מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום השני של הפלייאוף?/רועי ויינברג

עכשיו שאר קבוצות הליגה נכנסו לפלייאוף וגם להן יש הרבה ללמוד מהמשחקים הראשונים שלהן בפוסט סיזן.

*

קליבלנד-דטרויט

כששלושתם משחקים ככה אין לפיסטונס סיכוי. אירווינג, לאב וג'יימס.

קליבלנד: ההתקפה של קליבלנד נראתה מאוד תקועה כבר מההתחלה והתבססה על בידודים (למשל, 49 מ-53 הנקודות של הקאבלירס במחצית הראשונה באו מידי לברון, לאב, אירווינג וסמית'). הביג 3 מאוהיו זרקו ללא הפסקה, כל קשר בינם לבין משחק קבוצתי נראה מקרי בהחלט והם נשחקו (שיחקו 37, 38 ו-41 דקות במשחק הראשון של הפלייאוף, מה שיעייף). לזכותו של לו שווה להזכיר את ההצבה של לברון על מרקוס מוריס שניטרלה את מוריס במשך כל המחצית השנייה.

לפרקים, למרות פער האיכות העצומים לטובתם, נראה שהמשחק המזרחי הקשוח הוא יותר מדי עבור קליבלנד. בהגנה בכלל היה להם יום שחור, כששאמפרט המשיך בדעיכה שלו מפיטורי בלאט ולא הצליח לעצור את רג'י. אחד הפתרונות לעצירת הרכז שבנה את המשחק הקבוצתי האיכותי של דטרויט אמש הוא הצבת מת'יו דוולדובה עליו במשך רוב המשחק. דוולדובה היה אחד הטובים על המגרש ומירר את חייו של ג'קסון. יכול להיות שקו אחורי שלו ושל אירווינג ביחד הוא מה שצריך בשביל משחקים יותר חד צדדים לטובת קליבלנד, אבל פערי האיכות כשלעצמם יכולים לעשות את ההבדל במקרה הזה.

דטרויט:הפיסטונס נראו קשוחים בתחילת המשחק והתעלו בפלייאוף בניגוד למצופה מקבוצה צעירה, הרבה בזכות עבודה מעולה של סטן ואן גנדי טקטית ומנטלית. המשחק ההתקפי של הפיסטונס זרם לחלוטין לאורך שלושת הרבעים הראשונים, למרות פתיחה חלשה של דרומונד, כשההתקפה הקבוצתית של הפיסטונס הייתה מעולה. הם קלעו ב-51% מהשדה (51.7% מהשלוש), כש-24 מהסלים (64.8%) באים מאסיסטים. זה בא לידי ביטוי במשחק מעולה של קלדוול פופ ומוריס, שוטרים שמתקשים ליצור לעצמם מצבי זריקה.

למרות זאת הגנת המעבר של הפיסטונס הייתה נוראית (קליבלנד קלעו 19 נקודות מאיבודים לעומת 2 של הפיסטונס) וניכרה השפעה מסויימת של הלחץ על דטרויט, בעיקר במאני טיים (בכל זאת, משחק ראשון בפלייאוף של כולם מלבד ג'קסון ועוד בחוץ). כשהטריו של לאב-לברון-אירווינג נותן משחק כל כך טוב קשה מאוד לעצור אותם. לכן הפיסטונס לא צריכים להתייאש יותר מדי מההפסד, ולהמשיך ככה. זה יכול להביא להם ניצחון בקליבלנד במשחק הבא, ביום טוב יותר של האריס ודרומונד ועם כמה שריקות שהולכות לכיוון שלהם.


מיאמי-שרלוט

מיאמי: ההיט הראו דומיננטיות מרשימה על הפרקט והשילוב בין ההגנה לריווח היעיל של המגרש, שהביא את וויטסייד למשחק פנטסטי, היו מעולים. הקשיחות של ההיט הייתה יותר מדי עבור השוטרים של שרלוט וההורנטס לא הצליחו לייצר משחק קבוצתי (11 אסיסטים ב-48 דקות). ג'ו ג'ונסון, דווין וויד וג'אסטיס ווינסלו, אלוף המכללות למי ששכח, הראו את החשיבות של ניסיון עם הגנה טובה והתקפה יעילה, אבל מעל כולם בלט לואל דנג. אם דנג ימשיך לשחק בכושר הזה כל הסיבוב הראשון, הדרך של מיאמי לשני אף פעם לא הייתה קצרה יותר. הם נתנו משחק מושלם.

שרלוט: אם למיאמי הכל עבד כמו שצריך, אצל ההורנטס זה היה הפוך. ההתקפה הייתה נוראית, ההרכבים הנמוכים לא החזיקו בפלייאוף וההגנה לא הייתה קיימת (ספגו 123 נקודות ב-57.6% מהשדה). אם שרלוט תעלה שוב עם מרווין וויליאמס כסטרץ' 4 וקודי זלר כסטרץ' 5 יהיה לה קשה מאוד ולכן הפתרון הוא לנסות לשלב את אל ג'פרסון (אחת נקודות האור היחידות) וקודי זלר בחמישייה. הם יעסיקו את וויטסייד בצבע, ויוכלו לתת לשרלוט שיוויון שם (ללא הפקרות הגנתית בדומה לשילוב של קמינסקי וג'פרסון)-ההורנטס לקחו 14 ריבאונדים וקלעו 20 נקודות פחות ממיאמי באזור זה.

זאת האפשרות הטובה ביותר של ההורנטס. נכון שהיה פיק ברכיים מסויים וזה טבעי, אבל משחקים כאלו לא אמורים להסתיים ב-34 הפרש. החמישיות הנוראיות (הגנתית) שקליפורד העלה לא צריכות לחזור על עצמן במשחקים הבאים וסביר שנראה אפשרויות סבירות יותר (שילוב של וויליאמס, זלר וג'פרסון למשל). המחסור בשומרים מצטיינים הולך לפגוע מאוד בצרעות בהמשך הסדרה שלא נראה ארוך במיוחד אם קליפורד לא יעשה שינויים.


סן אנטוניו-ממפיס

הגריזליס צריכים להעלות את סטפנסון או אלן בחמישייה כדי שיעצרו אותו. קוואי מטביע.

סן אנטוניו: אל תתנו לתוצאה לבלבל אתכם. המחצית הראשונה הייתה צמודה ובהנהגת וינס קרטר הבלתי נגמר ממפיס פיגרו 37-39, 2:45 דקות לסיום. אז הקבוצה של פופ נכנסה למצב פלייאוף וריצת 0-9 שלה סיימה את המחצית. החמישייה של הספרס שכללה את פארקר, ג'ינובילי, לאונרד, אולדריג' ודאנקן הייתה יותר מדי עבור הדובים, וברבע השלישי, כשמילס ו-ווסט עלו במקום פארקר ואולדריג', ההפרש רק גדל. הספרס החזירה את ההרתעה הגנתית שלה במהלך הרבע המצויין ונראה שהגריזליס איבדו את ההתלהבות שלה מתחילת המשחק. למרות משחק חלש סטטיסטית, ג'ינובילי עשה עבודה מעולה על הפרקט (ייתכן שבפלייאוף האחרון שלו) והיה טוב בהרבה מדני גרין החלש הערב.

סן אנטוניו ניצלה את הגארבג' טיים בשביל לנסות להכניס עוד שחקנים לאותו מצב פלייאוף. השילוב של בוריס דיאו וקווין מרטין נראה טוב מאוד והספרס הולכים להשתמש בזה בעתיד. מארינוביץ', הנשק הסודי של הפלאח, הראה דומיננטיות מתחת לסל, והדקות של כל המחליפים הערב יתגמלו מאוד את הספרס בעתיד.

ממפיס: לגריזליס במצבה הנוכחי והפצוע אין יותר מדי כלים שנועדו למתוח את הספרס לסדרה ארוכה. את הכלים שכן יש להם, דייב ירגר השאיר על הספסל. מסיבה כלשהי טוני אלן ולאנס סטפנסון, שני קוואי קילרס בפוטנציה, לא זכו ליותר מדי קרדיט ומקומם נלקח ע"י מאט בארנס האנמי. אחד מהם היה צריך לפתוח לצד וינס קרטר המצויין ולקבל שמירה על כוכב סן אנטוניו כבר מהרגע הראשון.

בנוסף, הגריזליס צריכה הרבה יותר מזאק רנדולף. בהעדרם של קונלי וגאסול הוא הכוכב הראשי של הקבוצה וככזה זי-בו לא יכול לתת 3 מ-13 מהשדה (והגנה כל כך חלשה על אולדריג'). אפילו אם יתן את רמתו בעונה הסדירה (15.3 נק' ו-7.8 ריב' במשחק) ולא מעבר, זה יעשה הבדל מסויים לטובת הדובים. עדיין לא קיים סיכוי שקבוצה שעולה בחמישייה עם ג'ורדן פארמר תדיח את הספרס, אבל עם רנדולף טוב יותר וסטפנסון/אלן בחמישייה ממפיס יוכלו לתת קרב הוגן, ולא רק ל-21 דקות.


לוס אנג'לס (קליפרס)-פורטלנד

חייבים למצוא דרך לעצור אותו. הנדרסון מנסה לשמור על פול.

קליפרס: הדבר החשוב ביותר מבחינת הקליפרס הוא הכושר המעולה של בלייק גריפין. גריפין חזר לעצמו עם 19 נקודות, 10 ריבאונדים ו-6 אסיסטים ונראה כמו השחקן מלפני הפציעה. הוא היה סימן השאלה הגדול ביותר של הקליפרס בפתיחת הפלייאוף ועכשיו הם קיבלו תשובה מוחצת, שלפורטלנד אין איך להתמודד עמה. כריס פול היה פנטסטי, מבאה א מוטה עשה עבודה טובה בהגנה כמו תמיד, ההתקפה זרמה וככה אין לפורטלנד יותר מדי סיכוי. הם היו צריכים כמה דקות להכנס לקצב של פלייאוף בתחילת המשחק, אבל עכשיו הם ב-"Beast Mode" (מצב חייתי) וקשה מאוד לעצור אותם.

פורטלנד: מבחינת פורטלנד, הדבר החשוב ביותר הוא לעצור את כריס פול. פול הוא המוח והלב של הקליפרס ונתן אתמול משחק מעולה. הכל עבר דרכו בהתקפה-11 אסיסטים, עוד אחד לזריקה שהפכה לזריקות עונשין ועוד 15 אסיסטים פוטנציאליים (שהיו נחשבים אם הזריקות היו נקלעות). האפשרות הטובה ביותר של הטרייל בלייזרס נשארה לילארד שיצטרך להעלות את הרמה בהגנה בשביל לאזן את אחד הרכזים הטובים בליגה. לידו גם מקולום, חברו לקו האחורי, צריך להתאפס ולסיים משחקים באחוזים גבוהים יותר מ-3 מ-11 מהשדה.

בהנחה שלילארד שומר על פול, השאלה היחידה שנשארה היא מי שומר על גריפין. המשימה הזאת צריכה להיות של אל-פארוק אמינו, הסטופר ההגנתי שנמוך ב-2 ס"מ מגריפין, אבל האפשרות הטובה ביותר (עדיף בעשרות מונים על הרקלס ופלאמלי בהגנה). כשפול וגריפין לא אפקטיביים לא יהיה יותר מדי קשה לעצור את הקליפרס ולכן סטוטס צריך להקדיש לכך את שומריו הטובים ביותר. ההתקפה של הבלייזרס הייתה בסדר, אבל מקולום ופלאמלי צריכים לחזור לעצמם כדי להשאיר לבלייזרס סיכוי לסיבוב הבא.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  1. 64%
    55%
    54%
    52%

    אלו הנתונים של כמה מסלי השדה של כל אחת מהמנצחות נקלעו אחרי אסיסט.
    במקום האחרון, הספרס. במקום השלישי, הקליפרס. במקום השני, ההיט.
    ובמקום הראשון, הקאבס.
    הקאבס הם גם הקבוצה שסיימה עם הכי מעט איבודים הלילה, כאשר סיימה את משחקה רק עם 4 איבודי כדור.
    אני מסכים עם הניתוח שלך לגבי ההגנה (ובעיקר החוסר שלה, במחצית הראשונה) של קליבלנד במשחק,
    אבל בהתקפה (למעט קיירי) הקאבס הניעו את הכדור ללא הפסקה, ומרבית הזריקות מבחוץ הגיעו אחרי הנעת כדור חכמה.
    גם הבידודים, בעיקר של לאב, הגיעו אחרי הנעת כדור, כך שהוא קיבל את הכדור בדיוק באזור הנוחות שלו.

    תודה על הניתוח המקצועי!
    אז בעתיד, נכנה אותך זאק ויינברג או רועי לואו??

      1. צריך לתת קרדיט לפיסטונס שקלעו אתמול ללא הכרה (10 שלשות במחצית, כאשר בדרך כלל הם קולעים 9 במשחק),
        ובכלל שיחקו היטב,
        ובו זמנית להבין שכמו שרועי כתב – גם להגנה של הקאבס היה חלק בעובדה שהמשחק היה כל כך צמוד.

    1. מה שנקרא הכל בעייני המתבונן,גיא.מה שאני יותר ראיתי זה שהמשחק הקבוצתי הנפלא של הקליבלנד כדברייך הגיע בעיקר בהתקפות המתפרצות ולגבי התקפה עומדת אז אם משחק קבוצתי מבחינתך זה לברון מכדרר,מכדרר מתחיל ללכת לכיוון הסל מחכה שהשחקן השני יבוא אליו ואז מוציא כדור לקיירי או לאב אז הם באמת שיחקו קבוצתי ומדהים.

          1. שוב כי הם רצו הרבה,לא יודע צריך כנראה לראות שוב את המשחק,אני זוכר הרבה פעמיים שלברון או אפילו קיירי(בתחילת הרבע השלישי שהוא היה בזון) פשוט לוקח את הכדור וזורק

          2. אתה מסתכל על מקרים בודדים. הם בסופו של דבר לא רצו הרבה כי אחרת קצב המשחק היה גבוה והקצב כאן היה נמוך משל העונה הסדירה. בסופו של דבר כשאתה מסתכל על המשחק כמכלול הם הניעו את הכדור לא רע. כן היו רגעים לא מעטים שקיירי פשוט שיחק לבד. לגבי לברון אני לא כל כך מסכים (היו לו אולי שתי זריקות כאלה בכל המשחק.

      1. מכדרר ומכדרר, אתמול? לברון כידר מעט מאוד והכדור זרם. זה לא היה מופת התקפי אבל מעט מאוד משחק של בידודים

    2. +1

      באמת ניתוחים יפים מאוד, ואכן פיספסת קצת בקליבלנד, כי ההתקפה שלהם זרמה בטירוף והם היו מפוקסים, הסיבה היחידה שדטרויט הייתה במשחק היא שכל מטאטא ירה (רג'י בולוק וסטנלי ג'ונסון היו ממש בזון, לא מאמין שזה יקרה יותר מדי פעמים)

      באופן כללי ראינו אתמול שהקבוצות הביתיות הגיעו, וכל האורחות כולל זו מדטרויט שהתחבר לה יום צריכות לרשום בענק על הלוח בחדר ההלבשה:

      IT'S PLAYOFF TIME, WAKE UP!!

  2. כתבה נהדרת רועי, תודה רבה!

    הפסיטונס, שיחקו נהדר לדעתי. הם צריכים ללמוד שאין מה לקוות לשיפוט הוגן בQ ורג'י ג'קסון כמוביל זה נחמד לעונה הרגילה/גג סיבוב ראשון ולא מעבר.

  3. דטרויט מזכירה את הקבוצות הקשוחות שלה משנים עברו והיא גם בנויה די דומה. אם הם ימשיכו ככה יהיה תענוג לראות אותם בעתיד.

    רג'י ג'קסון זה שחקן שתמיד בחרו אותו שני למרות שהוא בטוח שהוא ראשון וככה הם גם משחק – עם רצון להוכיח לכולם שהוא שייך לטובים ביותר. בגלל זה הוא מתאים מאוד לדטרויט כי זה מועדון עם דנא של שחקנים מהסוג שלו – לוקחים אליפות על אפם וחמתם של כל הפרימדונות בליגה. עוד כמה חיזוקים לסגל והם ידברו חזק בעתיד

  4. מזכיר את בילאפס רג'י…
    לדעתי הקאבס 4-0 חלק ההזדמנות של הפיסטונס פוספסה.
    שארלוט לוקחת משחק הבא אבל מיאמי תקח 4-2 והיא נראית מסוגלת לתת פייט ללברון ושות'.

    1. רג'י ג'קסון היה מקווה להיות בילאפס. בילאפס עולה עליו בכל פרמטר (אולי חוץ מאתלטיות). ג'קסון הרבה יותר שכונתי ובלי מצפון לחברים שלו.

  5. דטרויט שיחקו אתמול מצוין. הבעיה עם רג'י ג'קסון היא שלצד ביצים גדולות ורצון להוכיח יש לו גם את הגן הנוסף – שחקן שכונתי. כשהוא לוקח את הכל על עצמו כל המשחק הקבוצתי מפסיק. מרקוס מוריס ודרומונד שני ענקים רכרוכיים.

    1. תוסיף לזה שהוא לא עושה הגנה ואירווינג יחגוג עליו במשך כל הסידרה.
      בהתקפה ג'קסון למד את את זה מווסטברוק הוא מחזיק יותר מידי בכדור ולא משתף את החברים כמו שצריך.
      לא מנצלים את היתרון של דראמונד בצבע וזה ניראה מביך כשהוא הולך לקו,רחוק מלהיות סופרסטאר או שחקן מוביל שחסר לדטרויט.

      ההגנה של הפיסטונס לא הייתה מרשימה אתמול בכלל.. אני לא זוכר את קווין לאב עם כלכך הרבה ביטחון בפוסט,לדטרויט היו הגנות הרבה יותר קשוחות בעבר.

      לפיסטונס אין סיכוי,אני מקווה רק שישחקו יותר פיזי ואולי יגנבו אחד.

  6. מה שכן אני למדתי שזה שירת הברבור של לברון במתכונת הנוכחית ואם הוא לא יביא משהו חדש לעונה הבאה אז באמת ישאר לו רק ההילה של העבר וכמובן השופטים. בלא מעט קרבות סטלני ג'ונסון שלהזכירכם הוא רוקי גבר על לברון,אם זה בתפיסת מקום ואם זה למנוע ממנו להגיע לסל.הדבר הכי זכור לי זה התקפה מתפרצת של קליבלנד ולברון הלך לסל,שחקן של דטריוט לא זוכר מי תפס אותו ב2 ידיים.עכשיו בעבר הלא רחוק אם זה שהוא תפס אותו ב2 ידיים לברון היה מצליח לייצר זריקה,הפעם הוא הצליח לזרוק את הכדור רק שהיה על הרצפה.

    1. מה זה נותן כשאירווינג ולאב חוגגים עליך? אם יש משהו שלברון טוב מקובי זה שהוא ישמח לימסור לחברים כשהשמירה עליו מוגזמת.
      אירווינג ולאב ניצלו את זה אתמול ואפילו החטיאו כמה שלשות פנויות.

    2. ברור שגופנית הוא ילך וייחלש עם הגיל.
      יניב לפעמים זה נדמה שיש לך בעיה של קתרקטיס-משקפיסטיס-אנטי-לברוניטיס שגורמת לך לראות את מה שאתה רוצה בקשר ללברון. התפיסה שהיתה אתמול היתה בושידו קלאסי והתפלאתי שלא שרקו לטכנית.

      1. לא טכנית, אלא בלתי ספורטיבי. וזה גם מתייחס לכל ה"שיפוט אוהד לברון". לדעתי, רוב השחקנים היו מקבלים על זה בלתי ספורטיבי, אבל בגלל הפיזיות שלו הוא "נדפק". גם שאק סבל מזה לאורך כל הקריירה.
        בכל מקרה, הדבר שאני הכי שמתי לב אצלו זה האבדן של היציאה מהמקום (או הצעד הראשון אם אתה מעדיפים). לקראת הסיום, רג'י עבר אותו בקלות על מהירות. אז כנון, לברון הגיע בזמן כדי לשנות לו את הזריקה ולכפות החטאה, אבל את לברון של העשור השלישי לחייו אי אפשר לעבור בכדרור, ועכשיו גאדרים זריזים עושים זאת די בקלות. בקיצור, הוא כבר לא השחקן שיכול לשמור 1-5. הוא מוגבל עכשיו ל-2-4 ועוד שנתיים-שלוש זה כבר יהיה 3-4 בלבד.

        1. אני לא חושב שעוברים אותו יותר בקלות בגלל מצב פיסי, לדעתי זה יותר חוסר חשק ופחות השקעה כמו שעשה בעבר.
          נכון שהוא הזדקן, אבל לברון עדיין לא חווה נפילה חופשית ביכולות האלטיות שלו, הוא פשוט משתמש בזה לפרקים לעומת פעם שהיה משחק כך רוב המשחק.

      2. כנראה שלא הבנת אותי,אין ספק שזה היה בושידו אבל לברון של פעם היה כל כך חזק שגם עבירות כאלה לא מנעו ממנו לזרוק לסל,באמת שאין קשר לזה שאם אני אוהב אותו או שונא אותו,מעבר לזה כמו שמתן כתב הצעד הראשון שלו הולך קצת לאיבוד.
        לסיכום כמה שאני שונא את לברון הוא עדיין חזק מספיק ועדיין סופרסטאר אבל באמת זה נראה לי שהוא הולך ומאבד את זה ואם הוא לא יבוא עם משהו חדש שיהיה קטלני הוא לא יעשה את המעבר לזקנה מכובדת מה שנקרא וממה שראיתי זה ייקבל הרבה יותר ביטוי כבר משנה הבאה

  7. קליבלנד – דטרויט – כמו שרועי רשם, שחקני קליבלנד לא ממש אוהבים/מסתדרים עם קבוצות שבאות לשחק מאוד פיזי ולהרביץ ואת זה דטרויט עשו מהתחלה. למרות זאת, לברון והכשרון סביבו אמורים לעבור באת דטרויט. בדטרויט הבעיה היא רג'י ג'קסון, שחושב משום מה שזה הזמן שלו להוכיח והוא כוכב גדול, ופשוט לוקח על עצמו יותר מדי ומנסה לשחק לבד, ככה דטרויט לא תנצח את הסדרה ואהבתי את זה שואן-גנדי דיבר על כך שג'קסון צריך ללמוד ולהרוויח את הכבוד הזה.
    מיאמי – שארלוט – מיאמי הגיעו בכושר שיא ומול שארלוט האנמית זה יכול להיגמר בסוויפ בהפרשים דו ספרתיים. אני לא ממש רואה מצב ששארלוט עם הסגל הזה מנצחת יותר משני משחקים (וגם זה ביום בהיר). מיאמי בקלות ובכושר בסיבוב הבא.
    סאן אטוניו – ממפיס – וינס קרטר אולי מעורר געגועים לזמנים שבהם היה צעיר אבל זה כלום חוץ מנוסטלגיה. הספרס בקלות ב-4 בסדרה הכי פחות מעניינת של הסיבוב הראשון.
    קליפרס – פורטלנד – גריפין הראה שהוא הגיע לפלייאף ולצערה של פורטלנד אין לה שומר אחד שיכול לעצור אותו. ביום שרק לילארד מגיע זה עוד יותר בעייתי והם צריכים את מקולום כיוצר נקודות שני. כל עוד פול וגריפין משחקים ככה (ואז הבן של לא מחרב את המשחק) הקליפרס ידלגו הלאה.

  8. אם יש משהו מהמשחק של הקאבס והפיסטונס ששתי הקבוצות צריכות להתייחס אליו הוא העובדה שדטרויט לא הסתדרו עם המשחק של הקאבס ללא סנטר. מהרגע שתומפסון יצא ולאב עבר לאמצע נעלמו הזריקות החופשיות מבחוץ והפיסטונס עברו כמעט אבסולוטית לבידודים. זה עוד מבלי שצ'אנינג פריי שיכול למלא תפקיד דומה שיחק אפילו דקה.מעניין כמה נראה מההרכב הזה במשחק הבא ואיך דטרויט יגיבו (התשובה חייבת להגיע דרך דראמונד).
    דרך אגב בלי שנשים לב שאמפרט היה על המגרש בכל הרבע הרביעי בלי לזרוק אפילו פעם אחת לסל.

    1. אני לא בטוח שהפיתרון הוא דרומונד, אנדרה שומר די בינוני ומאוד מוגבל מחוץ לצבע. ארון ביינס אמור להתמודד עם זה טוב (והוא היה נוראי אתמול). ההרכב הזה ישחק הרבה במשחק הבא כי כפי שאמרת הוא עבד ממש טוב מול הפיסטונס אתמול, אבל לאב כסנטר יתקשה מול הפיזיות של הפיסטונס

      1. הדרך למנוע מהקאבס לעבור להרכב כזה תהיה במצד ההתקפי עם אפקטיביות מתחת לסל. דראמונד אתמול באמת היה לא טוב, וזה איפשר לקאבס לעבור להרכב הנמוך. הוא יהיה חייב להשתפר כדי שהפיסטונס יוכלו להוות איום.

  9. ניתוח מקצועי לחלוטין, וזה מצעיר בן 16.
    הידע הכדורסלני של רועי השתפר בצורה מרשימה ביותר, והוא הפך לאנליסט טוב מאד – פריוד – ללא התחשבות בגילו.

    השיפור הדרמטי בהיט הוא השיתוף של עד 10 שחקנים בדקות חמות, ולא גארבג' טיים.
    ואמארה סטודמאייר נותן להם 15-16 דקות מצויינות כל משחק.

  10. הקאבס סיימו מחצית ראשונה עם 15 אסיסטים, שזה מצוין.
    ומשחק שלם עם 25, שזה טוב מאוד פלוס.

    אם זו לא אינדיקציה למשחק קבוצתי, מה כן?

  11. לאב מחטיא 2 שלשות והסיפור הוא אחר
    דווקא נראה לי דטרויט יכולה להיות מרוצה מהמשחק הזה
    אני לא מאמין שהם יעברו אבל 2 נצחונות או אפילו 3 זה אפשרי
    ואן גנדי כבר פירק את לברון פעם אחת

  12. אני לא יודע כמה הרבה מדטרויט אתם רואים – אני כן, וזה היה אחד המשחקים הכי טובים העונה. כזה שאילץ את הקאבס להיות טובים ממש.

    זה מתסכל, נצחון והסדרה היתה לוהטת, ואז גם לעצבים של לברון וטיירון לו היה תפקיד.

    מאוד חושש מנפילת מתח. הפיסטונז אלופים בזה. יכולים להתרסק במשחק הבא, ועם ארווינג בכושר כזה, כשג'ייאר ופריי וג'פרסון וכל מצעד קלעי השלשות שלהם מחכה, זה יכול להיות רע. svg חייב לעבוד על הראש שלהם טוב טוב, כל מה שצריך זה משחק אחד וזהו, לא להתברדק. ואז נתגלגל הלאה.

  13. אהבתי את ההגנה של לברון אתמול. אם הוא ישחק ככה ויתן כמות אסיסטים שכזאת גם בהמשך יש להם סיכוי לתת פייט לווריורס. המינוס שלהם זאת עמדת המאמן הנחותה מול גולדן סטייט.

  14. הסידרה תתחיל בדטרויט. אני מאמין שניקח את השניים בבית ואז הכל על החמישי. אפשרי בהחלט.

    במשחק הבא אני מעריך שג'קסון יהיה מצוין אבל שאותו יש סיכוי נמוך לנצח.

  15. לפיסטונז יש בעיה. לאב במספר 5. סטרצ' פייב אם תרצו.
    זה עלה בשתי שלשות, ובנצחון בריבאונד, 6-13 ברבע האחרון.
    זה מהלך שח ואולי גם מט. דראמונד לא יכול לצאת אליו לפרימטר. ארון ביינס הוא די חושם בסה"כ, הדקות האחרונות בלי דרה היו קשות. שניהם יחד לא עשו ריבאונד אחד, ו-2 נקודות של דראמונד. כל שחקן אחר, לאב ייקח מתחת לסל.
    svg הוא כמובן ענק כדורסל. מסקרן מאוד לראות אם יש לו תשובה.

  16. ניתוח (שני) מעניין מאד ומצוין ביותר של רועי. תודה רבה.
    עצוב הסיפור של ממפיס, בטח אוהדי הספרס מרחמים עליהם
    והפלייאוף בהתחלה הכי שממה.

  17. סטיבנסון רועי, סטיבנסון. חוץ מזה הכל מצוין 🙂

    מסכים לגמרי לגבי אל ג'פרסון. אולי הייתה לו עונה גרועה, אבל הוא יכול לסבך את ווייטסייד בעבירות ולהוציא אותו מהמשחק. זלר לא.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט