הלילה המארחות ניצחו ב-2 הסדרות המזרחיות המעניינות ביותר (יחד עם מיאמי-שרלוט). איך הן יוכלו לסגור את הסדרה ב-6 משחקים?
טורונטו-אינדיאנה
טורונטו: בניגוד לבדרך כלל, הערב ראינו ניהול משחק מצויין של דווין קייסי. אחרי שרוב המשחק אינדיאנה הייתה עדיפה על הקו הקדמי החלש של הראפטורס, קייסי העלה את החמישייה הנכונה לרבע הרביעי. קורי ג'וזף פתח לצד קייל לאורי וסיפק לא מעט ניסיון לקו האחורי הלחיץ, נורמן פאוול נתן הגנה נפלאה על ג'ורג', דה רוזן ניצל את העמדה החדשה שלו כדי לקלוע, והרבה, וביסמק ביומבו תפקד כמעוז ההגנתי של החמישייה וכאיש השולט בריבאונד. הם עצרו את אינדיאנה על 9 נקודות ב-26% מהשדה ו-5 איבודים והצליחו לחזור על הגב שלהם. היה קשה מאוד לאינדיאנה להתמודד עם החמישייה הזאת ב-2 צדדי המגרש ומאוד סביר שקייסי ישתמש בה כשובר שיוויון במשחקים 6 ו-7.
למרות זאת, לא צריך לשכוח את מה שקרה ב-3 הרבעים הראשונים. טורונטו חטפה 90 נקודות ב-36 דקות שאין לה אף אחד שמצליח לעצור את הג'ורג'ים (פול והיל). דמאר קארול הראה שהוא עדיין לא בכשירות מלאה בשביל לעצור את השחקן הטוב ביותר שנמצא על הפרקט בסדרה הזאת ולכן הוא נתן 37 נקודות עם 6 ריבאונדים ו-7 אסיסטים ב-33 דקות. סביר שבהמשך הסדרה נראה את נורמן פאוול, שעשה עבודה הרבה יותר טובה על האול-סטאר, מגן על ג'ורג' לפרקים ארוכים יותר. זה עבד בצורה נפלאה ברבע האחרון.
אינדיאנה: הדבר המרכזי שראינו מהפייסרס במשחק הזה הוא תלות מוגזמת בג'ורג' בחוץ, בניגוד למשחק הקבוצתי היפה שהיה במשחק הרביעי בין הצדדים. הספסל של אינדיאנה, בעיקר סי ג'יי מיילס וטיי לאוסון, היה מזעזע בכל קנה מידה וגם מונטה אליס (באחת הסדרות החלשות בקריירה) ואיאן מהנימי שנכנס לבעיית עבירות, שוב, היו רעים מאוד.
עדיין, אלמלא החנקות של אינדיאנה ברבע האחרון והגנה מעולה של הראפטורס יכול מאוד להיות שאינדיאנה הייתה מנצחת. הפייסרס יכולה להיות מעודדת מזה לקראת ההמשך, בנוסף לשמירה המעולה על ואלניוצ'אס אחרי ששחט את אינדיאנה בצבע בתחילת הסדרה. הבעיה היא שבמקומו דמאר דה-רוזן תפס יום מטורף, מה שיכול להפתר אם עוד אנשים יעזרו לג'ורג' בהתקפה ויתפנו ל-PG13 כוחות להגנה-הוא לא יכול לעשות הכל על המגרש.
אטלנטה-בוסטון
אטלנטה: ההוקס נתנו משחק אדיר. בין אם זה היה בהתקפה-110 נקודות כש-71.4% מהסלים באים מאסיסטים-או בהגנה. זה קרה הודות לשילוב המוצלח של מייק סקוט ות'אבו ספלושה בחמישייה. השניים הוסיפו הגנה ופתחו את הצבע לחדירות של ההוקס. כשהם קיבלו קרדיט מוגדל, ברבעים השני, השלישי והרביעי, הם סיימו עם +/- של 30+ ו-32+ (לא כולל הרבע הראשון). שילובם בחמישייה, בדרך כלל על חשבון אל הורפורד (שנותן סדרה חלשה מאוד עם 12 נקודות ב-38.5% מהשדה ו-9.4 ריבאונדים למשחק), היה נהדר והשאיר את בחסטון בלי תשובה. בודנהולצר ישתמש בזה כמה שיותר במשחקים הבאים, כי זה פשוט עובד נהדר.
מעבר לזה, ההגנה הקבוצתית של אטלנטה הייתה נהדרת. בוסטון זרקה 55 פעמים ב-36 הדקות האחרונות של המשחק, קצב של כזריקה וחצי בדקה (73 זריקות ב-48 דקות). איזייאה תומאס נעצר לחלוטין הודות לספלושה, הספסל לא תפקד והקבוצה לא נראתה כמו זאת שניצחה את שני המשחקים האחרונים בבית. לזכותה של בוסטון יאמר כי ל-2 הקבוצות יש פער ענק ביכולתן בין משחקי הבית למשחקי החוץ.
בוסטון: הסלטיקס היו נוראיים מכל בחינה. הם לא הצליחו להתמודד, שוב, עם השילוב של מייק סקוט בהתקפה (למרות שעל הנייר ג'רבקו היה אמור להתמודד עם זה בקלות) או עם ההגנה הקבוצתית של אטלנטה. בוסטון הייתה צריכה ללכת כמה שיותר פנימה כשהיא ראתה ששום דבר לא הולך והיא לא עשתה את זה-אמיר ג'ונסון סיים את המשחק עם 4 זריקות. ג'ונסון נגר, ובמשחקים כאלה צריך נגרים בשביל ליצור נקודות שישאירו את הקבוצה בתמונה. הסלטיקס היו צריכים להשתמש יותר בגבוהים (למרות המשחק הסביר, ביחס לשאר, של ג'ראד סולינג'ר וטיילר זלר).
הבעיה הגדולה השנייה הייתה בהגנה. השילוב של סקוט לצד מילסאפ, בייזמור, ספלושה/קורבר וטיג היה יותר מדי עבור בוסטון, שלא יכולה להשתמש בהרכב הזה כדי לתת לקראודר לשמור על מילסאפ (היא מסתכנת במיס-מאץ' של אחד הגארדים על ג'ונסון). פיתרון אחד לזה יהיה העלאת קלי אונלינק, שחזר היום מהפציעה ונראה כאילו יש לו הרבה חלודה להסיר. פתרון טוב יותר יהיה מעבר לשמירה אזורית-ג'ונסון יגן על הטבעת ושאר שחקני הסלטיקס יכסו את שאר המגרש עם שמירה אישית של ג'רבקו/קראודר על אחד ממובילי הכדור, אוון טרנר (הם יותר מדי כבדים בשביל לשמור על תומאס). יכול להיות שבמשחק השישי הקהל המטורף של בוסטון ידחוף אותם לניצחון, אבל הם יצטרכו לעשות שינויים בשביל לנצח את המשחק השביעי. באטלנטה.
Smiley
27 אפר 2016 11:58:04טורונטו – אינדיאנה – פןל ג'ורג' הוא לא לברון ג'יימס ולכן (לדעתי) הוא ייכנע לקבוצה העדיפה מטורונטו. ג'ורג' צריך הרבה עזרה מהחברים וכל היודע על מקום הימצאו של מונטה אליס מוזמן לתת פרטים, הבחור לא הגיע לפלייאוף והוא אמור להיות השחקן השני בחשיבותו באינדיאנה. טורונטו סוף סוף נהנו מדרוזן.
אטלנטה – בוסטון – אטלנטה פשוט קבוצה עדיפה, בעיקר בגלל הניסיון (שהשחקנים בבוסטון יגיעו לשם עוד שנתיים). אטלנטה שוב מצליחה להסתבך בסדרת פלייאוף. בוסטון פשוט לא מוכשרת מספיק כדי לנצח את הסדרה הזו.
Berch
27 אפר 2016 12:41:54תודה על הפוסט.
ההשפעה של הבית בסדרה אטלנטה-בוסטון מדהימה.
עידו גילרי
27 אפר 2016 13:11:50המעבר של הראפטורס להרכב נמוך היה באמת מה שהביא את הקאמבק ברבע הרביעי. אבל את רוב סגירת ההפרש הם עשו כשדהרוזן על הספסל וטרנס רוס על המגרש. בכלל דהרוזן קלע רק סל אחד ברבע הרביעי אבל הוא היה חשוב מאין כמוהו מכיוון שהוא היה השלשה שנתנה לראפטורס יתרון ראשון ברבע האחרון.
גם השמירה של פאוול על פול ג'ורג' לא הייתה כל כך מרשימה.הוא אמנם עשה עבודה טובה אבל זה נראה יותר שג'ורג' מותש ומספר התקפות הוא פשוט עמד בצד.
נמרוד
27 אפר 2016 13:51:40מה שבעיקר עזר לטורנטו לחזור זה פרנק ווגל. כבר בתחילת הרבע השני הוא עלה עם לוסון סטקי סי ג'יי מיילס סולומון היל ומהינמי. אין מי שיעשה סל בחמישייה הזאת וטורנטו חתכו את הפער מ15 ל5 תוך מספר דקות. כשווגל הגיב והחזיר את ג'ורג' היל אליס וטרנר אינדיאנה חזרו לשלוט.
אבל מר ווגל לא למד ועלה לרבע הרביעי עם אותה חמישייה וראה את הפער נחתך שוב. הפעם כשהוא החזיר את המובילים טורונטו כבר היו עמוק במומנטום וPG היה מותש, וטורונטו רכבו על הגל כל הדרך לנצחון.
לגבי בוסטון מי שהכי מאכזה אותי בסדרה הזאת זה ג'יי קראודר. אני לא יכול לבדוק כרגע אבל האחוזים שלו מה3 לא עולים על 25% בינתיים לדעתי מה שלא מפריע לו לקחת 5-6 שלשות למשחק. בנוסף גם בהגנה הוא לא מדהים כשראינו את מילסאפ חוגג עליו במשחק הקודם ( 8/8 מהשדה כשקראודר שמר עליו ) וגם הלילה הוא היה חלש בהגנה וכמה פעמים בייזמור וקורבר עשו עליו בקדורים
עידו גילרי
27 אפר 2016 14:08:45תכלס, צודק. קשה למאמנים לחרוג מהרוטציה הרגילה שלהם גם אם ברור שיש בה חלק שלא עובד. זה נכון במיוחד כשהקבוצה מובילה.
דובי
27 אפר 2016 14:15:39מוכיח שוב שהעונה הסדירה היא שלב ההכנה לפלייאוף. מאמנים איכותיים מכינים אופציות לשלבים המכריעים, ולמרות קיצור הרוטציה שומרים קלפים בשרוול.
בעונה שעברה איגודאלה ירד לספסל והביא אליפות, השנה קלארק טופח כל העונה למרות שהיה רכז רביעי וכשהיא נחוץ עלה ונעשה מה שהיה צריך.
נמרוד
27 אפר 2016 14:19:26והנה לאחר בדיקה, קראודר בסדרה עם 3/11.4 מהשדה למשחק (26.3%) ו1.4/6.6 מהשלוש למשחק (21.2%)
מוש השור
27 אפר 2016 14:49:47טורונטו כל כך הרבה יותר טובים מאינדיאנה, זה ממש לא ברור למה הם כל כך חלשים מנטלית. אולי המשחק אתמול נתן להם את הבוסט המנטלי שהם צריכים, מבחינת יכולת הם שלוש דרגות מעל אינדיאנה
שייקה
27 אפר 2016 16:54:59יכול למנות כמה סיבות אפשריות לחולשה המנטלית:
– חוסר ניסיון בפלייאוף (שלא לדבר על לנצח סדרה)
– חוסר הצלחה של המועדון בקנה מידה היסטורי
– השחקנים המובילים של הקבוצה הם שחקני עונה רגילה קלאסיים, שמתקשים להסתגל לשינויי הפלייאוף – וזו לא שנה ראשונה שזה קורה להם ושאר השחקנים יודעים ומושפעים מזה בין אם רוצים ובין אם לא
– מאמן די אנמי שלפי מה שאני רואה לא מסוגל להחדיר בשחקנים שלו רוח לחימה, בדרך כלל אם זה קורה הקהל אחראי על זה
יש לי עוד כמה אם אתה רוצה 🙂
מנחם לס
27 אפר 2016 16:14:36*פרנק ווגל ובראד סטיבנס – מאכזבים מאד בניהול המשחקים ובכל האאוטלוק שלהם.
*מה קרה לטיי לאוסון? לא ברור בעליל.
*יתרון הבית בין ארבע הקבוצות האלה הוא משמעותי ביותר.
*השמירה של אייזיה תומאס היתה נהדרת (בעיקר סופו)
*כפי שכבר כתבנו – פול ג'ורג' לא יכול לבדו
סיכום מצויין נוסף של רועי!
סומסום
27 אפר 2016 18:15:43אני מתקשה לזכור מחדל ניהול משחק כל כך זועק כמו מה שראינו אמש מצד פרנק ווגל, והכברנו על זה הרבה בזמן אמת.
יהיה קצת לא הגון להיפטר רק מרודני סטאקי בגלל הדבר הזה, בתסמונת הש"ג. הקריסה כולה על ווגל, גם ככל הנראה ההדחה מהסדרה.
ואטלנטה – אותי היא לא מפתיעה. אל תופתעו גם אתם מסדרה *קשה* שתצפה לקליבלנד.
שייקה
27 אפר 2016 18:34:58להוקס רועדות הביצים מול הקאבס
והמצ' אפ לטובת הפרשים לדעתי – לא ברמה של 4 תבוסות, אבל ברמה שקשה לי לקרוא לזה "קשה"
עגל
27 אפר 2016 22:06:41חלק מהביקורת על ווגל הוא חוכמה שלאחר מעשה (למרות שאני מודה שרוב המבקרים ביקרו גם בלייב). הנקודה היא שווגל פחד שפול יפול מהרגליים וניסה לתת לו גם לנוח. זו דילמה קבועה אצל מאמנים, הרי אם הכוכבם לא היו מתעייפים לא היו מורידים אותם בכלל לספסל (אם נשים בעיית עבירות בצד)