פריוויו יום רביעי / יונתן שגב

יום רביעי הגיע שוב, וכמובן שהגיע במתכונת הפלייאוף המצומצמת. כלומר, הלילה יש לנו שני משחקים בלבד – מיאמי וטורונטו יפגשו לעוד משחק שצפוי בו הרבה אקשן ומתח ומעט כדורסל. בצד השני של הליגה נפגשת פורטלנד הלוחמת וקארי שבאמת נגמרו הסופרלטיבים והפרסים לחלק לו.

בלי קשקושים מיותרים או קישור ליום העצמאות, פשוט בואו נעסוק בכדורסל נטו (וקצת בנגרות ותחרותיות).

3:00 טורונטו ראפטורס – מיאמי היט

מצב הסדרה: 2-2

הסדרה חוזרת לקנדה, כשכל קבוצה לקחה משחק ביתי ומשחק חוץ עד עתה. את סיפור הסדרה הזו הכי טוב יהיה לספר במספרים – מה לעשות, לפעמים המספרים עוברים בהצלחה את בדיקת הפוליגרף.

15 דק' נוספו לסדרה הזו בהארכות עד עתה, כשגם המשחק שלא נגרר ל-OT הסתיים בהפרש חד ספרתי והיה צמוד לכל אורכו.

למרות הזמן הנוסף, הקבוצות קולעות במשותף פחות מ-190 נק' למשחק. למה?

טורונטו קולעת ב-42% מהשדה ו-29% מהשלוש ומקנחת ב-69% מזוויעים מקו העונשין.

ההיט לא הרבה מאחוריהם עם 45% מהפרקאט ו-31% מהשלוש.

מספרים בינוניים הגובלים בשערורייתיים ללא כל ספק.

עכשיו נסתכל על השחקנים המובילים:

יונאס – שהיה משמעותי ביותר לפני הפציעה – הוביל את טורונטו וקלע באחוזים דיאנדרה ג'ורדנים (מהשדה). אחרי זה דרוזן ולאורי שתורמים 17 כ"א באחוזים השואפים ל-35%! אז נכון, ללאורי היה משחק אחד טוב. הוא עדיין מסריח את הפארקט ומשייף טוב טוב את הלוח. הדובדבן שבקצפת – או יותר נכון, הלקה שעל השולחן היפה שהצמד בנה – מבחינת דמאר דרוזן הוא ה-54% של הגארד מהעונשין. גם אלו אחוזים דיאנדרה ג'ורדנים, אך מסוג אחר – פחות טוב.

אצל ההיט המובילים הם דווין וויד הבלתי נגמר שקולע 27 נק' למשחק באחוזים מעולים. אחריו בא גורן דראגיץ' עם 17 למשחק וחוץ מזה הם לא מקבלים הרבה עזרה – ג'ו ג'ונסון אמנם קולע 15 נק' למשחק כמעט, אך עושה זאת ב-35% מהשדה ו-0%! אחוז מהשלוש.

בגזרת ההימורים, מאוד קשה לדעת בסדרה הזו.

מצד אחד יש את הראפטורס – הסניף המזרחי של הקליפרס. מהצד השני ההיט היא קבוצה מאוד מוגבלת, פצועה וחסרת ברק בצד ההתקפי. בנוסף, המנצחת במשחק האחרון – שהיה יכול לסגור את הסדרה – הייתה הראפטורס, דבר הנותן מומנטום (למרות שבסדרה הזו באמת אין לדעת.) בקיצור – מהמרים, לכו השקיעו את כספכם במקומות אחרים – כל תוצאה אפשרית במשחק הזה.

ההימור שלי?

לראשונה בסדרה, בלואו אאוט (לאחד הצדדים). לדעתי של טורנוטו ב-17.

 

 5:30 גולדן סטייט ווריורס – פורטלנד טרייל-בלייזרס

אני רוצה לספר לכם משהו. אני אדם מאוד תחרותי. אני אוהב תחרותיות, אני אוהב לנצח, אני אוהב לשחק עד הסוף ובאמת נותן את כולי לכול ניצחון, לא משנה באיזה תחום – ספורט, קלפים או כל משחק. אפילו אם תמציאו משחק אהנה ממנו אם הוא יהיה בעל אפשרות לנצח.

אז מה הבעיה איתנו, התחרותיים? שמגיעים לנקודת השבירה אז נשברים בכל הכוח.

תקנו אותי אם אני טועה, אך הבלייזרס הם קבוצה מאוד מאוד תחרותיים. זה, למעשה, מה שהביא אותם עד הלום (כמובן שבשילוב של עוד הרבה דברים, אך זו אחת הסיבות המרכזיות).

אז זוכרים את נקודת השבירה? לדעתי, הבלייזרס נשברו מנטלית במשחק הקודם.

יותר נכון, סטף קארי שבר וניפץ את האמונה שהייתה להם.

במקרה ראיתי את סוף המשחק (מאמצע הרבע האחרון). אם יש משהו ששובר "תחרותיים" זה מה שקרה שם. הם מסתכלים על קארי, קולע וחודר, וקולע וקולע עוד קצת והמחשבה היא שאי אפשר לנצח אותם. פשוט אי אפשר להביס את הדבר הזה.

בנוסף התוצאה המכבידה של 1-3 גם היא בראשם. אם אני הייתי פורטלנד הייתי נשבר. כלומר, הייתי מבין שבשלב הזה המשימה – לנצח את גולדן סטייט – גדולה עליי והייתי פורש למשחק אחר שיש לי יכולת לנצח בו.

נכון, הזמן שעבר והמאמנים יכולים לעזור, אך אני מאמין שלילארד וקבוצתו איבדו את הרוח. לכן אני צופה בלואו אאוט גם כאן.

מה נגיד ומה נאמר על סטף. נראה לי שאין יותר מה לומר. יש דברים שהשתיקה יפה להם ויש דברים כל כך יפים שהם גורמים לאנשים לשתוק. קארי הוא שניהם. למי שפספס ועדיין לא ראה (אני מאמין שיש איזה שלושה כאלה בעולם), ה-17 בהארכה:

 

אלך לפי התזה שלי על המשחק הזה – גולדן סטייט ב-25 ומעלה. 

 

 

 

 

לפוסט הזה יש 245 תגובות

  1. לא התייחסות למשחקים הלילה , אלא פוסט לקראת המשך הפלייאוף .

    לא כתבתי במהלך יום הזיכרון , אבל קראתי דברים רבים שנכתבו בטורים כאן .
    אני עדיין לא בטוח בכלל שהרעמים מתקדמים הלאה . אם זה יקרה , אז טעיתי בתחזית . עוד יומיים נהיה חכמים יותר .
    מה שברור – לס"א יש מגבלות של גיל ואתלטיות . כתבתי כאן כבר שאני מעדיף אותה לסדרת גמר מול הלוחמים שלי על פני הת'אנדר . אוקלהומה יותר אתלטית ויכולה להקשות על הלוחמים יותר מאשר הדורבנות .

    עכשיו – כמה מילים על הדאבס .
    אינני מזלזל באף אחת מהיריבות שנותרו , אבל צריכים להבין – החזרה של סטף , בהנחה שהוא בריא וגם התרענן קצת במנוחה הכפויה, היא שובר שיוויון , סיפור חדש לגמרי . הסדרה מול פורטלנד , בה הטרייל בלייזרס נתנו פייט קרוב ( גם במשחק האחרון , כי סטף המוכר חזר רק ברבע הרביעי ) לא מהווה אינדיקציה לכלום . בלי קרי ג"ס קבוצה טובה ששווה 45 נצחונות בעונה ומקום 6 במערב – לא יותר .
    איתו היא כח מחץ – קבוצת על .
    אין מה לעשות – הליגה נשלטת היום , אם תאהבו או לא, ע"י קבוצות עם קו אחורי קטלני . קו קדמי חזק חשוב – אבל הוא משלים . כל עוד סטף היה בחוץ ג"ס היתה אנושית , בפרט מול קבוצות עם קלעי על מבחוץ .
    לא עוד – החזרה של סטף משמעותה שאף אחת לא יכולה להתמודד עם הקו האחורי הקטלני ביותר בתולדות ה- NBA (סטף וקליי) .
    מצטרף לזה קו קדמי ש-2 הסנטרים המרכזיים שלו , בוגוט ואזלי , גם אם לא הצמד הטוב בליגה , הם בין הטובים הגנתית , ומה שיותר חשוב – מככב שם שחקן הקו האחורי הטוב בליגה היום לדעתי – שבמידת הצורך מוזז מעמדה 4 ל-5 וממלא את התפקיד ביעילות רבה . דריימונד הוא פרוייקט של איש אחד , שכאשר משחק יחד עם קרי יש ללוחמים 2 צירים קטלניים בחמישיה .
    אם נוסיף לזה את השחקן השישי הטוב בליגה, איגי ( לא נבחר ככזה גם בגלל מיעוט דקות השנה בשל פציעות וגם בגלל היותו אול-סטאר בעברו ורצון לתגמל שחקנים אפורים יותר ), את ליווינגסטון ,
    מו "באקטס" , ראש וקלארק , תהיה בעיה לכל מי שתרצה למנוע ריפיט מהלוחמים . גם ללברון – שאיגי וגרין כבר למדו אותו בפלייאוף האחרון והגבילו אותו ביעילות ב-2 המשחקים השנה.
    לדעתי , החל מסדרת הגמר במערב נראה את ג"ס הדורסת של ראשית השנה . חדשות רעות לשאר.

    1. אלון עידן ניגן את התקליט הזה מספר פעמים ( זו כתבה מלפני חודשיים ) , והוא מדבר שטויות .
      אני מאלה שקמו במיוחד לראות את ג'ורדן בשנות ה-90 ( אני מתקרב לעשור השישי שלי ) , העריצו ומעריצים אותו עד היום . התנגדתי תמיד להשוות אליו אחרים כלברון וקובי .
      סטף הוא אופרה אחרת. נכון – הוא לא שווה למייקל ואולי אף פעם לא יהיה. אבל לא בגלל רמת המשחק שלו . הוא נתן השנה את העונה הגדולה ביותר בתולדות ה- NBA , כולל העונות של מייקל . הוא נתן מספרים שמשתקפים במדדי ה-PER וה-RPM שמייקל לא השיג מעולם , וכנראה רק ווילט צ'מברליין נתן ( אז עוד לא היו מדידות לכל הפרמטרים ) בתקופה שלא היהתה תחרותית .
      גם הטענה שהליגה חלשה היום יותר היא בדותה גמורה – הליגה היום יותר אתלטית , השחקנים יותר גבוהים ויותר חזקים , והכסף הענק גורם לתחרותיות חזקה מאי פעם . בכל ענפי הספורט הרמה רק משתפרת עם השנים – וכך גם בכדורסל ה-NBA . מי שמסתכל במשחקים משנות ה-90 ( תיכנס ליוטיוב ) רואה קצב איטי בהרבה מהיום ומשחק שנראה נאיבי ופשוט יותר .

      הסיבה שסטף לא במקום של מייקל ( וגם לא איפה שמג'יק , בירד , קארים וג'רי ווסט ) היא אחת ויחידה – LONGEVITY . כדי שיהיה שם הוא צריך המשכיות ודומיננטיות על פני מספר עונות , עוד תארי אליפות וגם עוד כמה תארים אישיים , כולל MVP של סדרת גמר.
      אבל מבחינת עוננה בודדת – העונה הרגילה של סטף השנה היא הגדולה אי פעם והוא עשה דברים שאיש לפניו לא עשה , כולל מייקל.

      1. זה ממש לא רק ה-LONGEVITY
        איך אפשר בכלל לנהל את הדיון שקארי מדהים ככל שיהיה התקפית (והוא מדהים) הוא בינוני במקרה הטוב בהגנה?
        גם הנתונים שנתת, הכל מסתכל על הצד ההתקפי. אז נכון שההגנה של גולדן סטייט מספיק טובה לכסות על החולשה הזאת. אבל עד שלא ידברו עליו בתור מועמד לחמישיית ההגנה הראשונה השניה או אפילו השלישית אין שום טעם להתחיל את הדיון.
        כי בסופו של דבר שחקן שקולע 50 ודופקים לו על הראש 40 שווה פחות משחקן שקולע 40 אבל קולעים עליו 20 (המספרים סתם להמחשת הנקודה כמובן).

        1. אפשר לאונן על הדיונים האל כמה שרוצים.
          אם היו מציבים בפני ברירה אכזרית את מי למחוק מהזיכרון – קרי או מייקל, הייתי מוחק את מייקל.
          למה? עניין של טעם.
          נ.ב. בלעדי מייקל שיקגו לא היו אלופים. כנ"ל ג"ס וקרי. כל השאר פחות מעניין

        2. כנראה שאתה לא רואה משחקים . סטף שיפר מאוד את ההגנה שלו . הוא גם מס' 1 בחטיפות השנה ( מה זה אם לא הגנה ) וריבאונדר מצויין יחסית לגובהו .
          סטף הוא פוינט גארד , וזה לא תפקיד שממנו נבחרים לחמישית ההגנה של הליגה . גם מגי'ק ג'ונסון לא נבחר מעולם לחמישית ההגנה הראשונה או השניה.
          אם נתחיל לחפש פרמטר אחד להיתלות בו , אפשר לפסול כך את כל גדולי השחקנים .

          1. רואה מספיק, אפילו יצא לי להיות במשחק שלהם.
            שתי חטיפות למשחק מונעות הרבה פחות בהגנה טובה.
            זה לא באמת משנה, אתה מסתכל על זה במשקפיים ורודים בדיוק כמו שאוהד מסתכל.
            כמו ששי אמר אין באמת טעם להיכנס לויכוחים האלה יותר מדי. רק הבאתי לדיון צורה אחרת להביט על ההשוואה, אני ממש לא חושב שקארי טוב הגנתית יש מספיק PG טובים ממנו בצד הזה של המגרש היום בליגה וזה לבד (לדעתי) פוסל אותו מדיון של הטוב בכל הזמנים.

  2. אני לא יודע למה ישנה לי הרגשה רעה מאד בקשר למיאמי הערב, ואני מסכים עם יונתן שיש סכוי גדול לבלואאוט של ההיט הערב.

  3. יש אנשים שאי אפשר להתווכח איתם כאן, אם תתן להם נתונים הם יחזרו עם "אבל אני רואה במו עיני שככה וככה", אם בנאדם לא רואה את הגדולה של קרי אין מה לשכנע אותו רק לקוות שהעיניים יפתחו מתישהו.

  4. למרות האיכות הירודה במחשב,
    רואים כדורסל מצויין של ההיט.
    תענוג לראות את וייד משחק ככה ואני חושב שיהיה בלואו אאוט דווקא בצד ההפוך והמשחק ילך לכיוון של מיאמי ב12.
    לגבי האלופה שאלופה רק בגלל פציעתם של קיירי וקווין לאב,
    היא תהיה מספיק חכמה בשביל לדעת לגמור את הסדרה ותנצח את המשחק. גולדן סטייט למרות שלא עשתה עדיין קפיצת מדרגה מדהימה בפלייאוף תעלה מעכשיו מעט את רמתה לאט לאט.
    אבל לא תגיע לרמה של הקאבס בגמר.
    יחי אלופה מזרחית!

  5. דוויין קייסי חטף (ובצדק) כל כך הרבה ביקורת על ההחלטה הפטאלית שלו, להושיב את ביומבו בסוף המשחק הקודם, ולמעשה לתת במתנה למיאמי את המשחק, לייאפים קלים ו-4 אופנסיב ריבאונד בהארכה. ממש החלטה שערורייתית.

    זה לא יקרה הערב. לא רק בהגנה – ביומבו הוא המוביל בפלייאוף כולו בסקרין אסיסטס, וגם מפלצת הגנה. טורונטו כבר מכסחת את הצורה למיאמי שנראית חסרת אונים.

  6. החלטה לא נכונה של הספרס לדעתי לוותר על קורי גוזף.הוא יותר טוב גם מטוני פארקר [של היום לא של לפני כמה שנים] וגם מפטי מילס

        1. סרט טוב, אם כי לטעמי קצת החמיצו את הפוטנציאל, סיפור מלחמות הגנגסטה ראפ הוא הרי מדהים. הסרט טיפהלה מנומס מדי, אולי זה מה שקורה כשד"ר דרה הוא גם שותף בסרט. בכל מקרה נדמה לי שתיהנה.

  7. טורונטו ידעה לחרב לעצמה סופי משחקים בפלייאוף. ממש כרוני.
    נכנסת לרבע אחרון של גיים 5 ב-13 פור. זה או עכשיו או לעולם לא.

  8. טורונטו חייבת לקחת את המשחק הזה, בשיניים. זה גיים 7 מבחינתה, הפסד והיא תעוף וחזק במיאמי. זה הצ'אנס שלה. מאמין שלאורי תיכף יחזור, אחרת למה בכלל הוא אולסטאר.

  9. ההפרש יורד ל-7, דהרוזן ודמארה קארול ירדו לחדר הלבשה, דוויין ווייד תיכף חוזר, חמש וחצי דקות לסוף. אם טורונטו מצליחה לצאת מזה…

    1. שריקה מביכה, מזכיר את השיפוט אתמול. הדבר הכי גרוע בשריקה כזאת זה שהיא נישרקת מאוחר אחרי שוויד החטיא את הזריקה.

  10. סיכום רבע ראשון:
    גישושים ראשונים. 20-10 לפורטלנד. הווריורס השוו חזרה.

    כמו שדרו קארי אמר פעם, הנקודות לא חשובות כמו שלושת הרבעים הראשונים במשחק NBA

  11. סטוטס מאמן חכם . לאורך כל הסדרה הוא לא נותן לריצה של ג"ס להימשך יותר מ-3 סלים רצופים בלי לקחת מיד טיים-אאוט. הוא יודע שכשהם בזון הם יכולים לסיים משחק בזמן קצר.

  12. מעצבנים גולדן משייטים להם מתוך ידיעה שכמו שמתן אמר 2 דקות של רצינות יספיקו להם. אולי זה נכון אבל זה מרגיז

  13. המשימה העיקרית של גולדן סטייט היא לסיים את המשחק כשכולם על הרגליים, המשנית – לסיים את הסדרה (וכל הכבוד לפורטלנד, לא יכולנו לבקש יותר), ושלכם – לשמור על המולדת עבורנו. יוצאים אל הפקקים, חג שמח לכולם 🙂

  14. מה שמרשים זה כמות האסיסטים של קארי, ולא נוסח וובטברוק שפשוט מקפיץ בעצמו את הכל ומה לעשות– אסיסטים יצטברו ככה.
    אצל קארי כל אסיסט אומנות.

  15. השיפוט לכל אורך הסידרה מקפח את ג"ס. לכו להסתכל למשל על דוח 2 הדקות האחרונות של המשחק השלישי. הנבא עצמה קבעה שהיו 4 החלטות שגויות. כולן היו לרעת ג"ס.

  16. יניב,
    לדוויין ווייד היה PER 20 בעונה הרגילה, הוא עלה ל-23 בפלייאוף.
    ללילארד היה PER 22 בעונה הרגילה , ובפלייאוף יש לו 20.

    1. האמת שצודק רציתי להוסיף למעט וייד אבל לא זכרתי מה הוא עשה בסיבוב הראשון זכרתי רק את המשחקים האחרונים שלו

      1. שלרגע לא יהיה את הרושם שאני מזלזל בפורטלנד. או בלילארד.
        הוא שחקן נפלא, ופורטלנד קבוצה נהדרת שעוד תהיה דומיננטית בפלייאוף על בסיס קבוע בשנים הקרובות.
        המשחק הקודם שלהם נגד הלוחמים היה המשחק הכי מהנה השנה לצפייה.

    2. גיא, כל הכבוד שאתה משקיע עוד ועוד אנרגיה בנתונים סותרים לספקולציות האלה. גם פול ג'ורג' לא פחות טוב, אבל במקרה שלו לא נפצעו לאורי ודרוזן. הספקולציה שלי (בלי ציניות) היא שפורטלנד לא עוברים אף קבוצת פלייאוף במזרח. שלא לדבר על דאלאס/ממפיס/יוסטון. אבל לעולם לא נדע איזו ספקולציה נכונה.

      1. אני יכול להבין מהיכן מגיעה האהדה לפורטלנד. הם משחקים נגד האלופה, הם בפיגור 1 – 3, ועדיין הם חזק במשחק, הם קבוצה מלהיבה.

        (רק חבל שכולם שכחו איך אטלנטה, לדוגמה, לא ויתרו לקליבלנד עד השנייה האחרונה בהפסד אחרי שהיו בפיגור 0 – 3)

        1. ההבדל לפחות מבחינתי זה שבאטלנטה לא היה לי ספק שקליבלנד ינצחו למרות המשחק הצמוד. והמשחק הצמוד נבע כי קליבלנד הורידו הילוך. עדיין במשחק הצמוד היו שם החלטות של אטלנטה שהיו מזעזעות. שוב כנראה המשפט הכל בעיניי המתבונן לא היה נכון יותר. אם מתן חושב שפורטלנד עפה מול כל קבוצה במזרח. אז באמת שאין לנו על מה להתווכח בכלל

      2. דאלאס , ממפיס ויוסטון – אני מסכים לפחות לגבי 2 האחרונות . ממפיס שיחקה בפלייאוף בהרכב טלאים , וגם דאלאס היתה פצועה . יוסטון היא סתם פח אשפה . אבל פורטלנד פשוט טובה בפלייאוף הזה מכל המזרחיות שאינן פורטלנד. זה לא רק לילארד ומקולום – גם הארקלס , אמינו , קראב , הנדרסון ודיוויס ( בפרט 3 הראשונים ) העלו את רמת משחקם .

        1. תראה, גם היט, שהיתה אמורה לאיים על קאבס, פצועה. בוש זה וואחד אבידה. צריך לזכור שהוא היה השחקן הטוב בקבוצה עד הפציעה. מעולה התקפית והגנתית. כמה שזה חבל, בשיטה הזו עוד ועוד סדרות יוכרעו על פציעות.

  17. לגבי פורטלנד – באמת קבוצה מלהיבה וכיף לראות מה הם עושים עם סגל "אפור" על הנייר. אבל כשאני בוחן את הפוטנציאל, לרבות חיזוקים הגיוניים, קבוצת העתיד שלי במערב (ובליגה כולה) היא עדיין מינסוטה. צופה דומיננטיות שלהם ואיום על צמרת המערב לפני פורטלנד.

  18. ועוד משהו – גרין אחלה שחקן, אבל השיטה של ג"ס מעצימה אותו. יהיה פחות טוב בקבוצות אחרות. קליי לעומת זאת יהיה ענק בכל קבוצה. שחקן עצום שמוערך חסרר על המידה רק כי משחק ליד שחקן היסטורי.

    1. נכון – עכשיו כשאני רואה . אבל התחושה נבעה מכמות הנקודות הנקלעות . אף מזרחית לא קולעת את כמות הנקודות למשחק שקולעת פורטלנד ( למעט קליבלנד כמובן ). כנראה שזה עניין של מספר הפוזשנים .

      1. אין ספק. המזל הרע של פילדלפיה השנה היה שהיא במזרח. במערב הייתה מסיימת ראשונה ומנפצת את השיא של שיקגו מ 1996

        1. יש לא להסכים ויש לומר טענות מופרכות. להגיד שפורטלנד עפה מול כל קבוצה בפלייאוף במזרח שאתה רואה איך אטלנטה טורונטו אינדיאנה ואפילו מיאמי נראות זה מופרך בדיוק כמו להגיד שפילדלפיה היו מגיעים לפליאוף במערב

          1. כל מה שנאמר למעלה הייתה הלצה על הדוקטור שכבר שנים אומר שהנה המזרח עוברים את המערב. ורק במזרח שומרים. ומערב לא שווה כלום. וכו'.
            lighten up people

          2. מן הסתם בסדרה ספציפית זה לא מופרך ולמרות שאתה חושב שמיאמי עוברים אותם זה כן טענה לגיטימית ולא מופרכת שאפשר להתווכח. אבל להצהיר שפורטלנד עפה מול כל אחת מהשמונה שהגיעו לפליאוף במזרח זה מופרך בדיוק כמו הטיעון על פילדלפיה

  19. למיטב הבנתי הפציעה היא לא בשרירי מיתר הברך (המסטרינג), אלא בכף הרגל.
    זה יכול להיות משמעותי, בגלל שלפציעות בהמסטרינג יש את הנטייה להיגרר. בעוד שהמצדיד (שריר בכף הרגל) מחלים מהר יותר, ולשחקן עם סגנון משחק כמו בוגוט, פחות יושפע מפציע מסוג זה.
    (אני באמת מקווה שאני צודק בקשר לחומרה של הפציעה. אני שונא לראות שחקנים נפצעים!)

    1. אני מסתמך על ציוץ של שטראוס מ-ESPN,
      אבל נראה לי שהוא טעה. הוא כתב right abductor strain (כף הרגל),
      נראה לי שהוא התכוון ל- right adductor strain (מפשעה)

      מתיחה שכזו חמורה בהרבה, ודורשת החלמה ארוכה יותר
      (כמובן שזה תלוי בחומרת הפציעה)

  20. דוגרי? כזה רבע של תומספון הוא היה צריך לקבל את הזריקה האחרונה.

    ספלאש ספלאש… אבל יש דרג ויש זרג 🙂

  21. פורטלנד תותחים ממש, כל העונה הזאת+פלייאוף, לא נס ליחם (גיא?)
    קצת מזכירים לי את דנבר המפתיעה של מוטמבו באנרגיות

  22. הפאול על ברברוסה סתם מסוכן. יש שחקנים שלא מכבדים את המקצוע לפעמים.
    זה פאול לפציעה, למה להסתכן ככה.

  23. אני לעולם לא מסרב לבקשה של יו"ר ה-"ללל"!

    "וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ ולֹא נָס לֵחֹה."
    ולא נס לחה = שמר על רעננותו. המילה "לחה" היא מהשורש ל.ח.ח,
    ובמקורות המילה לחות מתארת רעננות, חיים.
    עץ לח מדמה את החיים, עץ יבש מדמה את המוות –
    "וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי יְהוָה הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי."

    "ידעו כל ה-NBA כי אני ליאנדרו ברבוסה השפלתי עץ גבוה…
    כי לא נס לחי"

      1. קמתי בבוקר עם מקרה קשה של נס ליחה…

        (אני מהזקנים שאיך שהם מתעוררים הם משמיעם קולות פחחחחחח גרוניים קולניים במיוחד!)

  24. אגב אני מאוד שמח שטורונטו ניצחו היום ומקווה שיסיימו את העבודה. למיאמי אין מה לחפש מול קליבלנד.

      1. יקשו עליהם יותר ממיאמי לדעתי. הם נכנסים חזק עד לפי הטבעת ולברון קצת חושש מזה

        (באמת לדעתי הכניסות לסל יקשו על קליבלנד)

    1. תודה על כל הקישורים!
      משום מה כל הקישורים השווים נתקעים לי ואני נשאר תמיד עם הוי-איי-פי ליג – איכות גרועה אבל זורם (עדיף כוניפה זורמת מכוסית על שלא נותנת)

  25. לעכברי אנליטיקס:
    יש סטטיסטיקה של כמות משחקים (או אפילו מעבר: אחוז המשחקים של שחקן מסוים מסך המשחקים שלו)
    שהוא לפחות: 1 נקודה/אסיסט/ריבאונד/חטיפה/חסימה?

    זה מרגיש שגרין כמעט כל משחק שם.

      1. גם אם הם עולים היום לא הייתי קורא לפורטלנד שטיח
        הם מופתיים בעיני
        מייצגים את כל מה שנעלה ברוח האדם: גאווה, כבוד ומלחמה עד הסוף

  26. ולחשוב שמשולם היה מחליף שני שנה שעברה עד שמתיוז נפצע ואז היה מחליף ראשון לארון אפללו ואמינו היה מחליף של צנדלר פרסונס וריצארד גפרסון בדאלאס ודיוויס היה מחליף בלייקרס ופלאמלי היה מחליף של ברוק לופז בברוקלין וקראב היה שחקן 10-11 ברוטציה והארקלס היה שחקן שולי בספסל של אורלנדו.מה שהקבוצה הזאת עשתה השנה זה בלתי יאמן

        1. לא התכוונתי שאתה מזלזל בי.
          הזילזול בפורטלנד חורה לי. אם לאטלנטה, שארלוט, אינדיאנה ומי שאתה רוצה היה משהו מה GUTS שיש לחבר'ה האלה הם היו נראות אחרת לגמרי.
          הפורצים, כמו שהאשך אמר, הוציאו מעצמם 120%. זאת גדולה בעיני

  27. לכל החכמולוגים של המזרח – אני כבר מזמן בדיעה שבפלייאוף לא צריכים להיות קונפרנסים נפרדים . שישחקו 1 מול 16 , 2 מול 15 וכן הלאה . אם יש בעיה של טיסות , שיחזרו למתכונת של 2-3-2 . נכון – יש בעיה – לא תהיינה אלופות לקונפרנסים . אבל יהיה צדק ספורטיבי , ולא לברון שמשייט לו ללא מאמץ שנה אחר שנה לגמר. למזלו של לברון זה לא יקרה.

      1. ממפיס זו לא דוגמא לכלום. הם היו בפליאוף בזכות ניצחונות שצברו לפני שהשחקנים המרכזיים נפצעו ומחליפים שהתעלו על עצמם בעונה הרגילה.

        אם תבחן את הקבוצות שעלו לפליאוף מכל קונפרנס מול המקבילות שלהן מקומות 1 עד 5 במערב מנצחים את מקבילותיהן (מבלי לקחת בחשבון פציעות כפי שקרה לקליפרס).

        1. ספקולציות. אני משאר שנחיה ונראה.
          (ההימור שלי הוא שהקאבס לוקחים אליפות)

          יוסטון, ממפיס, דאלאס – קבוצות בינוניות מינוס (כפי שהדרוג ההגנתי שלהם מראה)(ראה את התגובה שלי בהמשך)
          פורטלנד – קבוצה צעירה עם המון פוטנציאל,
          אבל עם הגנה בינונית מינוס (ומאזן "מרשים" של 15 – 15 נגד המזרח השנה)

    1. הייט, בבקשה תגבה את הטענות שלך בנתונים. כלשהם. משהו.
      (העתקתי תגובה שרשמתי בדיון קודם)

      כל כך הרבה מבלבלים את המוח על חולשת המזרח –
      ,אבל כשבודקים הלכה למעשה את חוזקן של הקבוצות שהגיעו לפלייאוף
      (בדקתי את חוזקן של ההגנות של הקבוצות שהעפילו לפלייאוף. אבל רק במשחקים נגד הקונפרנס המערבי, כך שנמנע טיעון שהדירוג לא שיויוני בגלל "חולשה" של הקונפרנס המזרחי)
      מגלים ש –
      אטלנטה מקום 2, דטרויט מקום 5, אינדיאנה מקום 6, ההיט מקום 7, הסלטיקס מקום 8.
      יוסטון במקום ה-14, דאלאס במקום ה-16, פורטלנד במקום ה-20, ממפיס במקום ה-26.

      השנה, 2 הסיבובים הראשונים במערב – כמו טיול קליל בטיילת בפארק גולדן גייט ברידג'.

    2. ג"ס – יוסטון (ג"ס)
      ס"א – ממפיס (ס"א)
      קליבלנד – דאלאס (קאבס)
      טורונטו – פורטלנד (טורונטו)
      אוקלהומה – דטרויט (אוקלהומה, לא בטוח)
      קליפרס – אינדיאנה (קליפרס? והפציעות מה?)
      מיאמי – שרלוט (מיאמי)
      אטלנטה – בוסטון (אטלנטה)

      סיבוב 2:
      ג"ס – אטלנטה
      ס"א – מיאמי
      קליבלנד – קליפרס
      טורונטו – אוקלהומה

      סיבוב 3:
      ג"ס – טורונטו/אוקלהומה
      ס"א (?) – קליבלנד

      אול אין אול, אני ממש לא משוכנע שזה מקשה על קליבלנד או נותן למערב איזשהי עדיפות, להיפך.

      גם האמירה שפורטלנד טובה מכל קבוצה במזרח למעט הקאבס – יותר דיבור של אוהד שקבוצתו התקשתה (לא באמת) נגד פורטלנד, לא נתמכת בעובדות. פורטלנד היתה ניגפת בפני דטוריט בסדרה. דטרויט. בשני המשחקים העונה היא הובסה, פעמיים ב-2- פור. אז.

      ואני לא מדבר על אטלנטה, מיאמי, טורונטו, בוסטון ואפילו אינדי ושיקגו. פורטלנד אחלה קבוצה, באמת – והיה לה צ'אנס טוב להיכנס לפלייאוף המזרח.

      1. דיבורים של אוהד דטרויט.

        הקבוצה הדפוקה הזו עלתה לי ב בירה… סמיילי עצבני

    3. אני גם בעד פלייאוף פתוח, כל ה-16 בלי חלוקה לקונפרנסים, מסיבה נוספת – ייתן לנו סדרות מזרח-מערב שבחיים לא נקבל, קצת לרענן את המוכר. אבל יש בהצעה על המתכונת הנוכית משהו פגום – אתה לא יכול באמת לדרג קבוצות מכל הליגה, כאשר הן שיחקו באופן לא מאוזן מול כל קונפרנס. זה פשוט לא הגיוני. אם זו היתה ליגה רגילה לגמרי, אותו מספר משחקים בין כולן לכולן, אז כן, בטח.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט