחרת חלשה יותר בשביל שאר העולם?

      יש כמה פרוספקטים מעניינים באליפות (אברינס, הרננגומז, סאריץ' וברוסינו מארגנטינה) ולדעתי נמצא עוד, כמו שאחרי אליפות העולם של 2014 אינגלס הגיע לאנ בי איי

      1. אפשר לראות את זה ככה. אפשר מצד שני לשאול גם למה מתאגרפים במשקל כבד לא נכנסים לזירה עם מתאגרפים במשקל נוצה – זה פשוט לא כוחות, לא מעניין, ויגמר ברוב המקרים ברצח. בדיוק כמו המשחקים של האמריקאים בטורניר הזה.

        1. הם לא נכנסים בגלל ההגבלות של ועד האגרוף הבינ"ל. לפי ההיגיון הזה צריך להפעיל רגולציה על האמריקאים? ורק עליהם?

          1. נבחרות אירופה בכדורסל מחולקות לדרגים. ככה יוצא שסן מרינו מדרג 3 לא פוגשת אף פעם את ספרד מדרג 1. לא אומר שככה זה צריך להיות, אלא שכבר יש דבר כזה בכדרוסל נבחרות.

        2. הרעיון שהטובים ביותר צריכים להוריד רמה הוא רעיון נפסד ומתאים לתרבות של בינוניות. בטח שלא מתאים בספורט שמקדש את המצויינות.

    2. מה שאתה אומר אולי נכון לטורניר הנוכחי, וזה פחות בגלל האמריקאים ויותר בגלל המצב בשאר הנבחרות. בשני הטורנירים הקודמים משחקי הגמר היו צמודים למדי, כשבזה של 2008 זה הגיע להארכה מול ספרד. אני בדעה שדווקא מגבלות ששמים על הנבחרות (כמו בכדורגל) הן אלה שמעקרות את הטורניר האולימפי מכל ערך ספורטיבי.

      1. נו אז במשחק אחד (נגד נבחרת ספרדית תור זהבית וחד פעמית) האמריקאים קיבלו פייט. זה עדיין לא הופך את הטורניר הזה למעניין – זה יותר בגדר פוקס\משחק רע\חוסר מוכנות של האמריקאים.

        1. נו מה לעשות? לתת תואר אלוף עולם לקבוצה שברור לכולם שהיא לא הכי טובה? יש לזה ערך ספורטיבי כלשהו? זה לא טורניר במתנס לילדים, זאת אולימפיאדה והרעיון שאתה מעלה נוגד את הרוח האולימפית.

  2. לגמרי מבין את אברי. תחרות היא נשמת אפו של הספורט. אם אין תחרות אין כלום, וכל מיני תועלות משניות – מי מהאירופאים יכול להשתלב באנ.בי.איי, כמה אלי-הופס לפנתיאון נקבל – נדחקות למקום שני.

    ובכל זאת, אנחנו רוצים לראות את הספורטאים הכי טובים בעולם. מצדי הלוואי שהיו מגיעים כולם, ובכל המקצועות. מבייסבול ועד טניס, מאתלטיקה ועד כדורגל (איזה כיף היה יכול להיות מיני-מונדיאל דחוס של 16 הנבחרות הטובות בעולם – אולי יותר טוב מהמונדיאל עצמו!). אז כן, שיבואו גם הסופר אתלטים של האנ.בי.איי.

      1. לא מסכים איתך בכלל .ההיסטוריה מאז סידני 2000 לגמרי נגדך.
        אמנם ברוב הפעמיים ארה"ב זוכה אבל לחלוטין לא מטיילת.
        סידני 2000 ארה:"ב זוכה בזהב אך בחצי גמר צמוד מאד מנצחת את ליטא ב 2 ולמעשה אם השלשה האחרונה (הקשה) של שארס נכנסת היינו זוכים לסנסציה הגדולה ביותר אולי בתולדות משחקי הקיץ האולימפים.
        2004. ארגנטינה מורידה את ארה"ב של בלרון ווייד ועוד כמה תותחים בחצי הגמר .
        2008+2012 ספרד נותנת יופי של פייט בגמר.
        לדעתי גם בטורניר הנוכחי אם ספרד לא הייתה חסרה את גאבול…ואם נואה היה מגיע בצרפת (ועל הדרך הולך שנתיים אחורה בזמן …יחד עם פארקר) היה פונטציאל גדול לפייט מצידם.

        1. ב-2004 לברון, וויד וכרמלו לא עשו יותר מדי בגלל ה"חיבה" של לארי בראון לצעירים.
          הכוכביםאז היו דאנקן, אייברסון ומארבורי.
          היה פה פוסט על 2004 לפני כמה ימים.

  3. צרפת פוטנציאל גמר אבל היא נוטה לעתים לאכזב במעמדים הללו
    (ראה אליפות אירופה האחרונה שארחה), לא אופתע למצוא שוב את הספרדים עם הוותיקים המנוסים והשילוב הלא רע בכלל עם הצעירים החדשים שלהם מוצאת את עצמה שם.

  4. רועי תודה רבה.
    לדעתי טורניר פתוח לחלוטין (מעבר לזהב שיילך לארה"ב ומעבר לשלושת המודחות נגריה ,סין וונצואלה ).
    כל תוצאה אפשרית ורוב הנבחרות יכולות לעוף בבתים וגם לעמוד על הפודיום.
    כמובן שהמסרת והאיכות נותנות עדיפות לצרפת ןספרד למשל אבל גם נבחרות כברזיל (בטח עם הביתיות ) ואוסטרליה מסוגלות להפתיע.

  5. רוביו לא בסגל או ששכחת את הבחור?

    אגב, ברור לכולם שארה"ב פייבוריטים (כרגיל) אבל… כרגיל בטורנירי נוק-אוט בינלואמיים למדנו שסביר לצפות להפתעות, וצרפת וספרד יכולות להיות שם כדי לזכות מן ההפקר.

  6. השנה זה נראה ששאר הנבחרות סובלות מדור שהולך ועדיין אין דור שבא. לאף נבחרת אין סגל שהתקבץ והוא נראה מרשים. לכולם יש פצועים, שחקנים וותיקים מדי או צעירים שעדיין לא הבשילו.

    כבר שנים שהנבחרות האקס יוגוסלביות לא מצליחות לייצר סגלים טובים (ואם כן, אז יש שם בעיות אגו). הספרדים במן מצב ביניים (וזאת שירת הברבור של גאסול).
    יש נבחרות עם פוטנציאל כמו אוסטרליה (אבל חסרה את אקסום החידתי) וקנדה שבכלל לא הגיעה (ומקווים שהיא תעמוד בציפיות אם וכאשר כולם התייצבו אצלה).

    האמריקאים פשוט נהנים מעומק בלתי נתפס

  7. אחלה כתיבה, רועי.
    קשה לי רק להבין את ההבדלה בין ליטא (השם הוא יונאס, דרך אגב) לבין הדבוקה שאחריה עם סרביה (בצורה דומה: יוקיץ'), קרואטיה ואוסטרליה.
    הם הצליחו להפתיע בצורה יפה באליפות אירופה האחרונה, אבל כמעט אף אחד מהשחקנים לא ממש התקדם מאז (ואלאנצ'יונאס יוצא דופן) והם חסרים את זה שכנראה ישחק השנה ביוסטון בתנאי שישכח איך עושים הגנה (מוטיונאס).

      1. הקבוצה הכי טובה שזמינה (100%): פול, סטף, לברון, קוואי, דריימונד

        הכי רעה (0%): קיירי, דרוזן, בארנס, גריפין, הגבה

        לחמישיה השנייה יש פי 3 נציגים בנבחרת

  8. לדעתי ברזיל יינשאו על כנפי הביתיות למקום ה-4 בבית המוקדם במקום ארגנטינה השנואה.
    מעבר לזה התחזיות נראות סבירות, עם קצת יותר כבוד לקרואטיה – היסטורית יש יתרון למעפילים מטורנירי "הזדמנות אחרונה" (לפחות בתחושה שלי)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט