רוכבים על הגל (7) – שאלה של מזל? / עידו גילרי

היום הזרקור מופנה אל דניאל מרטין מקבוצת אטיקס – קוויק סטפ (מספר 184)

חדי העיניים בוודאי שמו לב לשינוי בנופים בימים האחרונים המלווה גם בשינוי משמעותי בתוואי השטח בו הרוכבים עוברים. כן הגענו להרים, והמשמעות היא שזה הזמן של המטפסים. בניגוד לספרינטרים שעוד נראים כמו אתלטים המטפס הממוצע נראה כמו מישהו שתוכל בקלות לקרוע במכות. הם הרבה יותר קלים ופחות שריריים. אם ניקח לדוגמא את דומינקו פוזוביבו מקבוצת AG2R על 165 סנטימטריו ו53 קילוגרמיו, הוא אינו נראה כמו ספורטאי בעל יכולות יוצאות דופן. אבל כדי לעלות שיפועים הגדולים מ- 7-8% לאורך קילומטרים רבים מסת השרירים הופכת למשנית לעומת המשקל אותו צריך לסחוב במעלה ההר. למעשה הדבר החשוב ביותר אצל המטפס הוא קיבולת הריאות המאפשרת להיענות לדרישות הגוף כאשר המאמץ העצום גורם לכל איבר לצרוח בו זמנית – "עוד חמצן!!! ומהר!"

פוזוביבו – כל כך קטן שהדודות צריכות להתכופף כדי לתת לילד נשיקה.

יש מטפסים מסגנונות שונים. יש את אלו שאוהבים לצאת להתפרצויות מהירות וקצרות של תאוצה חדה בעוד שיש את אילו המעדיפים להכתיב קצב גבוה לאורך זמן. לכן היכולת של מטפס לנצח קטע מסוים תהיה פעמים רבות תלויה במאפיינים הספציפים של הטיפוס בו הוא מסתיים. עד כמה חדים השיפועים? כמה הם משתנים לאורך הדרך? ועוד.  מכיוון שהטור מוכרע בדרך כלל בהרים מה שמבדיל בין מטפס טוב לבין מתמודד על הניצחון בדירוג הכללי הוא שני גורמים. האחד הוא היכולת לרכב נגד השעון. זו יכולת שבדרך כלל מהווה אתגר רציני עבור מטפסים קלאסיים עקב ממדי הגוף הקטנים המקשים עליהם לייצר מהירות אפקטיבית לבדם. הגורם השני הוא היכולת להתאושש ממאמץ. מטפס טוב יכול ביום נתון לנצח כל אחד. הבעיה היא שכדי לזכות בטור אסור לך לתפוס ימים רעים. מטפסים רבים מתקשים להתאושש ולכן תופסים ימים כאלו בהם הם מאבדים דקות יקרות ויוצאים מהתמונה על הניצחון הכללי.

*

דן מרטין נחשב רוכב אירי למרות שבעצם נולד בבריטניה. מעבר לכך שהוא מתחרה תחת הדגל האירי גם זורם בעורקיו דם אירי כחול. אביו של מרטין הוא רוכב בריטי לשעבר אך אמו היא אחותו של סטיבן רואץ', אחד מגיבורי הרכיבה האירים הגדולים ביותר שזכה בטור, בג'ירו ובאליפות העולם באותה שנה. עם אילן יוחסין מרשים שכזה אפשר לפתח ציפיות. מרטין הוא רוכב מיוחד שאוהב להיות אגרסיבי על הכביש אבל לא תמיד מתחבר לסגנון החיים הסגפני שמכתיבה הרכיבה. תמיד ניתן לסמוך עליו שיתקיף בהרים אבל בראיון למגזין פלוטון הוא אמר:  "רכיבה היא ספורט קשה, ואם אני צריך להקריב יותר מדי אני לא רוצה לעשות את זה" הוא המשיך והוסיף  "מצאתי את נקודת הביניים שלי. אני לא אומר שאני אלך ואשתכר כל שבוע אבל אם אני רוצה בירה, אני אשתה בירה." אירי או לא אירי?

מרטין הוא רוכב שכבר הוכיח את עצמו אבל יכולותיו הנחותות נגד השעון כמו גם הנטייה לתפוס ימים רעים מונעות ממנו להוות איום ממשי על זכייה בגראנד טורס. כבר בגיל 25 הוא זכה בקטע הנגמר בהרים בוואלטה.  בעליה התלולה לאתר הסקי בסיירה דה בז'אר הוא תקף חבורה של מטפסים מוכשרים שכללה בין השאר את וינצ'נזו ניבאלי, כריס פרום בראדלי וויגינס והמנצח חואן חוזה קובו. הוא לא הצליח לנער אותם מעליו אבל הוא היה מספיק חזק כדי לקחת את הניצחון באותו היום.

היכולת של מרטין לייצר התקפות מהירות גם בשיפועים חדים של 10% מאפשרת לו להתמודד גם על הקלאסיקות של האביב בהן מופיעים טיפוסים אכזריים של שיפועים כאלו לאורך 1-2 ק"מ. כך במירוץ ליאז'-באסטון-ליאז' היוקרתי  של 2013 (המסתיים בעלייה), השאיר מרטין אבק לאחד המטפסים המוכשרים ביותר- חואקין רודריגז, בדרך לניצחון הגדול בקריירה שלו:

https://www.youtube.com/watch?v=PWb16ZDBmlM

לאחר ניצחון בקטע בטור של 2013  אחרי התקפה בעלייה האחרונה נראה היה שהמזל האירי בהחלט מאיר פניו למרטין. אבל אז ב-2014 הכל השתנה. תחילה הוא הפסיד בדו קרב על המקום הראשון לאלחנדרו וולורדה במירוץ' פלש-וואלון ואז כשנראה שהוא עומד לזכות בפעם השנייה ברציפות במירוץ ליאז'-באסטון-ליאז' קרה הדבר הבא בעיקול האחרון 200 מטר לסיום:

לפחות מרטין יכל להתעודד בכך שהג'ירו של אותה עונה עמד להתחיל כמה שבועות מאוחר יותר בבלפאסט בקטע קבוצתי נגד השעון. מרטין וקבוצתו גארמין שמו לעצמם את הניצחון בקטע כמטרה שממנה ניתן יהיה לצאת לתחרות מוצלחת.  כאן שוב המזל האירי עשה את שלו (או שלא):

כתוצאה מההתרסקות הזו מרטין נאלץ בסופו של דבר לפרוש מהמירוץ עם עצם בריח שבורה. הוא התאושש ובסוף העונה חזר לוואלטה שם הצליח בפעם היחידה עד כה בקריירה לסיים בטופ 10 של אחד המירוצים הגדולים עם מקום 7 מכובד. כשמרטין חזר לזירת הפשע בליאז' ב-2015 הוא שוב מצא את תקוותיו מתרסקות לקרקע המציאות עם עוד נפילה שהשביתה אותו גם למירוץ שאחרי כתוצאה מצלעות שבורות. בטור דה פרנס של השנה שעברה מרטין שוב הציג לראווה את סגנונו ההתקפי בפירנאים על הטורמלה האגדי אך נכנע ליום נהדר של רפאל מייקה וסיים ללא ניצחון.

האם ייתכן שכל המזל האירי של מרטין אזל והוא תקוע לנצח עם החלק הבריטי שלו? יכול להיות שזה רק עניין של תזמון. מרטין מתגורר כל השנה בסמוך לפירנאים ומכיר היטב את הכבישים האלו עליהם הוא מתאמן. הוא רק צריך לדעת מה מספר המזל שלו. את הניצחון שלו בוואלטה ב-2011 השיג מרטין בקטע ה-9. שנתיים מאוחר יותר הניצחון בטור הושג גם הוא בקטע התשיעי. ואיזה קטע הולך להתקיים היום בדיוק בעליות שהוא מכיר ואוהב? קשה לראות מישהו שלא קוראים לו פרום או קינטנה מנצח את הטיפוס היום לאנדורה אבל אם יש אחד ששווה להמר עליו זה דן מרטין.

 

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. לחם מטוגן

    10 יול 2016 09:32:22

    יכול להיות שיקרה למרות שאני עדיין מתרשם מאוד ממה שפרום עשה אתמול.
    יש לו אומץ בלתי רגיל ולפעמים בשביל לנצח צריך לקחת סיכונים ולצאת משגרה..

  3. שיר

    10 יול 2016 09:56:24

    מעניין, נראה היום אם המאמץ אתמול פרום משפיע..
    יש משמעות לכך שההתקפה קרתה בירידה? זה נראה לי פחות קשה מאשר התקפה בעלייה..

    1. עידו גילרי

      10 יול 2016 10:02:04

      אין מה להשוות לרכוב לבד 18 ק"מ בירידה לעומת הרכיבה של אותם קילומטרים בעלייה. יש כמה סדרי גודל של הבדל במאמץ. יחד עם זאת זה עדיין מאמץ אקסטרה לשמור מרחק מכולם. כפי שמתן ציין זה הימור די גדול כשאתה יודע שהיום יש קטע שנגמר בעלייה משמעותית ומטפס כמו נאירו קינטנה שרק מחכה לתקוף. אם הוא יהיה עייף אפילו טיפה בגלל זה כמות הזמן שהוא יאבד לקינטנה היום תהיה גדולה בהרבה מה-23 שניות שהוא הרוויח.
      כמו שכתבתי אתמול ההתקפה הזו היא יותר סוג של מלחמה פסיכולוגית לדעתי.

      1. מתן גילור

        10 יול 2016 10:15:51

        צריך גם לזכור שהלחץ על פרום, כי הוא יודע שקינטנה דופק אותו באלפים – קינטנה מגיע במצב פיזי טוב בהרבה לימים האחרונים. היתרון הפסיכולוגי של פרום הוא שעדיין לא היה נג"ש וזה עובד לטובתו.

      2. שיר

        10 יול 2016 10:16:10

        כשאני חושב על זה, אפשרות שעכשיו בראש של קינטנה זה שפרום מפחד ממנו בעליות ובגלל זה התקיף בירידה, יכניס אותו למוטיבציה היום וישיג אפקט הפוך

  4. פאקו

    10 יול 2016 11:03:10

    מצויין עידו. חוסר המזל בזמנו אפיין גם את קאדל אוונס. זוכר שהתייחסתי אז לאוונס כמו למרטין היום – כאל רוכב מוכשר וחסר מזל. מזל שלבסוף הוא זכה.
    ופוצוביבו הוא בכלל איש אשכולות אמיתי – בעל דעות על כל דבר כמו מטאורולוגיה ופוליטיקה, וגם פסנתרן מוכשר. לא עניין של מה בכך כשמדובר באנשים שהרכיבה תופסת את כל היום שלהם.

  6. אופיר

    10 יול 2016 14:54:49

    היי לכולם, אני מצטרף לטור השנה, אחרי לחץ בעבודה שמנע ממני לעקוב אחרי השבוע הראשון, אבל אני רואה מכאן והלאה את כל הקטעים. אשמח להשתתף בלוג חי, אם יש אנשים שרוצים גם ..

  7. אופיר

    10 יול 2016 14:57:16

    אם קונטאדור באמת חולה עם חום, אני לא מאמין שיש שום סיכוי שהוא יצליח להישאר בצמרת היום. יום גרוע במיוחד להיות חולה בו.

  9. מנחם לס

    10 יול 2016 15:41:21

    1. כמה רוכבים יש ס"ה (בערך?)
    2. אי מתחילים כל יום? כולם יחד או לפי התור ולכל אחד מתחילים זמן אחר? לי נראים כמה מאות

    2. גור גולן

      10 יול 2016 15:55:58

      מתחילים את הטור 198 רוכבים.
      עד עכשיו כולל היום פרשו ארבעה אם אני לא טועה.
      מתחילים כל יום במקום שונה – כולם ביחד. חוץ שני שלבים שנקראים ״נגד השעון״ בהם יוצאים בזמנים שונים ומנסים לקבוע לבד תוצאה.

  13. פאקו

    10 יול 2016 16:48:42

    ההתחלה (לא ממש מראים בד"כ בשידור) בקטעים שהם לא נג"ש היא כזו שבה כולם רוכבים ביחד, ולפניהם יש רכב שאסור להם לעבור. באיזשהו שלב (אחרי כק"מ) מישהו מצוות המירוץ מנופף בדגל מתוך הרכב, מה שמסמן לרוכבים להתחיל.

  14. אופיר

    10 יול 2016 19:50:12

    קטע טוב, בסוף היו נסיונות תקיפה של המובילים אחד את השני ללא הצלחה. אם הגשם/ברד היה יורד מיקדם יותר זה עלול היה להיות מסוכן ביותר. מחר יום מנוחה. פרום נראה חזק מאוד בינתיים.

    1. עידו גילרי

      10 יול 2016 20:16:03

      דווקא בדרך כלל בקטע הראשון שמסתיים בטיפוס פרום בדרך כלל נותן התקפה שפותחת פער משאר המתחרים שלו. הפעם זה לא קרה.

  15. לידיעת הציבור

    10 יול 2016 21:46:56

    שיאו האישי של עפר שלח במרתון עומד על שעתיים, חמישים ושתיים דקות ושש-עשרה שניות (מתוך הערך "עפר שלח" בוויקיפדיה)

  16. עגל

    11 יול 2016 10:19:42

    עידו הטור שלך כתוב מצוין, ממש זורם וקריא מאוד. לקחת נושא קטן וקצת איזוטרי (דניאל מרטין) ודרכו למדנו עוד משהו על הטור.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט